עצות וסגולות לקימת חצות - חלק ג | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה, אלא עיקרי הדברים מהספר 'אעירה שחר' באדיבות הרב המחבר שליט"א, את הספר ניתן להשיג במשרדי שופר- - - 

זהירות מלשון הרע

על האדם ליזהר מאד שלא לגרום על ידי חטא ועוון לאבד את הארת נשמתו, אשר זה נגרם על ידי כל חטא ועון שהאדם נכשל בו חס ושלום, ובפרט על ידי חטא דיבורי לשון הרע.

כיון שעליו כתוב בזוהר הקדוש (פרשת מצורע) שענשו הוא שנשמתו מצורעת, שפרושו שהיא איננה יכולה לקבל את האור העליון, מפני שהיא נענשת בסגירו דנהורא עילאה, ולכן החטא הזה גורם יותר מכל לסלק את נשמתו ממנו, ועל ידי כך יקשה עליו מאד לקום בחצות (כמובא בליקוטי מוהר"ן מאמר נ"ד עיין שם).

זהירות מרע עין

כמו כן על האדם ליזהר מאד מרע עין, שהיא קנאה ושנאה והסתכלות בעין רעה על חסרונותיהם של יהודים אחרים, כי המתנהג כך הרי היא ממשיך על עצמו עליו רוח טומאה המפריעה לו לקבל את טהרת נשמתו.

כמו כן גם הסתכלותו של האדם על עצמו, על חסרונתיו ועל חטאיו כל העת, ממשיכה עליו רוח טומאה ומעוררת את הכוחות השלילים שבו.

ולכן העצה הגדולה יותר מכל היא, להסתכל על כל עם ישראל בעין טובה ולחפש את מעלותיהם הטובות.

כמו כן גם האדם על עצמו, יש לו להסתכל רק על מעלותיו ומידותיו הטובות, והזמן לחשבון נפש הוא שעה אחת ביום, ולא יסתכל כל העת בחסרונותיו אשר זה גורם להתגברותם כידוע, ועל ידי שמסתכל האדם בעין טובה על עצמו ועל כל ישראל יזכה לקום בחצות. (ליקו"מ נ"ד)

עצת ההודאה 

אחד היסודות בעבודת השם הוא עבודת ההודאה להשם יתברך שאין ערוך למעלתה, והנה עצת ההודאה להשם יתברך היא עצה נפלאה מאד לזכות לקום בחצות, וזאת כאשר יתבונן האדם בתקופות ובזמנים היפים בהם הוא זכה כבר בעבר לקום חצות וללמוד תורה, ויתחיל להודות להשם יתברך על כך, ויאריך כפי יכולתו בדברי תודה והודאה להשם יתברך, על כל לילה ולילה שזכה לכך במתנת חינם, ובזכות כך בוודאי שיזכה שוב לקום בחצות. 

וכמו שכותב החיד"א על הפסוק (תהילים קל"ו) הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, שכאשר מודה האדם ומשבח להשם יתברך על הטובות אשר היטיב עימו, וגמל איתו ברחמיו וברוב חסדיו, בכך הינו גורם ששוב מחדש מתחדשים ההשפעות האלו, ועל ידי כך הוא גורם להשפיע את החסדים האלו לעולם ועד. 

והחוזה מלובלין כתב שזה רמוז בפסוק (תהילים קי"א) זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה', שכאשר אדם מזכיר בפיו את נפלאותיו יתברך שגמל עמו בעבר, בכך הוא גורם לגלות את חסדיו העצומים הגדולים של השם וממשיך על עצמו הנהגה של חסד ורחמים, ומקורה בדברי חז"ל שאמרו: כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה, נעשה לו נס אחר בשכרו. 

ולכן העצה במצבים אלו שבהם רואה האדם שהוא מנסה בכל כוחו לקום בחצות כאשר הוא עושה את כל ההשתדלות לכך, והולך לישון מוקדם וכמובן שמתפלל על זה וכו', ובכל זאת איננו מצליח בשום פנים ואופן לקום בחצות, כאשר בכל פעם מתגברים עליו קשיים מקשיים שונים. 

