בראשית נקודות למחשבה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

שלום רב, אדיב אבו עאסי, נער דרוזי בן 13 שנולד בשבאעם,

חי עם הנשמה של נוהד אבו רוקום.

אני אודי,

אני האיש שהיה בגלגול שעבר נוהד.

יותר טוב לכם.

היינו משהו כמו שמונה כדי לזמן את כולם באותו ערב לבוא לסיאנס,

וכך היה.

והוא היה אומר לכל אחד, איפה זה קרה לו בדיוק?

זו. הוא גם ידע דברים על האנשים של העיר? בהחלט. גם אנשים, גם אורחים שביקרו. ההיריון הראשון שלי,

לאחר שנישאתי, בסוף חודש תשיעי נפטר העובר.

ממש ביום המשוער ללידה. ואת מקשרת בין הדברים?

עוד רגע.

השותפה שלי לסיאנסים איבדה שני עוברים בחודשים מאוד מקדמים ובנסיבות ממש טרגיות.

המושג מוות פליני פירושו מוות הפיך, כלומר מוות שלמעשה יש הפסקה בפעילות הגוף,

הפסקה בפעילות החשמלית של הלב, הפסקה בנשימה.

הסיפור שלך, לפחות זה שקשור לענייננו הלילה,

מתחיל בינואר 74. נכון? זמן קצר יש למלחמת יום הכיפורים,

אישה צעירה כבת 22. ברגע שנפל עלי הפיגום אני יצאתי מהגוף,

כלומר הנשמה שלי יצאה מהגוף וראיתי...

אמרתי שמתוך הגוף שלי יוצא עוד גוף אחד,

מתוך מושי יוצא עוד מושי.

אני עולה למעלה למעלה.

זה העיניים שלי, זה השיער שלי הארוך,

זה בגדים שלי,

זה הרגליים, בואנה זה אני, זה אני. אז מה, אני שניים?

איזה בלבוז זה היה, מדהים.

וככה אני רואה את הגוף שלי הולך, ואני כאילו נוסע ממנו.

הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק.

במרוץ החיים הבלתי-נגמר, האם עצרת לרגע ושאלת איך נוצר העולם?

לשם מה נוצר העולם?

שאלה שמקננת בי, מאז שאני ילד קטן.

האם התורה שנמצאת אצלנו, הקדוש-ברוך-הוא?

ההוכחות שאני אביא כרגע,

אי-אפשר בעולם להגיד שהאדם היה יכול להשיגן בזמנם בלי שישמע את זה מפיו של הקדוש-ברוך-הוא.

יש דרכים שניתן להוכיח חיים לאחר המוות.

יש למישהו ספק שהעולם נברא על-ידי בורא עולם? שיצביע.

רק העיתונאית. אתם רואים, בשביל זה העיתונאית.

אם היא תאמין, יפטרו אותה מהמערכת.

אני אשאל אותך שאלה.

תגידי לי,

לדעתך איך נברא העולם?

עכשיו תראי,

השעון הזה מצאתי ביער בן שמן וחיפשתי אנשים סביבו, לא מצאתי.

חיפשתי עקבות, לא ראיתי.

צעקתי, על-פי התורה אני חייב להכריז על אבידה.

אף אחד לא ענה.

אז חשבתי בלבי, הייתכן,

שעון נמצא כאן לבד,

בלי אנשים, בלי עקבות,

איך ייתכן שהוא הגיע לכאן?

אחר כך נזכרתי שהיה ביג-בנג,

היה פיצוץ, בטח מאז היה סחף ורוחות, והסתובבו כל מיני חלקים,

ובסוף זה הסתובב, התחבר ונהיה קסיום.

מה את אומרת? זה יכול להיות או לא?

הרי זה ברור שלא.

ברור שלא. שימי נב,

איש שעון קטן, שמורכב ממאות פריטים אולי,

לא יכול להיווצר לבד.

איך אישה כמוך,

שמורכבת ממיליארדים של תאים תואמים,

יכולה להיווצר לבד?

איך עולם ומלואו,

שמורכב מאין-סוף של מרכיבים,

נוצר לבד?

איך עולם ומורכב?

אם שעון קטן שמורכב ממאות פריטים אולי לא יכול להיווצר לבד,

איך אישה כמוך,

שמורכבת ממיליארדים של תאים תואמים,

יכולה להיווצר לבד?

איך עולם ומלואו,

שמורכב מאין-סוף של מרכיבים,

נוצר לבד?

מה את עונה לי?

מרכיבים של מיליארדי שנים.

אז יכול להיות שהשעון נוצר לבד,

מתהליכים של מיליארדי שנים.

זה דחית.

שעון זה פחות ממך.

שמי גבריאל הנדלר, אני מרצה בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

את התואר הראשון אני קיבלתי באנגליה בלונדון סקולט ויקונומיקס,

תואר שני בטכניון, ותואר שלישי למדתי ב-MIT,

זה היה Massachusetts Institute of Technology בבוסטון,

ושם גם הרציתי תקופה מסוימת,

ואז חזרתי לארץ ומאז אני נמצא באוניברסיטה בתל אביב.

הייתי רוצה להתייחס לשאלה של הקשר בין המדע לבין האמונה.

לכאורה צריך הסבר.

מה הקשר בין מדע, בין לוגיקה, בין רציו,

לבין עניינים של אמונה?

כדי להבין את זה,

צריך קודם כול להבין מה המושג אמונה.

אמונה על פי יהדות

נגזרת ממושג של חוזק.

למשל, בתורה כתוב על משה רבנו

את המלחמה מול עמלק,

ויהי ידיו אמונה.

או יש מילים כגון למשל אמינות,

או במגילת אסתר, ויהי אומנת הדסה, מרדכי אומנת הדסה.

כל המילים האלו

לא מרמזות, לא מדברות על אמונה ארטילאית

חיולית כמו באנגלית בליף,

זו לא המילה בליף,

אלא אמונה זה עניין של אמינות, של חוזק.

לחזור לענייננו.

הטענה שלנו היא שדווקא הבסיס לאמונה צריך להיות

הכיוון הרציונלי,

הכיוון המדעי, הכיוון הלוגי.

זה כאילו השלב הראשון בסולם.

ביהדות תופסים את נושא האמונה כסולם שהתחתית רגליו בארץ

עולה עד השמים.

מה הכוונה?

הרמב״ם, למעשה, המצווה הראשונה שהרמב״ם מונה ביד החזקה

מדברת על לידע את השם.

הוא לא מדבר על להאמין,

אלא הוא מדבר על לידע את השם.

הוא רוצה לדעת.

מה זה לדעת?

לדעת קודם כול זה משהו לוגי.

קודם כול צריך להשתכנע

שהאמונה היא נכונה,

הוא מדבר על משהו אמיתי.

אחרי שהשתכנענו, אחרי שהשתמשנו בשכל,

אז אפשר לעלות לשלבים של סולם האמונה.

זו גישת היהדות.

אולי עוד נקודה אחת בהקשר הזה,

לסבר את האוזן, ניקח אדם כמו דניאל,

דניאל בגוב האריות, או אליהו הנביא.

אלה אנשים שייגעו לדרגות מאוד מאוד גבוהות באמונה.

קרי,

כשאדם מצוי בדרגה מאוד גבוהה של אמונה, כלומר דביקות בבורא,

אז הכול אפשרי.

אפשר לשים אותו בתוך גובה של האריות ולא יקרה שום דבר,

משום שהאמונה שלו מאוד חזקה.

אז זו דוגמה.

כלומר, האמונה הגבוהה הזו היא תוצאה של תהליך ארוך של עבודת השם, אבל מאיפה היא מתחילה?

היא צריכה להתחיל מאיזשהו בסיס.

מה שאנחנו רוצים פה לטעון בדיון הזה,

במיוחד בדור היתום הזה,

שקודם כל צריך להתחיל עם שכל.

צריך להתחיל קודם כל להכיר את נושא האמונה מבחינה שכלית,

את האמיתות של התורה

בצורה שכלית, ואז, אם השתכנענו, משם אפשר לעוד למעלה

בדבקות על ידי תורה, מצוות, תפילה, תיקון המידות. ואז מגיעים לדרגות ועוד מאוד של אמונה, של חוזק.

אז אם כך, אנחנו נמצאים בשלב התחתון של הסולם הזה.

רוצים לברר את העניינים בצורה שכלית.

אם אדם לא אכפת לו

למה הוא פה, לא מעניין אותו, אז

אני הייתי אומר שהוא אדם פגום,

אבל אני לא יכול להתווכח איתו.

השאלה הכי בסיסית, הכי מעניינת שיש, מה אני עושה בעולם הזה?

מה אני עושה פה 70-80 שנה?

האם יש בורא לעולם?

אם את האדם זה לא מעניין, אין לי שום כלי

להכריח אותו להתעניין עם השאלה הזאת.

כל נברא מעיד שיש בורא.

איך נברא מעיד שיש בורא?

הקדוש ברוך הוא, הפסוק אומר, ואתם עדי נאום השם.

פסוק אחר אומר, לבשרי חזה אלוקה.

מלוא כל הארץ כבודו.

אין מקום שאני לא רואה את הקדוש ברוך הוא.

איפה?

אני נברא.

אני נברא.

אם אני נברא, יש שתי אפשרויות.

או שאני בראתי את עצמי,

או שמי שקדם לי ברא אותי.

זהו.

אני בראתי את עצמי,

יש שתי אפשרויות.

אם בראתי את עצמי, שתי אפשרויות.

או שהייתי לפני עצמי,

או שלא הייתי לפני עצמי.

אם הייתי לפני עצמי,

לא צריך לברות עצמי, כי כבר הייתי.

אם לא הייתי לפני עצמי,

לא יכולתי לעבוד את עצמי כי לא הייתי בשביל לעשות את עצמי.

מוכרח

שאני לא בראתי את עצמי.

נגמר.

מה נשאר?

שנבראתי על-ידי מי שקדם לי.

זהו, נגמר.

אפשר לסגור את האוניברסיטה קורקינט?

יאללה, חרגי, אפשר לרדת למגרש.

עוד פעם אני אחזור.

כל נברא מעיד שיש בורא, לא רק נברא אדם,

גם גרגיר חול,

גם גרגיר חול,

גרגיר חול.

הוא נברא או לא? שתי אפשרויות.

או שהגרגיר ברא את עצמו,

או שמישהו ברא אותו.

זהו.

עכשיו בואו נבדוק אם הוא יכול לברוא את עצמו, גרגיר חול.

יש שתי אפשרויות.

או שהוא היה הגרגיר חול לפני שהוא ברא את עצמו,

או שהוא לא היה לפני שהוא ברא את עצמו.

אם הוא היה לפני שהוא ברא את עצמו,

אז הוא כבר היה, הוא לא צריך לברוא את עצמו.

כמה זמן היה? כל הזמן היה.

הנברא לא כל הזמן היה.

הנברא נברא.

אם הוא לא היה לפני,

איך הוא יכול לעשות את עצמו?

הרי הוא לא היה בשביל לעשות את עצמו.

מוכרח

שכל נברא מעיד מעצם היותו נברא כשהיה בורא שקדם לו.

נלך אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, עד ראשון הנבראים.

מוכרח שלראשון הנבראים,

בגלל שהוא נברא, כמו שהסברנו,

שהיה בורא שברא אותו.

אז מצאנו את הבורא שברא את הנברא הראשון.

נשאל,

ומי ברא את הבורא?

לבורא לא יכול להיות בורא.

למה?

אם גם לבורא יש

בורא אז מה הוא?

נברא.

אז גם הוא נברא.

טוב, אז יהיה לנו נבראים, נבראים. בלי בורא אי אפשר.

מוכרח שיהיה בורא,

כי אנחנו רואים שיש נבראים.

אז בורא יש. ואם לבורא יהיה בורא,

אי אפשר,

כי הנבראים בלי בורא.

מוכרח שיש בורא ראשון

שאינו נברא,

שברא לכל הנבראים,

והוא נצחי, קיים, תמידי,

בלי מתחיל, בלי התחלה ובלי סוף.

מאיפה אני יודע?

מזה שאני נמצא.

אני המעין

שאני לא עשיתי את עצמי.

אז מישהו שקדם לי עשה ככה עד הראשון.

אם כן, זו הוכחה לוגית פשוטה שאין עליה פרחה.

נו, שיביאו את המדענים עכשיו, שיתמודדו עם זה.

אי-אפשר לשמות, אי-אפשר. העולם כולו ניסה להתמודד, אי-אפשר. כל כך פשוט, כל כך פשוט. למה להיות קוף? למה?

למה?

למה לטפס על העצים?

למה?

למה?

כי אם אתה לא קוף צריך תפילין,

צריך לשמור שבת.

זה הבעיה.

לא רוצים את זה.

אז אומרים, אתה יודע, קופאים לא היו מעמד אר-סיני. זה גם אנחנו לא טוענים.

אז אתה פטור.

עוד דבר.

כל דבר בעולם מוגבל.

כל דבר בעולם מוגבל, יש לו גבול, גבולות.

הנה, הקוס הזה מוגבל.

אם הוא מוגבל, יש לו גבול, מישהו הגביל אותו.

הספר מוגבל, מישהו הגביל אותו.

השולחן מוגבל, הנגר הגביל אותו.

האולם מוגבל, הקבלן הגביל אותו.

כדור הארץ מוגבל.

השמש, הירח, הכוכבים, מוגבלים.

מישהו הגביל אותם.

יש מקביל לכל המוגבלים,

והמקביל לכל המוגבלים אינו מוגבל,

כי אם הוא יהיה מוגבל, אז יש מקביל מעליו שהגבילו.

נצטרך להגיע לראשון

שהגביל את כל המוגבלים, זה הבורא שברא לכל הנבראים.

פשוט.

אתם רואים? אפילו עוד לא נכנסנו לגן חובה,

כבר אנחנו יודעים מקום.

דבר נוסף מוכרח,

שהבורא

הוא הכול-יכול,

שאם הוא לא הכול-יכול אז הוא מוגבל.

ואם הוא מוגבל, חזרנו לבעיה הקודמת.

אולי נאמר שיש שני מוגבלים?

סליחה. אולי נאמר שיש שניים הכול-יכול?

גם זה אי-אפשר.

אם יש לנו שניים הכול-יכול,

זה הכול-יכול וזה,

נשאל,

האם הכול-יכול הזה יכול להגביל את זה?

אם הוא יכול להגביל את זה,

אז זה לא הכול-יכול,

מוגבל.

אם הוא לא יכול להגביל את זה,

אז הוא בעצמו מוגבל, ולא הכול-יכול.

אי-אפשר שניים,

אלא רק אחד הכול-יכול.

נמצא שיש בורא שברא לכל הנבראים, זה מוכרח,

מקביל לכל המוגבלים ואינו מוגבל,

והכול יכול.

אחד ולא שניים.

הרמב״ם פותח את ספרו, ספר המדע,

בשורה אחת.

יסוד היסודות ועמוד החוכמות לידה,

שיש שם מצוי ראשון, ממציא לכל הנמצאים.

והיה אחד שבא אל אחד מחכמי התלמוד ואמר לו, תשמע, אתה יודע מה? תראה לי את הקדוש ברוך הוא.

תראה לי אותו.

אמר לו, אין בעיה, בוא.

לקח אותו החוצה.

אתה רואה את השמש?

תביט עליה.

ההוא עשה ככה ולא יכול, להוריד את העיניים.

אמר לו, תסתכל טוב.

הוא אומר, אני לא יכול להסתכל.

אמר, אם על אחד השמשים שלו אתה לא יכול להסתכל,

אותו אתה רוצה לראות.

ובכן, אם יש לנו בורא שברא לכל הנבראים, אנחנו שואלים לאחר מכן האם הוא חכם,

מן הבריאה אנחנו רואים שהוא חכם.

חוכמה מנין לנו?

החוכמה שלנו נובעת מהנתינה שהוא נתן בנו.

אם כן,

אם אנחנו רואים שיש חוכמה בבריאה, ובכל פרט ופרד שבבריאה,

אנחנו יודעים שהוא חכם.

חכם עושה דברים לתכלית.

הבורא ברא נבראים.

מהי התכלית

כשהבורא ברא את הנבראים?

אם תכליתו לא תצא לפועל,

אנחנו רואים שלמעשה,

החוכמה לא מתממשת.

אלא מה?

הוא צריך להודיע לברואיו מהי התכלית.

מהם הדרכים העומדות לפניו?

או שהוא יציג את עצמו ויגיד מה הוא רוצה,

או שהוא יכתוב.

להפרסם את המכתב

או שהוא ישלח שליחים.

בשלושת הדרכים האלה נתגלה בורא לברואיו.

במעמד הר סיני לעיני מיליונים כולל אומות העולם הופיע הקדוש ברוך הוא בעשרת הדיברות

ואמר אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי

כתב מכתב, והמכתב מכתב אלוקים חרוט על הלוחות,

וגם שלח ביד עבדיו הנביאים

את אשר עתיד לקרות גם לאורך אלפי שנים.

לאורך ההיסטוריה שעברנו

יש לנו כבר מספיק ראיות

שמה שהקדוש ברוך הוא שלח ביד עבדיו הנביאים,

שהתקיים לטובה,

התקיים.

נותן התורה במעמד של מיליונים לעיני

באי עולם,

אומר בתורה מהי התכלית שרוצה מברואיו.

ואנחנו צריכים לקיים את רצונו,

כפי שהוא אומר,

ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים.

אני נותן לפניכם שתי דרכים,

דרך אחת

של טוב, דרך אחת של רע,

אחת נקראת חיים ואחת נקראת מוות.

ואני אומר לכם, ובחרת בחיים.

כרגע הבחירה נתונה ביד כל ברור וברור האם לעשות רצונו או לא.

והקדוש ברוך הוא יוציא את תכליתו,

אם הבוחר יבחר בדרך לא טובה ויישאר בה,

תינתן לו אפשרות נוספת לבוא בגלגול עד שלוש פעמים כאדם,

ולאחר מכן, בדרך רביעית,

על-ידי צומח דומם או חי, כשהנשמה כלואה בתוכם,

ואז

אותו אדם ישלים את תיקונו בדרך זו.

יש אפשרויות נוספות,

אבל בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא דואג שלא יידח ממנו נידח.

מה התפקיד שלי בעולמי?

האם ייתכן שאני באתי לעולם

למשך 70 שנה,

לאכול,

לשתות, לעבוד,

לנוח ולמות?

האם זו תכלית?

אם כן, במה אנחנו שונים מן הבהמות?

ובשביל מה האדם ניחון בשכל?

בשביל מה האדם מפתח ומשכלל כל הזמן,

כשבעצם מזה לא יישאר לו כלום.

ואם זה כהכנה לאחרים, שגם הם עתידים להסתלק,

אז למי התכלית של כל הבריאה הזאת?

שאלות כאלה חייב כל אדם מאתנו לשאול

ולהתבונן בהן תדיר,

בשביל לא לפספס את החיים שבעצם ניתנו לו.

זה למעשה דבר שאדם

היה צריך לשאול. שאלה ראשונה בפתיחה,

ברגע שהוא מתפקח ממעשי הילדות,

ולהגיע למסקנה מחייבת.

אין שום דרך חיים אחרת

שמסבירה את תכלית החיים ואת סיבת הבריאה.

כולם אומרים שיש בורא אחד.

זה ברור.

מה המחלוקת?

האם התורה שנמצאת אצלנו או אצלהם או אצלהם, התורה, לא הוא, הוא קיים, וכולם אומרים, ברור.

וכשהוא נתן את התורה שלנו, גם הנוצרים והמוסלמים אומרים שזו התורה הראשונה שניתנה לעם ישראל ומעם כמו שתיארתי קודם.

זה כולם אומרים.

רק מה הם אומרים?

הנוצרים אומרים, כן, הקדוש-ברוך-הוא, נכון, הוא נתן לכם את התורה,

אבל בזמן מסוים הוא מאס בכם,

זרק אתכם,

השליך אתכם לגלות,

ועכשיו בחר בנו,

ואנחנו עכשיו התורה.

עכשיו, מה הם אומרים?

שישו קיבל את התורה מהקדוש-ברוך-הוא?

בסדר, טענה.

בסדר? טענה.

בואו נגיד שקינן לי הספק.

טוב, טענה.

אחר כך בא מוחמד,

כתב קוראן, אני הולך לבדוק עכשיו מה הם אומרים.

אז אני אומר ככה.

רגע, מי אמר שהם קיבלו את הברית החדשה לעומת הברית הישנה?

זאת הברית הישנה, הם החדשה.

איך הוא קיבל את זה?

הוא קיבל את זה. איך הוא קיבל את זה? אף אחד לא היה פשעה שהוא קיבל את זה. הוא בא וסיפר לשליחים

שהוא קיבל.

בסדר, אז הוא אומר שהוא קיבל.

השליחים האמינו לו.

האמינו לו. כל הכבוד.

מה זה?

הרבה שלהם לא יאמינו לו? בוודאי יאמינו לו. גם אף אחד לא נכח שמשה קיבל את התורה. הוא היה לבד למעלה. בדיוק הפוך, מבי.

בדיוק הפוך.

נתינת התורה היתה במעמד של מיליונים.

עשרת הדיברות זה לא משה אמר,

זה ה' אמר כשמשה למטה אתם והוא אומר לכולם, כולל למשה,

אדוני יושב אלוקיך, אדוני יושב אלוקיך בארץ מטרת.

רגע, רגע, עוד לא סיימתי.

זאת אומרת,

אנחנו קיבלנו במעמד של מיליונים,

ישו במעמד של יחיד,

מוחמד במעמד של יחיד,

ואני אומר לך היום

שגם אני קיבלתי במעמד של יחיד.

אני עכשיו בדרך, עצרתי ליד מערה,

נכנסתי,

והיה לי גילוי אלוקי.

הקדוש-ברוך-הוא נתן לי הערב את תורת התנדום,

שמהיום אני הולך להפיץ אותה,

ואני אמצא כמה פראיירים שיפיצו לי את זה,

ולאט לאט בעוד 500 שנה יהיו כאלה שיגידו,

כן, אתה יודע, עמנון-יצחק,

הוא מילא את אצטדיון טדי,

מה, הוא אמר, טנדו, מאמין לו, בטח מאמין לו, מה קרה לך? אתה יודע מי זה?

מה זה לא מאמין לו?

עוד 500 שנה יהיה עוד דעת אחת, טנדו.

אבל מה,

אני אדם רציונלי.

