נתיבות - טוב שם משמן טוב

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נא לסיים, נא לסיים.

נא לסיים.

נא לסיים.

זה האמיתי, זה. עזוב, פה הם מרמים כולם. מרמים, זה חיי.

תשמע, אני אומר לך את האמת, הכתבה ששיגעה אותי,

זה הקטע של הילד בעזה עם אבא שלו שהרגו אותו.

פה ראיתי את התמונות איתכם בכתבה, איך הם...

וואלה, ערכו את הכתבה הזאת.

עבדו על כל העולם.

זה בעיניים ראיתי?

אני בן אדם חילוני.

לדעתי, לא רואה עוד שם.

אההההההההההההה

היי,

בשופר ניוויז יש שאלות חדש,

שופר ניוויז טל.

שלום לכם, מאולפני שופר ניוויז טל.

ישראל הוספתת.

אם רוצים שיעורי תורה, לוחצים כאן.

אומרת המשנה,

ממתי קוראים את שמע בערבית?

משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתגומתן,

עד סוף השיעור הראשונה.

שיעורי רבי אליהו.

אם רוצים חדשות, לוחצים כאן.

מי שקיבלה שחרור מהשביתה היא שדרות,

שבה העירייה קיבלה את אישור ההסתדרות לפעול כרגיל.

זבל לא מצטבר שם הרבה בימים אלה,

אחרי שחלק גדול מהתושבים עזב את העיר.

אבל רסיסי הקסאמים,

שנופלים למרות הבטקת האש,

יפונו.

סוף סוף עדיפות על פני הלימוד.

אם רוצים פספוסים, לוחצים כאן. מה זה? ישן רסיסים כאן, על הבוקר הוא פותח בכנסת, פורושו אומר וואי וואי וואי וואי וואי.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו וברחמיו ירוויח.

בפרשת השבוע

קראנו, ויאמר משה,

ראו קרא אדוני בשם בצלאל בן אורי בן חור

במטה יהודה.

זה שאמר הכתוב, טוב שם משמן טוב,

מיום המוות,

מיום היבלדו.

שלמה המלך הרב השלום בקהלת אומר,

טוב שם

משמן טוב,

ויום המוות

מיום היוולדו.

זאת אומרת, יום המוות הוא יותר טוב מיום הלידה.

למרות שהתינוק שנולד,

כולם מחבקים ומנשקים אותו,

אבל אף אחד לא יודע מה יצא ממנו בסופו של דבר.

יכול להיות שיהיה רשע גדול.

לכן יום המוות יותר טוב מיום היוולדו,

כי בסוף יודעים מי היה פה.

אבל אומר המדרש, כמה הולך שמן טוב מקיטון לטרקלין?

זאת אומרת, שמן טוב, אתם יודעים, יש כאלה שהגיעו לפה הערב,

לפני שהם יצאו מהבית הם רסיסו את עצמם עם תרסיס.

צס, צס, צס, צס, צס,

יש כאלה גם פה, צס, צס.

אז השמן טוב מאיפה הולך?

מקיטון לטרקלין, מחדר לסלון.

כמה המרחק שמריחים את השמן הטוב?

כמה מטרים.

אבל שם טוב הולך

מסוף העולם

ועד סופו.

כמו שנאמר, ויוצא שם דוד בכל הארצות.

מי שיש לו שם טוב, השם שלו יוצא מסוף העולם ועד סופו.

שמן טוב נופל על המת והוא מבאיש.

אתם יודעים, מי שנפטר,

מורחים את גופו בשמן

בשביל שיהיה ריח טוב לגופה,

כי הגופה מסריחה אחרי כמה זמן.

אז שמן טוב נופל על המת, אבל בסוף מה קורה לו הוא בעצמו? גם הוא מבאיש.

אבל שם טוב נופל על המת

ואינו מבאיש.

שנאמר, ויעל וישכב על הילד.

אלישע הנביא,

היה לו שם טוב מהתורה והמצוות שלו,

וכשהוא הגיע אצל הצדקנית שבנה מת,

אז הוא גהר עליו,

ויחם לו

באחיית המת.

אז מי גרם שיקום הילד?

השם הטוב שהיה לאלישע.

שמן טוב נופל על המת,

מבאיש.

אבל שם טוב נופל על המת,

מחיה אותו.

טוב היה שמותן של חנניה, מישאל ועזריה,

משמן המשחה שנמשכו בו נדב ואביהו.

השם טוב שהיה לחנניה,

מישאל ועזריה,

שנבוכדנצר הרשע חייב אותם להשתחבות לצלם,

והם לא השתחוו.

לכן השליך אותם לכבשן האש.

יצאו משם חיים.

זרק אותם לכבשן האש ויצאו חיים.

אז השם טוב שלהם יותר טוב מהשמן הטוב, שהוא שמן המשחה

של הכהנים נדב ואביהו, בני אהרון הכהן,

שנמשכו בשמן המשחה,

שהם נכנסו

לפניי ולפנים ויצאו שרופים.

ואילו חנניה ומישאל ועזריה נכנסו לכבשן האש

ויצאו משם בשלום.

מפה לומדים

שטוב שם

משמן טוב.

והדברים צריכים ביאור.

מה משווה בכלל, או מה הפסוק משווה

בין שמן טוב לשם טוב?

טוב. שמן זה דבר גשמי.

שם

זה דבר רוחני.

אז מה משווים בין זה לבין זה?

לוקח בטטה ומשווה אותה לספר תורה?

מה הקשר בין זה לזה?

שמן טוב,

גשמי.

שם טוב,

מוכני? איך זה מסתדר?

כיוון שהם אינם סוג אחד ואין דמיון ביניהם כלל,

אז הדמיון משם טוב לשמן טוב אינו עולה יפה כמו שמפורש בפירוש יפה תואר.

לכן בארושה מדובר כאן על שמן המשחה

שהיא מכתירה לכונה.

טוב היה שמותן של חנניה, מישאל ועזריה משמן המשחה.

אז שמן, נכון שהוא שמן

והוא גשמי,

אבל שמן המשחה בא להראות על המעלה הרוחנית

שיש לכהנים,

שמתקדשים בקדושה גדולה.

אז לכן יש צד השווה

בין השמן הטוב, שהוא שמן המשחה,

שהוא למטרה רוחנית,

לשם טוב.

ואף על פי כן,

השם טוב עדיף וטוב יותר משמן טוב.

יש שני סוגי בני אדם.

האחד הוא בבחינת שמן,

והשני הוא בבחינת שם.

שניהם בני מעלה.

מה ההבדל ביניהם?

מי שאנחנו מגדירים אותו כשמן טוב,

זה אחד שהוא בא מבית טוב,

יש לו ייחוס,

הוא בן של קדושים,

צדיקים,

או כמו שהחסידים כותבים אצלהם בהזמנות לחתונה,

שזה הבן של הבן של הבן של הבן של הבן של הבן של הבן של הבן עד הבעל שם טוב.

זה נקרא שמן טוב.

או אחד שהוא נולד כהן,

הוא עבד על זה להיות כהן?

לא. הוא נולד לאבא כהן, הוא כהן.

אז הוא קיבל שמן טוב.

הוא מציאותו כזה,

שהוא נברא עם ייחוס ומעלה כבר מהלידה.

אבל הוא לא עבד על זה.

אבל יש אחד שיש לו שם טוב.

מה זה שם טוב?

אחד שעבד על עצמו והגיע למעלה עצמית,

בזכות העבודה שלו להגיע לשם טוב.

אז זה המהות שלו,

זה השם שלו,

שיוצא שמו בעולם

והוא מפורסם, הוא מפורסם בגלל מעשיו הטובים

בשמו הטוב.

זאת מעלה שהאדם קנה בעצמו.

אז יש שמן טוב, שזה שם שנובע מייחוס מסביבה, משפחה וכו',

או ממעלה כגון כהן, לוי וכו',

ויש משכנת השם בזכות עצמו.

שניהם

בעינינו נראים אותו דבר. שני יהודים חשובים,

טובים, מצוינים, הכול טוב.

אבל יש הבדל גדול.

מתי ייבחנו השניים מה טוב יותר?

הרי שלמה המלך קבע שטוב שם

משמן טוב.

יותר טוב האדם הזה,

שהוא עבד על עצמו והגיע לשם בעצמו,

ממי שנולד למשפחה

שהיא שמן טוב, נכון?

מתי זה ייבחן?

כשהם יעמדו בניסיון.

מה יקרה כששני האנשים האלה,

שני בני המעלה, יעמדו בניסיון? מה יקרה?

אז אומר המדרש.

שמן טוב זה מקיטון לטרקלין,

ושם טוב זה מסוף העולם ועד סופו.

מה זה אומר?

אדם שיש לו שמן טוב,

האדם הזה שיש לו ייחוס ומשפחה,

זה טוב רק כשהוא נמצא בסביבה שלו,

כשמכירים אותו בחברה שהוא מסתובב,

אבל אם הוא יצא חוץ למקומו,

המעלה הזאת לא תלווה אותו, לא מכירים אותו במקום אחר.

אתה יכול להגיע למקום אחר, וזה לא יעזור לך שום דבר.

למה? לא מכירים את הייחוס שלו, רואים בן אדם.

אבל בעל שם טוב, איפה שהוא לא הולך,

מסוף העולם ועד סופו, וואו, וואו, וואו, וואו, כולם מכירים, כולם יודעים ממעשיו.

השם הטוב הזה,

אבל לא רק זה,

זה שיש לו שמן טוב,

שהוא בעל ייחוס ומשפחה,

זה אומר שהוא חזק בסביבה שלו.

אבל אם הוא יוצא חוץ למקומו,

יכול להיות שבניסיונות הוא לא יעמוד כל כך.

