ערד - ערד

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫ערב טוב, בעזרת השם, ‫נעשה ונצליח, ‫והשם עלינו ורחמיו ירוויח.

‫הערב הזה יהיה

לזרע חי וקיים ‫לאברהם בן יעקב ורינה בת שדרה שפרה,

‫לעילוי נשמת חכם נתן בן יפת הכהן,

‫שדרה שפרה בת רבי נתן,

‫מנוחתם עדן. ‫-להצלחת משפחת יניב וטלי גואטה, ‫פרנסה טובה.

‫תודה מיוחדת לרבי חיים טובים ‫על העזרה.

‫רפואה שלמה לשרה רסיה בת מרים,

‫בכלל חולי עמו ישראל,

‫ולעילוי נשמת גיתי בן גשא,

‫מנוחתו עדן.

‫כן, אנחנו ממשיכים בשיעור מסילת ישרים ‫בקטע שהפסקנו בפעם הקודמת, ‫לא כאן,

בהרצאה אחרת,

‫אבל למדנו שיש הסתכלות

של שלמי הדעת,

‫ויש לפחותים ויש להמון.

‫אמרנו ששלמי הדעת זה האנשים שרוצים ‫לעשות הכול בשלמות, את התורה והמצוות.

‫הם לא רוצים להחסיר שום דבר,

‫הם יודעים מה החובות המוטלות עליהם, ‫הם יודעים מה עומק הדין,

‫ולכן הם לא מתפשרים על פחות

מהמקסימום.

‫דהיינו, שלמי הדעת.

יש פחותים שהם בעצם מסתפקים ואומרים, ‫למה לנו להעמיס עלינו מסע של מצוות ותורה?

‫די לנו אם נגיע לגן עדן ונהיה בכניסה.

‫לא צריך לדחוק את עצמנו לפני ולפנים ‫להיות קרוב מאוד לקדוש ברוך הוא. ‫אפשר להיות רחוק בכניסה.

‫אז הבאנו על זה כמה דוגמאות מצחיקות, ‫להבין כמה הטענה הזאת אווילית,

‫ואדם לא מתבונן, שהרי פה הוא לא מסוגל לסבול,

‫שעבד שלו או פועל שלו יתנשא מעליו, ‫יעלה מעליו, הוא יהיה בסוף תחתיו,

‫הוא לא יוכל לסבול את זה. ‫הקנאה תהרוג אותו.

‫אז כל שכן, כשמגיעים לעולם האמת, ‫ושם המדרגה של האדם היא קבועה,

‫אז הוא נמצא בבעיה.

‫אי אפשר לשפר עמדות,

‫כמו שפה האדם יכול לתקן.

‫ופה הכבוד והמצב של האדם

‫הוא יותר מדומיין, ‫כי זה תלוי באנשים שהיום אומרים כך, ‫מחר חושבים אחרת.

‫שם זה מצב אמיתי.

‫אז אם שם נתקעת, נתקעת. ‫ומי שחושב שהגיע לכניסה של גן עדן,

‫בוודאי שהוא יהיה עמוק בגיהינום,

‫כי להגיע קרוב לגן עדן ‫זה לא כל כך פשוט.

‫חושבים שזה כל כך קל. ‫לא כל כך קל.

הדרך השלישית

שהתבוננו זה היה ההמון. ‫איך מעוררים את ההמון? ‫אצלם ההערה צריכה להיות אחרת, ‫צריך להסביר להם ‫מה גודל השכר של כל מצווה

‫ומה העונש על כל מצווה, ‫וראינו שהקב' ברוך הוא ‫לא ויתר אפילו לאבות הקדושים,

‫והוא מדקדק בחשבונו ובמשפטיו ‫עם כל אחד כחוץ לסערה.

‫וראינו שאברהם על ארבע מילים ‫שאמר במה אדע כי יירשינה.

‫אז אמר לו ידוע תדע, כי גר יהיה זרעך.

‫ארבע מאות שנה

על כל מילה שהוא שאל,

‫מאה שנה בניו היו בעבדות.

‫ועוד דוגמאות רבות שהבאנו.

‫עכשיו נשאלת השאלה, אם ככה שהקב' ברוך הוא ‫מדקדק בדין עם כל אחד ולא מוותר,

‫אז מה זה שאנחנו יודעים ‫שיש מידת רחמים?

‫מידת הרחמים, למה היא עומדת?

‫כיוון שעל כל פנים צריך ‫לדקדק בדין על כל דבר.

‫איך מסתדר עכשיו כל מה שהסברנו? בקצרה,

‫שיש מידת הרחמים.

התשובה,

‫ודאי מידת הרחמים היא קיומו של העולם.

‫שהעולם לא היה עומד זולת

מידת הרחמים כלל וכלל.

‫אבל אף על פי שיש מידת הרחמים,

‫אין מידת הדין לוקה.

‫דהיינו, מידת הדין אינה חסרה.

‫וזה כי לפי שורת הדין ממש,

‫היה ראוי שהחוטא יענש ‫מיד תכף לחטאו, בלי המתנה כלל.

‫אז אנחנו רואים שלושה דברים שהיו קורים ‫אם העולם היה מתנהג בדין ולא היה רחמים.

‫מה היה קורה?

לפי שורת הדין,

‫על פי היושר של הדין,

‫מה היה קורה?

‫היה ראוי שהחוטא יענש ‫מיד תכף לחטאו, בלי המתנה כלל.

‫אדם נסע בשבת, חילל שבת, ‫שהעונש על זה סקלה, היה צריך חלילה ‫למות בתאונת דרכים על המקום.

‫אדם עישן בשבת היה צריך להצטרף ‫או לחנק תוך כדי.

‫אדם היה

אוכל דבר אסור, היה צריך לחנק.

‫אדם היה עובר עבירה כלשהי ‫שיש בה איסור מסוים, היה נענש.

‫זאת אומרת, מיד היה נענש.

‫ולא נחשוב שמי שמעשן היה נשרף,

‫עוזב, זה היה עונשו,

‫אלא העונש הושכלה בכל מצב.

‫רק מה? יכול להתלוות לזה עוד דברים נוספים.

‫מכל מקום...

היה אדם חוטא נענש מיד בלי המתנה אם היה העולם מתנהג על פי דין.

וגם העונש

היה צריך להיות בחרון אף

כראוי למי שממראה את פי הבורא יתברך שמו.

דבר שני,

העונש היה צריך להיות בחרון אף.

לדוגמה, אם אדם חוטא לחברו,

אז ודאי שחברו כועס עליו.

למה הוא עשה לו מעשה שלא ייעשה?

אם הוא חוטא לאדם שהוא גדול ממנו, מבוגר ממנו, חכם ממנו,

בעל שררה גדולה ממנו,

ודאי שעונשו יגבר,

כי בהתאם לפגיעה שהוא פגע באדם שהוא במעמד יותר גבוה ממנו,

עונשו יגדל בהתאם.

אם בן אדם היה חוטא למלך,

אחת דתו להאמית.

ואם אדם חוטא למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא,

אז ודאי שהיה צריך לקבל את העונש בחרון אף הכי גדול שיכול להיות.

למה? על העזות בחוצפה,

ולא עוד,

אלא שהוא לוקח את כוחותיו של הבורא ומשתמש בהם נגדם,

נגדו.

זה דבר איום ונורא.

והיה צריך לקבל האדם

עונש בחרון אף.

דבר שלישי,

אם העולם היה מתנהג במידת הדין,

זה שלא יהיה תיקון בכלל

על מה שאדם חטא.

אדם חטא, אין מה לתקן.

אין מה לתקן.

וזה באמת איך יתקן אדם שעיוות וחטא.

הרי המעשה כבר נעשה. לדוגמה,

אדם רצח את חברו.

מה שייך בזה שהאדם הזה יוכל לתקן? איך יוכל לתקן?

הוא יוכל להחזיר את הבן אדם שהוא רצח?

אדם אנס,

הוא יכול להחזיר את המעשה לקדמותו?

הוא לא יכול.

אז על-פי הדין היה צריך שאדם שחוטא, אין לו תקנה.

אז למדנו שלושה דברים.

אם העולם היה מתנהג על-פי דין,

אדם היה נענש מיד

בחרון אף

ולא הייתה לו שום תקנה.

זה על-פי הדין.

אבל, מידת הרחמים,

מה עושה?

היא נותנת את ההפך

משלושת הדברים שאמרנו.

דהיינו,

אמרנו שהעונש היה צריך להיות מיד על-פי דין.

מה עושה מידת הרחמים?

שיותן זמן לחוטא

ולא ייכחד מן הארץ מיד כשחטא.

על-פי מידת הדין היה צריך להיכחד.

מידת הרחמים נותנת

אורכה

שלא ייכחד מן הארץ מיד כשחטא וייתן לו זמן.

ושהעונש, דבר שני,

לא יהיה עד לכלה.

זאת אומרת, לא יהיה בחרון אף

שאין שום תקווה.

ודבר שלישי,

שאמרנו שעל-פי דין לא יהיה ניתן לתקן,

שהתשובה תינתן לחוטאים בחסד גמור.

שהקדוש ברוך הוא במידת רחמיו

ברא את התשובה כדי שאדם יוכל לתקן את מה שהבאת כולל רצח וכו'.

איך אפשר לעשות כזה דבר?

שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה.

זאת אומרת, אם אדם

יחזור בתשובה אמיתית

ויתחרט מאוד מאוד,

ויתבייש במעשיו,

ויתוודה,

ויגיע למצב שיעקר אצלו הרצון שהביא אותו לעשות את זה,

אם הוא יעקור את הרצון,

זה נחשב עקירת המעשה.

אם אדם, לדוגמה,

הוא רצח,

ואחר כך היה לו עוד מקרה, והוא כבר עמד לפני רצח, עוד פעם רק קבע שתצרו

לאותה שעה.

זה לא אומר שהוא עקר את הרצון.

הוא עוד לא עקר את הרצון.

עדיין יש לו רצון

להרוג אנשים כשהוא עצבני.

אז הוא לא עקר, ממילא לא יעקר.

אבל אם הוא מגיע למצב שהוא מבין את הגנות במעשים האלה,

הוא מבין את העוון שהוא עשה,

הוא מבין את כל ההשלכות של הדבר הזה, והוא עוקר את הרצון שלו לגמרי,

שאין לו יותר בעולם רצון כזה,

או מסוג העבירות האחרות,

שאין לו יותר רצון. נגיד, בן אדם היה אוכל

כל מה שבא ליד,

והוא הבין את גודל האיסור של נבלות וטרפות ומאכלים אסורים וכו',

והוא מתחרט,

זאת אומרת, אין לו יותר תאווה לשום דבר מזה.

הוא עקר את הרצון הזה.

הוא מגיע למצב שזה מאוס בעיניו עצם המחשבה אפילו לאכול דבר כזה.

אדם כזה עוקר

גם את המעשים שהוא אכל. למה?

כי אם אדם היה, לדוגמה, בהכרה,

כמו שהוא עכשיו,

שההכרה שלו עכשיו אומרת

שהוא לא רוצה שום דבר מהעבירות,

אם היתה לו הכרה זאת לפני המעשים שהוא עשה,

האם הוא היה עושה אותם?

הוא לא היה עושה אותם.

אז ממילא הקדוש ברוך הוא מחשיב לו שעקירת

הרצון של עכשיו

היא כעקירת המעשה שהיה קודם.

וזה חסד גמור שהקדוש ברוך הוא נותן לאדם את האפשרות הזאת.

יוצא,

אמרנו שאם היה צריך לקבל על פי דין עונש מיד,

מידת הרחמים עושה שזה לא יהיה מיד, יהיה לו ארכה.

אם אמרנו שזה צריך להיות בחרון אף עד לכלא אותו,

מידת הרחמים עושה שזה לא יהיה עד כלא,

ואם הוא צריך לקבל איסורים, אז זה יהיה בצורה שהוא לא יסתלק מן העולם.

ואם אמרנו שעל פי הדין לא ניתן לתקן,

כי אי אפשר להחזיר את המעשה,

הקדוש ברוך הוא בחסד גמור קבע שבמידת רחמיו המרובים,

אם אדם יעקור את הרצון של העבירות שהוא גרם,

יחשב לו שהוא עקר את המעשים וכאילו לא היו.

דהיינו שבהיות השווא מכיר את חטאו ומודה בו,

ומתבונן על רעתו,

ושב

ומתחרט עליו חרטה גמורה,

הרי זה כאילו עוקר נדר,

כמו החרטה של נדר שניתן לעוקרו.

אם אדם נדר נדר,

ניתן לעקור את הנדר.

אותו דבר אפשר לעקור את המעשה גם כן, כמו שהסברנו.

וזה כשהוא מתחרט לגמרי,

והוא חפץ ומשתוקק שמעולם לא נעשה הדבר ההוא.

הוא מצטער בליבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר,

ועוזב אותו להבא,

ובורח ממנו.

והנה עקירת הדבר מרצונו,

ייחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו.

זה מה שאמר הכתוב, ושר עווניך וחטאתך תכופר.

שהעוון סר ממש מהמציאות,

ונעקר

על ידי זה שעכשיו הוא מצטער ומתנחם על מה שהיה למפריע.

וזה חסד ודאי שאינו משורת הדין,

אך על כל פנים הוא חסד שאינו מכחיש את הדין לגמרי,

שהרי יש צד לתלות בו,

שתחת הרצון שנתרצה בחטא,

בהנאה, שנהנה ממנו,

באה עתה הנחמה והצער.

קודם כשהוא עשה את העבירה,

מה היה שם?

היה לו סיפוק והנאה ממה שהוא עשה.

ועכשיו מה קרה לו?

שהוא מתחרט ובוכה ומצטער.

אז זה תשלום עונש

על זה שבעצם הוא עשה את המעשה, שהרי יש לו

צער וחרטה גמורה על המעשה שהוא עשה.

וכן,

גם אריכות הזמן,

שהקדוש ברוך הוא במקום שיכלה את האדם מיד,

נותן לו אריכות זמן,

זה לא ויתור על החטא,

אלא סבלנות קצת,

כדי לפתוח לו פתח לתיקון,

כדי שיוכל לחזור בו.

וכן, כל דרכי החסד,

כעניין שהקדוש ברוך הוא קבע,

שבן מזכא אב,

אבא נפטר והולך לגיהינום בגלל מעשיו.

אין לו תקנה שם, נגמר הסיפור.

אבל הבן שלו פה, אם חוזר בתשובה או הולך בדרכי התורה והמצוות,

יכול לזכות את אביו ולהוציאו מגיהינום ולעלותו לגן עדן.

זאת אומרת,

גם זה ממידת החסד של הקדוש ברוך הוא,

שבן ובת יזכו את הוריהם.

או עוד מידת רחמים, מקצת הנפש ככל הנפש.

אם בן אדם, לדוגמה, נפצע

ויוצא לו דם,

הדם הוא הנפש.

וכשיוצאת הנפש,

אז כאילו הוא מת.

כי אם יוצאת נפש לאדם,

הוא מת.

הקדוש ברוך הוא דן שגם אם יצא מקצת הנפש, קצת דם,

אז זה כאילו כל הנפש, נחשב כאילו עבר הריגה.

אז אם אתם חושבים שאתם מדי פעם נוקפים את האצבע ויוצא לכם דם או שריטות וזה,

זה סתם, תדעו לכם שהייתם ראויים למות.

והקדוש ברוך הוא פודה את האדם במעט מן הנפש ככל הנפש.

כי אין אדם נוקף אצבע למטה,

אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה.

זאת אומרת, יושב בית דין של מעלה ודן כל אדם

על כל נקיפת אצבע, על כל קוץ, אפילו קטן, שנכנס בו.

זה הכול הולך לפי חשבון. אין דבר כזה במקרה לא נזהר ונתקע וכו' וכו'.

אלא הדברים האלה הם בחשבון.

אז הקדוש ברוך הוא במידת רחמיו עשה שמעט מן הנפש ככל הנפש,

ועל זה יש פסוק,

כי עליך הורגנו כל היום.

אפשר להיהרג כל היום.

איך?

עוד פעם יוצא דם, עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם,

והאדם מתכפר לו בזה.

כמובן שהוא מכיר את הדברים כמו שהסברנו.

אלה דברים שמוזכרים בדברי החכמים.

בדרכי חסד הם לקבל תמועת כמרובה,

שהקדוש ברוך הוא מחשיב גם את העונש המעט הזה כאילו זה מרובה.

זה חסד השם.

כמו אדם שרוצה לעשות חסד עם חברו, הוא אומר לו, כמה אתה חייב לי?

אלף? יאללה, תביא מאה.

יאללה, גמרנו. לך, תהיה בריא.

אז הקדוש ברוך הוא אומר,

בוא, אתה מוכן לחזור בתשובה אמיתית.

אני מוכן לפדות גם בפחות.

אז רואים מפה

שדרכי החסד הם לקבל תמועת כמרובה, אך לא מתנגדים ומכחישים ממש את מידת הדין,

כי יש בהם כבר טעם הגון להחשיב אותם.

אך שיוותרו עבירות בלא כלום,

או שלא יושגח עליהן, זה נגד הדין לגמרי,

כי כבר לא היה משפט ודין אמיתי בדברים.

על כן,

זה אי אפשר להימצא כלל.

אבל אם יבוא אדם ויאמר, תשמע,

אני בטוח שהקדוש ברוך הוא יוותר לי.

יש הרבה דברים שעשיתי, אבל הוא יוותר לי.

אין דבר כזה ויתור אצל הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא לא מוותר

על מיליגרם.

הקדוש ברוך הוא מוכן למחול ולסלוח וללכת איתך במידת הרחמים כשאתה חוזר בתשובה.

אם לא, אין ויתור על שום דבר.

ולמה?

משום שזה נגד הדין לגמרי,

כאילו אתה מבטל כבר את מידת הדין, אז אין משפט.