אז אני אומר רק רגע,

כי אם הקדוש-ברוך-הוא נתן לעם ישראל במעמד של מיליונים,

וזה הם מודים,

והוא החליט, נגיד, באמת,

מאסתי בכם,

לא רוצה אתכם יותר, אני בוחר עכשיו את ישו

ואת מי שיביא אחריו. בסדר, יכול להיות, נכון?

מה היה קורה?

למה בפעם הראשונה עשית את זה במעמד אוניברסלי כזה גדול,

ועכשיו אתה מביא את זה בגניבה, בסתר, מאחורי ההר אתה לוחש לו פששששששששששששששששששששששששששששששששש.מה קרה?

אתה רוצה להכריז? להודיע?

זה צריך להיות בפרהסיה לפחות כמו שהיה פעם, כדי להפקיע את הפעם הראשונה.

האם ייתכן שהעם הזה, שנחשד היום על-ידי יהודים,

ודווקא על-ידי יהודים,

כעם חשוך ובלתי נאור,

שחי בתקופת ימי הביניים,

האם ייתכן

שעם כזה, שכל כך

מקובל בכל העולם כולו,

התורה שלנו היא הבסיס

לנצרות ולאסלאם,

ובאים יהודים מבינינו שחושבים שהם בעלי תרבות,

ואומרים לנו, תשכחו בכלל מה ההיסטוריה שלכם.

מי אמר שהיה?

מי אמר שזה בכלל נכון?

ובאים ומאמצים תרבויות זרות של עמים אחרים,

ורוצים לדחות את אלה שבאים עם תרבות של 3,300 שנה.

אז בואו נרענן קצת את הדברים ונזכיר.

באחת ההרצאות היה חוקר משטרה.

כששאלתי מישהו לא מאמין שתורה ניתנה בהר-סיני, הוא הצביע.

כששאלתי מדוע, אז הוא אמר לי שהוא למד בית-ספר חילוני ולימדו אותו שספר התורה זה ספר היסטוריה

שנכתב על-ידי כמה היסטוריונים מכמה תקופות.

ואת זה ניתן ללמוד מהסגנונות המופיעים מפרק על פרק וכו'. אמרתי לו, גם אני למדתי אותו דבר,

גם אני למדתי בתל-נורדוי בתל-אביב,

גרתי בבן-יהודה,

ואני למדתי בדיוק אותו דבר, אותו חומר.

אבל באיזשהו גיל

הזדמן לי ספר שהתחלתי לקרוא, ובעקבותיו התחלתי לבדוק.

הנה התברר לי שלא היא.

אמרתי לו, בוא אני אשאל אותך שאלה בתור חוקר משטרה.

אם באים אליך שניים ואומרים,

אנחנו ראינו את פלוני גונב,

הוא מכחיש, למי אתה מאמין?

לשניים או לאחד?

אמרנו, לשניים.

אמרתי לו, האם שישה יבואו ויעידו, זאת יעדות יותר חזקה משניים?

אמר לי, כן.

אמרתי לו, שישים יעידו על המקרה, הוא יכחיש,

ישתטח על הרצפה, אם כן.

אמר לי, כן.

600 איש יעידו, אמר לי, טוב מאוד.

6,000 יעידו, אמר לי, מצוין.

60,000 מעידים נגדו.

וונדרפול.

600,000. אמר, לא צריך יותר.

אמרתי לו, במעמד הר-סיני

היו 600,000 איש, גברים, מגיל 20 עד גיל 60,

חוץ מנשים,

חוץ מתיו, חוץ מזקנים,

וחוץ מערב רב שהיו כפול מכל יוצאי מצרים.

במעמד הר-סיני היו מיליונים שראו ושמעו את הקדוש ברוך הוא אומר בעשרת הדברות,

אנוכי השם אלוקיך,

אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עמדים.

מיליונים מעידים. זה עדות או לא עדות?

אמר לי, כן, זה עדות, אבל זה היה פעם.

אמרתי לו, נכון.

גם, העדות שהיתה בבית-המשפט, השלום,

היתה פעם,

ולמרות זאת השופט פסק שצריך להיכנס לתרבות.

כל שופט שומע עדויות שהיו פעם,

אחרת גם הוא היה נוכח באותו מקרה.

כל עדות זה על פעם.

אמרתי לו, נפוליאון היה? אמרתי לו, כן. אמרתי לו, זה לא היה פעם.

למה העדות שהוא היה זה כן עדות?

בשלנו לא עדות?

אמר לי, כן, אבל בתנ״ך כתוב שהיו מיליונים. מי אמר שהיו מיליונים? אולי הוא כתב שהיו מיליונים. איפה אני יודע?

אמרתי לו, שאלה יפה, רואים שאתה חוקר משטרה.

אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתה מכיר קצת את חגי ישראל? אמר לי, כן.

שאלתי אותו, תגיד,

אתה מכיר את חג פסח?

אמר לי, כן.

לזכר מה זה פסח?

לזכר מה זה חג פסח?

יציאת מצרים.

בחג שבועות אתה מכיר?

אמר לי, כן. לזכר מה?

אמר לי, מתן תורה.

אמרתי לו, יפה מאוד.

אמרתי לו, תגיד לי,

שאלה,

שנה שעברה היו החגים האלה?

אמר לי, כן.

אמרתי לו, שאלה קצת יותר קשה.

לפני שנתיים היו החגים האלה?

אמר לי, כן, היו.

לפני שלוש שנים

היו החגים האלה? אמר לי, היו.

לפני ארבע שנים היו החגים האלה? אמר לי, נותני, כל שנה יש.

שאלתי אותו, מתי התחילו?

אמר, מיציאת מצרים.

תשמעו אוזניך מה שפיך מדבר.

אתה בעצמך אומר שכל שנה מיציאת מצרים עושים זכר ליציאת מצרים.

כל שנה מאז מתן תורה עושים זכר למתן תורה?

זה בלי ספר תנ״ך,

זה בלי הסופר שכתב לשיטתך.

זה עם שלם

שכל שנה עושה זכר לאירועים ההיסטוריים האלה.

שאלתי אותו, תגיד, היתה שואה?

אמר לי, ודאי שהיתה שואה.

מניין לך?

הוא אמר, מה זה? יש אנשים עד עכשיו ניצולי שואה.

אמרתי לו, נכון, מה יקרה בעוד עשרה דורות

שיבוא תלמיד אחד והמורה להיסטוריה בבית-ספר יהודי בישראל יאמר לו, שמע, בני,

ולא הייתה שואה.

אז הוא יגיד לו, הכיצד?

אני צאצא של ניצולי השואה. אם לא ניצלו, אני לא הייתי כאן.

הוא אמר לו, תשמע, זו דעה מאוד פרימיטיבית,

מאוד מיושנת.

זו טענה יהודית ככל הטענות היהודיות על עוולות שנעשו להם. זה לא,

תצא מזה.

יש היסטוריונים אמריקאים גרמנים, כותבים שזה שטויות. לא היה ולא נברא.

מספר יהודים שהמתו בנאצים,

אומרים וונגל והאחרונים,

היה לא משהו כזה כ-6 מיליון.

אני קיבלתי את המסגרת של 300,000 עצות.

זה הכול.

והם מתו במה?

מספרות, מספרות, מספרות,

מספרות ומדיקה ומאקספרמנטים עשו עליהם עבור העבודה.

אין מישהו עם גז.

לא.

אבל אם רק 300,000 יהודים נמצאים, אז מה קורה עם השניים של 6 מיליון עצמי?

כל ההסברות האלה שמאמרו בערך השנים,

אבל כמעט מ-1,000 תחזורים מדברים מדברים על הכל, מבחינות, מבחינות, מבחינות, מגזים, זה הכול עצמו.

זה רומור שכמו שכל רומור אחר גרם יותר ויותר אנשים פרסוקים כתוצאה של הרומור.

All of us are caught up in a great fraud, a perception, a great deception.

perpetrated by what you call the Holocaust.

לא.

פאט-צמנים לא נמצאים.

Not for the extermination, people only for lies.

The extermination never took place.

היינריק הימלר לא היה מבחן על אקספרמנטים.

לא.

In a switch to his SS genetics, Poland, October 4, 1943. היינריק הימלר אמר,

the Jewish race is being extraordinary.

We have the duty towards our people to destroy these people that wanted to destroy us.

We can talk about it openly here.

We must never talk about it too much.

This is an unwritten,

never to be written.

Glorious,

page,

in our...

With this horse.

This is a forgery, you think?

I want to see proof, page number, documents, originals.

If we could show you proof,

that will change your mind.

Yeah.

It would.

Well, we were able to provide that proof.

רמר וולף, of the national archives in Washington,

gave us a copy of the original tape and transcripts of that speech made by the Nazis themselves.

Plus notes for that speech in himler's own handwriting.

When we told Zundl,

he claimed they were all forgeries the way he dismisses all documentation of the whole הקורס.

כמה זאת אומרת?

כמה זאת אומרת?

כי אנחנו באמת היו מיוחדים לרשיאת את זה כדי להסביר את זה.

- - - איך יוכל להוכיח אותו ילד למורה להיסטוריה המתעקש לשלול

את ההיסטוריה?

איך יוכל להוכיח לו שאכן הייתה שואה?

עשרה דורות כבר עברו.

הביא לו תמונות?

היום אתם יודעים שניתן לצלם אפילו מה שאין.

יראה לו סרטי וידאו?

אפשר לתפור מה שרוצים.

היום אפשר באנימציה לעשות הכול.

אפשר למלא גם את הכיסאות הריקים בו.

נו, אז מה?

מה עושים?

איך מוכיחים?

יום השואה.

יום השואה,

כל שנה

העם

עושה זכר ליום השואה לכל החללים,

וזה עובר שנה אחר שנה,

ובכל העולם היהודים מתייחדים עם הזכר,

פעם בשנה,

בעוד 100 200 שנה

יבואו מכחישים ויאמרו, לא היה ולא נברא,

יאמרו להם, ומה עם המיליונים האלה שמנציחים את זכרם

ועושים כל מיני דרכים להנצחה, כמו אנדרטאות, כמו יד ושם

וכמו דברים אחרים.

האם תוכל לשלול זאת?

יש היום עצמאות לארצות-הברית, 250 פלוס.

אין אחד בין 250. ויבוא אחד ויגיד, מי אמר לך שהיתה להם עצמאות?

אולי לא היה.

יצחקו עליו.

מה, אתה בא להכחיש?

כל שנה עושים יום עצמאות, אתה בא להכחיש.

איך באים ומכחישים

תורה שמקובלת וידועה בכל העולם?

זה לא איזה שבט באפריקה שאף אחד לא יודע עליו, הוא פתאום מוציא ספרים ואומר,

אנחנו היינו והיינו.

מדברים על העם הכי מפורסם בעולם,

העם שספר התורה שלו התפרסם בכל הלשונות, בכל העמים,

בכל התרגומים.

וקמים יהודים מבינינו ואומרים, מי שטוען כך חסר תרבות.

ואלה פלאות.

אמרתי לאותו חוקר משטרה,

אם יום השואה זה הוכחה,

כשהיתה שואה אפילו בעוד דורות רבים,

על אחת כמה וכמה תורת ישראל.

לא רק יום כיפור,

לא רק ראש השנה, לא רק חגי ישראל והמועדים

הם הוכחה למה שהיה עם העם היהודי,

אלא כל יום בשנה אנחנו זוכרים את יציאת מצרים ואת מתן תורה.

כמעט ואין בית יהודי בעולם,

כמעט,

לצערנו הרב זה רק כמעט,

שאין בו מזוזה.

במזוזה לזכר מה?

לזכר יציאת מצרים, שהשם פסח על בתי העבריים.

זאת אומרת, כל יום יהודי נזכר מספר פעמים.

ביציאת מצרים על ידי המזוזה.

מניחים תפילין,

כתוב בהם ארבע פרשיות שכתוב בהם יציאת מצרים.

קוראים קריאת שמע,

פעמיים ביום מזכירים יציאת מצרים. מתפללים שלוש תפילות,

מזכירים יציאת מצרים.

עושים קידוש, מזכירים יציאת מצרים.

מברכים ברכת המזון,

מזכירים יציאת מצרים. אין לך כמה רגעים ביום

שאין אתה נזכר ביציאת מצרים.

אלא אם כן אתה לא יודע בכלל מה הן אותן אותות שקיבלת.

זה אפשר לקום ולהכחיש, לומר לא היה ולא נברא, זו המצאה.

עד איפה אפשר להגיע?

אנחנו יותר מדי גבוהים כנראה, 1.70 1.70, 1.80,

כל כך גבוהים אנחנו שמתנשאים מעל הבורא והבריאה.

מה זה גאונים אנחנו?

מתהלכים פה, וטק, יש לנו שאלות, מפרקים

את הכול.

בן אדם אף פעם לא השקיע

ללמוד קצת

איך אפשר לזלזל

בכל חכמי ישראל 3,300 שנה, גאוני עולם.

איך אפשר לזלזל בכזה דבר? איך אפשר לא להתחשב בדברים שלהם?

כל כך אנחנו גבוהים?

כל כך גדולים?

בואו אני אתן לכם כמה דוגמאות מדהימות לראות מה זה חכמת חכמי התורה ומה זה הקבלה והמסורת שקיבלו איש מפיו, איש מפיו של הקדוש ברוך הוא.

מפיו של הקדוש ברוך הוא.

ההוכחות שאני אביא כרגע,

אי אפשר בעולם להגיד שהאדם היה יכול להשיגם בזמנם

בלי שישמע את זה מפיו של הקדוש ברוך הוא.

יש מולד ללבנה, כל חודש היקף הלבנה,

כל כמה זמן היא מתחדשת,

אז בואו תשמעו גמרא,

גמרא, תלמוד לפני אלפיים שנה,

כתוב כך,

מסכת ראש השנה, דף כה, עמוד א'.

פעם אחת נתקשרו השמיים בעבים

ונראית דמות לבנה ב-29 לחודש.

אחרי 29 יום מחידוש הלבנה הקודם,

נראתה שוב פעם דמות לבנה בשמיים.

כי סבורים העם לומר ראש חודש.

אמר להם רבן גמליאל,

כך מקובלני מבית אבי אבא,

אין חידושה של לבנה פחותה מ-29 יום ומחצה,

זה 12 שעות נוספות,

ושני שלישי שעה ו-73 חלקים.

זאת אומרת,

צג 793 חלקי שעה.

השעה מתחלקת

ל-1,080 חלקים,

לפי חלוקה של חכמים,

שזו החלוקה שנותנת את הדיוק המרבי שאפשר,

לא ל-60 אלא ל-1,080.

והוא אומר להם,

אני קיבלתי מאבות אבותיי עד משה, שקיבל מפיו של הקדוש ברוך הוא,

שאין חידוש של לבנה פחות,

בשבר עשרוני, פחות מ-29 יממות שלמות,

פסיק

53059. אין פחות.

רבן גמליאל, כבוד הרב,

העם רואים בחוץ דמות לבנה,

אומר להם, כמה זמן עבר? 29 ימים?

אני מצטער.

מה שאתם רואים זה דמיון.

כבוד הרב, אתה מכחיש את המציאות?

העם רואים דמות לבנה,

אומר, שמעתם? כך מקובלני מבית אבי אבא, נקודה.

אין פחות מ-29.53059.

מה אתם אומרים?

נו,

אם היה יוסי שריד בשיעור הזה, מה היה אומר?

לא היה אומר, זה רב פנאטי?

איך אתה יכול להכחיש את המציאות? תקום בכיסא, תצא החוצה,

תסתכל בשמיים. אתה רואה דמות לבנה או לא רואה?

אז מה אתה מספר לי מבית אבי אבא?

אבל בדור ההוא, ברוך השם, לא היה יוסי שריד. לא היה.

היה עם מאמין, יודע שהחכמים ידעו מה שהם מדברים.

הקטע שאנחנו נקריא לכם כרגע הוא מתוך ספרו של קאר סאגן,

המדען הראשי של מינהל החלל האמריקני, נאס״א,

שבעזרת לוויינים היום,

למרבה התדהמה,

ומסיק כי אורך חידוש הירח ממולד למולד הוא 29.530588. חסר לו שתי אלפיות והוא עם לוויינים.

אבל פעם ראשונה בהיסטוריה העולמית

שמישהו יכול לצפות בכלל

כמה זמן חידוש הלבנה? בזמנם, לפני אלפיים שנה.

אפשר היה לעמוד

29 יממות, להסתכל בנקודה אחת שיצא הירח לדרך,

לחכות לו 29 יממות בחצי היממה ועוד תצעק חלקי השעה ולהתבונן ולהגיד ככה בעיניים,

הופ, הנה עכשיו הוא הגיע.

הנה, אפשר היה כזה דבר.

והיה להם שעון שיכול לראות עד אלפית שנייה?

ואנחנו באלפית שנייה יכולים לראות בכלל היום?

אז איך יכול היה רבן גמליאל להגיד דבר כזה?

הוא אמר פשוט,

כך קיבלתי מאבי אבא שקיבל עד משה רבנו מהקדוש ברוך הוא.

אז מנהל החלל האמריקאי יש פספוס של שתי אלפיות.

התדהמה הופכת למוחלטת כאשר מתגלש מחקר מתקדם יותר שנערך בברלין בגרמניה,

הולך וסוגר את פער חלקיקי השנייה שבין תורת ישראל לבין מחקרי המדע המודרני,

והוא מסיק

כי אורך חידוש הירח ממולד למולד הוא 29.530589. עוד אלפית.

עכשיו מחכים למדען שיגיע לרבן גמליאל.

פלא פלאות.

אפשר היה להגיד כזה דבר.

אי אפשר. לא היו כלים,

וגם היום עם הכלים הכי משוכללים,

עדיין, עדיין לא יכולים להגיע לדיוק המקסימלי.

והגמרא שאומרת שהעובר נשלם ל-40 יום, היום המדע אומר את זה בדיוק, ב-40 יום העובר שלם.

חכמים זיכרונם לברכה לא היה להם אולטרסאונד. מאיפה הם ידעו שהעובר ב-40 יום בדיוק נשלם?

יש צביר כוכבים שנקרא קימה,

פליידות.

הוא מרוחק מאיתנו 300 שנות אור.

300 שנות אור זה מרחק גדול, גדול, גדול.

כמה גדול?

שנת אור אחת

המרחק בקילומטרים,

שנת אור?

9,480 מיליארד ועוד כמה מאות מיליונים קילומטר.

זה מרחק של שנת אור אחת.

כפול 300 זה המרחק מפה עד צביר הכוכבים שנקרא קימה.

כמה כוכבים נראים

בצביר הכוכבים?

במשך כל הדורות ראו שישה עד תשעה, מעולם לא נראו יותר ואי-אפשר לראות יותר אפילו במצב הראות הטוב ביותר.

אי-אפשר.

זאת אומרת, מעולם לא ידעו שיש שם עשר.

אבל ב-1609 גלילאו גלילאי בהמצאת הטלסקופ

ושיפורו עד הסגת טלסקופים שוברי אור וטלסקופי רדיו.

התברר

שהיום ניתן לראות

שבצביר הכוכבים כמעט יש

כמאה כוכבים.

זה אי-אפשר לראות בעיניי. אפילו תעלה על האברסט, לא תוכל לראות

יותר משישה עד תשעה בריאות הכי גבוהה והראייה הכי טובה.

אין, ולא היה מכשירים כאלה פעם להסתכל.

נו,

האם אחד מחכמי ישראל לפני אלפיים שנה יכול היה להגיד דבר כזה?

ראינו שהם ידעו, מה ידעו?

כמה זמן המולד?

וכמה יש בצביר הכוכבים קיימה?

גמרא, מסכת ברכות,

דף נח עמוד ב'.

שואלת הגמרא,

מה הקימה?

אמר שמואל,

כמאה כוכבי.

שמואל המורה יושב בבית המדרש,

שואלים בבית המדרש שאלה, מה הקימה?

הוא אומר פשוט, כמאה כוכבי.

תארו לכם שרובינשטיין היה בשיעור,

והוא אומר לו, סלח לי, כבוד הרב,

איך מאה?

מאיפה יצא לך מאה?

בוא נצא החוצה, נסתכל למעלה.

כמה אתה רואה?

היה אומר לו גם כן שמואל, אני רואה שישה.

וכמה אתה רואה?

שישה.

אז איך אתה אומר מאה?

הוא אומר, לא, אני יש לי ספר שכתב אותו אדם הראשון.

אדם שנברא על ידי הקדוש ברוך הוא הראשון,

יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא,

כתב ספר,

קוראים לספר הזה ספרו של אדם הראשון.

בספר הזה הוא כתב לכל תולדותיו,

עד סוף הדורות,

משתרי הבריאה של הקדוש ברוך הוא.

הספר הזה עבר מדור דור בין הצדיקים,

סוד השם ליראיו.

אתם יודעים מה זה ידיעה כזאת? בלי מכשירים,

בלי מחקרים,

בלי תצפיות.

פלא, פלאות.

וידוע רבי שמעון בר יוחאי,

הוא הביא את הזוהר הקדוש לעולם,

נכתב על ידי תלמידו רבי אבא,

והספר הזה התגלגל בין חכמי הדורות

והיה מוצנע.

מה הוא מדבר, רבי שמעון? תשמעו פרשת ויקרא, דף י'

רבי שמעון אומר כמה ידיעות,

מה שאנחנו גילינו רק בשנים האחרונות,

וייחסנו אותן לאנשים לא להם.

אתם יודעים,

רוב היוונים הקדמונים סברו שהעולם נישור.

מתפתחו אנציקלופדיות תראו שיש

ציורים שתיארו שהעולם עומד על שלושה פילים.

רק כשהגיע קולומבוס

הוכיח שהעולם כדור,

כיוון שרצה להגיע להודו ונסע למערב,

והגיע להודו שהיא במזרח.

התברר שהעולם עגול.

היום רואים שהעולם עגול, יוצאים מהכדור, רואים שהכדור עגול.

אבל לפני אלפיים שנה מישהו יכול להגיד בביטחון גמור, לא מסברה,

בביטחון גמור שהעולם עגול?

בואו תשמעו.

רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש אומר כך

כל יישובה

מתגלגלה בעיגולה ככדור.

כל העולם מתגלגל בעיגול ככדור.

לא רק שהעולם כדור, הוא גם מסתובב כל הזמן.

ממשיך ואומר,

אילן לטאטא ואילן לעילה.

יש אנשים בכדור שהולכים למעלה בכדור

ויש אנשים למטה בכדור.

אלה שהולכים למעלה,

רגליהם על הכדור וראשיהם למעלה.

אלה שמתחת לכדור, רגליהם על הכדור וראשיהם למטה ולא נופלים.

