תפילה במקום קורבנות | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 14.03.2013, שעה: 10:04
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם". את פרשיות הקרבנות אנו לומדים בתוך סדר קדשים, המון הלכות רבות ועמוקות, חכמת זה סדר קדשים, והן גזרות מלך בכל פרטי דיני הקרבת הקרבנות. אבל המתבונן בדבר יראה שכל אלו ההלכות נאמרו עבור הכהנים המקריבים בבית המקדש, המה חייבים להזהר בששת הדברים שהזבח נזבח עבורם, בקבלת הדם והולכתו וזריקתו, הפשטתו והקרבת אמוריו, מנחתו ונסכיו, ובגדרי מום וחציצה מקום וזמן, כל זה חייבים להזהר הכהנים. אבל הבעלים מקריבי הקרבן, עליהם נאמר רק שיקריבוהו פתח אהל מועד לרצונו לפני ה'. ויש מצות סמיכה, שיסמכו ידיהם על הקרבן ויתוודו, או יאמרו שירות ותשבחות, ולאחר מכן יעמדו בעזרת ישראל עד שיקריבו הכהנים את הקרבן כדת. הרי שלגביה בעלים עיקר הבאת הקרבן הוא כשמו, קרבן להתקרב על ידו לפני ה' ולעמוד בבית המקדש. והעליה לבית המקדש, אמנם הצריכה טהרה וקדושה, טהרה מכל הטומאות ונוסף על כך אין אדם נכנס לעזרה אפילו טהור עד שיטבול, והכנה והכשרה גדולה יש לו למקריב קרבן לקבל עליו עד שישתלם ויהיה ראוי לקריבה זו, דהיינו עד שיהיה מושלם.
וראה מה שכתבו תוספות בבא בתרא כ"א א', דיבור המתחיל כי מציון תצא תורה, לפי שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה, היה מכוון לבו יותר ליראת שמים וללמוד תורה, כדדרשינן בספרי, "למען תלמד ליראה", גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד, לפי שהיה עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו, והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה, היה גם הוא מכוון ליראת שמים ועוסק בתורה. כל זה הוא מלבד חוקי הקרבן וטעמיו ופעולתו בגזרת מלך וסתרי תורה, עד לכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים.
מזה נבין מה שנראה במחלוקת הרמב"ם בהרמב"ן ז"ל בטעמי הקרבן. הרמב"ם כתב במורה נבוכים חלק ג' ל"ב מ"ו, שתכלית הקרבנות הוא להרחיק את ישראל מעבודה זרה, והרמב"ן בויקרא א' ט' הקשה עליו, שהרי הבל ונח הקריבו קרבנם לפני שהיה בעולם שמץ עבודה כלל, אז מה טעם הקרבנות? ויש לומר שאלו דברי אלהים חיים ואלו דברי אלהים חיים, שבודאי גנוזים בקרבן רזים עילאים, ומעיקרו לא נתקן כנגד העבודה זרה, ואדרבא, קיום העבודה זרה בעולם מפריע לענינו, וכמו שאמרו במדרש בויקרא רבא ז' על הפסוק "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות" זה קרבנן של נח ושל הבל, שעוד לא היתה עבודת כוכבים בימיהם, אבל משום סוד הקרבן ורוממות ענינו, היה מן הראוי שרק הכהן הגדול העומד לפני ה' לשרתו הוא שיקריב, וכל ישראל רק יעמדו מרחוק ויתבוננו במעשיו כמו ביום הכיפורים שכל ישראל מתבוננים במעשיו של הכהן הגדול, וההתבוננות הזו מצוה היא, כמו שכתוב ביומא ס"ח ב', ובשעה שהוא מזכיר את ה' בקדושה ובטהרה כולם משתחוים לה' יתברך, כמו שנאמר ביומא ס"ו א', ובעליה לרגל בשלשת הרגלים היו שואבים רוח הקודש שהיתה מספיקה עבורם עד לרגל הבא, כמו שכתוב בראשית רבה ע"ח.