אז אם אפשר לוותר לגמרי,

אין משפט.

אז לא היה דין אמיתי.

על כן, אי אפשר להימצא כלל.

ואם אחת מן הדרכים שזכרנו לא יימצא לחוטא להימלט,

ודאי שמידת הדין לא תשוב רקע.

אם החוטא

לא יימלט באחת משלושת הדרכים שאמרנו,

כשהוא ינצל את האורכה על ידי התשובה

ויקבל על עצמו איסורים כאלה ואחרים לפי המדרגות

שקבע רבי ישמען,

אז מכל מקום מידת הדין לא תשוב ריקם.

וכן אמרו חכמים זיכרונם לברכה,

הקדוש ברוך הוא מעריך אפו וגובה את שלו.

הקדוש ברוך הוא, זה שהוא מעריך אף

ולא נותן את העונש מיד, זה לא אומר שהוא ויתר.

בסוף הוא גובה.

פה בארץ,

אם אחד מאחר בתשלום,

אז זה צובר ריבית, וריבית דריבית.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני לא לוקח ממך ריבית דריבית,

אבל בוא,

תשלם מה שאתה חייב

ונגמור את החשבון.

אבל אם בן אדם לא בא,

יגבו ממנו.

נמצא

שאין לאדם הרוצה לפקוח את עיניו פיתוי שיוכל להתפתות בו

לבלתי ייזהר במעשיו תכלית הזהירות

ולדקדק בהם תכלית הדקדוק.

אז לא כדאי לכל אחד מאיתנו להיות פתי ולחיות באשליה שהוא יסתדר לאחר 120 שנה או עדיין בעולם הזה.

אין מצב כזה.

חבל שיתפתה, כדאי שישקיף

על כל מעשיו ויבחן אותם כדי להיזהר במעשיו בתכלית הזהירות

ולדקדק בהם בתכלית הדקדוק.

אלה הן השקפות שישקים עליהן האדם

ויקנה בהן את מידת הזהירות אם בעל נפש הוא.

עכשיו בואו נראה מה בעצם

גורם לנו להתרחק מלעשות את החשבון האמיתי של העולם הזה בשביל מה באנו,

מה חובתנו בעולמנו

ומה אנחנו צריכים בעצם לעשות.

למה בעצם בן אדם

שהוא בר-דעת, שמבין שהוא לא נברא לריק?

אין שום טעם שהוא ייברע,

יחיה,

יקנה נכסים, ישכיל

וימות ויתפרק ויהיה עפר מאכל תולעים.

אין שום היגיון בזה.

ואין היגיון שעולם כזה מופלא,

הכל ילך לתוהו.

יותר מדי מורכב,

יותר מדי מתוחכם,

יותר מדי חכם, בשביל שילך וייפסד.

אז מה אנחנו עושים כאן למשך זמן קצר?

ברור לכל בר-דעת

שהוא לא נברא לריק.

אבל אם בן אדם

לא מבין

מהן הסיבות שגורמות לו

שהוא בעצם לא מתבונן, אז בוא נגיד שאתה לא יודע,

אבל להתבונן אתה צריך,

לעשות חשבון אתה צריך, לשאול את השאלות אתה צריך,

תשובות אתה צריך למצוא.

זה ודאי אתה צריך.

על כל דבר בחיים אתה שואל, למה ככה?

למה הוא קיבל ואני לא?

למה זה ככה?

למה הוא יש לו?

למה אותו קידמת? למה אותי לא?

על כל דבר שואלים.

למה אתה לא שואל למה אתה פה בכלל?

שאלה הכי אמיתית.

היית פעם בלוויה?

ראית מסופו של האדם ההוא והחביב שלך?

מה קרה?

מה נשאר ממנו?

בשביל מה הוא היה?

ביקרת בניחום הבנים? שמעת מה מדברים?

נו, ומה איתך?

גם עליך ישבו פעם.

מה איתך? חשבת?

הכנת צידה לדרך? אתה יודע מה יהיה?

איך יכול להיות שאנשים מסתובבים בעולם ורק את השאלה האמיתית

שנוגעת אליהם לחייהם לא שואלים?

יש שלושה דברים שהם מעכבים.

מהם?

מפסידי המידה הזאת של הזהירות,

להיזהר ולשקול

ולהבין ולדעת מה צריך?

הם שלושה.

האחד זה הטיפול והטרדה העולמית,

שאדם טרוד, טרוד מאוד בכל מיני עניים. אל תשאל כמה בלאגן יש לי, אל תשאל, אני עמוס, אל תשאל, אל תשאל.

טוב, אני לא שואל.

דבר שני זה השחוק והלצון.

אנשים לוקחים הכול חפיף דליל, עושים הכול סטלווט.

הדבר השלישי

זה החברה הרעה.

שהיא אומרת, מה, התחרפנת?

מה, השתגעת? מה, אתה רוצה להיות דוס? מה, אתה רוצה להיות חרדי?

קנאי? מה, אתה סאטמר?

מה, אתה נטורי קרתא?

מה, אתה זה?

ישר, אסטרונאוט.

אלה שלושה מעכבים.

עכשיו כל אחד יבחן מי כן,

מי מפיל אותו, שלא נותן לו לחשוב,

עד תום לברר את הנקודה האמיתית הנוגעת לחייו.

הנה, הטיפול והטרדה,

כבר דיברנו מהם למעלה, כי בהיות האדם טרוד בענייני עולמו,

הנה מחשבותיו אסורות בזיקי המסע אשר עליהם.

זאת אומרת,

אדם שטרוד בענייני העולם הזה,

המחשבות שלו כל הזמן הן אסורות.

בהזיקים,

יש עליו מסע

של מה? של הטרדות.

צריך לשלם חובות, צריך להאכיל את הילדים, צריך לעבוד, צריך פה, צריך לשלם משכנתה, צריך ארנונה, צריך פה, צריך צע, צע, צע, צע, צע, צע, וואו, יש גמח, גז, מים, חשמל, טלפון, פלאפון.

וואי, וואי, וואי, אתה יודע כמה יש לי על הראש?

ויש לי בעיות עם השכנים, ויש לי בעיות פה, בעיות...

לא יכול, לא יכול. אין לי זמן, אין לי זמן.

אם היית מפנה לי את הזמן, על העיני, הייתי יושב, לומד, חכם, וכו'.

ולכן, כיוון שאדם טרוד בענייני עולמו, אי אפשר לא לתת לב על המעשה.

אז הוא לא בוחן את מעשיו.

והחכמים עליהם השלום, בראותם זאת אמרו,

הביא ממעט בעסק ועסוק בתורה.

תראו, יהודים יקרים,

הרבה אנשים עוסקים בעסק.

והחכמים אמרו,

תמעט בעסק

ותעסוק בתורה.

מה פירוש?

ומאיפה נאכל, מאיפה נביא אוכל, מאיפה זה? מה זה תעסוק?

מה, רוב היום אני אלמד כמה אני אעבוד ומה אני ארוויח?

אין דבר כזה, אומרים לך שמונה שעות, 12 שעות.

אין פחות.

אז איך אני אעשה?

קודם כל צריך להבין, ואני אומר את זה בקצרה כדי לא להרחיב.

כל המזונות של האדם קצובים

בין אם הוא יהיה בריא, בין אם הוא יהיה חולה בבית חולים

בין אם הוא יעבוד, בין אם הוא לא יעבוד

אף אחד לא מת מרעב

חוץ מגזרה שיכולה להיות על אדם שימות מרעב

אבל אף אחד לא מת מרעב

אוכלים יותר, אוכלים פחות

אבל זה אותו דבר, גם אם תאכל בטטה כל היום

כל היום תאכל

מספיק שזה עובר את החיך ונכנס לבפנים, זה משביע

אתה לא צריך לאכול סטייק ושניצלים ועופות ולחם וסלטים, אתה תאכל בטטה, רק בטטה כל היום,

תפוח אדמה,

בטט יהיה מסודר, לא תהיה רעב.

בצבא אכלנו טונות של בטטות, נכון?

אז זאת אומרת, אפשר לחיות ככה ולהיות גם חייל טוב.

זאת אומרת, כל העניין של האכילה זה פחות מסנטימטר בחך של הטעם,

אחרי שזה עובר זה בדיוק אותו דבר.

בדיוק אותו דבר.

ועל זה אתה משלם את כל הכסף.

ומשלם מסעדה,

100, 200, 300, 400 על ארוחה.

והגרפסים אותו דבר,

הריח שונה.

אבל בסך הכללי האדם בסך הכל

צריך להשביע את רעבונו.

ואפשר להשביע אותו גם מדברים שלא עולים יקר.

אבל אתה רוצה לחיות בסטייל,

אז לכן אתה צריך לעבוד הרבה.

אתה רוצה לגור בסטייל, אז אתה צריך לעבוד הרבה.

אתה רוצה רהוט בסטייל,

בגדים בסטייל, אתה רוצה מותגים,

יהיה.

אז אתה צריך לעבוד הרבה.

מי גרם לך?

אתה גרמת לעצמך.

אם היית מסתפק במועט, היית יכול לעבוד מעט, המזונות בלאו הכי קצובים, ויכולת ללמוד הרבה תורה.

היית בונה את העולם הזה והעולם הבא שלך, כי מזה אתה תתפרנס.

פרנסת העולם הזה מצויה גם אם לא תעבוד.

פרנסת העולם הבא לא מצויה, רק אם תעבוד.

אי אפשר להשיג את העולם הבא בלי עבודה.

אין דבר כזה. מאיפה?

אין זכייה בפיס.

רק מה שעשית תקבל.

עכשיו, בואו אני אעליב אתכם קצת, אם לא אכפת לכם.

ברשות כמובן.

אז אני רוצה לשאול אתכם שאלה.

שכר מינימום זה סביבות 20-21 שקל לשעה.

אם בן אדם מרוויח 25 שקל,

בשביל ההתחלה זה טוב, אדרבא, הוא יהיה מבסוט. 25? יופי.

אם ייתנו לו 30, זה כאילו הוא כבר עובד 10 שנים.

30 שקל שעה, מה זה אומר?

זה אומר שבן אדם מוכר שעה של חיים שלו

בשביל 30 שקל.

זאת אומרת, הוא עובד אצל בן אדם,

אומר לו, אני אתן לך שעה מהחיים שלי, כמה אתה משלם?

אומר לו, שכר מינימום.

הוא אומר, טוב, אין לי ברירה, יאללה.

הוא אומר לו 25 יום, תהיה בריא, תהיה בריא, תודה רבה.

30 שקל, איזה לארג', איזה לארג'.

מה קרה?

מכרת שעה של חיים.

שמונה שעות,

מכרת ב-240 שקל.

יפה?

פעם חשבתם שזה ככה, שאתם מוכרים חיים תמורת כסף?

עכשיו בואו אני אעליב אתכם.

אני מוכן לשלם לכם,

לכל אחד,

שימכור לי את השנים שלו.

לא לפי שמונה שעות,

לפי 24 שעות, 30 שקל.

אז 24 כפול 30,

כמדומני זה 720, לא?

720 שקל יממה אני מוכן לשלם,

כפול 300 בערך יום, בלי שבתות.

תכפילו כמה זה יוצא, אני נותן לך, תן לי שנה, תחתום איתי הסכם,

ששנה מהחיים שלך אתה מוותר בשבילי.

בשבילי,

קח כסף מראש, אל תעבוד גם, אל תעבוד.

אל תעבוד, ואני קונה את השנה.

זאת אומרת, אם היית צריך לחיות 70, תחיה 69,

ואם אני הייתי צריך לחיות 80, אני חיה 81. קונה.

אפשר לקנות שנים, אפשר לקנות שנים, אפשר לקנות חיים.

קונה.

מישהו מוכר?

מישהו מוכר שנה?

אף אחד לא מוכר.

לא מוכרים, אה?

אני מוכן לשלם 50 שנה.

50 שנה,

מי שמוכר לי 50 שנה, אני משלם לו עכשיו את הכסף,

והוא, במקום שיחיה, ימות עכשיו, אני לקחתי את ה-50.

למה? בלאו הכי אחרי 50, אם הוא יחיה ויעבוד, הוא גם ימות, נכון?

וכסף יישאר לו?

לא יישאר לו.

אז מה הוא עשה? מחר 50,

לקח כסף כל רגע,

אכל משהו,

עבר תחיך,

הלך לשירותים, הוציא,

מה נשאר לו?

50 שנה חי, תאכלו את הטוליים.

אז מה עשה פה בחיים?

ככה אני קונה ממנו את ה-50.

הוא יכול לפחות לקחת את הכסף עכשיו,

להוריש אותו כבר במקום שיריבו אחר כך,

ולהתראות.

יש מישהו שיעשה את זה?

אף אחד.

אבל עושים את זה, עושים את זה כל יום.

כל אלה שעובדים עושים את זה כל יום.

והם לא מקבלים על 24 שעות, הם מקבלים על 8 שעות.

והם מוכרים חיים, מוכרים חיים, מוכרים חיים, מוכרים חיים.

מה יוצא להם מזה?

רק לאכול.

להתקיים.

אתם שומעים?

אז חכמים זיכרונם וברכה היו חכמים גדולים.

אמרו,

הביא ממעט בעסק,

בעסוק בתורה,

כי מה יישאר ממך ולך?

רק התורה שלך.

מהעסק שלך לא יישאר כלום.

ייקחו אותו אחרים אם בכלל יישאר לך.

מה לך נשאר מזה? כלום.

אדרבא,

יראו כמה מסרת מחייך בשביל דבר נפסד

וזרקת לפח חיים,

ובמקום לקחת את החיים ולהפוך אותם לנצח.

אז אם בן אדם יכול להרוויח

ובמקום זה הוא מפסיד,

ועוד קורא לזה רווח,

כמה צריך להיות שוטה?

כמה צריך להיות שוטה בן אדם?

אז אדם טרוט כל כך שאין לו זמן אפילו לחשוב את מה שהסברתי עכשיו

בחמש דקות.

אם בן אדם מבין מה אמרתי,

הוא צריך מייד

לחזור בו,

לעשות סירקולציה,

להבין בעצם, וואלה, הוא צודק.

ואם הוא צודק צריך לעשות שינוי מערכות.

לא הגיוני שבן אדם יבוא, יבוא, יעבוד, יעבוד, יעבוד, יעבוד,

ובסוף יסתלק ואין לו כלום.

אנחנו לא סינים,

אנחנו לא יפנים,

אנחנו יהודים. קיבלנו תורה שמעניקה לנו את העולם הבא.

בשביל מה קיבלנו אותה?

אז אם בן אדם לא מנצל את המתנה הגדולה שהוא קיבל,

והוא מאבד את הכול בשביל כסף קטן,

היום בנורא.

קחו עוד ציור.

בן אדם חסך, חסך, חסך, חסך, חסך, חסך.

כתוב עושר שמור לבעליו ולרעתו.

הוא לא יודע מה יהיה כשהוא יהיה זקן,

הילדים יתמכו בו, לא יתמכו, יהיה לו כסף, לא יהיה. אז הוא חוסך, חוסך, חוסך, חוסך, חוסך.

חוסך, חוסך, חוסך, חוסך.

חוסך, חוסך, חוסך.

חוסך.

יום אחד מודיעים לו שאין לו סיכוי יותר לחיות, נותרה לו שעה אחרונה.

רק מה?

יש אפשרות אחת להכניס אותו מייד לחדר ניתוח ולעשות לו ניתוח מאוד מסובך,

שייקח שמונה שעות,

אבל בשביל זה זה עולה חצי מיליון דולר.

שעה האחרונה של החיים

יש לו חצי מיליון דולר. בשביל מה הוא חסך?

בשביל הניתוח.

אז יצטרכו למכור את הדירה, את המכונית והחסכונות והכול, יהיה לו חצי מיליון דולר. הוא אומר כן, חותם.

שמעתם מה קרה פה?

הבן אדם בשעה האחרונה

כל כך מעריך את החיים,

שמוכן בשביל לחיות עוד קצת לשלם חצי מיליון דולר.

יכול להיות שזה כל רכושו,

ויכול להיות שאין לו.

והילדים שלו יאספו ויגרדו מהר ויתחייבו כדי שאבא יחיה.

אז פתאום בשעה האחרונה מבינים ששעת חיים שווה

חצי מיליון דולר,

כי יכול להיות שבכלל הניתוח לא יצליח והוא גם ישלם את החצי מיליון דולר.

אז כשהיה לך חיים הרבה, לא שעה האחרונה,

היה לך שעה ועוד שעה ועוד שעה ועוד שעה ועוד שעה ועוד שעה ועוד שעה, 24 שעות היה לך.

איך מכרת אותם ב-20 שקל שכר מינימום?

25 והיית מבסוט, 30, איזה לארג'.

מה, אתה טמבלולו?

ויש כאלה שבכלל לא מוכרים, סתם יושבים על הברזלים בערד,

והם מקשקשים, מדברים ומתלוצצים,

בלי כסף.

אבל אם תהיה שעה אחרונה,

כל הון שבעולם מוכנים לתת בשביל לחיות,

תחיה.

עוד פעם תשמע לברזלים, בשביל מה אתה צריך חיים?

לקשקש, מה אתה קשקשת?

בשביל מה באת לעולם?

אז בני האדם לא תופסים בכלל מה הם עושים פה.

זה איום ונורא.

לכן חכמים זיכרונם ורחם אמרו,

הביא ממעט בעסק. אם אין לך מספיק ביטחון,

מי שיש לו ביטחון גם לא צריך לעבוד בכלל,

אבל זה דרגה גבוהה.

אבל אם אין לך כל כך ביטחון,

תמעט בעסק ותעסוק בתורה.

זה ייתן לך את הכול. אין לך משהו אחר. אין עם מה לצאת מפה.

אפילו מברשת שיניים לא לוקחים מפה.

כלום.

