מי הוא משה ומי בלעם בדורינו | הרב אמנון יצחק שליט"א
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
חטאת ברגל?
והביא את השמו אל אדוני על חטאתו אשר חטא
נקבה מן הצאן
כסבה או שעירת עזים לחטאת
וכיפר עליו הכהן מחטאתו
כתב הרמב״ן
מה נראה בעיניי כי שם אשם
מורה על דבר גדול אשר עונשו התחייב להיות שמם נאבד בו
מלשון האשימים
בטעם האשם
בטעם האשם תלוי
מפני שבעליו סבור
שאין עליו עונש
כי לא נודע שחטא
מפני זה החמיר עליו הכתוב בספקו יותר מוודאי
מתבהר מדבריו
דא אשם בא על זה גופה
על אי ידיעתו מהחטא
דלהכי קורבן אשם
הוא חמור מחטאת
משום שהחטא הכי גדול הוא אי הידיעה מהחטא
וכיוון
שהאשם בא על עבירה שאינו יודע כלל שחטא בה
משום זה הרי הוא חמור ביותר
כי חטא שיודעים ממנו
הרי ידיעת החטא מביאה לידי מעלות
אז זאת אומרת
אשם חמור מחטאת כי בחטאת הוא יודע מה הוא שגג
הוא יודע מה החטא שעשה
באשם הוא תולה
שהוא לא אשם, זה ספק כזה
וזה העוון הגדול ביותר
שאדם לא מודע למעשיו
כתב רבנו יונה בשערי תשובה
כי המכיר את בוראו ידע
כמה העובר על דבריו
שח ושפל ונגרע מחרכו
מי שמכיר את הבורא הוא יודע
שמי שעובר
על דברי השם
שח
ושפל
ונגרע מערכו
דהיינו נפסד ונפחת מערכו
כעניין שנאמר
נבזה בעיניו נמאס
על כן ייכנע ויהיה שפל בעיניו
הנה הוא מונה הכניעה מעיקרי התשובה
שהחטא צריך להביא לידי כניעה
כי מי שאין לו חטא ומחזיק עצמו לצדיק
זה עוד גורם לגאווה
ובחובת הלבבות בשער התשובה, פרק ח'
כתב
שאמר אחד החסידים לתלמידיו
אילו לא היה לכם עוון
הייתי מפחד עליכם
ממשהו גדול מן העוון
שזה הגאווה
שזה העוון הכי גדול שיש
אילו לא היה לכם עוון
הייתי מפחד עליכם ממשהו גדול מן העוון
אילו היינו נותנים לאדם עצה
שעל ידיי השיג דבר מה?
הרי ודאי שזו הטבה גדולה
ומה לנו סגולה וטובה יותר גדולה בעוד האדם
סגולה טובה גדולה בעד האדם מידיעת החטא
ואם כן הרי החטא
הוא עוד סגולה לאדם
החטא
הוא עוד סגולה לאדם
שמחטא בא לידי ידיעת החטא.
ואין לך פיקוח נפש גדול מזה מלהגיד לאדם חטאו,
שיהיה עוונו נגד עיניו.
כי זה באמת מאיר עיניו.
ידיעת החטא הרי הוא העיקר הכי גדול בשביל האדם. ידיעת החטא.
בחטא שאינו יודע ומכיר בו, הרי הוא באמת חמור ביותר.
לכן לשון הרע הוא יותר חמור מרצח.
כי ברצח אדם יכול לחזור בתשובה יותר בקל.
הוא לא יכול להתעלם מזה שהוא רצח.
בלשון הרע הוא לא מרגיש בכלל שהוא עשה משהו רע.
וזרע יודי שפיכות דמים.
לכן הרגיל בלשון הרע אין לו חלק לעולם הבא.
ולרוצע יש חלק לעולם הבא.
זאת אומרת שהחטא לא מודע לו לאדם.
זה גרוע ביותר.
דוד המלך עליו השלום אמר בתהילים נא,
מחטאתי נגדי תמיד.
דוד המלך עליו השלום היה לו חטא אחד,
והחטא הזה היה לנגדו תמיד.
שבידיעת החטא הרי הוא בטוח ושמור.
ולהפך, ריש כל מרעין
כשהאדם אינו יודע מה חטא.
אין ממנים פרנס על הציבור,
אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו.