אתם תארים לכם שיעור כזה שנותן רבי שמעון בר יוחאי, ובעזרה יושבת שולי?

היא אומרת לו, רבי שמעון,

רבי שמעון,

איך אתה יכול להגיד, עולם כדור?

אנשים הולכים למעלה ולמטה הפוך ולא נופלים.

מה היה אומר לה רבי שמעון?

שולי,

מה, את לא יודעת שיש כוח גרביטציה?

יש כוח משיכה.

מה, לא קראת בגמרא שכתוב,

זרוק חוטרא עבירה עיקרא קאה?

תזרוק עץ

למעלה לאוויר,

הוא יחזור לפה, לשורש שלו.

יש כוח המשיכה, מה את לא יודעת?

ממשיך רבי שמעון בר יוחאי ואומר,

ובכל אינון בריין, כל אלה הבריות שנמצאים סביב הכדור,

משניין בחזוויהו משינוי יד האווירה.

הוא אומר, הם שונים בני האדם מסביב לכדור

בגלל האקלים.

פניהם,

צבע עורם,

הכול שונה לפי האקלים.

אסייתים,

אפריקאים,

אירופאים,

אמריקאים, לא נראים אותו דבר,

לא בגוון העור, לא בקלסתר הפנים, לא בגולגולת.

הכול שונה לפי האקלים.

אלה מחקרים שרק נעשו לאחרונה בדורותינו.

רבי שמעון בר יוחאי אומר את זה כבר לפני אלפיים שנה.

והוא אומר,

ועולדה אית עתר ביישובה.

הוא אומר, אני אגלה לך, שולי, עוד משהו.

יש מקום בעולם, קד נהיר לאילן, חשיך לאילן.

לאילן יממה ולאילן לליה.

יש מקום בעולם, כשל אלה מאיר, לאלה חשוך,

אלה יום ואלה לילה.

רבי שמעון בר יוחאי יודע על אמריקה.

עוד לפני שקולומבוס הוכיח לעולם שהעולם כדור,

כבר אמר רבי שמעון בר יוחאי

שיש מקום בעולם.

כשאצלנו עכשיו לילה, אצלהם יום.

אמנם קולומבוס היה יהודי,

אבל אם מחלקים כבר כבוד, מגיע לרבי שמעון,

אלפיים שנה לפני שאתה הפלגת באונייה,

הוא כבר אמר את זה.

מאיפה הוא ידע?

חכה, הוא עוד לא גמר את הידיעות שלו.

ממשיך ואומר, ואית עתר,

יש מקום בעולם,

דכולי יממה, כל השנה יום,

ולא אשתכח בליל יבר בשעתה אחת א-זעירה.

יש שם רק שעה אחת קלה, לילה, במשך כל השנה.

איך יודע רבי שמעון על הקוטב?

מאיפה הוא יודע?

הנה, זה שורה אחר שורה,

פרשת ויקרא,

דף י', תפתחו בזוהר הקדוש.

אלפיים שנה

לפני שגילינו כל זאת

ונודעו הדברים,

אומר רבי שמעון.

שאל אחד כאן מאיפה הוא ידע.

רבי שמעון ממשיך ואומר.

דהכי כתיב, כך כתוב בתהילים.

מה כתוב?

אודיך על כי נוראות נפלאתי,

נפלאים מעשיך,

ונפשי יודעת מאוד,

אומר רבי שמעון בר יוחאי,

ורזה דא את מסר למראהון דחוכמתה.

הסוד הזה של כל מה שאמרתי נמסר רק לחכמי התורה מספרו של אדם הראשון

שכתב את הספר, כמו שכתוב בזוהר הקדוש.

זה ספר תולדות אדם, כך כתוב בתורה.

זה ספר שהאדם הראשון כתב לתולדותיו,

והוא עבר מחכם לחכם,

צדיק וצדיק, וסוד השם ליראב.

לכן הוא אומר פה, זה לא אני,

לא עשיתי מחקרים,

לא צפיתי בכוכבים.

הוא אומר, ורזה דא, הסוד הזה,

את מסר נמסר

למראהון דחוכמתה, נמסר לחכמי התורה.

זהו.

כשחכמים אמרו פעם, אם היינו אנחנו...

אז היינו פותחים עיניים ואומרים, מאין יצא להם דבר כזה? איך הוא יכול להגיד דבר כזה? הרי אי אפשר להוכיח דבר כזה.

בשביל מה הוא אמר דבר כזה?

היו אומרים לנו אותם חכמים.

רבן גמליאל היה אומר, אין לך סבלנות, אתה לא מאמין.

חכה אלפיים שנה.

המדע,

המדע יום אחד יגיע לזה,

בדור האחרון, כיוון שכולם יהיו סתומים באטומים,

ויהיו כל אחד מטר שבעים גובה,

ויחשבו שהם חכמים וחוכמים.

יגיע דור שהם יצטרכו להצדיע לנו

ולהגיד, אותם חכמים

שישבו במערה,

רבי שמעון בר יוחאי 13 שנה במערה,

לא ראה ציוויליזציה בכלל,

וכל פלאי הבריאה

תחת ידו.

זה הכוח של מי שמתחבר לתורה הקדושה. מי שמתחבר באמת

לתורה הקדושה בכל מהותו ומוסר עצמו לה,

התורה בעצמה מגלה לו את כל הסודות.

כמו שאמר דוד המלך עליו השלום,

גל עיני ואבית נפלאות מתורתך.

בתוך התורה שלך יש את כל הנפלאות.

תגלה לי את העיניים,

גל עיני ואבית נפלאות מתורתך,

והאר עינינו בתורתך.

האור האמיתי שנגנז

בימי הבריאה נגנז בתורה.

יש פפירוס בהיידן שנתגלה ב-1888 ובו מתוארות עשרת המכות שהיו במצרים על-ידי כתב עיתונאי מצרי מלפני 4,000 שנה לפי הזיהוי של הארכיאולוגים המומחים.

הפפירוס מכיל את דבריו של סופר מצרי בשם איפובר.

מרוח הדברים של הכותב ניכר בעליל שאין הוא כותב שירה או נבואה כלשהי לעתיד,

אלא תיאור קשה של מאורעות יוצאי דופן שהוא מועד להם.

החוקרים הצליחו לשחזר רק חלקים מהפפירוס.

אנו מביאים מקצת מן ההקבלות בין פסוקי התורה לפפירוס המצרי.

ספר שמות

ויהי הדם לכל ארץ מצרים.

פפירוס מכות בכל הארץ, דם בכל מקום.

ויהפכו כל המים אשר ביעור לדם.

פפירוס, הנהר הוא דם.

ויחפרו כל מצרים סביבות היעור מים לשתות,

כי לא יכלו לשתות ממימי היעור.

פפירוס,

האנשים נרתעים מלטעום, בני אנוש וצמאים למים.

ספר שמות,

הנה יד אדוני הויה במקנך אשר בשדה,

בסוסים, בחמורים, בגמלים, בבקר ובצאן,

דבר כבד מאוד.

פפירוס,

כל החיות, ליבם בוכה, הבקר גועה.

ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה,

כל האדם והבהמה אשר יימצא בשדה ולא ייאסף הביתה,

וירד עליהם הברד ומתו.

פפירוס,

ראה, הבקר הופקר ואין איש שיאספם יחד.

כל אחד מחפש רק את אלו החתומים בשמו.

ספר שמות ויקם פרעה לילה הוא בכל עבדיו ובכל מצרים,

ויהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת.

ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים,

מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה.

פפירוס,

אמנם כן, בני הנסיכים הושלכו לעבר הקירות,

בתי הסוהר חרבו.

הייתה צעקה גדולה במצרים.

הנחמה נשמעת בכל הארץ מעורבת בקינות.

ונמצא צילום של הפפירוס פה אצלנו,

שזה מעיד הוכחה שאין כמותה נוסח שדומה למה שנכתב בתורה לאחר מכן.

הוא כתב את התיאור שלו לפני.

התורה נמסרה אחרי והפפירוס הזה נתגלה.

אתה מבין בכלל מה זה ממצאים ארכיאולוגיים?

יש חוברת שלמה שתוכל להשיג אותה בארגון ערכים,

ששם מביאים לך את זה שכל ממצאי הארכיאולוגיה לא מכחישים, הפוך,

מאמדים את כל מה שעבר על העם היהודי.

כל הכוהנים בעולם, ספרדים, אשכנזים,

מאירופה, מצפון אפריקה, מאשכנז,

כולם בני כהן.

אחד מייסד את שושלת הכוהנים, אהרן הכהן.

איך מעריבי יודע?

בדקו כרומוזום Y ומצאו שבדיוק כולם אותו דבר.

הנה הכתבה,

מעריב, יום א, כז בטבת, תשנת, 5 בינואר 1997. כל הכוהנים הם באמת בני כהן אחד.

מחקר על סימנים גנטיים שנתגלו על כרומוזום Y,

כלומר זה שעובר בתורשה ישירות מאב לבן,

הוכיח כי יהודים המשתייכים לכוהנים הם אומנם צאצאי גבר אחד,

מייסד שושלת הכוהנים על-פי המסורת היהודית.

יתר על כן,

המחקר גילה כי אותם סימנים גנטיים ייחודיים הממוקמים על אותו כרומוזום מצויים אצל כהן,

גם אם הוא ספרדי או אשכנזי,

נולד באירופה, צפון-אפריקה או כל מקום אחר בעולם.

על המחקר שהוכיח זאת דיווח פרופסור קל סקורצקי,

מנהל המחלקה הנפרולוגית במרכז הרפואי רמב״ם בחיפה ומרצה

בבית-הספר לרפואה של הטכניון בחיפה ובאוניברסיטת טורונטו בקנדה.

שותפיו למחקר היו דוקטור שרה זליג ודוקטור שטראגה בלזר,

שניהם מרמב״ם והטכניון,

ניל ברדמן מיוניברסיטי קולג' בלונדון

וצוות מאוניברסיטת אריזונה בארצות-הברית.

הדיווח התפרסם בסוף השבוע שעבר,

מכתב העת המדעי היוקרתי, Nature.

תשאלנו איך

אפשר באמת לבדוק את זה.

זה מעין ארכיאולוגיה, אבל במקום לחפור בחול של המדבר,

חפרנו בגנום של כהנים מהיום.

בדקנו שתי סמנים על החומוזום Y

וראינו שבאמת יש הוכחה גנטית שכהנים,

מכל העולם, גם בעדות

סברד וגם בעדות אשכנז,

יש להם עדות שבאו מאב קדמון מייסד אחד לפני שלושת אלפים שנה,

לפי המסורת שידועה לנו מהתורה ומהדת.

הם לא דתיים,

הם לא התכוונו לחזיר בתשובה,

אבל הם בדקו.

כל הכוהנים זורם להם

אותו דבר בדם.

זה שיש תורה, זה שיש עם יהודי, זה שיש דתיים, זה נכון. מה, אפשר להכחיש? יש אפילו כרומוזומים, את מבינה?

בורא עולם דאג שידעו גם בדור האחרון, אם יהיו אפילו סתומים ואטומים,

בלי מתכוון יגלו שעם ישראל אמת,

הם הבנים של יעקב אבינו הנקרא ישראל, בני ישראל.

היו 12 שבטים, מהם נהיו שישים ריבו במצרים,

הם יצאו ממצרים, נכנסו לארץ ואנחנו ממשיכים שלהם, והראייה,

בדם שלנו זורם אותו דם.

התורה אומרת

איזה דגים יש בים,

התורה אומרת איזה בהמות וחיות טמאות יש בעולם,

והיא אומרת לא תפצע אחרים,

ואם תפצע אתה יכול להכחיש את התורה.

איך יכולה התורה להתחייב?

איך התורה יכולה להתחייב מראש על דברים כאלה? ואם ימצאו?

מי יכול להתחייב? מישהו סחה בכל האוקיינוסים וראה כמה דגים יש להם סנפיר וקסקסת?

מי יכול להגיד כזה דבר?

התורה הזאת אומרת שמי שישמור את השמיטה בזמן בית המקדש בשנה השישית,

השטח שלו יביא פי שלוש.

וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית,

הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו,

וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית,

ואסת את התבואה לשלוש השנים.

1,200 שנה בתי-מקדש, 410 ו-420 ועוד שלושה משכנות.

1,200 שנה, ופעם אחת לא היה זיום.

התורה מתחייבת.

כשעולים כל עם ישראל לרגל,

עולים עם ישראל לרגל, כתוב, ייראה כל זכורך את השם אלוקיך.

כל הזכרים עולים שלוש פעמים בשנה,

ירושלים לרגל.

כל הזכרים.

זאת אומרת, פעמיים בשנה, שבוע של פסח, שבוע של סוכות,

המדינה מתרוקנת,

כולם עולים לירושלים לרגל,

הנשים והילדים נשארים בבתים לבד.

והתורה מתחייבת,

לא יחמוד איש את ארצך,

בעלותך לרעות את פני השם אלוקיך.

כשאתם תעלו לרגל,

1,200 שנה,

תראו שפעם אחת לא יתקפו אתכם בימים האלה.

אבל מסביבנו איימים,

והם יודעים שהיהודים עולים לרגל,

ופעם אחת לא תקפו אותנו 1,200 שנה.

מעשב האחד ששכח לנעול דלת ביתו ועלה לפעמי רגלים,

וכשבא מצא נחש קשור בטבעות דלתותיו.

אמר רבי פנחס מעשה בשני אחים עשירים שהיו באשקלון,

והיו להם שכנים רעים מאומות העולם,

והיו אומרים אימתי אלה היהודים יעלו לירושלים ואנו נוטלים כל מה שיש להם.

הגיע הזמן, ועלו.

זימן להם הקדוש ברוך הוא מלאכים כדמותן,

והיו נכנסים ויוצאים בתוך בתיהם.

כאשר שבו מירושלים חילקו דורונות ממה שהביאו עמהם לכל מכריהם.

אמרו להם, היכן הייתם?

אמרו להם, בירושלים.

ומתי עליתם?

ביום פלוני. ומתי חזרתם? ביום פלוני.

אמרו, ברוך אלוהי היהודים שלא עזבם ולא יעזבנו.

אבל מסביבנו אימים,

ומדעים שהיהודים עולים לרגל ופעם אחת לא תקפו אותנו 1,200 שנה.

מישהו יכול להתחייב על כזה דבר?

חומות יריחו, אני לא יכול להראות לה, לגברת הנכבדה.

חומות יריחו.

בהתחלה צחקו כולם פה בארץ מבקרי המקרא ניסו להגיד,

מה פתאום חומות יריחו, שטויות, דמיונות, הכול, איך אפשר עם שופרות, טו, שבעה ימים להקיף עיר, וחומות יושקעו.

היום נתגלו חומות יריחו ממצא ארכיאולוגי, ויש לי פה את העיתונות.

מחקר

חומות יריחו אכן נפלו.

מחקר מדעי וארכיאולוגי חדש,

שיצא לאור בימים הקרובים בארצות הברית,

מוכיח שהסיפור התנכי המפורסם על כיבוש יריחו ונפילת חומותיה לרגלי יהושע אכן אירע במציאות,

בניגוד למה שסברו רוב החוקרים עד היום.

המחקר שנערך בידי הדוקטור בריינט ווד,

ארכאולוג מאוניברסיטת טורונטו,

המתפרסם בגיליון החדש של ה-Biblephal Archeology Review,

מוכיח שיריחו אכן נהרסה בשנת 1400 לפני הספירה.

בדיוק התקופה בה הגיע עם ישראל בהנהגתו של יהושע לאחר 40 שנות נדודים במדבר לארץ ישראל.

כשעשו בדיקות אחרי שכבשו את סיני,

עשו בדיקות ארכאולוגיות לפי מה שכתוב בתורה ומצאו את כל מסעי בני ישראל, 42 מסעות,

וייסעו מרפידים ויחנו וייסעו ויחנו וייסעו ויחנו את כל

המקומות מזוהים של יישובים יהודיים שהיו במקום.

זה אני גיליתי?

ב-50, 60, 70 שנים האחרונות רואים את ההתכנסות

למה שכתוב בתורה.

אני אתן רק דברים מאוד אישיים,

אבל זה יספיק לנו בשלב הזה. אפשר לתת עשרות ועשרות,

ומאות אפילו של דוגמאות.

דוגמא א',

קרה לי באופן אישי.

למדתי מסכת פחות,

זה היה לפני, אני יודע, עשרים שנה,

ופתאום הגעתי לשם בדף ל״ב, דף ל״ב עמוד ב״,

שלפי האגדות שם יש בערך 10 בחזקת 18 כוכבים לעולם. זה נכתב לפני אלפיים שנה, אלף שמונה מאות שנה.

אל 10 בחזקת 18 כוכבים ביקום.

אז, להגיד דבר כזה,

לפני כשנתיים ישבתי עם בחור פה מאסטרופיזיקה,

דוקטור לאסטרופיזיקה, והוא התקרב אז ליהדות, אז למדתי איתו כתרמחל.

ואז פתאום שאלת, תגיד לי,

בחור מאנגליה, ג'וליאן,

כמה כוכבים יש לפי המדע הכי מתקדם? זה תחום העיסוק שלו.

אז הוא זרק לי מספר, אמר 10 בחזקת 18. שלפתי, ישבנו בבית כנסת כאן, ישבתי, שלפתי את מסכת בחוץ,

עשינו חשבון ביחד,

הוא לא רצה להאמין.

הוא לא רצה להאמין.

שאז טענו חכמי ישראל לפני כמעט אלפיים שנה שיש 10 בחזקת 18 כוכבים.

10 בחזקת 18 זה מיליון כפול מיליון כפול מיליון.

זה מה שאומר המדע, זה מה שאומר המדע היום.

דוגמה לדעתי מופלאה מתחום הכלכלה המודרנית ממש לשנים האחרונות.

דוגמה שלא יכולנו לתת לפני 30 שנה

בשפיץ של הכלכלה המתמטית.

והדוגמה היא כזו,

ממש בקצרה,

מסכת כתובות, פרק עשירי, המשנה אומרת ככה, יש שלוש,

אדם נישא לשלוש נשים באותו יום

והוא נפטר, משאיר ירושה.

עכשיו השאלה, כי יש מה שנקרא כתובה,

אז הכתובה זה מין קדימות,

קודם כול צריך לשלם לנשים ואחר כך לבעלי חוב אחרים.

עכשיו,

בהסכם של הכתובות היה כתוב שהוא חייב לאחת מאה, לשנייה מאתיים,

לשלישית

שלוש מאות מנה.

השאלה היא איך לחלק.

זו כל השאלה של המשנה,

משנה שהולכת לפי רבי נתן.

עכשיו, המספרים במשנה מאוד מאוד מוזרים,

שאם הייתי שואל מישהו בדיון ראשוני, נגיד בכיתה פה,

איך לחלק, היה בדרך כלל אומר פרופורציוני,

זאת אומרת באופן יחסי.

אגב, להלכה נדמה לי שככה נפסק באופן יחסי,

אבל זה לא מה שהמשנה אומרת.

המשנה אומרת משהו אחר, היא פעם אחת היא אומרת יחסי, פעם אחת היא אומרת שוויון, פעם אחת היא אומרת משהו לגמרי מוזר.

בקיצור, זו משנה מאוד קשה, הגמרא מאוד, אם מותר להגיד, מסתבכת שם עם אוקימתות,

וזה אולי הריף הכי ארוך בשאס.

ריף זה אחד, מי שלא יודע, אחד הראשונים שמביא את ההלכות בגמרא,

מרכז את ההלכות, וזה נדמה לי הריף הכי ארוך בשאס. מאוד מסובך. מנסים להבין מה קורה שם.

מה המשנה, מה רבי נתן רוצה להגיד? בקיצור,

במונחים של חוקר ביצועים ומתמטיקאי, מה האלגוריתם שלו או מה הנוסחה שלו.

המשנה רק נותנת מספרים, לא נותנת נוסחה כדרכה.

והשאלה היא מה הנוסחה.

בצורה השאלה הזו שאלו אותה,

סיפור מאוד מעניין בפני עצמו,

פרופסור אומן מאוניברסיטת ירושלים, שהוא הכוהן הגדול של מה שנקרא צורת המשחקים בכלכלה מתמטית,

נשמע מאוד מאוד חשוב בתחום.

והוא החליט לתקוף את השאלה הזו בעזרת

טכניקה שמוצעה רק לפני שלושים שנה, שזקוקה לדוקטורט במתמטיקה,

נקרא הגרעינון של המשחק.

סיפור שאי אפשר להיכנס אליו כרגע.

בכל אופן, הם מצאו, ועוד חוקר בירושלים, פרופסור משלר,

מצאו שבכל מקרה, המשנה הזו,

המספרים הם בדיוק הגרעינון של המשחק.

זה הפלא.

רבי נתן לא ידע על דברים כאלה, זה פשוט אי אפשר להבין.

הספר הזה, למעשה, יש עליו עד היום קרוב ל-50 אלף ספרים שמבארים אותו.

כשהם לוקחים את התורה ופותחים אותה.

פותחים ומבארים עוד, עוד, עוד.

זאת אומרת, הספר הזה למעשה מונה 50 אלף ספרים שמקופלים בספר אחד.

אתם מבינים איזה חוכמה יש פה.

טוב, בואו תגידו לי.

איזה ספר עוד בעולם אתם מכירים

שלומד אותו ילד בכיתה א',

בכיתה ח',

בגיל 20, 30, 70, ראש ישיבה, בכל עולם,

כולם לומדים אותה תורה, אותה פרשה, וכולם רואים את הדברים עוד ועוד ועוד ועוד,

לפי הגיל ולפי החוכמה שלך.

אין דבר כזה בעולם.

ספר שמקבל בו חוכמה של כל העולם וכל אחד בגילו יכול להאמין את הספר ברמה שלו.

עכשיו, זה מורכב מפשט, רמז, דרש, סון.

אני אתייחס לקטע שמתאר הרמז,

דברים שהם מוזים בתוך כתוב אבל הם לא כתובים כמו פשט,

כמו שכתוב פה רשב ויאמר שמואל קיבצו את כל ישראל,

שזה פשוט מבינים מה הוא אומר,

אלא בתוך המלל הקיים יש רמזים, שזה גם כתוב,

אבל בדרך למטה.

עכשיו, מי שכתב את זה ורמז את זה בתורה,

אם היו רמזים שאני מפרש או מוצא קומבינות למצוא דברים,

אז זה אני עושה את זה.