אבל מי שבנה את השם שלו בעצמו,

אדם שבנה את השם שלו בעצמו,

אדם כזה צריך להבין שהוא לא ישתנה בשום מקום.

למה? כי הוא בנה את עצמו, אז הוא עם עצמו נמצא בכל מקום.

לא המציאות של המשפחה גרמה שהוא יהיה כך.

הוא בעצמו גרם שהוא יהיה כך. אז מה זה משנה אם הוא פה או שהוא נמצא שם?

דבר שני שאומר המדרש,

שאם שמים שמן טוב על מת,

מבאיש.

ואם שמים שם טוב על מת, לא מבאיש.

מה הכוונה?

אם אתה לוקח עכשיו אחד שיש לו שמן טוב,

פירושו של דבר שהוא בעל משפחה מיוחסת,

אבל תשים אותו על מת. מה זה מת?

מת זה רשע.

כי לא אחפוץ במות המת,

כי אם ישוב מדרכו וחיה.

איך קורא הפסוק לרשע?

מת.

רשעים מתים בחייהם.

זאת אומרת, הוא מת רוחנית.

אם ייתקל זה שיש שמן טוב

באדם כזה,

יכול זה המת

להסריח אותו, להבאיש אותו,

לקלקל אותו בדעות הרעות,

אם הוא אפיקוירס,

יכול להוריד אותו גם מהדת.

למה?

אין לו חוסן עצמי, הוא לא עבד על עצמו.

הוא נולד דתי, מאמין, הכול, אבל הוא לא עבד על עצמו.

אז יכול להיות שהוא יעמוד בניסיון כזה שהוא ייתקל באחד מהמתים האלה,

והוא עלול לאבד את דתו ואת דעתו.

אבל מי שעבד על עצמו והפך להיות שם טוב בזכות עצמו, הפוך.

הוא נתקל ברשע או אפיקורוס,

הוא לא רק שההוא לא מצליח להשפיע עליו, אלא הוא מחיה אותו.

מחיה את המת ומחזיר אותו בתשובה.

למה?

כי הוא בעל שם טוב, הוא בעצמו בנה את עצמו, את מהותו.

ויש עוד דוגמה שמביא המדרש,

שחנניה, מישאל ועזריה היה להם שם טוב.

שהם נכנסו לכבשן האש

ויצאו משם בחיים.

ואילו נדב ואביהוש היו קדושים,

ונאמר עליהם שאפילו יותר ממשה ואהרון,

והם נכנסו לפני ולפנים

בקודש הקודשים ויצאו שרופים. מה זה בא לומר?

שמי שבא מכוח ייחוס,

יכול להיות שהוא בא מכוח ייחוס וייכנס אפילו לפני ולפנים,

ויכול ליפול ממדרגתו ולצאת שרוף.

כמו יוחנן כהן גדול,

ששימש בחונה גדולה 80 שנה, נכנס לקודש הקודשים 80 שנה,

ובסוף הפך להיות צדוקי.

הוא היה לפחות בן 110 שנים,

והפך את עורו ונהיה צדוקי.

זאת אומרת, מי שבא מצד ייחוס ולא עבד על עצמו,

יכול אפילו להגיע לדרגה הגבוהה ביותר, ויכול ליפול.

בעוד שחנניה, מישאל ועזריה, שהם עבדו על עצמם והפכו להיות מה שהם בזכות עצמם,

גם אם זורקים אותם לאש,

אומרים להם, תשתחווה לצלם,

אם לא אנחנו נהרוג אותך,

לא ישתנו כהוא זה,

לא יזוזו ולא יזועו,

ויהיו מוכנים להישרף,

ומן השמיים הקדוש ברוך הוא יגן עליהם, שלא יישרפו ויישארו בחיים,

ויתקדש שמו יתברך על ידם.

יוצא שלמדנו דבר גדול,

שיש הבדל

בין שמן טוב

לשם טוב. לכן שלמה המלך עליו השלום אמר,

טוב שם

משמן טוב,

ויום המוות

יותר טוב מיום היוולדו.

כי כשאדם נפטר,

יודעים מה הוא היה שווה באמת.

זה מלמד אותנו,

הפסוק הזה, ראו,

קרא אדוני בשם בצלאל בן אורי בן חור.

מה אמר להם משה רבנו?

אמר להם, רבותיי,

ראו,

אתם רק מסתכלים עליו, תסתכלו על בצלאל בן אורי בן חור.

אתם שואלים,

איך זה,

איך זה,

בצלאל בן אורי בן חור נבחר?

היו כאלה שהאשימו את משה רבנו שהוא עושה

מערוף

למשפחה.

הוא דואג

לבצלאל בן אורי בן חור,

שסבתא שלו הייתה מרים,

והוא לא סבתא שלו.

אימא של סבא שלו,

שלחו,

והוא כאילו מקרב אותו.

אז הוא אמר להם, לא, ראו,

אם מסתכלים רק על הפנים שלו,

רואים

שהשם קרא בשמו בצלאל, בצלאל.

אם הקדוש ברוך הוא נתן חן על פניו,

זה סימן שיש לו יראת שמיים.

והכל יהיו כנועים לפניו.

אתם לא צריכים לברר כלום, תסתכלו רק עליו ותבינו לבד.

ראו, קרא השם בשם בצלאל בן אורי בן חור. זאת אומרת,

כל מי שנסוך עליו חן שמימי מן השמיים,

זה בא להראות שהאדם הזה יש לו יראת שמיים,

והוא נבחר מן השם יתברך.

זאת אומרת,

יש מכאן לימוד איך תלמיד חכם צריך להתייגע בחוכמה,

שהאמת תקרין מפניו

והיראה והאמונה יישרו על ראשו.

הצניעות והמידות הטובות

יהיו מוצקות בו,

שאכן האלוקי יהיה פרוס על פניו.

זאת ההוכחה שייכנעו לפניו כל המהססים

בו ובגדלותו,

שכל החושדים בו יהפכו להאמין בתורתו ובצדקתו.

כולם יראו כי שם השם נקרא עליו.

דברי תורה

נמשלו ליין.

מהי יין ניכר בגוף?

כך דברי תורה ניכרים בגוף ומראים באצבע.

זה תלמיד חכם.

או שקוראים לזה,

זה בעל צורה.

יין, רואים אחד שתה יין, נכון?

כמו שרואים שאחד שתה יין,

ככה רואים אחד שלומד תורה.

רואים עליו, זה פרצוף של אחד שלומד תורה.

בעל צורה זה.

רבי יוחנן אומר, מעיד אני עלי שמיים בארץ,

שכל תלמיד חכם

שהוא קורא ושונה לשם שמיים,

שאשתו ובניו יראים ממנו.

ואגויים יראים ממנו.

ומלאכי השרת שואלין בשלומה.

והקדוש ברוך הוא אוהב אותו אהבה גמורה.

שנאמר, וראו כל עמי הארץ,

כי שם אדוני נקרע עליך ויראו ממך.

אתם שומעים? רבי יוחנן אומר,

מעיד אני עלי שמיים בארץ, נשבע שבועה.

הוא אומר,

מי שקורא ושונה לשם שמיים,

אשתו ובניו יראים ממנו,

הגויים יראים ממנו,

מלאכי השרת שואלים בשלומה והקדוש ברוך הוא אוהב אותו אהבה גמורה.

זאת אומרת, הוא לא צריך בכלל,

לא צריך בכלל התלמיד חכם

להרבות שיחה איתם.

הוא משתדל,

הוא לא צריך להשתדל לשכנע אותם, להשפיע עליהם,

אלא עצם העובדה

איך הוא קורא ואיך הוא שונה לשם שמיים,

זה כבר משפיע ומשרה על כל סביבתו יראת שמיים.

וגם מכירים אותו לטובה,

מכבדים אותו,

יראים ממנו, לא צריך לאיים, הוא לא מאיים.

יראת כבוד,

יראת הרוממות יש להם כלפיו.

משכינתו של הקדוש ברוך הוא שורה עליו,

מלאכי השרת מכבדים אותו ושואלים בשמו, בשלומה,

ונעשה אהוב לשם יתברך,

ונקשר אליו באהבה גמורה, וכולם מראים ומצביעים עליו.

זהו תלמיד חכם,

תלמיד חכם אמיתי.

די בכך שמסתכלים בפניו,

חזותו מעידה על קדושתו וטהרת נפשו.

באין אומר ובלו דברים,

ואין קולו נשמע.

האור מקרין מפניו,

מתפשט ומקרין על כל מי שבא איתו במגע,

כמו שכתוב בפסוק, חוכמת אדם תאיר פניו.

ודי בפגישה עמו בהבטה בעלמא,

כבר קנה אותו,

מצית בתוכו את האור,

וכבר מתבייש במעשיו.

באותו רגע שהוא נמצא בסביבתו של הצדיק,

הוא נהפך לאיש אחר.

טוב שם

משמן טוב.

מי שהוא בעל שם טוב יכול לחיות את המתים.

אפילו רשעים שהם בעלי בחירה,

והם יכולים לבחור ברע,

והם בחרו ברע כל ימי חייהם.

ברגע שהם נתקלים בבעל שם טוב,

יכול להפך אותם כאלישע הנביא.

זה הכוח של כל יהודי,

אם הוא רוצה, לעבוד על עצמו.

כולנו בניו של הקדוש ברוך הוא. כולנו אהובים,

כולנו ידידים.

השאלה אם אנחנו מפנים את עורפנו לשם או את פנינו אליו.

כשעם ישראל נאמר עליו, עם כשהעורף,

רצה הקדוש ברוך הוא לכלותם.

אבל אם אנחנו שוברים את קשיות העורף,

ואנחנו מביטים כלפי מעלה להבין שבשמיים מחפשים להתקדש בקדושת התורה ולעשות את רצונו יתברך,

עוסקים בתורה תדיר, באהבה וביראת שמיים אמיתית,

אז אור נסוך מן השמיים על האדם,

ושכינה שורה עליו,

וסיוע מן השמיים יש לו.