אפילו קסם לשיניים לא לוקחים.

כלום.

לוקחים אותך.

אתה לא לוקח כלום. הדבר היחיד שעולה איתך זה התורה והמצוות שלך.

אז לכן,

חכמים אמרו לנו במפורש,

הביא ממעט בעסק ועסוק בתורה.

כי הנה העסק מוכרח הוא לאדם לצורך פרנסתו,

אבל ריבוי העסק לא מוכרח.

לא מוכרח שיהיה כל כך גדול ריבוי העסק,

עד שלא יניח מקום לעבודת הבורא.

על כן הצטווינו בתורה לקבוע עיתים לתורה.

בשאלה ראשונה שואלים את האדם כשמגיע לעולם האמת,

קבעת עיתים לתורה או לא?

אם הוא לא קבע,

הוא לא החשיב את התורה, לא כלום,

ישר לגיהינום.

רגע, רגע, תבדקו מה עשיתי מצוות. לא עשית כלום.

אם לא קבעת עיתים לתורה, אין על מה לדבר.

כי גם מה שעשית לא עשית כהוגן.

כי לא למדת מה צריך לעשות ואיך.

על כן הצטווינו לקבוע עיתים לתורה, וכבר זכרנו שהיא המצטרכת יותר לאדם, כדי שיגיע לזהירות.

בלי תורה אי אפשר להגיע לזהירות, להיזהר במעשיו.

כמו שאמר רבי פנחס

בן יאיר, תורה מביאה לידי זהירות.

בלעדיה לא יגיע אליה כלל.

וזה מה שאמרו, זיכרונם ברכה, ולא עם הארץ חסיד.

אי אפשר להיות חסיד אם אתה עם הארץ לא למטה.

בזה כי הבורא יתברך שמו שברא היצר הרע באדם,

הוא ברא את התורה תבלין לו.

וכמו שאמרו חכמים,

בראת יצר הרע,

בראתי לו תורת תבלין.

עכשיו תקשיבו, יהודים יקרים,

הקדוש ברוך הוא מודיע לנו בפירוש

שהוא ברא רע.

הוא לא ברא רע, הוא ברא את הרע.

זאת אומרת, ב-ה ידיעה שאין יותר רע ממנו.

מעיד עליו הקדוש ברוך הוא.

אומר יצר הרע זה הרע הכי גרוע שיש.

זה הרוצח שרצח את כל הרוצחים.

רע מאוד.

מה עושים נגדו?

אומר הקדוש ברוך הוא, בראתי לו תורת תבלין.

אתה לא יכול לחסל אותו.

בודדים הצליחו להפוך אותו מאויב לאוהב.

האבות הקדושים, דוד המלך וכאלה.

אבל

אתה יכול לטבל אותו.

מה זה לטבל אותו? הוא רע, ואתה יכול למתק אותו.

איך?

כמו סלק.

קניתם סלק?

אי אפשר לאכול אותו ככה, הוא מר.

אבל מבשלים אותו, ממתקים אותו.

אפשר למתק את היצר הרע.

היצר הרע רוצה לעשות אותך רע, מושחת.

באה התורה, אתה לומד את התורה, היא אומרת לך איך להתנהג איתו.

בכל דבר ובכל עניין היא אומרת לך מה מותר, מה אסור. אם תעשה, הוא לא יכול עליך.

ואז אתה ממתק אותו.

ואז הוא הופך להיות חיובי.

למה? כי צריך את הדחף של יצר הרע. בלי יצר הרע

אי אפשר לבנות בית.

כי אדם היה אומר, מה, אני טיפש?

אני אלך להשקיע עכשיו מיליון וחצי, שתי מיליון, לקנות דירה,

ואני לא יודע כמה זמן אני אחיה?

מה, אני נורמלי?

כל החיים שלי ישתעבד 30 שנה ארנונה ומשכנתה?

כל החיים? על מה?

אז זאת אומרת, יצר הרע הוא טוב.

אם יצר הרע לא היה,

אז אדם לא היה מוליד ילדים.

למה הוא צריך להביא ילדים? למה אשה צריכה להסתכן בהיריון?

למה הם צריכים לטפל בילדים, גדל אותם? בסוף הילדים גם לא שומעים להם.

למה צריך?

אם לא היה יצר הרע שדוחף

תאווה,

אדם לא היה מוליד ילדים.

היצר הרע

הוא חיובי.

אבל צריך למתק אותו.

מתי הוא חיובי?

כשמתקים אותו.

אם לא, הוא רע מאוד.

הוא יכול להפוך הכול לתאווה נם מבזה.

אז לכן, אם הקדוש ברוך הוא אומר שהוא לא ברא למכה הזאת שקוראים לה יצר הרע, אלא הרפואה הזאת שהיא התורה,

אי אפשר בשום פנים שירפא אדם מזאת המכה,

בלתי זאת הרפואה.

ומי שיחשוב לנצל זולתה,

אינו אלא טועה.

אדם שחושב שבלי תורה הוא יסתדר עם יצר הרע, טועה.

למה?

הוא יראה טעותו בסוף כשימות בחטאו.

ואז הוא יראה שיצר הרע ההוא, שהוא חשב שהוא מסתדר איתו, עומד וצוחק ותובע אותו בדין.

כי הנה יצר הרע באמת חזק ובא אדם מאוד.

ומבלי ידיעתו של האדם הולך ומתגבר בו ושולט עליו.

אדם אומר לא רוצה,

לא בא לי.

הוא חושב שהוא אומר.

זה לא אתה אומר, זה הוא אומר.

הוא כבר שולט בך, הוא נמסך בתוך דמך.

הוא חלק ממך.

הוא מדבר, לא אתה מדבר.

כי על פי השכל, על פי היושר,

לא היית צריך להגיד מה שאמרת.

אם אמרת מה שלא צריך להגיד, זה לא אתה, זה הוא.

והוא מתגבר ושולט עליו.

ואם יעשה כל התחבולות שבעולם,

ולא ייקח את הרפואה שנבראה בשבילו, שיהיה תורה,

לא יאכל כנגדו,

ולא ידע ולא ירגיש בתגבורת חוליו, אלא כשימות בחטאו ותאבד נשמתו.

למה זה דומה?

חולה שדרש ברופאים,

הכירו את חוליו,

אמרו לו שייקח סם זה כגון אנטיביוטיקה,

והוא, בלי שתקדם לו ידיעה במלאכת הרפואה,

מחליט להניח את הסם ההוא, וייקח מה שיעלה במחשבתו מן הסמים, והוא לוקח אקמול.

אקמול לא פוטר את הדלקות.

אתה צריך אנטיביוטיקה, אם אתה לא לוקח, זה לא מועיד.

הלא ודאי ימות החולה הזה, ודאי,

כי הדלקת תתפשט לו בכל גופו, והוא ימות.

מה אתה מחליט אם אתה לא מבין ברפואות?

רופא כל בשר ומפליל לעשות, הקדוש ברוך הוא ברא אותך,

ברא את היצר שלך.

אומר לך, תרופה כנגדו זה התורה.

לא תלמד תורה, הוא יתפשט בקולך,

ואז ממילא הוא ישלוט עליך ויוביל אותך לאן שהוא רוצה, לגיהינום.

אם לא תתפטר ממנו על ידי התורה, לא יועיל לך שום סם,

שום עצה,

שום דבר,

רק התורה.

כך הדבר הזה.

מי שלא מכיר בחולי של יצר הרע ובכוחו, מוטבע בו,

אלא רק הבורא שברא אותו.

הוא הזהיר אותנו שהרפואה זה התורה.

אז מי יניח את התורה וייקח

משהו אחר ויחיה?

אם אומרים לך שזו התרופה,

אז מה אתה עושה?

אתה לוקח משהו אחר?

ודאי

שחושך החומריות ילך ויגבר עליו מדרגה אחר מדרגה,

והוא לא יבין עד שיימצא שקוע ברעה ורחוק מן האמת,

הרחק גדול,

שאפילו הרהורי דברים לא יעלו על ליבו לבקש את האמת.

כל כך ישתלט עליו יצר הרע,

שהוא גם לא יבין על מה מדברים איתו בכלל.

אך אם הוא עוסק בתורה והוא רואה את דרכיה ואת הציוויים,

האזהרות,

סוף סוף מאליו יתחדש אליו ההתעוררות,

שיביא אותו על דרך הטובה.

זה מה שאמרו ריבותינו, זיכרונם ברכה.

הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו,

שמה אור שבה מחזירן למוטב.

זאת אומרת,

אם האדם אפילו לא ייתן דעתו על הקדוש ברוך הוא,

אבל ילמד תורה.

המאור שבה יחזיר אותו למוטב.

בזה אנחנו רואים כבר, ברוך השם, מיליון וחצי בעלי תשובה

שהיו רחוקים לגמרי,

וישבו ועסקו בתורה ולמדו.

במאור שבה יחזירן למוטב.

פקח את עיניהם,

שינו את דרכיהם,

ועזבו את אורחות

הרשע שהיו הולכים בהם.

והיום הם הולכים בדרך הישר.

משטרת ישראל ומדינת ישראל היו צריכים להשקיע הון עתק שתנועת התשובה תגדל,

משום שהיא מנעה פשיעה גדולה.

אתם יודעים כמה פושעים ממש

מבחינה חברתית?

כמה כאלה הפסיקו עם הפשיעה, עם המעשים הנלוזים ושאר הדברים?

כמה החינוך של האנשים האלה

הפך להיות מועיל לחברה?

אבל מה לעשות?

המדינה לא רוצה לראות מה שהיא לא רוצה לראות.

והנה בכלל זה גם כן קביעת עיתים על חשבון המעשה ותיקונו.

צריך אדם לקבוע זמן,

לחשבן

את המעשים שהוא עושה, מה נכון ומה לא, מה כדאי ומה לא,

ולתקן.

ומלבד כל זה,

כל מה שיישאר לאדם,

פנאי מהעסקים

אם חכם הוא ודאי לא יאבד את הזמן

אלא יאחז בו מיד

ולא ירפהו לעסוק בו בעסק נפשו ותיקון עבודתו

נגיד שאתה כבר שומע לעצת חכמים

ואתה ממעט בעסק ועוסק יותר בתורה ונשאר לך עוד זמן פנוי

כי אם למדת בכל נגיד זה שבע שעות

וישנת נגיד שמונה שעות אם נגזים

זה חמש עשרה שעות

ואתה אוכל נגיד עוד שעתיים כי אתה הרי

דואג שהחייך שלך יענה

ואז יש לך כמה בינתיים

יש לך שבע ושמונה ושתיים ויש לך שבע עשרה

ועד עשרים וארבע כמה נשאר לך?

עוד שבע שעות.

מה תעשה איתם?

תבזבז.

אם אתה חכם,

ודאי תנצל אותם

ותוסיף לעשות חשבון

כדי לדעת מה כדאי להוסיף בעבודת השם

ומה כדאי להתרחק.

ככה תגדיל את הזכויות שלך כמה שיותר.

כמו בעל עסק,

שגם כשהוא סוגר את העבודה, את העסק,

הוא יושב לחשוב כל מיני מחשבות

איך לשפר את המכירות,

איך לקרב את הקליינטים, איך לעשות מבצעים,

כי זה עניינו.

הוא כל הזמן חושב סביב העסק איך להשביח ולהרוויח.

אז החיים שלך לא שווים כשתחשוב עליהם כיצד אתה מוסיף ומשביח ומרוויח?

וזהו המפסיד,

אף על פי שהוא היותר כללי,

הוא קל למי שרוצה להימלט, שימלט ממנו.

למדנו שיש שלושה דברים שגורמים לאדם

לא לעשות את החשבון של העולם הזה, לדעת למה הוא בא לכאן ומה הוא צריך לעשות.

והראשון זה היה מה שהסברנו עד עתה, הטרדה העולמית.

כשאדם טרוד בעולמו יותר מדי הוא מתעסק בענייני העולם ולא מחשב את זמנו ולא עושה לביתו לחיי העולם הבא.

אבל זאת הטרדה הזאת, שזה אחד מהמפריעים

שמפסידים את האדם מהחשבון הזה,

זה יותר קל מתוך השלישייה.

ומי שירצה להימלט ממנו יוכל להימלט. זה הכל תלוי בהחלטה אמיצה

שהוא מחליט כמה הוא משקיע בשביל העולם,

כמה הוא משקיע לעולם הבא.

הרי כל המעלה,

מי שיהיה יותר גדול מחברו בעולם הבא,

זה מי שהשקיע יותר לעולם הבא.

כמו שפה בעולם הזה,

בדרך כלל מי שמשקיע יותר,

יותר אמביציונר,

יותר משקיען, הוא מצליח יותר.

אדם שהוא עושה את הכל ככה רק בהזדמן,

אז הוא לא יצליח כל כך, אלא אם כן מן השמיים החליטו להעניק לו מתנות,

אז זו הטרדה העולמית. עכשיו אנחנו נכנסים לבעיה רצינית,

וזה נקרא,

קשה מאוד, הסחוק והלצון.

הסחוק והלצון,

היצר הרע אמצי, גם אם אתה לא יודע לסחוק לבד,

אתה לא יודע להתלוצץ לבד, אתה לא ליצן, אתה בן אדם בסדר,

אתה לא כזה.

אז יצר הרע אמצי,

כל כך הרבה אמצעים כדי לרתק אותך לצחוק ולצון,

כמו טמבלוויזיה,

אינטרנט,

פייסבוק,

טוויטר

וכל דבר.

כל זה מיועד לשבש לך את השכל ולתת לך לצחוק

מהבוקר עד הערב,

הכל צחוק, הכל בדיחות,

הכל חוויות,

הכל קשקושים,

העיקר להשקיעת האדם ולחשבון עולמו.

מי שטובע בשחוק ובלצון

הוא כמו מי שטובע בים הגדול.

אי אפשר לצאת משם. מי שנמצא בים הגדול והוא טבע באמצע הנקיינוס, אי אפשר לצאת.

זה לא אחת טבע על יד החוף, אפשר עוד לשלוח לו חסקי, אין.

מי שטובע בשחוק ובלצון

זה כמי שטובע בים הגדול.

קשה לו להימלט ממנו,

כי השחוק מאבד את לב האדם.

אדם מאבד את ליבו בשעה שהוא שוחק.

עד שאין כבר הטעם והדעה מושלת בו.

הוא יכול לעשות שטויות, חבל על הזמן, לתבזות

דברים לא הגיוניים.

למה?

איזה קטע, איזה קטע, איזה קטעים, מתעלף מצחוק

ומגיע לדברים איומים ונוראים.

והרי הוא כמו שיכור או שותה.

אי אפשר לשותה ושיכור לתת להם חוכמה או להנהיג אותם.

תסביר לשיכור משהו.

תגיד לו, נו, תסביר לו.

בוא, מותק שבע, אני אסביר.

ישר אתחיל ככה להתנדנד לך מול הפנים.

לא מבין מה אתה מדבר. בוא אחי, נותן לך נשיקה עם כל הטילל של הוויסקי על הפנים ככה.

מחבק אותך.

זה פותח עיניים, סוגר עיניים.

עם מי תדבר?

עם מי תדבר?

אחד שחייב עם שחוק ולצון, עם מי תדבר? זה שיכור,

זה שוטה.

אי אפשר להניג גם.

הם לא מקבלים הנהגה.

זה מה שאמר שלמה המלך עליו השלום. לסחוק אמרתי מהולל ולשמחה מזו עושה.

זאת אומרת,

סחוק אמרתי מהולל,

סחוק של הוללות.

איזה שמחה זו, מה היא עושה?

חכמים, זכרונם לברכה, אמרו, סחוק וקלות ראש

מרגילים את האדם לערווה.

אף על פי שהערווה היא חמורה מאוד אצל כל בן דעת,

וליבו ירא מקרוב אליה מכוח הציור שכבר הצטייר בשכלו מאמיתת גודל פשעה ורוב עונשה,

הנה הסחוק וקלות ראש ממשיכים אותו מעט-מעט

ומקריבים אותו הלוך וקרב שתהיה היראה שרה מעליו מעט-מעט מדרגה אחר מדרגה

עד שיגיע אל העוון עצמו ויעשהו.

זאת אומרת, הכול מתחיל עם חיוכים,

לאט לאט מחיוכים יכולים לצחוק, מצחוק לבדיחות, נהיה קלות ראש,

אין מעצורים, ומגיעים לעבירות הכי החמורות,

וגם למקרים הגרועים, כשזה לא,

כשמתחיל להיות רציני וכבר מבינים

שזה הולך להיות לכיוונים לא טובים ורוצים להתנתק,

גם אז זה לא תמיד אפשרי, ואז שומעים את המקרים האיומים בתשקורת,

מה נעשה במקרים כאלה שזה התחיל עם שחוק

או במקומות של שחוק,

לאן זה הגיע.

וכל כך למה?

לפי שכמו שכל מציאות הזהירות תלוי בשימת הלב על דברים,

על כן

כל עצמו של השחוק אינו אלא מסיר את הלב מהמחשבות הישרות והעיוניות,

ונמצא שלא יבואו הרהורי היראה בלבו כלל.

מציאות הזהירות היא תלויה בשימת לב, שאדם שם את ליבו ויש לו כובד ראש.

ההפך מזה זה קלות ראש.

כשבן אדם

שוחק יותר מדי, מתלוצץ יותר מדי,

הוא מסיר את הלב שלו מדברים שהם כבדי משקל,

ואז ממילא אין לו מחשבות ישרות ועיוניות,

ואז לא יבואו לו הרהורי היראה בכלל.

עכשיו בואו נראה עד כמה קשה הלצון והשחוק וההשחתה שלהם.

זה כמו מגן משוח בשמן שמשמיץ ומפיל מעליו את החיצים שמשליכים לארץ.

אדם יש לו מגן, יורים עליו חיצים,

הוא מושך אותו בשמן, החיצים מחליקים.