אבל אם זה שצפים פה דברים, דיבר גם על דברים עתידיים בדרך של צופן,

ובפסוקים המדברים מתוכן העניין המוצפן,

זה לא יכול לעשות אדם.

דוגמה,

אני לא יודע מה יהיה עם עוד שנה,

עוד שנתיים או עוד עשר,

אף אחד לא יודע.

אפשר לשער, אבל לא לקנוע מול תמיד.

אם הספר הזה של עשרות אלפים של עוד שנה מתמודד עם כל העתידות,

והוא אומר אותן מראש,

והוא אומר אותן בדיוק מדהים,

והוא אומר בצורה שאינה משתמעת בשתי פנים, זאת אומרת לא אני מפרש או אני מפרש אחרת,

אלא זה כתוב מפורש שברור לכולם שזה מה שכתוב.

זה נהרג מראש, זה רק גבוה עולם לא יכול לעשות.

עכשיו בואו נבין את השיטה ונעבור לדוגמאות ונגיע למה שעתיד צופים מאוד.

ובכן, מ-49 ו-50,

התורה מתחילה בראשית, ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ.

מהאות תו של בראשית, אם תספרו 49 אותיות האות החמישים וו,

מ-ו-49 אותיות האות החמישים ר' מ-ר' 49 אותיות האות החמישים ה' תוו ר' ה' המילה תורה מוצפנת בתחילת ספר בראשית.

אם תקפוא ספר שמות,

ואין תשמות בני ישראל ואין מצלימה. מטו, מטו, תספרו 49 אותיות האות החמישים וו,

מ-ו-49 אותיות האות החמישים ר' מ-ר' 49 אותיות האות החמישים ה' כתב ר' ה' תמורה מוצפנת מבחינת הספר. מקרה ומכוון?

מכוון.

מקרה ומכוון. פעם ה' היתה זה עדיין לא מקרה ספר.

סוף הספרים בראשית ושמות בדיוק כתב ר' ר' ה', כתב ר'

59-50 מופיע עוד פעם.

תחילת הספרים, סוף הספרים.

ספר אמצעי י' שם האותיות האות השמינית ה' שם האותיות האות השמינית ו' שם האותיות האות השמינית ה' י' וה' וו' וה' שם השם.

אמצע הספר י' וה' וו' וה' גדילו ב-49 ו-50 ספר במדבר ובדברים תחילת הספרים וסוף הספרים כמו בראשית שמות והקבילה תורה מוצפנת ב-49 ו-50 עבו.

במקום תו יו רש ה, ה רו טו.

זאת אומרת הקריאה תהיה מלמטה למערה.

אם זה חמשת חומצי תורה בראשית שמות ויקרא במדבר דברים.

פה כתוב תורה מלמעלה למטה, פה תורה מלמעלה למטה. פה תורה, פה תורה. פה השם, פה השם במרכז.

פה כתוב תורה, פה תורה.

פה תורה ופה תורה.

אם אני הולך מימין לשמאל,

כמו השחור,

אני מקבל בסדר הקריאה כך, מהקצה אל המרכז,

תורה תורה תורה תורה תורה תורה השם במרכז.

השם י' וו' וו' וו' שם המהווה את כל העולמות כולן,

והתורה מקיפה את כל הבריאה כולן.

מקרא מכוון.

טוב, יש שיטה.

בואו נראה בשיטה מה ניתן למצוא.

יש על זה חוברת שלמה של ארגון הערכים,

ששם אפשר לראות

מאות דוגמאות כאלה.

אני אקח רק שתיים-שלוש דוגמאות, וזה נביא.

בספר דברים,

פרק ל״א,

פסוקים ט' ז' י' ז' יח',

מופיע שלושה פסוקים שהם סיכום

של פרק כ״ח בספר דברים פרשת כתבו, שזה מדבר על השואה.

השואה מטוהרת מפורש בפרק כ״ח בספר דברים בפשט.

מי שקורא את הפשט רואה שהדברים התרחשו בשואה.

תמצית הדברים חוזר בספר דברים,

בשלושת הפסוקים שאמרתי, ואני אקריא אותם. תשמעו את תוכנם, ונראה מה הוצפת לנו שם.

ויאמר השם אל משה,

הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה בזבנה אחרי אלוהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו, ועזבני ואפר את בריתי אשר קראתי איתו.

ויאמר השם אל משה, זה היה לפני שלושת אלפים שלוש מאות שנה,

הנך שוכב עם אבותיך,

אתה הולך דרך כל בשר,

לדע לך, וקם העם הזה בזבנה אחרי אלוהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו.

בזמן השואה, לצערנו הרב,

שישים אחוז מהיהודים בגרמניה היו מתבוללים.

ועזבני,

ועפר את בריתי אשר קראתי איתו.

וחרא אפי בו ביום ההוא,

בעזבדים, והסתרתי פני מהם, והיה לאכול,

ומצאוהו רעות רבות וצרות,

ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלוקי בקלבי מצאוני הרעות האלה.

שאלו איפה היה הקדוש ברוך הוא בשואה,

ואנוכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה,

כי פנה אל אלוהים אחרים.

למה אתה עושה רק לשואה? אתה יכול להגיד את זה על הרבה אסונות שקרו לעם ישראל. חזק אתה. אתה ראש יהודי, אתה רואה?

תפסת ישר.

ובגלל שהקדוש ברוך הוא ידע שתשאל את זה,

והוא רצה שתחזור בתשובה,

לכן הוא הצפין פה את התשובה.

יאמר השם אל משה,

מהאות ה' תספור 49 אותיות האות ה-50 ש.

מהשיא 49 אותיות האות ה-50 ו.

מעבר 49 אותיות האות ה-50 א',

מא' 49 אותיות האות ה-50 א'.

השואה מוצפדת בתוך הפסוקים האלה.

איך ידע נותן התורה לפני 3,300 שנה שתהיה השואה,

זה תאורה, והצפינו אותה בקוד הידוע,

49. הוא לא קרא לה משהו אחר.

חורבן בית ראשון נקרא כך,

שני נקרא כך, אינקוויזיציה נקראת כך,

מלחמת המפלץ נקראת כך,

השואה רק זו נקראת.

איך ידע נוטף תורה מראש

להצפין בקוד,

שלא יפרש,

כמו שאתה אמרת, מי אמר שזו המלחמה הזאת? אולי זה מדבר על משהו אחר?

הוא אמר, או, אני יודע, הוא ישב בפרסום.

זה נכנס לכו.

תמיד לרשות. אני אומר לך, הולך להם הדתיים האלה.

עכשיו, בספר דברים,

פרק ד', פסוקים כז כח.

בפסוקים האלה תשמע את תוכן הפסוקים ותראה מה הוצפן כאן.

כתוב, והפיץ השם אתכם בעמים,

ונשארתם מתי מספר בגויים,

אשר ינהג השם אתכם שמה.

בעבדתם שם, אלוהים, מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא ירקון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא ירחון.

אז התורה אומרת

שהקדוש ברוך הוא יפיץ אותנו בעמים, יישאר את המספר למקומות שינהג אותנו שם, ושם יעבדו עץ ואבן.

מה זה לעבוד עץ ואבן?

חוזר פה הקוד בחזרה.

והפיץ, תספרו,

מהי, 49, העוד שין.

מהשין, 49, העוד בא יושין רב, ישו.

מהה של וייביץ,

תספרו 49, כך.

מהכף 49, מ,

מ, כ, ה, מ, כ,

נחזור ליבר.

ועבדתם שם, אלוהים,

מעשה ידי אדם עץ זן נוצרי הצלוב על העץ, ישו.

והאבן, האבן השחורה במכה.

איך ידע נותן התורה

לפני 3,300 שנה שיהיה ישו ויהיה מכה ועובדים אותם בעץ והאבן והוצפין את זה בקור.

ואנשים עושים תת-שבות והם לא יודעים שהם עושים מה שהנוצרים עושים שאתה עושה.

זה מוצפן.

זה לא פירושים. זה הפסוק מתכוון. זה כתוב.

זה בקור.

זה מתוכנן.

זה מראש.

ואיך הוא ידע שיהיה קודם נצרות ואחר כך אסלאם?

קודם עץ

ואחר כך אמת.

אנשים עם בעיות חוזרים בתשובה.

אם היו יודעים את רשימת האנשים שחזרו בתשובה,

המדענים,

תאמינו לי שהיו צריכים להתקנא בהם. פרופסור שרודר?

או פרופסור אביעזר, פרופסור ברלובר, פרופסור לב,

או כימאים וביולוגים כפרופסור טרופ, פרופסור לוינגר, פרופסור פליקס,

פרופסור קושילבסקי, פרופסור סימפולינסקי, פרופסור אלווין רדקובסקי,

מגדולי מדעני הגרעין בעולם,

מתכנן הצוללת האטומית הראשונה, הוא חזר בתשובה,

מקפיד על קלה כבחמורה,

ועוד מאות רבות.

כל אלה חזרו בתשובה,

מדענים,

והם לא נכנסו לזה מהתלהבות,

אלא לאחר בדיקה.

גדלתי בחיפה, שנקראת חיפה האדומה,

זאת אומרת אין שם במיוחד אהבה לדת,

אבל גדלתי בבית ספר ישראלי רגיל בחיפה.

על היהדות לא קיבלנו כלום כמעט,

חוץ מאשר בצורה שלילית.

אני בא ממשפחה מתבוללת.

מתבוללת לא במובן ההכרתי ורצוני אלא בתוקף החיים. אני יליד רומניה,

אבי עסק בבוקרשט במסחר והוא היה מורה לכינור.

אמי הייתה אשת חי, נגנה בפסנתר,

אבל אנחנו היינו חילונים.

מה שאני זוכר,

היחס לדתיים באותה תקופה היה יחס אל פלח,

נקרא פלח אנושי אנכרוניסטי,

שזמנו עבר, אבל חיינו אתם בשלום.

אני גדלתי ברמת-גן,

בן להורים ניצולי שואה שבאו ממשפחות דתיות,

אבל עברו בשואה זוועות,

ולכן החינוך שאני קיבלתי היה חינוך ממלכתי, חילוני,

אני ממערכת החינוך הממלכתית,

בית-ספר עממי ותיכון ברמת-גן,

יצאתי עם מה שקוראים תפיסת עולם אבולוציונית.

בהחלט החדירו לנו את הרעיון שהמדע יכול להסביר איך הכול נהיה במקרה,

ושבעולם שלנו אפשר להסתדר יפה בלי הקדוש-ברוך-הוא.

אני לפחות התחנכתי כיהודי טבעי,

ללא סממנים של הבנה אפילו של מה זה נקרא יהדות.

לא היינו מודעים, לא שהייתי אומר שהיינו מנוכרים,

אלא לא היינו מודעים למה זה יהדות.

על מנת להדגים את זה במילה פשוטה,

אנחנו למדנו את מנדלי מוכר ספרים במקום ללמוד את שלום עליכם.

ואני זוכר שבהיותי תלמיד של כיתה א',

בגיל שמונה,

מצאתי לנכון לארגן חוג ללימוד אבולוציה

עם ילדים בני שמונה,

ופעם אפילו צברתי יוזמה וחוצפה והצעתי שאני אתן מעין הרצאה אחרי שעות הלימוד של בית הספר.

נתתי לתלמידים, לילדים של הכיתה שלי, הרצאה בדרמיניזם.

אני גדלתי במשפחה של כולם יהיו גלויי ראש,

אנשים מצוינים,

אנשים שעסקו באומנות,

עם יופי של ערכים בורגניים,

שמרניים.

אנחנו בתור שנינו, בתור זוג,

נהיינו חילונים קרייריסטים,

ושליהדות לא הייתה דריסת רגילית בתוך החיים האלה.

היו לי ויכוחים אין-ספור עם סבא,

שלמרות שכפי שאמרתי לא היה שומר מצוות ממש,

וגם לא למד יהדות, הוא למד רפואה, הוא היה יהודי מתבולל,

אבל לא ניתק בכל זאת בליבו,

הניצוץ היהודי היה חי,

והוא ניסה להחדיר לנכד איזה שהם מושגים שהעולם הוא לא אקראי, קיים,

שיש בוראי העולם, שיש בעל הבית לעולם,

ועוד ועוד. ואני זוכר איך הוא סבל, עכשיו ברטרוספקטיבה, אני נזכר בתגובות שלו,

שהילד הזה, החוצפן בן שמונה,

מתווכח איתו, לא, אין אלוקים, אין בוראי העולם,

אין כוח עליון, אין שום דבר רוחני, אין נשמה,

הכול נוצר באופן ספונטני,

מחומרים כימיים,

מולקולות, טעים.

תוך כדי לימודי לתואר שלישי,

והדברים למעשה הלכו והתאספו,

התברר לי יותר ויותר שתפיסת העולם שעליה גדלתי היא תפיסת עולם מוטעית.

העולם, החיים,

הכימיה של החיים, לא יכלה להיווצר במקרה.

הייתי אצל העולם שלי בחיפה,

פגשתי חבר לשעבר בחו״ל בשם מוטי קאוטל,

פגשתי אותו במקרה, אני רואה אותו פתאום עם זקן,

עם כיפה גדולה,

שאלתי אותו, מה קרה לך?

ובאנו קצת, ואז הוא אמר, תבוא בערב,

היה בדיוק קבוצה שנה, באתי לבקר את ההורים שלי, תבוא בערב,

נשב נדבר.

ובאתי אליו בערב,

אז הוא אומר, בואו נלמד משהו, הוציא איזה ספר,

התחלנו ללמוד,

אני רואה חיבור שמדבר על מבנה המוח,

מדבר על זה שיש צד ימין, זה נקרא צד החוכמה,

זה הצד של הברק המבריק, הרעיונות, ויש צד שמאל,

שזה הצד של הבינה,

זה הצד של הניתוח,

האנליטים וכו'.

וזה ממש הפליא אותי, מכיוון שבאותו זמן, זה היה בשנת 86',

זה היה הגילוי האחרון במדע, שיש שני אונות במוח.

זאת אומרת, העונה הימנית, שזה הצד ההוליסטי, קראו לזה, והצד העונה השמאלית, זה הצד האנליטי,

והחידוש במדע, כתבו על זה בכל הספרים,

כאילו במדע פופולרי,

ואני התפלאתי,

חשבתי אולי איזה רב, ככה רב פופולרי, רב צעיר,

קרא משהו במדע וישר כתב על זה, כאילו זה משהו תורני.

שאלתי אותו, מי זה הרב הזה שכתב את החיבור הזה?

ומתי זה נכתב? אז הוא אומר לי, זה חיבור שנכתב לפני 70 שנה,

על ידי הרבי מילובביץ' הקודם.

ועוד דבר היה מעניין, שב-MIT,

תופעה שמאוד ככה שמתי לב אליה, ששליש מהפרופסורים שם היו יהודים.

בערך, שליש-חצי.

שזה ככה רואה בסימן שאלה, איך זה יכול להיות?

ככה רואה מהסגל, במקום הכי הכי נחשב בארצות הברית, עם יהודים. זה היה המיצוץ מבחינתך.

עכשיו,

צריך להגיד, אנחנו שומעים הרבה סיפורים, אנחנו עוברים בתשובה,

אתה לא היית ילד,

אתה היית כבר דוקטור מ-MIT,

שוב, אחד המוסדות הטכנולוגיים האקדמיים המכובדים, אם לא המכובד ביותר בעולם. כן.

מתמחה בחקר ביצועים, עם קריירה טובה מאוד בארצות הברית,

עם קריירה משגשגת מאוד בארץ,

נשוי, עם משפחה,

ואתה נשבע בדבר הזה.

עד אותו זמן, כל מה שידעתי על יהדות,

חוץ מאשר מדי פעם בחגים ללכת עם אבא לבית כנסת,

זה היה מה שלמדתי בבית ספר, שדת זה דבר של העבר,

והיום יש מדע שמסביר,

אף פעם לא למדתי את הדת.

פתאום אני נחשף למשהו כזה עמוק, זה ניפץ לי.

אוקיי, זה דבר עמוק.

זה ניפץ לי דעות קדומות.

ואין להם שום קושייה.

הכול מסתדר להם עם התורה,

למרות שהתחום שלהם מדע.

אתה אומר, אני עושה בראש שלי דפארטמנט אחד למדע ודפארטמנט אחד לאמונה,

אבל האמונה והמדע סותרים זה את זה במיליון נקודות.

זאת אומרת, אני שואל לא. הם לא סותרים בכלל,

כי הם מדברים על דברים שונים.

הם לא יכולים לסתור בכלל אחד את השני.

זאת אומרת שהמדע רק מטפל באיך העולם עובד,

רוצה להבין את הקשרים בתוך העולם החומרי.

אבל האמונה מתעסקת בשאלות אחרות לגמרי. אתה כאיש מדעניין בניסים, למשל?

במידה מסוימת. אבל אני אתן לך דוגמה.

נגיד שאני טכנאי מטוסי.

ואני מכיר את המנוע של המטוס יוצא מן הכלל, אני עובד באל על.

עם כל הידע שלי על המנוע,

אני לא יכול לענות תשובה לאן המטוס נוסע, למה הוא נוסע, מי מחליט לאיפה הוא ייסע.

זאת אומרת, זה שאלות אחרות לגמרי,

כי המדע לא יכול להגיע לשאלות.

המדע לא יכול לתת תשובות למשמעות החיים ולמשמעות המוות. הוא יכול להסביר איך החיים נוצרים ואיך הם מתנהגים אחד עם השני, ואיך התאים עובדים, אבל את המשמעות הוא לא יכול לצאת.

אני לא נולדתי עם כיפה שחורה.

נבדתי אחרת לגמרי, ואני נאלצתי לברר את העניינים האלה בעצמי, לעצמי,

בצורה לגמרי לוגית.

ומה שאני מציע פה זה בסך הכול

תיאור של התהליך שעברתי ואז סידרתי את זה, אבל אני למעשה נאלצתי לעבור לתהליך הזה בעצמי,

בלי, כמו שנאמר, בלי אמונה ערתי להעיד, בלי אורח הקודש, ובצורה לגמרי רציונלית.

עברתי את הצבא ביחידות קרביות,

הייתי ביחידת סיור בצבא בסרט גולני, אחרי זה...

בחטיבת גולני, ואני גם קצין בצבא,

והגעתי ללמוד באוניברסיטה.

ברוך השם,

הלימודים משכו אותי והצלחתי בהם, אהבתי את הלימודים, למדתי תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי בכימיה, במקביל גם למדתי תואר בהנדסה כימית בטכניון.

המחלקה לכימיה במוסד בר אילן כוללת 24 חברי סגל, כולם שומרי תורה ומצוות.

במחלקה שלי לבד

ישנם לפחות חמישה אנשים שגדלו כחילונים והגיעו אל ההכרה היהודית אחרי שעמדו על דעתם בגיל מבוגר.

ויש בהחלט אנשי מדע ואנשים אינטלקטואלים, שומרי תורה ומצוות,

גם בארץ,

גם בחו״ל, יש תנועת תשובה גדולה מאוד בקרב אינטלקטואלים בעולם.

אני הייתי בארצות הברית, בקליבלנד בארצות הברית,

וחייתי בתוך קהילה שבה היו עשרות רבות של מדענים,

מהנדסים, רופאים, עורכי דין בכירים,

שומרי תורה ומצוות, שחזרו בתשובה, שקיבלו חינוך חילוני למהדרין,

והיום הם אנשים שומרי תורה ומצוות למהדרין.

את ההשקפה הזאת שדת וחינוך דתי בכלל מנוגד למדע,

לנאורות ולמדע, אין דבר יותר אבסורדי מזה.

תסתכל על תולדות המדע.

דקארט היה אדם דתי וזכה לחינוך דתי, הוא למד בקולג' ישועי.

אותו דבר ניוטון היה נוצרי אדוק.

איינשטיין לא היה יהודי אדוק במובן של מילוי מצוות,

אבל הוא הגביר את עצמו כתאיסט, כאדם דתי מבחינת האמונה הבסיסית שלו בקיומו של בורא עולם לפחות,

של אלוהים,

במובן הדתי ה... כך שאם אתה מסתכל, ומניתי רק חלק,

אם אתה מסתכל על תולדות מדע, אין דבר יותר מופרך מזה.

אפילו תסתכל על ישראל ותראה כמה הטענה

שחינוך דתי

הוא דבר אנטי-תרבותי.

שני ההוגים הכי גדולים שקמו למדינת ישראל, לפחות לתפיסתי,

הכי מרשימים, הכי משמעותיים,

היו אנשים דתיים.

אחד זה הסופר עגנון, שגם זכה בפרס נובל,

הסופר שי עגנון,

והשני זה פרופסור ישעאו ליבוביץ'.

הפילוסוף והמדען.

ושני אלה היו אנשים חובשי כיפות.

כך שאני לא מוצא שום ביסוס

אמפירי לטענה הזו. להפך, אני חושב שהיא מופרכת מן היסוד.

לי הוכיחו בשלוש דקות שיש בורא לעולם.

אחרי ארבעים שנה שהכניסו בכפירה, בשלוש דקות. כשהוא אמר זה כתבו אנשים,

כי ככה הוא למד

ברובל ובקסית.

ככה אמרו לו הברנז'ה.

אז הוא בא לרב ואמר לו כל מיני שטויות.

אז הוא אמר לו, בוא, חכמולוג, אני אסביר לך משהו. בוא, בוא, חמודי,

תגיד לי, הספר הזה,

אתה חושב שהוא ככה, כל אחד יכול לכתוב?

בוא תגיד לי, איזה סופר,

איזה סופר יעשה את השטות של החיים שלו,

הוא יעמוד מול מיליוני אנשים ויתחייב שככה וככה יהיה,

ואם לא יהיה,

ומה השווי של הספר הזה?

פשלה אחת רק.

פשלה אחת רק.

הספר הזה,

3,300 שנה,

אי-אפשר למצוא דבר אחד שלא מתקיים.

אנחנו מודים למדע שעוזר לתורה לעמוד בגרסתה האמיתית.

מגיע להם מחיאות כפיים.

כל מה שאני אומר לכם כרגע זה אפס קצה ממה שיש בהמתחתנו.

את יודעת מה זה סטלגמיטית וסטלגטיטית?

במערת הנתיפים,

כן, מלמעלה ומלמטה,

מערת הנתיפים,

אומרים שהיא קיימת מיליונים שנים,

והטפטוף הזה והיופי הזה במערת הנתיפים נעשה במשך מיליונים שנים.

מחוץ-לארץ יש גם מערות נתיפים,

ואחת מהן

בנו גשר,

בנו גשר,

כדי שיוכלו לעבור ממקום למקום.

