המהפכה הצרפתית

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני קודם כל רוצה לשאול שאלה.

אני צרפתי.

אני תימני.

האמת.

עשיתי עלייה לארץ לפני... עד לפני שנתיים.

חייתי כאן שבע-שמונה שנים בערך,

וחזרתי לצרפת.

עכשיו הגעתי לכאן דתי,

נהייתי קצת חילוני,

חזרתי לצרפת, נהייתי עוד פעם קצת דתי, ראיתי כמה קלטות שלך, ונהייתי עוד יותר דתי.

עכשיו לקחתי על עצמי, בעקבות הקלטות שלך, לשים ציצית קטן,

לכבוש כיפה,

להתגלח עם מכונה גילוח חשמלית, וכבר לא עם סכינים,

ואמרתי, בזכות המזוות האלה, אני מבקש מהקדוש ברוך הוא

שישלח לי הרבה כסף בפרנסה.

למה הרבה כסף בפרנסה?

מכיוון שאני רוצה לקחת ממך,

קודם כל לא הייתי צריך לבוא בכלל לכאן לחופשה. אני כאן לחופשה, לא הייתי צריך לבוא לכאן, הייתי צריך לנסוע לאי קריבים, ובאתי לכאן רק בשביל הדבר הזה.

אז הגעתי לכאן כדי לעשות שתי דברים. הדבר הראשון זה לקנות ממך קלטות מתורגמות בצרפתית, כדי להתחיל להפיץ אותן בצרפת. למה, תשמע, עם כל הכבוד לרב, לא ייתכן שבצרפת,

שיש את הקהילה היהודית הכי גדולה באירופה, עדיין לא הגעת.

לא מקובל עליי.

עם כל הכבוד לך. גם עליי.

600,000 נשמות יהודים יש בצרפת,

שזו הקהילה הכי גדולה באירופה. מה זה, אתה מטייל בבלגיה, אתה מטייל בלונדון, עושה רעש, זה, מכוניות פה ושם, ואתה לא מגיע לצרפת?

אין דבר כזה, מה זה צריך להיות? המכוניות שלכם זה קטן, פיג'ו.

יש כמה כאלות.

אז עכשיו באתי לכאן הנה כדי לקחת ממך קלטות מתורגמות בצרפתית, להתחיל, פשוט אש תיקח אותי לצרפת.

רגע.

להתחיל לחלק כמה קלטות בצרפתית לקהל שם,

עד שיתחילו להכיר אותך. כמה, כמה?

לא יודע, כמה שתיתן.

600,000.

בבקשה.

ולכן,

ולכן ברגע שיכירו אותך קצת אנשים, לארגן הרצאה גדולה, שלא רק האולם יהיה מפוצץ,

כן? אלא שגם בחוץ יהיה מפוצץ, ויהיו מריבות כדי להיכנס,

ושכל זה אני אשלם בעזרת השם.

אשריך.

כן, דבר שני.

זהו, אמרתי לך את שתי הדברים. הראשון זה הקלטות, השני זה ההרצאה.

הבנתי.

אז קודם כל, באופן עקרוני, אני מוכן

שתיקח קלטות, ואני גם אתן קצת.

ואני מוכן גם לבוא לצרפת, אבל צריך לעמוד בתנאים.

בטח, אני יודע, ביררתי כבר.

כן.

יש מפיק שצריך לארגן את זה, יש צוות שיוצא.

זה לא כל כך פשוט.

אנחנו עושים את זה יסודי, כדי שזה גם יישאר קבוע,

מונצח במצלמות,

שאם תהיה סייעתא דשמיא ויתעוררו יהודים בצרפת,

הקלטת הזאת תופץ בכל העולם כולו, כולל באינטרנט, כמו היום.

הבנת? אם תעמוד בזה, אנחנו איתך ואחריך.

בסדר. אז בעזרת השם, היום דיברתי עם שלטיאל,

ואני מאוד מקווה שנצליח להיפגש יום ראשון או יום שני,

אני ואתה, כמובן. עם שלטיאל, כן.

אם אפשר גם.

כן.

ונראה מה אפשר לעשות ואיך אפשר להתקדם,

אבל כמובן הייתי רוצה גם לקבל את הברכה שלך לפני שנתחיל עם כל הדברים האלה. בעזרת השם, פוטית הפוטית, לועזוף יסודי.

מה השם שלך ושם האימא?

אריאל בן מזל. אריאל בן מזל, השם יזכה אותך,

שתצליח בכוונותיך הטובות ובגדול.

תודה רבה.

אריאל בן מזל.

תודה רבה.

רפי אדישון ספייסיאל

ורפי אדישון ורפורט כדמי יו דוזן סורס אמבלי דם לצהל הפריעי עליון,

אלא ברזמונג' נראה לי תת-אם בשורדות חוגיות.

תודה רבה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש,

אדוני היושב-ראש,

אדוני היושב-ראש,

אדוני היושב-ראש,

אדוני היושב-ראש,

פונסואר משאר זמי

פריו דיו דת רבק, נו סי סואר, אמן.

בעברית ערב טוב,

בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

שלמה המלך עליו השלום אומר בפתיחת ספרו,

קהלת,

הבל הבלים,

אמר קהלת,

הבל הבלים, הכול הבל.

שלמה החכם מכל אדם,

שנישא הכול בחוכמה,

במציאות,

לא חסר לו כלום,

ובימיו כסף וזהב

היו מתגוללים כאבנים ברחובות.

שלט בכל העולם כולו.

כל העולם באו לשמוע את חוכמתו.

שלום היה בימיו.

אומר לאחר כל ניסיונו,

הבל הבלים,

אמר קהלת, הבל הבלים, הכול הבל.

כל מה שיש בעולם הזה

זה הבל,

דבר שאין לו קיום.

ובפסוק השני הוא אומר, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש?

מה נותר לאדם מכל מה שהוא עמל

תחת השמש?

שום דבר לא נותר לו.

אדם הולך

אל בית עולמו בסוף ימיו ולא לוקח איתו מאומה.

אבל רומז שלמה המלך בדבריו ואומר,

אין יתרון לאדם תחת השמש,

אבל מעל השמש יש לו יתרון.

אם אדם מכין צידה לדרך ומבין שהחיים פה הם רק זמניים,

ובעצם העולם הזה הוא רק מעבר,

ובסופו של דבר מגיעים לעולם העיקרי, עולם הנצח,

עולם הנשמות,

אז ודאי שיש לזה יתרון גדול למי שמבין זאת.

ונסביר זאת

על-פי מנהג מדינה,

היה להם חוק שממליכים מלך כל שנה,

אבל מלך שאינו תושב המדינה.

ביום בהיר אחד יוצאים השרים מחוץ לעיר,

עומדים בשערי המדינה,

עובר לו אדם,

קופצים עליו, שמים לו כתר על הראש,

ואומרים לו, יחי אדוננו המלך.

הוא נבהל,

קבוצה של שודדים ודאי מתנפלת עליו,

והוא פוחד לחייו.

הם מכניסים אותו לעגלה ומובילים אותו לתוך המדינה,

והוא רואה שדרות של אנשים עומדים,

וכולם מריעים לו, יחי אדוננו המלך.

הוא פוחד שלא לוקחים אותו לכיכר העיר לעשות בו לינץ',

אבל מכניסים אותו לארמון,

מושיבים אותו על כיסא מלכות,

ועומדים לפניו שרים ואומרים לו, יחי אדוננו המלך.

הוא לא מאמין.

לא ייתכן שעובר אורח

יוכנס לתוך עגלה ויהיה מלך כשאף אחד לא מכיר אותו,

ועוד על מדינה גדולה.

לכן הוא חושש לזוז.

אבל לאחר שעות ארוכות

הוא צמא.

הוא פוחד לבקש

שזו לא תהיה סיבה להרגיז אותם שיעשו בו שפטים.

אבל בלית ברירה הוא אומר, אם אפשר לקבל, אולי בבקשה, כוס מים קטן.

אומרים לו, כן, אדוננו המלך,

מייד מביאים לו מגשים עם השקעות שונים בכוסות ובגדלים שונים,

ומגישים לו לשתות.

הוא לוקח רק כוס קטנה אחת עם טיפה מים,

מזלף על שפתותיו

וממתין לראות מה יקרה.

שום דבר לא קרה.

הוא רעב,

מבקש אולי אפשר לקבל ביגלה קטן,

אמרו לו, כן, אדוננו המלך.

הביאו שפים עם כובעים לבנים גבוהים,

עוגות, לחמים.

הוא לוקח ביגלה אחד קטן, זה עובר בשלום.

בסוף הוא מעז ואומר, אפשר אולי לצאת לעשות סיבוב בחוץ,

זה המבחן האחרון.

אם יוציאו אותו החוצה,

סימן שלא רוצים לעשות לו רעה.

מייד הם צועקים, כן, אדוננו המלך.

לוקחים אותו לעגלה,

מלווים אותו שרים,

רצים לפניו עבדים,

מנגנים בכינורות,

והוא מסתובב לכל אשר יחפוץ.

מאותו רגע הוא הבין שזה אמיתי,

והתחיל לנצל את כס המלכות.

כל תאוות ליבו היה עושה.

מה שביקש, קיבל.

ביקש לשמוע שירים, הביאו לו מקהלות, להקות,

נגנים, זמרים,

הכול.

מאכלים מכל הסוגים, טיולים,

מה שחפץ.

שנה שלמה היה מאושר מלך,

מלך שניצל את המלכות.

בתום השנה באו אליו לכיסא,

הכניסו אותו לעגלה,

ליוו אותו עד לשער המדינה,

הורידו לו את הכתר,

נתנו לו שתי בעיטות והעיפו אותו החוצה.

באותו רגע עבר שם

עובר אורח אחר.

התנפלו עליו,

שמו לו כתר ואמרו לו, יחי אדוננו המלך.

התהליך חזר שוב פעם על מישהו אחר.

רק זה היה פיקח.

כל הזמן הוא שאל, אני המלך?

אמרו לו, כן. אתם בטוחים שאני המלך?

כן.

ראה את שדירות האנשים,

כולם מריעים לו,

אני המלך? כן.

הגיע לכיסא, אני המלך? כן.

אפשר לראות את כל השרים? בבקשה.

מי אתה?

אני שר האוצר.

תגיד לי, כמה כסף יש פה במדינה?

נתן לו דוח שלם.

כן. מי אתה?

שר החקלאות.

תגיד לי, כמה יבול ותבואה יש לנו במחסנים ובאוצרות?

אמר לו.

מי אתה?

אני אחראי לבנקים.

אוהו, כמה כסף יש בבנקים?

אמר לו.

ככה התחיל לתחקר את כולם.

בסוף שאל, אני המלך?

אמרו לו, כן.

אמר, אני מבקש שתקנו אי שלם על השם שלי מחוץ למדינה.

אמרו, אין בעיה, אדוני המלך.

קנו לו אי על השם שלו.

אמר, עכשיו תעבירו את הבנקים לאי.

תעבירו את כל היבול לאי.

תעבירו את כל התבואה לאי.

את כל המקהלות והנגנים לאי.

את כל האופים לאי.

הכול העביר לאי.

מה שלא טוב, השאיר.

אחרי תשעה חודשים ניכה את כל המדינה.

ישב על הכיסא שלושה חודשים, ממתין

מתי יבואו לקחת אותו מהכיסא.

בתום השנה באו אליו,

הורידו אותו מהכיסא, שמו אותו בעגלה,

ליוו אותו עד שער המדינה,

הורידו לו את הכתר,

נתנו לו שתי בעיטות והעיפו אותו החוצה.

לאן הוא הלך?

לאי.

מי חכם יותר, המלך הראשון או המלך השני?

מי חכם יותר, הראשון או השני?

השני. השני, יפה מאוד.

עכשיו תחשבו למי אתם דומים,

למלך הראשון או לשני?

אדם בא לעולם,

הוא נמצא כאן.

כמה אנשים אתם מכירים שמהיום שהם עומדים על דעתם ומבינים

הם רק מעבירים

לעולם הבא, לעולם שהם יצאו אליו? כמה אתם מכירים?

רוב האנשים כל היום רצים

בשביל שיהיה להם עולם הזה הכי טוב עכשיו,

כל ההנאות,

אבל עכשיו.

ועל זה אומר שלמה המלך,

הבל הבלים,

אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל,

לא יישאר מזה כלום. מה יתרון לאדם בכל עמלו?

שיעמול תחת השמש. האם נותר לו?

אדם בונה בניינים, קונה קרקעות,

רב עם אנשים, מתווכח איתם, נלחם,

הכול בשביל מה? על חיי רגע, על חיי שעה.

נותר לו מזה משהו?

שום דבר.

רבי חיים מבולוז'ין, זכר צדיק וקדוש לברכה,

פעם באו אליו שניים שהתווכחו על קרקע,

על חתיכת אדמה.

זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי. ויכוח.

והרב, היה צריך לפסוק

של מי הקרקע.

והוא ראה איך כל אחד נלחם בשני להוכיח שהקרקע שלו.

התכופף הרב לקרקע והקשיב.

התרומם.

שאלו אותו למה כבוד הרב התכופף לקרקע.

הוא אמר, אני שמעתי מה אתם אומרים.

אתה אומר שזה שלך,

והוא אומר שזה שלו.

רציתי לשמוע מה הקרקע אומרת.

אמרו לו, ומה היא אמרה?

הוא אמר, היא אמרה ששניכם שלה.

אדם מתווכח ורץ,

אחרי דברים שלא יישאר לו מהם שום דבר.

אבל החכם,

החכם האמיתי שמבין למה נברא האדם,

אדם כזה רץ אחרי תורה ומצוות כל ימי חייו.

כל ימי חייו.

תראו, אני נמצא פה במלון קרוב מאוד,

ובקומה 28 רואים את מגדל אייפל יפה מאוד.

ואני מבין שצרפת מאוד מאוד מתגאה במגדל הזה, מגדל אייפל.

אתם גם?

אז בואו אני אספר לכם

שכל אחד מכם,

כל אחד מכם,

יש לו מגדל אייפל,

לא מגדל אחד,

שני מגדלי אייפל בגוף.

אתם לא נראים גבוהים,

אבל יש לכם

שני מגדלי אייפל בגוף.

ואני אקריא לכם משהו קטן.

אתם יודעים, האדם בנוי משלד,

יש לו שלד של עצמות.

השלד מורכב מ-206 עצמות קשיחות.

וזו מערכת שמחזיקה את הגוף זקוף.

אנחנו יכולים ללכת ישר.