כך אומרת הגמרא ביום הכב.
קופה של שרצים
הרי היא סגולה גדולה,
שעל ידי זה הוא כבר שמור ובטוח שכל הנהגתו תהיה דעת תורה.
על ידי זה יהיה שמור ובטוח שכל הנהגתו תהיה דעת תורה.
וכשאין קופה של שרצים, אז סכנה גדולה.
ואין ממנים אותו בשום אופן לפרנס על הציבור.
משה רבנו,
כתוב במדרש, שהיה לו גם קופה של שרצים.
אחרת לא היו ממנים אותו להיות פרנס על הציבור.
ומה הייתה הקופה של שרצים?
שאבא שלו נשא את דודתו.
אז תמיד יכולים להגיד עליו כך וכך וכך.
להבדיל, להבדיל, להבדיל.
להבדיל.
לפיד, מצאו לו היום גם כן קופה של שרצים.
יש לו הרבה, אבל מצאו אחת יפה.
שהוא מיליונר, מרוויח מיליונים, מיליונים, מיליונים, והוא לא דיווח, לא יודעים מזה,
הוא לא רוצה להתייחס לזה.
והוא נתן מאמר, כשהיה ההפגנה
של כל האנשים מהמעמד הבינוני,
אז הוא דיבר על העבדים.
הוא אמר, הדבר הכי גרוע זה שאתה עובד והשני מרוויח. וזה בדיוק מה שהוא עשה.
אז עכשיו התפרסמה היום הקופה של שרצים.
ועכשיו הוא שר האוצר,
ואז זה יהיה לו מזכרת עוון.
ומה לנו קופה של שרצים יותר גדולה מחטא?
כשהאדם הוא במצב של וחטאתי נגדי תמיד,
כשידיעת החטא היא תמיד לנגד עיניו,
אין לך קופה של שרצים גדולה מזו.
והרי הוא באמת שמור
על ידי שהוא רואה לנגד עיניו
את החטא או החטאים שיש לו.
זה גורם לו להיות שח,
משפל וכנוע ונבזה,
וזו השמירה הכי גדולה.
הסכנה הכי גדולה היא באי ידיעה מהחטא,
וזהו החטא הגדול ביותר.
אי הידיעה.
זה עצמו חטא.
ולא עוד, אלא שהוא חטא חמור מאוד, כמו שכתב הרמב״ן.
ששם
תלוי הוא יותר גרוע מחטאתי.
אפילו בלעם אמר את זה.
חטאתי,
כי לא ידעתי.
מדברים אלו עומדים אנו על יסוד גדול ורם בעניין התוכחה.
רגילים אנו להבין כל עניין תוכחה,
שהוא כדי למנוע להבא מחטא.
אבל באמת עיקר התוכחה הוא על העבר.
לברר לאדם חטאו,
שידע מהחטא.
שיהיה במצב של וחטאתי נגדי תמיד.
עניין תוכחה הוא בירור הדברים.
זה הפירוש האמיתי של תוכחה.
תוכחה זה מלשון הוכחה.
הוכחה זה מלשון הוכחה, אחד מוכיח לשני.
תוכחה זה בירור הדברים.
להראות לאדם החטא ולגלותו.
שלא יהיה במצב של אשם תלוי.
וכשאח ידע מחטאו,
אז מובטח לו שיבוא לידי כל המעלות.
כי המכיר את בוראו ידע כמה העובר על דבריו
של הקדוש ברוך הוא שח ושפל ונגרע מערכו.
בהרצאה האחרונה היה בן אדם חולה במחנה,
דיברתי איתו בטלפון.
ואמרתי לו שהוא צריך לחזור בתשובה שלמה
בשביל שהברכה תעזור.
אז הוא התחיל משא ומתן איתי שהוא יתחיל קצת ויתחיל ככה. אני אומר לו, לא, אתה צריך לחזור בתשובה שלמה.
אז הוא אומר, תראה, אבל זה קשה לי וזה. אמרתי לו, מה יותר קשה, המחלה או לחזור בתשובה?
ממשיך עוד, אבל תראה, אבל תזה, אבל לא יכול כל דבר לעשות. אמרתי לו, מה שאתה אנוס אתה פטור.
רק מה שאתה יכול, תעשה.
וזה בסוף אומר, אתה יודע מה? תחשוב על זה, בסדר? ואחרי זה
תחזור אליי.