כשאתה שולח לאדם חץ ואתה אומר לו דברים של טעם, דברים של מוסר, להסביר לו,

הוא מחליק אותם בצחוק.

מה אתה אומר? בחייאת,

כל הכבוד, משהו, משהו. ספר לי את זה עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם.

וככה הוא מסתלבט עליך ומעביר את זה, מחליק.

הצחוק והלצון הם כמו מגן משוח בשמן.

ככה לצון בפני התוכחה והמרדות, כי בליצנות אחת

ובשחוק קטן יפיל האדם עליו

את ריבוי ההתעוררות וההתפעלות

שהיה צריך להתפעל.

מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו ושומעו עניינים,

שמעירים אותו על החשבון והפשפוש במעשים.

וקורים מקרים כאלה, כמו בבית אבלים,

כמו שאמרנו בלוויות,

כמו במעשים נוראים ששומעים.

פתאום בן אדם תופס את עצמו, רואה שהחיים לא הולכים כמו שמציירים אותם כל הזמן בדמיון.

ואז מה קורה? הוא רוצה להתעורר,

ופתאום ככה הוא מסלק את זה עם איזה בדיחה,

או מישהו מספר לו משהו,

וזה משגיח מעובר.

כמה אנשים הבטיחו לעצמם והתחייבו שיקחו את החיים ברצינות אחרי לוויה של קרוב,

ואומרים אחד לשני, ראית מה זה החיים? הבן אדם היה איתי עד אתמול, דיברנו בתוכניות וזה,

ראית השם, אני אומר לך,

העולם הזה, אתה לא יודע מתי זה בא עליך.

והם יוצאים רציניים והכול.

נכנסים לאוטו,

פתאום שומעים רדיו או משהו,

תראה איזה קטע, ראית מה עשה? ראית את זה? שלום, עברתי, שמים שיר, נגמר.

מה עם ההחלטות?

מה עם מה שאמרת?

מה עם מה שראית?

שכח, נגמר, יש לו תוכנית היום.

היכל התהילה עם בני אלבז,

מקדש שם שמים ברמים,

עם נשים שהולכות בפריצות,

רחמנא נצלן,

ויושנים ביחד.

יפה מאוד, ממש.

זה קובץ.

כובד ראש, ממש כובד ראש.

ובכוח הליצנות

ייפול הכל לארץ

ולא יעשה עליו שום רושם כלל.

וזה לא מפני חולשת העניינים ולא מפני חסרון הבנת הלב,

אלא מפני כוח הלצון ההורס את כל ענייני המוסר והירא.

הלצון הורס הכל.

והנביא ישעיה היה צווח על זה מאוד,

כי היה רואה שזה מה שלא היה מניח מקום לתוכחות שלו,

שיעשו רושם,

והיה מאבד את תקוותם של החוטאים.

אתם יודעים שירמיה הנביא וישעיה הנביא היו מזהירים את העם מאוד,

והעם לא היו שומעים.

בגלל זה באו אסונות וחורבנות.

ומה היה אומר להם ישעיה הנביא? ועתה

אל תתלוצצו

פן יחזקו מוסריכם.

תקשיבו טוב, יהודים.

כל מי שהוא ליצן

והוא שוחק יותר מדי,

כיוון שאי אפשר להוכיח אותו וללמד אותו דעת כי הוא כמו שיכור או שוטה,

ואי אפשר להנהיג אותו,

אז גם אי אפשר להסביר לו מוסר הוא לא מקבל, בתי כנסת הוא לא הולך,

באמצע ההרצאה הוא יוצא,

כי הוא מבין שזה לא מתאים לו, הוא ליצן. הוא לא צריך לצחוק, הוא לא צריך לצחוק.

אם חשבתם ששחוק ולצון זה מי שרק עושה ככה, כל הזמן מתקעקע, כמו שאומרים,

כל הזמן צוחק, לא.

הוא יכול להיות ככה נראה, אדם שקול והכול, אבל הוא צוחק בליבו.

הוא לא מקבל את הדברים.

אז צריך להבין שבן אדם כזה לא יועיל לו שום דבר,

רק שייתנו לו מכות, מחלות וייסורים מהשמיים.

ככה אומר ישעיה הנביא.

אומר ועתה אל תתלוצצו.

למה? כי לא תהיה ברירה.

פן יחזקו מוסריכם, תקבלו ייסורים חזקים מאוד,

כי אי אפשר להרגיע אתכם מהצחוק.

בן אדם צוחק, צוחק. אתה רוצה להרגיע אותו עוד יותר צוחק, אתה מצחיק אותו

עוד יותר. רק אם הוא מקבל כף,

הוא נרגע.

זאת אומרת, אלה שצוחקים ומתלוצצים יותר מדי, אי אפשר להרגיע אותם,

רק על ידי ייסורים.

וכבר גזרו חכמים, זיכרונם לברכה,

שהלץ מביא הייסורים עליו.

כמו שכתוב במפורש במשלי,

נכונו ללצים שפטים.

הלצים יקבלו שפטים,

כי זהו דבר שהדין נותן אותו.

כי מי שמתפעל מן ההתבוננות ומן הלימודים,

לא צריך לייסר אותו בגופו.

אם אומרים לך שיעור מוסר ואתה מבין,

המוסר שמלמדים אותך לבד כבר מייסר אותך,

אין צורך לייסר אותך בגוף, כי הבנת.

לא נותנים מכה בחגורה אם הבן אדם מבין.

מסבירים לו ומסבירים והוא ממין.

לא מבין, מגיעים לחגורה בסוף.

זאת אומרת,

שבט

הולך עם הספר.

יש ספר, לא צריך שבט.

אין ספר, קבל בשבט.

ככה זה הולך.

כי כבר ישוב מחטאותיו בלי זה,

מכוח הרהורי התשובה שייוולדו בלבבו על ידי מה שהוא יקרא או שישמע מן המוסר והתוכחות.

אז אדם כזה לא צריך איסורים.

אבל הליצנים שאינם מתפעלים מן התוכחות

בפני כוח ליצנותם,

אין להם תיקון אלא שפטים.

שאלה לא יהיה להם כוח בליצנותם לדחותם עליהם

כאשר ידחו המוסרים.

והנה,

כפי חומר החטא ותולדותיו

החמיר השופט האמיתי בעונשו.

זאת אומרת, כל אחד מקבל עונש. תקשיבו מה הסוף של הליצנים.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, במסכת עבודה זרה,

קשה ליצנות

שתחילתו ייסורין וסופו קל היה.

המתלוצץ שלא מקבל תוכחת,

מן השמיים יתחילו להרגיע אותו על ידי ייסורים,

ואם הוא לא יבין, בסוף ייקחו אותו.

זאת אומרת, היסורים יכולים להוביל עד קליה.

וכל זה בגלל הליצנות והסחוק.

שנאמר, פן יחזקו מוסריכם,

כי כלה ונחרצה שמעתי.

זאת אומרת, עד קלה זה יכול להגיע.

אז למדנו עכשיו מפסיד שני.

למה אנשים לא עושים חשבון העולם הזה,

שצריך לקיים תורה ומצוות?

המפסיד השני זה השחוק והלצון.

הראשון, הטרדה העולמית, שכולם טרודים.

השני זה השחוק והלצון, והוא הרבה יותר קשה מהראשון.

מה זה המפסיד השלישי, ובזה נסיים?

המפסיד השלישי זה החברה.

חברת הטיפשים והחוטאים,

שגורמת לאנשים שלא לכלכל את מעשיהם ולא לחשב חשבונו של עולם.

זה מה שאומר הכתוב, ורועה כסלים ירוע.

מי שמתרועע עם כסלים, עם טיפשים,

אפילו שהוא בן אדם טוב, סופו שהוא יהיה רע,

ירוע.

הוא רק מתרועע עם הכסלים,

אפילו שהוא בא חכם.

והיה בן אדם טוב,

מההתרועעות הזאת הוא יהיה רע,

כי הולכת חכמים יחכם,

אפילו אם טיפש הולך עם חכמים כל הזמן, מה הוא שומע מהם? חכמה.

הוא יחכם מהם.

ורועה כסלים, אפילו שהחכם,

הוא יהיה רוע, יהיה רע, כי החברה משפיעה.

תהיה בחברה טובה, תהיה טוב. תהיה ברעה, תהיה רע.

אז כוח החברה הוא עצום.

וזה מה שכתוב, הוא אומר, ורועה כסלים ירוע.

כי הנה אנחנו רואים פעמים רבות,

אפילו אחר שהתעמת אצל האדם חובת העבודה, עבודת הקודש, לעבוד את השם.

והזהירות בה, כמה צריך לזהם.

יתרפא ממנה, הוא יעבור על איזה דברים כדי שלא ילעגו עליו חבריו או כדי לא להתערב עמהם.

זאת אומרת, בני האדם בסוף בסוף יותר מושפעים מהחברה.

כי כולם הם לא מנהיגים.

רוב החברה הם אנשים המוניים שתלויים בדעת הקהל.

אישה, לדוגמה, מאוד תלויה בדעת הקהל.

היא לובשת מה שיגידו לה שנאה ויפה.

היא תחליף אם יגידו לה שזה לא יפה.

גבר, גם כן, תלוי מה משבחים, מה לא משבחים.

אבל רואים את זה בקלות, שבן אדם נוטה.

נשים לא מקבלות עליהם כיסוי ראש. מדוע?

הן פוחדות שילעגו עליהם. מה קרה לך? מה עשית? למה עשית? שאלות.

אדם לא מגדל זקן, לדוגמה. למה?

שאלו אותו, אתה אבל? מה קרה? מי מת?

כל אחד חושש מאיזו שאלה שעלולים לשאול אותו.

אז החברה כל כך משפיעה, והוא חושב, לא, אני לא עושה חשבון לאף אחד.

לא. מה לא?

כל החיים שלך זה רק על פי החברה.

כל החיים.

אם לא,

היית בלתי תלוי, היית לומד את המקור,

את החוכמה האמיתית של הקדוש ברוך הוא, את המקור לבד,

וחי על-פי המקור, ומשנה את כולם סביבך למקור,

לא להעתקים ולהעתקי-העתקים.

למקור.

מאיפה אתה יודע מה שאתה אומר?

מישהו סיפר לי. מאיפה אתה יודע?

אחד אמר לי.

מאיפה אתה יודע?

שמעתי,

קראתי,

ראיתי.

מה אתה יודע מהמקור?

שום דבר.

קראת פעם את המקור מהתחלה ועד הסוף?

בחיים לא.

אז מאיפה אתה יודע מה אתה עושה אם זה נכון?

כל מה שאתה יודע זה מה ששמעת מהסביבה,

מכלי התשקורת, מהמדיה,

משם אתה יודע הכול.

אין לך שום ידיעה כמעט עצמית

שאתה לומד אותה במקור.

ואין מקור לכל המקורות האחרים,

במירכאות,

חוץ מהתורה הקדושה,

שקדמה לכל החוכמות בעולם.

והיא החוכמה האלוקית.

אז אם אתה לא לומד את המקור, מה אתה שווה?

דופליקייט.

אתה העתקה ומעותק מאחרים,

מה אתה שווה?

אז גם אם הוא זוכה כבר להכיר כמה דברים, אם ילעגו עליו חבריו,

הוא עלול לרדת בהם.

זה מה ששלמה המלך מזהיר ואומר. אם שונים, אל תתערב.

אל תלך עם אנשים שהם שונים מההשקפה שלך,

מהדעות האמיתיות.

הם שונים.

אל תתערב, אל תתערבב איתם, כי אתה תהיה כמוהם בסוף.

כי אם יאמר לך אדם, לעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות,

יש הרי מאמר חכמים כזה,

לעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות,

אף אתה אמור לו. במה דברים אמורים? בבני אדם שעושים מעשי אדם,

אך לא בבני אדם

שעושים מעשי בהמה.

הרי זה מעשה בהמה שלוקחים כמה אנשים, זמרים,

שכבר נרקבו בהיסטוריה שלהם, עברו חמישים שנה כבר,

היו להם פעם איזה שירים, אספו אותם למקום שקוראים לו ארכה לתהילה,

אומרים שזה משהו כמו האח הגדול,

משאים אותם שם חודש ימים,

מצלמים אותם, מסתכלים עליהם, כל הזמן הם עושים, יעני זמרים.

נותנים להם צ'אנס, בינתיים מסתלבטים עליהם, מסתלבטים, לוקחים אחד גרוטר,

פעם היה זמר,

ואומרים לו בוא נראה,

תתחיל לנסר מחדש את הקול שלך, נראה שמה, נשמע.

בינתיים עושים עליהם פרסומות,

עושים כסף, מקווים שהתוכנית תצליח,

וזה מעשה בהמות.

להושיב

אנשים

בדירה אחת, ביחד,

זרים ומוזרים,

בשביל שאנשים יצלמו אותם במצלמות כל הזמן,

ויראו מה הם עושים.

ויושב שם זמר,

שחושב שהוא קדוש עליון, חצי מלאך,

קוראים לו בני אלבז,

מחטיא הרבים שהם דוגמתו,

והוא אמר שהוא הולך לקדש שם שמיים,

והשם אמר לו שהוא צריך להיות בהיכל התהילה, בתערובת

של איסור עריות והכול,

והוא אמר לו, הקדוש ברוך הוא כבר כזה אחד שמקבל כל מיני השפעות,

הוא יושב, מתפלל שם ערבית, ומתלוצצים לידו סטלבט.

הוא שר איזה שיר, פתאום מתעלף,

מתעטף עם איזה טלית, וצועק שמע ישראל.

על מי אתה עובד? תגיד, אתה נורמלי? לאן הגעת?

מה זה ההידרדרות הזאת?

בחודש ימים הוא צריך להיות שם, הוא כאילו הולך לקדש אותם, הבנתם?

זה כמו ברסלבים שנכנסים לדיסקוטק לברור את הניצוצות.

לאן הגענו?

זה מעשה בהמה,

זה לא מעשה אדם.

לכן הם שונים,

אל תתערב.

אבל את הפסוק הזה הוא לא קרה אף פעם.

אם היה קורה,

אולי

אולי לא היה שם, אבל הוא כנראה כמוהם, אז לכן הוא שם.

מכל מקום,

אם יאמר לך אדם לעולם תדעתו של אדם מעורבת עם הבריות,

אף אתה אמור לו במה דברים אמורים?

בבני אדם שעושים מעשה אדם,

אך לא בבני אדם שעושים מעשה בהמה.

שלמה מזהיר עוד, לך מנגד לאיש כסיל. אם אתה רואה איש כסיל מגיע מולך,

תזוז, תסטה הצידה, סטה מעליו ועבור, אל תעבור לנגדו.

תארו לכם עד כמה צריך הרחקה.

ודוד המלך אמר,

אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים,

ובדרך חטאים לא עמד,

ובמושב לצים לא ישב.

פירשו חכמים זיכרונו לברכה.

אם הלך,

סופו לעמוד, ואם עמד, סופו לשב.

אתה תיתקע שם.

ואומר, לא ישבתי עם מתי שב.

זאת אומרת, כל אלה שהם יושבים

ומדברים רק בעניינים של שב והבל,

לא ישבתי עמם, שנאתי קל מרעים.

אין לו לאדם אלא לטהר ולנקות עצמו ולמנוע רגליו מדרכי ההמון

ששקועים באבלי הזמן.

וישיב את רגליו אל חצרות ה' ואל משכנותיו.

זה שדוד עצמו מסיים ואומר,

ארחץ בניקיון כפיי,

באסובבה את מזבחך ה'.

אדם צריך לנקות את עצמו ולהיכנס לאוהלי התורה.

שם ימצא את האמת הצרופה שתועיל לו באמת,

גם בעולם הזה וגם לעולם הבא.

ואם יארע לו שיימצא בחברת מי שילעג עליו,

לא ישית ליבו אל הלעג ההוא.

אל תבושו,

כמו שכתוב, הלכה ראשונה בשולחן ערוך, לא יבוש

מן המלעיגים עליו.

כי אם בכל דבר תתבייש, לא תעשה שום דבר בסוף.

לא יבוש.

אדרבה, ילעג על מלעיגיו ויבזם.

יחשוב בדעתו

כאילו היה לו להרוויח ממון הרבה.

אם היה מניח מה שהיה צריך לזה מפני חבריו שלו, ילעיגו?

אחד נוסע במרצדס, פתאום אחד עובר, צוחק עליו.

מה יש? אתה לא יכול ללכת ברגל?

מה אתה צריך מרצדס?

אז מה? הוא יניח את האוטו, יעזוב,

יתחיל ללכת ברגל, בגלל שהוא צוחק עליו.

אחד מרוויח 5,000 דולר לחודש, ואחד אומר לו, מה, אתה השתגעת? אתה עובד כל כך הרבה?

לך לשפת הים, תנוח.

הוא ישמע לו, הוא יפסיד.

אחד עובד ליד הקופה, כל רגע יש לו לקוחות שהוא אוסף כסף.

פתאום אחד ישוחע איתו בטלפון, ימשיך לדבר איתו בשעה שהוא אוסף כסף מהאנשים.

הוא אומר לו, מה אתה משוגע?

תשתחרר.

כל הזמן רוצה לדבר איתך, אתה אומר, אתה אוסף כסף. תפסיק כבר.

בוא נדבר קצת.

הוא ישמע לו?

הוא לא ישמע לו.

אז אם יצחקו עליך אנשים שאתה הולך לקבל עולם הבא,

אז בגלל זה תפסיד

ותלך איתם

באורחות שונים.

צריך להיות קצת עם שכל, חבר'ה.

אז כל שכן שלא ארצה לאבד נשמתו מפני הלעג, ועל דרך זה הזהירונו חכמים זכרונו לברכה,

הביא עז כנמר וקל כנשר,

רץ כצבעי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים.