וזה מתקן הגנה לאיברים פנימיים עדינים.

האיבר הפגיע ביותר בגוף

מקבל הגנה מיוחדת.

לדוגמה, המוח שלנו

מוגן על-ידי 22 עצמות

שהתמזגו ביחד והן מהוות קסדה של מגן טבעית.

זה קרה במקרה

ו-22 עצמות התחברו ביחד לבד?

לא.

אבל העצמות החזקות ביותר בשלד שלנו,

שעובדות קשה יותר מכול,

בשעה שהגוף שלנו נוחת מקפיצה,

אדם שיקפוץ פה מהבמה למטה,

בשעה שהוא קופץ למטה,

העצמות של הירך שלנו סופגות פגיעה

של קרוב לחצי טון.

כשאנחנו קופצים,

העצם של הירך שלנו מקבלת מכה של חצי טון. אם ניתן את המכה הזאת על סלע, נפוצץ אותו.

אבל העצמות של הירך

בנויות כמו חלת דבש

של דבורים,

שיש להן תמוכות וקשתות,

וזה מכוון את הכוחות של הפגיעה לחלק החזק

והדחוס יותר של מרכז העצם.

יש תמוכות וקשתות,

אבל יש מרכז העצם, וכל אלה מפנות את כל המכה למרכז העצם.

וזה מה שעושה את העצם שלנו חזקה אבל קלה,

העצם הזאת, היגעו בה קלה מאוד.

הדוגמה הזאת של התחכום בטבע עוררה השראה אצל מהנדס בפריז

בסוף המאה ה-19.

הוא רצה לבנות את המבנה הגבוה ביותר בעולם,

והחומר החזק ביותר שהיה זה ברזל.

אבל הוא ידע שאם ישתמש ביותר מדי ברזל,

כל המבנה יקרוס, ייפול.

בעקבות התבנית של עצם הירך,

המהנדס השתמש בברזל

רק במקום שהוא חיזק

את המבנה.

האיש הזה קראו לו גוסטב אייפל,

והמגדל שלו הפך לסמל.

קורות הברזל במגדל אייפל,

כמו התמוכות

והקשתות

בעצם הירך,

כולם מכוונים ומכוונים את כל הכוחות במגדל

אל החלק החזק ביותר, הרגליים של המגדל.

את כל זה הוא העתיק

מהברך שלנו.

לנו יש שני מגדלי אייפל בגוף.

כשאנחנו קופצים

הכול מופנה לתוך העצם,

אבל בשונה ממגדל אייפל,

העצמות שלנו לא קבועות

כמו מגדל אייפל,

הן תמיד בתנועה.

אנחנו מזיזים את הרגליים קדימה, עורה ימינה ושמאלה, קופצים,

וצריך להתמודד עם כל הלחצים,

עם כל המתחים,

וכל פגיעה בעצם

עושה תגובה.

בתוך העצם שלנו יש צבא

של מכונות שבונות את העצם מיקרוסקופית.

כשנוצר לחץ על התאים,

הם מפרישים נוזל,

ועצם הנוזל מתקשה ומחזק את המבנה.

שמעתם דבר כזה?

העצם נפגעת, אבל הנוזל מחזק את העצם ומחזק את המבנה.

במקומות שהאזורים לא נלחצים,

והם לא צריכים להיות חזקים כל כך,

יש תאים הורסי עצמות

שמפרישים חומצות מלח

כדי להעמיס את העודף של העצם.

כמו צוות של פסלים,

פסלים יושבים על העצם

ומסדרים את העצם ומסדרים את השלד,

כל הזמן לחזק אותו איפה שצריך.

אנחנו צועדים במשך החיים,

חמש מיליון צעדים בשנה.

תכפילו בשבעים, שמונים שנה,

חמש מיליון צעדים,

וכל צעד

תורם את החלק לעיצוב של העצמות.

אבל תדעו לכם,

תאי העצם שלנו

עובדים קשה כל כך,

שכל אדם מקבל שלד חדש לגמרי בכל עשר שנים.

אפילו אם אתה בן 70,

השלד שלך הוא בן עשר שנים ולא יותר.

כל פעם הוא מתחדש.

איפה ראיתם דבר כזה?

מגדל אייפל, משתבחים בו הצרפתים,

אבל הוא עומד

בלי לזוז,

בלי לחץ.

אם חלילה יופחר עליו לחץ, הוא יתמוטט.

גם יש שני מגדלי אייפל שנמצאים ברגליים,

ואת מגדל אייפל הזה עשה גוסטב לפי עצם הירך,

וכולם מתפעלים מזה.

ומעט מאוד יודעים בכלל את מה שאמרתי כאן

על ההנדסה המדהימה שברא הקדוש ברוך הוא בגוף האדם.

האם אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על מה שהוא נתן לנו?

האם אנחנו מעריכים?

או שאנחנו רק דורסים על רגלינו והולכים צעדים רבים כל היום, אבל לא יודעים את הכיוון?

לא יודעים את הכיוון.

לפני כמה זמן

הגיע אלי אבא עם בן כבן 17 וביקש ברכה.

הם נוסעים לגרמניה לניתוח.

מה יש?

הוא הראה לי את היד של הבן שלו,

שלוש האצבעות האלה לא קיימות בשתי הידיים.

הוא נולד ככה,

רק עם האצבע הזאת והבוהן.

ככה הוא נולד.

הוא הגיע לגיל 17, כבר כולם מושיטים לו יד ללחוץ יד,

והוא לא יכול להושיט יד כי יש לו שתי אצבעות.

זה לא נעים.

ובגרמניה מומחים בהשתלת עצמות.

אתם יודעים ממתי.

ואז

הם ביקשו ברכה.

שאלתי אותו כמה עולה הניתוח.

הוא אמר לי, חצי מיליון דולר

להשתיל שלוש אצבעות.

אני מכיר הרבה אנשים שאומרים שהמצב שלהם קשה ואין להם מה לאכול,

ואין להם כסף,

והם לא יודעים שביד שלהם

יש חצי מיליון דולר.

זאת אומרת,

קשה להאמין

קשה להאמין שאחרי הניתוח בגרמניה הוא יוכל לעשות באצבעות כמו שאני עושה כאן,

אבל אנחנו קיבלנו את זה בחינם.

אנחנו קיבלנו עוד יד בחינם, קיבלנו רגליים, קיבלנו איברים,

קיבלנו את כל הגוף המופלא הזה. בשביל מה?

שיום אחד הגוף הזה יהיה מאכל לתולעים?

האם זה ייתכן?

האם חשבתם פעם כמה אתם אוכלים ביום?

כל בן אדם בממוצע אוכל שלוש קילו ביום עם שתייה.

שנה זה 365 יום,

כפול שלוש קילו זה למעלה מטון.

כל אחד מכם אוכל למעלה מטון בשנה אוכל.

זה משאית

שלמה של אוכל,

שהוא לעס.

אם הוא יחיה 100 שנה הוא יאכל 100 טון, זו אונייה.

אונייה שלמה עברה לו דרך הגרון.

וכמה הוא שוקל כשהוא זקן?

בקושי 50 קילו.

איפה כל ה-100 טון והכסף והיורו?

הכול הלך.

אין

כלום.

וגם זה בסוף יהיה מאכל לתולעים.

זה הגיוני?

בשביל זה בא אדם?

100 שנה לחיות

ובסוף להיות מאכל לתולעים?

היה אדם מאוד עני.

אשתו הייתה בוכה יום-יום.

אמרה לו, אתה לא מוצלח.

אתה לא מצליח להביא פרנסה לילדים.

אנחנו רעבים.

אין לנו מה לאכול.

אמר לה, תשמעי, יש רק עצה אחת.

את צודקת, אני לא מצליח הרבה לעשות.

אבל סבא של סבא שלי השאיר פעם מגילת קלף

שיש עליה מפה,

והמפה הזאת מציינת אי

של יהלומים שנמצא אי שם.

צריך לעבור כמה מדינות.

יש איזו יבשת,

אחריה יש אי שנקרא אי היהלומים.

זה עובר אצלנו במסורת הסיפור, אבל אף אחד לא קם ועשה משהו עם זה.

אני, בלית ברירה,

לאור המצב, אם את מסכימה, מוכן לנסות

ניסיון אחרון

לקחת את המפה הזאת ולצאת לדרך.

נתנה לו את ברכת הדרך,

הילדים ליוו אותו לפתח, כולם בוכים, מורידים דמעות,

והאבא

יוצא לדרך עם המפה הזאת,

סוחר בדרך ספינות,

עולה ממקום למקום,

ולאחר חודשים רבים

הוא לוקח סירה,

כמובן, בלי שאף אחד ידע את היעד, לאן הוא הולך,

והוא חותר לכיוון שהמפה אומרת לו.

והנה יום אחד

הוא מתעורר ככה בלילה והוא רואה אור עצום,

והוא לא מבין

מה יכול להיות האור הזה.

זה לא אור של שמש,

אבל הוא מסנוור מלהסתכל,

וכשהוא מתאמץ

הוא לא מאמין.

במרחק מאות מטרים ממנו

אי שלם נוצץ,

נוצץ, נוצץ, באור יקרות יהלומים.

כל האי

יהלומים,

שטיח של יהלומים.

הוא מגיע במהירות,

כמובן, הוא הצטייד עם שקים,

עם עת חפירה,

הוא רץ מהר לאי, על מה הוא דורך?

יהלומים.

אין חול,

רק יהלומים.

מייד הוא ממלא את השקים ביהלומים,

עוד שק ועוד שק ועוד שק,

כולו מזיע,

לא חושב על כלום, לא רואה שום דבר, רק ממלא.

פתאום הוא שומע צחוק,

חה חה חה חה חה חה חה, הוא מסתובב, הוא נבהל.

הוא רואה ילידים

של האי,

אנשים חצי גוף ערום,

עומדים מסביבו וצוחקים עליו.

והוא שואל,

למה אתם צוחקים עלי?

אומרים לו, מה אתה עושה?

מה ההתלהבות הזאת?

אמר להם, זה יהלומים.

יהלומים.

אמרו לו, מה זה יהלומים?

הוא אומר, זה יהלומים.

אמרו לו, סליחה,

זה חול.

זה החול של האי הזה.

זה יש פה בכל מקום, איפה שתלך. למה אתה ממהר?

אתה רוצה לקחת חול? תיקח חול.

הוא התחיל לפקפק כבר אם הוא נורמלי או לא.

כל כך הרבה חודשים בדרך, אולי באמת משהו השתבש אצלו.

אבל הוא ידע שהוא בא לפה, בשביל מה?

להביא דבר שיביא לו הרבה כסף ופרנסה למשפחה.

אז הוא שאל אותם, רק רגע,

זה לא חשוב?

אין לזה ערך?

אמרו לו, לא, אתה רואה, מצוי, כל אחד יכול לקחת.

אמר להם, מה אצלכם

יש לו ערך גדול מאוד באי?

אמרו לו,

חבל שלא שאלת מההתחלה.

פה באי הזה לא תמצא תפוחי אדמה.

בטטה?

אין באי הזה.

אם תמצא בטטה,

אתה תהיה פרזידנט.

הכי עשיר באי.

פטטות?

אני באתי לאי בשביל פטטות?

אולי באתי בשביל פטטות?

אולי, אני כבר לא זוכר, אני מטושטש.

אז הוא החליט לחפש פטטות. אמר להם, ואיפה יש פטטות? אמרו לו, אנחנו יודעים איפה אפשר, אבל אף אחד לא מעז להגיע לשם, כי זה פחד גדול.

מעבר להרי חושך,

פה,

שאתה רואה,

יש שם ג'ונגל,

אבל יש חיות,

ושם לפני מאות בשנים מישהו מצא בטטה.

מה, הוא נסע את כל הדרך בחינם חודשים רבים?

עד הסוף.

עבר הרי חושך,

חיות, לא חיות,

אין ברירה,

הוא הולך ממקום למקום, כולו מטושטש,

ופתאום

באחד הלילות הוא דומה.

הוא נופל, מתבונן ברצפה והוא רואה תפוח אדמה גדול

הוא לא מאמין, הוא מתחיל לרקוד משמחה

ומתחיל למלא את השקים בתפוחי אדמה,

פתטות, פתטות, פתטות

סוחב את כל השקים האלה,

מחכה עד שיהיה חושך גמור

מעלה את זה לסירה וחותר בחזרה מהר, בורח מהאיש שלא יתפסו אותו

מגיע לאחר חודשים

לבית. כמובן שהפתטות, בינתיים המצב שלהן לא נשאר טרי והן היו מסריחות עם תולעים,

משהו

איום ונורא.

הוא דופק באמצע הלילה לאשתו, אשתי, אשתי תפתחי.

פותחת לו את הדלת, רואה את בעלה,

מחבקת אותו, איפה אתה? הוא אומר, אנחנו עשירים, פתחי, פתחי.

היא פותחת את הדלת, הוא מכניס וגורר את כל השקים.

נכנסים לבפנים, אשתו הולכת להתעלף מהריח.

מה זה?

אוף,

עפשי, עפשי.

כל הילדים, סחרחורת,

לא יכולים.

מה זה?

מה הבאת?

הוא פותח ואומר לה, הבאתי פתטות, פתטות.

אמרה בעלי השתגע,

פתטות?

כל המטבח מלא פתטות.

הלכת חודשים להביא לי פתטות?

מה, אתה נורמלי?

אומר לה, מה, לא הייתי צריך להביא פתטות?

היא אמרה לו, מה פתאום?

אמרת, אי של יהלומים.

הוא שמע יהלומים, התעלף.

היא מסכנה, אמרה, לא בעל, לא כסף.

עכשיו פתטות, מסריחות, לך תוציא את זה, עכשיו תזרוק.

לוקחת את הילדים בלילה, איזה בושות, איזה בושות.

לוקחת, שופכת את כל הפתטות בחוץ,

מחזירה את השקים, טוב, לפחות שקים שיישאר מזה,

מחזירה את השקים,

שוטפת אותם באמבטיה,

וכשהיא הופכת את השקים ושוטפת אותם,

פתאום נופלים כמה אבנים טובות יהלומים.

והיא צועקת,

איזה חכם!

איזה חכם! איזה חכם בעלי, איזה חכם!

היא מעירה אותו?

היא מעירה אותו?

ואומרת לו, חכם שלי, מתוק שלי,

יאי יאי, ז'יטים.

הוא מתעורר,

והוא שואל אותה, מה קרה? קודם הייתי טיפש, עכשיו נהייתי חכם? אני כבר לא יודע מי חכם וטיפש, אולי את, אולי אני.

