אעירה שחר - חלק ה | הרב אמנון יצחק
- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אעירה שחר' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - -
פרק שלישי - השערים נפתחים בחצות: כוחה וסגולתה של התפילה בחצות הלילה
הנה כאשר האדם מחפש את הזמן הטוב ביותר והמסוגל ביותר לקבלת התפילה, יש לדעת שהזמן המסוגל והטוב ביותר לתפילה הוא בשעות הלילה, כמו שכתב בעל החובות לבבות [שער אהבת ה' פ"ו], שאנו רואים אצל דוד המלך עליו השלום, שתמיד כאשר הוא רצה להתפלל ולזעוק להשם יתברך שיצילהו מכל הצרות הרבות והקשות שאפפו אותו עד אין מספר, הוא בחר לעשות זאת בלילה, כמו שכתוב (תהלים פ"ח) "יום צעקתי בלילה נגדך", שפירושו (כביאור האבן עזרא), זמן תפילתי אליך הוא תמיד בלילה.
וכך גם אנו רואים שגם כאשר דוד המלך חפץ להתחטא לפני קונו כבן לפני אביו, ולהתחנן להשם שיקרבו אליו, ויזכהו לעבדו באמת ובלבב שלם, הוא בוחר לשם כך את הלילה, כמו שכתוב (תהלים קיט) "זכרתי בלילה שמך ד', וכן "קידמתי בנשף (לפנות בוקר) ואשוועה", כך גם אפשר לראות בזמנים של שמחה ואושר, כאשר השמחה מציפה את לבו של דוד עד גדותיו, ולבו גואה מהתשוקה והרצון להודות ולזמר להשם יתברך, עושה הוא זאת בשעות הלילה, כמו שכתוב (תהלים קיט) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך, וכן (תהלים עז), אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה".
וכך אנו רואים גם אצל ירמיה הנביא, שכאשר הוא רוצה לקונן ולבכות על חורבן בית המקדש, ולהתפלל ולהתחנן להשם יתברך שישוב לבנותו, עושה הוא זאת בלילה כמו שכתוב [איכה]: ,,בכה תבכה בלילה ודמעתה על לחיה".
וכך גם כאשר ירמיה הנביא קורא לעם ישראל שיתפללו ויתחננו להשם יתברך, הוא קורא להם לעשות זאת בלילה, כמו שכתוב [איכה]: קומי רוני בלילה - לראש אשמורות - שפכי כמים לבך נוכח פני ד', ועלינו להתבונן מדוע נבחר הלילה יותר מכל שעות היום, להתפלל להשם יתברך ולקרוא אליו, כמו גם להודות ולרנן להשם יתברך? מהו יחודיותו של הלילה?
ומהם סגולותיו של הלילה? ולמה זוכה מי שמתפלל דווקא בשעות הלילה? על כך ועוד בפרק הבא שלפניכם.
כל השערים פתוחים
הנה כאשר אנו מתבוננים במעלותיו ובסגולותיו של הלילה, ראשית כל עלינו לדעת שהלילה הוא הזמן המסוגל ביותר לתפילה ובקשה, כי בו כל השערים בשמים פתוחים לקבלת כל התפילות של כל אחד ואחד ובו יכול כל אחד ואחד לפעול ולקבל את כל בקשותיו ומשאלותיו מהשם יתברך.
והעת רצון הגדול שישנו בלילה הוא באמצעו של הלילה, בשעת חצות הלילה, כי בשעה זו ישנה עת רצון גדול מאד בשמים לקבלת כל תפילה, כמו שגילו חז"ל בגמרא (יבמות ע"ו) וכן מפורש בזוהר בהרבה מקומות (פרשת נשא דף קלו תזריע דף מ"ד ועוד) וכך גם כתוב מדרש (פסיקתא רבתי תהילים) על הפסוק [תהילים] ואני תפילתי לך ד' עת רצון, אמר דוד המלך עליו השלום, מתי אני מתפלל לפניך, בשעת חצות הלילה שאותה שעה היא עת רצון במרום, באותה שעה הצלת את אברהם מארבעת המלכים כמו שכתוב [בראשית],:"ויחלק עליהם לילה", ובאותה שעה עמדה לזקנתי רות כמו שכתוב [רות] :"ויהי בחצי הלילה וילפת".
