ערד - ערד

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫מי יהיה הראשון בערד

‫לבער את הטמא מן הבית?

‫הנה אשרייך!

‫הנה, מה אתה אומר? מה? ‫-מה אתה אומר?

‫ישן בטח, ישן.

‫כן, אבל הישנות האלה ‫לוקחות לגיהנום את האנשים.

‫וואי!

‫אתה נותן עכשיו מכה? ‫-אני נותן עכשיו מכה. רגע, אבל שנשמע, רגע, חכה.

‫תוציא מהשקע, אבל.

‫משה ששון מקוסטה ריקה. ‫-וואי, וואי! קוסטה ריקה! אהלן! ‫של העוזרת גם אתה יכול לשבור.

‫יפה מאוד, שתי טמבלוויזיות בקוסטה ריקה.

‫או שהיא תתפוצץ לבד ‫או שתפוצצו אותה אתן.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, ‫והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

‫תדבק.

אה, אה.

כן, כן.

כן,

כתוב,

אתם יודעים, סיימנו כרגע עם חג השבועות,

חג מתן תורה.

‫אבל בואו נבין מה קרה שם ‫ומה זה אומר לגבינו.

‫וכתוב, והתייצבו בתחתית ההר,

‫מלמד שכפה עליהם הקדוש ברוך הוא ‫ההר כגיגית,

‫ואמר להם, אם תקבלו את התורה מוטב, ‫ואם לאו,

שם תהא קבורתכם.

‫אמר רבא, מכאן מודעה רבה לאורייתא,

‫אף על פי כן, הדור קיבלוה בימי אחשוורוש, ‫שנאמר, קיימו וקיבלו היהודים,

‫קיימו מה שקיבלו כבר.

‫הגישו הראשונים, למה היו צריכים לכפייה?

‫הלא הקדימו נעשה לנשמע.

‫עם ישראל,

אמרו לקדוש ברוך הוא, נעשה ונשמע.

אנחנו, אין לנו בעיות.

מה שתגיד, אנחנו נעשה.

נשמע אחר כך

מה אומות העולם אומרות,

קודם נשמע,

ואחר כך נעשה.

רוב בני האדם כך.

קודם אומר, תגיד מה אתה רוצה, ‫ואני אגיד לכם, אני מסכים.

עם ישראל ידעו סוד גדול שקוראים לו נעשה ונשמע,

סוד שמלכי השרת משתמשים בו.

והם אמרו נעשה ונשמע.

אז נשאלת השאלה,

למה כתוב, ויתייצבו בתחתית ההר מלמד,

שכפה עליהם הר כגיגית? כי אם הם יתייצבו בתחתית ההר, משמע שההר מעל

ראשם.

והם התייצבו בתחתית, לא ליד.

אז משמע שהוא כפה עליהם

הר כגיגית. למה היה צריך את הכפייה הזאת,

שהקדוש ברוך הוא יכפה את עם ישראל לקבלת התורה? בעצם הם אמרו נעשה ונשמע.

אומנם יש להבין,

תמון איתו, רק תגביר לי שאני לא אתאמץ,

אומנם יש להבין העניין על פי מה שכתב אספורנו,

זיכרונו לברכה.

על הפסוק, כשלחו כלה גרש יגרש.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא ציווה את פרעה לשלח את עם ישראל.

בפרעה התעקש לא לשלח את עם ישראל.

אז הקדוש ברוך הוא אמר

למשה רבנו שעס בן אנו יגרש.

היה כדאי לו לקבל את הדברים ולעשות אותם מרצון,

וכיוון שהוא לא עשה אותם מרצון אז הוא גרש בעל כורחו, וגם קיבל מכות, וגם מתו לו כמה וכמה,

ומה הרוויח בסוף.

אבל יש להבין את זה מה שמסביר אספורנו.

מידת צדקו של הקדוש ברוך הוא, כשהתעקש אדם

מלעשות את הראוי

לבלתי עשות רצון כונו,

ראוי לאדם לעשות איזה מעשה ולעשות את רצון כונו, אביו שבשמיים.

ואדם החליט לא לעשות את זה.

אז מידת צדקו של הקדוש ברוך הוא,

שאותו אדם יעשה בסוף את מה שברח ממנו ולא עשה,

יעשה את זה בצרה וביגון,

ולא יהיה לו לרצון.

זאת אומרת, הוא גם יקבל מכות,

הוא יעשה את זה,

הוא יעשה את זה בצרה וביגון,

אבל זה לא יחשב לו שהוא עשה מרצונו אפילו שהוא יעשה את זה בסוף.

אז הוא הפסיד שתיים, גם יקבל מכות, כמו שאומרים,

וגם לא נחשב שהוא עשה את זה.

אבל את המעשה עצמו הוא יצטרך לעשות.

כמו שכתוב תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב קול,

ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך בערום ובחוסר קול.

אם לא עובדים את ה' בשמחה

מרוב קול, הוא נותן לנו הכול, ואנחנו במקום לעבוד איתו בשמחה על זה שנתנו לו הכול,

אז אנחנו לא פנויים בכלל לעשות את רצונו. אנחנו עכשיו טרודים.

יש לנו כסף, יש לנו אמצעים,

אז אנחנו הולכים לטייל כל היום. מי צריך עכשיו לעשות מצוות?

אז אומר הפסוק,

מי שלא יעבוד את ה' בשמחה, יעבוד

את האויבים שה' ישלח בנו בערום ובחוסר קול, ברעב ובצמא.

אז מה עדיף?

עדיף לעבוד את ה' בשמחה מרוב קול, ולא חס ושלום.

אחר כך לחסר את הקול ולעבוד את האויבים.

וכן, אצל המרגלים ראינו

שהפסוק אומר, אם לא כאשר דיברתם באוזניי, כן אעשה לכם.

וכן אמרו החכמים, זיכרונם לברכה, בטל את התורה מעושר,

סופו לבטלה מעוני.

אדם טועה בשני סוגי טעות.

יש מושג שקוראים לו מצווה,

ויש מושג שקוראים לו גזרה.

מה הטעות של בני אדם?

כולם יודעים, כשיש מצווה,

אז יש לי אפשרות לבחור אם אני רוצה לעשות את המצווה או לא רוצה לעשות את המצווה.

יש מצוות צדקה,

אני רוצה לתת או לא רוצה לתת.

מצוות קריאת שמע, רוצה להגיד או לא רוצה להגיד.

זה, אדם מבין מצווה זה עם בחירה.

גזרה, הוא מבין שזה הכרח ואונס, אין לו מה לעשות נגד גזרה.

אם נגזר עליו שהוא יהיה עני, הוא יהיה עני, אם נגזר עליו שחולה,

יהיה חולה, אם נגזר שימות, ימות.

מה שנגזר, נגזר.

הוא מבין שבמקום שיש גזרה אין לו בחירה.

אבל האמת, לא כך היא.

גם במקום שיש מצווה יש גזרה,

וגם במקום שיש גזרה

יש מצווה.

זאת אומרת, גם במקום שיש מצווה יש גזרה,

וגם במקום שיש גזירה יש מצווה.

זאת אומרת,

גם במקום שיש לי בחירה בעצם יש גזירה שאני אבצע את הדבר,

גם אם אני לא רוצה,

וגם במקום שיש גזירה עדיין יש לי משהו לבחור.

בואו נראה.

למשל, כשהקדוש ברוך הוא אומר שאסור להגביה מוקצה בשבת, אם אדם הולך ברחוב

בעיר של גויים

והוא מצא מציאה שם,

אז מציאה בעיר של גויים לא צריך להחזיר.

כי אנחנו לא מחויבים בהשבת אבידה לגוי,

אנחנו חייבים בהשבת אבידה ליהודי. אז במקום של יהודים צריך להרים את האבידה ולהכריז, אבל בשבת זה מוקצה.

אז אסור. ואם הוא הלך בעיר של גויים והוא מצא שם יהלום גדול, הוא לא יכול להרים, כי זה מוקצה.

אז אם התורה אומרת לו שזה אסור

וזה מוקצה ואסור לטלטל את זה בשבת,

ואפילו שהמציאה יכולה להיות הון רב,

מלב האדם נוקף אותו ואומר, יואו, אם אני מרים את זה עכשיו בשבת אני עשיר גדול, ואז אני אכבד את השבתות,

חבל על הזמן.

קונה חלות של מטר,

נרות בגובה חצי מטר,

מה זה, אני תורם בית כנסת, אל תשאל, רק אם אני מרים את זה.

אבל התורה אומרת לו, לא, אתה לא יכול להרים קצה בשבת.

עכשיו יש לבן אדם ניסיון,

האם הוא מקיים את המצווה או לא מקיים את המצווה.

וצריך להתבונן כי אין מצווה בלא גזירה.

מה הפירוש?

אם המצווה מחייבת אותו לא להגביה את הכסף בשבת,

אם כן, בוודאי יש גזירה שלא יהיה לו כסף.

זה שנתנו לך מציאות כזאת של מציאה,

שכביכול זה בידך לבחור,

אם תרים או לא תרים אבל המצווה עצמה מודיעה שאתה לא יכול להרים אז מה אומרת המצווה בעצם שהכסף לא שלך ולא מגיע לך כסף אפילו אם אתה רואה לא מגיע לך כסף ואם תרים יפסידו אותך מן השמיים והרבה שלוחים למקום

אבל אם לא הרמת הרווחת את המצווה שכיבדת את השבת ואת השם יתברך

אומר לקדוש ברוך הוא יש הרבה שכר לשלם לך ממקום אחר

אבל הוא אמר אל תיגע

אל תיגע אם אתה לא נוגע

אתה מקיים את ציוויו הרווחת

לא חיללת שבת עשית מצווה ומגיע לך על זה שכר

הרמת בתוך המצווה הזאת יש גם גזרה שזה לא תקבל ואם הרמת והכנסת לכיס יגיע הרגע שיקחו ממך לפחות את מה שאתה הרמת

בכמה דרכים

ואפשר שאתה גם תשלם בכפלי כפליים חוץ מהעונש שתקבל על חילול שבת אז רואים שגם במקום שיש מצווה

יש גזרה

וכן מצינו מעשה

הגמרא בבבא בתרא דף י' מספרת

שבני אחותו של רבן יוחנן בן זכאי

הוא ראה בחלום שהם צריכים להפסיד 700 דינרים במשך השנה עד יום כיפור

ככה הוא ראה בחלום

שהם צריכים להפסיד

700 דינרים

מה עשה? היה שולח כל בן אדם שרוצה צדקה אליהם

וכל השנה היה כופה אותם בדברים כדי שיקחו מהם צדקה

ומתוך 700 הדינרים האלה שהם היו צריכים להפסיד אותם במשך השנה

הם נתנו 683 דינרים.

17 דינרים לא נתנו.

בערב יום כיפור באו מבית הקיסר

וכנסו אותם, לקחו מהם 17 דינרים, והם נכנסו לפחד.

אמרו, אם הקיסר כבר התלבש עליהם וכבר בא לקחת מהם כסף,

בית עז ימשיך ויתמיד.

אז הרגיע אותם רבן יוחנן בן זכאי ואמר להם לא.

אמרו לו, מאיפה אתה יודע? הוא אמר, אני חלמתי

שאתם צריכים להפסיד 700. אמרו לו, אם ככה, למה לא אמרתם בהתחלה? היינו נותנים את זה מייד.

אמר להם, רציתי שתעשו מצווה לשמה.

אם הייתם נותנים את זה,

אז מה הייתם עושים?

מקיימים את הגזירה.

אבל בתוך הגזירה יש גם מצווה.

אתם יכולים לבחור לתת את זה כדין גזירה,

ואז אין לכם בזה שום דבר.

אתם יכולים לתת את זה בגדר של מצווה שאתם בוחרים מרצון לתת,

כי אתם לא יודעים שיש גזירה.

אז ממילא על ה-683 דינרים הרווחתם, מצווה של צדקה.

ה-17 שעוד לא נתתם, זה היה גזירה.

אז מה אנחנו לומדים מכאן?

שאין מצווה בלא גזירה,

כי המצווה של נתינת צדקה לא גורמת הפסד.

אף פעם, אומר הרמב״ם, אין אדם מעני מן הצדקה.

אדם לעולם לא יהיה עני מצדקות,

כי הקדוש ברוך הוא יחזיר לו בכפלי כפליים.

ונתנו,

ונתנו זה אותיות,

מההתחלה אתה קורא ונתנו,

ואם אתה קורא מאחורה זה גם ונתנו.

מה שאתה נותן חוזר.

אין דבר כזה שאתה תפסיד.

אין דבר כזה.

אדם לא מעני מן הצדקה.

כי גם אם לא ייתן צדקה,

יש עליו גזירה שיקחו לו את הכסף. אז למה לא כדאי לך שיהיה לך כסף לצדקה? איך אמרו חכמים?

כל בית שלא פתוח לצדקה, פתוח

לרפואה.

כסף שלא הלך לצדקה ילך לתרופות.

זאת אומרת, אם הקדוש ברוך הוא שולח לך עני לדלת,

זה דורון שהקדוש ברוך הוא שלח לך, כי צדקה תציל ממוות.

יכול להיות שיש עליך גזירה של מיתה.

מה עושה הקדוש ברוך הוא להציל אותך? שולח לך בן אדם

ומבקש ממך בדלת כסף.

צדקה תציל ממוות. נתת לו פרוטות והצלת את חייך.

אז זה דורון, זו מתנה שהקדוש ברוך הוא שולח אליך.

והנה הקרובים של רבן יוחנן בן זכאי, כשנודע להם מהגזירה,

אמרו לה, למה לא אמרת לנו?