היא אומרת לו, אתה כזה חכם,

איך עלה בדעתך להחביא את היהלומים בתוך בטטות שלא יתפסו אותך? איזה חכם אתה.

הוא רק שמע את זה, התעלף עוד פעם.

היה לו שקים

מלאים יהלומים.

הוא שפך אותם

בגלל שכמה ילידים באי צחקו עליו,

שפך את הכול, הלך לחפש פטטות.

ככה אנחנו נראים.

שלחו אותנו מן השמיים לרדת לעולם הזה.

אמרו לנו לבוא לפה, להביא יהלומים,

להביא מצוות.

כל מצווה זה יהלום,

כל מצווה זה שכר לנצח.

ואנחנו מגיעים לכאן

וגודלים קצת.

עד בר מצווה, פחות או יותר, אנחנו בסדר,

ואחרי זה באים כמה ילידים ועושים לנו,

איזה שטויות.

מה המצוות? מה יצא לך ממצוות? לך תעבוד, תרוויח, תהיה מלך,

תיסע, תאכל, תשתה, תהנה.

מה אתה מבזבז את החיים שלך מצוות-מצוות?

ואנחנו הולכים, עוזבים מצוות ומחפשים פטטות.

חבלים, שטויות,

רצים ממקום-מקום.

אחרי 120 שנה אנחנו נגיע למעלה,

וישאלו כל אחד, תגיד לי,

מה עשית למטה? שלחנו אותך, הבאת משהו?

אז הוא יביא שקים.

מה יש בשקים?

כלום.

כלום.

כלום.

כלום. הבלים.

הבל הבלים.

אבל שינערו לו את השקים,

בתוך השקים של ההבלים ימצאו כמה מצוות שהיו לו מפעם, לפני שהוא שפך

את הכול ועזב את הדת,

ועזב את התורה,

ועזב את המצוות. לפני שהוא שפך את הכול,

נשארו לו עוד כמה יהלומים.

ואז יגידו, אה,

איזה חכם.

בוא תראה כמה שכר תקבל עכשיו על כל יהלום כזה, על כל מצווה.

כל מצווה הוא מצווה.

אם ישלמו לאדם

את כל העולם הזה בשכרו,

לא שילמו לו מאומה על המצווה.

כיוון שמצווה זה דבר נצחי, רוחני,

והעולם הזה זה גשמי וזמני.

זאת אומרת,

כל העולם כולו, כמה אתה יכול להיות בו?

100 שנה?

120 שנה?

אחרי זה אתה הולך, אין לך ממנו כלום.

מה נשאר?

כלום.

עשית מצווה?

השכר שלו הוא לנצח.

לנצח.

לכן, צריך להבין, יהודים עיקריים,

אם את כל העולם הזה ברא הקדוש ברוך הוא,

אם את גוף האדם הזה ברא הקדוש ברוך הוא,

שהוא מופלא ביותר,

אם את כל זה ברא הקדוש ברוך הוא, לא ייתכן שהוא ברא את זה בשביל שאנחנו בסוף נהיה מאכל לתולעים.

לא.

הוא ברא את זה למטרה נעלה וגבוהה הרבה יותר.

זה רק כלים,

כלים, האיברים האלה,

בשביל שנעשה מצוות ונזכה בהם לחיי העולם הבא.

אבל מה לעשות?

בעולם הזה יש הרבה ילידים

שהם עומדים וצוחקים עלינו.

בגלל שצוחקים עלינו אנחנו עוזבים לפעמים את הקדוש ברוך הוא ומפסידים,

חס ושלום, את העולם הבא שלנו.

אז יכול להיות שאנחנו נהיה מלכים.

יכול להיות שנהיה מלכים.

מלך לשנה,

לשנתיים,

ל-70 שנה,

אבל בסוף ייתנו לנו שתי בעיטות ויעיפו אותנו החוצה.

אבל מי שהיה חכם והבין מה זה מלך,

מלך זה מי ששולט בעצמו.

לא ליהנות עכשיו זה לא העיקר,

אלא להכין צידה לדרך.

כשתצא,

כל מה שהכנת יחכה לך.

כמו שאמרו חכמים,

מי שטרח בערב שבת,

יאכל בשבת.

מי שלא טרח בערב שבת,

יאכל אותה בשבת.

זאת אומרת,

צריך להתכונן ולהכין

את הצידה לדרך.

אני הייתי בארצות הברית לא מזמן.

היה שם בחורצ'יק,

בחור נחמד,

גבוה, נאה, בלונדיני.

הוא שמע קלטות טייפ שלי והתחיל להתקרב ליהדות.

הוא הגיע להרצאה,

והיתה לו שאלה אחת,

קשה לו לשמור מרחק

קצת מבנות.

הוא מבקש עצה,

מה לעשות?

נו,

התחלתי לדבר אתו קצת,

אבל ראיתי שיש לו קוקו ארוך.

שאלתי אותו, מה עם הקוקו?

אז הוא אמר לי, לא, לא, לא, לא, לא.

אמרתי לו, למה לא?

לא,

לא, לא.

אתם יודעים מה קרה עם הקוקו הזה?

אתם לא תאמינו מה קוקו יכול לעשות.

הקוקו הזה עשה דברים גדולים ביותר. אתם רוצים לראות מה עושה קוקו?

אני אראה לכם רגע מה קוקו יכול לעשות.

אי אפשר להאמין. קוקו של יהודי,

חשוב מאוד.

אז בואו נראה בעזרת השם.

אחרי זה אני אתן לכם אפשרות לשאול שאלות.

בבקשה.

ברוכתו אדוני אלוהינו ומלאך העלום שהכל נהיו בדבורה.

אמן!

כן, שם בבקשה.

כבוד הרב,

בחור כמוני, ואני מדבר בשמי ובשם אחרים שאני מכיר,

שאני מאוד אוהב את הקדוש ברוך הוא ומשתדל ל...

ויש לי ציצית וכיפה ושומר שבת והכול.

אגב, אני חדש בזכות הבחור הזה שהוא הביא לי את הקלטות שלך.

ברוך בשם.

עכשיו, השאלה שלי זה בקשר לנשים.

אתה יודע שצריך להיות שומר נגיעה,

אבל

קשה למצוא שידוך של דתייה, כי אני לא מספיק

בידע או עם השיער והכול.

רציתי לדעת ממך,

איך אתה יכול לחזק אותי כשאני אהיה שומר נגיעה באמת

מכל הלב,

למען אבינו שבשמיים.

בוא אני אסביר לך, נשמה.

להשיג אישה במצב שלך קצת קשה,

כי אישה רואה עוד אישה.

אהבתי.

עכשיו,

אתה נראה בחור נאה,

לא חסר לך כלום.

הסערות, לפי דעתי, מיותרות אצלך. אתה תהיה יותר גברי,

יותר איש.

אם אתה תוריד את הקוקו, אם תלך עם כיפה כמו שצריך.

אם תקבע

עיתים לתורה, אם תקבע עיתים זמן קצוב ללמוד תורה,

טוהר הפנים שלך ישתנה, רקות, ענווה תופיע על פניך.

המראה שלך עקרון.

נשיג אחר כך שידוך, תוך תקופה מסוימת. יהיה לך הרבה יותר קל.

לא חסר לך שום דבר בשביל שתוכל להשיג במהירות.

רק אתה צריך את הצורה של יהודי כמו שצריך.

ואחרי זה הכול ילך קל. תקבל ברכה תומכת.

בעזרת השם,

נשמע בקרוב קול ששון וקול שמחה. בעזרת השם.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. רגע, רגע, רגע.

רגע, אני גם רוצה לשאול משהו קטן.

כן, כן, כן.

אז מה קורה?

אבל אני הבאתי מספריים מישראל. אני לא דוזר, לא דוזר.

לא דוזר.

מה השם שלך?

מה השם שלך?

נאור.

נאור.

נאור,

תשמע עצה מיהודי עם ניסיון.

אל תתעקש.

למה?

בסוף אתה תוריד הרי יום אחד. נכון, אז עזוב לו טיפה. רגע, רגע, רגע.

יפה שעה אחת קודם, ובמעמד כזה שאתה זוכה לדבר מיוחד שקוראים לו,

קוראים לדבר הזה קידוש השם.

לזכות

במצווה שנקראת קידוש השם, לא כל אדם זוכה.

לא כל אדם זוכה.

אני אומר לך שהערב הזה הוא ערב שמסוגל לדברים גדולים,

בגלל המקרה של הילד הזה שפתח פה לבבות של רבים מתוך הקהל. ראית מה היהודים עשו בן רגע.

אצלך כמובן זה מתבשל שאתה בזמן שלך, תחליט מתי להוריד, זה ברור, אני מכיר אותך.

אבל

אני מכיר יותר נכון את היצר הרע שלך, הוא היה גם אצלי.

גם לי היה פעם קוקו ארוך.

לא, לא.

אבל

תשמע עצה, אתה לא חייב.

אני אתאכזב.

אתה אחר כך תתאכזב.

אחרי כמה ימים אתה תתאכזב כשפספסת את המומנטום.

אבל אני מציע לך עוד פעם, אפילו כשאתה סרבן גיוס.

מציע לך.

תוריד, רגע, רגע, רגע, הוא לא כל כך פתי, חכה.

תוריד, צא קדימה.

שיעורים קבועים, בעזרת השם יתברך, תוך שנה אתה נשוי.

נאור,

נאור,

נאור, תראה כמה קצת סערות של יהודי עושות שמחה.

כן.

מה אתה אומר?

רק שנייה.

כבוד הרב, אני אגיד לך.

הקוקו, באמת, מכל הלב אני אומר לך, זה לא לדאווין או משהו,

תקריב את המיקרופון.

הקוקו

זה לא משהו שאני סומך עליו והכול.

אבל אני מאמין שקודם מבפנים, תן לי להתבשל עוד,

ואני מבטיח לך שאני אמוריד לו, אין לי בעיה,

אבל תן לי עוד יותר להתבשל שאני ממש... קודם כול, אני מסכים איתך שמבפנים זה עדיף,

אבל אני מסכים גם עם בעל ספר החינוך

שאמר שעל פי המעשים החיצוניים

נפעלת הפנימיות.

כשאדם עושה גם מעשה חיצוני,

הוא יכול לגרום שהפנימי יבוא מאליו.

לפעמים החיצוני הוא מחסום לפנימי,

בגלל שהזהות שלך כרגע מאפשרת לך את המשחק של בין לבין.

מרגע שאתה מוריד את החלק החיצוני,

אכן נשארת הנקודה הפנימית להתבטא החוצה.

כבוד הרב, אתה צודק, אבל...

באמת, אני אוהב אותך בשביל לפגוע בך,

אבל אני חייב עוד טיפה, עוד קצת. אין בעיה. תבין אותי, אבל אני מוריד אותו, אין לי בעיה.

אם אתה רוצה עוד חמש דקות, אין לי בעיה.

נאור,

קוקו בברוקלין קולג'

ירד

בקלטת וידאו לנצח נצחים. אתה יכול לבוא עם הקלטת לקדוש ברוך הוא,

להגיד לו, אבא שבשמיים,

גזרתי את הקוקו לכבוד שמיים.

אנחנו נאמרים עליהם אמורים,

רק רגע, רק רגע.

כבוד הרב, אני מוריד את הקוקו,

אבל מה,

אני רוצה שייתן לי ברכה, לי ולבחור הזה, לשתי בחורים,

לפרנסה וחתונה בקרוב. פרנסה טובה? בשפע.

בשפע? בכבוד.

בכבוד. בכבוד.

באילו אוהבים זה הגיעו היום,

אוהבים זה שבשמים כי מרים,

בן ראו ואן אוהב כדי מישועב,

בן ראו אוהבים זה לא,.

אוהבים זהו שבשמים כי מרים.

וישראל וישראל ותוך אשם, ויזם ומגינום הום.

אנחנו מאמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין ואין אמין

אחת, שתיים.

יש להם סיפור.

הנה עוד יהודי מוריד קוקו, בכבוד!

קוקו,

זכויות משלום, אשר ביעדנו מביא קוקו, זכויות משלום, על זה נאמר קוקו מביא קוקו.

יש לו סיפור

עם הבחורצ'יק הזה שהם נסעו בדרך.

תשמעו, יהודים יקרים, את הסיפור.

אני רוצה לספר לכם סיפור קטן.

אני והבחור הזה, בנימין,

נסענו למיאמי באוטו והקשבנו,

דיברנו, דיברנו, דיברנו על הכול, נשים וטף, כבר שימם לנו.

הגענו לקסטה של כבוד הרב.

נכנסנו לקסטה, שמענו את הקסטה שאין לנו להסתמך על ארצות הברית

ועל העולם, רק על הקדוש ברוך הוא, שאנחנו היחידים שיכולים להביא את הישועה.

דרך אבינו שבשמיים.

נכנסנו קסטה והגענו, אני חושב, לקטע של הבחור שראינו מקודם בטלוויזיה בכיסא גלגלים.

כשכבוד הרב

התחיל השיר הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך, אני ובני עצרנו את האוטו.

היינו כל כך נרגשים, שרנו את הקדוש ברוך הוא איתך ביחד, איתך ביחד.

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו אוהבים אותך,

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו שייכים לך,

הקדוש ברוך הוא, אנחנו הילדים שלך,

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו חיילים שלך.

אני מזמין את נאור,

שהוריד את הקוקו ושם היום מגבעת חליפה ולומד בוהלה של תורה תדיר. בכבוד.

שלום לכולם,

ברשות כבוד הרב,

ברשות כבוד הרב ראש ישיבת אור ישראל, הרב יעקב בכר,

ברשות הרבנים החשובים

והקהל הגדול והקדוש הזה,

שבאו להשתתף במעמד הגדול והמרגש הזה.

לפני פחות משנה,

מאז שקיבלתי על עצמי לחזור בתשובה,

זו היתה עבודה מאוד מאוד קשה,

אבל מאז שקיבלתי על עצמי לחזור בתשובה, יחד עם חברי היקרים במעמד הגדול שבו חודש,

שם שמים לזכות הילד,

אליה יואב, שיזכה לחיים ארוכים מתוך בריאות.

מאותו הערב

ראינו את גודל הכוח

של זכות הרבים המקבלים עליהם עול מצוות,

וזכינו, בעזרת השם,

לרפואת הילד, שיחיה בדרך פלא.

קהל קדוש,

באתי בדברים קצרים לתאר לכם מה שעבר עלי,

ועל חברי,

לאחר המעמד שבו קיבלנו לחזור בתשובה.

