שכר נצחי או הפסד עולמי | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
כמה טובה וברכה אדם זוכה על פעולה ולו הקטנה ביותר שהוא עושה
עד כדי בן פורת יוסף בן פורת על העין
ומצד שני מניעת חסד שזה לא חסד ממש אפילו מניעת הנאה של חסד
יכולה להוות
עונש קשה מאוד והייתי אומר אפילו אכזרי
זה דרכי השם יתברך, צריך לקחת בחשבון
צדקתך כהררי אל
משפטיך תהום רבה
כשהקדוש ברוך הוא עושה צדקות זה הררים, זה לא הר אברסט, זה הררי אל
זה לאין שיעור
אבל כשעושה משפטים
זה נוקב עד תהום רבה
ומה החילוק?
תשמעו אותו דבר,
ממש אותו דבר, רק המקרה שונה,
אותו דבר אבל המקרה שונה, פה היה מקום
לעשות חסד,
שם לא היה, רק להציל,
אז שם מקבלים שכר,
כי אין מצב אחר,
פה היה מקום להציל,
אפשר להגיד כך ואפשר להגיד כך,
אפשר היה להציל ככה.
והלא תמנע שמנעו את אברהם, יצחק ויעקב מלגייר אותה ולהכניס אותה אלינו,
ובכל הצדק
היא הביאה לנו את עמלק, ומזה אנחנו סובלים עד היום,
בגלל שריחקו אותה ולא קירבו אותה.
מה שאדם יכול לפעול בשביל לקרב אחר,
תראו כמה סיכונים צריך לקחת.
סיכונים ממש.
סיכונים. תמנע עתה טמאה, ממזרות,
משהו חבל על הזמן, כל המשפחה שלו.
כן, אבל אפשר היה לקרב אותה, אפשר היה. לא קרבתם? וממי מדובר? על אברהם המקרב הגדול, המחזיר הכי גדול, וכו' וכו' וכו'.
אם הוא כבר מצא שאין מקום,
אמר הקדוש לא, לא.
היה צריך לקרב אותו.
ופה יעקב אבינו, אותו דבר.
עשו הרשע,
הרשע,
הרשע,
רואים עד עכשיו מה זה הרשע.
ולא, יכולת.
לך תדע.
אולי דינה.
לא בטוח.
לך תדע.
אבל זה כבר סיבה לעונש.
יא בה ביי, יא בה ביי.
מי מבין מה זה עומק הדין אצל הקדוש ברוך הוא?
אז מכל מקום
ראינו שהפסוק שינה ללמדנו שיוסף עשה מעשה נפלא וזכה
לברכת עולם.
ויעקב אבינו
התכוון לטובה והתכוון לעשות חסד עם ביתו ולהציל אותה כמו כל אחד שרוצה להציל בניו את בנותיו.
אבל היה מקום פה לתיקון גדול.
לא נעשה,
נענש.
עד כדי צער כזה גדול.
כן.
יש מקרה דומה, אבל זה יוצר לדברת פיזיאנית.
היה שהוא לא רצה להתחדד.
כן.
בגלל שידע שיצאו ממנו אוכל ככה אלה שידעו צלם בערב. נכון.
ואז, אבל אמרו לו שבסוף, אל תעשה חשבונות שמיים.
כן.
נכון.
בעדי חושבנה דרחמנה למה לך.
כן.
מה?
כן. אבל שם לא היה מקרה של חסד.
שם היה עניין של מניעה, בגלל שהוא ידע ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים לא מאוגנים.
אז הוא ידע.
אבל הוא לא ידע דבר אחד.
מה הוא לא ידע?
שמנשה יעשה תשובה.
למה הוא לא ידע שמנשה יעשה תשובה?
הרי היה לו רוח הקודש.
הוא ידע שיצאו ממנו בנים לא מאוגנים.
באמת היו לו מאוגנים.
אז אם רוח הקודש, אז רוח הקודש עד הסוף. למה אתה לא יודע שהוא יעשה תשובה בסוף?
כי התשובה,
מעלת התשובה,
במקומה של התשובה יותר גבוה מרוח הקודש, ואי אפשר לראות את זה ברוח הקודש.
כי הקדוש ברוך הוא חתר לו חתירה מתחת כיסא הכבוד נגד המלאכים,
שהמלאכים לא הסכימו.
זה מה שאומרים על בינה,
היא הייתה צריכה, בינה אמורה להחזיר את ישראל כתשובה. זה מה שאמרת.
נכון. זה העניין שלה.
אז מכאן צריך ללמוד
שכל פעולה, ולו הקטנה ביותר,
משתלמת לאין שיעור.
ולהיפוך גם, רחמנא לצלן, כל פעולה שנחסכת, כאילו, לא נעשית,
יכולה לעלות ביוקר רב.
ואדם לא יודע מה הוא מפסיד בשעה קלה.
מה הוא יכול להרוויח בשעה קלה בדיוק? במילה אחת, בפה אחד, בחיוך אחד, בכל דבר.
כל תנועה,
כל דבר יכול לעלות.
בשכר נצחי, או בהפסד עולמי.
רבי חנניהו ברגשי אומר.