כי אילו ידע האדם שהקדוש ברוך הוא מצווה את האדם שייתן,

כבר יש על אותו ממון גזירה קדומה שיפסיד ממון זה?

אז היה מגביה את בקדו וירוץ כאלה שלוחה אחרי דלים כדי להרוויח את המצווה.

אבל אף אחד לא חושב שבאמת יש עליו גזירת ממון.

הוא חושב שרק נטפלים אליו כל הזמן אנשים ורוצים ממנו כסף. הוא לא מבין שזה חסד שהקדוש ברוך הוא עושה לו.

במקום שייתן את זה בגזירה, בקנס, ברפורט,

בפה ושם ושם ופה,

אז הקדוש ברוך הוא שולח לו אנשים שהם יקבלו את זה. לא זה ייחשב לצדקה. צדקה תציל ממוות,

לא יעני מן הצדקה,

והשם ישלם לו שכר בעולם הזה ולעולם הבא.

והגזירה בעצם לא חלה, התבטלה, התקיימה,

אבל לא התקיימה כגזירה, אלא התקיימה כמצווה.

לא יותר טוב?

ודאי שיותר טוב.

ועל זה ענה רבן יוחנן בן זכאי,

אני רציתי שתעשו מצווה לשמה.

כי לכן העלים הקדוש ברוך הוא שהאדם לא ידע את הגזירות,

כדי שיעשה את המצווה לשמה.

אבל באמת יש בכל מצווה צד הכרח,

בגזירה. בכל מצווה יש צד הכרח ובגזירה. לא תעשה את המצווה,

יהיה הפסד בכל מקרה.

כי גם אם יעזוב את המצווה, לא ירוויח.

מצד שנגזר עליו כבר הפסד הממון,

ויש הרבה שלוחים למקום ברוך הוא להפסיד את האדם.

אלא מחסדי הקדוש ברוך הוא שעשה את בעל הממון, זה שיש לו כסף, עשה אותו שליח,

שיוציא את הממון לדבר מצווה.

ואם הוא מסרב להיות שליח,

אז לא חסרים שלוחים למקום לקחת ממנו את הכסף בדרך אחרת.

כך אנחנו רואים גם על כלל חובת עם ישראל.

הכתוב אומר, חי אני נאום השם, אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם.

אף על פי שכל קבלת התורה זו בחירה טהורה,

אנחנו בחרנו,

השם שאל אותנו, כמו ששאל את ישמעאלים, את האדומים,

שאל אותנו, אתם רוצים לקבל את התורה?

אמרנו לו, כן, נעשה ונשמע.

זו הייתה בחירה טהורה שלנו.

אנחנו מרצון קיבלנו.

מכל מקום, אל יחשוב האדם כי הבחירה היא גם על צד השלילה.

זאת אומרת, כמו שבחרנו לקבל את התורה,

אני יכול גם יום אחד לקום ולהגיד, די, מספיק, עד עכשיו עשיתי,

מעכשיו יש לי בחירה, להגיד, אני לא רוצה את התורה.

לא, מותק, לא. נכון בחרת.

נכון בחרת מרצון.

אבל תדע שיש גם גזירה שאתה חייב לקיים את התורה.

לא תקיים את התורה, תקבל עונש.

אין דבר כזה. זה שהשם נותן לך את האפשרות לבחור,

זה חסד.

הוא אומר לך, בוא, אתה רוצה לבחור?

הרי אם לא התורה, מי? הקדוש ברוך הוא היה בורא את העולם? אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמיים וארץ לא שמתי?

בשביל מי היה בורא הקדוש ברוך הוא את העולם? בשביל אובמה?

בשביל מי?

בשביל פוטין?

בחייאת, נו. תהיו רציניים.

בשביל חבר'ה כאלה?

הקדוש ברוך הוא ברא את התורה רק בשביל עם ישראל, העם הנבחר, עם סגולה, שהסכימו לקבל את התורה ולעשות את מצוותיו

באהבה וביראה.

ביראה ובאהבה.

והקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה ועשה לנו טובה.

אתה רוצה לבחור?

כן.

תבחר.

בחרנו.

הוא אומר, רגע,

אבל אל תחשוב.

אל תחשוב שאתה יכול להשתחרר, כאילו.

לכן הוא שם את ההר מלמעלה,

הופ, הופ, הופ, אני יכול גם להפיל את ההר.

בוז.

אז תחליטו.

זאת אומרת,

תדעו שגם במצווה שאתם בחרתם יש גם גזרה.

זאת אומרת,

לפעמים נדמה לאדם שהוא יכול להיפרד ולהשליך מעליו את מוסרות המצווה,

אבל באמת יש לבחירה גבול בזמן עד אשר באה הגזרה של ביד חזקה אמלוך עליכם,

כי אין מצווה ולא גזרה.

הנה, אתם רואים.

אנחנו אלפיים שנה מותחים את החבל יותר מדי כמו קפיץ.

אנחנו בגלות.

הקדוש ברוך הוא עוד לא חזר אלינו ולא בנה את בית המקדש השלישי.

הוא רוצה, הוא רוצה,

אבל אנחנו בסבבה מעבירים אלפיים שנה בכיף, נמצאים בכל העולם, מטיילים.

הקדוש ברוך הוא הזמן דוחק, אנחנו כבר בערב השישי בסוף.

אז הקדוש ברוך הוא מביא עלינו כל מיני גזרות

ומעורר אותנו, תתבוננו.

ואם אנחנו לא מתבוננים אז יש איומים רציניים,

ויש עכשיו ניסיונות להשמדת

עם ישראל ועכשיו כל הגויים ביחד חוברים לחלוק אותנו לשתיים ולתת מדינה לפלסטינים קודם כל

לפי קווים של 67' מינוס מינוס

וגם אובמה אומר שיהיה

אפשרות של שיבה של הפליטים לארץ ישראל מה שהקודמים שלו לא הסכימו ועוד נדיב נדיב הבחור נדיב רק נכנס

לבית הלבן

האסוואד הזה נכנס לבית הלבן והתחיל לחלק,

מחלק

מחלק את ארץ ישראל כאילו של אבא שלו בטאבו.

מה אתה מחלק?

מי אתה שתגיד לנו מה לעשות?

הארץ שלנו מאבות אבותינו של אברהם, יצחק ויעקם, אתה עושה לי טובה שאתה נותן לי את שלי?

לך יש קושאן על אמריקה?

גנבתם את זה מהאינדיאנים?

מה אתה עושה שם בבית הלבן?

איפה האינדיאנים שם? אני לא רואה אינדיאנים שם בסנאט,

אני לא רואה בקונגרס.

גנבו להם את המדינה.

באו, לקחו את הכול, השתלטו וזהו.

הם מחנכים אותנו.

תיתנו, תחלקו, תחזירו. למה? שיהיה אינטרס שלנו שיהיה לנו שקט. חלאס, שיגעתם אותנו אתם, הישראלים?

כל הזמן אבו מאזן, אבו מאזן, ערפאת, ערפאת, אסד, אסד,

מה זה, אחמדינג'אד,

שיגעתם אותנו.

די.

מספיק.

בא בן חם הזה והחליט,

זהו, סטו.

זהו, גמרנו.

אז הקב' ברוך הוא מה אומר?

אני יכול למלוך עליכם בחימה שפוכה, דיר בלקום.

אם אתם תרצו להיות ככל הגויים, אם תסמכו על הגויים, אם אתם חושבים שהגויים יושיעו אתכם, הינה הידידים שלכם.

תראו את הידידים.

תראו את הידידים.

אה?

לנו הם אומרים, מה פירוש? אתם חייבים לקבל את אנאפוליס.

אתם חייבים לקבל את מפת הדרכים. אתם התחייבתם. אצלנו התחייבתם.

אבל אתם התחייבתם לידידות.

אתם התחייבתם לביטחון ישראל. אתם התחייבתם.

אתם התחייבתם שמה שהממשל הקודם סיכם, מסוכם.

אז איך אתם מפירים את הסיכום החד-צדדי?

לנו אסור להפר, לכם כן.

מה שסוכם עם בוש לא קיים, הם אומרים.

למה? כי אני קאובוי, אני שריף.

אני מספר אחת בעולם.

I'm the big one.

אז אני אומר לכם, אתם הישראלים,

check it, check it.

לחלק מהר, לא לעשות בעיות.

תוך שנתיים אני רוצה שתגמרו את זה מהר.

אני לא מחכה כמו בוש עד הסוף.

צ'יק צ'אק, נו, צ'יק צ'אק.

ועכשיו הוא הולך לסעודיה,

משתחווה עוד פעם עד החגורה לעבדאללה,

ואחרי זה הולך למובארק,

ואחרי שהוא הולך למובארק הוא יכריז שם כמה הוא אוהב את האסלאם,

כי הוא גדל שם,

כמה הוא אוהב את האסלאם על חשבוננו.

בביולי יש לו פגישה עם האפיפיור כבר,

בשביל שיש גם עם הנוצרים,

וכולם עלינו.

וישראל אומרת, יש לנו סכנה מהאיראנים. הוא אומר, תרגעו, איראן זה חרטה, שם זה פצצת אטום, כולה זה כלום.

לא יקרה לכם כלום, מה אתם דואגים?

העיקר זה לא לבנות מרפסת בביתר.

גם אם יהיה לכם גידול טבעי,

אז תצטמצמו.

מה זה גידול טבעי? מי אמר לכם לגדול?

תפסיקו עם הילודה.

אמר אחד מחברי הכנסת, זו גזירת פרעה.

אבל אם זו גזירת פרעה זה טוב,

כי הוא עתיד לקבל עשר מכות.

זאת אומרת,

מה זה הצביעות הזאת?

אבל הקדוש ברוך הוא אומר, אה, אתם לא תקבלו מרצון את התורה,

אתם לא תקבלו על עצמכם תשובה,

אתם לא תבקשו ממני את הגאולה,

אני אמלוך עליכם בחימה שפוכה.

למה?

נכון שבחרתם בתורה לבד, נכון.

אבל תדעו שיש גם גזירה, יש גבול וזמן עד מתי אתם יכולים לדשדש,

לדלג ולקפוץ.

קומסי-קומסה,

קצת מצוות והרבה עבירות.

הרבה טמפלוויזיה גם, הרבה טמפלוויזיה.

הרבה, הרבה, תרבות הגויים. הרבה, הרבה, הרבה, הרבה.

פחות בית כנסת, פחות.

יותר טמפלוויזיה, יותר.

נו, אז אם תרבות הגויים מעניינת אתכם יותר ממני,

אני אביא לכם את החבר'ה האלה, הגויים שאתם אוהבים אותם, ונראה איך תסתדרו איתם. הידידים יהפכו לאויבים.

וזה אני מתריע בשער כבר הרבה שנים. הרבה שנים אני מזהיר ואומר, תזכרו, האמריקאים התהפכו עלינו.

אנשים ראו, מה הוא מדבר על זה?

איך הגעת לזה? מאיפה הבאת את זה?

מה זה, המשטרים הדמוקרטיים האלה הולכים איתנו יד ביד שנים?

עשורים.

כן, אבל הנה, אחת באה,

עוד לא התחיל את התפקיד, הכול לרעתנו.

הכול.

שום נצנוץ ושום מצמוץ בלי בושה.

בלי שום בושה.

אפילו אשתו, מיטשל, מיטשל,

לא נפגשה עם שרלה.

לא נפגשה עם שרלה.

ראיתם?

אה, איזה ביזיון.

אה, מבזים את אשתו של ראש הממשלה, אה? בדרך כלל נפגשים.

לא משנה, אוכלים עוגיה, מקשקשים, זה,

אבל שום דבר.

מה זה מדינת ישראל? זה משהו קטן כזה, משהו מפריע כזה. צריך לראות.

עזוב, נו, חבל לבזבז את הזמן, נו.

אובמה, תגיד לו, נו, תגיד לביבי,

תגיד לו בחדר הסגלגל,

סגלגל אותו.

תגיד לו, נו, תגיד לו. והוא אמר,

הוא אמר, חבל על הזמן, בצרורות הוא אמר,

לא נתן לו לנשום לביבי.

אבל מה התרגיל?

אתם מבינים מה התרגיל?

הוא הולך להפיל את הממשלה של ביבי.

למה?

פשוט.

ביבי יכול עכשיו לעשות ההפך ממה שהימין

הלך איתו,

להוריד התנחלויות, להחזיר שטחים,

לעשות, אז מי אתה?

אתה יותר מפיצי לבני.

אז מה?

אז מי צריך אותך?

אז תהיה בעיה, אז יפילו את הממשלה שלו. מי יפיל לו?

אובמה.

איזה תרגיל מבריק.

אז עכשיו מה יקרה?

אם ביבי גם יעשה שרירים,

אז כמו שאמר אובמה,

מה יהיה?

שני-שלישים מהתקציב לא תקבלו יותר?

הבטחנו לכם 30 מיליארד לעשר השנים הבאות,

תקבלו 10 בקושי.

לא תקבלו חלפים למטוסים,

לא נמכור לכם מטוסים.

מה עכשיו נראה? איך תסתדרו?

מה יהיה?

מה יהיה, אתם אומרים?

חגיגה, אה?

אומר הקב' ברוך הוא, אני אמלוך עליכם בחימה שפוכה.

לא תקבלו מרצון את התורה?

יש עוד דרך, יש גזירה, תדעו.

תדעו. עדיף לכם לבחור בתורה מרצון.

עדיף לכם לעלות לארץ מן הגלות מרצון לפני שהאנטישמים יכסחו אתכם.

עדיף לכם,

כי זה פתיל קצר.

ברגע מסוים הכול נדלק וכל העולם נגדנו,

ולך תעזור עכשיו ליהודים כשנמצאים אצל הגויים בבית.