אני חייב לציין שזה היה בזכות דבריו המעוררים של הרב עמלון יצחק שליטא.

שיזכה לימים טובים וארוכים להחזיר את שאר בני ישראל

הטועים לאביהם שבשמים.

אמן.

ברצוני לספר לכם

מה שעזר לי מאוד בתחילת דרכי

היה הקשר עם יהודים טובים ותומכים,

שהמשיכו לעקוב אחריי

בעזרת ועל-ידי הזמנה לשבתות,

שבה חוויתי בפעם הראשונה בחיי מהו גודל ערך קדושת השבת,

ואני חייב לציין שזה משהו שאין שני לו,

או לימוד תורה שבו טעמתי וראיתי מקצת מחוכמת התורה.

עברו שעות רבות של שיחות.

כל הטיפול והמעקב הזה,

עלי ועל חברי ללא הפסקה,

הולידו תוצאות ונשאו פרי עד שזכינו והתקדמנו.

אנו לומדים היום בישיבת אור ישראל במונסי תחת הנהגתו של הרב בכר שליטא.

עכשיו אני רוצה לספר לכם משהו קצר, שתבינו באיזה מצב אנחנו נמצאים,

שאנחנו צריכים באמת את עזרתכם הרבה.

הרי אלה שתי עולמות שונים במקצת.

אז אנחנו צריכים לתת מעצמנו להיפתח אליכם,

ואתם צריכים לתת לנו להיפתח אלינו.

אז יהודים יקרים, בתור חילוני לשעבר שלא ידע כלום

מתורה ויהדות, דעו לכם, כוחכם רב הוא.

אנו מחכים לעזרתכם,

ואין לכם מושג כמה אנו מחכים לכם שתקרבו אותנו.

אנו יודעים שאנחנו חסרים מושגים יסודיים ופשוטים ביהדות,

שכל אחד מכם

יכול לעזור לנו להשלים אותם.

אנא עזרו לנו לעבודת הקודש הזאת.

אסיים בברכת תודה לכל העוזרים המסייעים לקרב אותנו

לאבינו שבשמים, ונזכה לגאולה הקרובה. אמן. תודה רבה.

יהודים יקרים,

עם ישראל לא מונה הרבה לצערנו היום.

13 מיליון בערך יהודים,

לפי מספר ועומדן שמדידו לפני כשנה.

העם לא הולך ומתרבה, אלא הולך ומתמעט בגלל התבוללות,

רחמנא לצלן.

אבל בכל אופן, בתוך החושך הזה ובכל התאוות שיש בעולם הזה בתקופה הזאת,

יש היום מיליון בעלי תשובה בישראל.

רבים היהודים ששווים

למקורות,

ביניהם כאלה גם שהם רחוקים לחלוטין, ואפילו אנטי.

ויש אתנו סרט נוסף, שלא נראה אותו כרגע, נשמור אותו לסוף,

יהודייה חילונית אשכנזייה ממפלגת מרצ,

אנטי-ספרדית, אנטי-דת,

מצפון תל אביב,

רואה סרט

שהוא לא על חזרה בתשובה.

הרצל והציונות,

ממנו היא מבינה שכל היסוד שעליו היא בנתה את חייה וחיי ילדיה התמוטט,

והיא מחליטה לבדוק את היהדות ושבה למקורות.

בעקבותיה חוזרים עוד רבים,

ולא יאומן כי יסופר,

אנשים רחוקים, חילונים שמאלנים,

מתקרבים ליהדות,

אבל בצורה מוחלטת

וגמורה ואמיתית.

לפני כמה ימים הציעו לנו לתת

לאחד מהאנשים שאנחנו חושבים שמתאים שיהיה בטלוויזיה הישראלית לדבר

בנושאים של דת,

והצעתי לה את התפקיד הזה.

היא לא הסכימה.

אמרה, לא,

לא מתקרבת יותר לכיוון ההוא,

הולכת ומתעלה ברוחניות.

אמרתי לה, כוחך בפיך, את יודעת להסביר טוב מאוד,

מאוד אינטליגנטית, קצינה בצה״ל,

ובשום אופן לא.

יהדות

זה המטרה, לחנך את הילדים על ברכי התורה,

ולהמשיך הלאה.

גבורה נפשית כזאת, יש בה הרבה יהודים

שמכירים את האמת וחוזרים לצור מחצבתם. יהי רצון שיתרבו עוד רבים כאלה, אמן.

למי שיש שאלות,

ניתן לו את האפשרות, שירים את היד, ייגשו אליו, ימסרו לו מיקרופון, והוא יוכל לשאול את שאלתו.

כן, הנה, בבקשה,

פה באמצע, עם חולצה שחורה,

שלום, כבוד הרב.

קרה לי מכה מאוד גדולה לפני חודשיים.

אשתי הוליד בן,

והוא נולד בלי עיניים.

העין אחד לא רואה,

והעין השנייה, אנחנו בסימן שאלה, אנחנו מחכים רק

שהוא יהיה מטופל ב-1928,

אבל כרגע הוא קטן,

הוא לא יודע מה יקרה לו,

הוא רק רוצה לאכול,

ואנחנו בדיכאון, כל המשפחה בדיכאון.

אני לא יודע מה לעשות, גם אני,

כי כל המשפחה שלי לא יודעת לדבר,

גם לי,

וגם הפרנסה לא באה לשפר את המצב.

אני באמת,

יש לי משפחה

ויש לי ילדים, שני ילדים,

יש לי בת אחת קטנה,

אני לא מצליח לפרנס את המשפחה שלי,

ועוד נפלה עלינו המכה הזאת.

בינתיים, אני לא יודע מה המשימה שלי בעולם הזה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתה שומר תורה ומצוות?

לא. אני לא מצליח להתקרב, אני לא מצליח להתעניין.

אני למדתי ארבע שנים במכון לב,

אבל זה לא שיפך את המצב, בוא נגיד ככה.

אתה מוכן לשמור תורה ומצוות?

אם זה יכול לשפר ולהחזיר את העיניים שלו.

לבן שלי אני מוכן לעשות הכל.

תבוא לפה מותק, תבוא.

אנחנו מאמינים,

אנחנו מאמינים,

והוא שואל,

אני שואל,

אוי, אין לו אלוה גדול,

אין לו אלוה גדול,

אין לו אלוה גדול.

אני,

אני מבקש ממך, בעזרת השם נתברך,

שאתה כל יום תלמד שעתיים תורה.

בסדר? אני לוקח עליי. בעזרת השם.

אתה תשמור שבת, בעזרת השם. אשתך פה? כן.

בעזרת השם, שתלך בצניעות.

היא פה?

כן.

הגברת פה?

יכולה להרים את היד?

מוכנה ללכת בצניעות?

מוכנה?

תבואי לפה בבקשה.

מה השם של הילד?

קוראים לו אוריאל.

אוריאל בן?

השם שלי בנימין. בנימין וקרן.

קרן.

השם יזכה אותו, בעזרת השם יתברך, לרפואה בעיניו מהרה.

בזכות שהאבים יראה בעיניו את אמת התורה הקדושה, תוך כדי לימוד של שעתיים ביום,

ובצניעות של האמא, שתלך בדרכי התורה.

אמן, כן יהי רצון.

אמן.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

עורך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

עוד דבר אחד, מה השם שלך ושם האמא?

בנימין בן רבקה, השם יזכה אותו לפרנסה טובה בשפע רב, בקלות.

כן, בבקשה, למי יש שאלה?

אם אפשר להניח את הברכות לסוף, שאלות.

פה זו שאלה?

שאלה פה?

שאלה, כן.

לא הבנתי, אבל אני לא אשם.

כן,

אפשר. בני כמה הם?

בן-גבי, שלמה בן-גבי, איכמה שמעון בן-גבי.

איפה הם נמצאים?

הם נמצאים פה?

אנחנו בקרב שוכרות להיריית את הכסף על המיר.

זאת אומרת שהמתכם אפשר לקבל העצמם כמו החייל כדי לעבור איתו את הברכה הזאת בעבר בוועדות הראשונות

האלה".

הם שומרים תורה ומצוות?

אההה..

שומרים תורה ומצוות.

אפילו לא קומסי-קומסה.

מה לא רוצים?

זה לא מילי אקסטריאר רב כיפי בוקו, אלה הפחי קנטשון, אלה טרוואי, אלה...

הם אוספים בטטות.

בטטות. אוספים בטטות.

תראי,

אנחנו נעשה עסק.

את שומרת תורה ומצוות?

אבל בשבילי זה קצת קשה, אדוני. עמוס קשה, עופי שבת.

עבור נא לדובי, תוליס האוויקן.

מנוסה.

מנוסה.

מנוסה עופי שבת שלום, עופי גראסה דיור ז'יקודי כוח.

ושישו רב שריאליז רב ששבורי תות כמו בודרי,

דלם בז'ירוש ושבוי דכאלה בן בושה.

כסמרי, כאלפים דנותך ביום לבואה מריה סטוד בו.

אמן,

כאילו כל בלכה וכאילו נוטה סטרן בונר וכוסיכו כאילו דמנות ה' זה דמנות פלוריאן.

ניאר זון נירש דמנות דתך כאילו תהיה לסג'ת וכאילו מגרתו פה מריה אבי קלח כאלה ז'יקודי.

מלכי ידך דו גויה ידך דו טרויה.

אני רואה שלא צריך אותי פה, היא מדברת לבד, עונה לבד, הכול.

אבל תשמעי,

בעזרת השם יתברך.

אמן.

אמן ואמן ואמן ואמן.

אני אברך את הילדים שלך מכל הלב,

אבל את צריכה לקבל על עצמך דבר אחד שיהיה לך קצת קשה,

קצת קשה, אבל הוא חשוב מאוד.

את צריכה לכסות את כל הסערות לגמרי.

ויראב.

מסכימה?

אהלן.

שופטים.

ויראב.

מאזן ואמן ואמן ואמן ואמן ואמו.

יסלוד ויסלוד ואין כך באשר.

ואין יסלוד ובא כה.

אף אחד לא מאמין עדיין ולדעי די ממין עדיין ואמנו מאמין ולשווה.

ואין לו אלוהינו מוטים, מוטים שבשומעתים.

נברך שיענו.

בסדר, בסדר, תשים, תשים.

ברוך אתה,

אדוני, אלוהינו, מלח העולם,

שהחיינו לצימאנו

לדיאנו לזמן הזה.

אמן! אמן! מה השם של הילדים?

גבי

בן-אלן השני,

שלושת הילדים, כן.

רחמים בן-גבי,

שלמה בן-גבי,

חיים שמעון,

חמוס שמעון בן-גבי.

השם יזכה אותם לזיווג הגון הראוי להם מהירה!

אההה!

כן, למעלה, יש שאלה למעלה, כן.

כבוד הרב,

תודה רבה לכל מה שאתה עושה לעם היהודי.

יש לי בעיה בעמוד השדרה,

וזה גורם לי בעיה בכליות,

וזה מעכב אותי לעשות כמה מצוות שאני מאוד אוהב לעשות אותן.

למשל,

הצום של צ'באב,

שהרופא שלי אוסר אותי לעשות את זה.

אני מבקש ממך ברכה,

כדי שהחיים שלי יהיו יותר טובים,

וכדי שהמחלה שלי ממעטת בכל יום.

תודה רבה. אתה לומד תורה כל יום?

לא.

אני עושה מצוות,

אני שומר שבת, אני אוכל כשר,

אבל אני לא יכול,

בגלל הכלים, בגלל המצב שלי,

ללמוד תורה.

מה אתה עושה ביום?

אני סטודנט בעברית,

בפריס.

ללמוד עברית אתה יכול ותורה לא?

אני יכול, אבל אין לי זמן.

אווווווווווווווווווווווווווווווו לא, סליחה.

אני לא קובע זמן.

בגלל העצלנות שלי אני לא קובע זמן.

אבל אם יהיה יותר טוב,

אני נשבע לקבוע זמן. אסור לשבע, בלי לשבע. בלי לשבע. אבל רגע, כמה זמן אתה סטודנט לעברית?

אני סטודנט מ... כמה שעות?

כמה שעות?

ביום. עשר שעות בשבוע.

בשבוע? כן, עשר שעות בשבוע. זה עצלן אמיתי.

כן, כן, אני עצלן אמיתי.

אתה, בעזרת השם יתברך,

ממחר אני נותן לך עבודה קשה,

שזו תרופה לעצלנים.

כן. ארבע שעות ביום אתה לומד תורה.

כן.

בכולל.

בכולל?

בכולל.

אם אני אמצא כולל, אני הולך.

מה זה אם תמצא?

יש? יש כולל. איפה יש כולל?

הנה, תראה.

אוקיי.

אוקיי. ארבע שעות.

ארבע שעות, כן. כל יום.

כן.

שבת אתה תלמד בבית? כן. ארבע שעות. תודה. כן.

מה השם שלך ושם האמא? פנחס בן מלכה.

פנחס בן מלכה.

השם ירפא אותך בכל האיברים ובכל הגידים בזכות התורה הקדושה שהיא כנגד רמח איברים ושסה גידים.

השם יזכה אותך לרפואה שלמה מהירה. אמן.

אמן.

בשורות טובות.

כן, למעלה.

אבל אני מבקש קצת שאלות. שאלות.

כן.

למעלה מס' 6.

בונסואר.

כל דבר, אני מודה על הפריזנציה של הרב.

ברוך השם, אני מבקש קצת לדבר על הנושא הזה כי הייתי שם.

אני מבקש להגיד שזה לא נימן פליזיר של הקדוש ברוך הוא וברכות כמסה.

וכי לאנס ואנסי פורטו זאת ארדות כיאללה זה כיף שזה פריזר פריזנציה.

פה יש גם כן אחדות נורא גדולה.

אני רוצה להגיד שזה פריזנציה של המון היסטוריה.

הייתי נשואה 14 שנים. הייתי נשואה 14 שנים.

וכן אני מפרמידה.

איש נחמד מאוד.

3 שנים אחרי ה-13 שנים.

אני מתנגד לריזנציה עם הסרטיה סבירה.

אני מתנגד לריזנציה.

אני מתנגד לריזנציה לדבר על זה בגלל שעל ידו החזרתי ביתו.

ברוך ה' אנחנו נביאו שם רק מודלכי דופן לשם בית.

נוזבו איסאי על אור דאדופטי.

ניסינו לאמץ את זה.

כמה פעמים לפני שאת דמר שאת דאדופסיום.

אללה תתרפדו את הדיונים הארציה הזאת.