את כל הכוחות האלה

אתה צריך עכשיו

לכוון לעבודת הבורא.

ודוד אמר,

אמר, ואדברה ועדותיך נגד מלכים ולא אבוש.

זאת אומרת, דוד המלך,

אף על פי שרוב מלכי זמנו היה עסקם ודיבורם בדברי גדולות והנאות,

כל אחד מספר על המלחמות שלו, על ההצלחות, על הכלכלה שהוא שיפר,

על ההטבות שהוא היטיב.

ודוד, שהיה גם כן מלך,

לכאורה תהיה לו לחרפה עם בהיותו בחברתם,

מדבר בדברי מוסר ותורה.

במקום לספר על הגדולות והתענוגות של בני אדם כמוהם.

אבל הוא לא חש לזה כלל,

ולא היה ליבו נפתה בהבלים האלה,

אחרי שכבר השיג את האמת.

אלא היה אומר, ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש.

הוא היה מדבר איתם דברי מוסר ודברי תורה.

וישעיה כמו כן אמר,

על כן שמתי פניי כחלמיש,

באדע כי לא אבוש.

זאת אומרת,

אנחנו צריכים להתגבר כמו צור חזק,

כמו חלמיש,

ולא להתבייש מן המלעיגים.

נמצא ששלושה מפסידים לזהירות,

והם טרדת העולם הזה.

אז חוק והלצון

כשאדם מתלוצץ

יותר מדי ומפסיד, וזה הרבה יותר גרוע ממה שהטרדה העולמית.

והדבר השלישי זה החברה הרעה שמזלזלת באדם ומושכת אותו לכיוונים שליליים,

וקשה לו להיפטר ממנה,

כי הוא לא אדם עצמאי ומנהיג והוא תלוי בדעת הבריות.

עד כאן,

זה הקטע שלמדנו היום.

הוא חשוב מאוד,

אם לא תזכרו מה שאמרתי,

יהיה שידור חוזר באתר שופר.tv או שופר.net,

שם תוכלו לחזור על השיעור במידה ותרצו,

וניתן יהיה להשיג גם דיסק מזה לרכב כדי שתוכלו לשמוע.

מכל מקום למי שיש שאלות, עד כרגע על מה שדיברנו,

אני אשמח מאוד לענות.

אני רוצה גם להמליץ בהזדמנות זאת,

סוף סוף ובשעה טובה, היום זה בכורה,

הזמר ארז יחיאל

הוציא דיסק שיש בו כ-15 שירים חדשים,

כולם על פי ההלכה,

דהיינו שלא חורגים

ממה שצריך בנוגע לזמרה המותרת

ובסגנונות שראויים להישמע.

מכל מקום

הוא עשה מבצע, לפי המלצתי.

המבצע הזה הוא שהדיסק, במקום שיימכר ב-40-50 שקלים,

יימכר בחודש הראשון ב-10 שקלים בלבד.

15 שירים נפלאים,

אז מי שירצה יוכל להשיג את זה בסוף כאן.

באתר שופר ניתן יהיה גם לשמוע את השירים האלה

למי שירצה וניתן יהיה להשיג את זה גם בחודש הראשון ב-10 שקלים, וכמו שאמרנו, גם בסוף כאן.

העלויות של הדיסק הזה למעלה מ-100,000 שקלים,

וזה חסד גדול שהוא נותן לאנשים לזכות

בשירים כאלה במחיר אפסי של 10 שקלים.

וזה הדיסק למי שירצה להשיגו בסוף.

מדי פעם נשמיע ככה בין שואל לשואל את השירים.

אחד מהשירים החדשים ניתן יהיה כבר לשמוע בשביל שתכירו.

זה שיר לחתונה כבר, להוביל את החתן והכלה.

כן, נשמע את זה באמת.

כן, בבקשה. שלום, כבוד הרב.

שלום.

בקשר להטרדות של היום-יום,

טרדות היום-יום.

בקשר לעבודה,

היום גם ככה קשה למצוא עבודה. היום כל אחד יכול, כמו שהרב אמר, 8 שעות, 12 שעות.

אין אפשרות אחרת היום.

נכון. אין לי מצב למצוא עבודה של שעתיים ביום, שלוש שעות ביום.

נכון.

אז ככה אני עובד 10 שעות,

ולומד שעה, לומד שעתיים. אתה נשוי או רווק? אני נשוי.

נשוי. כמה ילדים?

שניים. אתה גר פה?

כן.

יופי.

אשתך עובדת?

עובדת. עובדת.

והמשכורת של שניכם מספיקה?

לא.

גם לא.

אנחנו מאוד מצומצמים, אין לנו טלוויזיה. זאת אומרת, עובדים ולא מספיק.

מה? עובדים ולא מספיק.

עובדים ולא מספיק, כן. עשית פעם חשבון מה ההוצאות, מה מיותר, מה לא, מה אפשר לקמץ, מה אפשר לצמצם? עשינו, כן. ואין מקום לצמצם.

כמה אתה מרוויח?

ביחד איתה.

תשע אלף. תשע אלף. ולא מספיק.

אולי יסביר לי כבודו איך אברכים עם שמונה ילדים בבני ברק, עם אלפיים שקל, מסתדרים.

לא יודע. אני יכול לעשות לך את החישוב שלי ואני אראה לך שזה לא מצליח.

אז זאת אומרת שאתה לא מצמצם מספיק. תשע אלף זה משפחה עם חמישה ילדים, שישה ילדים בשקט, ברווח עם עודף.

אבל טוב, אני לא אעשה לך את זה פה. אם תרצה, אז אני אוכל לעשות לך את זה בטלפון.

מכל מקום,

אתה יודע, אלה שרוצים לחסוך,

אז עושים קודם כול שיחות נכנסות בלבד.

כמה זה חוסך?

עשינו את זה, הורדנו 400 שקל.

נפלא. ראית? כבר 400 שקל.

שניכם, או שבכל אופן יש לכם יוצאות עכשיו? לא, שנינו ביחד 400 שקל. אבל עכשיו יש לכם יוצאות.

כן.

ידעתי.

חזרתם בחזרה, כי אמרתם ש-400 שקל

זה לא כל כך משמעותי ואפשר לשלם את זה.

וככה אתה עושה בכל חשבון,

וככה אתה בסוף משלם את הכול, ולא גומר את החודש.

מה עם גנים לילדים?

גנים, צריך לשלם.

אבל, אבל, תקשיב, הכול צריך לשלם.

אין פה מה להיפטר.

אבל יש גם דרכים

שמורידים את המחיר, מורידים פה, עושים פה, השתדלויות כאלה ואחרות, ואפשר לצמצם גם בדברים האלה. אפשר לחסוך בהסעות, אפשר לחסוך בכל דבר אפשר לחסוך.

אם לא תהיה ברירה, נגיד, ויפטרו אחד מכם,

אז מה תעשו?

לא תחיו.

תחיו, אני בטוח שתחיו, ואני אפגש איתך עוד הרבה שנים,

ואתם תחיו.

וגם יפטרו את שניכם. אני בטוח שתחיו.

בטוח שתחיו,

ולא תהיו ברחוב.

כמו שאחרים לא ברחוב.

בטוח שתחיו.

אז מה הסוד?

הסוד זה לדעת איך לצמצם,

איפה לחסוך

ובמה להשקיע ובמה לא.

עכשיו, זה לא סותר.

גם אם אתה עומד שמונה שעות או עשר שעות כרגע, נגיד,

אז עדיין נשאר לך ארבע עשר שעות.

אפשר גם לצמצם בשינה.

מצמצמים, יושבים חמש שעות, שש שעות.

הרבה.

חמש, שש שעות. הרבה.

זה הרבה? מאוד.

בני שלך כותב שמונה שעות. נכון.

גם הסטייפלר, גם שלמה המלך וכולם.

אבל אם אין לך לימוד מספיק,

אז כדאי שתישן פחות פה,

ואחר כך אתה תישן הרבה שם.

אבל קודם כל פה, שתחסוך לשם, כדי שתוכל לישון שם.

אם לא,

מה יהיה? מה תצא מפה?

אם כל מה שאתה חייב לעולם הזה אתה עושה פיקס,

עשר שעות עבודה,

שמונה שעות זה,

שעתיים-שלוש ארוחות,

עוד כמה שיחות עם האישה, נגמר היום.

אז איפה אני יכול ללמוד?

לא כך עושים.

קודם כל, כמה אני לומד חייב,

ואחר כך השאר.

הבנת? כמה יום אתה לומד?

בערך שעתיים.

שעתיים.

יש אנשים אבל שבנויים. אם אתה תלמד ארבע שעות עכשיו, נגיד שאני מחייב אותך ארבע שעות.

איך תסתדר עכשיו?

ארבע שעות קודם כל אתה חייב.

עכשיו תתחיל לסדר את היום. בוא נראה.

אני לא רואה אפשרות כזאת. מה זה תלוי? כי התשילות גם נכנסות באמצע.

בטח שתפילות, כולם מתפללים.

נו.

אני אגיד לך. אז אני עובד משעה שבע בבוקר. נפלא. עד שעה שתיים-שלוש. זה תלוי בי.

כן. תלוי במהירות שאני עושה את זה.

נו.

אחרי זה מתחיל ללמוד.

כמובן, נגיד, אם אני מתפלל בנץ.

נו.

אז משבע עד שלוש.

משלוש עד חמש.

ואחרי זה צריך ללכת להתפלל.

נו. צריך להיות עם הילדים, עם האישה. נו.

למי אמר שאתה צריך כל זה? קודם כל צריך ללמוד.

אשתי עובדת, אני צריך להיות עם הילדים. תהיה עם הילדים ולומדים. צריך להוציא אותה מהגן.

הוצאת. כמה פעמים אתה מוציא? הוצאת. כמה זמן לוקח?

צריך להיות איתם. תהיה איתם. מי אמר שלא תהיה איתם? אי אפשר ללמוד כשהם בבית.

אני לא מצליח.

למה אתה לא מצליח?

כי יש ילד אחד בן תשעה חודשים ואחד בן שלוש. אז מה אתה עושה עם התשעה חודשים? מה אתה עושה איתו?

הוא שם אותו על הרצפה. מאה אחוז. אז מה אתה עושה? תשגיח עליו. תשגיח. תשגיח. תשב עם הספר ותשגיח. מה הבעיה?

אין ריכוז, אתה משחק איתו? אני לא מצליח לשחק. אז מה אתה עושה?

אני חושב שאפשר להסתכל עליו. למה שתסתכל עליו? תסתכל על הספר. והוא יסתכל עליך.

הוא יגיד, איזה אבא צדיק, לא מת כל הזמן.

אתה עברת את גיל תשע חודש, אתה כבר מבוגר.

כן, גם עוזר לאישה לסדר את הבית. עזוב את האישה, היא עוד לא הגיעה.

רגע, אז צריך לעזור לה, היא רוצה עזרה. מי אמר שהיא רוצה? קודם תעזור לה, היא רוצה עזרה.

קודם תעזור לה, שיהיה לה עולם הבא ותקום בתחילת המתים.

אישה שבעלה לא לומד תורה, לא תקום בתחילת המתים.

אז קודם כל תדאג שיהיה לה תחילת המתים.

הבנת? אז אם היא תאפשר לך ללמוד, היא זכתה.

קודם כל שיהיה לה עולם הבא ותהיה לה תחילת המתים.

אז בבוקר, בנץ, אתה מסיים אותו בשש, שש ורבע?

שש ורבע?

עד שבע אתה יכול לעשות איזה שלושת רבעי שעה?

חצי שעה אפילו, נגיד, עם ארוחת בוקר קלה.

חצי שעה.

אחר כך יש לך עוד שעתיים?

עוד שעה וחצי תגנוב בלילה?

ואם לא על חשבון השינה? אם אני גונב שעה בלילה אני לא קם בבוקר.

אתה תקום עוד תתרגל.

הגוף הזה, אפשר להרגיל אותו לכול.

לכול.

אתה יודע, ספנים שעולים לאונייה בהתחלה,

חוץ מכבודך, אתה יודע, הם לא מחזיקים מעמד, והם מוציאים כל מיני דברים, וזה וזה וזה.

כשאין ברירה והם צריכים לעבוד בסוף,

מתרגלים.

מתרגלים לים.

מתרגלים. כל דבר מתרגלים.

הגוף מתרגל.

אדם עומד על טרקטור, אתה חושב שזה נוח כל הזמן?

מה הוא מתרגל?

כל דבר מתרגלים. אחד עומד בעירייה, זה נעים, זה ירח טוב,

מתרגל.

אחר כך הוא מריח, בוסם, הוא מתעטש.

מתרגלים, כל דבר מתרגלים. אתה רוצה להתרגל? זהו.

רצון תמיד יש. זהו, אם יש, אז עושים.

ולאט לאט תוכל להוריד מהטרדות, אל תדאג. תראה שהקדוש ברוך הוא יפתח לך.

תוכל לצמצם בעבודה, להוריד אחר כמה שעות קודם,

תנצל ארבע שעות. ארבע שעות ולא יעבור.

ארבע שעות.

ואחר כך תרח, תוכל לצמצם עוד ועוד ועוד, ויהיה לך רווח.

כמו שכתוב בתורה, אוכל כמעה ומתברך במעב.

יש אנשים שלהם הרבה כסף, ואין להם ברכה בכסף.

עוד לא התחיל החודש, כבר נאבד להם הכול.

יש אנשים שלהם מעט, ויש להם ברכה בכסף.

איך הקדוש ברוך הוא עושה את זה? מנפלאות, תמיד דעים.

הוא יודע איך לעשות את זה.

חנינא בן דוסא חי מקו חרובין, מערב שבת לערב שבת.

והחזיק את כל העולם.

הקדוש ברוך הוא יכול לתת לך ברכה במעשה ידיך,

בתנאי

שאתה לומד.

זה מה שכתוב בפרשה של השבת.

אם בחוקותיי תלכו, שתהיו עמלים בתורה,

אז הארץ ייתן פריה.

הכל יהיה, יבול, פרי, כל מה שאתה רוצה,

שהבטיחה תורה, יהיה הכל, בתנאי שתהיה עמל בתורה.

אז אם אתה במלאכה ואתה בתורה ואתה עושה כל מה שצריך,

הקדוש ברוך הוא הבטיח, הוא ייתן לך.

יפה תורה עם דרך ארץ, שהגיעה עד שניהם השקחת עוון.

אבל אתה חייב להיות עמל, עמל

עד שתהיה מותש.

זו המטרה שבאנו לעולם. אנחנו באנו בשביל עמל.

אדם לעמל יולד, לא באנו פה לנפש.

ושם ינוחו, יגיע הכוח.

פה זה עולם של עמל.

עדיף שעמל יהיה בתורה יותר מעמל מלאכה.

האמת שצריך להיות רק עמל תורה.

אבל כיוון שלא כולם בעלי מדרגה,

אבל שהעמל של התורה יהיה יותר מעמל של המלאכה.

אז אם כרגע אתה לא יכול,

אתה חייב לשאוף לזה,

ותתחיל כמו שאני אומר לך, ותראה שהקדוש ברוך הוא יסייע לך.

בסדר?

תהיה בריא.

כן, תשאל חביבי.

כן,

תשאל חביבי.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

עכשיו אנחנו צווינו מהתורה, בזיעת הפיך תאכל לכם. איך אתה בא מהזווית שלך,

מהתפיסה שלך, ואתה מנפץ לנו את

העונש הזה,

שקיבלנו עלינו?

כי הרי אם אנחנו נבוא ונשב וננמד ונחכה למען

שייפול עלינו מהשמים,

זאת אומרת שאנחנו לא מאמינים בזה שה' יתברך ציווה לנו לעשות כך.

זאת אומרת שאנחנו צריכים לאכול את הלחם הזה שאנחנו אוכלים, אנחנו צריכים להזיע עליו.

אז יש פה איזושהי סתירה בין מה שאנחנו,

בין מה שאנחנו,

מה שאתה מטיף לבין מה שכתוב.

טוב,

מה שאני מטיף זה מה שכתוב.

אני לא אמרתי שלא צריך ללמוד תורה, חס וחלילה, אני לא אמרתי. מה שאני מטיף...

אני לא אמרתי, אבל זה גם מה שכתוב, זה כתוב, וזה עת הפיך תאכל לחם.

זה קללה.

זה קללה, לא. זה...

זה, זה לא, זה, כן, זה עונש, סוג של עונש שלנו, שבעת הדעת.

זה קללה.

הקדוש ברוך הוא קילל את אדם הראשון

בזיעת אפיך תאכל לחם, בגלל שהוא חטא.

לפני כן היו מלאכי השרת,

סולין לו בשר ומשכין אותו יין.

הוא לא עשה כלום, הוא היה בגן עדן.

אבל כיוון שהוא חטא, נתקלל באחת הקללות.

זה היה בזיעת אפיך תאכל לחם.

התורה לא קבעה מה שיעור הקללה,

כמה זמן צריך להיות מקולל.

מה אתה אומר?

צריך להרבות בקללה או להמעיט בקללה?

אנחנו פה פשוט נמצאים במצב שאנחנו חייבים...

אני שואל, מה כדאי? להמעיט או... יותר לדעת ללמוד תורה, כמובן, שצריך להיחס לזה ערך חשוב.

רק רגע, להגביר את הקללה או להמעיט את הקללה?

להאמיץ, ברור.

אם אפשר לבטל לגמרי את הקללה, זה עדיף או לא?

נוטה שירד מן מהשמיים, כן.

רגע, בלי מן. קודם כל כדאי. איך אבל?

כדאי, נכון? ברור שכן. כדאי.

עכשיו יש מצווה מפורשת בתורה, והגית בו יומם ולילה.

זה מצווה מפורשת.

אז אם כתוב, והגית בו יומם ולילה,

אז איך אתה יכול בעצם לקיים את הפסוק האחר, ואספת דגניך?