יש להם את כל התצדקה שלהם

לחוות, אני אומר בלשון עדינה, ביהודים.

אבל אני אומר את שלי, וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה.

אבל אני רק מודיע שיש מצווה לבחור בתורה,

אבל יש גם גזירה, אם לא אמלוך עליכם

בחימה שפוכם.

כי אין מצווה בלא גזירה.

ולפעמים רואים את הגזירה תכף, כמו המעשה של בני אחותו של רבן יוחנן בן זכאי.

ולפעמים רואים את הגזירה אחרי כמה שנים, ולפעמים אחרי אלפיים שנה.

אבל יש גזירה, מה לעשות? זה כתוב בתורה.

ועל זה אמרו חכמים, איזה הוא חכם

הרואה את הנולד.

מי שרואה את הנולד, זהו החכם.

תיכנסו לאתר שופר.net.

תראו דברים שאמרתי בשנת 2001,

תראו ב-1992,

תראו שם קלטות, הכול מוקלט,

לא עכשיו חדש, מוקלט.

כשאמרנו בדיוק איך תהיה כל ההתפתחות,

ואפילו אמרנו שיתחילו הסינים בסוף העולם במלחמה.

הינה, צפון-קוריאה עכשיו מאיימת על כל העולם,

ולך תדע אם הסינים לא ככה בהתקפת מנע יעשו איזה משהו מול הצפון-קוריאנים ותתחיל החגיגה עם תילאוואט,

תילאוואט של אטום אבל.

מה יהיה?

הסינים אין להם בעיה קצת לדלל באוכלוסייה.

כמה טילי אטום אצלהם יעזרו מאוד.

אצלהם אחרי גזירה שאסור להוליד ילד אחד, יותר מילד הם הורגים. אתם יודעים? החוק הורג ילדים.

אם מישהו יולד יותר מאחד, הורגים.

והם מיליארד וחצי, רבע מהאוכלוסייה העולמית.

הם לא גבוהים.

אבל אם אתה שם אחד על השני, אחד על השני,

הם מגיעים למאדים הלוך חזור.

העולם מדבר רק אטום עכשיו. אתם שמים לב? האיומים רק אטום.

אטום, אטום. לא מדברים קפצונים. אין, אין.

הכול אטום.

סוף העולם.

סוף העולם. אנחנו בסוף. מי שחכם,

יספיק. מי שלא חכם,

יפסיד.

לכן אנחנו צריכים להבין כי אין גזירה בלא צד של מצווה, כי הגזירות שגוזר הקדוש ברוך הוא על האדם בראש השנה,

זה מוכרח להיות.

כן, אז יש לאדם את הבחירה לקבל את הגזירה בשמחה.

אתם רואים? גם אם אדם קיבל גזירה של ייסורים,

אבל הגזירה היא גזירה, הוא קיבל את הייסורים.

אבל יש לו עוד מצווה עדיין בתוך הגזירה. מה המצווה?

אתה יכול לקבל את הגזירה בשמחה.

אתה יכול לקבל את הגזירה ולדעת שזה לטובתך.

מדע עביד רחמנא לטב עביד זה לטובתך,

כי אם נקים אותך,

אם תעשה כך,

הגזרה גזרה, אבל הרווח של המצווה אדיר ביותר.

אבל אם לא,

אם תתרעם, עוד עבירה יש לך חוץ מהגזרה.

אז רואים שגם במקום שיש גזרה,

יש עדיין מצווה, ואתה יכול לבחור

באהבת הבורא, בקבלת מרותו,

ולקבל את הדברים באהבה ובשמחה, כמו שכתוב,

כשם שמצווה לברך על הטובה,

כך מצווה לברך על הרעה,

לקבל אותה בשמחה, אותו דבר. כשמרחים

על תינוק שבא לעולם, אומרים, הטוב והמטיב,

וכשנפטר, אומרים, ברוך דיין האמת.

שניהם צריכים להיות בשמחה.

מי שנתן, לקח.

כשהוא נתן, קיבלת בשמחה, כשאתה מחזיר, תהיה בשמחה.

אחד השאילו לו ספר, מבסוט, עכשיו יש לו לקרוא.

גמרת עם הספר,

לא גמרת עם הספר.

להחזיר צריך, נכון?

אז תודה לו כשאתה מחזיר על זה שהשתמשת עד עכשיו.

למה כשאדם נפטר לא מקבלים את זה בשמחה?

לאן הוא הלך עכשיו? לאבא בשמיים. אבא שלו יותר טוב ממך.

אתה יותר טוב מאבא שלו בשמיים?

הוא, יש לו גן עדן לתת. מה אתה יש לך לתת?

מלפפונים, עגבניות, מה יש לך?

די, את כל ה... מה יש לך לתת?

אלא מה? אדם לא חי בתמונה האמיתית. אדם חי שזה שלו. ילד שלו, החיים שלו, הוא עושה מה שהוא רוצה.

הוא שכח שהוא בא לפה בהשאלה.

הוא שכח שהוא בא לפה זמני.

הוא שכח שמה שנתנו לו זה פיקדון.

ובעל הפיקדון יכול לקחת בכל רגע מה שהוא רוצה.

מי אתה בכלל שתגיד לו לא?

תן לו משלו שאתה ושלך השלו.

לא תיתן לו משלו, הוא ישיל לו.

הוא לוקח את זה למעלה.

זאת אומרת,

גם כשיש גזירה אדם צריך לדעת שיש לו עדיין מצווה, מצווה של שמחה.

לכן מביא,

אספורנו ארבע דוגמאות ותשמעו אותן, זה חשוב מאוד.

דוגמה ראשונה, מביאים מפרעה.

אם פרעה היה קם בחצות הלילה לשלוח את ישראל ממצרים, תכף כשאמר לו משה את הציווי מהשם יתברך,

שלח את עמי ויעבדוני,

היה פרעה נקרא חסיד אומות העולם והיה זוכה לעולם הבא, חבל על הזמן,

כי הוא עשה את רצון הבורא, הוא היה מלך בכיפה,

שלט בעולם,

שמע לקדוש ברוך הוא, זה קידוש השם,

שילח את ישראל כבקשת השם,

והיה חסיד אומות העולם והיינו אומרים

פרעה הצדיק.

מה היום אנחנו אומרים? פרעה הרשע.

שם משפחה, הרשע.

אז מה הוא הרוויח?

לשלח הוא שילח,

אבל אחרי עשר מכות מתו לו כל הבכורים, גם הילדים שלו,

מכות על מכות ובסוף שילח וקם עם פיג'מה ואמר כי הוא מוצא מתוך עמי

פדיחות לדורי דורות.

היה מרוויח מידת חסידות, אבל כשהתעקש הפסיד כפליים,

כי עם ישראל יצאו ממצרים, כיוון שהייתה גזירה שעם ישראל יצאו ממצרים ואי-אפשר לבטל את הגזירה הזאת.

והוא הפסיד, הפסיד בגדול,

וגם הפסיד את המצווה שהיה יכול הוא בעצמו לשלח אותם.

כי מה שקם בחצות הלילה בסוף להגיד להם קומו צאו,

זה לא יחשוב לא מצווה.

זה כבר היה בעל כורחו.

זה לא זכות שלו.

זה כבר בעל כורחו. אם היה חכם שרואה את הנולד,

היה משלח אותם בתופים ובמחולות.

אבל אתם יודעים, אדם עקשן, הוא חושב שהוא בכיפה,

כמו אובמה.

הוא חושב שהוא יכתיב לעם היהודי. הוא שכח דבר אחד, אתם יודעים,

זה הטיפשות של אומות העולם.

הם שוכחים שאנחנו הבנים של הקדוש ברוך הוא,

והם שוכחים שאבא שלנו שמר עלינו 3,300 שנה עם אויבים יותר גרועים מכאלה.

נבוכדנצר הרשע שרק בקיפת העולם, חשוורוש,

מה זה?

אנשים איומים ונוראים.

אלה קליפת השום לידם.

כלום, אפס.

בוש, כמעט מת מבייגלה.

הקדוש ברוך הוא תרכז עליו יום אחד,

בלע בייגלה,

חמש דקות כמעט מת. נשיא ארצות הברית, נבייגלה עגול, בייגל את בייגל.

מי אתה, בחייאת?

אתה מרים יד על הפנים של הקדוש ברוך הוא, אתה נורמלי.

מה אתה מכתיב להם? ארץ של אבא שלך?

ארץ ישראל של הקדוש ברוך הוא,

ירושלים של הקדוש ברוך הוא,

ואתה במחלק לו את העיר כאילו זה שלך?

אתה עושה אותה בינלאומית?

מה הולך פה?

מה הולך פה? מה, העולם עיוור?

תחליט,

אתה מוסלמי? אתה נוצרי? מה אתה? אנדרוגינוס? מה אתה?

הנוצרים יודעים שירושלים שלנו.

המוסלמים מחריטים, מחריטים מהבוקר עד הערב, אומרים אף פעם לא היה פה בית המקדש.

לא היה פה בכלל.

הם נמצאים שם? לא היה.

מוצאים שם חרסים, מוצאים מטבעות של יהודים, מזמן דוד המלך, הכל, הכל, הכל, הכל, הכל.

לא, לא, לא, לא, לא, זה חרטא, הביאו את זה בכיס.

הביאו גם את האבנים של 15 מטר, גם הביאו בכיס הישראלים,

ושמו את זה מלמטה.

איזה עם שקרן, איך אפשר לשקר ככה? איך, איך אפשר?

אבל אצלנו מישהו תובע את הדברים,

מישהו בא עם התנ״ך?

בן-גוריון, בן-גורגור הראשון,

הוא בא לפחות עם התנ״ך לאו״ם, אמר להם,

אנחנו, יש לנו טאבו, יש לנו קושאן על ארץ ישראל, אצלנו כתוב.

אתם יודעים את התנ״ך, אתם יודעים את התנ״ך.

תראו לי שלכם יש.

טאבו, תראו לי.

ככה קיבלנו.

אין היום מישהו שיבוא ויגיד, על מה אתה מדבר?

איזה כיבוש? על מה אתה מדבר?

כיבוש, כיבוש, כיבוש. מה אתה מדבר כיבוש? מה?

הארץ הזאת היא שלנו.

מי שבא לתקוף אותנו,

כל זמן שהוא לא עושה שלום, אני לא מחזיר לו שיתקרב עוד יותר לראות בי מקרוב.

מה כל כך מסובך?

מה מסובך?

מה, זה לא לגיטימי?

הרי אתה בוש ואתה אובמה, איפה אתם נמצאים?

בעיראק ואפגניסטן, נכון?

זה קצת יותר רחוק מגבול 67'. ואתם לא סומכים לעזוב אותם לבד.

שמא יתקפו אתכם באמריקה מרחק אלפי קילומטרים.

אלפי קילומטרים אתם לא נותנים להם צ'אנס.

אנחנו מטרים,

מטרים.

אנחנו לא יכולים לשמור על עצמנו. ביטחון, רק אנחנו אומרים.

לא רוצים את השטח שלהם, בסדר?

תעשו נורמליזציה, תעשו שלום, אין בעיה כך.

לא, תיתן.

אבל גם התניתם איתם שלא יהיה טרור,

וזה לא מפסיק.

הכרזתם על ה'חמאס' ארגון טרור.

פתאום אתם מדברים איתם?

מה הולך פה?

מה הולך פה?

אמרתם שלא ילמדו בבתי ספר להרוג יהודים מגיל קטן?

הם ממשיכים. הפסקתם אותם? אמרתם זה תנאי?

לא.

כל מה שתניתם אותם, אתם בכלל לא מבקשים ולא מפצירים אפילו.

אם כן, בחצי מילה, כאילו, שלא תגידו שלא אמרנו.

אבל אתם היהודים קודם כל תפנו את הכול, תפנו, תפנו, תפנו, תנו, תנו, תנו, ואחר כך, יאפס, ואתם פוחדים. אנחנו פה הרי, בשביל מה אנחנו אמריקאים?

אנחנו פה, מה אתם דואגים?

הבנתם איך עומדים עלינו בעיניים? ואין פה גבר.

אחד שיקום יגיד לאמריקאים בפנים רמאים שקרנים

רמאים שקרנים

איפה ההתחייבויות שלכם?

אנחנו ידידה, כשהיינו טוב היינו הבסיס שלכם במזרח התיכון הדמוקרטי היחידה

אז אתם שמרתם אותנו כאינטרס

זה כמו אחד רוכב על חמור, כל זמן שהחמור צעיר הוא רוכב עליו הזקין קצת,

מחליף אותו, קונה סוס,

קונה את סעודיה. מי צריך חמור ישראלי?

יש סעודיה, יש נפט.

הם יתקנו לנו את הכלכלה.

יש לנו בעיות בכלכלה, אין כסף. צריך שלום עם המוסלמים, יש להם הרבה כסף.

אם ניתן להם למכור להם את ישראל בזול,

אנחנו נקבל מהצד אחר כך את כל מה שצריך, ותיקנו את הכלכלה שלנו.

חמור ישראלי.

אז לפחות תבעט כמו חמור.

גם זה לא.

מכל מקום,

יש לי דרך, יש לי עצה, יהודים, אני לא סתם טוען טענות.

יש לי עצה ויש לי דרך איך לעשות שעם כל אמריקה וכל רוסיה וכל הסינים והכול,

הקדוש ברוך הוא לא רואה אותם ממילימטר.

ממילימטר.

כל הגויים כהבל.

כולם כטיפה מדלי.

כלום.

כלום.

כלום.

כלום.

הונדורס,

ערב חג השבועות,

הונדורס, מדינה במרכז אמריקה,

ועידת אדמה, 7.1. יש בעיה לקדוש ברוך הוא?