בכל ימיו יהיו בהצלחה גדולה מאוד.

אז על כן כל אחד מאיתנו ישים על לבו שיש לנו מה ללמוד מן הפרשה הזאת.

ועוד דבר לומדים בפרשה,

שצריך להיות חכם לב.

מה זה חכם לב?

החוכמה היא בראש או בלב?

חושבים שהחוכמה היא בראש, לא, היא בלב.

מי שחכם בראש,

זה לא אומר שהוא חכם. יש אחד שמבין

במיני עשבים.

הוא יודע מה מרפא ומה לא.

מה מועיל ומה מזיק.

הוא חכם גדול בזה.

אבל אם נראה אותו שהוא מתנהג ההפך מן החוכמה שלו,

והוא בעצמו לוקח את העשבים המזיקים

והוא אוכל אותם,

האם ניקח אותו שיהיה יועץ שלנו?

אם אתה בעצמך לא מתנהג לפי חוכמתך, אתה חכם.

אין טיפש יותר גדול ממך.

מה זה חכם?

חכם לב.

כשהחוכמה ירדה

מהראש ללב ומצאה את משכנה שם ונקבעה בתוך ליבו.

זה חכם.

חכם אמיתי זה כשזה נובע מן הלב.

זאת אומרת,

חכם לב

יכול לעשות דברים שאין אפילו בחוכמתו.

בכל חכם לב יבואו ויעשו.

בכל מלאכה

יצאו עם ישראל ממצרים פרוחים בעבודת חומר ולבנים,

לא למדו מיד מלמד ולא אומן,

ולא ידעו את המלאכות של המשכן,

ובצלאל בן אורי בן חור,

והעולייה בן אחי שמח,

וכל נדיב לב וכל חכם לב

באו ועשו במלאכה.

אבל הם לא למדו,

אלא הם הרגישו בלב שלהם שהם רוצים לעשות,

עמדו ואמרו, אנחנו נעשה.

לא שאלו אותם, למדת? יש לך תעודה? יש לך בגרות?

מה ה-IQ שלך?

אתה רוצה לעשות?

נתנו להם לעשות, ועשו.

ובנו משכן, ולבנות משכן זה לא כל כך פשוט. מי שלומד את הפרשה רואה כמה זה מסובך.

ואף על פי כן עשו. למה?

החוכמה נמצאת בלב.

מסירות נפש צריך.

לאהוב את השם.

החוכמה נמצאת כאן.

ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודיך.

פירושו של דבר שהקדוש ברוך הוא אומר, אפילו נוטל את נפשך אתה צריך לאהוב את השם.

מי רוצה לבוא ולבנות את המקדש?

מה צריך להיות?

שירוצו. מי? מי שאוהבים את השם.

מי שאוהב את השם לא מתעכב. על המקום הוא קופץ. הוא רץ. אני רוצה.

אחד שאוהב את הבן שלו

ובא לו רגש אליו והוא רוצה לנשק אותו.

מה אתם אומרים?

אחד שאוהב ממש ורוצה לנשק את בנו.

יכול להיות מצב כזה שהוא יגיד, לא, לא עכשיו, אחרי הצהריים אני אנשק אותו.

יש דבר כזה?

זה אוהב?

זה לא אוהב.

אדם שאוהב לא שולט אפילו על עצמו, רואה את המוטק הזה,

ישר לוקח אותו ונשק אותו.

לא יכול. ואם הילד מתרחק, הוא מדביק אותו עוד יותר חזק.

לא נותן לו לברוח.

למה?

עכשיו יש לו רגש אהבה.

אם אתה אוהב את השם, איך אתה יכול להתעכב?

אתה אוהב את השם?

באיזה שעה אתה קם להתפלל?

לא, אתה אוהב את עצמך.

אם אתה קם מוקדם, אתה אוהב את העבודה.

אתה אוהב את השם?

נראה תקום שלוש וחצי ללמוד תורה.

אה, אוהב את השם? כי השם משתעשע עם הצדיקים

שקמים באמצע הלילה ללמוד תורה.

הקדוש ברוך הוא אומר, תראה, במקום לישון,

כולם ישנים,

והבנים האלה כל כך מחשיבים את התורה שלי,

שקמים באמצע הלילה על חשבון השינה והמנוחה שלהם לעסוק בתורתי בשעה שכולם ישנים.

זה נקרא לאהוב את השם.

אדם שרץ לבית המדרש ראשון,

יוצא אחרון.

אוהב את השם.

רבי יוחנן אמר, מעולם לא הקדימני אדם לבית המדרש.

ותמיד הוא יצא אחרון בית המקדש,

מבית המדרש,

ואף פעם לא ישן שינת קבע ולא שינת ערעי בבית המדרש.

ופעם אחת הוא יצא בבוקר,

והוא ראה את הזבלים ואת הטבנים שהקדימו לפניו לקום.

וואי, וואי, איך הוא הצטער, איך הוא הצטער.

אמר, ומה הזבלים, אלה שעובדים בזבל, בעירייה,

קמו לפניי

בשביל כמה לירות?

בשביל כמה לירות? עם הרבה ריח, עם הרבה ריח.

בשביל כמה לירות? קמו כבר מוקדם לפניי?

איי, איי, איי.

אמר, אם תבקשנה ככסף

וכמטמונים תחפשנה,

אז תבין בירת השם, בדעת אלוקים תמצא.

אנחנו צריכים לבקש את התורה כמו כסף.

בשביל כסף? אפילו בזבל קמים בשתיים בלילה.

אז אם בשביל זבל קמים כל כך מוקדם, בשביל תורה לא צריך לקום מוקדם.

ככה אמר רבי יוחנן,

אפילו שהוא העיד על עצמו שמעולם לא הקדים אותו אדם בבית המדרש.

ומעולם

הוא תמיד יצא האחרון,

ולא התנמנם אפילו בבית המדרש.

אבל כשהוא ראה שיש מישהו שהשיג אותו, אמר, יש מה ללמוד גם מאלה שעובדים בזבל.

יש לי עוד מה להשתפר.

ראו קרא השם בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.

ראו, ראו, ראו.

קרא השם בשם בצלאל. היה לו שם טוב בצלאל.

לא שמן טוב,

שם טוב.

או, צריך לחפש אנשים עם שם טוב.

אנשים שבנו את עצמם בזכות עצמם.

לא לבוא אני, אתה יודע מי אבא שלי?

אתה יודע מי סבא שלי?

אתה יודע איזה תפילין יש לי? של סבא שלי.

ספילין של סבא שלך? בטח, סבא שלי הקדוש.

בנעליים גם של סבא שלך?

לא.

מה פתאום? זה נעליים? 70 דולר.

מה פתאום?

תפילין של סבא, כן.

זוזות של סבא, כן.

נעליים, חגורה של סבא, מה פתאום?

מה קרה לך?

איי, איי, איי. עולם הפוך. עולם הפוך.

איי, איי, איי, איי, איי. זאת אומרת,

אדם צריך להבין, להיות חכם.

אדם צריך להיות חכם.

היה פעם עשיר אחד, לפני שהוא נפטר,

אז הוא אמר לה, חפץ חיים, זכר צדיק וקדוש ברוך הוא אמר לו,

חכם, אתה יודע מה עשיתי עכשיו? אני יודע שאני הולך להיפטר.

את כל הספרים שיש לי,

כל הספרייה שלי, טרמתי לבית המדרש.

ואת כל הכסף שלי,

נתתי לילדים שלי.

אמר לו, החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש ברוך הוא, בדיוק הפוך היית צריך לעשות.

את הספרים שלך היית צריך לתת לילדים שלך, שילמדו פעם,

שלא יהיו עמי ארצות.

אבל אלה שלומדים, צריך להביא להם כסף,

כדי שירבו עוד תלמידים, וגבולי הקדושה יתרבו. זה מה שצריך לעשות, לא הפוך.

לעם הארץ נותנים מה?

כסף.

ולחכם נותנים ספרים.

זה שכל של עשיר.

אבל אדם שהוא חכם,

יודע איפה להשקיע, מה עיקר

ומה טפל.

בשביל מה באנו לעולם?

בשביל לצאת מכאן.

עם מה יוצאים מכאן?

עם מה יוצאים מכאן? ביל גייטס

ייקח איתו מחשב מיקרוסופט?

לא ייקח.

אפילו מחשבון כיס לא ייקח.

ייקחו אותו,

ישימו אותו באותו מקום ששמים את כולם.

ואני מבטיח לכם

שלא יהיה לו קבר מזהב.

ואם יהיה לו מזהב, אז מה?

אז יבואו, ישדדו את זה בלילה.

אבל אם הוא יהיה חכם,

והוא יכין צידה לדרך, ויש לו מה להכין, יש לו הרבה כסף,

וואי, וואי, וואי, מה שהוא יכול לקנות.

אבל יצר הרע לא נותן בעיקר לעשירים הרבה שכל לעשות עם זה דברים נכונים.

לא.

נותן להם דברים שמתפארים בהם.

הוא יתרום לאוניברסיטה.

הוא יתרום לפה ויתרום לשם.

אבל לדברים אמיתיים

הוא לא יזכה לתרום.

זאת אומרת, ככה זה.

העניים

יודעים איפה לתרום. מפת לחם שלהם

נותנים להחזיק תורה ומצוות.

העשירים,

לא כולם חכמים לדעת מה לעשות.

אבל כשאנחנו נהיה לפחות חכמים עם עצמנו,

באנו לעולם,

עתידים לצאת,

השאלה איזה צידה אנחנו מכינים לדרך,

מה הצידה שאנחנו מכינים לדרך.

אני מקווה שאתם

יודעים איך להתכונן ליציאה.