וכך עוברים ימים וחודשים ואף שנים שאיננו מצליח לקום בחצות, ועצת ההודאה היא העצה הבדוקה ביותר, שכאשר האדם יתבונן ויזכור היטב את הימים או החודשים שבהם זיכהו כבר השם יתברך, לטעום את המתיקות הנפלאה של עבודת ה' בשעות אלו, ויודה על כך להשם יתברך בכל ליבו יזכה בוודאי לקום חצות, כי בכך יגרום שיתחדשו עליו שוב החסדים שהיו כבר וישוב לקום בחצות. וזוהי עצה בדוקה ומנוסה מאד. 

שיחת הלב

עצה נפלאה לקימת חצות, אשר מקורה בדברי הזוהר הקדוש, המבאר כיצד דיבר דוד המלך עליו השלום לנפשו ולאיבריו, כגון במזמור ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו (תהלים קג) ועוד, ועניינה הוא לבאר ולהסביר לאיבריו את התכלית ולהסביר להם שכל תאוותיו של הגוף הינם הבל הבלים כי סופו של כל אדם למיתה, כאשר הגוף יכנס בתוך הקבר, ואחר כך כל האיברים יבלו ויתרקבו, ועוד דיבורים מעין זה, ועליה הבטיח רבי נחמן מברסלב, שכל מי אשר יעשה אותה ויתמיד בה, יזכה למדריגת הצדיקים הגדולים, אשר זכו לדביקות אמיתית בהשם יתברך, ואכן היה אחד מגדולי תלמידיו שעשה זאת וזכה למדריגות מופלגות מאד, כמובא בספר השתפכות הנפש (אות מח).

 והנה על ידה יכול האדם לזכות אף למעלת הקימה בחצות לילה, וזאת על ידי שהאדם ידבר אל גופו ויאמר לו: הרי אתה עתיד לישון הרבה בקבר, ולא באת לעולם הזה כדי לישון ולבלות את הזמן המובחר ביותר בחייו של האדם במיטה, וכך ירבה האדם בדיבורים אל לבו ואל עיניו שידעו את גודל מעלת קימת חצות, וירחמו על נשמתו ויקומו בחצות הלילה, וכפי שהיו שומעים צדיקים רבים שכאשר היו מתעוררים בבוקר השכם היו אומרים לגופם: עוד תישן הרבה בקבר קום בזריזות לעבודת בוראך, וכך היו קמים משנתם בזריזות עצומה לעבודת ה'.

וכך מסופר על העובד השם המופלא הצדיק רבי הירש לייב ליפל זצ"ל (ספר צילו של הרבי) שפעם בעת שעורר את האברכים בגודל מעלת התפילה והתורה בעת חצות הלילה, היה זה באמצעו של הלילה בעת אשר קור גדול שרר בחוץ וירד שלג כבד, וכך התבטא ואמר להם: אמרו לו לגוף, אמרו לו, דברו על לבו, שככל שהשלג יהיה כבד יותר כך ייטב לו יותר כאשר ישכב בקבר, ואכן האברכים ששמעו זאת ממנו התעוררו מאד והזדרזו לנצל את הזמן היקר של חצות הלילה בעבודת השם. 

עצת השתיקה

מובא בספרים, שלפעמים ישנה דרך ועצה נפלאה לזכות על ידה לקימת חצות, והיא שלא ירבה האדם להפליג על כך בדיבורו עם בני אדם, כי כשירבה האדם בדברו גדולות ועצומות על מעלת קימת חצות - זהו סגולה בדוקה שלא יוכל לקום בשום אופן, וזאת השבתי כמה פעמים לאנשים - אשר היו רגילים לקום חצות זמן רב, והנה לפתע ראו שזה תקופה ארוכה שאינם מצליחים בשום פנים לקום בלילה, ויעצתי להם שלא ידברו מחצות ומעלותיו עם שום אדם בעולם, רק עם חבר אחד בלבד, באופן שהם יחזקו אחד את רעהו, ועל ידי כך יראו פלאות כיצד הם שבים ומצליחים לקום בלילה - ואכן הם סיפרו שעצה זאת עזרה להם מאד, וזכו לשוב לקום חצות.