אחרי כמה דקות אומרים לי, הוא רוצה לדבר איתך.
טוב, מה עכשיו?
עכשיו הוא אומר, שמע, אני מוכן, כשאני אהיה בריא, אני אחזור בתשובה.
אמרתי לו, יפה מאוד, זאת אומרת,
אתה אומר לרופא,
קודם אני אהיה בריא, אחר כך אני אקח תרופות.
תרופות לוקחים בשביל להיות בריא.
לא לוקחים את התרופות אחרי שנהיים בריאים. אז בשביל מה אנחנו עם קופת חולים?
אז תהיה בריא בבית,
ואחרי זה רק קופת חולים. תגיד לו, פעם הייתי חולה, תן לי תרופות?
בקיצור, הוא לא קיבל על עצמו, השארתי אותו. ככה סגרתי את הפירמון.
לא מכיר בחטא.
לא רוצה להבין שום דבר.
זה לא הראשון, היו לי הרבה כאלה.
זאת אומרת, לפני כן... חלק כבר הלכו.
לא רוצים לא לתת תרופות.
כל הכדור. היה אחד במחלות שבה חבר שלו התחנן על חייו ונתן לי לדבר איתו, דיברתי איתו, הוא אמרתי, שמע, אני לא...
דברים שאני לא שלם איתם,
אז אני קשה לי, אני לא יכול, אני מבין אותך, אני מבין אותך, אבל דבר שאני לא שלם איתו,
אמרתי לו, שמע,
אתה יכול להיות שלם בקבר,
כדאי לך להיות שלם בחיים,
אתה תעשה מה שצריך לעשות.
בקיצור, לא רוצה.
בנימוס, בדרך ארץ.
הוא לא מוכן לשבור את האופי בקו שלו.
מה שאמרתי גליתו.
אז השם שבר אותו, ואחרי חצי שנה הוא נפטר.
בחור צעיר.
רשועים, אפילו על פתחו של ג'הנום,
אינם חוזרים לשואו.
בדבר זה עמדנו מדברי המדרש רבה ברשת דברים.
אלה הדברים
אשר דיבר משה אל בני ישראל.
אלה הדברים,
זהו שאמר הכתוב במשלי כח, כוח להשפיע.
אלה הדברים.
מוכיח אדם אחריי,
חן ימצא ממחליק לשון.
כך אמר שלמה המלך על השלום.
רבי פנחס, בשם רבי חמא בר חנינא,
אמר,
מוכיח זה משה.
אדם אלו ישראל,
שנאמר ואתן הצוני, צאן מראיתי, אדם אתם.
עם ישראל נקראו אדם. אז מוכיח אדם, זה משה שהוכיח את עם ישראל שנקראו אדם.
מוכיח אדם, אחריי, חן ימצא. מה זה אחריי?
אמר הקדוש ברוך הוא בשביל להביאן, אחריי.
תחזיר אותם בתשובה אליי.
מוכיח אדם, מי שמוכיח את עם ישראל,
אחריי להביאן אל הקדוש ברוך הוא אחריו,
חן ימצא.
זה משה דחתים, וגם מצאת חן בעיניי.
ממחליק לשון זה בלעם,
שהחליק בנבואותיו וגבה ליבם
ונפלו בשיטים. אמר להם רק שבחים.
הרגישו, חביבי, אם אין נביא של הגויים אומר עלינו כך וכך, אז אנחנו מסודרים.
גבה ליבם ונפלו בשיטים.
כל ספר דברים מלא מתוכחת משה רבנו לכלל ישראל.
מעין מדובר כאן על אודות תוכחה על להבא.
שם הייתה תוכחה על העבר,
שלא נתן להם להסיח דעת אפילו רגע מהחטאים,
ושלא יחזיקו עצמם לזכאים.
זאת אומרת,
התוכחת לא הייתה להזכיר להם פעם הייתם ככה וככה וככה.
זה היה בשביל להזכיר להם את הדברים שיראו אותם לנגד עיניהם כל הזמן, ולא יסיחו דעתם ולא יחזיקו עצמם זכאים.
וכך כתוב בדברים ה'
לא בצדקתך וביושר לבבך.
אל תדמעו בנפשכם שהיניכם צדיקים.
לא, לא.
לא בצדקתך.
זכור ואל תשכח את העגל.