אם כתוב גם, ואספת דגניך, איך זה מסתדר?

אז רבי שמעון בר יוחאי אומר, אם זכה,

מלאכתו נעשית על ידי האחרים.

אם זכה.

מה זה אם זכה?

זה לא זכייה בפיס.

אם האדם נהיה זך,

עבד על עצמו, כמו שלמדנו פה קצת,

שאדם צריך לדעת מה חומר העבודה מוטל עליו.

מה חומר העבודה שמוטל עליו,

ומה עומק הדין עליה.

הוא יודע מה הוא מחויב ומה לא.

ודאי שהאדם יטיל את כל יהבו לעסוק

בתורת השם, לעשות רצונו.

כי השם הבטיח על זה את כל ההבטחות.

השלך על השם יהבך, והוא יכלכלך.

אלא מה?

אתה נתקעת בפסוקים הראשונים של בראשית, ולא המשכת הלאה.

אם היית ממלכה. אני לא בקיא כל כך... זה אני יודע.

שמעתי, כי אמרת שיש סתירה, ולא ידעת שאני אומר את הפסוק עם משמעותו האמיתית.

אז לכן,

אדם ששואף להתקרב לשם,

השם לא מונע ממנו, אלא עוזר לו.

וכמה שתפחית מהמלאכה ותוסיף בתורה,

ככה הוא ישפיע עליך יותר שפע.

לדוגמה,

ככל שאתה תעסוק בתורה,

אז השם שלך יתרבה בעיני האנשים,

ואתה תהפוך להיות תלמיד חכם.

ואם תהיה תלמיד חכם, אז יבקשו אותך בכל מקום.

לשמוע אותך,

שתגיד, שתדרוש, שתדבר, שתגיד הלכות וכו',

ואז ייתנו לך שיעורים, יסיעו אותך ויקחו אותך וייתנו לך גם כסף,

ואתה תהיה מסודר.

אל תדאג.

אבל בגלל שאתה עובד, מזמינים אותך רק לעבודות.

הבנת?

אז ככל שתוסיף בתורה,

ככה זה יהיה.

פתח באחד, ואל תפחד.

תודה רבה. תהיה בריא.

שאלה למעלה.

כן, כבר, תכף.

סבלנות, סבלנות, סבלנות.

יש לי שאלה, אם האישה מוכנה

שבעלה ילך ללמוד תורה.

הוא עובד,

אבל היא אמרה לו, לך תלמד תורה אחרי עבודה כמה שעות.

הוא אומר, זה כבד עלי.

הוא מוכן לראות טלוויזיה במקום ללכת ללמוד תורה.

וזה מגיע למצב של סכסוך בבית.

מה עליה לעשות?

פעם שעברה בירכת אותי, היו לי חמש טלוויזיות.

נשרפו שניים,

נשארו שלוש.

מה אני עושה שהשלוש גם ילכו?

השם יעזור לך, שיתפוצצו כולם.

אינשאללה עוד הלילה.

אז מה אני עושה? שהוא הקצה תלך ללמוד. תגידי לו, תרחם עליי,

אני לא לומדת תורה ואני זוכה לתחיית המתים רק אם אתה תלמד תורה. ואם אתה לא לומד תורה, אז אתה לא רוצה שאני אקום.

ואם אתה לא רוצה שאני אקום בתחיית המתים,

אז אני לא אכין לך אוכל.

אמרתי לו את זה. הוא אומר מספיק, את מטהרת בית העלמין, אז זה מספיק לי.

מה זה מספיק לי?

הוא חושב שאני עושה את המצווה בבית העלמין? זה מספיק.

קודם כל זו מצווה גדולה, אבל לקום בתחיית המתים צריך תורה.

אתה תאכיל אותי תורה, אני אאכיל אותך אוכל, תגידי לו.

הבנתי.

תגידי לו, אני מספיק לי שאתה הולך לעבוד, לא צריך אוכל.

כמו שהוא אומר לך, את הולכת לטהרה,

מספיק לי. תגידי לו, גם אתה מספיק לי.

אתה הולך לשם,

מה בשעוקל?

נכון.

גלגולתה לא. גלגולתה לא, בסדר.

תביא לו משבר אח, שמואל בן דורינה, שיחזור בתשובה. שמואל בן דורינה,

השם יזכה אותו לשוב בתשובה שלמה מהרה.

אמן.

תודה רבה. תן לגברת בפינה.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אני ממש שמחה לראות אותך בערד.

אני ממש, זה ארבע שנים אני רואה את הרצאות שלך

באינטרנט, ועכשיו, שמחה שאתה פה.

יש לי שאלה.

בן אדם שעושה גיור, מותר לו לשמור שבת?

או שזה פשוט, יש רבנים שאומרים כן, יש רבנים... כל זמן שעוד לא נגמר הגיור, צריך לעשות לפחות מלאכה אחת

של חילול שבת.

הבנתי.

אפשר בבקשה ברכה שאני אחזור בתשובה?

את גמרת גיור או עוד לא? עוד לא.

מה השם שלך?

ויכה בת אלונה.

דיכה בת אלונה, השם יזכה אותך להשלים את הגיור ולהיות גרת צדק אמיתית.

כן.

בהצלחה.

כל חתן וכל תחן. הנה, יהודי פה, תן לה כבר, אתר ידה. תן לה כבר. שלום, כבוד השיחה. לגבי השיעור, יש לי שתי שאלות.

כן, בבקשה.

וגם נוסף גם בידאו זה עושה יותר. אין דבר כזה, קדימה.

דבר ראשון, לגבי הדם, שאמרת שבן אדם מדמם הוא בגדר מת.

הוא בגדר שנסתלקה נשמתו.

מה עם דרך הנשים?

שמה זו גזרה אחרת שנגזרה עליהם בגלל שהם הביאו מיטה לעולם.

אז זה דבר שהוא ברגילות.

זה כבר עונש בפני עצמו.

אז זה לא, זה לא כאילו... זה לא כאילו מתה.

הבנתי.

ושאלה שנייה לגבי גם השיעור.

אמרת

שליצנות,

לצחוק כל הזמן ולהיות בשמחה,

כמו שאני מבינה. לא בשמחה, צחוק.

יש שמחה שהיא מותרת. שמחת מצווה מותרת.

כמו במועדים, בשבת, בזה.

שמחה זה מצווה, שמחה בחתן וכלה.

שמחה זה... אבל יש גם שמחה בחיי היום-יום, בבית, בלשמוח על זה שאתה קם בשוקר. מי אמר שלא? לשמוח בעבודת הבורא, פיקודי ה' ישרים, משמחי לב.

ודאי במצוות.

אז כן מותר לצחוק כל היום.

לצחוק? מי צוחק? על מה תצחקי?

למה לא? לשמוח, מה? לשמוח ולצחוק זה שני דברים.

לשמוח אני שמח. למדתי תורה היום, אני מבסוט, שמח, רוקד,

רוקד,

רוקד. הבנתי איזה תוספות, רוקד, שמח, שע, מבסוט, אין בעיה עם זה.

אבל צחוק,

מה שאנחנו קוראים

סטלבט, לגחך,

ליצנות,

שחוק של הוללות,

זה לא מותר.

כתוב, אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה.

היום אנחנו צריכים למעט מהשחוק.

למה? משום שהשחוק הזה,

בשעה שבית המקדש עדיין חרב, ועם ישראל בגלות, ואנחנו סובלים מהאויבים,

אין לנו על מה לצחוק, לשמוח, כאילו.

אבל אתה רואה תינוק מחייך אליך.

טוב מאוד, יש מישהו אמר לך להיות עצובה,

תחייכי אליו, תשמחי אותו ותשחקי לו.

זה לא נקרא צחוק.

אבל אם יושבות נשים, נגיד,

ומפרטות,

ועולהם ועולהם ועולהם ועולה,

צוחקות סתם, שטויות על הנשים.

זה מותר?

ברור שלא. זהו.

צחוק מהבלי העולם,

דהיינו, שההבלים גורמים לנו שאנחנו נהנים מזה וסוחקים,

או נגיד בן אדם יושב, רואה יצפן.

מה זה?

זה צחוק ועוללות שלמדנו את השיעור.

זה מוציא את האדם בכלל מכל העניין הרציני של החיים.

תודה רבה.

תהיו בריאים.

אמן.

כן, היהודי פה עם הכובע.

בבקשה.

שלום וברכה.

שלום.

רציתי לשאול מה השעות ביום ללימוד.

אני באופן אישי,

כשהייתי עובד,

הייתי מתחיל ב-5 בבוקר

וחוזר ב-5 בערב,

אבל שעות הלימוד, בגלל השקט של הלילה,

הן מאוד נוחות לי. אז מצד שני, אלה...

שעות הלילה?

הם מעלה גדולה מאוד ללמוד מחצות ועלאה.

ומצד שני, כשאני רוצה ללכת לשמוע איזה שיעור,

הגברת בשמונה בערב זה כבר כדור שינה.

יש לי גם שאלה אישית, אני לא יודע אם מותר בציבור הזה.

אפשר? אין צורך, אם אתה חושש, נדבר על זה בחוץ.

אוקיי, תודה רבה.

עכשיו אני, אוקיי, תודה.

כן.

שאלה נוספת.

כל ששון וכל שמחה,

כל חתן וכל כלה.

שלום, הרב. זה לא בקשר למה שהרב דיבר קודם.

יש ספר שנקרא, ואשר תבואנה יגידו. זה מדבר על נבואות באחרית הימים.

ויש שם בסוף הספר שבתשע״ב תתחיל שנת הגאולה.

אם הרב יכול להפרט, אם יש סימנים לזה, וכתב את הספר הרב שלמה קושולסקי מירושלים.

אני ראיתי גם שמחלקים עכשיו כל מיני מאמרים מהזוהר הקדוש שמחשבנים את שנת תשע״ב,

גם כן שמביאים שם כל מיני סימוכים וגימטריות והכול.

אנחנו לא רוצים לנקוב זמן,

כי היו זמנים שנקבו ולא הגיעו. לא שיכול להיות שהיו הזמנים מיועדים,

אבל הדור לא היה זכאי.

אז לכן אין טעם לטעת באנשים תאריכים,

אלא לדעת שבכל רגע זה עלול להתרחש,

וכמו שאנחנו מאמינים באמונה שלמה, שבכל רגע יכול להתגלות מלך המשיח ולגאול את ישראל.

אז אין טעם להמתין כאילו לתאריך מסוים.

מכל מקום, מה שברור, שמה שמסתובב ומתחולל מסביבנו

זה מצב לא טוב.

מצבנו מאורע מיום ליום.

למרות שאובמבה משנה כל פעם את הנאומים שלו, פעם 67, פעם הכוונה בסביבות,

פעם נייד.

מחר הוא ידבר עם הפלסטינים אז הוא ישנה גרסה להם, וככה זה הולך ומתקדם.

אבל בסוף לוחצים אותנו כבר להגיע למשהו, כשברור לנו שאלה שרוצים לעשות אותנו כביכול שלום לא מתכוונים לסיים ב-67.

ואז זהר כבר אמר, למה לא נדבר ישר על 48?

כי אם אובמבה אומר את מה שהוא אומר,

בואו נדבר ישר על 48, מה הפירוש?

הייתה לו תוכנית מראש להגיע גם ל-48, רק תן קודם את 67,

ואחר כך נמשיך לדבר על 48. ואחר כך נזכיר לכם שהייתם במצרים פעם, אז תחזרו בחזרה לשם,

ואולי בדרך תעברו דרך אירופה, אם אתם רוצים לזכר, בתקופה האחרונה.

וכן הלאה. זאת אומרת, המצב הוא לא פשוט ולא קל.

וזהו, אנחנו מייחלים ומאחלים לעצמנו שנוכל לשוב בתשובה, וסוף סוף

לקבל את פני משיעת צדקנו במהרה בימינו,

לפני תשע״ב, אם אפשר.

תודה רבה.

תודה רבה. נגיל אדם.

שאלה נוספת.

אם אין בינתיים, אני רוצה להציע לכם הצעה חשובה מאוד,

שאני רוצה לשתף אתכם, אם תהיו מוכנים להשתתף,

זה לטובתכם.

זכות גדולה מאוד.

יש תקליטור שאנחנו רוצים להפיץ אותו בחינם, במיליון ושבע מאות חמישים אלף עותקים.

התקליטור הזה יש בו את כל התורה,

עם הפירושים,

עם מנוע חיפוש,

שכל נושא ושאלה שואלים מקבלים את התשובות.

מעבר לזה,

התקליטור הזה יתחבר דרך אתר שופר,

וכל מי שיש לו תקליטור כזה יוכל,

בעזרת השם יתברך,

עם התקליטור הזה, לדבר עם כל בן אדם בעולם בלימוד.

אז יהיה כמו,

כמו, לא,

כמו, לא,

כמו פייסבוק, פנימי,

אבל בלי כל הקשקושציה של הפייסבוק,

ויוכלו לדבר ביניהם, לכתוב חידושים ולשאול שאלות,

ויוכלו לפתוח יותר ויותר אנשים שיוכלו לדבר מדינות שלמות, כמו שאומרים,

בקשר יומיומי, שעתי,

ויוכלו לדבר גם בצ'אטים ביניהם, וכו' וכו', תחת פיקוח כמובן,

ויהיה בית המדרש הגדול ביותר בעולם.

עד היום, אם יש לך איזה חידוש,

אתה יכול לכתוב אותו בבית, מי יודע אם כתבת או לא, מי יפרסם ומה.

פה, כל מה שאתה חושב ויודע ורוצה לברר, הכל אתה יכול לכתוב ויענו לך על זה,

ויירשם שמך, וכו' וכו',

ותוכל ברגע אחד לדעת על כל שאלה וכל נושא, מה שאתה רוצה.

זאת אומרת,

בית המדרש הגדול בעולם, שבו ילמדו כל היהודים, דרך התקליטור הזה שיחולק בחינם,

חוץ ממה שכל אחד יוכל ללמוד בו,

את כל התורה שנמצאת בפנים.

ויהיו שם ספרים גם עם תמונות צבעוניות

שמראות הלכות.

כל הלכה בתמונה, איך מבצעים, מה מותר, מה אסור.

זאת אומרת שגם ילדים אפילו

יוכלו לדעת את התורה בקלי קלות.

אני אראה לכם סרטון קצר של ארבע דקות, שתבינו,

ואני אגיד לכם מה גודל הזכייה שניתן לזכות

בדבר הזה. בבקשה.

סרטון קצר של ארבע דקות.

אהההההההה

אההה

אההה

אההה

אההה

זה התקליטור,

ובפנים יהיה את הספרים האלה וכו'.

העלויות של ההפקה של התקליטור, כולל כל המבצע,

ההדפסה והמשלוח וכל מה שזה, זה מיליונים שקלים.

ואנחנו רצינו לזכות את הציבור, וכבר התחלנו עם זה, ברוך השם, ויש יהודים שרכשו מניית זכות

בסך 4,000 שקלים

להיות שותפים בכל 1,750,000 דיסקים כאלה שמחולקים מבית לבית

בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל.

המניה הזאת מתחלקת לעשרה תשלומים,

400 שקלים לחודש מכספי מעשר.

ואם, לדוגמה, לא משלמים על הפלאפון,

על השיחות היוצאות, אפשר לעשות מניה כזאת,

לדוגמה.

אבל מכל מקום, מי שרוצה לזכות ולהיות שותף בזה,

זו זכות גדולה של ביליונים, ביליונים, ביליונים של מצוות

שנאגרות ומצטרפות

לאין שיעור, מה שאדם לא יכול היה להשיג אפילו אם יחיה כמה דורות יחדיו,

במבצע הזה של התקליטור התורני.

אז מי שירצה יאכל מלא פה הוראת קבע ירים את היד,

ייתנו לו,

או באשראי,

ויכתוב את השם שלו ושם האימא, יקבל גם ברכה מיוחדת על זה.

אפשר גם לאלה שצופים בנו גם כן, או לפנות לשופר 0365-7-9,

או במספרי הטלפון שיופיעו כרגע על המסך,

אלה המספרים שניתן לצלצל ולמלא כרגע באשראי ולקבל ברכה גם תוך כדי ההרצאה כרגע,

לאלה שמעוניינים וצופים בנו.

אני רוצה לברך בינתיים את יואב בן מזל ופנינה בן מזל לבריאות הנפש והגוף והצלחה כללית, שתרמו חצי מניה.

ואני גם רוצה, עד שאתם תחליטו אם אתם רוצים לזכות במניה,

להציע לאלה שצופים בנו ולכם,

בסוף השבוע הזה אנחנו נהיה כאן בערד, במלון בערד,

ואלה שרוצים להיות איתנו יום ולילה ביחד,

בחמישי עד שישי,

ורוצים להירשם, יש מחיר מיוחד, 500 שקלים לזוג,

למי שרוצה,

לבית מלון פה בנוף ערד, 500 שקלים זוג, חמישי עד שישי בצהריים.

אפשר לבוא מיום חמישי בצהריים עד שישי בצהריים, אני אהיה שם וניתן שם שיחה גם כן,

ונברך את הקהל,

ויהיה שם עוד תוכניה,

אז מי שירצה,

נותרו רק מספר חדרים מצומצם,

מי שירצה יוכל לצלצל גם לטלפון עכשיו,

050-5256070. 050-5256070. ומי שרוצה, בעזרת השם יתברך,

מניה יוכל להצביע ולקבל ברכה.

למי שיש עוד שאלות, בבקשה. בינתיים אני עונה לאלה ששולחים לי באינטרנט שאלות,

תוך כדי השיעור.

אז ככה, משה איוב יעקב מודיע שבעקבות הרצאות הוא מחק את הפייסבוק, וזה תענוג שאין כמוהו.

והוא אומר, מה הסוד שהרב אומר ללמוד שעתיים וחצי בתענית דיבור שלושה חודשים, ולנשים?