כי אתם יודעים, כשאדם מגיע לעולם האמת, בן גבר, בן אישה,

אז שמה מלבישים אותו במלבוש

של התורה והמצוות שהוא עשה בימי חייו.

זה נקרא חלוקה דה רבנן.

ומלבישים אותו בדיוק באותם ימים שהוא עבד את השם בתורה ובמצוות שבהם.

תסתערו לכם, בן אדם,

שכל יום היה לו קצת, קצת מצוות.

אם היה לו קצת.

אז במקום שיהיה לו בגד,

אז יש לו רשת,

חורים,

כמו רשת של דייגים.

ואם כל יום זה כך, אוי ואבוי.

ואם יצמצמו את הכול ביחד, ביחד, ביחד, ביחד, ביחד, את כל הימים ידחסו אותם,

אחרי 120 שנה עמוד לפני הקדוש ברוך הוא, ומכל החלוקה דרבנן

יהיה לו גרביים.

והוא יעמוד לפני הקדוש ברוך הוא עם גרביים.

למה? זה כל מה שהוא צבר בימי חייו.

כל יום היה לו כמה דקות שהוא עשה מצווה, פה בירך, שם אמר תפילה, ככה, קצר,

חפיף דליל.

תאסוף את זה עוד קצת, מה זה נותן? כמה זה?

כמה זה?

זה מה שהוא שווה.

חשבתם על זה?

אברהם אבינו בא בימים.

בא בימים מלאים לפני הקדוש ברוך הוא, לא החסיר רגע אחת בימי חייו לפני הקדוש ברוך הוא.

175 שנים מלאים תורה ומצוות.

זקן

בא בימים.

אם זקן,

למה בא בימים?

אם בא בימים, למה זקן?

אלא זקן.

ובא בימים מלאים לפני הקדוש ברוך הוא.

מי האיש החפץ חיים?

אוהב ימים לראות טוב.

מי האיש החפץ חיים? אתה אוהב? אתה חפץ בחיים?

אז תהיה אוהב ימים.

אל תוותר על יום אחד.

אוהב ימים לראות טוב. לראות טוב. כשתגיע למעלה,

תראה טוב.

אבל אם אתה לא אוהב ימים,

ישן עד עשר,

קם מסטול,

אה,

בקושי זז.

אין לך מה לעשות, לא יודע מה זה, יורד לעיר,

מסתובב, קשקש, יש אחד עובד, יש אחד מחון,

כל היום סטלווט.

נו, נגמר היום, מה יש לך ביד?

שום דבר. אז אתה לא אוהב ימים.

גם הם לא אוהבים אותך.

אחרי 120 שנה אתה יוצא,

יהיה לך רק גרביים

עם פומפון של הגלדים הקטנים.

תארו לכם אדם מבוגר, מגיע בן 80,

עם גרביים, ככה על קצות האצבעות,

עם פומפון. הגעתי.

כולם הראו שהוא הגיע, לא?

מי שיש לו שאלות,

בבקשה.

בשלב הראשון של ההרצאה אנחנו ניתן אפשרות

רק לשאלות,

בשלב השני אפשרות גם לברכות.

אני אחליט מתי אבל השלב השני.

אז מי שיתחכם,

אני לא אענה לו.

רק שאלות בשלב הראשון.

יש שם בחורצ'יק, תנו.

ערב טוב, הרב.

ערב טוב.

ראשית כל שנתיים חיכיתי לפגוש אותך.

כן. ורק שתדע שאני מעריץ גדול שלך.

נעריצך ונקדישך.

עכשיו, אם כבוד הרב זוכר אותי,

באשקלון לפני שנתיים.

שהיה לי בעיות בעיניים.

אביבית משהו? זכורך?

אני חושב שכן.

עכשיו ראשית כל, לפני שאני רוצה לעשות קידוש השם,

יש לי מספר שאלות

וכמה דברים שמפריעים לי במהלך התשובה.

מה עם העיניים?

ברוך השם.

בריא? בריא.

מה ביקשתי ממך לעשות?

להתפלל ולשמור את העיניים.

אשתריך, אתה רואה?

עכשיו, לפני שאני רוצה לספר לך מה עשיתי,

יש לי מספר שאלות.

אני מעדיף להתפטר מהשאלות,

ואחר כך אני אספר לך.

אוקיי.

תראה, הרב,

במהלך התשובה שלי בשנתיים אלה,

אני פותח את כל ספרי המוסר,

בדרך כלל,

ויש דבר שמתסכל אותי.

הרי המטרה שלי זה לזכות לעולם הבא,

כמו כולם.

אבל אני רואה שהקדוש ברוך הוא לא ותרן.

זה מאוד קשה לי להבין את זה.

אני אומר, כאילו,

בכל אופן אני אחטוף את העונש.

לא נכון.

כתוב שהקדוש ברוך הוא לא ותרן למי שלא חוזר בתשובה.

אבל מי שחוזר בתשובה, הקדוש ברוך הוא סולח ומוחל.

אם הוא לא חוזר בתשובה, הוא לא מוותר.

אוקיי.

שאלה שנייה. אז כבר הרווחת.

שאלה שנייה.

הרי האדם הראשון,

הרי אנחנו באנו פה לתקן את החטא שלו.

כן.

החטא שלו ידוע לרב.

אם הוא לא יצטרך לתקן, איך אני אתקן?

קודם כול, אתה עושה רק אחד מביליונים חלקיקים של החטא שלו. זה יותר קל.

הוא היה צריך לתקן את הכול.

דבר שני, הוא התענה 130 שנה

וחזר בתשובה,

והתשובה שלו הועילה.

אבל הוא לא יכול היה לחזור למעלתו הראשונה,

כי הוא כבר נפגם.

אז, תשובה מועילה.

ואם נתנו לך בכל אופן להגיע כחלקיק קטן של אדם הראשון על מנת לתקן, סימן שיש לך את היכולת והכוח.

באה ראיה שאת פגם העיניים הצלחת לתקן, מה שהרבה אנשים לא מצליחים.

בחסדי השם.

בטח, בחסדי השם.

עכשיו, דבר שלישי.

כן.

מה הרב אומר על חסידות ברסלב?

לפי מה שהרב אומר, מה הוא חושב.

מה אני צריך להגיד?

מה שאתה רוצה.

אני לא אומר.

טוב.

עכשיו הסיפור שלי.

כן. הרי סיפרתי לרב שעשר שנים הייתי סובל קשה מהעיניים,

ממש קשה ממש.

וכמו שאמרתי לרב אז בהרצאה באשקלון,

כשסבלתי מאוד קשה.

שום רופא לא ידע בארץ, לא ידע מה קורה איתי, מה הטיפול,

מה התרופה.

ועברתי הרבה ניסויים על הגוף שלי, אם זה תרופות מחו״ל,

זריקות, כל מיני בדיקות ומיניהן, ואף אחד לא ידע מה קורה איתי.

כשבאתי לרב, הרב אמר לשמור את העיניים.

אמרתי לעצמי, איך אני במצב שלי, כבן אדם רחוק

מהכול, לשמור את העיניים?

אין מצב שאני הייתי שומע את העיניים.

החלטתי שאני הורס תיק, נוסע לירושלים, נסעתי לישיבה של הרב פיינדלר במחנה ישראל,

אם הרב מכיר.

ודאי.

איך?

ודאי.

והרב שמה עזר לי מאוד,

ואמר לי, שב, תעסוק בתורה.

כל התרופות

תזרוק לפח

ותעבוד עם השכל.

אני לא אשקר לרב,

היה לי מאוד קשה.

תרופות שעלו לי מאות מאות שקלים ואלפי שקלים זרקתי לפח.

נשבתי על הגמרא, ואני לא יודע כלום.

באתי קולים, קוקו, בלאגנים.

ואחרי כמה חודשים,

זה היה פשוט מס מפליא.

היה לי קשה להאמין, שום רופא, בכירים, פרופסורים,

בכל הארץ לא יודעים מה קורה איתי,

ואני תוך כמה חודשים יושב בישיבה ומתרפא.

ראשית כול, אני רוצה להודות לרב שניתן לי דחיפה.

ואני רוצה להגיד לרב שאני מאוד אוהב אותו.

תהיה בריא.

ועוד משהו,

ועוד משהו.

אחותי גר בבית ישראל, בירושלים.

ברוך השם,

חרדית לגמרי, היא ובעלה.

עכשיו, שמונה שנים לא זכו לילדים.

ברכות בסוף.

הבנתי.

תהיה בריא, תודה.

בבקשה.

כן, שאלה?

תן לגברת פה.

ערב טוב, כבוד הרב.

בזכות ההרצאות שלך,

אני גרושה כבר הרבה שנים,

החלטתי יום אחד לקחת על עצמי לשים כיסוי ראש.

אבל יש הרבה אנשים,

נשים ששואלות אותי,

את גרושה, למה את שמה כיסוי ראש?

אז אני רציתי לשאול את הרב,

למה אני שמה כיסוי ראש?

למה אישה גרושה חייבת לשים כיסוי ראש?

אני שואלת את השאלה,

לא רק לעצמי,

כי ההחלטה שלי מזמן הגיעה אלי,

אבל להרבה נשים ששומעות עכשיו באינטרנט ופה,

אז בבקשה תסביר לנשים למה אישה גרושה צריכה לשים כיסוי ראש.

קודם כל, זו מצווה מן התורה שאישה צריכה לכסות את ראשה, ולומדים את זה בפרשת נשא,

ששם כתוב פרע את ראש האישה, מכאן שבנות ישראל הולכות

מכוסות ראש.

זאת אומרת, התורה מצווה שהאישה תלך בכיסוי ראשה.