והטעם לכך הוא, מפני שכאשר אדם מדבר על כך הרבה במשך היום, יתכן לפעמים שמרוב לחץ ופחד, שמא לא יתעורר ויקום, ומגודל הרצון לקום, אינו מצליח להירדם מוקדם, ומשום כך אינו מצליח לקום חצות וזאת מפני שהוא לחוץ לקום.

ולכן עצתו היא, לבלי לדבר מזה כלל, ועל ידי כך שהוא יהא משוחרר ולא לחוץ, יקום בשמחה בקלות בחצות, כי הלחץ והדאגה הם הגורמים הגדולים ביותר לעייף את האדם ולהתישו, שלא יהא לו כוח לשום דבר בעבודת השם ובוודאי שלא לקום באמצע הלילה. זאת ועוד כאשר האדם מדבר על כך רבות, פעמים ומהווה הדבר מעין התגרות ביצר ובחילותיו, ולכן פעמים וצריך האדם לבלי לדבר מזה כלל, ועל ידי כך יזכה לקום חצות, ועצה זו היא עצה בדוקה ומנוסה מאד, אשר רבים ניסו זאת וראו בכך תועלת מרובה.

הצעות למעשה - כיצד לזכות לקימת חצות?

כאשר האדם מתחיל להרגיל עצמו בעבודה קדושה זו של קימת חצות, יש לו לדעת שצריך לעלות מדרגה לדרגה, ולא יעלה במעלות גבוהות שאינם שייכים אליו לפי כוחותיו ומדרגותיו, ולכן ראשית יש לו לאדם לזכור שאף על פי שאינו יכול לומר את כל התיקון חצות, יכול הוא לקום ולומר את מזמור על נהרות בבל בלבד, ובכך הוא זוכה להיות מהאבלים על ירושלים - שמעלתם עצומה מאד, כמו שכתב רבה של ירושלים הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד בשו"ת שלמת חיים (סימן א), שמי שאינו יכול לומר את כל התיקון חצות, יאמר את מזמור על נהרות בבל בלבד, ואחר כך יחזור לישון. 

ויש לדעת שהמעלות העצומות שנאמרו בכל הספרים על קימת חצות, אינם דוקא כאשר האדם נשאר ער מחצות הלילה עד הבוקר, אלא אפילו אם יתעורר האדם לזמן מועט בחצות הלילה ויאמר תיקון חצות, זוכה הוא על ידי כך לאוצרות עצומים ונוראים. 

כמו שכתב האריז"ל (שער הכוונות דרושי הלילה דרוש ד) וזה לשונו: אם אין באדם יכולת להיות ניעור כל חצות אחרונה של הלילה, אז יקום ממש בחצות ויבכה על החרבן כמו חצי שעה ואחר כך יעסוק בתורה וכו' ויחזור לישון וכו', ובלבד שיקום כמו חצי שעה ויתעורר קודם עלות השחר וכו'. 

והנה עד כדי כך חשובים ויקרים כל רגע ורגע שהאדם זוכה לקום בחצות, עד שהיו צדיקים מתבטאים ואומרים, שיש לו לאדם לכוון את השעון מעורר לנקודת חצות, אף על פי שיתעורר מכך רק ברגע שהוא מכבה את השעון בלבד, כי בכל שניה ורגע שאדם ער בזמן קדוש זה, הוא פועל גדולות ונצורות בנשמתו ובשמי מרומים. 

ואם רואה האדם שאינו יכול לקום גם בחצות הלילה וגם לתפילה בנץ החמה, עדיף שיקום לאמירת תיקון חצות ויחזור לישון עד הבוקר, כמו שכתב ה"בן איש חי" (פרשת וישלח). 

וכך ילך האדם ויוסיף לאט לאט לעלות מדרגה לדרגה, עד אשר יתרגל לכך ויזכה להיות מעבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות בקביעות - שמעלתם רבה ועצומה מאד. 

מדרגה לדרגה

והנה בוודאי ששלימות העבודה היא לקום חצות וללמוד תורה עד הבוקר, כאשר בוודאי שישנם אנשים היכולים לישון מוקדם ולקום מחצות ולעסוק בתורה ותפילה עד הבוקר כשהם צלולים ועירניים, לאחר כמה שעות שינה, 

ובספר הזוהר הפליג מאד במעלתו של הזוכה לעסוק בתורה ותפילה מחצות עד הבוקר מאד מאד. 