והנה, מאז שפתחו את המנהרה

עד

זמן מסוים,

בינתיים טפטפו נתיפים כאלה.

עמד אחד ואמר, רק רגע,

תראה, היינו פה לפני כמה זמן,

עכשיו אנחנו נמצאים שוב,

מאז שנמנה הגשר עד עכשיו,

תראה מה הגובה.

עכשיו אפשר לבדוק

לפי הגובה הזה,

כמה זמן לקח לגובה של כל הסטלקטית הזה או הסטלגמית הזה.

ומה מתברר?

שזה לא עולה על 6,000 שנה.

המדען ציגלר

הביא את הראיות האלה באחד מן השידורים שלו.

זאת אומרת, זה שאנשים אומרים כך, תאמין לי, זה לא הוכחה.

פה זו הוכחה.

רואים שבמשך זמן מסוים נופל ככה,

המערה היתה סגורה, האקלים לא השתנה,

הכול אותו דבר, והנה זה יורד.

עכשיו אני יכול לעשות חשבון?

אבל אתה אומר לי, תסמוך עלי, תאמין לי.

זה לא מספיק.

מעות

שהם

בעצמם אלה שבודקים את גיל העולם

לפי ההיקף של העצים,

לפי השכבות של העץ,

אלה שבודקים לפי עובי הגולגולת,

אלה שבודקים לפי פחמן 14,

אלה שבודקים לפי כל השיטות,

סותרים אחד את השני.

But is there any published scientific evidence which challenges the evolutionary view of an ancient earth

and supports a young earth.

current physical laws may not have governed the past.

earth's primordial crustal rocks, rather than cooling and solidifying over millions of years,

crystallized almost instantaneously.

כמה גיאו-לוגיות מוצגות גיאו-לוגיות,

שמחזרות להיות 100 מיליון יום,

הן, באמת,

רק כמה מיליון יום.

כדי להשיג את ההצבעות האלה וכל מחקר, יגיד לכם שהסטורציה היחידה לישראלית היחידה מתחילה.

כמה מוכרות יאז יאמרו.

כך,

יש הרבה יכולות ומחלקות אחרות, שחלקות גם לציונות,

היו נוספות במספר מוצגות רציונות מוצגות רציונות,

שמונחות לפני כמה שנים ביותר מיוחדת מדעי,

על-ידי התחילה ועל-ידי התחילה של מוצגות נוקלר,

אצל אחרים.

מ-מחקרות המחקרות,

מס'

קול,

מה מוצגות רציניות אנרגיות.

לפני שאתם יכולים להתשובות על השאלה בקול ובשביל

של איזה פורמיישן אנחנו צריכים לשאול את השאלה איפה נקודה.

כאן, במוצגות הקול, בישראל,

יש לנו את ההשאלה הזאת.

פה יש גב, שכמעט נפלה בקול.

יש אלפים כאל גבים כאלה בקול כזה ובחירות אחרות כאן, במקומות האחרות.

המחקרות האלה אומרים לנו שבחירות הכי טובות,

טמברציה,

ומטרה, ומחקר,

שכן, ומחקרות אחרות, יפה בקול.

השאלה היא, כמה זמן זה ילך כדי להתקיים את האחרות האלה?

כדי להתשובות על ההשאלה הזאת צריכים לשאול את הפסמים של אירניאל מינס

במקומות קול, כמו קול כזה,

מאחד הקול מינס כאן, במקומות קול ביוטא.

הפסמים הזה קול כמו של איסר,

אירניאל מין.

It's presumed Geologic Gage is around 140 million years.

This specimen of qualified wood comes from a uranium mine in the Temple mountain here in Utah.

It's presumed age is also 140 million years.

But look how closely this specimen resembles this other piece of wood.

They're nearly identical.

It's interesting to note

that this piece of wood this other piece of wood was derived from a fresh piece of wood like this

just a few weeks ago.

This closeness is an important question.

Is it really true that this piece of qualified wood from LaSalle,

Utah,

and this piece of qualified wood from Temple mountain, Utah,

are really 140 million years older than this piece of wood,

which David and I have a lot of wood.

Not really.

Locked in these and other qualified wood specimens from Uranium mines is some remarkable evidence that tells quite a different story.

To see that evidence requires that the qualified wood specimens be mounted in Epoxie

...only sliced, then placed on glass slides for observation under the microscope.

under the microscope can be seen this colorations produced by radioactive particles ejected from tiny centers.

some are circular,

others are ellenptical,

as can be seen in these photographs.

these circular and ellenptical heroes require a special sequence of events to form.

so special in fact that they completely overthrow the idea of an ancient

age of coal,

calling instead to call the recent formation,

גאולוגית.

In 1976,

I publish my results of the studies on these logs in the October 15, 1976, issue of science.

Here's what I said in this report.

Such extraordinary values,

referring to these led uranium ratios,

Admit the possibility that both the initial uranium infiltration and coalification could possibly have occurred within the past several thousand years.

In other words, I was suggesting that coal could form very rapidly,

גאולוגית.

They contradicted the conventional way in which people have thought about the formation of coal.

What was the reaction of the science of the community for this new data?

I received a letter from Professor Rפאל קאזמן of Louisiana State University,

several months later,

January 27, 1977. Dear Dr. Gendry,

I have been patiently scanning the letters section of science

since the publication by you and your colleagues of your findings on radio halos.

The silence is deafening.

I think it can be interpreted as stunned silence.

Your results. Your results will not greatly trouble the engineer.

But the impact on the science of geology,

in possibly changing the accepted views as to the duration of Geologic time,

will be felt for many years.

Very truly yours, Rפאל קאזמן.

Soon, there after professor Kזמן,

organized a symposium.

It was entitled It's about time, 4.5 מיליון years.

Is the earth really 4.5 מיליון years old?

When the results of the symposium were written up and published in the September 1978 issue of GeoTimes,

here's what was said.

However,

since the deposits from which the qualified wood was obtained are considered to be at least of Cretaceous Age and

possibly of Gerasic or Tricic Age,

the ratio between Uranium 238 and Lead 206 should be low.

Instead,

some such halos have been found with Uranium led ratios ranging from 202,000

to over 64,000.

אם isotope ratios are to be used as a basis for geological data,

then presently accepted data may be too high by a function 10,000,

אדמיטינג את האפשרות שהפורמייציה של הפורמייציה יהיו מילניאניה.

זאת אומרת כזאת כמה מיליון שנים

לפורמייציה של הפורמייציה ולכל הפורמייציה הגיאולוגית.

הזכות הזו נשארה לא מבטיחה ולא מבטיחה במדעת החברה החברה החברה החברה ב-1976.

יש המדען ציגלר פה בארץ,

שמסדר כל יום שלישי,

את יכולה לשאול אותו שאלות גם ברדיו בכל הנשמה,

בערוץ שמשדרים.

הוא עונה על שאלות ותשובות בנושא גיל העולם, הוא מומחה לגיל העולם,

זה העיסוק שלו,

והוא אומר שגיל העולם לא עולה על 6,000. הוא אומר, למה אנשים טועים?

משום שמדע יכול לבדוק מנקודה עד נקודה.

לאור זאת אני עושה דיאגרמה אחורה.

מי אמר שהתנאים לא השתנו במשך הזמן?

זה נקרא ספקולציות מדעיות, זה לא מדע. שלום לכם.

אני שמח לפתוח סדרת שיחות בת 13 פרקים על המדע בכלל ועל מדעי הטבע בפרט,

כפי שמצטיירים לעינינו לפני סוף המילניה.

רבים ציפו כי הגידול בידע מדעי יביא אותנו אל שערי המיתות הסופיות ולפתחן של התשובות המלאות בתחומי המדע השונים.

בפועל,

מספר השאלות הפתוחות בסוף המאה אינו נופל ממספר השאלות הפתוחות בתחילת המאה.

יתר כן, המציאות שנחשפה לעיני הפיזיקה והביולוגיה התגלתה כעמומה ומורכבת לאין שיעור מכפי שנראתה בתחילת המאה.

הייתי נוגע במיוחד 300 שנה לאחר מיוחד גלילאו.

אני מסתכלתי ש-200,000 ילדים נוגעים גם נוגעים היום הזה.

ואחד התינוקות האלה הלך בדרכו של גלילאו,

והיום הוא הפיזיקאי התיאורטי החשוב ביותר של סוף המאה.

הוא מכהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה בקיימברידג',

תפקיד אותו מילא בעבר ניוטון.

הוקינג עוסק במציאת התיאוריה האחת,

זאת שתסביר איך נוצר היקום.

לפני כ-15 מיליארד שנים לא היה כלום.

כל היקום היה נקודה אחת קטנה בה התרכז כל החומר שהיום מרכיב את העולם.

עקב שינוי פיזיקלי בתוך הנקודה הראה פיצוץ אדיר,

המפץ הגדול,

כל החומר פרץ ונוצר היקום,

מאז הוא ממשיך להתפשט.

הוקינג לא חיכה שהמציאות תפריך את התיאוריה ועשה זאת בעצמו.

שבועו פרסם עם שותפו למחקר הסבר חדש להיווצרות היקום.

הנקודה שממנה החל הכול, אומר הוקינג,

הייתה שם תמיד.

המפץ הגדול יצר את הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו,

היקום ימשיך להתפשט לנצח,

כוכבים יתרחקו אחד מהשני עד אין-סוף.

הוקינג משוכנע שבקרוב אולי עוד בימיו ניתן יהיה לפתור את כל חידות היקום ולתת מענה לשאלות שרק בודדים יודעים את התשובה עליהן.

לכן אנחנו ידעים את החיד של האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האלה.

פה בעצם מגיעים לנקודת המשבר שאתה לא יכול ללכת לאחור עם הפיזיקה עד אותה נקודה סינגולרית, מפני ששם כל החוקים מרוסקים,

ולכן אי אפשר לגזור מאותו מקום שום דבר חדש.

ולכן הפיזיקה בבעיה.

אז הנה בא הוקינג ומציע פתרון. בואו נגיד שזה לא היה נקודה מנקודה מתמטית הקטנה ביותר שאפשר להעלות על הדעת,

אלא זה היה מין איזשהו גל קטן, גוף ישות קוונטית כזאת, גלית,

ששם יש בכל זאת קצת מרחב ויש קצת זמן.

זה לא כמו גל קלאסי שיש לו משמעות, אלא זה הכל פלקטואציות שבהם אי אפשר להגדיר מרחב וזמן רק.

כשהפלקטואציה הזאת מגיעה לאותו רגע של מה שאנחנו קוראים תחילת היקום, המבט הגדול. אחרי זה מתחילים להיווצר שם קשרים שאפשר לתאר אותם כמרחב וזמן.

לפני זה אי אפשר. אז במה הועילו חכמים בתקנתם? כלומר, במה הוקינג פתר בעיות, גאל את הפיזיקה, נאמר,

באיזה שם דילמה אותו, משם מצבים פרדוקסליים שהיו קיימים בנקודה סינגולרית ולא קיימים במודל הזה?

הוא לא עשה את זה, ואף אחד לא טוען שמה שהוא עשה זה באמת. הוא טוען. הוא טוען. הוא טוען עוד דברים שהפיזיקאים אחר כך לא הסכימו איתם, וגם הוא עצמו שינה הרבה פעמים את דעתו. לא, אף אחד לא חושב שיש פתרון לבעיה הזאת כיום.

אוקיי, בעיית תחילת היקום.

אף אחד לא חושב שיש פתרון לבעיה הזאת כיום.

אנחנו דיברנו על בעיית תחילת הזמן,

איך זמן יכול להתחיל באיזושהי נקודה, ואם משהו מתחיל בנקודה מסוימת בזמן, אז תמיד אפשר לשאול מה היה רגע אחד לפני זה. והנה הפיזיקאים אומרים לנו,

השאלה הזאת היא לא לגיטימית, היא בלתי חוקית.

הזמן, אתה לא יכול לשאול מה היה לפני תחילת היקום, כי לא היה אפילו זמן לפני זה. טוב, בוא נסכים בינינו, שאני כן יכול לשאול, זאת אומרת. אני יכול לשאול, אבל אני לא אקבל תשובה.

כן, בדיוק. אבל יש שם פיזיקאים שתשובה על השאלה המאוד נאיבית הזאת, ועל מה היה קודם.

וזה נעזור לרגע את היקום, כי אני מבין שזה נושא מאוד בעייתי.

ייתכן מאוד שהחיים התחילו בצורה כזאת, כלומר היו רק מולקולות שצפו בחללתה, ובדרך פלא על ידי רשת של אינטראקציות אדודיות, ידעו לומר א' אמה לג' להיווצר,

ג' לל',

ל' לכ',

כ' לש' וכן הלאה.

רשת של הנחיות אדודיות ליצור זו את זו. ייתכן מאוד.

שהחיים התחילו בצורה כזאת, כלומר היו רק מולקולות שצפו בחללתה, ובדרך פלא, על ידי רשת שנדברה.

מדובר כאן בתהליך מאוד קשה, מאוד...

שאת פרטיו אנחנו אפילו לא מסוגלים לשער, של ליצור ישות מאוד מאוד מסובכת, מסובכת החל מהרמה המולקולרית.

צריך לזכור שמולקולות הן זעירות מאוד, ולכן בתוכנו יש מספר אסטרונומי של מולקולות, וכל המולקולות האלה בצורה כזו או אחרת מדברות אחת עם השנייה, בתוך תאים,

שיחה בין תאים לבין תאים אחרים, בין איברים לבין איברים,

הורמונים, תשדורות כימיות,

התוצאה היא סיבוך עצום שאת פרטיו אנחנו מנסים לברר, ואז אולי נבין מה הם חיים.

התוצאה היא סיבוך עצום שאת פרטיו אנחנו מנסים לברר, ואז אולי נבין מה הם חיים.

בסופו של דבר, התוכנית של אדם, ואגב, של הרבה יצורים אחרים, כולל התולעת, הנמטודה שהזכרנו קודם, וכולל צמחים, וכולל חרקים וכן הלאה,

התוכנית הזאת, שאגב, דומה מאוד בין היצורים השונים, כתובה באותה שפה, באותו צופן ובאותם עקרונות,

ברגע שנדע את התוכנית הזאת,

נשב על המדוכה,

נשתמש במחשבי על, ננסה לחבר את החלקים זה עם זה, ננסה להבין איך החלבונים שנוצרים מתוך

התוכנית הזאת מגיבים זה עם זה בתהליך הזה של מה שאפשר לקרוא לו הלבנים החכמות, הלבנים שמכירות זו את זו ויוצרות את המבנה הכולל.

התוכנית הזאת, שאגב,

דומה מאוד בין היצורים השונים, כתובה באותה שפה,

באותו צופן ובאותם עקרונות.

החיים,

יש להם תוכנית, אבל התוכנית נמצאת בתוכם,

והחשוב ביותר הוא שהתוכנית היא בעצם תוכנית לייצר חלקים

שיודעים לבנות את השלם בעצמם, באופן ספונטני.

א' אמרה לג' להיווצר,

ג' לל',

ל', לכ',

כ' לשין, וכן הלאה, רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו.

מה שאפשר לקרוא לו הלבנים החכמות,

הלבנים שמכירות זו את זו ויוצרות את המבנה הכולל.

בסופו של דבר זה יהיה אפשר לנו להבין את זה.

א' אמרה לג' להיווצר,

ה' לל', ל', לח', ח' לשין, רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו.

אם אני הייתי לוקח כוס דיו ושופך אותה על ידי זריקה באוויר,

על סדין לבן,

כמה פעמים אני צריך לזרוק אותה בשביל שתצא אות א'

בכתב דפנה בלי ריטוש?

ברור וצלול כמו בדפוס.

כמה פעמים אזרוק שתצא אות א' בכתב דפנה?

זה הסתברות

וכמעט אפסית.

כמעט אפסית.

אבל יש קצת משהו, אפשרות, שאחת למי יודע כמה.

שאלה שנייה,

כמה פעמים אצטרך לזרוק כוס דיו לאוויר

בשביל שתצא האות מ',

שימי לב,

ליד האלף?

ואחר כך למה.

מה?

כמה?

אותו קונטי.

לא.

אה, לא, לא, סליחה.

עוד יותר, כן.

בטח שעוד יותר.

אבל אני אומר לך, לא, למה?

אני רוצה שהמ״ם תצא ליד האלף בלי למחוק את האלף, אחרת לא היה לי א' ומ״ם.

אני צריך א' ומ״ם עכשיו.

כמה פעמים צריך לזרוק עד שיצא מ״ם ליד האלף בלי למחוק את האלף? כמה פעמים?

פשוט תזרוק לי אפס. פעם אחת רק. אם לא, זה ימחק את האלף.

עד שעשיתי א',

לקח טריליונים.

אם אני אזרוק מ״ם עד שיצא, ימחק לי את האלף.

עכשיו נחזור לאלף,

אף פעם לא יהיה לי יותר מאלף או מ״ם.

כמה פעמים אני צריך לזרוק את הכוס בשביל שיצא נ״ן מיד המ״ם,

בלי למחוק את האלף והמ״ם?

פעם אחת.

זה לא ייתכן,

כי את אמרת בעצמך שבשביל פעם אחת א' צריך הרבה,

ובשביל פעם אחת לפגוע אי-אפשר.

ואם אפשר אפילו פעם אחת בנס, פעמיים ודאי אי-אפשר.

אז שימי לב, יהודייה יקרה.

א',

ומ',

ונ',

וו',

ונון סופית.

אמנון, באותיות,

לא יכול להיות במקרה לעולם.

אז איך אמנון,

יצחק,

שלם מיליארדים טעים, מחוברים בהתאמה,

אחד מתפקד עם השני,

יכול להיות מהביג בנג?

א' אמרה לג' להיווצר, ג' לל',

ל', לכ',

כ', לשין, וכן הלאה. רשת של הנחיות הדדיות ליצור זו את זו.

באיזשהו שלב היה משבר, התברר שיש המון חלקיקים, ואז כדי לחלץ מהמשבר הזה,

חלק מהפתרון של המשבר הזה היה להגות את קיומם של הקוורטינס.

להגות את קיומם של הקוורטינס.

אני עשיתי את עבודת הדוקטורט שלי עם פיזיקאי מאוד ידוע שנקרא דייוויד בום, שנפטר לפני כמה שנים, לצערנו,

והוא באמת המציא תיאוריה חילופית לתורת הקוונדים, שנקראת תורת המשתנים הנסתרים, שעד היום יש לה הרבה חסידים,

והוא באמת המציא תיאוריה חילופית לתורת הקוונדים, וידוע שנילס בור ואלברט איינשטיין וכל גדולי הדור בפירוש הרגישו לא נוח, עם הרבה מאוד מהמשמעויות של הפיזיקה החדשה.

הדבר הזה ידוע.

זה כפול 70 שנה מאז.

ואנחנו עדיין, עם הרבה דברים, מגישים מאוד לא נוח.

ואנחנו עדיין, עם הרבה דברים, מגישים מאוד לא נוח.

אני רוצה להציג לפניך את תגובתו של רישב פריינמן, שהוא אחד הפיזיקאים הגדולים של המאה הזאת,

שבהוצאה לסטודנטים שלו אמר פעם,

הירגעו, אל תשאלו את עצמכם כל הזמן, אבל איך זה יכול להיות?

פשוט תקבלו את זה שככה דברים נעשים. אל תשאלו את עצמכם כל הזמן, אבל איך זה יכול להיות?

פשוט קבלו את זה, שככה דברים נעשים.

והיום חלק לפחות מהקבוצה של משהו פיזיקאי מתמקדת בדבר חדש לגמרי.

במסגרת של תיאוריית מיתר העל,

מין איזשהו חלקיק, כמו שאמרתי בלבדי הפתיחה, שזה מין מיתר זעיר, זעיר מאוד,

שמתנודד, מהתנודות שלו בעצם נוצרים כל החלקיקים שאנחנו מכירים.

האם אתה, באופן אישי, אתה מאמין בתיאוריה הזאת? אתה חושב שבאמת זו התשובה גם לבעיה של

איחוד בין תורת הקוונטים לתורת היחסות הכללית וגם לכל ריבוי החלקיקים.

התשובה היא בתום עיקרון זעיר שחושבים שאולי הוא קיים.

התשובה זה מאוד מאוד מעניין, זה מאוד מאוד מבטיח ואין לי מושג.

התשובה זה מאוד מאוד מעניין, זה מאוד מאוד מבטיח ואין לי מושג.

אתה כפיזיקאי נמצא בפני סיטואציה כמעט אבסורדית,

שההחלטה שלך מה למצוא,

היא קובעת מה תמצא.

האם אתה מרגיש נוח עם העניין הזה?

האמת היא לפעמים כן ולפעמים לא.

באופן קלאסי אף פעם לא היית יודע שיש שם כוחות.

בא אפקט הקוונטי הזה ומראה

שבתורת הקוונטים קורה איזה נס חדש,

והוא הדבר הבא.

ייתכן מאוד שהחיים התחילו בצורה כזאת, כלומר היו רק מולקולות שצפו בחללתה, ובדרך פלא על ידי רשת של אינטראקציות הדדיות ידעו. רוב המתמטיקאים, אם אתה שואל מה רגישת הבטן שלו,

הוא יאמין שמדובר בדברים שיש להם איזשהו קיום אובייקטיבי.

הוכחות חזקות לזה אין,

אבל בפירוש זה אחת הגישות. היא אומרת, המוות הוא רצוי מבחינת האבולוציה.

זה נראה פרדוקסלי לגמרי, ואני נורא מבסוט שזה נראה פרדוקסלי,

סבל שוד וחום,

שזה נראה פרדוקסלי, כי זה אומר שאנחנו לא מבינים כלום על הזמן.

אני מוכן לומר לך שזה נשמע בעיניי כמעט כתב חרטומים. פלא.

כן. אני אגיד לכם מדוע. בואו נקרא אחרי דקה.

אני חושב שהשאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא האם הניסוח שלנו של חוקי הפיזיקה,

הניסוח המתמטי שלנו, הוא הניסוח היחידי האפשרי,

ונראה לי שיהיה מאוד מאוד מאוד קשה לענות על שאלה כזאת בצורה מוחלטת.

מה זה פיזיקה? פיזיקה צריכה להיות תמיד דברים על סמך דברים אחרים, אי אפשר להתחיל מכלום.

אז אנחנו צריכים תמיד להניח איזה שהם אקסיומות שבעזרתם אנחנו מסבירים דברים אחרים,

ולמה האקסיומות האלה נבחרו זה עניינו של אלוהים.