הוא קיבל סרטון בראש.

פריזנציה כעצרנית במלאציה.

אילכי תסומו.

הוא הלך ונפטר אחר כך מלא ניסיון.

אצלנו.

אני מתנגד לריזנציה.

אני מתנגד לריזנציה.

מוזיא מריא כי פרטי זה ותאמר למריזנציה.

השני שיש לו את השם.

הוא אמר לי שיש לו בעיה.

כי להביא סרטיה.

אני מתנגד לריזנציה.

ועם הבלסון זה דיפום מגוש.

שהם לקחו אחד.

בין פרטי של הבלסון.

אז אני חושב שאני חושב שאתה אומר לך,

שאני רוצה לראות לך את האנשים הזאת כי הוא עוד פעם בקולנד של סנטה.

יש לך בעיות של בריאות.

היה הרב,

אן ישראל כמעטי, כשדובר בקונפיאנס.

אבל זה לא מזל כי אפשר לקזור פס.

כשהוא ממריא לי קצת טוב.

אז אני חושב שאני חושב שאני אריה. לושה שנים שאני נשועה.

אבל זה לא קשור לך בעולם בקונפי האנשים האלה.

אז אני עושה בדיקות כפופר. בדיקות ועושה הכול. אז אני חושב שאני חושב שאתה חושב שאני מבקש את ילד

ילד.

אבל זה לא קשה לי להגיד לי משהו השקטה שלך. בחודשים האחרונים.

ואובייזיון כך דקופי הנכסור,

ושזקקקו בקופי.

סימנון

אידו אבו סובירין אופרציון.

אי לורא אין דימינוסיון דקפסיטי רספירטור אמפורטנט.

על הראש אודוי מה קשור אצל אבו?

שנספר

אופי חדש ברוך הוא שדוע דמרדי לעבור דזאנפור?

אין כבר פורטות בחיי בו רעבור האמרי אלו ירדע אבן סרטי.

יהיה בקפלות תקין.

וואלה.

במה את עובדת?

בגן ילדים יהודים דתיים?

כן, כן, בבית ספר של חב״ד.

יש לך פאה על הראש?

כן.

בעזרת השם,

אני יודע שיהיה לך קשה,

כי בחב״ד הולכים עם פאות.

אני אבקש ממך ללכת עם כיסוי ראש מלא מטפחת,

ובעזרת השם אני אתן ברכה, גם שיהיה בריא וגם שיהיה ילדים.

אמן.

את מוכנה? אבסודימה.

בבקשה.

איפה מוזיק?

מוזיק, יש מיוזיק.

הובילו שבע השמים האחרון הזה לא עובר,

אנחנו מאמינים ילדים.

אנחנו מאמינים ילדים.

באמת הוא אמין ומישמים,

ויסוף, אלוהו הרובים,

יתרו אלוהו הרובים,

הובילו שבע שמיים.

ברור שהכיינו והקיימנו והגיענו לזמן הזה.

מה השם שלך?

מזל רחל בת שמחה, תזכי לזרע חי וקיים מהרה!

מה שם בעליך?

מנחם משה בן אסתר,

השם מרפא אותו ברפואה שלמה בכל איבריו וגידיו בתוך שאר עולי עמו ישראל,

מהרה! אמן! בשורות טובות יאירו, בשורות טובות.

אוהב

שומעים לפרוקס אני דמוקרטס,

בשאילת רבי ימין דואר נברו, אני רוצה לדבר בעברית.

דאם לא יודע.

אי-סי דבואר כאבוקות פרסון, כאם בוזוין דאד,

וזה תבומם כאפה דפורטה,

הרקפורט מוראל ואוצי ספיריטואל.

נחת רוח מוראלי, מוסרי ורוחני.

בוא, אני אומר קשור, אני לא פעם אנקדוטית.

אני לא פעם פרסונל, לא פי. גם לא אישית.

אני פלתו דורי ג'ין ספיריטואל. היא יותר רוחנית.

קשור דיפיסיל. שאלה קשה.

מאוד קשה, כאילו.

כי אני לא קונסרנטוס.

היא שייכת לכולם.

היא היו פנדור דה-סייקל דה-ג'וויף כי היו סביבי לתורה, כי לפני תורת יהודים הלכו אחרי התורה, כי היו די ז'נפורט כאשר,

כי היו עושים כל מה שצריך ועשו כל מה שצריך.

כמו שנמצאו באושוויץ.

עם קייסיור טרידיור,

יש איזושהי פוסט כאילו שאימן סביבי לביפה לרפונס,

ופולין דניהומו על אספור,

ואולי באחד הימים נקבל תשובה לזה.

השאלה באמת קשה,

אבל התשובה קלה.

יש קלטת וידאו,

קפיצה קטנה לקנדה עם תרגום בצרפתית.

בקלטת הזאת שאל אותי יהודי בקנדה את השאלה הזאת.

יותר קשה,

איפה היה הקדוש ברוך הוא בשעה שנרצחו שש מיליון יהודים?

הוא לא חשב שיש לי תשובה.

אבל אני אמרתי לו, אם אני אוכיח לך שיש תשובה והתשובה תספק אותך,

האם תהיה מוכן לשים ציצית?

הוא אמר לי,

אין לך תשובה.

אמרתי לו, תשים ציצית.

בסוף, הוא הסכים, אני מוכן יהיה לשים ציצית.

הסברתי לו במשך 20 דקות

את מה שכתוב בתנ״ך

בספר דברים,

פרק ל״א בפרשת כי תבוא.

שם כתוב תיאור של כל השואה כולה.

מראש.

הקדוש ברוך הוא אמר בדיוק

מה יהיה בשואה.

וכיוון שאתה מסכים שאפילו אם אין לי תשובה,

העיקר שתהיה לך פעם תשובה,

אז אני אפנה אותך לקלטת הזאת,

תפיסה קטנה לקנדה, ושם תוכל לראות את התשובה בשלמות.

בסוף התשובה,

אותו יהודי בלית ברירה

בא לבמה ושם ציצית,

כי הוא קיבל תשובה.

אבל אני אגיד לך,

יש פרשה שנקראת פרשת כי תבוא,

היא פרשת התוכחה.

זה בפרק כח.

ושם כתוב, אני אגיד לך רק את ההתחלה.

והיה אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך לשמור לעשות את כל מצוותיו,

אשר אנוכי מצווך היום,

ונתנך השם אלוקיך עליון על כל גויי הארץ.

ובאו עליך כל הברכות

האלה והשיגוך,

כי תשמע בקול השם אלוקיך.

ברוך אתה בעיר

וברוך אתה בשדה.

ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהיבתך,

שגר אלפיך ועשתרות צונך.

אני קופץ קצת.

יתן השם את אויביך קמים עליך, נגפים לפניך,

בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך.

בקיצור, הרבה ברכות.

אחר כך כתוב,

והיה אם לא תשמע בקול השם אלוקיך,

לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקותיו

אשר אנוכי מצווך היום, ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך.

מה זה וישיגוך?

אפילו אם תברח,

הקללות ירדפו אחריך וישיגוך.

ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה.

ארור תנאך ומשארתך וכו'.

ישלח השם בך את המארה, את המהומה ואת המגערת

בכל משלח ידך אשר תעשה עד ישמדך ועד עבודך מהר

מפני רוע מעלליך אשר עזבתני.

ידבק השם בך את הדבר עד כלותו אותך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה.

אתם הולכים לגור במקום חוץ לארץ ישראל אומר הקדוש ברוך הוא אתה בא שמה לרשתה

תדע לך שיהיה לך קליה אם אתה תעזוב אותי

כי השמירה היחידה שיש ליהודי

זה התורה והמצוות.

זאת אומרת אדם צריך לדעת

כמה שהוא דבוק יותר בשם אלוקיו

ככה יש עליו שמירה. בקיצור פה מתוארת השואה בדיוק מה עשו

איך יאכלו אפילו את הבשר של הילדים שלהם

בשואה מרעב.

תיאור מדויק נאמר פה מראש.

עכשיו,

זה היה בזמן שהקדוש ברוך הוא נתן את התורה והזהיר את עם ישראל עד סוף הדורות.

בגרמניה בזמן השואה, בגרמניה עצמה,

היו יותר מ-60% מתבוללים יהודים.

בכל ערי אירופה היה,

הוא אומר שהוא לא מסכים.

בגרמניה, אמרתי, לא באירופה, בגרמניה,

יש תוכנית בטלוויזיה הישראלית,

קוראים לה עמוד האש.

שם הביאו את כל הנתונים האלה.

הנתונים האלה נמצאים גם ביד ושם בירושלים,

ואתה יכול לראות שם יד ושם,

זה המקום הכי מוסמך

שאסף את כל העדויות

ואת כל הסטטיסטיקות ואת כל מה שהיה באירופה. אתה יכול לראות, אני ביקרתי שם, אתה מוזמן לבקר, תוכל לראות את הדברים.

בכל מקרה,

רבים היו המתבוללים היהודים שעזבו בנישואי תערובת ואחרים.

הייתה בכל עיר,

עיר גדולה, ישיבה אחת קטנה.

מתוך מיליונים של יהודים,

רק מספר ישיבות קטנות,

זה היה מעט מאוד, ולא הצליחו לחסום. ואתה יודע שכל הציונות וההשכלה פרצו על אלה שעזבו את הדרך של התורה וסטו החוצה.

אפילו חיים נחמן ביאליק ואחד העם ומנדלסון היו תלמידי ישיבה,

אבל הם עזבו את הכול, ולא רק זה, הם הקימו תנועות

כדי שירחקו את האנשים

וזה הלך והשתלשל הלאה גם בזמן השואה, עד שהגיע מה שהגיע.

אבל התורה אמרה את זה מראש.

אני אגיד לך עוד דבר. כשעם ישראל יצאו למדבר

אחרי שהקדוש ברוך הוא הציל אותם,

והוא הציל אותם

מעבדות של 400 שנה.

הוא הוציא אותם אחרי 210 שנה.

ו...

פרעה קיבל עשר מכות קשות ביותר שכל העולם ידע מהן.

דם, צפרדע, קינים, ערוב.

ליהודים לא קרה שום דבר.

נס גמור.

שבוע ימים מכה, ליהודים אין כלום.

שבוע ימים מכה, ליהודים אין כלום.

יוצאים ממצרים,

הוא בוקע עליהם את הים.

הם עוברים ביבשה.

בתוך הים.

12 שבילים, כל אחד עובר, כל שבט בנפרד.

הוא מוריד להם את המן,

הוא נותן להם סלב,

מים מבארה של מרים,

ענני כבוד,

ניסים שאין כדוגמתם,

ואף על פי כן

הם חוטאים.

מה קורה להם? מה העונש?

ובכן,

חטאו בעגל

מייד אחרי שאמרו נעשה ונשמע מה כתוב,

ויגוף השם את העם על אשר עשו את העגל.

חטאו במרגלים,

שאמרו דיבת הארץ רעה,

כתוב, וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ.

כל השש מאות אלף מתו במדבר בגלל

שהייתה דיבה על הארץ.

כורח ועדתו חטאו מייד ותפתח הארץ את פיה.

דיברו באלוקים ובמשה,

וישלח השם בעם את הנחשים השרפים.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא הראה לעם ישראל, כשקיבלו את התורה,

על המקום עונש, בשביל שידעו

שאם תורה לא משחקים,

התורה רוצה לתת להם חיים, לנצח,

אבל צריך לדעת גם שאם לא עושים מה שהקדוש ברוך הוא אומר, מקבלים עונש.

והמכות היו קשות ונוראות.

הקדוש ברוך הוא הזהיר את עם ישראל, אם תמשיכו כך הלאה,

תדעו לכם, זה לא יעזור.

אם לא הולכים בדרך של תורה, אין טעם לחיים.

הקדוש ברוך הוא לא הביא אותנו לעולם בשביל לאסוף בטטות,

הוא הביא אותנו לעולם לאסוף יהלומים.

כשהקדוש ברוך הוא ראה שאין תקווה לעולם בדור המבול,

הוא הביא מבול.

הוא החריב את כל העולם והתחיל אותו מחדש עם נוח ואשתו,

שלושת בניו וקלותיו.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא מספיק רציני בשביל להגיד לנו עד כמה הוא מתכוון למה שהוא אומר.

אנחנו כנראה חושבים שאנחנו יותר פיקחים מהקדוש ברוך הוא.

אנחנו נחיה איך שאנחנו רוצים, איפה שאנחנו רוצים,

ונחזור מתי שאנחנו רוצים,

ולא תמיד זה מתאים עם התוכניות של הקדוש ברוך הוא,

ולכן מקבלים מכות.

אז צריך לדעת, הקדוש ברוך הוא לא רוצה לתת מכות,

והוא מחכה הרבה זמן עד שהוא נותן מכה,

ולפני כן הוא נותן הרבה איתותים,

אבל אנשים לא מבינים.

אני אתן לכם דוגמה מהיום.

בצרפת אמרו לי שיש כ-700,000 יהודים.

כמה מתוכם יש שומרי תורה ומצוות כמו שצריך?

מעטים.

יותר זה אנשים שלא שומרים תורה ומצוות.

אומנם יש אהבה לתורה, הכרה בתורה,

אבל עדיין לא מגיעים למצוות מעשיות.

מה קורה עכשיו אנחנו רואים?

שיש אנטישמיות בעולם, נכון?

והרבה מאוד בצרפת.

למה זה?

זה נקרא איתותים.

הקדוש ברוך הוא מאותת לנו ולכם.

לנו הוא מאותת בארץ עם האינתיפאדה.

לכם הוא מאותת עם אנטישמיות. בכל העולם זה אותו דבר. זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא אומר,

מגיע הזמן שאתם צריכים להיגאל,

תתעוררו.

אם אתם לא מתעוררים,

המכות יהיו יותר חזקות, יותר קשות, עד שתבינו.

לא תבינו,

המקרים יהיו יותר קשים, יותר טרגיים.

מי שלא יודע, ככה זה התחיל בגרמניה,

כמו שהוא שואל את השאלה.

אז לא הבינו בדיוק. אמרו שזה כמה אנשים שהם ונדליסטים,

אנשים בלי שכל,

אבל לאט-לאט, פתאום ביום אחד באה גזירה וכבר לא יכלו לברוח ממנה.

לכן, צריך להתעורר מהר לפני,

בשביל שלא נצטרך להקריא עוד פעם את הפסוקים מהתורה שאמרו את זה מראש.

כן, בבקשה.

רק שנייה, שנייה.

שנייה, שנייה, שנייה.