זכור ואל תשכח את המרגלים.
זכור ואל תשכח החטא בשיטים.
בכל החטאים שמנה שם היו רק ארבעה.
וכבר לא הניח להם נסיח דעתם מהם אפילו רגע.
ומה אמר להם?
ממרים הייתם עם אדוני מיום דעתי אתכם.
יא ביי ביי, לא השאיר להם יום אחד בלון.
אל נתונו את עצמכם שהיניכם צדיקים.
חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו, אשרי הדור שעוונותיו מועטין.
כל דור המדבר, מיליונים,
נמצאו בהם רק עשרה עוונות.
היום, כל בן אדם עושה מאות.
כל בן אדם.
מהם
כל הדור, ארבעים שנה,
במדבר רק עשר.
וחלק מהם זה של בודדים בכלל.
כמו צלופחד
וכולי.
כן.
אז עשרה עוונות בלבד,
אשרי הדרוש שעוונותיו מועטין. פה הוא משכיל להם ארבעה, ומה הוא אומר להם?
ממרים הייתם
עם אדוניים יום דעתי אתכם.
אל נתונו את עצמכם שהיניכם צדיקים.
גילה להם חטאתם שיהיו יודעים תמיד מה החטא.
וזהו עניין המוכיח.
זהו העניין של המוכיח,
לגלות לאדם את החטאים שלו.
לא מחליק ראשון.
זה בסדר, נו, מה לעשות? זו גזירה שאין ציבור אחד לעשות, זה, זה, זה, זה, עזוב, נו.
מצווה להשמיע דברים של השמיעים, דברים של השמיעים,
מצווה להשמיע, זה מחליק לשון.
זה בלעם.
בלעם.
אנחנו היינו מקריבים שני קורבנות תמיד, שהם היו מחפרים על עם ישראל שלא ישן, לא ינין אדם עם חטא.
אז זה הקורבן בין הערביים,
קורבן בוקר.
שני תמידים. כנגד שני התמידים האלה, מה יש היום?
יש שני תמידים.
מחטאתי לנגדי תמיד,
תמיד, תמיד,
זה תמיד אחד.
ושיביתי השם לנגדי תמיד.
זה מה שיחסר לבן העם בעין אחת.
אז אומר,
ועל זה אומר, מוכיח אדם אחריי, חן ימצא.
או, איך הקדוש ברוך הוא אוהב את זה שמוכיח את בני האדם ללכת אחרי הקדוש ברוך הוא. זה, חן ימצא. אתם יודעים מה זה חן?
חן זה הדבר הכי גדול שיכול אדם לקבל.
חן.
יותר מחוכמה, יותר מעושר, יותר מכל דבר.
חן.
למה?
ונוח מצא חן בעיני השם.
מצא חן.
ומשה, עם כל הבעלות שלו, מבקש מהקדוש ברוך הוא, אמנם מצאתי חן בעיניך.
זאת אומרת, אם יש לי חן, נשיאות חן אצלך, אז
אל נא תעבור מעל עבדיך.
אבל אם אין חן, אפילו שאני משה רבנו, זה בעיה.
נשיאת חן,
ומצא חן בשכל טוב בעיני אלוהים והאדם,
זה בעלה מאוד מאוד מאוד גדולה.
מי זוכה לחן כזה?
מי שמחזיר אנשים בתשובה, מוכיח אדם אחריי, חן נמצא.
ומחליק לשון.
זה ההבדל בין משה לבלעם.
משה מוכיח את העם, בלעם מחליק לשון.
מה?
מי מצא? משה.
נכון.
אבל אמרנו שהוא ביקש גם להיות מוצא חן, פירושו של דבר,
של בקש, סימן שזה מעלה מאוד גדולה.
אמר לך איך אינוח זכר ליציאת חן עם ארזן בטובה? דור שלם, אתה מבין, על הפנים.
והוא עורר אותם משהו, הוא לא החזיר לגמרי בתשובה, אבל הוא אמר להם, אתה מבין, תשמע, אתם עושים עוונות ויבוא מבון ויהיה ככה.
הוא לא הצליח, לא. הוא עדיין מצא חן בעיני ה'? כן, מכל הדורות, מכל הדורות, כן.
ומזה מתבאר
מחליק לשון זה בלעם.
כשהוא ראה את כלל ישראל, ברחם תכף.