מסופר שחווה

אם כל חי,

אחרי שהיא נכשלה בחטא, כשהאכילה את אדם הראשון,

אז היא גזרה על עצמה בתשובתה,

כשהיא חזרה בתשובה,

איזה מעשה שיסמל

מעשה שבו היא מצטערת על מה שהיא עשתה, והיא כיסתה את ראשה.

אז זה היה כיסוי ראש הראשון עוד לפני שנצטוו בכלל בנות ישראל.

אחר כך התורה באה ואמרה שיש בזה כמה טעמים.

צניעות האישה זה בסערה, חכמים אמרו ששער באישה חרווה,

ואישה לא צריכה אישה, זה מרגע שהפכה להיות נשואה.

אז בין אם היא אלמנה וגרושה

או נשואה,

היא חייבת בכיסוי ראש. לפי הרמב״ם,

אפילו פנויה,

כמו שהתימניות בתימן היו הולכות, גם מגיל שלוש כבר היו הולכות עם כיסוי ראש.

אבל זה לא כולם, התימנים היו מקפידים על זה.

אבל שאר העדות זה רק אישה נשואה וכולי.

מרגע שאישה נהייתה

בעולת בעל,

מאותו רגע והלאה,

זהו, היא צריכה לכסות את ראשה.

בעיקר המשיכה

היא בסער האישה, לכן לאישה קשה מאוד גם לכסות את ראשה, ובשבילה זה ניסיון

קשה מאוד.

מכל מקום זה עניין של צניעות.

זה עניין גם שהאדם, כמו שאנחנו מכסים את הראש, הגברים מכסים גם כן את הראש,

גם מטעם צניעות,

וגם שאנחנו לא דוחקים את רגלי השכינה, כאילו אדם שאין לו כיסוי ראש,

אז כאילו אין לו גבולות.

ברגע שהוא שם כיסוי ראש

על ראשו, הוא רואה שהוא מגביל בעצם את עצמו.

ודבר נוסף,

זה יראת שמיים.

מי שמכסה את הראש, הוא לא הולך גלוי ראש,

הוא נקרא, שיש לו יראת שמיים.

אדם ששם כובע על ראשו

או כיסוי,

זה מביא לו יראת שמיים. בעוד שאדם שהולך ככה עם הבלורית בחוץ, עם הכול בחוץ,

זה מראה שהוא פרוע.

אבל לא רק פרוע בשערו, אלא גם פרוע בדעתו.

לכן אישה צריכה לכסות את ראשה,

אחרי שנישאה.

מרגע שהיא התחייבה בזה,

היא ממשיכה עם זה.

יש לי שאלה עוד אחת.

אם אישה צריכה כמו גבר לשמור את העיניים?

אישה פחות

צריכה לשמור את העיניים.

אלא מהי? אסור שיהיו לה כוונות

אחרות מהסתכלות גרידא.

אבל אם חלילה הסתכלות של ההסתכלות,

שהיא לא הסתכלות רק כאילו לראות,

אז היא גם כן בבעיה.

כמו בנות שלפעמים מעריצות

זמרים או אלילים,

אלילים במרכאות,

כל מיני דברים, הסתכלות זו ודאי אסורה.

אבל הסתכלות בסתיו אישה לא נעשרת כמו גבר. בעוד שגבר יש לו בעיה יותר חמורה בעניין ההסתכלות.

אני חושבת, חושבת, לא יודעת, אולי אני לא צועקת,

אבל היום נשים ששמות פעות זה נראה ככה, יותר גרוע כשאישה בלי כיסוי ראש.

אם אני צודקת, אני מסכים שפעות מסוימות הן יותר גרוע ממה שאישה הולכת בשכר שלה אפילו.

מה הפירוש?

מצד כיסוי ראש זה יהיה כיסוי ראש,

אבל זה יהיה כיסוי ראש גרוע שלא מפיק את מה שרוצים בעצם.

כי לפעמים יש לאישה שערות של ליפה,

והיא שמה לעצמה פאה, בלונד, גולש,

far-a-fossed majors,

ופתאום יש לנו פה משהו חדש.

אז ודאי ששיער ארוך

או שיער חי, מה שנקרא, טבעי,

וכן הלאה, זה אסור, זה לא נחשב כיסוי ראש.

זה מחטיא את הרבים.

אבל אם זה לאלה שמותר, כמו אשכנזיות מסוימות,

שזה פאה קצרה, צנועה,

אז לגביהם זה כיסוי ראש. לספרדיות צריך כיסוי ראש

מלא מטפחת או כובע שמכסה את כל שערות הראש.

שמדרידה היום את כל המדינה, כל הארץ,

שאלה על השדירות.

מה? שאלה על השדירות.

אני עובדת בשדירות וגרה בנתיבות.

הרבה אנשים שואלים אותי אם את לא פוחדת.

האמת, אני לא פוחדת, כי אני מאמינה בקדוש ברוך הוא שהוא מזמן כתב מתי אני אלך, באיזה גיל אני אלך וממה אני אלך.

השאלה אליך, אם אני יכולה,

אבל לראות את האנשים במצב כזה, מאוד קשה.

מאוד.

היום כל עשר דקות נפל קסאם,

ואנשים ממש במצב קשה.

אם אני יכולה אישית ללמוד משהו, לעשות משהו, אני מדליקה נר, קוראת תהילים בדרך,

ובחזרה. אם אני אוכלה משהו מסוים לעשות בשביל לעזור לשדירות. אם את מתפללת וקוראת תהילים בשבילהם,

זה טוב מאוד. עוד משהו מסוים, אולי ללמוד משהו מאוחד. ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

חצי שעה כל יום.

שערי תשובה. תודה רבה לך. שהשם ישמור עליך.

בהצלחה. אמן, גם אתם.

חצי שערי תשובה.

כבוד הרב.

רציתי לשאול שאלה, הרב, כתוב בקהלת או במקום אחר

שצדיק שנפטר הוא מגן בעד העיר.

האם צדיק שקבעו במקום הוא מגן בעד העיר שלא יפלו דברים או שאסור לסמוך על זה?

אתה רוצה להגיד האם הבבא סאלי מגן על נתיבות אחרי הגראט שנפל היום?

כן, משהו כזה.

רגע, אני שאלתי את הרב.

תראה, השאלה לא פשוטה.

בדרך כלל זכות של צדיק צריכה להגן,

אבל זה גם תלוי בבני העיר.

אם בני העיר

הם משתדלים מצד עצמם להיות בסדר,

אז ודאי שזכותו של הצדיק תעמוד.

אבל אם הם מקלקלים במעשיהם למרות

שהצדיק נמצא בתוך העיר,

אז זה מה שהאברכים אמרו לך, לא כל כך לסמוך.

עוד שאלה.

עוד שאלה.

בקשר ללמוד תורה,

אם אברך קשה לו ללמוד

ויש לו משפחה והוא צריך לצאת לעבוד, מה קורה?

הרב דיבר על ללמוד תורה.

אם אברך לומד והוא צריך ללכת לעבוד, מי אמר שהוא צריך ללכת לעבוד? אין לו כסף.

אין פרנסה לבית.

אין פרנסה לבית.

בואו נשאל שאלה קשה.

מה היה קורה אם חלילה היה נפטר האברך?

היה פרנסה לבית או לא?

הילדים היו מתים אחרי יומיים?

האישה אחרי שבוע?

מה אתה אומר?

היו מכירים קרן.

מה היו?

קרן, קרן. כמו שעושים לכולם, קרן. היו דואגים להם, נכון?

כן. אז אולי יותר טוב שהוא לא יפריע להם, לא?

לא, אני אסביר. אני אמרתי בכוונה בצורה כזאת בשביל שתבין.

לא, אני אסביר לך. בכוונה אמרתי כך שתבין שאתה בעצם לא מביא שום פרנסה.

אתה לא מביא כלום.

אתה צינור.

אתה יכול להיות צינור על ידי זה שאתה לומד תורה,

ואתה יכול להיות צינור על ידי זה שאתה תעבוד.

כשתעבוד תביא בדיוק כמו שאתה לומד תורה.

רק מה?

אתה לא תלמד.

אבל מה?

בחוש

רואים שכאילו מי שעובד מביא כסף, כי סגרו איתו על משכורת 5,000 שקל

ואברך 1,500 שקל. אז איך זה?

אז קודם כל, לקדוש ברוך הוא יש סיבי סיבות איך לגלגל גם את ה-5,000 שקל אם נגזר עליך בדרך לא ישירה. מה כולל אתה מקבל? 1,500, ופה אתה מקבל עזרה מקרר,

ושם אתה מקבל הנחה,

ופה אתה מקבל שם,

ופה לא הולך לך ומתקלקל המקרר, והמקרר שלך סוחב 15 שנה,

אבל אם אתה תעבוד אז אחרי שנתיים הלך מנוע,

ואם יהיה ככה, יהיה ככה.

אז זאת אומרת, בסוף אם נעשה חשבון

כמה היה לך, בדיוק אותו דבר.

רק ההבדל שבתור עובד הלכת עם ארנק תפוח,

ובתור אברך

לא כל כך בטוח.

תודה.

תהיה בריא.

מגיעה לנשים עכשיו פה, תן לה פה, הגברת, כאן.

בבקשה.

טוב, הרב ודאי שמע על העלאת העצמות של רבי שלום שבזי ורבי נחמן מברסלב.

מה דעתו של הרב?

תראי, אני חושב שצריך לשאול אותם,

ואין לי אפשרות לשאול אותם,

ואני לא יכול להגיד במקומם.

אתה היית בעד או לא?

אני לא הייתי מתערב.

טוב, אז אנחנו לא צריכים לסמוך

במילים אחרות. אני לא מתערב.

אני מניח את המתים על מקומם.

אם שמה קבעו מן השמיים שהם יהיו, אני לא מתערב.

לא מתערב.

תודה רבה.