ועל הזוכה לכך כותב האריז"ל "שאין למעלה הימנו", ולכן כל אחד יעשה כפי כוחותיו וכפי יכולתו ובלבד שיזכה להיות מעבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות. 

אמנם ישנם מדריגות רבות בכך ועל כל אדם לעשות כפי יכולתו וכוחותיו, כאשר מדריגה ראשונה היא: לקום לאמירת תיקון חצות שמעלת אמירתה היא עצומה מאד, ולחזור לישון מיד לאחריה, וכל הזוכה לעשות זאת מעלתו גדולה מאד. 

ומדריגה שניה - אחריה היא: לקום לאמירת תיקון חצות ולהוסיף ולעסוק קצת בתורה כמה דקות בשעה זו, שהיא מעלה עצומה מאד, ואין ערוך וקץ לשכרו כמו שכתב הזוהר הקדוש (פרשת נח דף ע"ב) שכל הצדיקים מקשיבים לקול לימודו בשעה זו ועל ידי זה הוא מעלה את השכינה ועושה לה נחת רוח. 

ואחריה מדריגה שלישית הינה: שיוסיף ויהיה ער ויעסוק בתורה ותפילה כל השעתיים של חצות, אשר בהם מאירה הארת ה"עת רצון" והקדושה העצומה של חצות לילה כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן (קמ"ט), ואחרי שעתיים אלו יחזור לישון עד הבוקר. 

ומדריגה רביעית הינה: שלאחר שעתיים אלו, יחזור ויקום גם לתפילה בנץ החמה שעל כך אמרו חז"ל (ברכות י"ב) שמעלתו עצומה מאד מפני שמסמיך גאולה לתפילה. 

ומדריגה חמישית היא: שיוסיף ויקום חצי שעה קודם עלות השחר ויעסוק בתורה ובתפילה עד הבוקר, מפני שעל ידי שלומד תורה קודם עלות השחר, הוא מתקשר בשכינה הקדושה ומעלתו גדולה מאד, כמו שכתב האריז"ל (שער הכוונות דרושי הלילה ד). 

ומדרגה שישית הינה: שיקום חצות פעם בשבוע, כגון בליל שישי וילמד תורה מחצות עד הבוקר, ואחר כך יוסיף ויקום פעמיים בשבוע, כגון בשני וחמישי, וכך יוסיף ויעלה מדרגה לדרגה עד שיזכה לקום חצות וללמוד תורה, מחצות הלילה עד הבוקר בכל ימות השבוע כולו.

 והנה כל המדריגות האלו נכתבו אך ורק לעורר תשומת לבו של הקורא, אבל ישנם עוד הרבה רעיונות והצעות למעשה, ודרגות ביניים, כיצד לזכות למעלה נשגבה זאת, כל אחד לפי תנאיו ויכולותיו (כגון להתחיל לקום רק בליל שבת קודש, והיו שהחלו בכך, וכך התרגלו לאט לאט לקימת חצות במשך כל השבוע), וכל אחד יוסיף מדעתו כפי מה ששייך אליו, עד שיזכה למעלה נשגבה זו. 

מדוע התרנגול קורא בכל שעה בלילה?

וכתב מוהרנ"ת (ליקו"ה ע"ת ד') שזה הטעם שהתרנגול שהינו ממונה לעורר את בני האדם משנתם, כמו שאמרו חז"ל על ברכת הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, מפני כך שירתו של התרנגול היא בכל שעה מחצות לילה עד הבוקר, באמירת פסוקים הקוראים לאדם להתעורר משנתו, כמו שאמרו חז"ל בפרק שירה (פרק ד'), תרנגול מהו אומר: בקול ראשון אמר שאו שערים ראשיכם ,וכן בקול שני, בקול שלישית אומר: עמדו צדיקים ועסקו בתורה כדי שיהיה שכרכם כפול לעולם הבא, בקול רביעי אומר וכו', בקול חמישי אומר: עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך, בקול שישי אומר: אל תאהב שינה פן תיוורש, פקח עיניך שבע לחם. 