זאת היא הצורה העליונה של הקרבת הקרבן בידי הבאים בסוד ה' שנבחרו לשרתו, אבל שההמונים יהיו רשאים להקריב קרבנות לכאורה אין זה ראוי, שהרי הם אינם עומדים על סודם, והרגש של הקרבנות נעשה אצלם קל, ועלולים הם לחשוב שיש לקמדש צורך כביכול בקרבנותיהם וכאילו צורך גבוה הם, שעל זה מתריע הכתוב "למה לי רוב זבחיכם יאמר ה'" כמו שכתוב בישעיה א', לא על זבחיך וכוחך כי לי כל חיתו יער כמו שכתוב בתהילים נ', ומדוע הרשתה התורה להמונים להקריב קרבנות, על כך עונה הרמב"ם שמוטב לתת ביד כל אחד את האפשרות להקרבה למרות שתפגם בכך רוממות ההכרה בערכו, כדי להרגיל את ההמונים לבוא לפני ה' ולהתקרב אליו ולזכות לטהרה ולקדושה החופפים על משכן ה'. ויחד עם זה יתרחקו מעבודה זרה ואביזריה.
נמצאנו למדים ששני דינים הם בקרבן, סודו ורום ענינו מתקיימים ע"י המקריב בדוקא דהיינו הכהן, וכמו קרבן אדם הראשון והבל ונח, בהקריבה לפני ה' שלכך מסוגל ביחוד בית הבחירה, כמו שנאמר בבראשית רבה ע'. והנה באר בשדה זו ציון, ונאספו שמה כל העדרים בשלשה רגלים, והשקו את הצאן ששואבים משם רוח הקודש, כל זה רמוז בפסוק הזה. "והנה באר בשדה ונאספו שמה כל העדרים והשקו את הצאן" אז המדרש אומר, והנה באר בשדה זו ציון, ונאספו שמה כל העדרים זה עם ישראל בשלשה רגלים, והשקו את הצאן, מה הם שואבים - רוח הקודש שואבים משם.
ואמרו חכמים ז"ל, תפילות במקום קרבנות תיקנום, כמו שכתוב בברכות כ"ו ב'. ואיכא דאמר שם, אבות תיקנו, אז תפילות במקום קרבנות תיקנו ויש מאן דאמר אבות תיקנו, אלו ואלו דברי אלהים חיים, שבודאי אבות תיקנו תפילה בעבודה שבלב, כמו שכתוב בתענית ב' ב', ואברהם עודנו עומד לפני ה', וכמו שנפסקו בשולחן ערוך או"ח צ"ח סימן א', דברי הר"י שהמתפלל יחשוב כאילו שכינה כנגדו, וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה, שהיו מתבודדים ומכוונים בתפילתם, עד שהיו מגיעים להתפשטותה גשמיות ולהתגברות כח השכלי, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה, והתפילה חוברה ע"י 120 זקנים, כנסת הגדולה, ומהם כמה נביאים, וגלמו בה את צפונות הכוונות בעמקות נוראה, כי ידוע מספר נפש החיים בשער ב' פרק י'.
ועם כל זה, הרי התפילה חובה היא על כל אחד ואחד, וההמונים והחכמים שווים בתפילתם, והתפילה נעשתה כל כך מלומדה עד שאפילו לחכם קשה להשתחרר ממלומדה זו, והכל מתפללים, אלא שכמו בקרבנות כך בתפילה יש שני חלקים, חלק אחד של התפילה זה רוממותה וסודותיה שעל זה אמרו ז"ל בברכות ו' א' שהתפילה היא מהדברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם, ועד לפירוש המילות, זה חלק א'. חלק השני, הוא העמידה לפני ה' שהוא כמו מקריב הקרבן הבא לבית המקדש ומביא את קרבנו ואינו יודע מאומה מעבודות וענינן. וכמו בקרבן כך בתפילה, ודאי שהמתפלל בכוונת סודות התפילה הרי זה משובח, והיודע על כל פנים פירוש המילות ודאי חייב לכוון בכל מילה ומילה, אבל גם מי שאינו יודע כלל את פירוש המילות חייב להתפלל, אבל עיקר הכוונה בעצם הטבילה כתב הרמב"ם, פרק ד' מהלכות תפילה הלכה ט"ז, שהיא העמידה לפני ה', ולא פירוש המילות, ודבר זה למדו אנשי כנסת הגדולה מענין הקרבנות, שכדאי לתקן נוסחאות התפילה וסידרה דבר יום ביומו ולחייב בה את כולם כדי לזכותם בהתקרבות לפני ה' ובדבקות בו, אף על גב שהיא תיעשה ע"י כך מלומדה.