זה לא תיאוריה, אבל אני רוצה לתת לך את הקלטת,

שיהיה לך גם כן.

אל קסטיור, כי הייתה אופן כות אלקסה.

אפקטימה אוסילה

אפולניה ואנר מימון דה-ז'וויף, כי הייתה תחי, תחי, תחי, תחי, תחי, תחי קונסרבטר, תחי רוליגי,

אי-אם לזווי,

אלאס,

אבי קברי מו,

אופודי, אבי קלוקר, אבי קלאם, אבי טוסקלווה,

גרדל התורה,

וייסון כמובן פרטי.

אז כזה, אלא קסטיור שווה פה זה, אז כזה הבנות עבדים,

ניג'רד לה.

האם זאת מה?

זאת קסטיור הולדים?

אבנות עבדים, זאת אומרת שהאבות של האבות נובלות על הבנים.

כן, קודם כול, שמעתי. קודם כול,

אבות אבות על בנים,

על שילשים ועל רבעים זה רק לשונאי, זאת אומרת, אם ההורים והילדים והנכדים

והנינים

עושים את העבירות ולא הולכים בדרך התורה,

אז זה נקרא לשונאי, הם שונאי השם,

הם מקבלים את העונש אחד מן השני.

אבל אם בן-אדם חוזר בתשובה והוא מפסיק את העונש, הוא לא יקבל

את העונש של אבא שלו.

דבר נוסף,

בפולניה, נכון, היו קצת יהודים שומרי תורה ומצוות,

חרדים לדבר השם,

קונסרבטיבים זה לא מספיק,

אבל

מי שלא מוכיח, נתפס בעוון גם כן.

זאת אומרת, אם אני רואה אנשים יהודים עוברים עבירות ואני שותק,

פירושו של דבר שאני כאילו מסכים.

לכן כשהיו

כשהמרגלים באו ואמרו שהארץ הזאת, ארץ ישראל, אוכלת יושביה,

עם ישראל לא חטא, כי עם ישראל שמע,

זה מה שאמרו לו.

אבל כיוון שעם ישראל לא הוכיח את המרגלים ושתק,

כיוון שהשם הבטיח שהארץ היא טובה,

הם נתפסו בעוון גם כן ומתו 600,000.

חטאו עשרם רגלים ומתו 600,000. למה?

בגלל שהם לא הוכיחו אותם כי השם אמר שהיא טובה והם באו ושינו את דברו.

זאת אומרת, גם אם בפולניה היו יהודים שומרי תורה ומצוות,

אבל אם לא מוכיחים אחד את השני, ככה כתוב.

הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא.

אם אתה לא מוכיח, אתה נושא גם את החטא שלו.

זו התשובה.

תודה רבה.

כשאתה רוצה להודות לברכה,

כדי שתעשה ברכה,

כדי שתוכיח את החטא שלו,

דה-שק ל-דה-שק.

וואלה.

כן, רק רגע.

מה השם שלך?

יהודה נסים בר-יוסף.

יהודה נסים בר-יוסף.

אהה.

אתה רוצה ברכה, בעזרת השם, עם כל הקהל.

אתה רוצה גם

ברכה מעשית?

משהו מעשי, שהקדוש-ברוך-הוא ייתן לך ברכה בעצמו?

איפה באתי לקומינותיה סל-שיפי? שפחדה על שם. אני לומדי קהילה. מספיק שיהיה גם לקהילה.

יהיה לקהילה, אבל גם לך.

רגע, רגע.

הלו,

רגע, רגע. הלו, מי שקולע אותך דורי? הלו, רגע, רגע. עושים ברכה פה, ועושים. כן, כן.

אבל אם לקהילה יש כסף,

אתה רוצה שגם לך יהיה בכיס, או מספיק שיש לקהילה?

אני רוצה לומד פה סיפה לשון לפי דפורטות.

הדבר הכי חשוב, שכי דפורטות זה לאקוויוס. נכון. לספור, התקווה, לפה,

השלום ולהפחת ערביתו נוטוש. וואלה. והציצים, והציצים.

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

רגע, רגע, רגע, רק שנייה.

הקהילה מבקשת שהוא ישים ציצית, נכון?

סלומי ביתום גדולגלם ועזרנו וביתום גדולגלם.

סלומי ישראלו וביתום גדולגולגלם.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב,

משה ואהרון, דוד ושלמה, הוא יברך את השם הטוב.

יהודה ניסים בר יוסף.

בר יוסף.

פרשור.

פרשור.

השם יזכה אותו לשוב בתשובה שלמה.

בריאות שלמה, הצלחה ופרנסה טובה בכיס.

עם כל הקהילה הקדושה, אמן.

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא.

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

עכשיו רק שנייה, שנייה. יש לי פה משהו מאוד מרגש.

בוא, תעמוד פה רגע.

יש יהודי באשדוד שהילדה שלו חלתה במחלה קשה,

והוא באחת ההרצאות תרם את כל הציציות

בשביל שהילדה שלו תתרפא בזכות המצווה של ציצית,

שהמצווה של ציצית היא גדולה מאוד,

היא שקולה כנגד כל מצוות התורה.

באמת הילדה, ברוך השם, לאחר הציציות ששמו הנשים,

החלה להבריא ולהחלים.

לפעם הבאה הוא בא ואמר שהוא תורם תפילין

למי שמוכן להניח תפילין לרפואתה.

מישהו קיבל על עצמו לשים תפילין?

ובעזרת השם יתברך, המצב שלה עוד יותר השתפר.

לפני שיצאנו עכשיו לצרפת,

הוא ביקש מאיתנו עוד פעם לקחת תפילין

ולתת למישהו שיניח אותה.

אני רוצה,

בשביל שתהיה רפואה שלמה לילדה שלו,

אם אתה תשים תפילין כל יום, אני מאמין באמונה שלמה שהבת שלו תהיה בריאה.

מוכן?

נותנת אפשרות ליד ולהיות יד.

אלוהים שהם צדיקים.

אלוהים שהם צדיקים.

אלוהים שהם מלאו כמו.

אלוהים שהם אספורט דה שורג'ה.

אלוהים שהם צודקים לג'ודאיזם ולאבוני המסי.

אנחנו עוד פעם יד של פרווה לדור דומי.

שורגעו לי פוזינות קשור, משולס,

לפרו לדוד, שיאמרו בין כדי גוס דה מואן דה ונתון דה דישוויתור,

קינזון, טריזור ממנו,

פוזט וקשור, פסקו שזה סל אבניר, זה פעם מואר, זה אה.

רק רגע, רגע.

הוא צריך, אחת, שתיים.

אתה חושב שאתה לא עתיד,

אבל אתה דוגמה,

ולך חוץ מחמש אצבעות שונות

יש גם יד,

ויש גם ראש.

יש עוד יקוי הראשון.

זה שמים פה ופה.

בעזרת השם.

השם מזכן.

בעזרת השם.

אז רק ברור.

אנחנו ניתן ברכה לילדה שהתפילין האלה נתרמו בעבורה.

השם ישלח רפואה שלמה לאור הבת בניה בתיה ושלמה בן חנה.

השם יזכה אותם לרפואה שלמה,

שלום בית, ויזכו ללמוד ולמד תורה ללא שום טרדות.

בעזרת השם יתברך.

אדוני היושב-ראש,

רגע,

רגע,

רגע,

רגע,

רגע,

רגע,

רגע,

את רזון שוויז שווי פוטאי רולאן,

זה שוויני ג'ורנמה,

וכלה פורט דמאפמי ומזמי,

אני ראיתי שתשור הייתה שווייז מאחורי כל

דבר.

תודה על הבעיות האלוהיות.

שיווג.

חוזרים.

זה יכול להיות שעושים ברכה ברפואה שלמה, ועל כל כך שעושים את מלאט כמוה,

כשאומרים שאני מכירה אותם.

יש שפונסאו.

קודם כול, אני שמח מאוד,

שמח מאוד

על האחווה שיש פה בכל הקהל הקדוש.

הלבבות שלכם חמים כל אחד בשביל השני. זה משהו מאוד מיוחד שלא ראיתי במקומות אחרים,

ועל זה מגיעה לכם ברכה גדולה.

אם ניקח את כל הכוחות האלה, הטובים שיש בכל היהודים כאן,

ונשתדל כולנו ביחד

להתחבר יותר סביב התורה הקדושה,

לקרב כמה שיותר יהודים למצוות,

להכיר להם את היופי שבתורה,

את הטובה שהקדוש ברוך הוא מחניק לנו,

את הזכות שאנחנו עם יהודי,

עם סגולה,

לא סתם רודפים אחרינו, כל אומות העולם שונאים אותנו,

זה רק בגלל ספר התורה שקיבלנו מהר סיני,

ולכן נקרא שמו סיני,

כי ירדה שנאה לעולם שקיבלנו מקנאתן של אומות העולם.

אבל אנחנו עם מיוחד,

רחמנים בני רחמנים, מאמינים בני מאמינים,

ואנחנו צריכים ממש להושיט יד אחת לשני בכל מה שאפשר,

בשביל שכולנו נזכה להביא לגאולה, לראות בה ולחוות אותה.

אני מברך אותך, שמך?

רבקה בת מסעודה.

רבקה בת? מסעודה. מסעודה.

השם יזכה אותך, בעזרת השם יתברך,

לזיווג הגון לבנות בית נאמן בישראל,

ופרי בטן להוליד ילדים חכמים, נבונים וישרים.

אמן.

בשורות טובות.

תודה.

למי יש שאלה? שאלה, לא ברכה. לך יש שאלה? פה יש שאלה.

כאן.

בוא, בוא, תרים את היד,

פה מספר אחד, כן, כאן,

תן לו.

אפרי אונטוסה נא פלו דה ז'ור, תחי תחי שרז'ה,

ז'בודרי קונט לא פלו דה ז'ור דנות הקדוש ברוך הוא קונם תו.

נא פלו דה תו.

הם רוצים שנגיד את זה בעברית.

אז לנו פה בצרפת, אני לא יודע למה,

אנחנו כל היום רצים כמו משוגעים,

לא יודעים מאחורי מה,

אבל רצים כל הזמן.

הייתי כל כך רוצה לדעת

את

היומן היומי של הקדוש-ברוך-הוא שאנחנו כל כך אוהבים,

ובה הוא מתחיל ואיך הוא גומר את היום שלו. כל כך הרבה דברים לעשות בעולם הזה,

שאנחנו לא מבינים איך הוא מסתדר עם כל זה.

או, יש פה יהודי שרוצה לסדר את יומן הפגישות של הקדוש-ברוך-הוא.

מכל העולם הזה,

העיניים של הקדוש-ברוך-הוא זה על הבנים שלו,

בנים אתם לשם אלוקיכם, זה עם ישראל.

ועל כל יהודי ויהודי יש השגחה פרטית.

אין דבר כזה שהקדוש-ברוך-הוא

לא רואה רגע אחד את מעשיו,

מחשבותיו,

של כל יהודי באשר הוא.

ועוד יותר,

עיניו של הקדוש-ברוך-הוא בארץ ישראל מראשית השנה ועד אחרית שנה.

הקדוש-ברוך-הוא מחכה לנו,

אבל שווה לו.

אין בעולם עם דומה לנו.

אם היה, הקדוש-ברוך-הוא היה לוקח אותם.

אבל באהבתו את אברהם, יצחק ויעקב, שהם אבותינו הקדושים,

שהם השורשים שלנו,

והתכונות שלהם נמצאות בנו,

הקדוש-ברוך-הוא ממתין כבר אלפי שנים

עד שאנחנו נגיע להכרה.

אבל בוא תראה זה פלא.

עם כל מה שאתה אומר,

שבצרפת רצים, רצים, רצים,

אחרי אבלי העולם ואחרי כסף וביזנס כל היום,

אתה רואה פה 4,000 יהודים שהיו להם בטח תוכניות יותר טובות היום לעשות,

והם התחברו פה כולם לשמוע דברי תורה.

ואני אומר לך יותר מזה, שעם ישראל קדושים

ורוצים מצוות.

היצר הרע רק מטריד אותם

ומריץ אותם ממקום למקום, אבל בפנימיות שלהם

הם ברגע אחד

יוצאים מחושך לאור ומקבלים עליהם עול מצוות.

אתה רוצה לראות?

אתה רוצה לראות כמה קדושים יש בצרפת שלא ידעת?

רוצה לראות.

מי רוצה לשים ציצית שיבוא לקדמת הבמה?

בכבוד.

בבקשה.

עם ישראל עם קדוש

ולפי קונסרות חובי קמצא דז'וויף רוליג'י ופאר רוליג'י דה טו קאמא סי קאנבי כי אני חושב שזה די קומפלט מלאיק ואני חושב שזה רפורטיר רנפורסי וכאבל פלוס דה קרויאר סלוימאן.

זה פחות קצת מאוד פוזיטיבי וזה שוז קמצא וזה סוארי קמצא.

אנחנו עוברים לרפורטינג בפלסון הסלוויאר סלוויאר סלוויאניס קמצא בן פולאטוסי וסטין חבל קומוניטה.

טוב,

אלה אינפורס אקסטראורדינר, סי דה פובה רמלה סלוויאן לז'אן וער לתורה,

אינטרנט בוקו דה מור, אלה אינפורסון הפרנט פרנט.

אנחנו עוברים לך, ויהי דה ז'אן כי הרי פארסי אלוויאן,

סאבי סאן סאן הימור וסאן סבוואר סאן פינס,

היא לריבה פרסה,

מין דן לראש, לפליליוש, שווה דיר לז'אן, לפלילאייק,

היא לריב כמובן על פרסה,

יאללה, תראי אינפורס ועובר לדורס.

יאללה, תראי אינפורס וחברה וביכול,

יאללה, תראי אינפורס וקין ורואי דשומא,

דורסוס וקוס,

יאללה, תודה רבה.

תודה, קודם סיאלה, זה גרוע פרסונאז'.

אתה רואה מה עשית?

אמרת, למה בצרפת רצים אחרי ההבלים? תראה איך רצים אחרי מצוות. אשריכם, ישראל.

בואנסואר מישר זמי

הרבה אנשים למעשה

מעדיפים בחיים שלהם היום-יומיים את העולם הזה מאשר את העולם הבא,

כיוון שאנחנו רואים הרבה אנשים רצים

אחרי עניינים חומריים משתדלים להשיג יותר בעולם הזה מעמד וכבוד,

עושר וכבוד.

ולעומת זאת, החיפוש אחרי דרכים כדי להגדיל את השכר לחיי הנצח בעולם העליון, שאליו אנחנו עתידים לבוא,

מעטים הם האנשים שרצים אחרי זה.

