ספר חוכמת המצפון פרשת וישלח חלק ה | הרב אמנון יצחק שליט"א
30-11-12
"וירוץ עשיו לקראתו ויחבקהו ויפול על צווארו ויישקהו ויבכו", אמר רבי שמעון בר יוחאי, הלכה היא, בידוע שעשיו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל ליבו. זה שכתוב "וירוץ עשיו לקראתו ויחבקהו ויפול על צווארו ויישקהו ויבכו" זה מקרה יוצא דופן שאין כדוגמתו, כי רבי שמעון בר יוחאי אומר הלכה בידוע שעשיו שונא ליעקב, אז איך זה קרה? אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל ליבו, זה לא היה נשיקה סתם, הוא אומר בכל ליבו, ממש בכל ליבו, כמעט כמו "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך". והספורנו פירש, שנהפך ליבו של עשיו כמורגא בהכנעותיו של יעקב, יעקב אבינו הכניע אותו את עשיו, איך הוא הכניע אותו? בזה שהוא נכנע לפניו, שאמר לו אדוני עשיו עבדך יעקב אדוני עשיו עבדך יעקב גמר עליו, קיבל כזאת מנה של כבוד, הרג אותו, אמר לו יאחי יאחי, חיבק אותו לא יכול, לא יכול, כזה אח נכנע וזה חבל על הזמן, כן ירבו.
כמו שאמרו ז"ל, שאחיה השילוני קילל את ישראל בקנה הנכנע לכל הרוחות, עכשיו אולי אפשר להבין שאומרים תלך לכל הרוחות, אפשר ללמד על זה זכות שלא הכוונה תלך לכל הרוחות יעני תתפרק, אלא כמו שאמר אחיה השילוני, ומה הוא עשה, קילל את ישראל שיהיו כמו קנה שנכנע לכל הרוחות, קנה באה רוח עושה לו ככה, אבל הוא חוזר בסוף, עושה ככה אז מה הוא? נכנע, נכנע מפני הרוח אבל אח"כ חוזר. הן לו עשו כן בריוני בית שני לא היה נחרב בית מקדשנו, כמו שהעיד רבן יוחנן בן זכאי באמרו, בריוני דבן לא שבקונן, הבריונים שנמצאים בינינו לא הניחו אותנו, לא עזבו אותנו. ז"א הבריונים נלחמו וזה גרם לחורבן הבית, אבל אם היו נכנעים כמו שרבן יוחנן בן זכאי נתן תנאי כניעה אז היו ניצלים ולא היו מתים שמה כל כך הרבה מישראל.
כוונתה ספורנו לבאר, שיעקב אבינו לימד לנו בינה והשכל איך להתנהג בעת קושי הגלות, שנתכופף כקנה מפני השעה ולא לדחוק את השעה. תקשיבו טוב, הספורנו מבאר, יעקב אבינו לימד לנו בינה והשכל איך להתנהג בעת קושי הגלות, שנתכופף כקנה מפני השעה כי לפעמים השעה שלנו לא משחקת וזה השעה שמשחקת לגויים, אז נתכופף כמו קנה מפני השעה, ולא לדחוק את השעה, לא למהר ללחוץ ולנסות להביא את הגאולה שלא בזמנה בדרך כזאת או אחרת. אילו הבריונים היו מרשים להשלים עם הרומאים כמו שדרשו החכמים, לא היה נחרב הבית, אבל בנין ילדים הוא סתירה, בנין ילדים סתירה, סתירת זקנים בנין, ובמקום שתקעו עצמם הנבערים להגן על העצמאות, כאילו שהם ישארו עצמאים ולא ייכנעו לרומאים, וזלזלו בדעת הזקנים שאמרו להכנע, המיטו על העם חורבן והם בעצמם שילמו ביוקר באשר נפלו בחרב. ומהנשארים בהם התעללו הרומאים באכזריות. אז מה הם גרמו? שהם בעצמם מתו ואלה שנותרו יתעללו בהם.