והאם אפשר לקבל ברכה?

יעקב בן אסיה,

אסתר, יזכה לזיווג הגון, פרנסה ובריאות הגוף והצלחה מעשי ידיו.

זה כמו דין נזיר, שבן אדם שמחליט

לעשות איזה מצווה בפרק זמן מסוים, או להימנע מדבר מסוים, זה כמו דין נזיר,

שזה מעלה גדולה, והוא ככהן גדול,

ויש בזה הרבה סודות.

שלושה חודשים זה חזקה,

ובן אדם שעושה זאת, אשריו אשרי חלקו,

שזוכה לדברים גדולים.

מיכאל חיימוב והחברותא לומדים מסכת להצלחת הרב,

להחזיר בתשובת כל עם ישראל, תבורכו, אבל אמרתי לא לשלוח

מספר פעמים אותה הודעה.

אחת שואלת בשם מלכה, מה לי? לקחתי חצאית מחברה והחלפנו חצאיות,

ועבדה לי.

מה עליי לעשות? פשוט להחזיר או לקנות.

ובוריס בן חנה ומרינה בטריבה בן זכר מהרה.

והיא שואלת האם ללכת לאסטרולוגיה? אין ללכת כלל וכלל.

אירנה ואוריה, אם נחליף אירנה לאוריה, תלוי אם השם הזה היה נפוץ במקומותם אירנה,

אז יהיה ניתן להשאיר.

אם ככה הלכו היהודים וקראו בשם זה מדורות,

ניתן יהיה להשאיר, כמו שהסברנו בהרצאות האחרונות, בשם הרב קנייבסקי.

כן, יש מי שרוצה פה בקהל בינתיים לשאול? תן לגברת שמה.

שאלה של כהן יוסי היא למה יש לאדם דחף לעשות עבירות יותר מאשר מצוות.

למה אין היחס 50-50 וזה 10 ל-90 כמו שהוא חושב לטובת יצר הרע?

אז קודם כל כתוב שחכמים אמרו שנוח לו לאדם שלא נברא מי שנברא,

וזה בגלל שיש לנו 365 מצוות לא תעשה,

משמע שאנחנו רוצים לעשות 365 איסורים.

והתורה אומרת לא.

לעומת זאת, יש 248 מצוות עשה שאנחנו צריכים לעשות, אז רואים שהיצר הרע שולט יותר.

אבל בכוחנו,

על ידי הבחירה וההחלטה הנבונה,

להכריע.

אם בן אדם מחליט לא להצטרף לרע ולהצטרף לטוב, הוא ינצח.

אבל מי שמעדיף את הרע בגלל שהוא ממטה ככל ועושה דברים עם טעם,

אז לכן הוא נוטה לרע והוא עושה את העבירות יותר מאשר המצוות.

על כן צריך להחליט החלטה אמיצה.

אתה רוצה להפסיד את העולם הבא או אתה רוצה להרוויח?

אם אתה רוצה להרוויח ואפילו שזה קשה,

תעשה.

כמו שאדם היה מעדיף לישון ולהיות עצל ולקבל כסף בלי לעבוד.

אבל הוא יודע שזה לא הולך בחינם.

אז לכן הוא יוצא לעבודה.

כשהוא יוצא לעבודה, הוא לא אוהב כל כך את העבודה, אבל אין ברירה.

אז גם שמונה שעות לא מספיק, אז הוא עובד עשר, ואם לא, שתים עשרה.

אין ברירה, אתה רוצה להרוויח כסף?

אתה עובד.

אתה רוצה להרוויח עולם הבא, צריך לעבוד.

אם חושבים שזה יבוא בקלות, לא יבוא בקלות.

העצלות

היא יותר קלה מהעבודה והעמל והיגיעה.

אותו דבר גם במצוות ועבירות.

לעשות עבירות זה כיף, סבבה, וזה קל.

זה לא מחייב שום דבר.

זה הנאה.

ממילא, אדם נוטה לזה.

זה כמו העצלות.

הוא מתעצל להתאמץ.

אבל אם אדם יתאמץ והוא יודע שיש בזה שכר,

אז כמו בעבודה רגילה בחיי היום-יום,

הוא ישקיע.

כן,

שאלה לגברת.

שלום, כבוד הרב.

אמרת שאם נגיד עושים חטא ועדיין נשאר הרצון, זה לא נקרא כמו תשובה כאילו.

נכון. וכאילו אני,

לא יודעת, אני מרגישה שעשיתי חטא ואני יודעת שזה חטא,

וכאילו תמיד נשאר לי הרצון הזה כאילו לעשות. אני לא עושה את זה יותר.

אז כאילו, מה אני אעשה בשביל להפסיק את הרצון הזה?

קודם כל, לדעת

עד כמה זה פגע בקדוש ברוך הוא.

זה נקרא פושעים בי. כביכול, כשאדם עושה עבירה, הוא כאילו פושע בקדוש ברוך הוא ממש.

דבר שני, לדעת את גנות העבירה או החטא שאדם עשה.

לדעת את העונש שהוא עלול לקבל עליו.

ולדעת את גודל החסד שהקדוש ברוך הוא גם נותן, שאפשר למחוק את זה טוטלית,

אם מהרהרים בדבר,

כדי לדעת עד כמה חייבים

לרוקן את עצמנו, לעקור לגמרי את המחשבה סביב הדבר.

עכשיו, כיוון שהחטא הוא מהנה, אז הוא חוזר כל פעם.

מה עושים? צריך להרחיק את זה.

איך מרחיקים?

אם באה המחשבה, מסיתים אותה לכיוון אחר.

לדוגמה, בא לאדם מחשבה,

יגיד, שיר למעלות, אשא עיניי לירים, יתבונן בשמיים, יתבונן פה, יעשה, יסיט את מבטו,

מחשבתו,

וככה יוכל לנצל.

יש שאומרים להגיד את הפסוק, אש תמיד תוקד על המזבח,

לא תכבה שלוש פעמים, ולעמוד

על קצות האצבעות.

מכל מקום יש כמה עצות, אבל אם אדם רוצה להתחמק

מהרהורים, אז יעסיק את עצמו במצוות.

ומילא אם הוא עסוק במשהו,

אז הוא פשוט זונח ושוכח בדברים אחרים.

אבל אם הוא פנוי,

אז תמיד יחזרו אליו כל המחשבות הרעות, שיצר הרע דוחף לו אותן במהירות,

כי כרגע הוא פנוי מלעסוק בעבודת הבורא.

תודה רבה.

כן, שאלה נוספת.

מה יעשה אדם אם שעתיים בתעני דיבור עדיין לא נושח? להמשיך ולהתמיד בעזרת השם,

וזה עוזר ומועד.

ואין דבר כזה שזה חוזר,

חינם כאילו, זה שואל מיכאל עודד.

כן.

יש כבר שאלה פה?

הנה שמואלוב נופר ונוער רוצים לעשות מניה, תצלצלו בבקשה כרגע על המספר שמסרנו,

ונברך בעזרת השם יתברך את מי שביקשתם,

050-5236

ו-2560-70, ואם זה תפוס,

נא להמתין, כי יש לחץ על הקווים.

יש עוד מספר,

050-6500-666. כן.

מי עוד רוצה לשאול?

כן, תן להפועל. נתת למישהו? בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לדעת מה מעלה בקריאת תהילים,

ובמיוחד אם מישהו לוקח על עצמו כל יום קריאת תהילים של לפי חודש, לפי יום.

לפי יום.

סליחה. בהקדמות לתהילים כתוב בדרך כלל כל המעלות של הדברים האלה.

תקרא ותראה, יש הרבה מעלות לדבר הזה,

והאדם ודאי לא נפסד.

כשהוא מחובר לדוד המלך, יש לו זכויות גדולות מאוד.

ודוד ביקש שזה ייחשב כמו לימוד של גמרא.

אין לנו תשובה אם זה באמת נחשב או לא,

אבל זה מה שהוא ביקש.

מן הסתם, הקדוש ברוך הוא

שומע בקולו של דוד המלך,

שהיה אהוב לפניו מאוד.

אוקיי, תודה רבה. תהיה בריא.

כן, פה רצתה לשאול בחורה.

ערב טוב. ערב טוב.

יש לי חברה,

והיא חילוניה,

והיה כמה שבתות שהיא הייתה באה אליי ושומרת שבת,

והאום שלה אמרו לה פשוט להפסיק לבוא ולשמור שבת.

מה עושים מכאן?

קודם כל, היא לא חייבת לשמוע על ההורים בדברים שעוברים על המצוות.

משום שהתורה אמרה, איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני השם.

זאת אומרת, אתם צריכים לרוא מאבא ואמא, אתם צריכים לכבד אבא ואימא, הכל טוב, יפה, אבל את שבתותיי תשמרו, כי אני השם

שלכם ושל אבא שלכם ואימא שלכם והסבתא שלכם.

אז אתם צריכים כולכם, כולל ההורים שלכם, לשמור.

ואם הם אומרים לא לשמור,

אין אתם שומעים להם, כך אומר רשי על הפסוק במקום.

זאת אומרת,

אסור לשמוע להורים כשאומרים לעבור עבירה.

כמו שאם ההורה יגיד לך, תרצה לקיים כיבוד אב האם, תהרוג את השכן.

מותר לשמוע לו.

אפילו אם ההורה יגיד, אל תדבר עם חבר שלך בכלל,

אם זה לא חבר רע או משהו כזה, שחלילה,

באמת זה לא טוב,

אז הוא לא צריך לשמוע לאבא שלו.

זאת אומרת, כל דבר עבירה או איסור, אין שומעים להורה.

הבנת?

כן, תודה רבה.

בהצלחה.

כן, עוד שאלה.

את הדיסק של ארז יחיאל שואלים אותי פה איפה ניתן להשאיר.

יהיו עשרה מוקדים בארץ בשלב הראשון. בארגון שופר, בטלפון 0365-079,

פה הערב,

כשנהיה בערד פה,

ובכל הרצאה שאנחנו נהיה, ניתן יהיה להשיג את הדיסק הזה.

וגם אצלו,

אצל ארז יחיאל, מי שמכיר את הכתובת או יודע כיצד להגיע אליו,

יוכל להשיג את זה גם.

כן.

עוד שאלה?

הנה יש שם גברת שרוצה לשאול תל אביב.

רגע, יש פה מישהו שתרם מניה, רוצה ברכה, רק שנייה מגיע לו.

הלו?

שלום כבוד הרב.

שלום וברכה.

שמי מרדכי, אימא יהודית, בן יהודית.

אני תרמתי מניה, אני בעזרת השם

נפלתי לפני כמה ימים, אני עובר ניתוח,

מאופק יעד ימין, ביום חמישי, בעזרת השם.

מרדכי בן יהודי, תצליח בניתוח במאה אחוז, וידך תחזור לתפקד בשלמות, תהיה בריא ושלם,

תזכה לעלות לארץ הקודש מהרה בקלות,

והשם ייתן לך חן וחסד וחנינה.

תהיה בריא ותזכה למצוות.

אשרי עם ישראל זוכים, מכל העולם הם זוכים.

אני מקווה גם מערד.

כן.

עוד שאלה שם אצל הגברת.

הרב אמר לגבי האינטרנט, שיש דיסק שלומדים כמו בפייסבוק, אבל מי שאין לו מחשב בבית,

זה נותן פרצה לרצון להכניס את המחשב הביתה.

לא צריך להכניס. יש בזה עניין של להכשיל אחרים, אני חושבת.

יפה, את חושבת.

אבל אנחנו לא מעודדים שיכניסו, אלא מי שיש לו.

מי שיש לו ומותר לו,

מי שאסור לו צריך להוציא את האינטרנט. מי מותר לו?

מי שמשתמש בזה על פי ההיתרים של הרבנים לענייני עבודה, והוא צריך את זה. יש כאלה שהיום בלי אינטרנט לא יכולים לעבוד בכלל,

כי הכול הולך בדואר אלקטרוני, והם עושים הזמנות ושולחים הזמנות וכל מיני דברים דרך האינטרנט.

אנשים כאלה שעושים כך,

מותר להם להחזיק אינטרנט לצרכים האלה. ממילא יוכלו גם לראות בתקליטור הזה וכו'.

התקליטור הזה מיועד בפרט לאנשים שהם גם רחוקים, ולא יגיעה אליהם התורה בכלל לעולם.

אם לא נביא להם את התקליטור לבית,

הם בחיים שלהם לא ייחשפו,

כי הם לא מחפשים את זה.

אבל אם הם יקבלו את זה,

אז ודאי שהם ירצו להסתכל לפחות פעם אחת, שתיים,

ואז אם הם יתפסו, זה יועיל.

מה עוד?

שאם יהיה להם קשר עם הרבה אנשים

שיוכלו לדבר איתם בלימוד במקום שהם לא נחשפים, שהם לא בקיאים כל כך,

אז זה יעזור להם פשוט לשאול את השאלות בלי להיחשף, להגיד, אני לא יודע כלום.

אז זה נעשה בשיקול דעת על פי גדולי ישראל בשביל להציל יהודים ולקרבם לתורה,

והדרך הזאת מותרת ומומלצת, ונעשית אכן כך.

זה לא מיועד בשבילך שתכניסי אינטרנט הביתה.

וגם אם יש לך,

ואת לא משתמשת לפי ההיתרים שעמדנו, אז תוציאי בבקשה.

אין לי, ברוך השם. אני יודע, אני יודע, אני יודע.

כן, תודה.

שאלה נוספת.

כן, עוד פעם אנחנו חוזרים למעלה.

סליחה.

אני קצת לא יכולה להבין מה הסיבה של הקורבנות שהיו ביציאת מצרים,

בבית המקדש.

הקורבן של מצרים, קורבן פסח, זה היה בשביל להקריב את האלוהים של מצרים,

להראות שאנחנו בוחלים בעבודה זרה.

ואת הקורבן הזה,

את הקורבן הזה,

בעצם עם ישראל הראו שהם שוחטים את האלוהים של מצרים ושורפים אותו באש,

ואוכלים אותו כמו שהוא, כי זה היה האלוהים של מצרים.

הקורבנות שנצטווינו,

אז יש כמה טעמים,

אבל בעיקרם

זה כדי לקרב בינינו לבין הקדוש ברוך הוא, קורבן מלשון קרבה.

ודבר שני, הקורבן הוא גם כפרה,

כיוון שאם אדם חוטא חס ושלום,

כמו שלמדנו היום בקצרה,

אז לפעמים הדין אומר שהוא צריך למות.

וכשלוקחים את הקורבן שהוא בעצם הכפרה שלו,

והוא רואה מה נעשה בקורבן בעצם, מה שהיה צריך להיעשות בו,

זה גורם לו להתקרב לבורא, כי הוא רואה שהקדוש ברוך הוא היה מוכן לקחת תמורתו במקומו

את הקורבן.

וזה, כשעושה האדם את הדבר הזה, זה נקרא ריח ניחוח לשם.

דהיינו שהקדוש ברוך הוא מצווה משהו ואנחנו עושים את רצונו.

אבל יש בזה גם סודות עמוקים שלא נוכל לפרט אותם כאן, על פי הקבלה מה זה עושה בעולמות העליונים.

ועוד שאלה, האם אפשר לתרום מניה, אבל פחות מ-400 שקל בחודש, כי קצת קשה? אם קשה לך, אנחנו נעזור לך בזה.

תודה.

תזכי למצוות.

תודה.

נידיה בן מסעודה טולדנו, רפואה שלמה מהרה בתוך שאר חולה עמו ישראל.

רפי רפאל, חיים בן לידיה, זיווג הגון מהרה.

אילן טולדנו, בריאות והצלחה,

הוא, אשתו, כל הילדים.

ולעילוי נשמת יעקב בן לידיה ושלמה בן זוהרה,

מנוחתם עדן,

זכו לעשות מניה אשריהם.

כן, אז בערד אין מישהו שרוצה לעשות מניה מכל אלה שעובדים עשר שעות, שמונה שעות וכו'.

כן.

שאלה? תן לה.

רואה לי עד תעמל.

כן?

רציתי לדעת מה דעתך בנוגע לטיסות לפולין, כאילו,

עזיבת הארץ.

ככה,

טיסות לפולין,

אני לא חושב שצריך

שאדם ייסע לשם,

מסיבות שבעצם מי שלא מבין,

אז באים להראות פה לא השגחה אלוקית אלא ההפך

רוצים להראות שאם אנחנו לא עזרנו לעצמנו והקמנו מדינה ויש לנו צבא זה יכול לחזור עוד פעם

המסלול הזה נעשה בדרך כזאת מתוחכמת כמו שעשו הציונים בעלייה לארץ

והביאו את היהודים התמימים לעבור על המצוות

המכוון בזה הוא לא מכוון על פי תורה

לכן יש להימנע עד כמה שאפשר שלא ללכת לשם במסגרות האלה בוודאי

ואם אפשר לברך לרפואה שלמה את אירנה גלאטקוב

ואורי רפאל ישראל בן שלומי. נזכו רפואה שלמה מהרה

תן ליהודי פה

עם כל מכירה שאני אלך לרפואים שלי כגב תחתון חזקים.

אני מבקש ברכה בציבור לביתי הגדולה, תמר בדינה,

היא בהיריון השלישי שלה, אחרי שיש לה שני בנים. תמר בדינה תזכה להיריון בריא ותקין.

ועברה כבר

סכנת חיים ממשית והפלה,

וכרגע נטווה שיהיה.

עכשיו, ברשותך, השאלה.

כתוב,

השם קונה שמים וארץ.

שמעתי באחד השיעורים מהרב שיינברגר

שקונה שמים וארץ, שהמרק קונה, נותן תפקיד

לשמים ולארץ.

עושה לך רב

וקנה לך חבר.