אין שומרים
וכך ביאר הגה"ק ר' אברהם ב"ר נחמן מטולשין את הפסוק "קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נוכח פני ד'" (איכה), שבפסוק זה נרמז שהתפילה בשעת חצות לילה רצויה ומקובלת לפני ד', והיא מתקבלת מיד ללא שום עיכובים ומניעות, וזאת כיון שבמשך כל שעות היממה ישנם שערים ומסכים המפריעים לקבלת תפילתו של האדם, כי ישנם שנים עשר שערים, שדרכם עוברות ועולות כל תפילות ישראל, אשר שם עומדים ממונים שתפקידם הוא לבדוק ולחקור אחר כל תפילה ובקשה, האם היא זכה וברה ונקיה מכל רבב ואפשר להעלותה לפני לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא או לא, אבל ישנם שעתיים ביממה אשר בהם אין שום שערים ושום מסכים המפריעים לתפילתו של האדם ליכנס לפני השם יתברך, וכל אחד המתפלל בשעה זו תפילתו נכנסת מיד לפני ד' ומתקבלת במרום, ושעה זו היא שעת חצות הלילה, ועל שעה זו נאמר הפסוק [איכה]: שפכי כמים לבך נוכח פני ד', כי בשעת חצות הלילה כל יהודי הוא בגדר נוכח פני ד' ותפילתו נכנסת ישר לפני ד' ועת רצון זה של חצות הלילה נמשך שעתיים כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן [קמ"ט] אשר בהם עולות כל תפילותיו של האדם לרצון לפני אדון כל.
ולכן שעה זו היא השעה המובחרת מכל שעות היום כולו לתפילה ובקשה ותחינה מעומק הלב על כל ענין וענין ומובטחת תפילה זו שלא תשוב ריקם.
תפילה זכה
סיבה נוספת למעלת התפילה בשעות הלילה, מפני שבשעות אלו התפילה זכה ונקיה ללא מחשבות זרות וללא שום גורמים חיצוניים המפריעים לאדם להתפלל בשעה זו, כמו שמבאר בעל חובת הלבבות (שער אהבת ד' פרק ו'), שמעלת התפילה בלילה גדולה ועצומה מאוד, מפני שבלילה מחשבותיו של האדם נקיות מכל תאוות והבלי העולם הזה המבלבלים את מחשבותיו בשעות היום, הן מצד תאוות האכילה והשתיה שהיא נחלשת בשעות הלילה, והן מצד זה שאין את החברה של בני האדם המפריעים בשעות היום לכוונת התפילה, ובימינו כך אין גם בלילה את טרדת צלצולי הפלאפון שישנם במשך כל שעות היום.
כמו כן אין פגישות עסקיות או בעלי חובות וכדומה, שיטרידו את האדם בלילה ולכן תפילתו של האדם בלילה היא זכה ונקיה וקרובה להתקבל.
נפשי אויתיך בלילה
סיבה נוספת למעלת התפילה בלילה כתב רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן (נ"ב), שתפילת האדם בלילה רצויה, וזאת כיון שבמשך היום כולו האויר כולו מזוהם על ידי בני העולם הרודפים אחרי הבלי עולם הזה, וזה משפיע בעולם ובאויר כולו אנרגיות שליליות ורעלים רדיואקטיבים, המתפשטים בכל האיזור כולו, וגורמים "זיהום סביבתי" רוחני שאינו ניכר בעין גשמית, וזה מה שמפריע לאדם החפץ לידבק בהשם יתברך, ולהתפלל תפילה אמיתית מתוך דבקות בהשם יתברך.
אבל בלילה שבו כל בני העולם ישנים ונחים מטרדת העולם הזה, האויר עצמו נקי וזך, ולכן קל לו לאדם להתפלל במחשבות זכות ונקיות, ולהגיע לדביקות ולאהבת השם בעת תפילתו, אשר היא תכלית כל התפילה, אשר היא נקראת על שם הדביקות והחיבור לבורא עולם, כמו שכתוב [בראשית]: נפתולי אלוקים נפתלתי, ופירש רש"י התחברתי עם קוני.