גלי צונאמי, הוריקה,

ציקלונים,

חביט-חביט,

עושה להם פורפרה,

שיטפונות,

בלי שום בעיה, שריפות,

אלפי קילומטרים.

יש לו בעיה?

אין לו בעיה בכלל.

אבל אנחנו צריכים להצדיק את זה, שהוא ישמור עלינו.

הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

אבל הוא אומר, למה אתם מטריחים אותי לשמור אתכם? הרי אתם סומכים על האמריקאים, לא?

הרי אתם אמרתם שבוש הוא טוב,

ואתם אמרתם שאובמה הוא טוב, ואני אמרתי בוש, בושה.

אבל אתם אמרתם בוש טוב.

מה יצמן אותו?

איזה טוב? מה קיבלנו?

מה עשה?

אובמה, מה טוב?

כולם רקדו, כולם, כל העיתונאים הישראלים השמאלנים, יא חביבי,

צ'יינג, צ'יינג. יא חביבי, סוף-סוף רואים פה משהו חדש.

איזה גובה, איזה טאוויל.

יא חביבי.

משהו.

נו,

ומה עכשיו?

לא יודעים מה להגיד.

לא יודעים מה להגיד.

לא יודעים איך לאכול את הכובע.

מה אומרים?

אז עכשיו מאשימים את ביבי, כאילו.

אל תעשה בעיות. תן לו מה שהוא רוצה, תן לו. אם לא, הוא יסגור לנו את הברזים.

תן לו, תן לו.

איי, איי, איי, איי.

אנחנו במלכודת, חבר'ה.

אנחנו במלכודת.

עכשיו, יש תרגיל ארצי.

השבוע, תרגיל ארצי. זה תרגיל אמת, זה לא תרגיל חרטא.

זה האמת שתהיה עוד מעט.

זה האמת. מתכוננים לאמת אלפי טילים, אלפי טילים, אלפי טילים ופיגועי טרור.

זה מתכוונים בדיוק למה שיהיה.

נו, ומה נעשה? מה נעשה?

מה אתם אומרים? מה נעשה?

ואתם פה קרובים לדימונה. זה בעיה.

הם כולם, עם הטילים, מחפשים את דימונה.

יכול להיות פה חגיגה חבל על הזמן.

דימונה. בדרך הם יכולים גם לפספס קצת, אתם יודעים. אמנם יש להם מדויקים מאוד היום,

אבל פספוסים זה בסביבה, כאילו, אם לא פוגעים שם, אז איפה פוגעים?

אני לא רוצה להגיד מהפה, כאילו, איפה זה יכול לפגוע, אבל

זה בעיה.

צריכים לייצר פה זכויות. חביבי, חבל על הזמן. אם לא נייצר זכויות, אנחנו נהיה בבעיה.

אבל בואו נראה עוד דוגמה. אמר הקדוש ברוך הוא למרגלים,

אם לא כאשר דיברתם באוזני, יעשה לכם.

הייתה גזירה שעם ישראל ייכנסו לארץ ישראל. זו הגזירה.

כמו שכתוב, וחרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני.

הקדוש ברוך הוא כרת ברית עם אברהם

שהוא ייכנס לארץ הזאת שהיא הארץ שלו.

אלא רצה הקדוש ברוך הוא שעם ישראל תהיה להם גם מצווה.

מה המצווה?

שימסרו את נפשם ללחום עם הענקים ויבטחו בשם.

הם הלכו לראות וראו ענקים ונבהלו.

ונהי בעינינו כחגבים.

מה זה, ראינו אותם בפצעי כזה, מה זה ענקים, וואי וואי וואי.

הקדוש ברוך הוא גזר שנהיה בפנינו.

אז אם הוא גזר, אז סימן שאנחנו ננצח.

אבל מה הוא עשה? הוא עשה את זה בדרך של מצווה.

שאנחנו נבוא מרצון.

ובמסירות נפש נילחם, ולא נפחד, כי יש הבטחה שאנחנו ניכנס.

ואז היינו מרוויחים את המצווה.

ולא בגלל הגזרה.

מה אמרו כולם? פחדו.

פחדו.

ואמרו, אבל תפנו יהיה לבז.

כאילו לא דואגים לעצמם. הילדים יהרגו את הילדים, יהרגו את הילדים, יהרגו את הילדים.

אמר הקדוש ברוך הוא, כאשר דיברתם כן יעשה.

אתם הגדולים לא תיכנסו,

והקטנים ייכנסו. 600 אלף מתו במדבר,

והקטנים נכנסו.

אתה לא עושה את המצווה.

יש גזרה, תדע.

אתה לא רוצה לעשות את המצווה, אתה רק תפסיד.

אתה רק תפסיד.

אין דבר כזה.

אתה עושה את המצווה כמו שהשם ציווה, הוא עומד מאחוריה.

זה לא אובמה.

אובמה יכול להוריד, להבטיע, לחרט, מה שהוא רוצה.

הקדוש ברוך הוא, אם הוא כרת ברית,

אין דבר כזה, הוא עומד.

אמר, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, להפר בריתי איתם.

3,300 שנה.

היו תקופות קשות בעם ישראל שעבדו עבודה זרה ולא הכירו בשם ולא כלום ולא זה.

היה צריך לכלות אותם כמו את דור המבול.

אבל הייתה לו הבטחה שלא מאסתים ולא געלתים לכלותם.

לכלות לו, לתת מכות, כן.

חצי אכלה בם.

אני אירה בהם חצים,

אבל החצים שלי יגמרו בם והם עוד קיימים.

חצי הם יאכלו, אבל לא הם.

חצי אכלה בם.

משמע שהם עוד קיימים, והחצים קלים.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא אומר, אני הבטחתי, אני אקיים.

אם תעשו מה שאני אומר, כל ההבטחות הטובות תקבלו,

כמו שהיה תקופות,

בתי מקדש.

לא תקיימו, יש גם קללות.

תחליטו מה אתם בוחרים.

מה שאתה בוחר, זה מה שאתה אוכל.

בחרת דג שרוח, זה מה שתטעם.

בחרת מושט פילה, על הכיפאק,

תאכל, תהיה מבסוט, טיפה לימון, על הכיפאק.

והראיה הזו מלמד אותנו שאין מצווה בלי גזירה, וכיוון שנצטוו להיכנס לארץ, אם כן,

יש כאן גזירה.

וכיוון שהם פחדו לקיים את המצווה שמא ימותו והתעקשו,

הפסידו את המצווה וגם את הגזירה, כי לא נכנסו.

ואחר כך, כשהם רצו,

כבר לא ניתן להם.

ויעפילו לעלות אל ראש ההר,

אבל נגמר הכול. השם אמר להם, לא,

נגמר.

ראיה שלישית של בנייה ספורנו, להראות שיש מצווה במקום של גזירה, וגזירה במקום של מצווה.

כתוב, אומר תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה, ועבדת את אויביך בחוסר כול.

זה מלמד אותנו כי אין גזירה ולא מצווה.

אם באו עליך גזירות רעות,

יש לך אפשרות לעבוד את השם בשמחה עם הגזירות.

הייתה אישה אחת פעם בבית לוינשטיין.

לא היה לה לא ידיים ולא רגליים.

אתם מתארים לכם איך נראית אישה בלי ידיים ורגליים?

זה מלבל עם ראש.

וכשהיו שוטפים אותה,

היא הייתה מבקשת לאכול תפוח,

והייתה שמחה מאושרת.

שאלו אותה למה,

אז היא אמרה, בשעה שאני,

מקלחים אותי,

אני יכולה סוף סוף לברך ברכה ראשונה וברכה אחרונה על התפוח.

חיים בלי ידיים ובלי רגליים, אתם מבינים מה זה?

אבל יש לה שמחה. מה השמחה? היא יכולה לקיים עוד מצווה, לאכול תפוח.

היא יכולה לאכול,

היא יכולה לאכול ויכולה לברך.

נו, מי מגיע למדרגה כזאת? אנשים בריאים ושלמים ולא שמחים.

פעם בא אליי אבא עם בן, בן 17 בערך,

והוא אומר לי, אני רוצה ברכה לבן.

שאלתי אותו מה יש,

אז הוא אומר, תראה,

הילד מוציא את הידיים

ואני רואה שחסר לו שלוש אצבעות האלה,

אמצעיות, רק שתיים האלה,

בשתי ידיים.

הוא אומר, הוא נולד ככה.

יש כאלה שנולדים עם שש, הוא נולד עם שתיים.

האמצעיות אין לו.

אז הם הולכים לעשות ניתוח בגרמניה,

שם הם מומחים אחרי השואה,

והוא מבקש ברכה, כי הילד מפחד.

שאלתי אותו כמה עולה הניתוח.

הוא אמר לי, חצי מיליון דולר.

ואני מבטיח לכם שאם הניתוח יצליח, לא יהיו לו אצבעות כמו שלנו, הוא לא יכול לעשות ככה.

חצי מיליון דולר.

בן אדם בוכה, אני תפרן, אני זה. מה אתה תפרן?

חצי מיליון דולר יש לך ביד.

חצי מיליון דולר ביד יש לך.

מה תפרן?

איזה תפרן?

בשביל שתהיה לך יד כזאת,

לתקן משהו כזה, חצי מיליון דולר, אתה מחזיק את זה ביד ואתה לא מעריך אפילו.

כמה שווה עין

וכמה שתי עיניים?

אז איך אתה לא בשמחה?

איך אתה לא בשמחה?

אדם שומא, כמה הוא מוכן לשלם לראות?

אדם חירש, כמה הוא משלם?

אדם שאין לו טעם בכלל, כמה הוא מוכן לשלם?

על מה מדברים?

למה לא שמחים?

למה לא שמחים?

מה יתאונן אדם חי?

כל זמן שאתה חי, למה אתה מתאונן?

אתה חי, אתה יכול לעשות מצווה?

מספיק.

אתה קונה בזה עולם הבא.

כל מצווה אתה קונה עולם הבא. לא שווה להיות פה בשביל לקנות עולם הבא?

הרי למות תמות יום אחד,

והעימדתם לכם מפה כלום.

מה כן?

מצוות שאסף תביא מימי חייך.

זה הכול.

זה נשאר בנשמה, זה אתה, זה מה שאתה שווה.

כל השאר נשאר לאחרים.

אז למה אתה לא שמח שיש לך הזדמנות בחיים לאסוף כל כך הרבה?

ולמה אתה מבזבז את הזמן?

ראיה רביעית שהוא מביא, המבטל את התורה מעושר,

סופו לבטלה מעוני.

אדם מפחד,

לקבוע זמן קבוע ללמוד תורה. למה? אולי יזדמן לו איזה ביזנס פתאום,

אם הוא לומד נגיד ארבע שעות,

ופתאום יבוא לו איזה עסק. אז מה?

אז הוא יפסיד את העסק.

אז הוא פוחד.

הוא פוחד, והוא מבטל את התורה בגלל העושר, כי הוא פוחד להפסיד את הכסף.

מה יהיה בסוף?

שהוא יבטל את התורה מעוני. הוא יהיה עני ויבטל.

אז אל תדאג, אם יש גזירה שתהיה עשיר, אתה תהיה עשיר.

גם אם תעבוד,

גם אם לא תעבוד,

תעבוד הרבה, לא תעבוד הרבה, עסקה יותר, עסקה פחות.

מה שנגזר עליך יהיה.

ואם נגזר שלא יהיה, גם אם תעבוד ותעבוד ותעבוד,

טרררר, יום אחד תיפול בבורסה עם עולם שלם.

עולם שלם, טרררר, מפולת.

אתה יכול לישון מתחת לגל,

לגל,

כמו הבחור הזה שנפטר,

ונופל עליו הצוק,

והיה לו חשש.

וכשנגזר על אדם לבוא אל מקום המוות,

הוא בא,

שוכב,

והמוות בא.

כן, מה שנגזר, נגזר.

מה שאתה מספיק, זה המצוות שאתה עושה עד שנגזר.

אז צריך להיות חכם.

לכן, אחרי הכלל הזה נבין שאמרו חכמים שהקדוש ברוך הוא כפה עליהם את ההר כגיגית,

כי אין מצווה בלא גזירה,

אף על פי שהם קיבלו את זה בבחירה ואמרו, נעשה ונשמע,

ונחשב להם הקבלה שקיבלו את התורה מצווה לשמה.

כל הכבוד לעם ישראל.

אבל תוכן העניין גם שיש גזירה,

שאם חס ושלום ירצה אדם לפרוק את עולו של הקדוש ברוך הוא,

לא יהיה ביכולתו, צריך לדעת שיש איום גם מעליך.

ההר יכול ליפול עליך, תיזהר.

צריך לעשות, הרווחת, הרווחת.

עשית מצווה מרצון, כל הכבוד.

לא תעשה, תדע שיש גם איום אם לא עושים.

ועם ישראל קיבלו בסוף את התורה,

בזמן אחשוורוש,

והם ראו שהקדוש ברוך הוא הציל אותם מהגזירה כשהם עשו תשובה וקיבלו את התורה מאהבה,

ורבים מעמי הארץ מתייעדים והם תפסו את הפרינציפ והבינו, הם חשבו שיש להם מכירה,

לכן הם נהנו מסעודתו של אחשוורוש.

הלכו, נו, קצת השברתי, סלבריטי,

ישבו שם עם אחשוורוש וכל החבר'ה,

כן?

אז אמר הקדוש ברוך הוא, אה, אתם נהנים מהגוי הערל הזה, אה, מהתורה שלי לא, אה.

גזירה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים,

מנער ועד זקן תו ונשים יום אחד, יחד, לאו לאו.