זה כמו אלה הרשעים, הבלעמים האלה, שרואים איזה אדם עבריין או זמר פסול,
נשאר מצדיק, נשמה, אחי, אחותי, כל הדברים.
כן.
נשאר, אתה מבין, מלטפים אותם, מורחים אותם שוקולד וזה וזה. אין שום סיכוי שיוכיחו אותם ושמישהו ידבר עליהם באותו, חס ושלום.
חס ושלום.
ועל ידי זה באו לידי בחינה שלא היו במצב של חטאתי נגדי תמיד, ומזה יצא גבה הליבם של ישראל, ונפלו בשיטים, בעריות.
הרי רואים אנו בזה את הסכנה הגדולה שיש בסך הדעת כל שום אחר.
וזה מתבאר מה עניין התוכחה,
ואיזה עיקר גדול הוא בעבודת האדם.
שיהיה החטא עומד תמיד לנגד עיניו.
ואיזה השבת אבדה ופיקוח נפש הוא כשהאדם חוטא,
ואינו יודע מה החטא.
הוא בא אחד ומגלה לו,
הוא מחיה נפשו בזה.
מחיה נפשות, בורא נפשות רבות.
כשאדם חוטא ואינו יודע מה החטא, בא אחד ומגלה לו?
הוא מחיה את נפשו בזה.
ועל זה נאמר, מוכיח אדם, חן ימצא.
על הפסוק,
ומלתם את עורלת לבבכם וערפיכם לא תקשו עוד,
כתב הסמ״ג,
שזוהי מצוות עשה של קבלת תוכחה.
שמעתם?
יש מצוות עשה לקבל תוכחה.
כשאדם שומע תוכחה ומקבל,
הוא מקיים מצוות עשה.
אם לא מקבל,
הוא עובר על עשה.
וכתב הספורנו שם,
כי עם כשעורף עטה.
כי אמנם כשהעורף
הוא ההולך אחרי שרירות ליבו ומחשבתו,
אף על פי שיודיעהו איזה מורה צדק בראייה ברורה,
שמחשבתו היא בלתי טובה, הוא מביאה אל ההפסד.
זאת אומרת,
כשהעורף הולך בשרירות ליבו,
מחשבתו אף על פי שמודיע לו, מורה צדק.
אם ראייה ברורה שהמחשבה שלו היא לא טובה והיא תביא אותו להפסד.
וזה כי לא יפנה אל המורה כאילו עורפו קשה כגיד ברזל,
באופן שלא יוכל לפנות אנה ואנה.
אבל ילך אחר שרירות ליבו כמאז.
זה נקרא קשה עורף.
ממאן לקבל
ראיות ברורות
ולא תופס שהמחשבה היא בלתי טובה והיא על ההפסד.
למקשה את עורפו כגיד,
לא לסור מדרכו.
ככה אני.
מאז ומתמיד אני זוכר את עצמי ככה. גם אבא שלי היה ככה.
לא, אז תהיה באותו מקום איתו ביחד.
ובתורת כהנים
בריש פרשת שמיני
ויאמר משה
זה הדבר אשר ציווה אדוני תעשו.
אמר להם משה לישראל
אותו יצר הרע העבירו מלבכם
שנאמר ומלתם את עורלת לבבכם.
שמעתם?
יש עורלה בלב.
צריך למול אותה. זה היצר הרע יושב שם.
עשיתם כן,
ויירה לכם כבוד השם.
זאת אומרת, אם אתם עושים כך,
אז השכינה תתגלה.
תזכו לגילוי שכינה.
אבל זה בתנאי שאתם תסירו ותעבירו את עורלת הלב.
הרי שהעניין ומלתם את עורלת לבבכם זה ביטול היצר.
ובסמ״ק כתב על זה שזהו עניין קבלת תוכחה.
זה עניין קבלת תוכחה.
מה זה עורלת לבבכם? איך מסירים, איך מלאים את עורלת הלב?
איך מבטלים את היצר הרע?
זהו העניין של קבלת התוכחה.
כשאתה מקבל את התוכחה,
אז אתה לא נותן ליצר הרע לשכון עם הטענות הדיביליות שיש פה.
תמל אותו.
בואר מזה יסוד גדול ונשגב בעניין תוכחה,
שכל יסוד היצר,
כל היסוד של היצר הוא המחליק לשון.