אבל סתם בהערה, אם כבר שאלת,

אחרי שאני לא מתערב,

אני רוצה להגיד לך רק

שיש כאלה שמתכוונים להביא אותם,

אני לא אומר מי, אני לא יודע מה, אני רק אומר שאלה שמתכוונים להביא אותם לא תמיד מתכוונים למה שאת חושבת.

לדוגמה,

ראש העיר של ראש העין אמר שכשיעלו, אם יעלו את עצמו,

רבי שלום שבזי, מנוחתו עדן,

שיביאו אותו לראש העין בשביל להגביר את התיירות.

אז הוא משתמש בצדיק בשביל שהוא יהיה

סוכן תיירות.

הבנת?

הוא אדם חילוני,

ראש העיר,

אבל הוא מבין שצדיקים זה מקדם מכירות.

לכן זה בעיה.

יש כאלה שיכול להיות, יש כאלה שאומרים כן,

כפי שאומרים לו, שגם רוצים להביא

את רבי נחמן לפה. למה? כי אם נוסעים לאומן כך וכך אנשים,

אם יביאו אותו לכאן, אז יהיו עוד יותר כך וכך אנשים.

ואפשר על זה להרוויח גם מן הצד.

אז לא תמיד הכוונות הן מתאימות לצדיקים.

לא תמיד מתאימות לצדיקים.

ולפעמים ליד קברי צדיקים

עושים יותר מדי חפלות

ויותר מדי מכירות ויותר מדי ביזנס ויותר מדי דברים,

שזה לא מתאים ודאי, אם היינו שואלים את הנפטר אם זה מתאים לו שיהיו בתערובת אנשים ונשים במסחר כזה,

ודאי שהם לא היו מסכימים.

כמו שאמרו גדולי הפוסקים,

שללכת בלג בעומר לרבי שמעון בר יוחאי זה גובל בייסור.

למה?

כי באים אנשים ונשים וטף בתערובת

ובחוסר צניעות,

וכולם מצטופפים ועולים במאות אלפים,

ובטח שלא נוח לצדיק דבר כזה.

דבר נוסף, עושים שם שחיטות ושוחטים כבשים והכול לכבוד הצדיק כאילו,

ולא תמיד השחיטה כראוי בתנאים כאלה,

ולפעמים יש עניינים של ניכור ודברים כאלה, שיש בזה מכשלות,

והתפרסמו כבר דברים כאלה וכולי.

גם אלה שהולכים לפעמים לאומן,

אז יצאו שמועות קשות מאוד שלא כולם נשארים עם הכוונות שהגיעו לשם,

ומתפרסים בשטח ויש שם דברים לא טובים,

וכן, על זה הדרך. לכן,

הכי טוב לא להתערב.

כן, הנה, שם האחד עם כיפה לבנה.

שלום, הרב.

רציתי לשאול על, אם אתה מכיר את המשפט,

שליחי מצווה אינני זוכים.

עכשיו, חשבתי על זה, ובעצם כל מצווה, כל דבר שאתה עושה הוא לשם מצווה.

עכשיו אתה הולך לישון,

אז בשביל שמחר תהיה בבוקר רענן,

בשביל ללכת לעבודה.

זאת אומרת, כל דבר שאתה עושה זה לשם מצווה,

ככה שאתה אף פעם לא יכול להיות ניזוק.

אתה מבין, אז... שלוחי, אני חושב שיש לדקדק,

שזה שלוחי מצווה אינם ניזוקים, ולא עושי מצווה אינם ניזוקים,

אלא שלוחי.

השאלה מי שלח אותם ולאיזה מטרה הם נשלחו, ומה כוונתם בהליכתם.

ואם הכוונה שלהם היא רק המצווה,

אז זה יכול להגן עליהם.

אבל אם יש בזה תערובת אחרת,

אז אפשר שהם לא יהיו ניצולים.

יכול לקרות להם גם אסון.

הבנתי, תודה. ועוד שאלה אחת?

שמעתי באחת ההרצאות שלך, הדי-ישונות,

שכתבת שם, שדיברת ביחזקאל מ',

על מלחמת יום הכיפורים.

עכשיו, השאלה שלי זה,

יש שם רק תאריך? לא כתוב שם מה הולך לקרות באותו תאריך.

אחרי זה יש שם מלחמה.

מילה מלחמה מוזכרת אחרי, ב-25 שנה לגלותנו וכולי, אז יש את המילה מלחמה אחרי זה.

אז זה רמז.

רמז לא חייב להגיד הכול. רמז זה רמז.

אה, אוקיי. תודה.

תהיה בריא.

תודה.

כן, הנה פה הגברת. בסדר, בסדר.

שלום.

ערב טוב.

ערב טוב. רציתי לשאול את הרב,

מה המקור ללבוש של הציבור החרדי שחור לבן?

כי ידוע, אין שום הלכה בשולחן ערוך

ללבוש שחור לבן. בכל אופן, רואים ציבור שלם

שלובש את הלבוש הזה.

אין חיוב ללבוש שחור לבן,

אבל כיוון שבחרו בזה ללבוש שחור לבן בגלל גזירת הגלות,

שחייבו אותם ללבוש כך,

והם הפכו את זה למלבוש כבוד, אז ממשיכים בזה.

כמו שחייבו באירופה את שומרי תורה ומצוות הגויים, חייבו אותם ללכת עם כובחים שיש בהם זנב

של שועלים,

אז הם עשו את זה לכבוד ולתפארת, ועשו מזה שטריימל.

ובשטריימל יש עשרים וכמה זנבות של שועלים.

השטריימל הזה זה זנבות של שועלים,

והם הפכו את זה לכבוד ולתפארת.

אז לפעמים גם מה שגזרו עליהם,

שיהיה כאילו גנאי ואבילות וכו',

הפכו את זה

למלבוש כבוד.

אבל... כי לפעמים, כאילו,

מרגע שרואים בן אדם בלבוש כזה והוא לא מתנהג כראוי,

אז לפעמים הוא עושה חילול השם.

נכון.

הבגד לא עושה את החילול השם, האדם עושה.

יש עורכי דין שלבושים גם כן שחור והם עושים חילול השם,

ויש גם שופטים בשחור-לבן והם עושים חילול השם.

ויש גם חתנים בשחור-לבן והם עושים חילול השם.

זה לא קשור למלבוש,

זה קשור לבן אדם.

אם הבן אדם חלל שם שמיים,

הוא יכול לעשות את זה גם עם ג'ינס.

לא צריכים דווקא שחור לבן, ולא לתלות את זה במלבוש. לא המלבוש עושה חילול השם.

מי שנמצא מאחורי המלבוש.

אז למה שהיום כאילו כל אחד יתלבש איך שהוא רוצה?

לא יוצא... כן, אבל תשמעי, גם בצבא החליטו שיש איזה בגד אחד שהוא משותף לכולם כדי להגדיר

את האנשים.

אדם שייך למחנה מסוים, הוא לובש בגד מסוים.

אדם שלא רוצה להיות מוגדר, הוא לובש מה שהוא רוצה.

נכון, אבל... אדם שרוצה להגדיר את עצמו, הוא מתלבש בכוונה, בצורה כזאת.

מה שקורה, שלפעמים בן אדם נכנס לבנק,

והודיעו ברדיו על איזה כתבה,

אז על כל הסטיגמות של כל הציבור הזה נדבקו לאדם הזה, אפילו שהוא לא עשה כתבה. נכון, עשו כתבה על חייל שהוא סרח,

אז כל חייל שנכנס לבנק אומרים שהוא סרח.

בדיוק אותו דבר.

אז זה לא טוב. אם אמרו שיש אחד שהוא אינסטלטור,

אז כל אינסטלטור בסכנה.

אז זה דבר לא טוב, כאילו. בטח שלא טוב. אחד שנהג ברכב עשה תאונה, אז כל מי שנהג ברכב חשוד על תאונות.

בדיוק אותו דבר.

תודה רבה.

תהיי בריאה.

ערב טוב, כבוד הרב, אם אפשר לא לצלם.

אין אפשרות כזאת. לא לצלם. אין אפשרות כזאת.

איך?

אין אפשרות כזאת.

איזו שאלה בלי צילום.

אין דבר כזה.

אפשר לוותר על השאלה.

לא רוצה שיצלמו.

הבנתי.

אבל אין אפשרות.

לא, הם לא רוצים שיצלמו.

אז תשאל אותי אחר כך, אחרי ההרצאה, בסדר? כי אני לא אהיה פה, אני כבר תכף הולך.

הבנתי, אז זה בעיה.

אפשר לשאול את השאלה או לא? מצידי אתה יכול עם שני מיקרופונים לשאול.

אדם שמחזק אנשים באמונה.

כן.

בסוף כשבא לו ניסיון, הוא נופל באמונה.

כן. מה הוא יעשה כדי לא ליפול באמונה?

מה שהוא הציע לאלה שהוא חיזק אותם, יציע לעצמו ויעשה.

הבנת את התשובה?

כתוב נאה, אני אמרתי לו לצלם והוא מצלם את זה, וזה לא יפה.

כתוב נאה דורש,

נאה מקיים. אדם שדורש מאחרים להיות כך וכך,

צריך בעצמו להיות כך וכך.

מי שמרגיש שהוא לא יכול בעצמו לעמוד בניסיון,

שלא ידרוש לאחרים.

אם אפשר רק למחוק את התמונה הזאת.

תהיה בריא, תודה. אפשר לצחוק, אבל זו הבקשה שלי.

טוב.

השואלת הבאה, רגע, מגיעה לשואלת. תן לה שמה לגברת.

אני נתתי לך קודם ואתה העברת לה.

כן, כן.

אפשר לתת פה?

בבקשה. ערב טוב.

השאלה שלי קצת מורכבת, או לא מורכבת.