והרמב"ן כתב פרק ה' הלכה י', שיש בתפילה חמש קריאות והשתחויה אחת, שהיא נפילת אפיים. אנחנו מורגלים לכרוע באבות ובמודים תחילה וסוף, והמדקדקים בהלכה יודעים מהכריעה החמישית בעת הפסיעה לאחוריו, ונופלים בנפילת אפיים כנוסח התפילה, מורגלים אנו שיש קטעים שנאמרים מיושב ויש מעומד, יש בכריעה ויש בנפילת אפיים. אין אנו ואף הלומדים בכלל שמים אל ליבנו שהכריעה וההשתחויה היו מן העיקרים שבעבודת ה' במקדש, והועיל והתפילה עיקרה עמידה לפני ה' הרי הכריעה היא ככריעה שבמקדש, והפסיעות לאחור הן כתלמיד הנפטר מרבו, וההשתחויה לבסוף היא כעבד הנוטל פרס לרבו וחוזר לאחוריו ומשתחוה, וההשתחויה הרי היא עיקר בעבודת ה' במשכן שהיו הכהנים נכנסים ומשתחוים ויוצאים, כמו שלמדנו בתמיד ל"ג.
ואם כן, חובה עלינו לשים אל ליבנו, שאף כי טרם זכינו להתעלות לרום עניני התפילה בפרטות, שהם מהדברים העומדים ברומו של עולם, והיא נחלת היחידים, נעמול להשריש בנפשנו את העמידה לפני ה' וקרבת אלהים שבתפילה שבגללם תקנוה לחובה לכל, והם באמת חובה לכל ומעכבים הם בתפילה, ואדרבא, הן אמרו בברכות ל"ב ב', גדולה תפילה יותר מן הקרבנות כי דעת אלהים חפצתי מעולות ככתוב בהושע ו'.
תחזרו על הדרשה עוד פעם ותבינו יותר טוב, יום טוב.
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
תודה רבה לעמותת 'בצדקה תכונני' (shofar.tv/videos/17059) על הסל השופע מלא בכל טוב! בזכותכם אנחנו זוכים להדר את החג עם עופות משובחים ועוד הרבה דברים טובים שנמצאים בארגז הגדול. יה"ר שהשי"ת יברך אתכם שתמיד תזכו להיות מהנותנים ולשמח יהודים (אמן). תודה רבה!
מורי ורבי אלופי ומיודעי יה"ר שהשי"ת ישמרך על דברי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים כל פעם התרגשות והתפעמות מחדש על הדברי מוסר שחודרים עמוק עמוק לנשמה כמה טוב השי"ת ששלח לנו אותך שליח נאמן איש האמת ותודה שזכינו בכך זה ממש לא מובן מאליו תודה על הכל ותודה שלזכותך כל הטובות האלו. שוב, יה"ר שהשי"ת ישמרך אורך ימים ושנים בטוב ובנעימים פסח כשר ושמח (אמן) ושוב תודה.