ולכן הלילה הוא הזמן המסוגל להגיע לאהבת השם , כמו שאנו מוצאים אצל דוד המלך שאמר [תהילים], "נפשי אוויתיך בלילה", וכן "על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי בקשתיהו ולא מצאתיהו", כי הלילה הוא הזמן המסוגל להתפלל להשם יתברך ולדבק בו.
לזכות להתעלות באמת
ומעלתה של התפילה בשעות הלילה היא כה גבוהה, עד שכל מי שיתפלל ויבקש מהשם יתברך שיצילהו מתאוות והבלי עולם הזה בשעות אלו, מובטח לו שיזכה למדריגות גבוהות ורמות בעבודת השם, עד שיזכה להיות נקי לגמרי מכל תאוות והבלי עולם הזה, כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן [נ"ב], ובלבד שיעשה זאת גם במקום ובסביבה בה אין בני האדם מצויים בשעות היום כגון בשדה או ביער, כי במקום שבו בני אדם מצויים בשעות היום נשארים רשמים שליליים, הנוצרים מכך שבני האדם טרודים בשעות היום בהבלי העולם הזה וזה מפריע לאדם החפץ לבוא ולדבק בבוראו.
מדוע התנאים יצאו ללמוד בשדה
זאת ועוד התפילה בשדה או ביער מעלתה רבה מאד כמו שכתב הגר"א מווילנא זיע"א, (בספרו על ספרא דצניעותא), שאנו מוצאים בזוהר הקדוש פעמים רבות שהתנאים יצאו ללמוד תורה בשדה, הרחק משאון בני האדם, והטעם לכך הוא מפני שאין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו אלא על מקום שנעשה ללא שום פניות, אלא נעשה רק לשם שמים, כמובא בזוהר הקדוש על הפסוק [תהילים]: הולך תמים ופועל צדק עיי"ש.
ולכן כאשר רבי חייא רצה ללמד את ילדי ישראל תורה, הוא בעצמו צד את הצבאים ועיבד את העורות וכתב את הספרי תורה לבדו, וזאת בכדי שיהיה הכל נעשה רק לשם שמים.
ומפני כך התנאים יצאו ללמוד תורה בשדה או ביער שהם מעשה השם יתברך לבדו, ולא בבית שנעשה על ידי בני האדם, שמא לא היתה כוונתם בבנייתו לשם שמים בלבד, ועל ידי כך לא יוכלו לזכות להשראת השכינה בעת תלמודם בבית הזה, ולכן כאשר האדם מתפלל בשדה שהוא מעשה השם לבדו, הוא יכול לזכות בנקל להשראת השכינה ולדביקות בהשם בעת תפילתו, ועל ידי זה בוודאי תתקבל תפילתו ויבוא למדריגות גבוהות ורמות בעבודת השם.
תפילה בשדות - סגולה בדוקה לישועות - התפילה בלילה שהביאה לברית
מעשה היה בימינו, שהגיע יהודי אשר התגורר באופקים אל הגאון הגדול רבי שמשון פינקוס זצ"ל, ודמעתו על לחיו באשר הוא נשוי שנים רבות, ועדיין לא זכה לזרע של קיימא.
השיב לו הרב ואמר לו: תבוא אלי מחר בשעה שתים עשרה בלילה, כשחזר אליו האברך בשעת חצות לילה, העלה אותו הגר"ש פינקוס על רכבו ואמר לו, בוא ניסע, הם נסעו והגיעו לשדה הסמוכה לעיר אופקים, ושם הוריד אותו הרב פינקוס ואמר לו: עכשיו אתה נמצא רק עם השם יתברך לבדך, תספר לו הכל ותשיח לפניו את כל אשר עם לבבך, ועל ידי זה בוודאי תוושע.
לאחר שעה ארוכה בה נפתח ליבו של האברך, והוא בכה לפני השם כפי שהוא לא בכה מעודו, כשהוא מספר לפניו יתברך את כל הסבל הגדול, של השנים הארוכות בהם הוא עדיין לא נפקד בזרע של קיימא. חזרו הרב פינקוס והאברך יחדיו אל העיר, ואכן האברך הזה נושע מיד אחר כך, כאשר לאחר פחות משנה הוא הזמין את הרב פינקוס לברית של בנו בכורו.