אני תושבת שדרות,

וישנו אצלנו בשכונה בחור מאוד יקר, אברך מאוד יקר,

שכל מוצא שבת אוסף את הבנים שלי ואת כל ילדי השכונה,

ופשוט מעביר להם שיעור תורה,

גם מראה להם כל מיני מצגות למיניהן,

ועושה להם מלווה מלכה,

ופשוט מחזק אותם.

קשה לי לתאר את ההתפעלות של הילדים כשהם חוזרים ממש מלאים,

אבל לצערי, לאחרונה אותו אברך מתכוון לעזוב את העיר כתוצאה מהקסאמים,

מהחרדות,

מכיוון שהוא אמר אמנם דבר נכון, אבל רציתי את עצת הרב.

הוא אמר גרסה כזאת שהיא נכונה, כשלא על אף אחד, לא עלינו, רק על הגויים,

כשישנה גזירה,

אז לצערנו הרב המשחית לא מבחין בין צדיק לרשע.

אז הוא כנראה שהוא חושש מזה, אני לא יודעת מה.

לכן מאוד כאב לי לשמוע שהוא רוצה לעזוב.

רציתי לדעת מה דעת הרב על המצב, כי אני אמרתי לו, בכל אופן, אני בתור אימא לילדים שרואה שזה מחזק אותם ומקרב אותם לבורא עולמים,

אומרת לו, אתה שלוח מצווה, מה אתה צריך לדאוג בכלל?

אתה בסך הכול מחזק, אתה לא אוסרם בכלל.

הוא בא על תשובה מאוד יקר ולא נעים לי לומר שהוא יושב פה באול.

פה איתנו,

אני לא אאסוף אותו, אבל אני אשמח שהוא ישמע פשוט את התשובה של הרב.

תודה רבה.

תראי, אי אפשר להגיד לבן אדם להישאר או לא להישאר, כי זה תלוי במידת הביטחון של כל אדם ואדם.

אם אדם חושש לחייו, הוא לא מרגיש שהוא כזה צדיק, שהוא בטוח בעצמו,

אי אפשר להגיד לו להישאר.

כי אם אדם נמצא במקום סכנה,

אז זה לא תמיד הגבורה להישאר באותו מקום אם הוא חושש.

לפעמים גם הרגשת הלב של האדם אומרת משהו.

אבל צריך לדעת דבר אחד,

אדם שהוא צדיק גמור לא צריך לחשוש בכלל.

מה שהוא אמר זה נכון,

שכשיש גזירה ונשלח המשחית,

הוא לא מבחין בין צדיק לרשע,

מדובר בצדיק שאינו גמור.

בצדיק גמור

אז הוא מבחין

והוא לא נוגע בו.

אבל מי יכול להעיד על עצמו שהוא צדיק גמור, שהוא לא חושש?

אז יש כאלה שהם בעלי ביטחון.

זאת אומרת, הם רואים את הכול בעין, חיובית,

אנחנו צריכים וזה,

יש כאלה פטריוטים, יש כל מיני שמות.

אבל אם ישאל פוסק,

יכול להיות שיגידו לו במצב מסוים,

תקום ותלך.

יכול להיות שבמצב מסוים

יגידו לו עדיין לא.

תלוי.

מה רמת הסיכון ועד כמה לקחו את זה פרויקט האויבים

וכמה אדם צריך להסתכן.

זו השאלה. וזו שאלה שנוגעת לכל אחד בנפרד,

זו לא תשובה כללית,

תשובה פרטית.

רק במקום שהוא סכנה ברורה לחלוטין,

אז לא יגידו לאף אחד להישאר במקום בשביל לקבל את הפגזים ולהיות גיבור.

אף אחד לא נדרש להיות טרומפלדור.

גם טרומפלדור לא היה גיבור.

כן.

הנה שאלה.

מארגן הרצאה, לא?

כן או לא? כן. מארגן הרצאה. מגיע לו.

אבל לא את זה רציתי להגיד.

הרב, במסגרת הפעילות שלנו,

בזיכוי רבים, הגיע אלינו זוג שרצו להתחתן.

אשתי מטפלת בקלות והציעה להם, אם אתם מתחתנים אז אולי באמת כדאי שתעשו חתונה יהודית,

חתונה נפרדת,

ותבנו בית יהודי לכל דבר, וכשר.

הם הסכימו לקבל עליהם.

אחרי שבועיים התברר שהבחור הגיע מברית המועצות,

והוא לא היה מהול והתנינו לו שהחתונה תתקיים רק בתנאי שהוא יעשה מילה.

אז ברוך השם, מסיעתא דשמיא הוא הסכים,

ולב לאחים לקחו אותו לירושלים, מלו אותו כדת משה וישראל,

וברוך השם התחזקו ועשו חתונה חרדית לכל דבר.

בדקתם שהוא יהודי?

בדקו שהוא יהודי, הכל בדוק,

אחרת ללב לאחים לא היו עושים לו את הברית.

מה שאני רוצה לחשוף את העניין,

זה כמובן גם בהסכמתו,

אני אומר, אם אדם כזה הסכים להגיע למצב,

לקבל עליו את כל הנושא, במיוחד אחרי שהוא עשה ברית, הוא אומר שהוא הרגיש הרגשה נפלאה כזאת,

שהוא לא מוכן להגיע למצב של חילול שבת עוד פעם.

הוא נמצא איתנו פה,

ורציתי באמת,

גם בנושא של נשים שדיברו פה על נושא של כיסוי ראש,

אז האישה גם קיבלה עליה כיסוי ראש והתחזקה,

ברוך השם.

המשפחות של החתן והכלה לא כל כך הסכימו לעניין, אז ברוך השם הם שכרו דירה,

והם גרים היום בבית לבד,

והייתה הרבה סייעתא דשמיא ועזרא,

ולאט לאט עוזרים להם עם המצרכים ועם הדברים.

מה השאלה? ברוך השם.

השאלה היא, זאת אומרת, נשים ששואלות על נושא של כיסוי ראש,

רציתי שיראו גם פה וגם באינטרנט, בכל העולם, שאם אדם מקבל עליו דבר כזה והאישה מקבלת עליה כיסוי ראש,

אז לא צריכה להיות בעיה לכל אישה אחרת. כמובן הבחירה היא שלה או של אדם אחר שרוצה לשמור תורה ומצוות.

והיהודי הזה כל בוקר מתפלל איתנו בנץ,

הוא עושה השתדלות,

ובסייעתא דשמיא גם מצאנו לו מקום עבודה,

וברוך השם הוא לאט לאט הולך ועולה למעלה-מעלה.

תהיה בריא.

תודה.

חשבתי שפרסומות בסוף, ראיתי פרסומות באמצעים.

הלו?

מי זה?

איך פותחים פה?

איימנוט, איימנוט.

בלי אהלות, תפתח.

הלו?

הרב.

כן.

ערב טוב, הרב. יש בקשה?

הרב.

מן איפה אתה?

אני גר בנתיבות, הרב.

אז למה לא באת לאולם?

הרב, ביקשו ממני דרך אח של חבר.

יש איזו פעוטה שנולדה עכשיו,

והמצב שלה בין חיים למוות. אם הרב יכול לברך אותה?

מה השם של הנולדת?

יש לה שם כבר או עוד לא?

עדיין לא. השם של היולדת זה רויטל בת גילה?

הנולדת לרויטל בת גילה, השם ישלח לרפואה וישועה מהרה, מהרה.

מהרה.

תהיה בריא.

תודה לך הרב. תהיה בריא.

שאלה.

הנה יש שם בחור בסוף, תרים את היד גבוה.

שלום, כבוד הרב.

כן?

שאלה הלכתית לגבי אם אני משתמע בקריאה של צבע אדום באמצע תפילת עמידה.

מה עושים?

שאלה צבאית.

השאלה, אם אתה נמצא בבית כנסת,

לאן אתה רוצה לברוח? בוא נשמע.

למקלט, למקום מוגן,

ממ״ד או משהו.

למקלט.

תראה, אנחנו בזמן הטילים של סדאם יצאנו להרצאות,

ואז זה היה נחש צפע.

והיו שלוש הרצאות שהיה לנו נחש צפע,

ופתאום ראיתי חלק מהציבור שמים מסכות על הפנים.

אז שאלתי מה קרה, אמרו יש אזעקה בחוץ, לא שומעים.

אז אמרתי להם, במקום המסכות, בואו נגיד תהילים.

התחלנו להגיד, שיר למעלות אשא עיני אל הערים מאין יבוא עזרי.

בפעם הראשונה הזו, כשהייתי בחולון, נשקלטת שנקראת כיצד להתנהג בשעת אזעקת אמת.

ושלושת רבעי שעה אמרנו תהילים,

כי לא ידענו אם הייתה הרגעה או לא.

מכל מקום אחרי זה התברר שפעם ראשונה תהילים נפלו על כפר ערבי.

עכשיו, איפה יותר בטוח? אני לא יודע מה להגיד לך.

זה תלוי בך. טוב.

אני לא מהגה.

תודה רבה.

תהיה בריא.

כן, פה.

תן לגמרי פה.

כבוד הרב, יש לי שאלה.

איך זה שצדיק ורע לו ורשע וטוב לו?

והשאלה נובעת, אני שואלת את זה בגלל שאני כבר שנה וחודשיים מתחזקת,

והיסורים לא פוסקים.

המשפחה שלי לא חרדית וגם לא חוזרת בתשובה,

וכל הזמן אני הופכתי להיות כמו לעג בשבילם.

הם כל הזמן אומרים לי, אה, את חזרת בתשובה, כיסת את הראש, תראי איזה חיים יש לך, תראי איזה זה, מה פה, מה שם.

ואני אגיד לך מה, כבוד הרב,

הרבה פעמים קרה שכמעט הורדתי את הכיסאו ראש, ואמרתי,

באמת, למה לי?