מה עושים? מזל שהיה מרדכי ואסתר.

מה העצה שלהם הייתה?

אה? לעשות תרגיל עורף?

לא, מה פתאום.

הם לא בזבזו את הזמן על שטויות.

הם אמרו לעם ישראל, קבלו עליכם תשובה וצומו עליי

שלושת ימים, לילה ויום.

אם תצומו ותקבלו עליכם תשובה,

אני אכנס אפילו בזמן

שזה לא מתאים להיכנס וזו סכנת מוות,

כבר אני בוטחת בשם.

כשהולכים עם ביטחון בשם,

נכנסים את הפך הרשע, אחשוורוש,

ועד חצי המלכות ותינתן לך.

איפה היית, אבו סענק? מה את רוצה, אסתר?

מה את רוצה?

כן, מה, מה?

המן?

נתלה אותו, מה הבעיה?

את הילדים?

רוכבות.

כמה את רוצה להרוג?

יאללה!

אין שום בעיה, אין שום בעיה.

אבל מה?

צריך לעשות תשובה.

אם עושים תשובה,

אז הקדוש ברוך הוא מהפך את הגזירה.

אם כן, אנחנו נמצאים במצב

שאין לנו היום ברירה רק לעשות תשובה,

ולא סתם לעשות תשובה,

אלא אנחנו צריכים לדעת שבאמת אנחנו צריכים לעשות יותר מתשובה.

אנחנו צריכים לבקש מהקדוש ברוך הוא את הגאולה.

אנחנו לא צועקים,

לא צועקים.

אנחנו צריכים לבקש מהקדוש ברוך הוא, תגאל אותנו.

אנחנו רוצים לשוב אליך, כמו שאמרת, שובו אליי,

ואשובה אליכם.

שלא יהיה לך ספק, ריבונו של עולם, אנחנו רוצים

לשוב בתשובה, ואנחנו רוצים לקבל עול מלכותך,

ואנחנו רוצים שתגאל אותנו. די, אין לנו כוח מוסלמי, אמריקאים, בלאגן.

עזוב,

התורה שלך,

משהו,

חגים, שבתות, בתי כנסת, בתי מדרש,

בר מצווה, חתונות, בריתות. יופי, חיים טובים. תן לנו ללמוד להיות חכמים,

קצת לעבוד, ללמוד חיים טובים ומאושרים, שלום בית,

בלי כל הזמן לזפזף, וכל הזמן זה, זה, זה.

אין עם מי לדבר, ההוא בתחנה זאת, וההיא בתחנה זאת, וההוא בחדר, וההוא זה, וההוא...

ב... איזה מין חיים הם

איזה מין חיים הם מחוברים לגויים ולא מחוברים לתורה.

אני אראה לכם עכשיו, בעזרת השם יתברך, מה עשיתי באחרונה.

באחרונה.

פה אני לא יודע איך אני אצליח לעשות כזה דבר, ערד זה קשה, אני לא יכול לשלוח לפה צלמי.

זה קשה, ואנחנו גם צריכים לטוס לצרפת

בשבוע הבא, אז אנחנו לא נספיק.

אבל אתם תיתנו לי עצה, מה אפשר לעשות?

בסדר?

אני בדרך כלל נותן עצות לקהל, הפעם תיתנו לי עצה.

אני אראה לכם מה עשיתי בראש העין,

וכך עשיתי גם ברחובות,

אבל ברחובות עוד לא הספקנו לערוך את הסרט.

ואני אראה לכם מה עשינו בראש העין,

ותגידו לי אם זה יכול לעבוד גם אצלכם,

אם אתם שייכים לעם הזה. בואו נראה. בבקשה.

לאחר מכן אני אראה לכם כמה עצות עוד,

איך לעשות תשובה ואיך לעשות אחרים בעלי תשובה.

אחרי זה אני אתן לכם אפשרות לשאלות ותשובות,

ובסוף גם ברכות, אם תרצו.

כן, פיצוץ מבוקר.

פיצוץ מבוקר.

פיצוץ מבוקר.

כמה אוהבים אתכם?

הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך.

הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך.

אשרים ישראל, אשריו של הרב אורי,

התקשרו אליי אתמול באינטרנט, ראו את ההרצאה של הרב יצחק,

לא היו באולם,

ראו את זה באינטרנט,

התקשרו אליי היום שאני אביא להוציא את הטלוויזיה החדשה שקנו אותה, ממש לאחרונה,

שאני אבוא לקחת אותה, לנפץ אותה לרסיסים.

בעקבות ההרצאה של הרב יצחק אתמול.

אני מצטרפת למציעה לאלה שמפתיעים את הטלוויזיות.

שלום, שלום.

נכון?

לא, באתי להצדיע, אני והבן שלי, להצדיע ולהשתתף עם אלה שהוציאו את הטלוויזיה מהבית, לכבוד חג שבועות, חג מדעי תורה.

חשוב מאוד, ביותר.

ביותר, זה הרס מוחלט, פשוט.

ומצדיעים כמובן ומודים לרב אמנון יצחק ולכל הצוות שלו.

שלום וברכה.

כן, הכי גדולה מכולם.

לדעתי, אם היא הרס,

היא הורסת גם את הילדים, גם את הנוער,

גם את הבעלים,

למשל, לא היה מסוגל ללכת לישון בלי חדשות.

אוי ואבוי, בלי חדשות.

עד שלאט-לאט הורדתי את זה לקח הרבה זמן, אבל היום, הוא אומר היום, אין לי זמן, אין לי זמן היום בלי טלוויזיה.

גם בלי תלמידי על הזמן.

ברוך השם, הגיעי למסקנה לאט-לאט.

כן,

הנה היא.

עם הפטיש.

אשרי הפטיש זוכה לשמור את הטלוויזיה, את הנזק.

הייתי דרך האינטרנט,

שמעתי את ההרצאה והצטרפתי.

עכשיו היא עוצרת, אין שום תועלת בטלוויזיה.

אך ורק נזק. מאז שייצרו אותה, הטכנולוגיה יצרה רק נזק ולשון הרע, אכילויות, רצח, סמים, מה לא?

הכל רע.

כל הכבוד לאמנון יצחק, שמצליח להחדיר בחורים שעירים

לבורא עולם בדרכי נועם.

שלום וברכה.

הנה היא פה.

אם את אוריה, מה שבטוח, בטוח.

למעשה, הטלוויזיה כבר לא נמצאת בבית כבר כמה שנים,

אבל אתמול, כשהרב אמר את זה,

אז החלטנו שבעצם זה לא רק להוציא אותה מהבית, אלא לבער אותה מהעולם ולקיים מצווה טוביערת הרע מקרבך, בעזרת השם.

היה מאוד מעניין. התרגשתי, שמעתי מה שהוא דיבר, והדברים נגעו לי, והחלטתי לבוא גם.

אירוע שעה, בדיוק. באנו לבוא את הטלוויזיה, לעזות.

סיכוי רבים.

ארבע מאומי יצחק עושה הרבה גדולות.

נחזר בתשובה הרבה,

וכל הכבוד לו.

נותן תורה,

עוד יותר חיזוק,

כל הטלוויזיות.

זרוק אותן. זרוק אותן. לא צריך מהם תועלת.

רק מפולימה מהטלוויזיה הזאת, זו טומאה הכי גדולה.

כן, אני, ברוך השם, את שלי ביארתי לפני שנתיים,

אבל רציתי להצטרף למחווה, אז הבאתי אחד מהמחסן,

רציתי להיות שותף באירוע.

עוד אירוע חשוב, זכות גדולה.

הבעיה, הבעיה היא שרשות השידור גם גוזלת מהאנשים כסף.

בעל גזל משלמים פי חמש.

אגרות, כל מיני אגרות,

שזה בכלל לא מוצלח למה שהם מראים בטלוויזיה.

זה הכול, לא מוצלח לשלם את כל האגרה הזאת על מה שהם מראים. תינופת, כל מיני תינופת.

הורסים את הילדים, לא נותנים, לא לקרוא ספר,

לא לשום דבר, לא לשבת עם הורים, לא כלום.

הראש של הילדים מעסיקים את הילדים כל היום בטלוויזיה הזאת, המבולבלת הזאת.

ועוד משלמים כסף.

ועוד מכריעים אותנו, מאיימים עלינו בכל מיני עיקולים לשלם כסף.

אז זה לא מוצדק.

תחשבו על הילדים, אל תחשבו על עצמכם. הילדים שלנו, יש לי שני בנים, עוד אחד בדרך.

הם, הם, הם יהיו מסכנים. אנחנו, אנחנו, אנחנו רואים את התועבה הזאת,

ומעלימים עין, אבל הילדים לא יודעים. הילד אומר לי, אבא, נכון, זה לא צנוע?

צודק.

ועכשיו לקחתי על עצמי לשמור את הטלוויזיה.

אחת אחת.

מי רצון מלבן הערבי, תוריד את כל העגל והבית!

ועכשיו לקחתי על עצמך,

פוליסבורג יעשור שבזכות זה נזכה השנה לכולם. אמן.

כן?

ומה אתם מציעים לעשות בערד?

יש לכם מרכז? יש לכם מרכז עיר?

יש מקום שאפשר שם לכסח את הטמבלים?

היא מראשון.

יש מי?

נכון, עשינו את זה בכוונה לפני חג השבועות. למה?

כי עם ישראל קיבלו את התורה במתן תורה,

ואחרי ארבעים יום עשו עגל.

עשינו תיקון עכשיו,

פיצצנו את העגל לפני מתן תורה,

ואחר כך קיבלנו את התורה.

אז לכן עשינו את זה מהר,

גם בראש העין וגם ברחובות. ברחובות פיצצו 12 טלוויזיות

מול מכון ויצמן.

חחחח. בערד,

יש מי שמוכן, בעזרת השם יתברך, לנדב את העגל שלו ולמחוק

את הבושה הזאת מהבית,

שמחזיקים במקום את הש״ס

ואת התנ״ך,

מחזיקים את עגל הזהב של התרבות של הקאובויים מהמערב הפרוע?

יש מישהו כזה בערד? אני לא אלחץ אתכם.

אם תרצו, תעשו מרצון. יש לכם או מצווה או גזירה.

תחליטו מה שאתם רוצים.

או שהיא תתפוצץ לבד או שתפוצצו אותה אתם.

זה מה שאני שואל כרגע.

מי יהיה הראשון בערד

שמוכן

להקריב את העגל שלו בשביל כלל ישראל, לבער את הטמא מן הבית.

מקיימים מצווה,

וביערת הרע מקרבך,

ולא תביא תועבה אל ביתך.

הנה אשראי.

מה השם שלך? שאני אברך אותך?

רק שנייה, תן לי לשמוע את שמה.

לובה,

בת ולנטינה.

השם יזכה אותך לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה ונחת,

ויתמלאו משאלות ליבך לטובה.

חזק וברוך.

זה גבורת הנפש. גבורת הנפש.

זה עם ישראל. זה עם ישראל.

כן, יש עוד? גם את?

רגע,

רגע, תן לה מיקרופון, תן לה שם מיקרופון.

לאחר שבעה חודשים.

לאחר שבעה חודשים.

אשרייך.

אז אין מה לשבור.

ערב טוב. ערב טוב. אז אין מה לשבור אצלך.

אני, איך אומרים, מזדהה עם אלה שיוצאו. אשרייך. אני אומרת שתוך שבע חודים שהוצאתי, הכוונה.

אשרייך. חבל שאין לך מה לשבור.

אבל בסדר.

אני מזדהה.

טוב.

מי עוד מוכן בעזרת השם יתברך וניתן לו ברכה רצינית?

הנה, מה אתה אומר? מה אתה אומר? תראה איזה בחור. תראה איזה בחור. אשריך, אשריך.

אשריך. מה השם שלך?

אני הוצאתי כבר חמש טלוויזיות מהבית שלי ומהבית של הבת זוג שלי.

כבר אני רוצה לקנות אחת.

אני אקנה אחת ואני אשבור אותה בשביל הדבר הזה.

מה אתה אומר?

רק רגע, מה השם שלך?

נאור.

נאור בן?

רבקה.

רבקה,

השם יזכה אותך בעזרת השם לכל טובו וברכה וזיווג הגון לבנות בית נאמן בהצלחה מרובה. אמן. אבל אני מבקש ממך, אל תקנה.

לא, שלא יהיה, תאמין, לקנות גם עבודה זרה זה בעיה.

אבל תשפיע על חבר אחד

שאתה מוציא איתו, ושניכם נותנים כל אחד חלעה אחת,

שתקיימו את המצווה ביחד. בסדר?

בכבוד. מי עוד?

מי עוד מסוגל לעשות מעשה אמיתי?

מה?

נותנים לו גם חלעה.

כמה? כמה יש לכם טלוויזיות בבית?

כמה?

חמש.

חמש. כמה שלך?

אני בבית כנסת כל יום. לא צריך, יש לי קול.

לא, לא הבנתי. אני רוצה להבין.

חמש.

אבל משהו שלך לפחות.

הוא לא קנה לך?

אולי תשתלטי על אחת לפחות?

ניסיתי להפעיל אותה.

לא לך.

את תשתלטי.

יש לי קול גזעני?

כן.

אמרתי קול.

היא לא משתלת, היא משתלת. אה, תפסו אותך על חם.

תשמעי רגע, יש עוד אפשרות, פותחים מאחורה ושוברים איזה ג'וק.

נתקלתי לו. כן?

היא מתחתה אליי.

הביאה טכנאי?

יש שם גראבי.

הבנתי.

בגעת תהיה אליי.

הבנתי.

טוב, את לא יכולה לנקות לפעמים לעשות ספונג'ה וזה יתחלק?