כל היסוד של היצר זה מחליק לשון.
אז כל מי שמחליק לשון הוא סטרא אחריו,
משלוחיו של היצר הרע,
והוא מחליק לשון לציבור כדי למצוא חן בעיניהם ולא לחייב אותם ולא להוכיח אותם. ההפך מהתורה.
כשהתורה אמרה, הוכיח תוכיח את עמיתיך,
זה כל אחד חייב.
והיא אמרה, ומרתם את עורלת לבבכם, מעורפיכם לא תקשורו.
אז יש פה עשה ולא תעשה.
ומלתם את עורלת הלב זה עשה,
לשמוע את המוכיח.
אם אתה לא שומע את המוכיח,
אתה עובר על עשה, שלא מלתם את עורלתם את עורלתם.
ועורפיכם לא תקשו עוד, זה לאו.
אז כל עבודת האדם
זה, ומלתם את עורלת לבבכם,
ועורפיכם לא תקשו עוד, שזה עניין ביטול היצר.
החטא הוא לא נורא כמו היצר.
כי זה המייצר,
זה המכונה להדפסת שטרות מזויפים.
הוא מייצר את העוונות. אם אתה עוקר אותו, עקרת את הכול.
אם יש לך יבלית
בגינה אז אתה יכול לנקש,
אתה יכול לקצץ ולקסח,
אבל היא תצמח עוד פעם.
צריך לשפוך חומצה.
או לתלוש מן השורש.
ואז נגמר הסיפור.
אבל אם כל פעם יצר רע מתחיל מחדש,
ואתה לא שירשת אחריו,
אז זה בעיה.
וזה העניין של תוכחה, של לא להיות מחליק לשון לעצמו בשום אופן ולא לפתות את עצמו.
וזהו, מלתם
את עורלת לבבכם, ועורפיכם לא תקשור עוד. זה קבלת התוכחה.
וזה כל סוד ההצלחה עד כדי ביטול היצר.
ואומר הסמך, כשמצווה לאהוב את המוכיח,
יש מצווה לאהוב את המוכיח,
לקבל תוכחה.
מצווה לאהוב את המוכיח.
ומזה תצא ערה נוראה לאדם.
מה הוא מחליק לשון?
שליח של הסטרא אחרא.
ואיך שכל עסקו של האדם וטבעו הוא להחליק לשון לעצמו.
ביכולתו להונות את עצמו ולייחס לעצמו גדולות ונצורות
מחלום בעלמא.
בדור הזה יש הרבה חלומות.
ותכונתו הוא להחליק לעצמו בגלוי
ועוד יותר בסתר.
אה, אנשים לא מכירים אותי, מהם מכירים אותי, מהם יודעים מי אני...
לא יכול לדבר.
ככה בן אדם
עובד על עצמו, מחליק לשון לעצמו בשטל.
יש כאלה גם בגלוי.
בגלוי.
אין להם בעיה, הם שלמים,
לא חסרים כלום, הכל מצוין.
ומזה יתבונן האדם בגודל ערך לימוד המוסר,
ועד כמה הוא הכרחי לאדם.
יסוד המוסר הוא להעמיד את האדם על החטא.
היה לי פעם אחת תלמיד
שאין לו הרבה גאווה.
לא היה לו על מה, אבל היה לו הרבה.
מנה קדושה.
ואני הייתי נותן מוסר חזק,
היום אני עדין.
אז הוא אמר לי, לא אומרים ככה מוסר, אני לא שמעתי אף אחד שאומר מוסר ככה.
לא אומרים ככה מוסר.
אמרתי לו, מה זה מוסר אתה חושב? שוקולד?
ממרח דבש?
מוסר זה מלשון איסורים, לייסר.
אז במקום שתקבל איסורים בגוף,
שזו התוצאה,
עדיף שתתייסר מהדיבורים.
ואם הדיבורים יייסרו אותך
וינקו אותך מעוונות וחטאים, לא תקבל איסורים בגוף.
ואם אני ארחם עליך,
אני אחליק את הלשון, אתה בסדר, אתה בסדר,
אני אבקר אותך, בית חולים אחר כך.
אז מה עדיף?
אתם מבינים?
זה אותו ההוא שאמרתי לכם
שהוא אף פעם לא היה מנשק לי את היד.
אני לא אוהב את זה.