בדברי הספורנו נובעים מש"ס תענית כ', שדרשו על הפסוק "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא", טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שברכן בלעם הרשע, טובה הקללה שאמרנו שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מהברכה שברך אותם בלעם הרשע. אחיה השילוני קילל את ישראל בקנה, דהיינו שיהיו כקנה הנכנע לכל הרוחות, אמר והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים, זה הקללה, לשון הקללה "והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים", מה קנה זה עומד במקום המים, במקום של מים, וגזעו מחליף ושורשיו מרובים ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו לגמרי, אלא הולך ובא עמהם, איך שהרוח הולכת כך הוא הולך, דממו הרוחות עמד קנה במקומו, חזר בחזרה לאותו מצב. אבל בלעם הרשע ברכן בארז, איזה ברכה? שנאמר כארזים עלי מים, מה ארז זה אינו עומד במקום מים, הוא בכלל אין מקומו במים, הוא על היבשה, ואין גזעו מחליף ואין שרשיו מרובים, כיון שנשבה בו רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו - נופל. אז ז"א יש אחד שהוא נראה הרקוליס, נראה אדם גדול, והוא לא נכנע, והוא נכנס, הוא יכול לאכול אותה, ויש אחד הוא קטנצי'ק אבל כל מי שבא לא לא לא לא כלום כלום כלום כלום כלום אבל הוא אף פעם אפילו סטירה לא קיבל בחיים שלו, וההוא הזה כולו חתכים זה פצעים חבורות בובמות זה, אבל לא משנה העיקר שהוא הולך נפוח ככה וזה הכל בסדר. איייי. אז מה יותר טוב, הקללה של אחיה השילוני או הברכה של בלעם? הקללה של אחיה השילוני כי היא מלמדת איך לשרוד, השרדות בחיים, אבל הברכה של בלעם זה איך להיות להיות להיות עד שנשבר פעם אחת והלך. אתם רואים כל הג'ברים מהעולם התחתון בסוף מקבלים תשע מילימטר ולהתראות. זהו. נגמר הסיפור. כדור קטן מכריע אותם, אפילו לא עלה של בייסבול. אז ז"א, עדיף להיות רך כקנה, ולא קשה כארז, ככה אמרו חכמים, הוי רק כקנה ולא קשה כארז.
אז ביארו לנו חז"ל שבקללה של אחיה השילוני הורה להם את הדרך איך לכלכל את ענינם בגלות, שעם ישראל בגלות שידעו איך לכלכל את ענינם, כאשר ה' יעניש את עם ישראל ויזרה אותנו בארצות ולא תהיה עוד ישראל תקיפה, ז"א לא יהיה להם מעמד סטטוס בפני עצמם אלא הם יהיו תחת אומות העולם, אז עליהם לחקות את הקנה, להתנועע עם כל הרוחות ועל ידי זה יצליחו להשאר על עמדם. אבל בלעם שדרש רעתם, המשיל אותם לארז שבנפילתו אין לו תקומה חלילה. כאן יסד יעקב אבינו הנהגה הזו לדורות, והיינו להיות דומה לקנה, ולא לעמד נגד הרוחות, איך? ע"י שהוא הכניע את עצמו לפני עשיו, אדוני עשיו מעבדך יעקב, אדוני עשיו מעבדך יעקב, כאילו הכניע את עצמו ובסוף אהלן אחי, חיבק אותו בכל ליבו, אז הוא הכניע אותו, הוא בא אליו עם 400 ראשי גייסת, הכניע אותו, בלי מלחמה בלי ב טיח בלי שום דבר, למה הוא ידע מה המידות, זה החכמה של החכמים, יודעים מה המידות של מי שעומד מולם ושמה הם מנגנים עליו כמו פסנתר, כמו שבפסנתר יוצאת המוזיקה מה שרוצים ככה הם מנגנים על המידות של האנשים, מי שהם רוצים מרגיזים אותו, מי שהם רוצים ככה, מי שהם רוצים ככה ככה ככה וההוא לא מרגיש שמנגנים עליו ככה ככה.
ש. מנגן לי על העצבים
הרב: בדיוק, מנגן לי על העצבים. יבבי.