הבנתי.

מה, הבת שלך פה?

אני מתביישת.

היי, היא מתביישת?

אין לה, ברוך השם. טוב.

חמש, אני איפה שהוא מסתובב, הוא רואה תחנה.

אולי תתני לי לדבר איתו.

כן?

אני אדבר איתו, אולי אני אצליח משהו לעשות.

לא, לא. לפעמים צריך להתחלק עם הטלוויזיה.

אבל טוב, מי רוצה להוציא מרצון ובשמחה לקיים מצווה של ביערת הרע מקרבך? אני מבטיח לכם.

זה תיקון גדול על העבירות שלכם בעבר.

זה קידוש השם כנגד חילול השם,

ואין לכם מושג מה הקדוש ברוך הוא משלם על דבר כזה.

מי אמיץ להוציא את הטלוויזיה מהבית

ולשבר אותה? הינה, אשריך, תן לו, תן לו. אין, אין, אין, אין, אין, אין. אין. תן לו.

כן.

אחת יש או שתיים?

כמה יש? אחת? אחת. אחת. איזה גודל?

משהו ישן בטח.

ישן.

כן, אבל הישנות האלה לוקחות לגיהנום את האנשים.

בעזרת השם, מה שמך ושם האימא?

שמי אילן בן אברהם.

אילן בן אברהם,

השם יזכה אותך,

אשתך, בניך ובנותיך, לכל טובה וברכה,

בריאות, הצלחה, שפע של פרנסה,

עלייה רוחנית וקדושה ולימוד תורה לשמה.

אמן. תודה.

יהיה בריא.

יפה מאוד, יפה מאוד.

מי עוד? מי עוד? יש לו אומץ. הנה, וואי, וואי, וואי, לא יאומן, לא יאומן, לא יאומן.

לא יאומן. איזה אומץ.

איזה אומץ. אשרייך,

מה שמך?

עלייה בת מזל.

עלייה בת מזל, השם יזכה אותך לעלות ברוחניות, להצליח בכל מה שתעשי,

שתשכי לרוב נחת מהילדים,

לשלום בית אמיתי, לפרנסה בנקל, לבריאות שלמה ואיתנה ואורך ימים ושנות חיים לטובה.

אמן.

חזק וברוך.

אה,

יש לנו פה ארבעת הטלוויזיות.

מי עוד?

אתה? איך אתה יכול לזרוק?

יש לך שלך פרטי?

לא, אני רוצה כאלה שיש להם שלהם, כן.

מי עוד?

מוכן או מוכנה להוציא את הטלוויזיה.

ברכה היום לקבל

על דבר כזה?

זה לא חוזר רקע.

תדעו לכם.

תבדקו.

טוב,

גם כן טוב.

מי עוד? מי עוד?

כן?

בבקשה, תן לה מיקרופון.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אנשים פה צוחקים ונהנים,

שהם מחסלים טלוויזיות.

כל הכבוד, אני מאושרת.

אבל יש לי בן ש-15 שנה הוא חזר בתשובה.

זה כבר חודשיים שהוא חזר הביתה והוא יושב כל היום עם הטלוויזיה.

מה כבוד הרב יכול להציע לי, מה לעשות איתו?

תגיד לי, כבוד הרב. של מי אתם בטלוויזיה?

היא הייתה בבית. אני לא גרה בבית, והיא הייתה כל הזמן בבית.

אני לא משתמשת.

אבל הוא בא והתחיל להשתמש,

והוא לא כלום בטלוויזיה,

לא מתפלל, לא מניע פילים, לא כלום. זה סרטן, זה סרטן בבית.

זה מושך את הנשמה של הבן אדם.

תציל אותו, תברך אותו, תעשה מלא.

אני מוכן לדבר איתו.

תיקח ממנה את הטלפון, אני אדבר איתו, אל תדאגי.

אני אברך, אבל אני גם אדבר איתו. תגידי לי משהו,

אתם בבלוויזיה של מי?

היא הייתה בבית שלי, אבל אני לא גרה בבית.

אבל של מי זה?

שלי היא הייתה בבית.

אבל היא שלך את הטלוויזיה?

כן, אני גרתי לבת שלי כבר שלוש שנים. נו, מה הבעיה אם זה שלך? את יכולה לשבור אותה, לא?

אני יכולה להיכנס הביתה.

מי? הוא לא ייתן לך להיכנס? כן. כן.

וואי וואי וואי.

טוב, אני אדבר איתו בעזר השם. בשביל זה, כבוד הרב, אני רוצה לדבר איתך, שאתה תוכל. מה שמו ושם האמא שלו?

קוראים לו יצחקי מצליח סימן טוב.

יצחקי מצליח סימן טוב בן? בן שולמין.

שולמין.

השם יהפוך לבבו לטובה, אמן.

להשתתף בביעור השיקוץ מהבית, בעזרת השם, בפרהסיה. אמן.

כן, מי עוד?

מוכן. הנה, וואי וואי וואי וואי, לא יאומן כי יסופר.

רוץ לשם, רוץ לשם.

הנה, הנה שם, שם. תרימי את היד, תרימי את היד.

חזק, חזק, כן.

איילת שדיבר שם, אז אמא שלו רוצה ללכת בטלוויזיה מהבית.

כן.

עכשיו, היא רוצה ברכה לגבי המשפטים שהיא לומדת עכשיו.

מי לומד? שיהיה לו בהצלחה.

לאמא שלו,

שרה בת חנה.

מי זה אמא שלו? של מי? אמא של הילד הקטן הזה שם, שהרים את היד.

כן.

רגע, אתם בטלוויזיה שלך?

של אמא שלו, והיא רוצה להוציא אותם מהבית.

את יכולה להוציא את של אימא שלו מהבית?

היא התקשרה עכשיו, היא אמרה שהיא רוצה להוציא את הטלוויזיה מהבית. אה, היא ראתה אותנו באינטרנט? כן. יפה, חזק וברוך, חזק וברוך, יפה מאוד, יפה מאוד.

ברוך השם, בסדר גמור, את מי לברך?

שרה בת חנה,

בלימודים ה...

השם יזכה אותה להצליח בכל אשר תעשה, לעבודתו יתברך.

זיווג הגון,

בריאות והצלחה. רגע, רגע.

גם זיווג הגון.

אמרתי כבר. גם זיווג הגון. אמרתי. רגע.

תמי בצרה.

תמי בצרה תזכה לזיווג הגון הראוי לה מהרה.

אז ברוך השם יש לנו כבר

שש טמבלוויזיות.

נו,

נראה אם אנחנו נגיע פה למניין.

וואי, לא יאומן כי יסופר. תראה, איזה בחור צעיר. אשריך.

וואי, וואי, וואי, וואי.

מה אתה אומר?

איזה טמבלוויזיה יש לך?

יש כמה טלוויזיות בבית, אחת בבעלותי, שהיא שלי,

אז אותה אני לוקח אחריות,

להוציא אותה על שאר הטלוויזיות בעזרת השם.

תשתדל. תשתדל. תשתדל. יפה מאוד. מה שימך ושם האימא? דור בן גנית.

דור?

בן גנית.

בן גנית. השם יזכה אותך לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה,

עלייה רוחנית,

זיווג הגון לבנות בית נאמן בישראל,

פרנסה טובה

ונשיאת חן בעיני אלוקים ואדם.

אמן, אמן. אשריך, אשריך.

כן, יש לנו. הנה עוד אחד. וואי וואי, למעלה, למעלה.

ערד, ערד, ערד, ערד.

זה הגנה מפני טילים, שתדעו לכם.

הגנה מפני טילים. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני לא מערד, אני ממושב אחיעזר,

ובאתי לפה עם הרבנית סיגל.

אני באתי לקדש שם השם, ניתקו לי את האינטרנט בשבוע שעבר,

ואני בעזרת השם מתחייב לא לחבר את האינטרנט בחיים.

אשריך לחיי העולם הבא. אשריך, אשריך, אשריך.

מה השם?

מה השם? ישי בן אסתר.

איך?

ישי בן אסתר.

ישי בן אסתר, השם יזכה אותך לעלות רוחנית מעלה-מעלה, להצליח במעשי ידיך.

התמלאו משאלות ליבך לטובה, פרנסה טובה בשפע.

שתהיה לך מתיקות בתורה.

אתה נשוי?

השם יזכה אותך לזיווג הגון, לבנות בית נאמן בישראל.

מהרה!

אזרק וברוך.

יא חביבי, יא חביבי, איזה זכויות יש בערד, איזה זכויות.

מי עוד?

מי עוד?

יש לנו כמה? שבע, נכון?

שבע.

עוד שלוש, בעזרת השם זה מניין, זה קידוש השם.

שכינה, שכינה בערד, שכינה בערד.

עוד, הנה עוד אחד, אשרך על חיי העולם הבא, וואי וואי, תן לו, תן לו.

עם הירוק.

אין, זו החלטה אמיצה.

ערב טוב. ערב טוב ומבורך.

זאת שדיברה קודם, זאת אשתי לעתיד,

בעזרת השם.

יפה.

יש לי כמה מקלדות בבית ומחשב, אני מתכוון להוציא את כל מה שיש בבית.

כל הגרמיש. כולל מה שהיא אמרה, הכול.

לא מחשב, לא טלוויזיה, שום דבר. נקי, נקי, נקי. נקי לגמרי. אשריך, מה שמך? ניר בן אהובה.

ניר בן אהובה, תבנה ביתך בית נאמן בישראל.

תצליח במעשי ידיך, תזכה לעלות בתור אווירת שמיים.

בריאות שלמה ואיתנה.

פרנסה בשפע ערב, בהצלחה בכל מעשי ידיך.

חזק וברוך.

עוד שני יהודים.

עוד שני יהודים.

עוד שני יהודים.

מי יש לו את האומץ והעוז?

מה אתה? מה אתה?

מה אתה אומר?

יש לך?

מה אתה אומר?

תן לו, תן לו, משהו שתול פה, יא חביבי.

תן לו, הנה, קיבל אומץ.

מוציא? היה לטוב קודם, כן.

איך היה לך?

זה, ראית רק את ההרצאות שלך, לא פחות ולא יותר.

היית רואה רק את ההרצאות שלך.

זה במיוחד, גדלתי את זה רק בשביל ההרצאות שלך. עכשיו אתה מקדיש אותה

לגיהנא גיהנום.

אמן, תודה רבה.

מה השם ושם האימא? ליאור בן מזל.

ליאור בן מזל,

השם יפתח מזלך,

זיווג הגון, מהירה,

בריאות והצלחה, פרנסה טובה בשפח. תצליח להעמיד הרצאות הרבה. אמן. שיהיה לך סייעתא דשמיא ונשיאת חן בעיני אלוקים באדם. אמן.

חזק וברוך.

כן?

יא חביבי, יא חביבי, ניפוץ השיקוץ. איפה עוד אחד?

עשירי. מי עשירי? סוגר מניין.

מי סוגר מניין בערד?

מי סוגר מניין בערד?

יש עוד אחד?

אחת?

אחד או אחת?

באינטרנט מי ששומע אותנו יכול לצלצל לטלפון

050-067-88865-05-067-88865. מי שרוצה לפוצץ את הטלוויזיה, לקדש את שמו יתברך,

ירים טלפון בדקה הקרובה.

עדיף מערד.

בהרצאה האחרונה ברחובות קיבלנו שיחות גם משווייץ.

אתם יודעים שצופים בכם כרגע עשרות אלפים של יהודים.

זה בשידור חי לכל העולם.

תראה להם את עצמם. אתה יכול לראות להם את עצמם.

תחייכו, תחייכו.

רואים, אה?

כן, ככה רואים אתכם בכל העולם כולו.

אז אתם זכיתם לקדש שם שמיים לא רק בערד, אלא בכל העולם כולו נשאר עוד אחד או אחת לפחות לסגור מעגל.

מי יהיה זה שיעשה זאת?

מי יהיה זה שיעשה?

יצר הרע לא רוצה שיהיה עשירי, אנחנו נפתיע אותו. יהיה 11 בסוף.

עוד אחד או אחת שמקבלים אומץ ושוברים את עצמם בפלוויזיה לכבוד השם יתברך.

איזה ברכות קבלו משמיים.

יא חביבי, עגל הזהב.

היא מוכנה?

מי?

נו, עוד אחד, עוד אחד,

עוד אחד. תן להם מוזיקה, הם צריכים מוזיקה.

תן להם מוזיקה.

תודה רבה.

עוד אחד.

יואי מר, יואי מר צורסאי נתן. עוד אחד.

איפה עוד אחד? הגיע הטלפון, הגיע. נו, רוץ, רוץ.

יש?

וואי, וואי, וואי, וואי!

אמרתי לכם שיהיה, אמרתי לכם שיהיה 11. רגע, רק שנייה, שנייה, שנייה, שנייה.

כן, שלום.

שלום, ערב טוב.

ערב טוב. מהיכן אתם?

אני רוצה להוציא טלוויזיה מהבית. פתח תקווה.

אשרייך.

כמה יש לכם בבית? יש לי אחת, אחת, אחת, אחת, אחת. אחת, אבל, אחת, אחת, אחת.

כן, להוציא אותה, כן. אנחנו מוציאים אותה, בעזרת השם. אשרייך, אבל להוציא זה לא מספיק. צריך לשגור את השם. לא, לא, לגמרי. להשמיד אותה, כן. בדיוק. לנפץ את הזכוכית ככה, שיהיה רעש בשמיים.

בסדר. מה השם שלך ושם האימא?

מה השם שלך ושם האימא?

אני רוצה שתברך את הבת שלי. כן.

אורחן בת לאה לזיווג הגון. אורחן בת לאה תזכה לזיווג הגון הראוי לה מהרה השנה.