השאלה הראשונה, כשאתה אומר בפייסבוק,

קנה לך חבר, האם זה מעניין של חברותא?

מצד אחד,

הפייסבוק נותן לי אפשרות לבחור

שאלות שמתאימות לי.

מצד שני,

החירותא אינה תשקלא ותריה ששילים חבר, שבאמת הוא יכול להתחבר.

חברותא זה הדבר הטוב ביותר שאין כדוגמתו,

כשנמצאים אחד מול השני.

אבל כשאין אפשרות כזאת,

היום יש אלפים שלומדים בארצות הברית

חברותא בטלפון.

זה ממש קבוע, כל יום, שעה קבועה, לומדים בטלפון בחברותא.

יש כאלה שאפילו לא מכירים אחד את השני ולא ראו מעולם,

והם לומדים ומכירים אחד את השני יותר טוב ממה שמכירים אחד את השני כשרואים אחד את השני.

וזה מבצע גדול שזכינו גם כן להיות שותפים בו,

של חברותות בטלפון.

יש גם חברותות פה בארץ שלומדים אחד מול אחד.

זה הדבר הטוב ביותר.

אבל אנחנו רוצים

להביא את האנשים למקסימום שילמדו ולא הסתודדו בבתים וילמדו לבדם,

ולא ידועים אם הם דוברים אמת או לא,

מבינים או לא.

על ידי זה שיהיה להם חיבור,

שזה אחד הדברים שמקנייני התורה,

אז על ידי זה שלומדים בחיבור,

יוכלו לדעת גם אם הם על הדרך הנכונה ודרך המלך או לא.

אל נתן בן שרה עשה מניה, שמזכה אותו שתתבטל הגזירה.

יש פה מישהו ששואל האם אני מתכוון

ללכת לפוליטיקה או מתי,

שואל גוגל או גוגל יאיר.

אנחנו שוקלים הרבה דברים בכל מיני עניינים במקום שיהיה לנו מה להגיד,

נגיד.

כן.

תן לה בבקשה פה לשאול.

מה עם אל נתן בן שרה? כבר עשה מניה או עוד לא?

עשה? אני בירכתי אותו כבר?

אשריו אל נתן בן שרה,

אשריו רפואה שלמה, ויעברו לו כל הכאבים מהרה.

יפה מאוד.

כן?

איך אפשר להתקדם במצוות כיבוד הורים?

פשוט כבר. כי זה נורא קשה, כאילו. מה קשה, כאילו?

סתם, הקטע של...

שאתה לפעמים שוכח, כאילו, לכבד אותם, לדבר עליהם יפה.

נגיד, כן. איך אפשר לשכוח?

שוכחים, מה לעשות?

שוכחים, בסדר.

את חושבת שאם יהיה לך בעל גם כן תשכחי?

אני מקווה שלא.

למה אצל ההורים את לא מקווה שלא?

אני מאוד מקווה שלא, אבל לא הולך לי... אז למה לא הולך? אז גם אצלו את תתכחסי עליו, אתם תריבו כל הזמן.

כדאי שתתרגלי עם ההורים, שיהיה לך קל עם הבעל.

יש איזה הצעות?

בטח.

קודם כל, לזכור שאת חייבת להם את החיים.

וכשזוכרים דבר כזה באמת,

אז כל מה שהם יעשו לך,

את תודי להם.

כל מה שתעשי, כי קיבלת חיים בזכותם.

עכשיו, מעבר לזה, כל הטיפולים שטיפלו וגידלו וחינכו והשקיעו וקנו והכול, מה עם זה?

מתי תוכלי להחזיר להם את זה?

אז איך אפשר לשכוח את המיטיב שמטיב לך ללא הפוגה, ללא הפסקה?

איך אפשר לשכוח דבר כזה?

נגיד חברה לקחה אותך פעם, הקפיצה אותך ברכב לאיזשהו מקום, ופעם שנייה ביקשת ממנה שוב פעם, ופעם ביקשת ממנה לשאול ממנה בגד, ופעם ביקשת ממנה הלוואה והיא נתנה לך, פעם ביקשת ממנה מתנה ונתנה לך.

אחרי עשר פעמים,

יש דבר כזה שתשכחי אותה פעם אחת, ולא תזכירי אותה על לשונך לטובה לחיבה אצל חברותייך? בוודאי שתעשי את זה.

תמיד תזכירי אותה לטובה.

למה אנחנו לא מזכירים את ההורים שלנו טובה כל הזמן?

כי אצלנו זה כאילו,

זה ברור, מה זה, זה ההורים שלי.

מה זה, זה כאילו, מה, זה דבר ברור, הם חייבים. הם לא חייבים שום דבר.

בגיל שש הם כבר פטורים.

בגיל שש.

על פי התורה, פטורים.

אבל הם עוד מחזיקים ומשלמים ועושים והכול, והכול טוב ויפה.

חייבים לזכור את זה.

תרגילי את עצמך בכל דבר

להודות ולשבח.

את אוכלת?

אמא, האוכל, משהו. אמא, תודה שטרחת.

אמא, תודה שהכנת.

אמא, אמא, אמא. אבא, אשריך, אשריך.

בזכותך אנחנו אוכלים, בזכותך אנחנו זה אבא. אשריך, אשריך.

כמה תקבלי, תקבלי פי כמה וכמה.

ילדה כזאת שכל הזמן משבחה את ההורים,

רק טובות ושפע יתקבל.

אבל מגיע להורים, ודאי להזכיר.

באים אליהם רק בטענות.

למה זה? למה כניתה לא? למה אתה תלה? למה זה? כל הזמן טענות.

איפה ההודעה? מהבוקר.

מהבוקר הודעה.

תתחילי לתרגל,

תכתבי לך כמה דברים שאת רוצה להגיד כל יום,

תחזרי ותשנני ותראי שזה קל וזה כיף, זה עושה טוב בבית,

וכל היחסים בבית ישתנו.

תודה רבה. בהצלחה.

כן?

תן לבחור שם משהו.

כבוד הרב, שתי שאלות נוספות.

כן.

דבר ראשון, רציתי לדעת במקרה ויש שיעור תורה, נגיד יש לי, קבעתי עיתים שלושה ימים בשבוע, שנגיד סתם דוגמה, שיעור גמרא.

כן. ביום מן הימים אני ממש ממש עייף, לא מאופס, אחרי יום קשה, עבודה, כל מיני דברים.

אם אני אלך לשיעור תורה בידיעה ששום דבר לא יקלט,

אז ייחשב לי ביטול תורה, עדיף שאני אשאר בבית או ללכת בכל מצב,

והעיקר להיות שם.

זה המצב שאתה צריך לייחל לו שתגיע אליו כדי שתקיים מצוות עמלים בתורה.

זה המצב של כיפום צערא אגרא.

זה המצב שכתוב בעמלים בתורה, זה עד אפיסת כוחות.

זה מראה שאתה לא לוקח את התורה רק בכיף.

מתי שמתאים לך.

אתה מבין שזה עול שמחייב ואתה מקיים את זה בגלל הציווי בכל מצב.

זה כמו שאם אתה תהיה, לדוגמה, עייף היום, לא יכול ללכת לעבודה,

אין דבר כזה, זה אחריות. מה, אתה תתקע את העבודה?

בעל הבית יישאר ככה?

ודאי שאתה תלך. אחריות.

איפה האחריות על החיים?

איפה האחריות על המצוות?

אחריות.

עמל.

הקדוש ברוך הוא רוצה עמל.

איפה נבחן האדם?

מתי שקשה לו,

לא מתי שקל לו, זה לא בעיה.

ואם הלכתי ולא נתפס כלום?

עייף גמור. שלא יתפס כלום.

עמל.

כתוב אשרי יושבי ביתך

עוד יעללוך הסלע.

אשרי יושבי ביתך אפילו אם רק יושבים.

עוד יעללוך הסלע.

אם גם מהללים את הקדוש ברוך הוא ומקבלים עוד.

אבל אתה צריך להבין, אתה הולך על מנת לקיים מצוות תלמוד תורה.

ואם אתה תשתדל, אתה גם תקלוט פה ושם.

וזה לא יהיה פחות מהתפילה שלך.

כי גם בתפילה שלך אתה בקושי תופס ברכה אחת או שתיים שאתה מכוון בהן.

ואתה לא מפסיק להתפלל, נכון?

אותו דבר גם בלימוד.

אוקיי, תודה. עוד שאלה?

רגע. ויקטוריה בת אלונה,

חוכמה ודעת.

אביתר בן דונית חזרה בתשובה שלמה.

באלונה בת זינה רפואה שלמה מהרה זכו לעשות מניה אשריהם ואשר חנקם.

לגבי גבולות ארץ ישראל, לפי מה שהקדוש ברוך הוא הגדיר.

לפי מה? מה מה? גבולות ארץ ישראל. כן. לפי מה שהקדוש ברוך הוא הגדיר בתורה.

למשל אילת לא נחשבת בגבולות ארץ ישראל, ובכללים מה ההשלכות של אילת?

לגבי הדברים שאסור לצאת מארץ ישראל בשבילם, ומה הדברים שכן מותר? אדם שיוצא לאלעד בשביל לטייל, לאנות והכול, זה איסור.

אדם שיוצא לצורך מצווה או מסחר או משהו כזה,

זה יהיה מותר.

אוקיי, אז מה הדברים שכן מותר לצאת מארץ ישראל בשבילם חוץ מ...

נשאת אישה, ללמוד תורה, לעשות מצווה?

אוקיי, תודה. תהיה בריא. גם אתה.

שאלה נוספת.

אחד שואל, מזרחי עמית, שמעתי ששירים של מחטיא רבים אסור לשמוע ויש חתונה של המשפחה בקרוב,

וההורים שלי רוצים שאני אבוא, אבל אני לא מוכן.

האם אני עובר על מצוות כיבוד אביהם? לא.

אתה מקיים מצוות כיבוד אביהם בזה שאתה לא הולך.

כן.

יש לי חברה שאומרת ששירות לאומי זה בזבוז זמן.

בכלל, מה רב חושב על שירות לאומי? אני לא חושב כלום, אתם יודעים. אני אסור לי לחשוב. אני, רק מה שהתורה חושבת, אני חושב.

החזון אי זכר צדיק וברכה אמר שזה ייהרג ולא יעבור ללכת

לשירות לאומי.

ויש בעיות שם למי שלא יודע או מי שיודע.

יש בעיות של צניעות ואחרות וכו'.

יונתנוב ראובן שואל,

אם הוא לומד גמרא ולא מבין, האם זה נחשב לימוד תורה?

ודאי, זה נחשב לימוד תורה מצוין.

גם אני לומד לפעמים ולא מבין, אז מה?

עצם זה שאני לומד,

זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה?

עמלים בתורה,

לא כתוב אם בחוקותיי תלכו, הכוונה תלמדו, תבינו וכו',

אלא עמלות, לעמול. אני עמל בתורה, יושב,

משתדל להבין, לא מבין כרגע, להבין עוד שבוע, מה הבעיה?

שירות לאומי זה כאילו לעזור גם לאנשים, כאילו חסרי יש... ידוע, אז תעזרי לאנשים בלי המסגרת.

מתי תבנה כביר מקדשנו?

אדם שזכה לטיסה בחוץ לארץ בהגרלה צריך לטוס או לא?

כמו שאמרנו,

טיסה לחו״ל לצורך טיול או דברים כאלה היא אסורה על פי ההלכה.

ואם הוא זכה, יעשה שאלת חכם, מה לעשות עם הכרטיסים?

כבוד הרב, שלום.

שלום.

כן.

אתה יכול לברך אותי? בטח, שתזכי לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה, וזרע חי וקיים.

אמן. עשינו פעם שעברה מניה במלון.

אני זוכר, אשריכם, אני רואה את בעלך פה גם. אבל לברך אותי רפואה שלמה, רפואת הנפש והגוף, כי אני חולה במחלת אפילפסיה.

את תזכי לרפואת הנפש והגוף תמיד.

אמן, אמן.

שואל פחימה יאיר, אני בן 16 והתחלתי להניח תפילין כל יום ולשמור שבת.

אני כבר חודשיים

עם כל המשפחה שלי, חוץ מאבא שלי,

שומרים,

ועכשיו אבא מתנגד וכועס על זה שאני לא נוסע איתו בשבת ומבלג כמו שהיה בדרך כלל.

מה אני אמור להגיד לו?

להגיד לו שאתה לא רוצה לנסוע בשבת,

כמו שאם הוא היה רוצה לקחת אותך למועדון,

ולא היית רוצה ללכת למועדון,

לא רוצה לנסוע בשבת, רוצה לשמור שבת,

זו זכותו של כל אחד לשמור שבת,

ואי אפשר להכריח אותך לחלל שבת.

כן.

ערב טוב.

יש לי שאלה,

איך זה הגיוני שיש דברים שלאשכנזים מותר, נגיד, ולספרדים אסור?

איך זה שבצבא יש כאלה שמותר להם לצאת לחופש וחלק לא?

איך כאלה בחיל האוויר וחלק בתותחנים?

איך כאלה עם בגדים כאלה ואלה עם אחרים?

איך כאלה עם כומתה כזאת ואלה ככה?

איך המרוקאים אוכלים ככה ותימנים אחרת?

איך?

מה הבעיה? איך?

לא יודעת, זה נראה לי מוזר. מה מוזר?

שלחלק מותר, נגיד,

לאכול קטניות בפסח ולאשכנזים... למה מוזר?

אלה שאוכלים קטניות בפסח בודקים את זה שלוש פעמים על ידי שלוש נשים שונות,

וזה מותר לאכול, והאשכנזים מחמירים

שלא לאכול קטניות, כי הם חוששים שגם עם שלוש פעמים תהיה בעיה, וזה הכול.

הם פשוט מחמירים על עצמם.

כן.

כן, הנה יש פה מישהו שרוצה לשאול, כן?

הרב הזכיר בשיעור את היכל התרבות, אם הבנתי נכון,

איך באמת הדרך להשפיע על האומנים ונשי השמאל שבעלי הדעה.

קשה מאוד.

למה הם שקועים בחומר,

והם מאלה שקראנו עליהם פה בשיעור.

אבל צריך להתפלל עליהם מאוד,

ובאופן אישי יכול להיות שאפשר ככה להתקרב ולקרב.

אבל יש כאלה שמתקרבים אליהם ומשאירים אותם רחוק.

צריך להגיד להם את האמת בפנים,

ושיחליטו מה שיחליטו.

אבל הם לא שונים משאר בני האדם, האינסטלטורים והנגרים. אין להם שום מעלה יתרה, הפוך.

לאינסטלטורים ונגרים יש יותר סיכוי.

כן.

שימור,

שימור שלך. יש מי שמודה פה על זה שיש את הרעיון של התקליטור מולטו אביב.

והוא שואל מתי יצא תקליטור.

אנחנו אוספים כרגע את הכסף בעזרת השם במניות,

כדי שנוכל לזכות להוציא אותו כמו שהוצאנו את האנציקלופדיה וחילקנו אותה בכל הארץ.

כן.

הרב, אני תורם פה 200 שקלים לבחור,

שזה יגיע לעסק שהרב עושה.

כמו שצריך.

איזה, איזה בחור?

פה. אה.

כן.

שהוא יעביר את זה למעלה איפה שהוא צריך. בסדר. ואם אפשר ברכה ליואל בן חנה. יואל בן חנה יזכה ל...

ברוך השם זכיתי להתחתן, שהזיווג יעלה מוצלח.

וגם לרפואה שלמה ולהצלחה בתורה. רפואה שלמה והצלחה בתורה ובינת שמיים. עכשיו עוד דבר לגבי פרס שמוזכרת במדרש, בפסיקתא רבתי פרשה ל״ו׳ אמר רבי יצחק, שנה שמלך המשיח נגלה בה,

מלך פרס מחריב את העולם וכו'.

וכן שבשיר השירים רבה, בפרק ח' פסוק י׳, רבי שמעון בר יוחאי מדבר על אם ראית סוס פרסי קשור בקברי ארץ ישראל,

צפה לרגלי משיח.

אז האם זה פרס של היום? כאילו, האם זה...

למה לא? למה שנחשוב שזה טורקיה?

זהו, אז זה אותו פרס של היום. כאילו, זה אותו...

כן? אנחנו קרובים ממש, ממש לצעוק. מה זה ממש?

אנחנו בפנוכו, כמו שאומרים.

תודה רבה.

יש פה יהודים של כהן, אודי,

רוצה לעשות מניה, ואני אמא שלי חילונית, היא לא תיתן לי וגם אין לי כסף.

קודם כל, הרצון שלך שווה הרבה.

ודבר שני, אם יש לך חסכונות או נותנים לך מתנות, לאט-לאט קובץ על ידי הרבה,

והשם יעזור שתוכל להספיק ולזכות גם כן במניה.

מכל מקום חשב לעשות מצווה בנאנס ולא עשה, אה?

נחשב בשמיים כמי שעשה.

כן.

חתנים, חתנים, מחובתי. אין יותר. יש עוד מי שרוצה לזכות במליה או שאני סוגר את הבסטה, מה שנקרא, ומחלק לכם מתנות?

הייתם טובים, נחמדים ונעימים. תודה רבה לכם ולכל הקהל,

ואני מחלק לכם קצת מתנות.

- עוד היא שמעה בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה,

כל חתן וקול כלה, כל ששון וקול שמחה, כל חתן וקול כלה.

- כל ניצלות חתנים, חתנים מחופתם, ונערים ממשתה,

- ממשתה מגינתם, כל ניצלות חתנים, חתנים, מחופתם, ונערים ממשתה, - כל ניצלות חתנים, חתנים, מחופתם, ונערים ממשתה,

ממשתה לגיל אדם

כל ניצלות חרדנים, חרדנים, מחובטות

ונערים ממי ישתה,

ממי שנגינה אדם כל ניצלות חרדנים, חרדנים, מחובטות