אני לא יכול לספר לכם את החכמה הזאת, זה חכמה גדולה מאד. אייי. בכל אופן, אז זה היתה העצה, דהיינו להיות כקנה, להתנועע עם כל הרוחות וע"י זה יצליחו להשאר על עמדם, אבל בלעם שדרש רעתם המשיל אותם לארז שבנפילתו אין לו תקומה חלילה. כאן יסד יעקב אבינו הנהגה זו לדורות, והיינו להיות דומה לקנה ולא לעמוד נגד הרוחות, אבל אם נעיין בזה נראה שבמקביל לזה קבע יעקב עוד כלל, לא רק להכנע להיות כל הזמן רק כקנה, לא, לא, הוא אמר עוד כלל, עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, במה שנוגע לדורונות ולהכנעה, קח את הכלל הראשון שתהיה כמו קנה, אבל במה שנוגע לרוחניות בזה אין שום ויתור, אפילו כחוט השערה, ואפילו בתוך ביתו של לבן שהיה מרכז כל הטומאה העולמי, צריך להיות מוכנים ולשמור על תרי"ג מצוות מתוך מסירות נפש. לא לוותר על כהוא זה מהתורה והמצוות, בזה לא מתכופפים, בזה מכופפים. בזה נכנסים ראש בראש, על זה נלחמים.
וכן מצינו ששלח ירמיהו הנביא איגרת לגלות יכניה בבבל, שבה כתוב, שידרשו הכשדיים מהם שיקבלו את דתם, כי אומות העולם היו כופים להשמע ולהתבטל בפני דתם, אז הוא כתב ושלח ירמיה הנביא אגרת לכל הגולים שהיו בגלות יכניה בבבל, שכשידרשו מכם הכשדיים שתקבלו את דתם, תשיבו להם בגאון, ככה תאמרו להם, אלהיא דשמיא וארכא לא עבדו יאבדו מארעא ומן טחות שמיא אלה, הפירוש, האלהים אשר לא עשו את השמים ואת הארץ, יאבדו מן הארץ ומתחת השמים שברא הקב"ה. הרי שבזה לא דאג לשלום מלכות, למרות שהם בגולה, ולא ריכך את מענהו לענות לגויים, אלא שהאלהים שלכם הם יישברו וינופצו, הם לא בראו כלום ולא שום דבר ולכן הם יאבדו מן הארץ.
אלא פקד עליהם לענות בדברים בוטים כמדקרות חרב, שאין ליהודים שום ענין עם ההבלים של אמונתם של הכשדיים.
כך השיבו גם בגאון חנניא מישאל ועזריה לנבוכדנצר, הוא ביקש מהם להשתחוות לצלם, וענו לו, אתה מלך עלינו למיסים וארנוניות, זה בסדר, זה אנחנו נשלם, אנחנו נקבל את הגזרה, מה שצריך לשלם - נשלם, אבל לעבוד עבודה זרה אתה והכלב שווים, יכלבי יאבני כלב, האו או, חנניה מישאל ועזריה. והוצת חרונו של אותו רשע וציוה להשליכם לכבשן האש. וזהו המאמר של שלמה המלך, ירא את ה' בני ומלך, אומר רש"י, תירא את המלך ובלבד שלא יסיר אותך מיראת ה', ולעומת יראת ה' ולעולם תהיה יראת ה' קודמת, לכן הוא הפריד, אמר שלמה ירא את ה' בני ומלך, הוא לא אמר "ירא את ה' ומלך בני", הוא הפריד בין שם ה' לבין המלך במילה בני, קודם כל ירא את ה' בני ומלך אם זה לא מפריע שאתה ירא את ה', אבל אם הוא ירצה להסיר אותך מיראת ה'- אל תשמע לו, אתה והכלב שוים. מספיק להם לאומות העולם לשלוט על היהודים בחומר, כי אם נזרקנו לגלות זה עונש, אז ניתן להם שליטה על הממון בחומר, אבל לא ניתן להם השליטה ברוח, סוף סוף אנחנו עבדים של המלך הקדוש אבינו שבשמים, מספיק היה לו לעשיו שיעקב ויתר לפי שעה על המלכות, ומפריש מנכסיו למיסים, שלח לו דורונות, שלח לו דורונות, נתן לו מיסים, קח, קח מיסים, אדוני, עבדך, נתן לו מיסים, קח, ואדרבא, כשהוא ראה את תקיפותו של יעקב