אמן.

ותזכו לבריאות והצלחה ונחת ופרנסה וישועה ועלייה רוחנית,

קדושה וטהרה.

אמן.

קדושה וטהרה. אמן.

אני אודיע תכף איפה מפוצצים אותם.

חלק יפוצצו בערד, וחלק אנחנו נאסוף למרכז הארץ.

בסדר?

בעברת השם. בהצלחה, כל טוב.

תודה.

כן.

הנה, יש עוד אחד, עוד שיחה.

כן,

תן לה את המיקרופון בבקשה.

אשרייך ואשרי חלקך.

איזה טמבלוויזיה יש לך? גדולה? קטנה?

קודם כל אני רוצה להגיד שאני מדברת בשם אמא שלי,

מרים בת חנה.

היא צלצלה?

לא, היא פה לידך.

אה, זה האימא על ידך.

היא רוצה להוציא את הטמבלוויזיה מהחדר שלה,

אבל היא עושה את זה לרפואת אבא שלה, שהיום עבר אירוע מוחי.

בסיעתה דשמיא, אנחנו נענה אמן חזק,

שהרפואה תישלח לו מהרה. מה שמו? אמרם בן סוליקה.

אמרם בן סוליקה, השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה, אמן. ויעמוד לחיים טובים ולשלום. אמן.

ולא יאונה לו כל פגע.

אמן.

והפגיעה שתהיה בזכוכית תהיה על חשבון הפגיעה שחלילה הייתה צריכה להיות בו.

אמן. בעזרת השם, בזכות הברכה הזאת, שעכשיו הוא פוקח עיניים והוא התעורר והוא חזר להכרה,

ובן אדם האחרון שאני רוצה שתברך אותו זה שמעון בן ליזה,

שהקדוש ברוך הוא ישלח לו רפואה שלמה. שמעון בן ליזה.

כן.

השם ישלח לו רפואה שלמה, אמן. וישועה קרובה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

אמן.

בשורות טובות. ורפואה שלמה לכל חולי עם ישראל.

בכלל חולי עמו ישראל.

חזק וברוך. תן לי.

11 יש לנו, והנה מאשדוד. מאשדוד, כן. הלו.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

אני רואה אותך דרך האינטרנט, אני מאשדוד.

כן. אני מעוניין שבשעת הניפוץ בערד אני אנפץ באותו זמן באשדוד את הטלוויזיה שלי. אשריך ואשרי חלקך.

עם ישראל באחדות גמורה.

עם ישראל באחדות גמורה, אשרי עם ישראל.

מה השם שלך ושם האימא?

נתנאל בן סרה, לחזרה בתשובה ובריאות שלמה. נתנאל בן סרה, תשובה שלמה,

בריאות שלמה ואיתנה,

נחת מהילדים, פרנסה בשפע.

מה, זיווג?

בעזרת השם, כן. זיווג הגון מהרה, עם אשת חיל,

ותזכה לכל טובה וברכה. אמן.

אמן.

אמן. מה השם של אימא?

סרה בת חסיבה.

איך?

סרה בת חסיבה.

סרה בת חסיבה, רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל. מהרה.

אמן.

תודה.

יפה. תכף יהיה. הנה עוד שיחה רגע.

איך מפעילים? הלו?

איך לוחצים רמקול?

רק רגע.

הלו?

הלו?

שלום. זה משה אפרסון מקוסטה ריקה מדבר. וואי וואי, קוסטה ריקה, אהלן.

כן.

רגע, מה אתה אומר?

אני מצלצל. אני מצלצל כדי ל... יש לי טלוויזיה שלא עובדת הרבה זמן, שאני יכול לשבור אותה.

ויש לי טלוויזיה בחדר של העוזרת, שאני יכול גם להוציא ולשבור אותה. של העוזרת גם אתה יכול לשבור.

כן. יפה מאוד. שתי טמבלוויזיות בקוסטה ריקה.

יפה מאוד.

מה השם שלך?

משה ששון.

איך?

משה ששון.

משה ששון בן?

בן שמחה. שמחה, השם יזכה אותך לשמחות הרבה.

תזכה לבריאות והצלחה, פרנסה טובה, ישועה טהרה, עלייה רוחנית מהרה,

בזכות ניפוץ השיקוץ. אמן.

ולעלות לארץ. תהיה בריא.

ולעלות לארץ.

ולעלות לארץ מהרה.

אמן.

כל טוב.

רגע.

רגע. רגע.

רגע.

שיחה מחוץ לארץ. רגע.

איפה לחצת פה? בשיא?

פה?

תראה לי.

זה הרמקול. אה, זה הרמקול. טוב. הלו?

1, 2. הלו?

ממתין. זה בהמתנה.

כתוב ממתין.

הנה, מתקשר.

רגע.

פה.

הלו?

הלו. כן, שלום.

שלום. עם מי לדבר?

במקרה אני עונה לך.

כן?

עם מי רצית לדבר?

עם מי? זה הרמב״ם לא נדחק. נכון.

רגע. אני מדבר עם הרמב״ם לא נדחק. כן. מה הגעת אליי בטעות? חיפשת את סוברי?

אני רואה שאתה שומע אותי שם באינטרנט, לא?

כן, כן.

נו, מה החלטת? החלטת לשבור את הטלוויזיה אחת או שתיים?

רגע, אתה מכיר אותי, אני חושב, אבל לא משנה כרגע. מה זה חשוב, העיקר הטלוויזיה? אני נותן מכה לטלוויזיה.

אתה נותן עכשיו מכה?

אני נותן עכשיו מכה.

רגע, אבל שאנחנו נשמע, רגע, חכה.

ששש.

תוציא מהשקע, אבל.

ששש. אני נותן מכה קטנה, בצד.

תקשיב.

וואי.

עזק וברוך.

עזק וברוך.

רגע, אני רוצה לדעת.

זה נשבר או לא נשבר?

זה נשבר או לא נשבר?

זה נשבר קצת, אבל יש פה מישהו שעושה את התמקה.

הבנתי, זה נשבר קצת, העיקר זה לא תקין כבר.

אז אתה תשמע מתי אנחנו קובעים פה, ואז אתה תעשה את זה גם כן. מה שמך?

חגי.

חגי בן?

לאה.

לאה, השם יזכה אותך לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה,

עלייה רוחנית, פרנסה טובה ומילוי משאלות ליבך לטובה.

אמן.

תהיה בריא כל טוב.

כל טוב. תודה.

יפה. תן מוזיקה.

עם ישראל חי.

רגע, רגע, רגע. עד שתיכנס עוד שיחה,

איפה אתם ממליצים לעשות את זה? איפה המרכז פה?

שכולם ישמעו, ידעו ויראו איפה זה.

פה בחוץ?

מה זה נקרא פה?

המתנ״ס? המתנ״ס בערד? ככה?

רחוב, רחוב?

איזה רחוב?

אליעזר בן יאיר?

רחוב אליעזר בן יאיר במתנ״ס בערד.

מתי אתם רוצים לשבור? מחר?

היום. היום? איך תספיקו להביא?

היום זה טוב בשבילי, למה אני אוכל לצלם? עד שהצלמים יצאו החוצה, יוכלו לצלם את זה.

רגע, אתם יודעים מה?

תקפצו להביא. יאללה,

תביאו לפה, נביא את זה לפה. קדימה. מי שלקח על עצמו, שייסע מהר להביא. להביא. מהר, מהר, מהר, מהר.

נלכת להביא.

מי שלקח על עצמו, שייסע מהר, מהר, מי שלקח על עצמו, שייסע מהר.

מי קיימך ישראל לגוי יחד באורץ ומי קיימך ישראל

ויעש אליכו אשר איכו יסלור מי כמו ידיכו אמון לו ישב בשם אשר איכו אשר איכו יסלור מי כמו איכו הים לו ישב בשם

מי כמו יסלור מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו ידכו ישראל מי כמו י

בינתיים אני רוצה להראות לכם כמה קטעים יפים מהאנציקלופדיה החדשה שהוצאנו,

שאיתה אפשר להחזיר בתשובה שלמה.

רבים וטובים.

בואו תראו כמה קטעים.

מה זה אנציקלופדיה, אתם יודעים?

ארגון שופר הוציא אנציקלופדיה,

שהיא עונה תשובות לכל שואל.

שואלים שאלה ואני עונה תשובה בסרט.

זה נמצא בתוך

שני דיסקים.

בדיסקים האלה, רבותיי, יש 1,727 תשובות

בתוך זה, שואלים שאלה ומקבלים תשובה בסרט.

לדוגמה,

אם יש אישה שהיא אוהבת מאוד את השבת, אישה שאוהבת את השבת,

והיא רק טוענת טענה שהיא טורחת לכמות שבת לבד והילדות לא עוזרות

וקשה לה, מה עונים לאישה כזאת

שהיא אוהבת את השבת אבל קשה לה כי לא עוזרים?

אל תגזים. תסכים איתי שלבן דתי יש הרבה הרבה יותר חובות

והרבה יותר מטלות מאשר בן אדם שלא מאמין.

את חושבת שלנו יש חובות יותר ממה שיש לחילוני?

כן. בואי אגלה לך סוד.

החובות הן לי ולך אותו דבר, רק אני מקיים ואת לא.

והוא חי יותר טוב ממני.

איך? והבן אדם החילוני גם חי יותר טוב מהדתי.

מבחינת ההנאות בחי, מבחינת ה... חילוני חי יותר טוב מחרדי,

כן?

אוי איזה עונש יש לך שלא זכית לדעת.

אוקיי, פה אצלך יותר טוב זה רוחני, זה במשהו בנשמה. לא, לא. לחילוני זה ממש עכשיו למציאות, קרוב לו. לא, גשמי.

חרדי חי יותר טוב מחילוני, גשמי, גשמי. את יודעת למה? אני יודע למה.

אני אגיד לך למה.

לנו יש כל שבוע חופש שישי שבת.

שולחן ערוך,

נרות, בטח רק שבת.

שישי שבת. זה רק שבת, שישי עובדים.

יום שישי עד שאני מכינה עד שזה עד עשרה,

הדלקת נרות, ואז יש לי חופש.

תן לי, תני לי, תני לי רגע, יש לה בית מסובך, אני רואה.

חס וחלילה, חס ושלום, אין לי בית מסובך.

אמרת שישי שבת חופש.

נכון.

אז שיהיו בריאים זה לגבר, לבעל, לילדים,

לבן.

הם הולכים לבית הכנסת, הם חוזרים, אוכלים, שותים.

צריך לקום למזוג. מי מוזג?

האישה. נכון. אז לא הבנות, הן עייפות, הבנות שלך. אבל תגידי שגם את עייפה, שלא ימזגו. אז מי ימזוג? לא, לא. מי שרוצה לאכול. סליחה, אנחנו עכשיו רצינים, נכון? זה לא מצחיק.

שאלה, ואם לא תמזגי, נגיד את חולה, מה יקרה?

אף פעם, ברוך השם, אני לא חולה. את רואה איזה זכות.

אל תעשו את השבת מגינה עליך, אחרת מי ימזוג? נכון, נכון, נכון, אני לא מתכוננת. אז הקב'ה אומר,

בבית הזה אני יודע שאין מי שימזוג, אז שהיא תהיה בריאה.

נכון, אתה צודק.

לא, סליחה, סליחה, הרי לא דיברנו על זה, נכון? אני אספר לך את הסיפור שלך, אוקיי. בדוגמה, תקשיבי. אוקיי, תודה רבה. יש שניים,

יש שניים שעובדים,

שניים שעובדים מתחת לאדמה,

חופרים תעלות

עם טוריה בחם, שמש, ומזיעים, מזיעים.

אחד אומר, איזה בכט,

איזה מזל, מנחוס כל החיים,

תראה מה זה, אני חופר באדמה כמו קברן,

כולם עוברים לי בעל הראש,

אף אחד לא אומר לי כלום, לא מגישים לי מים, תראה איזה חיים,

איזה מקצוע.

השני שר, שורק,

ועובד.

מה אתה שמח?

אני נקים את הארץ,

אני דואג שיהיו לכולם מדרכות וכבישים וצינורות,

וזה בזכותי, כולם שופטים, כולם מבסוטים,

וזה, שניהם עובדים אותו מקצוע, אותו משכורת, זה רואה שהוא מפתח את הארץ,

וזה רואה שהוא נקבר באדמה.

זה תלוי בנקודת ההסתכלות. אשתי, לדוגמה,

כשהיא מגישה את הדברים,

היא לא שורקת,

כי אצלנו לא שורקים.

אבל את רואה את האושר על הפנים.

סוף-סוף בעלה בבית,

הילדים בבית, היא יכולה להגיש להם, לתת להם לאכול מהמטעמים שהיא טרחה והכינה.

היא נהנית כשאנחנו אוכלים,

היא נהנית כשאנחנו שרים, היא נהנית מדברי תורה,

היא נהנית מכל רגע שבמחיצת המשפחה,

והיא, היא,

דווקא היא,

הכינה וטרחה לכבוד שבת.

לכן אני אומר לה בחרב שבת,

וכל הבנים,

והבנות,

אשת חיים היא ימצא.

אז איך השבת אצלכם, טובה או לא? ברוך השם,

רגע, זה כמו יום חול או יותר טוב מיום חול?

לא, ברור שלא.

זה יותר מנוחה?

זה יותר מנוחה או פחות? אני, ברוך השם, מחכה, אני אומרת, אני באה ואהיה פעמיים בשבוע שבת.

אבל את תצטרכי לטרוח פעמיים. טוב, מה אני אעשה? לא חשוב.

אבל לא, אתה אמרת שנחים.