והוא באמת איציב...

זה עניינו של אלוהים.

זה דבר שנקרא לגמרי, נראה לגמרי קפריזי, מה פתאום הטבע מתנהג בצורה קפריזית כזאת,

בצורה שרירותית כזאת, והדבר הזה הרגיז כל כך את איינשטיין,

שעד סוף ימיו הוא טען, אני לא מאמין שתורת הקוונטים היא תורה הגיונית.

אני לא מאמין שאלוהים משחק בקובייה, מה הכוונה שאלוהים? בואו אמר לו, אתה לא תגיד לאלוהים מה לעשות.

אז מה הכוונה?

אלוהים לא זורק קובייה כדי להחליט מתי כל אטום יתפרק. זו הייתה האמירה של איינשטיין.

אני כל ימי המחקר המדעי שלי ניסחתי לעצמי את האמירה הזאת של איינשטיין בצורה קצת שונה,

אבל מאוד משמעותית שונה.

אני שאלתי מדוע אלוהים משחק בקובייה.

אולי אפשר לגמור את השיחה המאוד מאוד מרתקת הזאת בדברים שריצ'ר תיינמן אמר בשעתו, שאל תשאלו את עצמכם כל הזמן איך זה יכול להיות, כי אם תשאלו את השאלות האלה תיקלעו למבוי סתום. אני בהחלט מסכים. אבל אנחנו בכל זאת נמשיך לשאול את השאלות האלה.

זה נקרא ספקולציות מדעיות, זה לא מדע.

יש לי במשרד צרור מאמרים שהגיעו אליי לאחרונה מהתחום שנקרא origin of life, או מוצא החיים.

המאמרים האלה נמצאים אצלי, זה אנשים שכביכול מנסים לתאר איך יכול להיות, איך חיים יכלו להיווצר במקרה.

רבותיי, אני אומר לכם, זה דברי הבל. אם אני הייתי כותב ברמה הזאת, היו זורקים אותי מכל המדרגות.

זה אוסף של ספקולציות עלובות, ואני חייב להתבטא בצורה חמורה.

אני חושב שכל מדען רציני שאני אשב אתו עם הדברים האלה,

הוא יסכים אתי שזו לא רמה של כתיבה מדעית במדעים מדויקים.

אוסף של ספקולציות,

אבל זה ספקולציות שמשרתות מטרה פסיכולוגית.

זה בעצם המסר שאני רוצה פה להביע. יש פה בעיה פסיכולוגית

שלאנשים לא אכפת מה נעשה מעבר לדלת. לאנשים גם אין זמן להתעסק עם תחומים אחרים במדע.

הייתי אומר שאנשים,

האנשים שמתעלמים

מכוח עליון וחושבים שהכול היה במקרה, הם מאמינים פנאטים במקריות.

זאת אומרת, אני יהודי דתי, שומר תורה ומצוות. אני מאמין בריבונו של עולם, אני מאמין בתורה ובמשה עבדו של הקדוש-ברוך-הוא.

אבל אני מאמין על סמך המון המון כלים שכליים.

אני לתורה מגיע עם הרבה מאוד שכל והיגיון.

הם מאמינים פנאטים במקריות.

כל האנשים שמתעלמים מהבורא היום, אנשים שמסתכלים על ההתאמה בעולם,

בין החיים לסביבתם, בין החי והצומח, אנשים שמתבוננים בכימיה של החיים,

בצופן הגנטי,

והם

טוענים שזה מקרה או מנסים לתאר איך זה נהיה במקרה על ידי כל מיני תיאוריות אבולוציוניות או תיאוריות של origin of life,

בתרגום לעברית מוצא החיים,

האנשים האלה, אני מגדיר אותם כמאמינים פנאטים במקריות.

הם למעשה אנשים דתיים, אבל אני מחזיק מעצמי כאדם דתי שבנוי על הרבה מאוד היגיון.

הם מאמינים פנאטים בדת המקריות.

הם מהבחינה הזאת הרבה יותר דתיים ממני,

נותנים לטבע יכולות שאין לו

דרך אמונה פנאטית במקריות.

זה נקרא ספקולציות מדעיות, זה לא מדע.

יש מדע אמפירי.

אני מכניס דבר למעבדה,

בודק אותו עשרות פעמים, מאות פעמים,

הוא נותן לי את אותה תוצאה.

יש לי פה הוכחה.

אבל אם אני מקטע מסוים רוצה לדון על קטע אחר,

זו הראיה.

אם אני אעמיד אותך עכשיו לקיר ואני אשים אותך שם בחודש,

אני אסמן עכשיו את הגובה שלך,

את בגיל 17,

ואני מסמן לך עכשיו קו.

אני בא אחרי חודש,

אני רואה שאת חליט במילימטר.

לפי זה, כל חודש אני יכול להכפיל מה הגובה שלך?

את יודעת על מה הגובה שלך?

את לא תגיעי לחצי מטר.

אלא מה?

ברור שהגיל שלך השתנה, בגיל מסוים לא גדלת מהר, בגיל מסוים פתאום גדלת מהר, בגיל מסוים עצרת, לא תגדלי יותר.

אז אני בא בקטע מסוים ורואה אותך בין גיל זה לבין גיל זה,

ואני רואה שלקח לך במשך הזמן הזה התפתחות של גובה כזה.

זה אומר שזה הקצב היה מההתחלה וזה הקצב שיישאר בסוף?

ודאי שלא. איך מדע בודק?

רק לפי התנאים הקיימים.

הוא לא קורס ספרי היסטוריה,

הוא צריך לבדוק לפי מה שקיים.

אלא מה? אף פעם לא ישבתם לחשוב על הדברים ברצינות.

אתם מקבלים נתונים כמו שהם בלי לבדוק אותם.

זאת בעיה.

אבל אני אראה לך שגיל העולם,

אפילו אם תגידי כמה שתגידי,

הוא לא מפריע לתורה הקדושה, מסיבה אחת פשוטה.

הגמרא אומרת

שהעולם עמד בקומתו ובצביונו.

יש שאלה חילונית ידועה.

מה קדם למה?

הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה?

מה אתם אומרים?

הביצה קדמה. מאיפה היא באה אם לא היה תרנגולת?

מה אתם אומרים?

תרנגולת.

מאיפה בא התרנגולת?

אני אגיד לכם.

שימו לב, יהודים יקרים,

הגמרא אומרת שהעולם עמד בקומתו ובצביונו. מה הפירוש? העולם עמד בקומתו ובצביונו.

כתוב בתורה, ויאמר השם, יהי אור,

ויהי אור.

ויאמר השם, ייקבעו המים אל מקום אחד,

ותראה יבשה. ויאמר.

ויאמר השם, תטשי הארץ,

ויאמר השם, ויאמר השם, ויאמר השם.

בעשרה מאמרות נברא העולם.

השם אמר, ויהי, הוא ציווה ויעמוד.

בורא עולם אמר, והיה.

עכשיו שימו לב,

אדם הראשון, על פי התורה,

כשדיבר איתו הקדוש ברוך הוא, הוא נברא ביום השישי.

ביום השישי הוא כבר חטא,

והקדוש ברוך הוא גירש אותו מגן עדן,

אחרי שהוא אכל מן העץ ללא רשות.

בן כמה היה האדם הראשון?

מה זה בן יום אחד? תראו לי בן יום אחד. ככה?

ככה?

ככה?

הוא נברא ביום השישי.

בן כמה הוא היה? הוא היה קטנצ'יק, תינוק? הוא היה גדול? הוא היה בחור? הוא היה גבר? הוא היה זקן? מה הוא היה? איך הוא היה?

גדול.

ובכן, האדם הראשון היה בן רגע.

ברגע שהוא נולד הוא היה בן רגע,

אבל כבן עשרים.

העץ שהוא אכל ממנו, כמה זמן לוקח לעץ לגדול עד שיביא פירות?

שנים.

הוא כבר אכל בשעה הראשונה מהעץ.

העץ נברא ברגע שנברא, אבל כבן כמה שנים.

גם העולם נברא באותו רגע כבן,

כמה אתם רוצים, מיליארדים שנים?

אין בעיה.

לקדוש ברוך הוא לא צריך לחכות להתפתחות של העולם.

מי שיכול לברוא את העולם

בשלבים

יכול לברוא אותו גם בבת-אחת.

ואני אתן לכם על זה דוגמה, שתבינו.

בגמרא נשאלה שאלה,

תחיית המתים,

הייתכן שתהיה תחיית המתים?

שמים בן-אדם בקבר, הוא מתפורר,

תולעים אוכלים אותו, לא נשאר כלום, תפתח את הקבר, לא תמצא כלום, אולי עצמות,

וזהו.

איך אפשר שבן-אדם יקום בתחיית המתים

וילך עוד פעם כמו שהיה קודם?

ככה נשאלה שאלה בגמרא.

אחד מן הגויים שאל,

אחת מבנות ישראל החכמות,

אמרה לו,

תשמע, אני אסביר לך.

אני אסביר לך דבר אחד פשוט.

תגיד לי, מה אתה אומר?

מי שיוצר מנוזל פסל,

שיוצר מנוזל,

או פסל יוצר מחומר, מחמר.

מי יותר גדול, אדם שמסוגל ליצור מנוזל או אדם שיכול ליצור מחמר?

מי יותר גדול מנוזל?

אמרה לו, תראה,

הקדוש-ברוך-הוא ברא את האדם מנוזל.

ממה נבראנו?

מטיפה שרוחה,

טיפ-טיפונת,

מיליונית של טיפה שרוחה,

ותראו איזה קהל גדול יושב פה.

אם אני אשפוך עכשיו טיפה מהמיץ

ואני אחכה תשעה חודשים, יהיה פה בקבוק מיץ?

איך מטיפה שרוחה נוצר בן-אדם עם עצמות,

עם גולגולת, עם עיניים, עם שיניים?

עם מערכת מנופים,

עם כליות,

עם ריאות, עם ציפורניים,

שערות באב,

דונג באוזן.

איך נוצר מין נוזל? תשפוך טיפה איפה שאתה רוצה, תחכה כמה שאתה רוצה.

מיליארדים שנים, ואני רוצה לראות.

אז אם יש יוצר,

שאנחנו רואים את זה כל יום,

רק לא חושבים על זה,

שהוא יכול ליצור מין נוזל,

ודאי שהוא יכול ליצור מחומר.

אחרי שיש לו כבר את העפר,

את העצמות, הכול, עוד יותר קל להעמיד מזה.

נכון או לא נכון?

רגע.

אמרה לו עוד דבר.

אתה יודע איך מייצרים זכוכית?

אמר לה, כן.

יש כור היתוך כזה,

שמים שם חול, שורפים את החול ומתלהט,

לוקחים מפשיר, נופחים בו,

תלכו לבית לחם, תראו,

ויוצר זכוכית.

מה קורה אם הזכוכית נפגמה,

מחזירים אותה עוד פעם לכור ההיתוך,

לוקחים עוד פעם ויוצרים עוד פעם.

אמרה לו, ומה אדם שנופח באפיו ויוצר כלי?

וכשהושחת הכלי מחזירו לכור ההיתוך ויוצר מחדש.

בורא עולם שנפח בו את הנפיחה שהוא נופח לא יכול להחזיר את האדם לעפרו וליצור אותו עוד פעם.

מה, הוא שכח את הנוסחה הראשונה?

איך הוא עמיד אדם ראשון?

גיבלו מעפר,

וייצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה,

ויפח באפיו נשמת חיים.

מה השתנה מאז לעכשיו?

ואם אני אראה לך עוד קלטת, אחת מארצות-הברית, שפרופסור אחר מוכיח שדיניזהורים לא מאובנים אלא חיו לפני 200 שנה,

יש לטעות היום בגודל שלוש מטר באפריקה, שאת יכולה לראות אותם חיות בצורת דיניזהורים, מה תעשי?

ואם אני אראה לך מאובנים שחיים היום, שכתבו עליהם שמנם,

מה תעשי?

אראה לך, לא אני.

המדענים מראים את זה בווידאו.

יש הרבה לגנות על אנשים שקלים דרגונות.

מה קורה?

אני חושב שבאמת הימים האלה הם קלו אותם דינוסורים,

קלו אותם דרגונות.

היום אנחנו קוראים אותם דינוסורים, אבל המדבר של דינוסור לא נכנס עוד לפני 1841. אז הם לא קלו אותם דינוסורים בזמן, הם קלו אותם דרגונות.

אני חושב שהאדם קלו את הרבה דינוסורים.

אני חושב שהדינוסורים עומדים אפילו אחרי הדיונים של נווקנזר,

כבר לפני הדיונים של אלכסנדר הראשון.

אלכסנדר הגרמת במראותו שלו שדרייגנות 100 פחות

רגלו להביאו את הקווים שלו כשהן היו באינדין.

דינוסאורים היו כבר 300 בי.ס.

עכשיו, אני יודע, אם אתם חושבים באבולוציה ואתם חושבים במה שאתם חושבים בשלילה, דינוסאורים היו כבר מיליוניות שנים ולא תוכלו לדבר על זה או תוכלו לדבר אקס-קומוניקטורטים מהטמפלסות העליון.

אני יודע מה שאתם חושבים.

אבל תקשיבו את החשבון במהלך ואולי מישהו יכול לדבר על אינטליגנציה אינטליגנציה בו.

אולי כלפי ההיסטוריה שלנו היא לא נכונה?

אני חושב שהדינוסאורים היו אחרי זה

רק 400 שנים לפני כן.

ב-1972,

פזן אטליאנטי

קטעו איזה דינוסאור באיטליה.

מדינוסאורים קטעו לידיוניות וקטעו לבית המיוחד במיוחד.

ב-1972, אטניסטרופיוס?

גדול, גדול גדול, דינוסאור?

אני חושב שהדינוסאורים אפילו קטעו באינטלס באיזה גרנד קניאנס.

קטעו לידיוניות בגרנד קניאנס. אתם רואים את הנשיא הכול שם.

יש קטעות של אנשים,

הטרוגליף קטורח,

וקטעות של דינוסאור.

קטעות בימים, גדול מעמוד.

הינדים קטעו לעצמם בגרנד קניאנס?

יש עוד מקטעים בידי גב?

קטעו לידת.

על זה כך?

באופן נפילה הזמן באנ אותה באבריקה?

יכול להיות שדינוסטרס הלכו עם אדם ושאנחנו הלכוונות,

ההיסטוריה נכונה.

ב-1950,

ג'רמן U-Boat טורפידדו אצל הבריטחון.

כשהחזירה,

הוא אקספלוט בתחום,

ומאוד 60-foot סיימנסטר הלכה ללכת מעל התחום.

המאגר בו על-ידי דינוסטרס בי-דיזיין,

של דוויין גש,

הוא לוקח את תקצורת,

אגב,

המאגר בי-לוגבוק,

מהקומטרס ה-U-Boat.

יכול להיות שדינוסטרס הלכו עד World War I?

אנשים, יש אפילו קריאות של אקספוס גדול גדול מגיעים ופוצעים סיילרים מבצעים.

לפעמים פוצעים את כל השם מבצע אם זה מבצע קצת.

אם הם אומרים, אה, רלה הופן, אתם הלכים מבצעים עכשיו.

אקספוס לא יקרה גדול גדול גדול מבצעים מבצעים.

האקספוס הגדול גדול כלשהו היה בקודיאק, אלאסקה.

גינס בוקו ווילד רקורד כמו שזה נקרא.

כן, אני מכיר את האקספור הזה.

36'. אבל אנשים, זה לא האקספוס הגדול גדול.

האקספוס הגדול על הבטח ב-St.

Eugustine, פלורידה ב-1896.

תמידים על המספרים הכול פה.

האקספוס הגדול בו על הבטח

היה 200 מטרס

ומבצע 5 טונות.

זה האקספוס הגדול.

אבל זה לא האקספוס הגדול.

האקספוס הגדול גדול בסיילה, וושינגטון,

מבחוץ לסיילה.

All around the whale's body were 18 inch round scar,

circular sucker marks from an octopus,

wrapped wrapped completely around the whale and tried to drown the whale.

Inside the whale's stomach, they found one arm to an octopus.

The arm was 150 feet long.

The whale had apparently bitten the armhole,

so it was published in 1910.

New York Herald is a Brotosurse,

roaming Africa's wild.

There have been expeditions into that swamp over the last 100 years,

that almost all of them come back and say, Man, there could be dinosaurs,

or there are dinosaurs in there. 1948,

Saturday evening post, here's the article right here. 1948, Saturday evening post, there could be dinosaurs still alive in the Congo.

1980, רוי מקל,

University of Chicago,

professor biology,

I'm out of the numbers in the front cover.

This book has a rough life,

as you can see.

רוי מקל,

הוא ללכת לSWAM. הוא לראה את כל הניסיונות האלה מהקונסטיניות האלה מהקונסטיניות האלה מהקונסטיניות האלה,

והוא אמר, אתה יודע, אני רוצה לבדוק את זה עכשיו.

עכשיו, דוקטור מקל חושב בוודאי,

בזמן רב,

הוא נוסף עכשיו מהביולוגיה,

במאי הולכת ביולוגיה באוניברסיטה בשיקגו,

אבל יש לי איזה עדרה של פונד עצמו פה.

ומזמן שאתם עושים לי טיפה,

יש לי את המטרה של 555 סוף אליס אבנה, זו האנגלית המטרה של האוניברסיטה,

ב-307. אני חושב שהוא עוד מלא שם, אם הוא יוכל לעשות הולים,

אבל

דיניסור עוד עומד. הוא הלך לSWAM ב-1980,

ועביר שש חודשים

לנסות ללכת לישראל בנתיבים שיש בוודאי,

הם הלכו בכנו שם ככה שיכולים ללכת לישראל,

והם עשו את הנתיבים על האנימות שיש בוודאי.

הוא קיבל כמה אינפורמי כדי לקבל אתו לו קריאות,

והוא אמר,

מה הם הולכים ללכת?

בנוסף הוא הולך ל-1981 ועביר חצי מיליון דולר

בניין חודשים

לפתרון על דינוסורים שיכולים להם.

כשהוא עסוק ללכת לישראל, הוא אינפורס אינפורסיטה אחרת שיש בו,

והוא נראה להם תוצאות בקולורים כאלה,

סקצות אחרות של אנימות,

לראות אם הנתיבים מכירים את האנימות.

והוא אמר אליהם כאילו אינפורטורי, קונגוליסט,

והוא אמר,

יש לי איזה אנימות שזה ככה?

והנתיבים אמרו,

הוא עוד מעט ל-25 פעמים,

קונגוליסט כמעט גדול כמו היפו,

גדול גדול, גדול גדול, גדול גדול,

לא מאוד אינפורסיטה,

מאוד שי, רקולוסי, אדומה שיש בו,

תיכף תיכף, מה שאתה רוצה להבין?

פשוט אינפורסיטה.

דוקר מקליסט אמר, קונגוליסט,

זה דינוסור.

לא יודעים, הם היו מי מי 70 מיליון יום.

והנתיבים אמרו,

אנחנו נמצאים, אנחנו לא יודעים את זה.

We've never been to the University of Chicago to study evolution.

All we know is, we see them out there in the swamp once in a while.

As he traveled around, he interviewed folks all over. The interview is right there in the book.

You can read it, or you can get it from him in Chicago.

Get the book.

The native said, yeah, there are not very many of them left. There is a few out there. They live under water

very shy, when they hear some noise, they duck under the water.

The chances of the seeing one are pretty slim.

אבל most of the great hunters,

most of the old men,

had seen one once or twice a year in their lifetime,

כמו קילים M.B.

They said their favorite plant to eat was the Malumbo plant.

And they showed Dr. Mac all the plants,

that's the Malumbo plant.

They told him, they said, if you want to find one,

travel around in the swamp until you find lots of Malumbo

and no היפאפרמוס.

Because היפו's like to eat Malumbo also,

and those two fight over it and he'll kill him maybe his meaner and stronger and bigger, and he drives the היפו's out

and he gets the Malumbo plants in that area.

As they traveled around, they picked up lots of rumors,

first-hand

accountss from other people who had seen it.

They found footprints.

There was Dr. Macle showing one of the footprints squared off here.

He didn't know, he's been dead 70 million years.

This one was even caught by a Japanese fishing boat.

1977, they dragged an internet down by New Zealand

and they pulled up a dead,

רות,

stinking,

stinking of a dinosaur.

So down by New Zealand, there's a place where they face it called the Chatham RISE,

where the water is only 900 feet deep.

It's pretty deep.

Well, it's not like the rest of the ocean, where it's 15,000 feet deep.

And so there's a lot of fish in the Chatham RISE.

And so the Japanese came down there and fish a lot.

They dragged into the net, and they pulled it up,

and there, in their net, it was a 4,000 pound, 32 foot long

dead dinosaur.

That picture appears in this book.

Great dinosaur mystery.

I've got this on my order form.

If you want to get it for direct from the publisher, that's fine, but in the back of this is a picture

of the dinosaur caught by the Japanese fishing boat.

They said it had a long neck and 4 big clippers.

אם בר-דעת מסתכל בהם,

זאת אומרת, אדם יכול להבין את הדברים בקלות, השאלה אם הוא חפץ.

אדם לא רוצה לדעת.

אתם יודעים למה לא רוצים לדעת?

פשוט זה מחייב.

אם נדע שהתורה אמת

והמדע לא יודע, רק מנחש או משער,

אז זה יחייב אותנו לקיים את זה.

ואנחנו מייחלים שיבואו חייזרים,

אנחנו מייחלים שיבואו עב'מים,

ואנחנו מייחלים שילכו הדתיים.

למה?

הם מזכירים לנו שיש אמת בעולם.

עובדתית,

יש דרכים שניתן להוכיח חיים לאחר המוות.

אחד, על ידי גלגול נשמות, שאנשים חוזרים לעולם שוב פעם, מזהים את עברם הקודם,

כשעברם לא לפניהם,

ומאתרים מקומות. אנשים ואישים שהיו בעברם מזדהים בפניהם ומספרים להם מה היה ביניהם.

שלום רב, אדיב אבו עסי, נער דרוזי בן 13 שנולד בשפעם,

חי עם הנשמה של נוהד אבו רוקון מן הכפר עוספיא ששירת במשמר הגבול ונהרג ערב לידתו של אדיב.

הוא נהרג כאשר קרס בניין משמר הגבול בצור שבדרום לבנון.

לא היינו מספרים כאן את סיפורו של אדיב אלמלא נבדק בידי פסיכולוגים שאומרים כי הוא שפוי ונורמלי ורגיל,

ואלמלא זכה לתמיכת העדה הדרוזית

שאחד מסודות הדת שלה הוא גלגול הנשמות.