אבל היו כמה שהיו מנשקים לי את היד מבעלי תשובה.
והוא היה מחבורה והוא לא היה מנשק.
הוא ראה בזה פחיתות כבוד, כאילו, אלה שהם חניפים כאלה, כאילו חניפים, זה לא...
אחרי שנים רבות שכבר הוא היה רב,
אז פגשתי בחתונה, נפגשנו עם כל החבר'ה וזה וזה וזה,
אז כולם עמדו ככה אחד אחרי השני ועברו לידי וקיבלו ברכה ונשקו לי את היד.
אז הוא ככה עם מאמץ גדול, הוא כבר מבין העניין, אבל לא...
אז הוא בא לנשק לי את היד, עשיתי לו ככה.
אז הוא אמר לי, למה אתה לא נותן לי? אמרתי לו, אתה צריך להישק בברך.
זה עדיין לא היה אמיתי, זה היה מאולץ,
כי עמדו בתור, אז מה, הוא כבר רב והוא לא...
אז לכן, איסורים
של המוסר, זה הדבר ש...
שמפקח את האדם, נותן לו
להיות מפוקח,
הוא לא ללכת עיוור בתאוות ליבו,
אז הוא מלטם את עורנת לבמכם, זה פשוט מאוד להסיר את היצר רע מן הלב, ממין לכל החטאים, התבטלו.
בעורפכם אל תקשו עוד.
זה שלא שומע את התוכחה ומקשה את עורפו, זו המידה הכי גרועה.
כשהעורף אין לו תקנה,
וזה נובע מגאווה.
כשהעורף אין לו תקנה.
בעולם ישראל היו קשי עורף.
נכון.
לכן אמר הקדוש ברוך הוא, בגלל שהם קשי עורף,
הרף ממני ואכלם.
בגלל שהם קשי עורף? לא על העגל, על הקשי עורף.
בגלל שהם קשי עורף.
משה רבינו השתמש בזה כהגנה לעם ישראל. אז מה עשה משה רבינו?
איך הוא יכול לבטל את הגזירה?
הוא שבר את הלוחות.
כשהוא שבר את הלוחות הוא זעזע אותם לגמרי.
ואז גם עורפם הקשה נשבר.
שמעת? זה יכל אז החזרות.
לא היה משהו כזה... מזה שנשברו הלוחות הם חזרו בתשובה.
אבל בסתם
לא היה שייך לשכנע אותם, לא היה שייך לדבר איתם, לא היה שייך לשום דבר.
ואמרתי לכם פעם דוגמה,
שאם
ציון גולן מופיע נגיד בפועדון בחולות תימן,
ומחטיא את הרבים.
הם אהרון דהרי,
הבעלים של ה...
אז אם הם מחטיאים את הרבים,
וייכנס איזה רב ויגיד להם שמה שזה אסור וזה פסול וזה וזה וזה,
מי ישמע אותו?
עכשיו באמצע האקשן, ריקודים, עשן וזה, סרחון, קוניאק וזה.
לא יעזור שום דבר.
חבל על הדיבורים.
או שיצרפו את הרב למעגל או שימעטו בו.
אין שום סיכוי שהוא יוכל להשפיע.
כן? זה בדיוק מה שראה משה רבנו. מה הוא ראה, משה רבנו?
את המחולות.
מחולות תימן נצחה לא מעט.
אז הוא ראה את זה, והוא ראה אם יש כבר מחולות,
מה, עם מי תדבר?
כתוב בתגון חינגי.
כן, חינגי.
חינגי.
אז זרק את הנוחות, שבר אותן.
שבר את הנוחות.
מה יעשה הרב?
אם הוא היה יוצא החוצה, מביא ספר תורה.
כולם קודם כל היו קמים, ספר תורה.
אחר כך הוא פותח את ספר תורה לעיני כולם,
וחס ושלום, קורע את היריעות,
כולם היו מזדעזעים.
הוא היה אומר להם, זה מה שאתם עושים, קורעים את התורה.
כי התורה אמרה שזה אסור.
ואתם קורעים את התורה, מבזים את התורה.
כולם היו בורחים מהדיסקוטיבה.
אפילו ציון גולן.
זאת אומרת, אבל הם לא מבינים את זה, כאילו,
כי הם קשי עורף.
אז לפני שבר, גאון.
מי שמתגאה, ישברו אותו.