כבוד הרב רציתי לשתף אותך, ביום שלישי בקשתי מהשי"ת: 'בבקשה! השם אני מבקשת בזכות הרב אמנון יצחק לא בזכותי' חזרתי על זה מספר פעמים, שבחור מסויים ידבר איתי ונפגש, ואחרי שבקשתי כך בזכותך, שייכתי את הבקשה רק בזכותך וזה פעם ראשונה שעשיתי זאת, ב"ה הוא יתקשר באותו יום ונפגשנו. תודה לך כבוד הרב אנחנו לא יכולים לשער את גדולתך בעיני הבורא, אי אפשר. הכבוד שמגיע לך הוא פי מליון אין מספר לתאר כמה אתה גדול ומכובד בעולם 🙂 אני מודה להשי"ת שזכיתי לראות את זה. אחר כך יצא לי לבקש כך בשביל עוד דבר וגם בזה ישר ראיתי ישועה.
שלום עליכם כבוד הרב אתמול בלילה ב: 'אושר עד' יצא לי לדבר עם יהודי והגענו לנו''ט (נבלות וטרפות, ראה כתבה 'בכור היתוך' shofar.tv/articles/14830) הוא אומר לי: 'אתה אומר כמו שהרב אמנון יצחק אומר!' אמרתיו: 'בדיוק' הוא אומר לי: 'הרב החזיר אותי בתשובה! אבל אי אפשר בלי רבנו' חחחח ב"ה השם יתברך זיכה את הרב להגיע לכולם להציל מהנו''ט כמו שאר הצלות אבל נו''ט זה בסיס יום יומי יה"ר שהשי"ת יציל כל זרע ישראל ואותנו אמן ואמן שבת שלום ברוך תהיה אמן ואמן
תודה רבה לכם על כל השפע ב"ה יה"ר שתבורכו מפי עליון! שיהיה בעזרת השי"ת פסח שמח וכשר 🙏🏼 (אמן).
תודה והערכה רבה רבה על הסל הגדוש בטובה וברכה יה"ר שיתן ה' לך וכה יוסיף שתזכה להרבות חסדים למעלה למעלה להחיות ולשמח משפחות עם ישראל וימלאו כל משאלות לבך לטובה וברכה באושר ועושר ברוחניות וגשמיות ונזכה במהרה לאכול מן הזבחים והפסחים בבנין ירושלים אכי''ר.
ערב שבת הגדול שלום לכבוד הרב היקר! תודה לקב"ה שזיכנו להיות שליחים לשמח בניו ובנותיו הדחוקים (כולל לשמח אלמנה) לכבוד חג הפסח הבעל"ט! המון יהודים יקרים תרמו בעין יפה ובזכותם זכינו לעסוק בעמל רב ויגיעה במלאכת הקודש בסלים גדושים (וכבדים מאד!) לכבוד החג, רוב מצרכי המזון כשר לפסח המצויים לקפ"ז (כולל תבלינים), תלושי קניה, מצות ויין בשפע, עופות, וכמובן גם רוחני - עלונים והגדות מיוחדות שלנו. הכל קצת יותר מ-50 אלף ש''ח ברוך השם והיד עוד נטויה בלי נדר שבוע הבא בחול המועד... תודה גדולה לכבוד הרב על הכל, בזכות הרב זוכים לאסוף זכויות, לשמח ולעזור ליהודים רבים ולקרב הגאולה עם טונות של מצוות צדקה ביחד עם כל התורמים! מאחלים חג פסח שמח וכשר בתכלית לכבוד הרב ולמשפחתו ולכל קפ"ז ועם ישראל ושנזכה עוד השנה להקריב הפסח כהלכתו אמן ואמן! מאור וארז, עמותת בצדקה תכונני 💛
באמת שמודים לכם על הכל ישר כוח! גם על הדף שמסביר על מניעת השליטה של החיצונים במצוות ב"ה כבוד הרב שליט"א לימד אותנו זאת וכך בעזרת השי"ת נוכל לקיים את המצווה ב-100% ממש זכינו אשריכם!
תודה רבה רבה על כל העזרה יה"ר שהשי"ת יחזיר לכם בכפל כפליים, תבורכו מפי עליון תזכו לשפע פרנסה ולהיות תמיד מהנותנים אכי"ר.
יישר כוח! תודה לכם יה"ר שהשי"ת יברך אותכם (אמן).
© 2024 כל הזכויות שמורות