בטח נחים. שזוג נחים. בטח אז זוג נחים. אבל גם האישה עובדת, יש. אז למה ביקשת עוד שבת? אז נכון, צריך להאריך.

למה ביקשתי מס? סימן שביום חול יותר קשה, נכון?

כן, נכון.

אפילו שלא מכבס. פה אתה לא מכבס ולא מגהס. יפה. מה הולך בית כנסת? אז נחים. ומה עושים החילונים? מחפשים ומגהצים ורוקדים,

ועושים כלים ומכינים. נכון, אתה צודק. אין יותר להתערב. ומעשנים בעשן וריח בטמבלוויזיה ולכלוך וקלפים וששבש וטח-טח-טח וטח-טח-טח וויכוחים ומריבות וטלפונים ובלאגן.

ומה?

ואחר כך בבוקר נוסעים בשביל 200 גרם בשר עד טבריה, בדרך נתקעים בפקקים,

יורדים בחורשה, אוכלים,

עולה על זה זבובים,

חול, לכלוך, הכול.

חוזרים באמצע, מקללים, רבים, סתירות, כאפות, הכול.

מה יותר טוב?

כל הזמן שדיברת אמרתי שאתה צודק, אני שומעת את הקלטות שלך. לפי דעתי אתה צודק. ברוך השם, תהיי בריאה. שבת שלום, שבת שלום.

את יודעת,

רק כשאומרים את המילה שבת שלום כבר נכנסת על הבן אדם מנוחה.

כבר. רק כששומעים את המילה שבת שלום כבר האדם חי אחרת.

כן, ומה קורה אם אתם נתקלים באדם שהוא מבין בכל, הוא יודע הכול,

הוא יודע שיש לו נשמה, אבל הוא לא יודע מה זה?

איך מסתדרים?

איך מסתדרים עם אחד כזה?

תפסיק אם אתה צודק. הכול בא מעפר, עצור.

הכול בא מעפר וחוזר לעפר, אבל אתה צריך לזכור דבר אחד.

אתה עכשיו מדבר,

כן?

אתה נשמה בתוך גוף.

כן או לא? כן. אתה נשמה בתוך גוף. כן.

אז אני שואל אותך, מה זה נשמה?

אני מאמין בזה. אמרת כן. בנשמה אני מאמין. מה זה נשמה? בנשמה הדבר לא מוסבר. לא מוסבר. וגם אתה לא יודע מה זה. כל דבר שאתה לא יודע, גם אני לא יודע. אתה לא יודע. בסוף נהיה אותו דבר.

אבל רק רגע. עצוב.

אם נהיה אותו דבר, אני עם ציצית, תצטרך לשים ציצית.

תולעי הפסיכולוגים בעולם, כן, שינו את המושג פסיכולוגיה למושג תורת ההתנהגות, כן, שלא יודעים

מה זה נפש, לא יודע, ומה זה נשמה, לא, גם אתה לא יודע, גם אני, כן, בוא אני אגיד לך שאני כן יודע, כתוב בתורה, אה, כתוב, עזוב את זה,

מה שכתוב, תחזיר את השכל! רגע, רגע. עזוב מה שכתוב! למה אמרת הפסיכולוגים שקראו לזה תורת ההתנהגות? עזוב מה שכתוב, דבר עם שכל! עזוב מה הם אמרו! למה אתה אומר שכתוב בספר על המקובלים מצוות לפני מאה שנה? עזוב את הספר, דבר עם שכל! נכון! נכון! למה אתה אומר שכתוב 80 מיליון עבוד את הספר, דבר עם שכל! זה ההיגיון! זה ההיגיון! עכשיו אני שואל אותך,

איך ההיגיון שלך קובע שיש לך נשמה כשאתה לא יודע אפילו להסביר אותה?

הנשמה זה ישות בלתי מוסברת. נשמה זה ישות בלתי מוסברת.

שאני מקבל את הגיוס שלה.

רגע,

מה קורה עם הנשמה ברגע שאדם מת?

עולה. עולה, לאן?

אצל הדרוזים היא גם חוזרת. בסדר, אבל לאן? למה זה אצל הדרוזים? לא חוזרת. מי אמר לך? גם אצל היהודים. גם אצל היהודים. נכון. אז למה אתה אומר רק דרוזים? זה לא התורה.

עזוב תורה, מי מדבר על תורה? אני באתי בשם התורה, מה קרה לך?

אני באתי בשם הספר.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה. אנחנו בספר. ההשמה שלך עולה. לאן?

לא יודע. שביל החלב.

לא יודע. לאן היא עולה?

אשפיל הבשר. רגע, רגע.

אני רוצה להבין.

עולה זה אתה יודע. מי היא אתה לא יודע.

לאן עולה אתה לא יודע. גם אתה לא יודע. אני ברור. כל מה שאתה לא יודע גם אני לא יודע. בטוח שאתה לא יודע. אבל מה שאני יודע אתה יודע?

כמעט. כמעט. כן. אז אני אשאל אותך שאלה.

מה זה ויצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים?

כן, ההמשך באנציקלופדיה.

האנציקלופדיה הזאת, רבותיי, הייתה צריכה לעלות 1,000 דולר.

יש בה 82 סרטים מחולקים ל-1,727 סרטונים.

אבל אנחנו לעילוי נשמת הרב שלי, מורים וריבי, הרב הגאון, הרב יהודה שפירא, זכר צדיק וברכה,

שנפטר לפני כ-40 יום,

עשינו לעילוי נשמתו מבצע שב-100 שקלים אפשר לקבל את כל זה בתרומה מכספי מעשר.

אז מי שרוצה לזכות

להחזיר יהודים בתשובה ולחזור

ולקחת את התוכן הזה, וכל שאלה שרוצה לדעת יכול לשאול,

הנה ההזדמנות שלכם, רבותיי,

100 שקלים תוכלו לקבל את זה הערב,

בעזרת השם, ולהחזיר יהודים בתשובה לקרבם לאביהם שבשמיים.

מי שרוצה, ירים את היד, ייתנו לו, הנה, בבקשה,

הראשונים, 100 שקלים. הנה שמה הגברת גם כן.

זריז, ואנחנו עוברים אחרי זה לטקס שבירת

ניפוץ השיקוץ.

כן, הנה שמה גם יש.

תעבור.

הנה עוד אתם, פלוויזיה הגיעה, אתם פלוויזיה שלישית. חבל על הזמן, איזה גול.

יא חביבי.

יא חביבי.

יא חביבי.

אשריך. הבאת פטיש אבל?

יש.

בדרך, הפטיש בדרך. יא חביבי.

צלם את הפטיש. הפטיש. יא חביבי.

וואי וואי וואי.

איזה זריזות. איזה זריזות.

זריזין למצוות.

תכף, תכף.

כן, כולם לקחו אנציקלופדיות כבר או עוד לא?

100 שקלים.

100 שקלים.

הנה עוד אתם, פלוויזיה. יא חביבי.

אתם, פלוויזיה רביעית.

חזק וברוך. אשריך לחיי העולם הבא.

אין, אריות, אריות אתם. אריות. ערד, ערד.

וואי וואי וואי. אתם מרעידים את העולם, אתם.

הלו?

טוב, הרב, עכשיו דיברתי איתך מאשדוד.

אני אומר, ישניה לך את הפיצוץ בשידור חי. יאללה, קדימה, אבל סופית, לא בקטנה.

מה קרה עליך? אני פולט אותה עכשיו, חבל על הזמן. שתיזהר רק, זה לא מחובר לחשמל.

לא, מה פתאום?

טוב, בבקשה.

שמעת?

זה נשבר או לא נשבר?

רגע, רגע.

זה נשבר או לא?

מה זה נשבר? היא לא שימושית יותר. הבנתי.

אני מקווה שלא שברת סיר.

לא. בוא נשמע עוד פעם, בוא נשמע עוד פעם. תשלח לנו איזה פתיתים של הזכוכית.

אה, עוד אחד, וואלה, קאס עוד.

יא, חביבי, אתה יכול לבנות בניין כבר.

תבורך מפי עליון, אשריך, אשריך.

מה עם קוסטה ריקה? איפה קוסטה ריקה?

צריך שיצלצל קוסטה ריקה, שנשמע שהוא שובר את שתי הטמבלוויזיות.

להתראות בינתיים, אשדוד.

להתראות.

כן.

מה יש פה?

נו, מוכן? חדש? חדש?

הוא מוכן? חדש? אתה מוכן לשבור?

אתה קיבלת קודם על עצמך או לא?

אז אתה מוכן?

לא, חס ושלום, זה גרוע, חבל על הזמן.

לא כדאי.

גם בפלוויזיה צריך לשבור, לא להחזיק עגל בבית.

זה איסור ממש.

החזקה אפילו בלי שימוש.

כתוב לו, תביא תועבה אל ביתך וביערת הרע מקרבך.

הלו?

קוסטה ריקה, הלו?

כן, כבוד הרב.

אתה מוכן עם הפטיש?

אני כבר שברתי, אבל זה מצולם בווידאו.

כבוד הרב, אני כבר שברתי אותם וזה מצולם בווידאו.

אני אנסה לשלוח את הווידאו אליך. רגע, רגע. אתה, יש לך מצלמה דיגיטלית?

כן, צילמתי את זה בתוך...

רגע, אבל יש לך מצלמה דיגיטלית?

זה כבר מצולם באייפון, צילמתי את זה. יופי, אז בוא אני אתן לך אימייל, תשלח לנו עכשיו, נראה לכולם.

אני אתן לך אימייל.

אתה יכול לשלוח מהאייפון לאימייל,

ואנחנו נראה לכולם.

בסדר?

כן, בסדר. הנה, אני מעביר לך את האימייל.

קח, תן לו את האימייל שלך.

תכף נראה את קוסטה ריקה על חם.

יא חביבי,

כל הגויים עובדים בשבילנו,

שנוכל להיות באחדות ולבער את העגל מקרבנו.

הנה אתם בפלוויזיה, יא חביבי.

חזק, חזק וברוך.

אנחנו נעביר את הטלוויזיות פה החוצה,

ובחוץ יש מחולה.

אחרי פיצוץ, למחולה.

פיצוץ למחולה,

כולם לשיר, לרקוד, לשמוח.

אנדרטה אתה אומר?

נו, בוא תסדר. קח, יאללה, תתחיל לאסר. קדימה.

אנו,

אנו, אנו עבודו דקודשו ברכו.

אנו, אנו,

אנו עבודו דקודשו ברכו.

אנו אנו אנו עבדו דקודשו בריחו אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו בריחו

אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו בריחו אנו אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו בריחו אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו בריחו אנו אנו

אנו אנו עבדו דקדושו בריך הוא אמן

אנו עבדו דקדושו בריך הוא אנו אנו אנו עבדו דקדושו בריך.

איפה המצלמה? מוכנה?

מי הראשון היה? מי היה הראשון?

לובה

תן ללובה פטיש

תן ללובה פטיש להתרחק, להתרחק ילדים, להתרחק,

להתרחק,

להתרחק

רגע, רגע,

רגע, להתרחק,

להתרחק

רגע, רגע, חכה, חכה, חכה

להתרחק משם זה מסוכן, זה עף

להתרחק

לא יותר מדי חזק, שלא יותר

כן?

חזק וברוך! חזק וברוך!

חזק וברוך!

השני, מי זה השני?

מי זה השני?

מי זה השני?

מכובד שני!

זה היה...

זה היה כהן, עכשיו לוי.

מי לוי?

מי השני?

מי השני? נו, מי הביא את הטלוויזיה?

מי הביא עוד אחד טלוויזיה?

נו, מי השני?

הרב מדבר, מי השני? נו.

איפה השלישי? לא משנה, לא לפי הסדר. נו, קדימה.

קדימה.

רגע, רגע,

רגע.

יא חביבי, יא חביבי.

כן, רבותיי?

רגע, רגע.

מוכנים?

כן, קדימה.

הופה, אשריך.

רק רגע.

כן, קדימה.

יפה מאוד.

יפה מאוד. איפה השלישי?

תעזרו לו לזרוק את זה.

שלישי, איפה שלישי?

איפה שלישי?

מי הרביעי? שלישי? לא חשוב. נו, קדימה.

קדימה.

וביערת רע מקרבך.

הנה, שים כבר את השלוש. יאללה, עוד רוב.

יא חביבי, יא חביבי.

איזה פצצה.

תהרוג את ה... קדימה.

יא חביבי, יא חביבי.

מה נשאר? עוד אחד?

מה עוד יש?

נו, עוד אחד יש?

מי זה? מי זה החמישי?

בסדר?

זה

דבר ראוי.

קח.

ברכתי, כן.

מי זה האחרון?

איפה האחרון?

אחרון מי זה?

של מי זה? של הילד?

של הילד המתוק.

נו, נו, נו, נו. לא מפה! לא מפה! לא מפה! לא מפה! לא מפה!

יא דימה!

תעשו שהוא סובב את זה, אבל ככה.

עזק וברוך! עזק וברוך!

תודה רבה!

די, אתה גיבור! גמרנו!

ניצחת את יצר הרעש! רעש! רעש! עכשיו רגע, השם יברך את כל הקהל הקדוש הזה להתמלא עליהם ברחמים. אמן! זכיתם לקידוש השם? אמן! תזכו להמשיך לקדש את שמו יתברך ברפ...

תפעלו על אחרים שיפטו את הטומאה מהבית,

והשם יזכה אתכם לראות בגאולת עם ישראל במהרה בימינו. אמן!

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

עמכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק או לטלפן ל-03-6777779 וגם לפקסס ל-03-5743073.

תובדנו באינטרנט www.www.שופר.net

ברשותנו מלאי קלטות, וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.