לא תהיה ברירה.
לא תהיה ברירה.
ונכון הוא, שפטים ללצים.
זה ליצנות לשמה.
להגיד שהוא עושה מצווה,
לשיר שירים, שריבי שלום שם בזה,
ולגרום לאנשים לחטוא,
תערובת, אנשים ונשים,
וכו', ושירת נשים.
ונשים מצטרפות לגברים, תוך כדי שיריו, יושבים מאחוריו.
והוא מעודד אותם,
מבקש מהם להצטרף, ומלימות את הקול ליד גברים, ושרון,
קול באישה, ערווה וכולי.
והם עוד חושבים שהם צדיקים.
כי יש להם בלעם בלב.
המחליק לשון נמצא אצלהם.
הם מחליקים לעצמם שהם בסדר.
כי זה שירים של קודש, אתה מבין? זה שירים של קודש.
שירים של קודש, אתה מבין?
כן.
פעם אמרתי,
אם היית נכנס למועדון והיית רואה חדשה,
וואן, טו, טו, טרי, פור.
תרוסי וולון ומאשם בראשו.
ילד יעגו.
היית מבין שזה מסטול או לא?
זה מה שהם עושים.
זה מה שהם עושים.
זה מה שהם עושים.
אומר הרב עובדיה יוסף, טפישים.
טפישים.
אבל זה יותר מטפשות, זה רשעות.
וביידיש קוראים לזה הבלה.
אז זה נקרא, ומלתם את עורלת לבבכם,
ועורפכם לא תקשו עוד.
וזה התוכחה,
וזה הקורבן אשם, שהוא יותר חמור מחטאת.
כי אם לא נודע לאדם חטאו,
זה יותר גרוע.
וצריך לאהוב את המוכיחים,
שהשם אוהב אותם.
מוכיח אדם אחריי,
אכן נמצא.
אז כשבאים רעבנים,
ואומרים,
לא, קיצוני יותר מדי מוכיח את האנשים,
זה לא דרך,
זה לא שיטה.
הקדוש ברוך הוא צוחק עליכם, בלעמים.
אתם בלעם.
אני אמרתי מפורש, מוכיח אדם אחריי, אה נמצא.
אני אוהב אותו.
מה אתם מבלבלים אתכם? אני שונא.
אתם בלעם.
הוא עושה מעשה של משה.
מה אתם רוצים?
איזה תורה אתם משרתים?
אבל זה הבלבול של העם. ככה הונביא הבעל.
היו מתחילים את הציבור
וככה מורחים אותו.
אפשר, אפשר גם הבעל. אפשר.
אפשר טלוויזיה.
אפשר הכול. אפשר.
נו, מה לעשות?
הציבור דורש, אתה מבין?
מה לעשות?
חמה לעם, אמר שאול, והפסיד את המנוחה.
חמה לעם.
חמה לעם, מה אני אעשה? חמה לעם.
בשביל מה אתה מנהיג?
ראש שבטי ישראל אתה.
אם קטן אתה בעיניך.
ראש שבטי ישראל אתה.
לא בהכרח להצלחה גם אם אתה מוכיח ולא ספר, זה גם... בטח. זה חובה. זה לא משנה הצלחה. הצלחה זה של הקדוש ברוך הוא.
לא, כי משה בן הצליח.
יש הרבה שאתה אומר להם, זה רק עושים.
כאילו אתה מאבד אותך על זה סיכוי לקשר איתם.
מאה אחוז.
מאה אחוז.
מאה אחוז.
יש אחד רוצה לעבור את הכביש,
ואתה צועק לו, תיזהר!
מה אתה צועק?
באמת, הוא יאבד את הקשר איתך, הוא יידרס.
לא יהיה יותר קשר
בל... זאת אומרת, אתה צריך להגיד לו פסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססרססססססס
על הכביש.
אתה רואה אדם חוטא או עומד לחטוא,
אה,
חייב להזהיר,
אם לא תציל אותו, מה זה מועד?
מה זה מועד?
אם אתה מחפש להיות נחמד איתו,
אז אתה תהיה שותף בהלווייתו.
זהו, עזרת לו.
אין מה לעשות, לא צריך להיות יפה.
צריך להיות חכם.
אתה רואה, אני מבקש ממך, תעשה, תעשה.
רבי חנניהו בן אנשי אומר.