וכל זאת כדי לרמז ולומר לאדם, שאף אם אינו יכול לקום בחצות ממש, יתעורר ויקום לעבודת השם לפחות שעה אחת לאחריה, ואם אינו יכול לקום גם בשעה זו יקום בשעה אחר כך, ואם גם אז לא יתעורר, יקום משנתו שעה אחר כך, וזה הסיבה  שהתרנגול  קורא בכל שעה ושעה מחצות הלילה עד אור היום, וזאת כדי לרמז ולומר לאדם שאף אם אינו יכול לקום בחצות ממש, שיזדרז ויקום מתי שהוא יכול במשך הלילה, העיקר שיקום משנתו לפני עלות השחר, שמעלתה גדולה ועצומה מאד . 

בדוק ומנוסה:

עצות בדוקות ומנוסות המובאות כאן לתועלת הקוראים, אשר כולם מנסיונם של אנשים בני דורנו הקמים חצות. 

אדם העובד במשך היום למחייתו: 

כשחוזר מהעבודה יאכל ארוחת ערב, יסדר את כל עניניו בזריזות כפי יכולתו, וילך מיד לישון, ויקבע את שעות לימודו בחצות, וכך ירויח שני דברים חשובים: 

א. ירויח את שעות הערב הארוכות, שבדרך כלל הולכות לבטלה בשיעמום וחוסר מעש - וזאת מפני העייפות של כל היום. 

ב. ירויח את הלימוד והתפילה בחצות בשעות היקרות מפז. 

כמו שסיפר לי יהודי יקר, שהינו עובד למחייתו בשעות היום, ומאז שזכה לדעת ולהבין את מעלתה העצומה של קימת חצות הוא מזדרז לעלות על יצועו בשעות הערב וקם חצות, ואמר לי שבכך הוא מרויח בכל יום את כל שעות הערב שבדרך כלל היו מתבזבזות וחולפות בדברים של מה בכך ובחוסר מעש, וכך מרויח על ידי זה בכל יום כמה שעות יקרות. 

אברך הלומד בכולל יום שלם: 

ילך לישון מוקדם ויקום בחצות הלילה, וילמד ויתפלל ככל יכולתו, אם הוא יכול יהיה ער בכל השעתיים של חצות, ואם לא, יערוך תיקון חצות, ומעט לימוד וקצת תפילה וחשבון נפש. 

המלצה לאברכים: 

עדיפות ראשונה - לאברך החפץ לקום חצות, להשתלב גם במסגרת של כולל חצות, וכך כיום ישנם אברכים רבים הלומדים בכולל חצות, כשהם משלבים אחר כך לימוד בכולל אם בשעות היום כולו, אם כפי יכולתם, חצי יום, לפני צהריים או אחר הצהריים. 

הרגל מומלץ

ככלל, יש לאדם החפץ לזכות לכך, להרגיל את כל בני ביתו לשינה מוקדמת בשעות הערב, ומכך ירויחו גם כל בני הבית, כאשר הילדים ירויחו מכך, שיקל עליהם לקום מוקדם ללכת לתלמוד תורה בשמחה מתוך צלילות ורעננות, ולא יצטרכו לתלוש עצמם בבוקר מהמיטה בכוח רב, וכך יהיו צלולים ורעננים במשך כל שעות היום, כך גם דבר זה הינו הרגל טוב לכל החיים להתרגל לישון מוקדם, ובכך יתרגלו כאשר יגדלו שלא לבטל את שעות הערב בחוסר מעש ובבטלה. 

והנה אף כאשר האדם לא הצליח לישון זמן רב לפני חצות, אם יחליט בהחלטה חזקה שהינו חפץ לקום חצות בוודאי יוכל לקום. 

כמו שהיה אומר רבי נחמן מברסלב, שכאשר האדם מתעורר משנתו עליו מיד לקום לעבודת הבורא, ואת השינה ישלים לאחר התפילה, וכן היה אומר הרה"ק רבי משה מקוברין זיע"א, שכאשר האדם מתעורר אין לו לחשוב שמא הוא עייף ולא ישן מספיק, אלא יזרוק עצמו ממיטתו, ורק כך יזכה לקום, וזה כאשר האדם יחליט בהחלטה חזקה שהינו חפץ להיות מעבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות, ועל ידי כך לא יסתכל על עייפותו כלל אלא יקום מיד לעבודת השם יתברך.