והטענה היא פשוטה,

יצר הרע משלם תמיד מזומן,

יצרתו בתשלומים.

כשיש מזומן ויש תשלומים או צ'ק דחוי, תמיד מעדיפים את המזומן.

אדם עושה עבירה, נהנה מיד.

זה לא דחוי.

אדם מניח תפילין,

אין שכר עכשיו.

אדם מתעטף בטלית, אין שכר עכשיו.

אישה לובשת צניעות, היא מרגישה הגבלה.

וכן על זה הדרך.

אז ליצר הרע יש כלים יו...

יותר גדולים בשביל לנצח את האדם ולמשוך אותו לעולם הזה ולהשכיח ממנו את העולם הבא.

אבל גם ליצר הטוב יש כלים,

רק לא תמיד מודעים מהם הכלים.

אז בואו ניתן דוגמה אחת.

יהודי מקבל

הזמנה לחתונה מאוד חשובה.

אחרון החברים שלו מבית הספר סוף-סוף מתחתן בגיל 50. בחתונה יהיו

כל החברים של הילדות,

והוא

כבר הספיק בינתיים להתעשר,

עושר גדול,

חברה מפורסמת בכל העולם,

טבעת יהלום גדולה,

שעון מזהב 250,000 דולר,

שרשרת כמו שצריך,

מכונית מרצדס אחרונה.

יש סיבה לבוא לחתונה בשביל שיראו כמה הוא הצליח להתקדם במשך החיים מאז שהוא עזב את בית הספר.

הוא לבוש כמו שצריך,

ונוסע באוטוסטרדה לכיוון החתונה.

אבל בדרך, כשהוא נוסע על מאה ה-20,

הוא רואה פתאום בן אדם

שהאוטו שלו מחליק לתעלה,

האוטו עושה כמה סיבובים,

הבן אדם נזרק מן הזכוכית החוצה,

פצוע, שותת דם, שוכב בצד,

והוא חולף

ועוברת לו המחשבה בראש.

האם לעצור כדי להציל את האדם הזה,

אם אפשר בכלל,

או להמשיך

לחתונה ולא לפספס את האירוע החשוב הזה?

שבריר שנייה,

והוא מחליט לעצור.

הוא עוצר,

יורד למטה,

הוא רואה אדם שם שוכב,

הראש שלו שמוט הצדה,

כולו מלא דם.

הוא מעמיס אותו על הכתפיים,

מכניס אותו למרצדס,

החליפה שלו מתלכלכת, כולה דם,

המושבים החדשים והיקריים מתלכלכים בדם.

הוא נוסע לבית-החולים,

בבית-החולים

מקבלים אותו מייד,

טיפול נמרץ.

אומרים לו, נא להמתין.

הוא אומר, אני רוצה ללכת, יש לי חתונה חשובה.

אומרים לו, תחכה, אתה חייב להמתין עד שהמשטרה תמלא דוח

מה היה.

מגיעה המשטרה באיחור של שעה,

ממלאה דוח מה הוא ראה, מה קרה, מה עשה.

לאחר מכן אומרים לו, נא להמתין.

הוא ממתין.

ב-0200 יוצא פרופסור מחדר הניתוח ושואל,

מי הביא לכאן את הגופה?

אומר, אני.

אומר לו, זכית, הצלת חיי אדם.

הוא הולך הביתה עייף,

מוכזב קצת,

שהחמיץ את החתונה, אבל שמח מאוד שהוא זכה להציל חיי אדם.

מתקלח,

נזרק במיטה עייף.

ב-0900 בבוקר הוא מקבל טלפון ראשון.

מעבר לקו, חבר שהיה בחתונה.

והוא אומר לו,

איזה טיפש אתה,

הפסדת את החתונה הכי יפה שהייתה.

מי היה שם?

איזה תזמורת, איזה אוכל,

איזה ריקודים,

איזה חוויה.

בכל זה אתה פספסת, למה לא באת?

הוא אומר לו, אני אגיד לך את האמת,

נכון,

לא אכלתי בורקס, לא אכלתי טחינה,

לא רקדתי, לא שרתי,

אבל עשיתי משהו קצת יותר חשוב.

הצלתי חיי אדם.

ואני שואל שאלה,

בן אדם

מוכן להתלכלך

את החליפה, את המכונית,

להפסיד את הערב הגדול ביותר, שיכול סוף-סוף להוכיח לכולם כמה הוא מוצלח,

כמה הוא חשוב.

כל זה בשביל להציל חיי אדם שהוא לא ידע אם זה יהודי או גוי,

אם זה דתי או חילוני, לא, כלום.

ראה בן אדם שנופל.

היה יכול ללכת, שמישהו אחר יעצור וייקח אותו.

הלב שלו לא נתן לו.

מה הוא עשה? עשה מצווה גדולה,

להציל חיי אדם.

אם זה יהודי, כל המציל נפש אחת מישראל,

כאילו הציל עולם מלא.

האם היינו עושים גם אנחנו כמוהו, עוצרים,

על מנת להציל אדם, או שהיינו הולכים לחתונה?

מה אתם אומרים?

היינו עוצרים או ממשיכים?

עוצרים.

ומה עם כל ההנאות של אותו ערב, השמחה והקול שאנחנו מפסידים ולא יצלמו אותנו בפוטו ולא יישאר שום דבר?

מוכנים לוותר?

וזה בשביל להציל חיים של אדם אחר.

כמה אנחנו נהיה מוכנים בשביל להציל את הנשמה שלנו?

האם אנחנו באמת מוכנים להציל את הנשמה שלנו?

בשביל מצווה אחת, להציל חיי אדם אחר, אנחנו מוכנים לעצור ולהפסיד

את הערב הכי מהנה.

בשביל הנשמה שלנו אנחנו גם מוכנים להשקיע כל כך הרבה.

האם אנחנו מוכנים להתלכלך אפילו,

להתאמץ דפיקות לב, מתח, לחץ,

בשביל להציל את עצמנו?

למי שיש שאלות, בבקשה, אני מוכן לענות.

כן, הנה שם יש שאלה, אני מבקש, אבל לא ברכות, שאלות. בבקשה.

שלום, כבוד הרב. אני לא יודעת לדבר צרפתי טוב, אני אדבר בעברית אם זה אפשרי.

יותר קל לי.

כשדיברת על עבודת הקדוש ברוך הוא, אמרת שהגענו לעולם כדי לעבוד

את הקדוש ברוך הוא.

אבל יש לי מקרה אישי שלדעתי קשה לילד לעבוד את עבודת אלוהים כאשר,

אני אתחיל את הסיפור, חמתי

איבדה את בעלה לפני 12 שנה בתאונה טראגית,

ולפני שנה בדיוק, ב-12 ביוני,

הבן שלה הוא כרגע פה בכיסא גלגלים, הוא עבר תאונה מאוד מאוד קשה, הוא כרגע נכה,

מלמעלה עד למטה.

הרופאים, כמו שיראו בסרט, הרימו את הידיים.

רציתי לשאול איך בחור בן 22 כיום יוכל לעבוד את אלוהים, יוכל להניח תפילין, יוכל להתפלל,

אם הוא לא יוכל להזיז את הידיים ואת הרגליים שלו כל החיים.

הוא כרגע כאן איתנו, והוא שומע אותנו,

וזה מקרה מאוד מאוד קשה.

אז קודם כול אני אסביר קר.

נכון שהמקרה הוא טראגי,

אדם שלא יכול לעשות מצוות והוא אנוס,

הוא פטור.

זאת אומרת, אי אפשר לבוא בטענה למי שלא יכול.

אז אם כרגע הוא מוגבל, במה שהוא מוגבל הוא פטור.

אבל לא רק המקרה טראגי כלפיו, אלא גם כלפי הסובבים.

אצלו זה בבחינה

של ייסורים,

וגם אצלכם זה בחינה של ייסורים.

גם אתם מצטערים.

זאת אומרת, כשהקדוש ברוך הוא שולח ייסורים על האדם, זה בשביל לעורר אותו.

פעמים זה על מצבו העכשווי,

ופעמים זה על גלגול קודם שלו.

לדוגמה,

תינוקות שנפטרים כשהם קטנים,

או שהם נולדים בעלי מומים,

זה לא על עכשיו, הם לא עשו שום עבירה.

ועד גיל 13 הם פטורים מן המצוות.

אז למה הם נבראו כך?

כיוון שבגלגול קודם

הם לא השלימו

את המצוות שהיו צריכים לעשות,

הקדוש ברוך הוא נותן להם צ'אנס לחזור עוד פעם ולתקן.

פעמים באים בריאים וניתנת הזדמנות לתקן,

ופעמים באים כבר עם מום מסוים שיישארו איתו לכל החיים,

וזה התיקון שלהם, לעבור את המצב הזה כך

עד שיצאו בחזרה לחיי העולם הבא וישלימו את התיקון.

אבל גם המשפחה שמסביב סובלת,

וכתוב, עצור תמים פעולו ככל דרכיו משפט,

אין אמונה ואין עוול,

צדיק וישר הוא.

הקדוש ברוך הוא לא עושה עוול.

אם הקדוש ברוך הוא מעניש אדם

על מה שמגיע לו,

ובגלל זה מישהו אחר גם סובל ולא מגיע לו,

זה עוול.

וכתוב שהשם לא עושה עוול.

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

נגיד שיש אדם שמגיע לו עונש או תיקון.

הקדוש ברוך הוא ימתין ולא ייתן לו עונש או תיקון

שיגרום צער לאחרים,

עד שכל האחרים מסביב,

ההורים, האחים, האחיות,

הדודים,

המכרים, הקרובים, החברים,

עד שכולם יהיו ראויים לקבל את רמת העונש

שתגיע אליהם בגלל המקרה הזה שיבוא,

רק אז יביא הקדוש ברוך הוא את העונש לאותו אדם

וימתין לו בסבלנות עד שכולם יהיו חייבים.

אם יהיה אחד אפילו מתוך מאה

שעלולים להצטער, שהוא כזה צדיק,

שלא מגיע לו צער,

הקדוש ברוך הוא יעכב את הצער

של אותו אדם ושל הסובבים,

עד שאותו צדיק ייכשל במשהו שכבר על זה ראוי לו,

ואז הוא ייתן לו את העונש.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא, ערך אפיים ורב חסד ואמת,

והוא ממתין.

ואם הוא כבר נתן

את הייסורים,

כל הסובבים צריכים להיות מודאגים.

כתוב,

משפחה שמת למת

תדאג כל המשפחה.

מה זה נוגע למשפחה?

כי גם הם בעונש.

זאת אומרת, אם רוצים לעשות משהו לרפואתו,

צריך שהוא יקבל על עצמו תשובה גמורה,

צריך שהסובבים אותו,

אלה שהוא יקר בעיניהם וחשוב להם,

יקבלו תשובה גמורה,

אז מגדילים את הסיכוי לרפואתו שלו.

היה לי מקרה דומה,

ואני לא מדמם בין מקרה למקרה, אבל מקרה כזה של יהודי באנגליה שהיה על כיסא גלגלים,

והוא גם כן אמר,

האם יש סיכוי שאני פעם אצא מהכיסא הזה?

אמרתי לו, אני אגיד לך את האמת, אני לא קוסם,

אבל אני יכול להגיד לך, הקדוש ברוך הוא עשה הרבה ניסים לעם ישראל,

עוד נס אחד הוא יכול לעשות, אבל זה נס.

בשביל שיהיה נס,

צריך שאתה תהיה צדיק גמור.

למה?

כי מידת הדין מקטרגת בשמיים ואומרת, פלוני לא בסדר.

אפילו בדבר אחד מספיק בשביל מידת הדין.

אבל אם אתה תהיה צדיק גמור, ואתה תקבל עליך לעשות את כל מה שכתוב בתורה,

אז אתה הופך להיות אדם אחר. זה לא אותו אדם שהייתה עליו תביעה.

אם תעשה כן,

יש סיכוי.

אני אתן ברכה, הציבור יענה עמנו, בעזרת השם.

שאלתי אותו כמה שאלות, בסוף אמרתי לו, אתה מוכן לגדל זקן?

ידעתי שזה קשה לו.

חשב רגע, אמר כן.

קיבל ברכה,

קיבל על עצמו ללמוד תורה,

וברוך השם, אחרי כמה חודשים הבן אדם הולך על רגליו,

אמנם עוד עם קבעים,

אבל שתבינו, הוא נולד

מההתחלה,

בלי אפשרות ללכת. הרגליים שלו ככה.

והיום, ברוך השם, הוא הולך, אמנם עדיין בעזרת קביים, הורידו לו כבר את הברזלים מהרגליים,

אבל הוא כבר הולך,

ברוך השם, הוא ממשיך ללמוד תורה.

יש אפשרויות כאלה,

אבל זה תלוי בתשובה של האדם עצמו ושל הסובבים אותו.

השאלה אם אתם מוכנים לקבל עליכם עול מצוות לרפואתו.

אם אפשר לפתוח את המיקרופון, בבקשה.

האחים שלו הם כרגע לידון אותך מצד ימין.

הם צריכים לדעת אם הם מוכנים לקבל תשובה בשביל אח שלהם

על הורי יונתן, מיכאל, אבי, מועז.

השאלה עוברת עליכם.

האם אתם מוכנים לשוב בתשובה? ולא רק בגללו, כי צריכים לשוב בתשובה גם בלי.

אבל לטובת האח גם זו תוספת נכבדה.

מוכנים?

שלום, כבוד הרב. אני האח הגדול של רפאל,

ואני באמת מאוד מתרגש הערב,

כי באמת זה מקרה קשה מאוד.

אבל אם זה יכול לעזור לו, אני מוכן לקחת על עצמי.

אשריך בכבוד, תבוא לפה.

ומה עם האח השני?

אנחנו מאמין בני מאמין,

אנחנו מאמין בני מאמין,

ואם אנו מאמין, איש שואף,

ואין אנו מאמין, איש שואף,

ואין אנו אלוהל, אופידו, אופידו שבשמה.

רגע.

ומה איתכם?

גם אתם מוכנות?

אלוהינו אלוהים, אותי בשבע שמיים

אנחנו מאמינים, הם אמינים, ואין לנו מאמין, והיא שואל.

אין לנו אלוהים, אותי בשבע שמיים.

אצלו, אצלו, עובדת אך בשם, ביזד ומו גינום הוא.

אצלו, אין ישראלו, ובטח בהשם, ויעזר ומו גינום הוא.