לכן גם העתיקה משפחתו של אדיב את מגוריה משפרעם לעוספיא,

כדי שהנער יחיה קרוב למשפחת המת,

שנשמתו בקרבו.

אני מרגיש שזה אבא,

ואני מאמין בגלגול הנשמות.

וככה אלוהים.

אני צריך לזכור שכשהייתי גדול,

עכשיו אני קטן,

ויש לי בן,

זה משהו ש...

זה התחיל בערך כשהוא היה בערך בגיל שלוש, בן שלוש.

היה מבטא שמות בצורה נכונה,

ואז כל הזמן הוא רצה כביכול לפגוש עז.

הם לא ידעו מי זה עז,

הם חשבו שיעד זה השכן שלנו שקוראים לו אבו לאעז.

לא התייחסנו.

אני בכל אופן, בשבילי

זה היה משהו שאני בכלל לא האמנתי בו, למרות שאצלנו כולם מאמינים. בשבילי התופעה הזאת היא

דבר בלתי אפשרי שבן אדם יחזור ויזכור.

אז כשבאה אחותה של נבירה אלינו וסיפרנו את המקרה הזה,

וידענו שהיה אירוע בחודש נובמבר, והבן שלי נולד בחודש נובמבר,

אז היא הבטיחה לבדוק את זה אצל המשפחה של נוהדה בורוקי, זכרונו לברכה, שנהרג, והבן שלי במקרה קוראים לו גם אז.

צור אדמים בפיגוע חבלני בבית הממשל הצבאי,

שנה בדיוק לאחר שקרס בניין הממשל בצור וקבר תחתיו

עשרות חיילים ושוטרים של משמר הגבול. תנוהד אבו רוקון, זכרונו לברכה,

איש משמר הגבול בן 38 מעוספייה,

נטמן בחלקה הצבאית בבית הקברות בעוספייה.

אני עדיף.

אני האיש שהיה בגלגול שעברנו עד,

ואני שירתי במשמר הגבול,

ונפטרתי בלבנון, בסביב.

הוא חי שתי עולמות, כאילו,

עולם של ילד בגיל ילדות,

עולם של גבר שהוא זוכר את עצמו כבחור במשמר הגבול,

כאבא לילד,

כבן לאישה, והוא דואג להם.

יום אחד אני יושב פה,

נכנסו אליי

עדים

שהילד קטן יושב בגיל שלוש, שלוש וחצי,

אבא שלו ואימא שלו.

הוא, איכשהוא נכנס, אמר להם, זה נזיק.

ישבנו פה כמה אנשים וזה.

הוא זכר אותי ואמר, זה נזיק.

אני חושבת שהלכנו ביחד,

הוא רצה שהוא יראה לי את הבית של רונן.

הוא בא לביתה נכנס לכאן, כאילו שזה, זה הבית שלו.

הוא הכיר את המקום, למרות שזה היה...

לא שלו, אבל הוא הכיר את זה פה,

אז גרו אנשים אחרים.

הוא התחיל לשאול איפה הדברים האישיים שלו, איפה המדים. הוא התחיל לחפש, אשתו הייתה פה, גם השכנים פה, אנשים.

הוא רצה להראות, הוא השתכנע בפנים שיש לו הרבה דברים כאלה.

באתי לכאן,

חפשתי את המדים שלי,

וחפשתי גם את החפצים האישיים שלי.

כאן החפצים האישיים.

רוצים שאלה לכם את זה?

זה החולצה,

ברגע שהוא ראה את זה, אז הוא התרגש מאוד.

אתם רואים?

כאילו שהוא רוצה להוכיח.

את מה שהוא רוצה.

אז הוא התחיל להראות לנו. את רואה?

נימה, את רואה, הנה, אני הייתי, זה מה שאני הייתי. זה המספר הראשי שאמרתי לך,

וכמו שאמרתי לך, ארבע, ארבע, שש, שש, חמש.

שאל את רונט בפגישה הראשונה,

אם היא זוכרת אותו.

זאת רונט.

זאת הייתה האישה שלי,

שהייתה בגלגול הקודם.

היא לא רוצה לתת עליהם, כי היא דתית, אה, רונט.

שאל את רונט אם היא זוכרת איך שהוא היה מאמן את הכדור העל. רציתי את הטרנט.

אמרתי לה לרונט, איפה הטרנינג שלי?

היא אמרה לי, תחפש אותו, אני לא יודעת איפה.

שמרתי את זה שנים, אני עכשיו אני שכחתי.

ואז באתי, חיפשתי בכל המקומות, לא מצאתי.

דבר דבר כאן,

רציתי את פלנינג

ואת החולצה,

חולצת האמונים.

Theosofy,

or the Theosophical Principle,

has been a motivating influence on many prominent people.

From Einstein to the great 18th century inventor and scientist,

בנג'ימין פרנקלין,

to the early and lifelong member of the Theosophical Society,

Thomas Edison,

this is the common background of truth upon which they all draw the Parenial Philosophy, as Aודus Huxley called it.

And the scientists of the mind, too, have found echoes in Theosophie,

קארל יום,

ליצ'ה,

שווייצה.

All had known and documented affinities with the concept of re-incarnation,

which, as we know, is basic to Theosophie.

שתיים, על ידי סיאנסים שמעלים אנשים במצב של סיאנס ומספרים מה עובר עליהם בעולם העליון.

ערב טוב לך, מעיין אגם.

ב-1979 זה היה, נכון? את הצצת ולא נפגעת, אבל התמכרת, נכון?

גם נפגעתי.

זאת אומרת, אם היום הייתי יודעת את מה שידעתי אז, ואיזה מחיר אני שלם,

לא הייתי עושה את זה למרות שזאת הייתה חוויה משגעת.

היו לך נפגשים עם דמות אחת קבועה.

נכון.

הייתה דמות אחת, שלא הזמנו אותה, היא עלתה.

היא לא הייתה קרובת משפחה של אף אחד מהאנשים הנכונים.

ובשלב מסוים זה הגיע למצב שאותה דמות הייתה מזמינה אותנו במקום שאנחנו נזמין אותה.

הדמות הזאת הייתה מזוהה?

כן, היא קראה לעצמה בשם, שאני לא רוצה לנקוב בו,

מאחר שהיה מדובר באדם שנהרג במלחמת יום הכיפורים במצרים,

אחרי שהוא היה שבוי שם.

והוא נתן לנו ממש סימנים, זאת אומרת הוא נתן לנו גם מספר טלפון וגם כתובת של המשפחה שלו משום שהוא ביקש מאיתנו ליצור איתם קשר כדי,

הפריעה לו הדרך שבה אשתו, על בנתו, מגדלת את הילד.

והוא רוצה שאנחנו נתערב בעניין. את התערבת?

בשום פנים ואופן לא הסכמנו לעשות את זה,

אבל בדקנו באותה הזדמנות

אם באמת זה קיים, הכתובת ומספר הטלפון,

ואותו שם שידענו, כי הנה, היה לנו שם מלא. מצאת שהיה אדם כזה. גם טלפון היה נכון.

אז עכשיו יש לך בעיה כפולה, גם את לא שלמה עם מה שעשית,

וגם את לא שלמה עם המשימה שאת לא שלמה שהוטלה בידייך, לא בוצעה.

כמו שאני אומרת, זו הייתה חוויה מרתקת,

שאני חושבת שמעט מאוד אנשים מתנשאים בה.

זאת אומרת, זה היה אחד האנשים המעניינים ביותר שפגשנו.

זה היה אדם עם אישיות מאוד חזקה.

הוא היה מסוגל להגיד למישהו באמצע סיאנס לקום וללכת.

זה אדם שאף אחד מאלה שעשו את הסיאנס לא הכיר. לא הכיר אותו.

אבל אולי קראתם עליו בעיתון.

מעולם לא, לפחות לא במודע. אין לנו מודעות לזה.

הוא לא הייתה לנו.

ממש יצרנו קשר נפשי איתו. זאת אומרת, הוא היה קורא לנו להגיע לסיאנס.

זה נערך אצלי בבית

ולא היה לי טלפון,

והוא סיכם איתנו שהוא ייצור איזה מין סחרוכות קלה לכל האנשים.

היינו משהו כמו שמונה.

כדי לזמן את כולם באותו ערב לבוא לסיאנס.

וכך היה, והוא היה אומר לכל אחד איפה זה קרה לו בדיוק.

הוא גם ידע דברים על האנשים שבאים? בהחלט.

גם אנשים, גם אורחים שביקרו.

ידע עליהם גם מהאנשים מדורות קודמים?

לא. הלוא הוא נמצא שם, על פי תפיסתך, אז את הדברים, נכון? נכון. אבל מה שהוא הסביר בעצמו זה שהידע שלהם הוא לא יותר גדול משלנו. זאת אומרת... אה, הוא לא פוגש שם, נגיד, את הדורות הקודמים.

אנשים שנפטרו, כן, אבל כן, חלק. למשל?

הוא מסר דרישת שלו מסבא שלי, למשל.

איך את יודעת?

הוא אמר את שמו, הוא אמר שיש לי דרישת שלום מסבא שלי.

שאלתי איזה סבא משום ששני הסבים שלי נפטרו, ואז הוא אמר ממש את השם שלו.

כשרק אני ידעתי את השם בעצם.

אבל רק את שמעת שהוא אמר, ראית את זה בלוח. בלוח.

למה הפסקת?

היינו שתי מדיומיות שעשינו את זה,

ועברו שנים, אנחנו ככה התחלנו לגור קצת יותר רחוק,

ניסינו שתינו,

וכל הקבוצה ככה התפזרה בארץ,

ומטבע הדברים הדברים התרחקו.

אבל מה שקרה זה שבהיריון הראשון שלי,

לאחר שניסיתי, בסוף חודש תשיעי נפטר העובר,

ממש ביום המשוער ללידה.

ואת מקשרת את זה לדברים?

עוד רגע.

השותפה שלי לסיאנסים איבדה שני עוברים בחודשים מאוד מתקדמים ובנסיבות ממש טרגיות.

עד אז לא קישרנו שום דבר.

יום אחד הייתה תוכנית בערב חדש,

והיה שם רב שגיבר,

והוא אמר שכתוב,

נדמה לי בזוהר,

שאנשים שמדברים עם עולם המתים,

לא משלמים בעצמם, אלא בדור הבא.

באותו רגע ממש יצרנו קשר, אני והמדיומית השנייה,

ואמרנו שאם יש אפס קצהו של סיכוי שזה נכון,

אפילו אפס קצהו של סיכוי שזה נכון,

מבחינתנו אנחנו גמרנו לעשות את זה. הפסקתם. וזה היה מאוד קשה.

כן. את לא עושה את זה היום אתם. בשום פנים ואופן.

האמת היא שאנחנו גם לא הצלחנו להעלות את הנשמה בחזרה, זה נשאר איתנו.

הנשמה, דיברנו איתה, הוא ביקש נגיד עליו קדיש, כי לא היה מי שיגיד עליו קדיש, אחיו מתחת לגיל 13. הוא נשאר אצלנו, אחרי זה חברה שלי העלתה אותו,

הוא עבר אליה הביתה, הוא היה בוכה בלילה,

מזיז רהיטים, מפיל סכוּם.

אז שהיא אמרה לי, וביקשתי מאחד האנשים שאני מכירה שיגיד עליו קדיש,

הוא לא.

אני לא מוציא מכלל אפשרות שקיימות נשמות ושניתן ליצור קשר איתן,

ואנשים שמתקשרים עם נשמות,

לא כל התקשורים הם תקשורים נכונים,

אבל יש נשמות שדרכם מגיע ידע שהוא מעבר לאפשרויות של האדם של המתקשרים.

יום אחד צלצל אלינו אחד במשרד,

אמר שהוא החילוני,

והוא אמר שהם עשו סיאנס, ועלו את הזמר זוהר ארגוב, ושאלו אותו היכן הוא נמצא, הוא אמר שהוא נמצא בכף הקלע.

כף הקלע זה מקום הרבה יותר חמור מגיהנום,

שאלו אותו מה הוא מבקש, הוא אמר שיפסיקו להשמיע את השירים שלו.

אמרו לו, מה אפשר לעזור לך?

אז הוא אמר, שהבן שלי יחזור בתשובה.

שאלו אותו כיצד,

אמרתי, קחו אותו לרב אמנון יצחק.

ככה צלצל לחילונים וסיפר את הסיפור. אני לא שמעתי את הסיפור, מסרו לי אותו,

לא התייחסתי לדברים.

עברו מספר חודשים, ואני יושב בחג הסוכות האחרון בסוכה על ידי נוער בבת ים.

פתאום נכנס אלי יהודים ואומר לי, תשמע, יש פה מישהו שרוצה לחזור בתשובה.

אני ניגש, אני רואה את היהודי, אני אומר, כן, מי אתה?

אז הוא אומר לי, גילי ארגוב,

הבן של זוהר ארגוב.

אני עולה איתו למעלה, יושבים, מדברים.

היהודי פורץ ובכי,

אומר, אני רוצה לחזור בתשובה,

יש לי דחף פנימי,

אני לא יכול להסביר אותו, ואני לא יודע איך עושים את זה. ואמרו לי שאתה מבין בזה.

התחלתי לדבר איתו והסברתי לו,

לאחר מכן שאלתי אותו, אתה שמעת על דבר כזה שהיה סיאנס בעלות אבא שלך, והוא אמר כעת דברים.

לא, לא שמעתי.

תודה, תהיה בריא, שלום, הלכתי.

אחרי חודש בערך אני נמצא בארצם בחולון, ביד לבנים.

ניגש אלי אותו אחד שהביא אותו ואומר לי, תדע לך,

גידי ארגוב, חוזר בתשובה,

התפלל שלוש תפילות, שומר שבת, ויתר את ההופעות שלו,

ברוך השם, שמח ושמחה גדולה.

הלך לדרכו.

אחרי כמה זמן הצלצל עוד חילוני למשרד.

אם זה אותו אחד או אחר אני לא יודע,

אבל טלפון למשרד,

אומר, שאלו בסיאנס את זוהר ארגוב,

שאלו אותו איפה הוא נמצא, אמר שהוציאו אותו מכף הקלח.

שלוש, על ידי מתים קליניים שמתו וחזרו לחיים.

המושג מוות קליני פירושו מוות הפיך, כלומר מוות

שלמעשה יש הפסקה בפעילות הגוף,

הפסקה בפעילות החשמלית של הלב,

הפסקה בנשימה,

אבל עדיין לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים למוח,

לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים לרקמות,

ולכן אפשר להחיות את אותו אדם.

תופעות כאלה קורות בהרבה מאוד מצבים,

החל מטביעה,

דרך התקפי לב והפסקה בקצב הלב,

המשך בחבלות, בתאונות ובחבלות מוח,

לפעמים...

הסיכום שלך, לפחות זה שקשור לענייננו, הלילה מתחיל בינואר 74, נכון? זמן קצר החל מלחמת יום הכיפורים,

אישה צעירה, כבת 22. את חיה בתל אביב אחרי שעזבת את הקיבוץ

שבו גדלת,

ואת הולכת ברחוב בוגרשוב.

מכאן את לוקחת את הסיכום.

אני הולכת ברחוב בוגרשוב,

ואז נפל עלי פיגום מגג של בניין שהיה בתהליך בנייה,

גג של קומה חמישית.

ברגע שנפל עלי הפיגום,

אני יצאתי מהגוף, כלומר הנשמה שלי יצאה מהגוף,

וראיתי ושמעתי כל מה שנעשה ברחוב, כאשר אני מחוץ לגוף מרחפת בערך של ארבעה או חמישה מטר.

ואני חושבת לעצמי כמה מוזר שאני רואה את הגוף שלי, כלומר אני לא בתוך הגוף, כי אני אף פעם לא חשבתי שהגוף ואני זה משהו נפרד.

וככה עברו כמה רגעים.

את שומעת את השיחות של האנשים?

כן, אני שומעת, זה היה לא רחוק מפינת קינג ג'ורג', ברחוב בוגרשו והמקום בשעות האלה היה די הומה, אז היו הרבה אנשים שהסתובבו שם וכולם נעצרו והסתכלו. והתחושה הכללית?

והתחושה הייתה מאוד טובה. טובה. כן, הרגשה מאוד טובה, כיף.

את ספקת מהלומה עצומה בראש. כן, זה היה... קרש שנופל מקומה השישית. כן. אין כאבים.

לא הרגשתי שום כאב, שום דבר.

והיום אני יודעת להסביר שזה מפני שלא הייתי בגוף, ומה שכואב זה לגוף כואב,

אבל אני לא הייתי בתוך הגוף.

לא הרגשתי שום כאב, אני גם לא יודעת איך יצאתי מהגוף. בכל אופן, אני יצאתי,

ואחרי כמה רגעים של ריחוף בגובה הזה, של בערך 4-5 מטר,

נכנסתי לחושך.

בעצם התאונה הייתה ב-4.20 בבוקר, בינואר 1983. באתי מאשדוד לכיוון בת-ים להביא את השותף,

והשותף היה גר בבת-ים, אז נכנסים דרך בן-גוריון,

ושם יש מין מקום כזה עם מזלג, צד שמאלי,

לא, אין כניסה, בצד ימני אפשר להמשיך לנסוע.

אז רצה השגחה עליונה שאני אכנס דווקא בצד השמאלי,

והייתה לי תאונה.

האוטו שלי באמת התרסק, עף ורחוק,

ורצה הגורל, המזל, יותר נכון, רצה הקדוש ברוך הוא

שאני אעוף מהאוטו ויפול וריץ אותו כמה מטרים מהאוטו.

בהתחלה לא הרגשתי שום דבר.

אחרי אולי כמה דקות התחלתי להרגיש כאבים איומים.

ואני מסתכל, רואה כולו, הכול שבור, הכול עקום.

לא ידעתי כבר מה לכאוב, איזה חלק מהגוף.

ולפתע פתאום הכול השתתק.

אני רואה שמתוך הגוף שלי יוצא עוד גוף אחד,

מתוך משה יוצא עוד משה.

אני עולה למעלה למעלה,

ואני מסתכל ורואה את עצמי שוחרר על האדמה.

כולו מרוסק, כולו שבור.

מה שכן מעניין,

שדרך כלל כשמישהו מקבל מכה ברגל וביד, אז הוא מחזיק את היד וצועק,

כי בכל זאת היד היא חלק ממנו.

פה אין שום, לגוף לא היה שום שייכות.

אני מסתכל,

היה נראה לי כמו שק תפוח אדמה.

לא שיהיה שם, מה כבר יכול להיות?

וכבר התחילה להיות לי הרגשה טובה.

עצם העובדה שכבר לא היה לי שום כאב.

אני נמצא מלמעלה ורואה את הכול.

ואז אחרי כמה זמן, אני באמת לא יודעת בדיוק,

הגיעו שני אמבולנסים,

יצאו משם רופא ושני אחיות.

והדבר המדהים, שזה באמת, אי אפשר לשכוח את זה.

אתה יודע, בדיוק כל רופא מה הוא חושב.

זה מדהים.

ואז ניגשו אליי, התחילו לימה עם המכונות החיה.

לא כאן.

אני עוד אומר לעצמי, מה הם רוצים ממני?

כל כך טוב לי שישאירו אותי.

ולפתע היה ניתוק,

ואני מרגיש עוד מושך יוצא ממני.

ואז אני נכנס למקום

ממש ממש מפחיד.

תשע שנים פלוס במוסד,

התחלת להתעסק בעניינים של עסקים מהוגנים ומרובעים, הייתי אומר. לחלוטין.

אתה סמנכ״ל של חברה, והתעסקת בביטוח.

אדם מן היישוב.

אדם שכל הגישה שלו אומרת,

ביידיש צחה, זה נקרא שוף בלעיינק ואוקטו.

קודם כל אתה צריך להוכיח דברים מתמטית, ואז אני מוכן לקבל אותם.

עד אותו יום לפני 11 שנה.

אתה היית בן 39,

היית בשירות מילואים, נכון?

הייתי אז בשירות מילואים, בפטרול,

ופשוט באמצע פטרול צלחתי.

מה, שעת צהריים?

שעת ערב. שעת ערב. שעת ערב, חושך וחושך. אתה צונח.

מה אתה זוכר מהדקות שמגיעות אחרי הצמיחה הזאת?

זה הדבר המעניין. אתה אומר, בוא ניכנס פנימה, ואני דווקא יצאתי החוצה.

כלומר,

התחלתי לראות מה שמתרחש מסביבי, אבל כאילו אני צף מעל,

נמצא מעל התמונה, אני רואה את עצמי שוכב,

אני רואה את החובש מנסה לעשות את ההחייאה,

אני רואה אנשים מתחילים להתאסף מסביב, אני רואה את הבלגן,

בסך הכול טוב לי, מתחושה של שלווה, של חנימות כזאת, תחושה של כיף. כאילו, באיזה גובה אתה כאילו?

מעל, זאת אומרת, אני רואה את כל התמונה,

כאילו מלחץ של כמה מטרים מלמעלה, רואה הכל, רואה הכל. כשמגיע החובש, אתה רואה אותו מלמעלה.

נגיד, אם הייתה לו כיפה,

היית יכול להגיד אחר כך, אתה חושב?

יכולתי לא רק את הכיפה,

אלא לזהות גם את הדרגות שלו ולזהות את האף שלו. באמת ראית אותו מלמעלה? באמת ראיתי אותו מלמעלה. אני היום מבין מה זה היה, באותו זמן לא הבנתי את זה. עכשיו, אתה ראית מלמעלה גם את עצמך שוכב? ראיתי את עצמי שוכב.

את הגוף שלי מונח ללא תזוזה. באותו גוף שהיה מונח זה היה מה? זה היה אני? זה היה הוא? מה זה היה?

זה היה גוף, גוף. זה הכל.

הנשמה לא הייתה לפני.

הייתה התנתקות.

היו כאבים?

לא, למרות שהרביצו לי חזק.

הרביצו מה?

בנסיעות החייאה, באזור החזה, במכות חזקות. עיסוי לחזה, כן, אני לא הרגשתי שום דבר.

וראיתי, ורק התחושה הייתה של מה הם רוצים ממני? כל כך טוב לי עכשיו, שיעזבו אותי ושיעזבו אותי בשקט.

אתה ידעת לאן אתה רוצה ללכת?

וככה, איך שאני צועד לכיוון הים, מגיע לחוף,

עומד ככה על החוף,

עומד ככה על החוף,

הייתי לבד שם, ממש לבד, לבד.