לעמוד על השמירה של תרי"ג מצוות בביתו של לבן, הרי מיד הוא אמר לו, עם לבן גרתי ואחרא דעתא, מה הוא אמר לו? עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, גרתי זה תרי"ג, עם לבן גרתי, עם לבן קיימתי את התרי"ג מצוות, יעני שלא תחשוב זה מיסים וזה אני אתן לך, אין בעיה, קח ג'ובות קח, תיהנה יאלה תאכל, אבל תזהר, אל תדבר איתי שום דבר מהמצוות, תרי"ג, הייתי בבית הטומאה הכי גדול ושמרתי תרי"ג. אז הוא הבין שיעקב הוא סוג אחר לגמרי, סוג אחר לגמרי ממנו, הוא יכול לוותר על כל חמודות עולם ולא על קוצו של יוד בדברי תורה. וזה ההלכה אומרת, שאם בא מישהו להעביר אותנו על מצות עשה או לא תעשה מן התורה, אם אומרים לנו לעבור על מצוות מן התורה חייב אדם למסור את כל ממונו ולא יעבור על לא תעשה אחד. על לא תעשה. לא יעבור על לא תעשה אחד. אחד יאיים, אם אתה לא תגלח את הזקן בתער עכשיו אני שורף לך את הבית, ואין לך שום אפשרות להנצל ממנו בשום דרך, תדליק, ביי, ולא עובר.
אמרו חכמים ז"ל על הפסוק "רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה" זה לשון חכמים, אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם, אל תעמדו כנגדו, אלא פנו לכם צפונה - הצפינו עצמכם ממנו עד שיעבור עולמו, אמרו ישראל רבונו של עולם, אביו מברכו "על חרבך תחיה" ואתה מסכים עמו ואומר לנו הצפינו עצמכם מפניו, ולהיכן נברח? ז"א אם עשיו בא על ישראל כמו עכשיו דאמריקן פיפל, האמריקאים - עשיו, אם ראיתם שהוא בא להתגרות בכם אל תעמדו כנגדו אלא הצפינו עצמכם ממנו עד שיעבור עולמו, אז אמרו ישראל לקב"ה, רבש"ע, אביו אבל ברך אותו, יצחק ברך אותו על חרבך תחיה, ואתה מסכים עמו, ואתה הסכמת לברכה, ואתה אומר לנו הצפינו עצמכם, יעני תתחבאו, תצפינו את עצמכם? ולהיכן נברח? אמר, אם ראיתם שמזדווג לכם ובא אליכם וכו', תברחו לתורה ואין צפונה אלא תורה, הצפינו עצמכם זה בתורה שנקראת צפונה. תורת החיים שבקרבנו היא השמירה שלנו, בזמן שיש שליטה של המלכויות עד ביאת מלך המשיח. כמה שנרבה יותר תורה ולימוד תורה אנחנו משביתים אותם, משביתים אותם, מתחלפות להם הדעות משתנות בסוף הם רבים ביניהם הורגים אחד את השני, מתעסקים בעצמם, הקב"ה דואג להסיח את דעתם, אנחנו משיחים בתורה והוא מסיח את דעתם ואת שכלם.
אבל במה שנוגע לעניני העולם עלינו להיות רך כקנה, וכמו שיעקב הכניע את עצמו לעשיו עד יעבור עולמו כך הורה לנו את הדרך לדורות. אז מה שכתוב "וירוץ עשיו לקראתו ויחבקהו ויפול על צווארו וישקהו ויבכו" זה בגלל שיעקב אבינו הורה לנו את הדרך שבעניני החומר תוותר תתן תתן תתן כשאתה בגלות ותכניע ככה את השני, במקום שיתעלל ויהרוג כמו שהבריונים עשו את הטעויות, תוכל לשרוד בגלות, אבל אם יבוא אליך בפן של רוחניות שמה תהיה קשה כארז, שמה לא לוותר, שמה למסור את הנפש כמו חנניא מישאל ועזריה.
ועל זה אומרים רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל...
השיעור מתקיים כל בוקר בשעה 5:00 בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 41 בני ברק הציבור מוזמן