אצלו, אין ישראלו, ובתח בהשם, ויעזר ומו גינום הוא.

אצלו, אין ישראלו, ובטח בהשם, ויעזר ומו גינום הוא.

אנחנו מאמינים, הם אמינים,

ואין לנו אמיני שווה,

אלא אלה עובדים, עובדים כדורי שבשום מהים

בבקשה לברך

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם

שיחיימנו והגיימנו והגיימנו לזמן הזה אמן ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שיחיימנו וגיימנו וגיימנו לזמן הזה אמן ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שיחיימנו והגיימנו וגיימנו לזמן הזה אמן ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שיחיימנו והגיימנו וגיימנו לזמן הזה אמן

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שיחיימנו וקיימנו

והגיימנו והגיימנו והגיימנו לזמן הזה אמן אמן אמן ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחייאנו וקיימנו והגייאנו לזמן הזה אמן ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחייאנו וקיוונו והגייאנו לזמן הזה אמן

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהגייאנו והגייאנו

וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

רגע, רגע.

עכשיו אנחנו נעמודים את החלוש, ואני בהגיעת השם נתקבל עליו ואחר כך ניתן ברמה. בבקשה.

תודה רבה.

ברוך אתה, אדוני,

אלוהינו מלך העולם,

שכיינו וגימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

האמא רוצה להגיד כמה מינים?

אמן.

ובידיון, רפאל האנגלית סינור, לכבוד הרב,

שנית כולה פורס, שנית כולה סנפיל,

אין לי כוח, אין לי חשק לעשות, לאכול.

אני עשיתי חסד,

שיתי דיזן בחסד,

ושופרות התורמי,

ניתן לי כוח,

לכבוד הרב,

אין לי כוח, הכוח הלאה של בניהו רפאל מול ככה.

אני אומרת לאלוהים, יעזור לי בשבילי, אני אעזור לאנשים ולכולם.

בבית גדל השם, רפאל יפחס וסיפורי.

אני עושה הכול.

אני לא רוצה כסף, אני לא רוצה שום דבר.

אני רוצה אישה,

אני עושה הכול.

מי יחד לשום דבר?

אני רוצה פשוט לעשות את זה במוביס, פורמון,

ותמיד לא פה. ושנותפל דרשו של פדוש בסיר יחיד שיר.

אני רוצה להסמותי. איך עושים מולכי זה?

בסיר יחיד שיר.

טוב, אני חושב שבעזרת השם יתברך בזכות התשובה של המשפחה היקרה הזאת,

בדברים הנוגעים ללב של האימא.

אנחנו ניתן ברכה.

כל הציבור יענה, אמן, מעומקה דליבה.

וכל יהודי שמוכן פה להשתתף גם כן בקבלת עול מצוות לרפואתו של היהודי היקר הזה,

שיזכה לקום מכיסא הגלגלים וללכת על רגליו, לשוב לחיים איתנים ולבנות בית יהודי כשר בתשובה שלמה,

זה ודאי שיוסיף.

אז אני מבקש

לענוד מכל הלב

מה השם שלו?

רפאל מאיר יוסף.

מאיר.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק, יעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

ועימותינו הקדושות, שרה, רבקה, רחל ולהואי, וברך את השם הטוב, רפאל מאיר יוסף בן אסתר.

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה, אמן. ויקום מכיסא הגלגלים בריא ושלם בכל עבריו וגידיו, אמן. ויתקדש שמו יתברך בעולם בזכות התשובה, אמן. אמן.

מי עוד מוכן לשים עליו ציצית לרפואתו של היהודי היקר הזה, שייגש לכאן בבקשה שיהיה גם כן לרפואתו?

מי זוכה

גם כן

לעזור לעוד יהודי

שירפא ברפואה שלמה?

בבקשה, מי הראשון

שרץ לכיוון הבמה? בכבוד, בוא.

אשריך.

מוזיקה.

בכבוד.

כן, הינה עוד אחד. אשריך לחיי העולם הבא.

אנחנו מאמינים ומאמינים אנחנו מאמינים ואנחנו מאמינים ואנחנו מאמינים ואנחנו מאמינים ואין לנו מאמינים ואין לנו מאמינים ואין לנו מאמינים ואין לנו מאמינים ואין לנו מאמינים ואנחנו מאמינים ומאמינים

ואין לנו במי נהיה שונה.

אין פה, אין לו, אני לא חלוקים,

כאילו, אופיתו שבשלבים.

איי איי איי איי איי איי היעלווווווווווי

אכלנו מאמין ומאמין ואין לנו אמין ואין איש שואל

ואין לו אין לו אלוהים עוד כאילו שמשהו מאמין

אכלנו מאמין ומאמין ואין לנו אמין ואין לו אין לו אלוהים עוד כאילו שמשהו מאמין

סלול, סלול, בטח בשם, ויעזר אומו בו גדענו הוא.

סלול, סלול, בטח בשם, ויעזר אומו בו גדענו.

סלול, סלול, בטח בשם, ויעזר אומו בו גדענו.

סלול, סלול, בטח בשם, ויעזר אומו בו גדענו.

אז אנחנו מאמינים למאמינים ואין לנו אמילי שורק ואין לו אלא הלובים ואין לו אלא הלובים ואין לו שבשביים

איש חוזר יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יחסנו יח

חזק

חזק, חזק ולהשתמשך!

חזק, חזק ולהשתמשך!

איש שזה גלילה הזירום,

יואי, יואי, כבר חזק,

איש שזה גלילה הזויר, יואי, יואי, כבר חזק!

חי לנגד האנשים, יואי, יואי, כבר חזק, חי לנגד האנשים, יואי, כבר חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק,

ויואל חזק, הוא יואל חזק, הוא יואל חזק, הוא יואל חזק, חזק, חזק, במשחה זה חזק, חזק, חזק, חזק, במשחה זה חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק,

אוי אוי אוי אוי חזק!

ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי לי

בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי

כולם רבינים כיפונו לטובות.

החיבור הזה שקושר אותנו ביחד הוא השמירה הכי גדולה ואומר המדרש

חבילה של קש

קש זה דבר קל אתה לוקח אפילו אדם חלש לוקח קש שובר

אבל אפילו גיבור גדול אם נותנים לו חבילה של קש

לשבור את הכל אי אפשר

אפילו אם אנחנו חלשים אפילו אם אתם רק

700,000 יהודים בצרפת

ויש 30 מיליון ערבים בצרפת

לא יכולים עליכם אם אתם ביחד, ואפילו אם אתם חלשים כמו קש לא יכולים עליכם,

אבל צריך להתחבר.

ואני אגיד לכם,

אני אתן לכם הזדמנות עכשיו, בעזרת השם יתברך,

איך להתחבר.

בואו תשמעו.

הקדוש ברוך הוא רוצה מאוד מאוד שהילדים שלו יתקרבו אליו.

חלק התרחקו מכל מיני סיבות, והוא רוצה את כולם קרוב אליו,

והוא רוצה להשפיע עלינו טובה.

אבל אנחנו צריכים באמת

לעזור אחד לשני. איך אפשר לעזור אחד לשני? תראו, אני יהודי אחד.

אני הלכתי ודיברתי עם פלוני ועם אלמוני ועם עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד.

הבעל תשובה הראשון שהשם זיכה אותי לעשות,

לקח לי שלושה חודשים עד שהוא שם כיפה.

שלושה חודשים.

לקחתי אותו לשבת אצלי בבית, הארכתי אותו, הסברתי לו ולימדתי אותו,

רק אחרי שלושה חודשים הוא שם כיפה.

בסוף מה הוא אמר לי?

אמר לי, תגיד לי,

אם אתה עובד על אחד שלושה חודשים ואתה רוצה להמשיך הלאה, מה יהיה? מתי תגיע?

מי יחזור בתשובה? אמרתי לו, לא, עכשיו זה קל.

אמרתי לו, עכשיו אני ואתה נתחלק חצי-חצי.

אני אקח מיליון וחצי אנשים, אתה מיליון וחצי, ונמשיך.

אני אחזיר עוד אחד ואתה עוד אחד,

הוא ייקח 750, כל אחד 750, וזה ילך צ'יק-צ'ק, מהר.

טוב, התוכנית שלי היתה טובה, אבל נשארתי לבד.

אבל מה עשיתי?

הבנתי שאני לא יכול כל יום להיות במקום אחר ולהספיק לעבור על כל עם ישראל.

אז השם נתן לי עצה,

ועשיתי קלטות טייפ.

וכשאני אמרתי שאם נפיץ קלטות טייפ בעולם,

צחקו עליי אנשים.

קלטת טייפ תחזיר בתשובה?

קלטת טייפ תחזיר בתשובה?

אמרתי, כן, הקדוש ברוך הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

צריך רק להגיע לאנשים.

כתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים,

הותרתם.

אפילו טיפה פוגעת בראש, יכול אדם להיות טהור.

עד היום, ברוך השם, חילקנו 14 מיליון קלטות בעולם.

אבל זה עשה

מהפכה גדולה,

ועוד ידנו נטויה.

אז יש היום יותר מ-350 קלטות טייפ,

יש יותר מ-110 וידאו,

יש CD,

יש DVD,

יש אינטרנט שני אתרים,

הנה, אתר אחד כתוב פה,

יש את כל הקלטות והווידאו בחינם בתוך האתר.

יש כל דרך שאנחנו רק יכולים. עכשיו הוצאנו עיתון חדש, כמו ידיעות מעריב, קוראים לו שופר-news,

ואפשר לראות אתר אינטרנט,

שופר-news.com.net.co.il, לא משנה.

בכל שופר-news אתה נכנס,

אתה יכול לקרוא את החדשות מישראל, מה קורה שם בדיוק,

אבל

על פי האמת, בלי סיפורים.

אנחנו משתדלים, אנחנו עובדים עכשיו על TV.

אנחנו רוצים לעשות טלוויזיה בלוויין

שתהיה באירופה, באמריקה ובישראל.

אנחנו משתדלים. ראיתם פה קודם? משאיות, עשינו משאיות שהולכות ממקום למקום.

בשביל שאנשים יראו ויקבלו חומר.

ופה בליון,

לפני ההרצאה שאני באתי,

המארגן של הערב לקח על עצמו להפיץ קלטות וידאו,

והפיץ פה כמויות לפי היכולת

וברוך השם זה עושה השפעה גדולה והרבה יהודים מתקרבים.

יש רק בעיה בינתיים בצרפת.

מה הבעיה?

אין מספיק כסף בצרפת.

למה?

באנגלית יש תרגומים לעשרות של קלטות,

מקסיקו תרגמו עשרות של קלטות, בצרפת יש רק שתי קלטות.

שלוש כבר? ברוך השם שלוש.

אבל אם יהיו עוד 20-30 קלטות וידאו בצרפתית,

זה יעשה מהפכה. כולם ידעו את כל התשובות על כל השאלות.

אז יכולים אנשים ללמוד בבית בגרושים,

ויכולים להפיץ את זה בכל הבתים של היהודים, וזה יעשה אחדות,

שכולם יהיו ביחד.

השאלה,

אם יש אנשים שמוכנים גם לתרום בשביל שיהיו אחדות ויהדות בתוך הקהילה בצרפת, ובפרט בליאון.

אז אני מציע לכם,

מי שרוצה זכות גדולה מאוד מאוד,

מי שמתרגם קלטת אחת של וידאו,

כל הוידאו שיצא בצרפתית ויחזרו אנשים בתשובה בזכות הצרפתית שכתוב בסאב-טייטלס שם,

הזכות הזאת שלו ושל משפחתו.

כמה עולה לתרגם קלטת אחת של שעתיים-שלוש?

1,500 דולר בסך הכול.

זה הכול.

ומי שרוצה לתרום בשביל הפצה של קלטות,

שני דולר קלטת,

אז יכולים לקחת באלף דולר

גם כן 500 קלטות, שיהיה לזיכוי הרבים.

ואני, בעזרת השם יתברך,

אתן ברכה שהזכות הזאת תעמוד לכל הקהילה בצרפת ולאנשים התורמים בעצמם

במהרה אמן.

מי רוצה להיות

מהראשונים שתורם? הינה, כבודו, תורם כמה?

1,500 דולר?

כן, הינה עוד אחד.

גם תורם, בעזרת השם. איפה שם? הינה, השלישי.

הינה, הרביעי אשריך, תצליח במעשה ידיך.

הנה החמישי, השם ייתן לך פרנסה בשפע.

הנה השישי, השביעי והשמיני והתשיעי והעשירי והחלטה.

וואי, וואי, וואי, וואי, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, תעלה, תעלה, תעלה. יש פה יהודי

שתורם תרגום לעשר קלטות.

הוא ממרסאי. הוא ממרסאי.

מה השם ושם האמא?

אלי בנג'מאן.

אלי בנג'מאנטה ואשתך?

חנא בת מרים. חנא בת מרים.

תזכו, בעזרת השם יתברך, לבן זכר מהרה השנה!

בעזרת השם.

אשריך.

כמה אתה לוקח?

לא.

כמה שאני רוצה, תעלה. תעלה.

תעלה.

תעלה.

הוא מביא את הרב עובדיה, בעזרת השם, למרסאי.

עכשיו הוא יביא את אמנון יצחק גם כן. בעזרת השם, אמן.

זה אחד.

עכשיו אני אגיד לו,

אתה לוקח על עצמך בעזרת השם 13 קלטות כמניין אהבה לקדוש ברוך הוא.

אמן. אמן. אמן. ברכה למה אתה צריך? בן זכר.

גם.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את השם הטוב? ינון.

בן קרפטה. בן קרפטה אמר. אמר ואשתו?

נורית. נורית. בטזורה.

יזכו לזרע חי וקיים בן זכר מהרה השנה. אמן. בעזרת השם, אמן. אמן. גם כן, רפואה שלמה, רפואה שלמה.

קנפטה בצחירה אמר. רפואה שלמה בכל האיברים והגידים מהרה.

אמן.

וגם כן, וגם כן לגיסתי, אסתר אוחנונה. אסתר אוחנונה, בת זורה. זורה. רפואה שלמה מהרה. אמן. אמן. מי עוד?

תעלה.

תעלה.

תעלה.

בבקשה.

קדימה.

תעלה. תעלה. תעלה. תעלה. רגע.

אפשר להציג יהודים.

הנה לוקח קלטת, תזכה לזיווג הגון מהירה, מהירה, שנה, בריאות ופרנסה טובה!

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

או לטלפן ל-03-677779 וגם לפקסס ל-03-5743073.

כתובתנו באינטרנט

www.sofair.net