ככה ים ענק, ים כחול,

התחלתי לשחוד, לשחוד, ולהתרחק מהחוף.

וזה כזה חום שם,

שבאותו רגע להיות במים זה משהו לא רגיל.

אני שמח, וטוב לי,

וכל כך נעים, ואיזה חום בחוץ.

ככה אני

מתרחק מהחוף,

ופתאום אני ככה

מרגיש שמשהו פוחז לי ברגל מתחת למים,

ולוקח אותי לכיוון הקרקע.

הבנתי מה זה, לא הבנתי מה זה, לא חיה, לא כלום.

ככה אני מנסה להתנפל מזה, להשתחרר מזה, לא מצליח.

הבנתי שנתפסתי במערבולת,

ואני רחוק, רחוק, רחוק, ממש מלמעלה.

בדרך כלל אדם מנצל, אני יודע, 10% מהלקוחות שלו,

ואגב, כשאדם רוצה לחיות זה ה-100%.

אז החלתי ממש עם כל הכוחות האחרונים שלי לצאת.

הגעתי לאמצע הדרך,

וראיתי שאין לי כוח.

ראיתי שאין לי כוח,

וירדתי לכיוון הקרקע.

פתאום ראיתי את עצמי במצב כזה,

שזה היה לי דבר מאוד מבולבל.

ראיתי,

זאת אומרת, ראיתי שאני שניים.

מה זה אני שונה?

ראיתי את הגוף זרוק על הקרקע,

זרוק ככה.

כמו אדם מת, זרוק על הקרקע,

ואני מסתכל עליו.

אז לא הבנתי, מה זה, איך אני מסתכל על עצמי?

איך אני, מה הולך כאן?

זה כמו שאני למשל עומד במרפסת קומה שנייה,

ורואה את הגוף שלי זרוק על הכביש.

ורגע, מה אני עושה שם?

מה אני עושה שם? זה אני?

לא, אז רגע, מה, אני שניים?

מה הולך פה?

מה, מה זה, אני לא מבין.

ככה זה, לא.

לכן הקדמתי את העניין של גוף נשמה, אתה מבין?

כי לא הבנתי, פתאום נכנסתי למצב כזה בלבול,

אמרתי, מה הולך פה? זה אני, זה אני שם? רגע, הנה הידיים שלי,

זה העיניים שלי, זה השיער שלי הארוך, זה בגד ים שלי,

זה הרגליים, בואנה, זה אני, זה אני. אז מה, אני שניים?

איזה בלבול זה היה לי, מדהים.

וככה אני רואה את הגוף שלי הולך, ואני כאילו נוסע ממנו.

הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק,

ורוצה כזה, כאילו, כאילו לחזור.

לא הבנתי את המצב הזה.

אפילו באותו רגע לא הבנתי שזה נשמה בגוף.

לא הבנתי.

ממש לא הבנתי. חשבתי, לא יודע, איזה בלבול, איזה סרט.

זה היה מצב מאוד מאוד מגולבל.

מה אני יודע?

פתאום אני ככה הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק,

פתאום ככה זה היה נעמד.

נעמד, כאילו מקומה שנייה עליתי מקומה שמינית.

והגוף על הכביש, תחת המים כמובן.

ואני מסתכל על עצמי ואני רוצה להיכנס,

ואני רוצה לחזור, אני רוצה לחזור, אני רוצה לצאת מהמצב הזה.

ואני רואה שזה לא בשליטתי.

לא בשליטתי.

זווית הראייה,

המון מהסיפורים האלה מתארים יציאה של זווית הראייה מהגוף,

מבט מלמעלה,

כאשר בחלק מהמקרים, גם בספרות מחוץ לארץ,

אנשים מצליחים לתאר דברים שיכולים לראות רק מזווית הראייה הזאת, אם האיש הייתה כיפה או קרחת או דרגות.

תראה, אין לי תשובה לזה,

ואני אומר גם שאלה שחוו את זה כנראה מספרים אמת,

כי אני בעצמי נתקלתי

בחולים שעברו החייאה,

הם מספרים את הסיפור שהם ראו כאילו הם מסתכלים מלמעלה ומסתכלים למעלה.

ובאמת, לזה אני לא יכול למצוא את ההסבר.

קודם לכן, מוות בשבילי היה סוף פיסוק.

אין שום דבר אחר כך.

אחרי אותו אירוע, ועם כל מה שלמדתי,

עם השאלים שחלפו מאז,

אני מבין שזו רק ההתחלה שלי.

ואם אדם שמע שיש סיפור כזה, אז הוא חושב,

נא לקלוח רק את ההתרכזים, אז הייתי מאמין.

אין, הלוואי, אם יקרה לי, אני אאמין.

שלא יקרה לכם, יקרה כזה.

שלא יקרה לכם.

למה שלא יקרה לכם?

כי הם לא יודעים כמה זה מחייב היום.

אתה, זה לא, אני מאמין שיש אלוקים,

אתה ראית שיש אלוקים.

אז אם אתה ראית בעיניים שלך,

בצורה הכי חזקה שיכולה להיות,

אז איך אתה יכול לדבר לשון הרע?

איך אתה מתפלל?

איך אתה עושה ברכת המזמן?

אם נתנו לך במתנה ואתה ראית את זה בעיניים שלך,

אז זה מחייב אותך כל רגע, זה לא פשוט.

במצב שלי, כשראיתי מה שראיתי,

התודה שלי היא מאוד מאוד גדולה, על כל שנה,

וכל דבר שקורה,

אני יודע,

וברור אבל,

שזה מינינו,

לטוב ואוכלים אותם,

הכול יפה.

וחי בצורה כזאת, מקבל הכול באהבה,

מקבל הכול בשמחה,

הוא בא מחשב עם כל הברגים וכל הגופים ניתוחים ומסגריה שלמה,

אבל אני כל הזמן מודה לו איך זכיתי בכל זאת לראות את מה שראיתי,

ובשבילי זה מין סמינר כזה,

סמינר שמשה,

תדע לך לאן הבן אדם הולך בסוף.

ליהדות ולאמונה היהודית,

אז הגעת רק שבע שנים אחרי זה,

שבע שנים אחרי המקרה,

זה הגיע בעצם מפסוק,

נכון? זה התחיל בפסוק.

מה היה הפסוק?

הרי גדלתי בקיבוץ של השומר הצעיר, ובזמנו לא הייתה טלוויזיה ולא היה שום דבר, ואנחנו כילדים לא ידענו מה זה סידור תפילה, ולא היה לנו שום מושג ביהדות,

ואחרי שבע שנים התגלגל לידיי במקרה סידור תפילה,

וחשבתי שזה ספר קריאה, לא ידעתי מה זה,

וכשפתחתי אותו ראיתי בשורה הראשונה כתוב,

מודה אני לפניך מלך חי וקיים,

שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה ממשפה.

התורה היא תורת חיים, התורה מאפשרת לנו לעבוד

עם הקרים שהקדוש-ברוך-הוא נתן לנו,

עם השפה שהקדוש-ברוך-הוא נתן, עם האורות מהיצרן,

והמדע יכול לספק לנו כלי אדיר להתפעלות מהבריאה,

והוא הראה לנו השלמה יפה מאוד בין יהדות לבין מדע.

בסופו של תשבון יהיה בסדר, בסופו של תשבון המדע כל כך יתחכם שהוא יעזור לתורה.

הוא עכשיו מתחכם את המדע הראשון כשהוא עושה את עצמו מעל הקרקע האחרון.

הוא נפגע בקריאה של תיאולוגיונים שהיו שם שם כאן לפני שנים.

צריך לדעת, מי שזוכה ללכת לסמינר,

כמה ימים?

ארבעה ימים?

שלושה ימים?

הוא מקבל מנה קדושה של ידיעות, אבל מבוססות,

אחרי כל מה שדיברו בכל העולם כולו.

נותנים לו את החומר ביד, תבדוק, תתמודד.

דרך אגב,

יש סמינרים לאקדמאים.

זאת אומרת שבאים לשם פרופסורים,

מהנדסים, דוקטורים,

אנשים שלמדו הרבה שנים,

אנשים שבאים עם עט וניין לא לכתוב כתבה אלא לרשום נקודות,

לבדוק,

ואחר כך להתמודד.

עוד לא יצא אקדמאי אחד,

עוד לא יצא פרופסור אחד שאמר,

כל מה שאמרו פה שטויות, והנה ההוכחות ההפוכות.

יהודים יקרים,

אם אנחנו מדברים לא לעניין,

ואנחנו מדברים דברים לא נכונים,

יבואו המבינים מהצד החילוניים ויתמודדו.

יבואו ויגידו, זה אמרת, נוכיח לך הפוך. זה אמרת, הנה הפוך, הנה, הנה הפוך. שלום, נגמר הוויכוח.

שיעשו סמינר.

ככה הצעתי להם,

בקלטת כל עבאם עמבה.

ייתנו לנו שבוע לדבר בטלוויזיה, שבוע רצוף, נעשה סמינר לכל היהודים.

מבטיח להם קודם כול שיהיה הרייטינג הכי גדול,

95% יצפו שבוע ימים בתוכנית.

יעשו פרסומות כמה שרוצים.

אחרי זה אנחנו נותנים להם 70 שנה שיכחישו את מה שאמרנו.

לא שבעה ימים, 70 שנה שיוכיחו את ההפך.

אבל הם למדו רק דבר אחד,

נגד הדתיים אי-אפשר להילחם, יש להם תשובות לכל השאלות.

אז מה עושים?

מקללים,

מבזים,

מלעיגים ואומרים,

עזוב אותך,

זה לא רציני,

זו הסתה, זו הפחדה, זה ככה, זה ככה, זה ככה, וככה מנערים את הכול וזהו. ואחר כך שמים מוזיקה,

בוחרים איזה שיר גם כן שיש לו תוכן מעניין שדיברו.

יאללה, הפנינג אחד גדול.

ובכן, יש כמה סיבות לרתיעה הזאת,

וזה לא תמיד נובע מרתיעה.

אחת, חוסר ידיעה

ופחד לדעת,

כי זה מחייב.

שנית,

הרבה מהחילונים חושבים שאם הם חוזרים בתשובה הם פשוט מאוד יצטרכו להיות שחורים כמו החרדים ויהיו מוגבלים בחייהם לחלוטין.

שליש,

יש פשוט אנשים בעלי תאוות שלא מוכנים לוותר על התאוות שלהם.

תהיה האמת מה שלא תהיה,

כמו שאדם מודע לסכנת העישון,

ולמרות זאת הוא מעשן כי הוא תאב לעישון.

תסביר לו, תוכיח לו,

תראה לו שקפים של הריאות שלו,

והוא יגיד לך תודה רבה.

גם הדוקטור שלי מעשן, אז אני גם מעשן.

וראיתי שניים שחיו עד גיל 80 עם עישון,

אז אני גם מעשן.

בעל תאווה,

התאווה מכסה לו על העיניים לראות את האמת.

עכשיו,

עיקר הדברים שהיום בציבור הישראלי יש רתיעה מחזרה בתשובה,

זה התשקורת.

זה שכל הזמן מכפישים את הדתיים.

אדם חילוני אמיתי לא מתייחס לדם.

גר ותושב, אני עמכם, תנו לי אחוזת קבר.

אבל פה מדובר בעבודת תוכנים ומזלו,

בעבודת אלילים. אנחנו החילונים מפחידים כל הזמן את הילדים שלנו שהדתיים הם חיים חיים איומים ונוראיים.

ככה אנחנו עושים, ככה אנחנו עושים.

כן, מפחיד.

אתה חולה, אתה לבלה.

לא, לא, לא. הבן שלי היה בלבנון במלחמת לבנון. לבלה שגם מחר. לא, לא, טוב, סליחה. אתה רוצה לציין את הדף הזה?

הוא מכעיס אותי.

מפחיד אותי.

מפחיד אותי.

כשהייתי כתב במקומי של ידיעות אחרונות.

ובין אשר נשלחתי לפקח את הסמינר,

ואני זוכר שההנחיות של העורכת היתה להפוך את זה לאיזה חוכד ייצולה.

הקדוש ברוך הוא מעורר אותנו!

איפה הילדים שלי, איפה?

אמנון יצחק לוקח אותם חזק.

מי אתה, אמנון יצחק?

אמונה הוא פעם. הערב, שמונה בקצות.

אף אחד לא נכנס לבני ברק לראות את אהוביי היהודי.

אף אחד לא נכנס לראות שיש למעלה משלוש מאות סוגי גמחים

בבני ברק של עזרה לזולת חינם.

למעלה משלוש מאות סוגים. תבינו, יהודים יקרים, יש חוברת שלמה שנקראת גמחים.

אף אחד לא יודע כמה האנשים האלה הם אנשים חביבים ואנשים שמוכנים לתת מזמנם ומכוחם למען הזולת.

או מגמה, במיוחד בציבוריות הישראלית,

להיות מאוד

שטוחים ורדודים, זה בא עם התקשורת וכל זה.

אלא לא לוותר על העומק. עכשיו, אני חושב שאם לא מוותרים על העומק, ממילא אתם גם כן תגיעו,

אני אומר לסטודנטים, גם תגיעו ליהדות, משום שאתם לא תסתפקו בתשובות שבלוניות.

חוק טבע.

זה חוק טבע בכלל,

אלא היום אנחנו נוטים מהר להיכנס לטכנולוגיה,

שגם כן הזכרתי מקודם.

רוצים לרוץ, רוצים לראות תוצאות, רוצים לראות כסף, אז זה הכול שטחי.

הייתי אומר לסטודנטים, כך אנחנו אומרים להם,

אנא מכם,

לא לוותר על העומק. ואם לא לוותר על העומק, ממילא גם בתורה תגיעו וגם ביהדות תגיעו כבר לאמת.

יש בעיה חמורה שרוב האנשים נמצאים במירוץ מטורף, וכמה שהם יותר מצליחני, ככה המירוץ הוא יותר מטורף,

והתוצאה היא שאין לה שום זמן לחשוב.

אתה עושה רפטינג בתוך קניון מרהיב, אתה לא נעצר להסתכל על הקירות,

אתה לא נעצר להסתכל להרים ראש.

אתה נסחף עם הזרם, נאבק בגלים.

אז זה מרתק להיאבק בגלים.

מי שעשה פעם רפטינג יודע איזה

אתגר זה להיאבק בגלים ולנווט את הרפסודה שהיא התעשרות עם הזרם,

אבל אם אתה לא נעצר, אתה לא ראית כלום.

ראית כל הזמן מים. איפה הקניון? איפה השמים? איפה השמש?

איפה ההרים שרואים ממול? צא מהזרם האדיר שסוחף אותך.

תתבונן ואז גם תתפעל.

אני עוסק בהסתברות, אני עוסק בסטטיסטיקה,

ואנחנו, כפי שאמרנו, אנחנו עוסקים ברמה השכלית,

לא ברמה של אמונה.

עכשיו,

כשעוסקים בשכל

ובתיאוריות מדעיות ובתורת ההחלטות, אז כל הזמן צריך להסתכל על הסתברויות.

ככה אנחנו עובדים בכל דבר.

אם אני עולה על מטוס, אני לא יודע שהמטוס לא ייפול.

גם אני נוסע באוטו היום, הוא יותר מסוכן מטוס.

אז למה אני נכנס למטוס או לאוטו?

אני עושה חשבון, זה נקרא תורת החלטות, אגב, בצורה מאוד פשוטה.

אני עושה חשבון, אני עושה חשבון של כדאיות

והסתברויות, עושה את, מכניס את הכול לתוך איזו מוכנה,

מוכנה לא פורמלית בראש, אולי מוכנה פורמלית, אם זו הייתה החלטה מסובכת יותר.

ואני עושה את החשבון, מצד אחד יש לי את כל ההעדפות,

מצד שני יש לי הסתברויות,

ואני מגיע לאיזושהי החלטה טובה. אותו דבר בעולם מדעי,

כפי שאמרתי מקודם.

עושים עוד ועוד ועוד נתונים, ולאט לאט רואים אם זה מתקבל או לא מתקבל, בצורה שכלית,

הסתברותית.

כשלוקחים את כל הכיוונים ביחד, להערכתי צריך להוביל

לאחוז גבוה מאוד מבחינה הסתברותית שהתורה היא אמנה משמיים.

אי אפשר בכלל לחשוב אחרת.

אני שומר את אותה תורה שהקדוש ברוך הוא נתן לפני שלושים ושלוש מאות ארבע עשרה שנה,

בלי שום תסכול, אלא אדרבה, מתוך ידיעה מוחלטת שאני יודע בדיוק למה שהוא התכוון,

מכיוון שהתורה היא דבר חי, ולימוד התורה הוא דבר חי, ועם ישראל לדורותיו מסר את נפשו על לימוד התורה,

ולכן כל יהודי שיש לו מספיק אומץ

לעמוד מול האמת יוכל לשאול את השאלות ולקבל את התשובות ולהגיע למסקנות ההכרחיות שעם ישראל חי,

ושהקדוש ברוך הוא אמת ותורתו אמת,

ושהיום יש לנו כלים נפלאים להתחבר אל הקדוש ברוך הוא,

והדרך היחידה שלנו בעצם לבנות את עצמנו כיהודים ולהביא את עצמנו לגאולה אמיתית ולחידוש הקשר הישיר עם הקדוש ברוך הוא, זה אך ורק דרך

העשייה התורנית, דרך שמירת תורה ומצוות, דרך לימוד התורה.

אם היה בורא אותנו רק עם יצר טוב,

אז ודאי שהיינו עושים רק טוב, למה? אין משהו אחר, מוכרחים לעשות טוב, אנוסים לעשות טוב,

אין מציאות של רע לעשות אפילו,

אין מחשבה רעה,

רעה טוב.

ממילא כל מה שנקבל ממנו יהיה חסד, אוכל חינם.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

דאג שתעשה משהו קטן,

תתמודד עם משהו קטן, מבחן אמריקאי,

ארבע תשובות,

שלוש לא נכונות, אחת נכונה,

תצליח לקלוע על התשובה הנכונה, תקבל ציון 100, על 100 תקבל קידום, תפקיד, מעמד וכו'.

אומר הקדוש ברוך הוא, אני נותן לך יצר הרע שתפקידו לבלבל בשיטה האמריקאית.

והוא יגיד לך מי אמר, מה פתאום, אז מה, אפשר ככה, אפשר לא ככה, אפשר לאט לאט, מי אמר לך מהר, למה ככה, תקשה קושיות.

ואז הוא ידיח אותך מלעשות את הטוב, הפשוט והברור.

מצד שני, הוא יציע לך תאוות, פיתויים, כל מיני דברים,

שתסיר את מבטך מן האמת.

אתה, מחובתך להתבונן,

ולשים לב,

כמו חייל בצה״ל,

כשאתה נמצא במשימה שבעה חודשים בלבנון,

אתה חייב להיות מרוכז,

אתה לא יכול להיות בשמירה נאמנם.

למה? אולי זו תהיה התנומה האחרונה.

אתה חייב להיות ערני, אתה יודע שיש מולך חיזבאללה.

הם מחפשים להרוג אותך, נכון?

מה אתה עושה? דרוך, ער, עייף, לא משנה, כל הזמן מול.

יצר הרע יותר גרוע מחיזבאללה.

יותר גרוע. הוא גם הורג את החיזבאללה, את כולם הוא הורג.

את הרוצחים הוא רוצח.

יצר הרע זה היצר של כל בני האדם.

הרע.

אין יותר רע ממנו.

הוא רק הפעיל את היטלר, אתה שומע? הוא הפעיל אחד.

ג'ינן אותו,

סרב לו ביוז,

52 מיליון מתו.

זה יצר הרע.

הוא יכול לבוא לאחד, לתת לו גאווה,

והוא יטשטש את כל העולם.

יש לו כוח.

אבל החכם שהולך על פי התורה ויש לו הוראות,

והוא מבין שהצבא רוצה בטובתו ולכן ההוראות

קפדניות

הן לטובתו.

זו השמירה שלו.

אם הוא יוצא משם חי והצליח לבצע את המשימה ושמר על מי שצריך ועשה את כל מה שצריך,

מגיע לו צלש על זה,

ובפרט אם הוא עשה דברים שיוצאים מגדר הנורמה.

אותו דבר אתה.

אומר הקב' הוא דע,

יש אויב ממולך, קוראים לו יצר הרע.

לא רואים אותו.

הוא שם מטענים בכל מקום.

ומדי פעם הוא מרים אנשים.

אתה צריך לדעת דבר אחד.

אם תשמע לי להוראות,

לא יוכל עליך כלל וכלל.

מה עם ההוראות?

תרייג מצוות.

אלה הציוויים והפקודות.

אם אתה עושה אותם, הוא לא יכול עליך.

כי מה הוא רוצה?

שתחרוג ממצווה אחת, או שתעשה עבירה אחת. יש לו את הפרצה, משם הוא ייכנס והוא ימשיך איתך הלאה.

ואחר כך הוא יגיד לך, אתה רואה? אל תשחק אותה דתי, אל תשחק אותה חסיד, הנה עברת פה, עברת שם.

עזוב הכול, אתה מחרט, אתה לחמי.

ככה הוא עושה.

אם אתה נצמד להוראות, לא יאונן לך כל רע.

אתה תגמור פה את העולם.

אתה תצא מפה,

תקבל צלש.

אבל לא חתיכת ברזל פה, תעודה שם.

לא, אתה תקבל נצח נצחים בגן עדן

לפי המסירות נפש שלך לביצוע המשימה.

אתה מבין כמה טוב הוא מייעד לך? אם ייתן לך קדוש ברוך הוא, כל העולם הזה כולו שלך.

גם קלינטון שלך.

רגע.

אבל זה רק 70 שנה, 80, 100. ואחרי זה מה?

אוכל חינם שצריך להתבייש, כולם יאכלו בזכות, ואתה מחכה שם בפתח

שיזרקו לך חצי מנה פלאפל?

אבל אם אתה בא לעולם העליון,

שאפילו פה אתה צמצמת קצת באפשרויות שלך, למרות שזה לא נכון, לא חייבים,

תקבל נצח נצחים.

זה הטוב הגמור. כשהולכים, אז הולכים על גדול. אם כבר להיות עשיר,

אז לא מ-5,000 ל-6,000 משכורת. 6 מיליון דולר בחודש.

יהודי יקר, יהודייה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמנה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10, בני ברק,

או לטלפן ל-03-677779 וגם לפקסס ל-03-5743073.

כתובתנו באינטרנט

www.shofar.net

ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.