גם כשהייתי חילוניה וגם כשכיסאתי את הראש,

המצב נשאר אותו דבר.

הרי ברגע שכיסאתי את הראש חשבתי שאולי אני אראה אור בקצה המנהרה,

אבל אני לא רואה את זה, כבוד הרב, והמצב ממשיך להיות אותו דבר.

כאילו לא כיסאתי את הראש ולא חזרתי בתשובה,

ולא שום דבר. וגם רציתי לדעת מה אני יכולה לענות להם ברגע שאני הופכת להיות לעג למשפחה שלי,

והם מנסים כמה פעמים לתפוס את הכיסאו ראש שלי.

להוריד לי את זה מהראש.

אפילו היום, כרגע, לפני שהגעתי להרצאה,

הם שאלו אותי לאן אני הולכת, אני התלהבתי, אמרתי, אני באה להרצאה של הרב אמנון יצחק.

והם אמרו לי, תפסיקי לבלבל במוח, לאן את הולכת, מה את עושה? זה רק דת, דת, דת,

כל הזמן דת, תפסיקי,

תלכי למקומות אחרים, תהני יותר, תפסיקי להיכנס יותר מדי לדת. אז תגידי לי, כבוד הרב, איך אני יכולה לענות להם?

ואיך אני יכולה להמשיך להתחזק?

טוב.

טוב.

בואי נגיד שאתה היית במצב

שהמצב הכלכלי שלך היה לא טוב,

ופתאום, בלי עין הרע, שפר מזלך והתחלת להתעשר.

אבל למרות שהתחלת להתעשר,

המשיכו הייסורים ובאו המחלות ואפילו קצת דיכאונות,

והמשפחה אמרה, נו,

מה עוזר לך הכסף?

זרקי אותו, הוא לא עוזר שום דבר.

מה זה כסף?

הנה, את סובלת, מתייסרת, הכול.

זרקי את הכסף!

מה את מחזיקה כסף? בשביל מה את צועבת אותו בארנק?

סתם נפיחות, לא עוזר שום דבר.

הנה, יש לך כאב שיניים, מה עוזר הכסף? שימי בתוך הזה סתימה, מה תעשי?

זרקי את הכסף, מה קרה לך?

מי מחזיק כסף כשמרגישים לא טוב?

זה אף אחד לא יגיד, נכון?

אף אחד לא יתנפל על הכסף.

אבל על כיסוי ראש?

על כיסוי ראש אשם,

בכאב שיניים,

בכאב אוזניים,

בכאב עיניים,

זה רק הכיסוי ראש עושה את זה.

תורידי אותו, תשתחררי.

מה זה, אחרי זה תרגישי איזה פנן,

איזה יופי, על בטוח,

על בטוח, על בטוח.

אז יש לי העצה לרופאים.

אם הם רואים שמישהו חולה,

יגידו לו, שים כיסוי ראש.

ואז הוא ימשיך להיות חולה, ואז יגידו לו, תוריד את הכיסוי ראש.

אז ירד לך כל המחלות, כל הבעיות, כי הכל בגלל כיסוי ראש.

איי, איי, איי, איך יצר הרע, יש לו שליחים.

שולח לך משפחה שלמה עלייך, יעני, לא מניחים לך.

מושכים לך מהשערות, זה כאילו לוקחים לך את הארנק,

וזורקים את הכסף. אם מישהו היה עושה לך את זה,

לוקח את הארנק וזורק לך את הכסף, מה היית עושה לו?

היית שומרת לו את הראש.

פתאום מורידים לך את הכתר, הקדוש ברוך הוא קורא לזה כתר,

עטרה של האישה, האישה היהודייה, צנועה,

מלכה,

וזורקים לה את הכתר. אומרים לו, עזבי אותך מכל זה,

לכי, תשתגעי,

באיזה מועדון,

עם הרבה עשן,

מסריח מאלכוהול,

עם הרבה אורות,

לכי שמה,

תקבלי כאב באוזניים,

תלכי לישון מעייפות,

תקומי עם ריח מלא סיגריות,

איזה חיים,

איזה חיים.

מה זה ללכת לשמוע דברי תורה עם כיסוי ראש על הראש?

אוי ואבוי, מה זה, קסדה?

מה, תשתגע?

מה קרה לך?

איי, איי, איי, זה העצה?

כבוד הרב, אני שואלת מתי הסירום יפסיקו.

מתי מה? איסורים יפסיקו? איסורים יפסיקו, אבל צריך לנעור בקצה המנרה. דוד המלך היה רגל רביעית במרכבה,

והוא סבל איסורים,

ורדף אחריו שאול המלך להרוג אותו,

ורדפו אחריו הפלישתים,

והעמים מסביב,

ודואג האדומי,

וחיתופל היועץ שלו.

מי לא רדף אחריו? מי לא רצה להרוג אותו? מי לא ביזה אותו?

היה שישה חודשים מצורע,

היה רוח הקודש סרה ממנו, סנהדרין פרשו ממנו.

מה הוא לא עבר?

מה הוא לא עבר איסורים?

כל גליך ומשבריך עלי עברו.

אין, צונאמי אחרי צונאמי, צונאמי אחרי צונאמי.

ומה הוא עשה?

מזמור, מזמור, מזמור, למנצח, שר, שר,

למנצח, מזמור לדוד,

מבורחו מפני אבשלום בנו, הוא בורח ואומר מזמור, יא חלאו להו,

יא חלאו להו.

הבן שלי רודף אחריי להרוג אותי, איזה כיף.

ואת, יש לך קצת איסורים.

האיסורים היחידים שלך זה המשפחה.

כל השאר זה חפיף דלין.

אין בן אדם שאין לו איסורים.

אין בן אדם לא עשיר ולא עני, לא חכם ולא טיפש.

אין אדם בלי איסורים.

לכל אחד יש מנה של איסורים.

מה העצה? את יודעת מה העצה? כן, זה מה שאני שואלת. מה העצה? לא, אי-אפשר להתפטר מהם.

אפשר להפוך אותם לטובה.

מה הפירוש?

כמו שמזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה ועד אחרית שנה,

ככה בראש השנה מנת האיסורים שיקבל אדם

עד סוף השנה קצובה לו אל תיגע.

אלא מה?

אלא מה?

מה יעשה אדם חכם?

אומר דוד המלך, עליו השלום,

אך טוב החסד ירדפוני כל ימי חיי.

נשבתי בבית השם לאורך ימים.

שואלים חכמים, למה אמר דוד המלך אך טוב החסד ירדפוני?

ירדפוני, רדיפה, רודף, זה שם לא טוב.

אלא היה צריך להגיד, אך טוב החסד יבואוני,

ימצאוני.

למה ירדפוני? לרדוף אחרי מישהו זה לא טוב.

אלא מה אמר דוד?

אומר החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה.

אומר, כיוון שמנת האיסורים של כל אדם קצובה לו וחייבת לבוא עליו,

מה יעשה?

יש עצה.

שהוא יבחר את האיסורים.

איך בוחרים איסורים?

אם בן אדם מחליט,

במקום שיבואו עליי מחלות וצרות ודכאונות,

אני אלך ואעשה חסד,

אטלטל את עצמי ממקום למקום,

אשא בעול עם אחרים, אסייע להם, אדאג להם,

אני אעשה את זה. אני לא אשב שקט ושאנן בביתי,

אני אקום ואני אעשה מצוות.

אני מתייסר, עולה, יורד, הולך, מעמיס, עוזר.

אני עושה, זה איסורים.

אני בחרתי אותם.

אני בחרתי אותם.

אז קודם כול אני יכול לסבול אותם, כי אני בוחר מה שאני יכול לסבול.

דבר שני, אני מקבל עליהם שכר.

אם זה איסורים שאני לא בחרתי, זה עונש.

אבל אם זה איסורים שאני בחרתי,

זה מצוות.

על המצוות, לא רק שאני נפרע מהייסורים,

אלא אני גם אקבל עליהם שכר.

מה אמר דוד?

אך טוב וחסד ירדפוני.

אם כבר הייסורים צריכים לרדוף אחריי,

אני מבקש שהם יהיו של טוב וחסד,

שאני אעשה טוב לבריות,

חסד לבריות.

ואז מה אני אזכה?

ושבתי בבית השם, אני אשב בבית השם לאורך ימים.

אני עוד אקבל על זה שכר, אני אקבל גם עדר על זה.

אז במקום שתחכי לייסורים ותספרי אותם ותבדקי מה המצב,

קומי לקראתם ותעשי למען אחרים.

במקום שהם יטיפו לך מוסר, תני להם דרשות.

תתחילי להסביר להם.

אתם, אין לכם דעת, אתם לא מבינים מה אתם מפסידים.

את תחליט, אנחנו לא נמלים,

אנחנו לא ג'וקים,

אנחנו לא חתולים.

אנחנו בני אדם, נבראנו בצלם אלוקים. נתנו לנו בחירה.

אנחנו צריכים לבחור בין טוב לרע,

ואני בוחרת בטוב, ואתם ברע.

אני, יש לי המשך, גן עדן.

אתם רוצים לחיות ולמות כמו ג'וקים.

גם ג'וקים מבסוטים.

הולכים, אין להם שוטר,

אין מס הכנסה, אין מע״מ,

אבל הם ג'וקים.

הבנת?

עד שיום אחד בא מישהו שנגעל,

טאח, עושה לאחד כזה ככה, משפריץ ולהתראות.

זה מה שקורה בסוף.

אנשים חיים בעולם,

פתאום קורה להם אסון, תאונה, לא יודע מה, טאח, הלך.

מי זה היה?

כלום. ג'וק.

כבוד הרב, רק שאלה אחרונה.

כן.

איך

מחזירים את שמחת החיים שהייתה?

איך? איך מחזירים שמחת חיים שהייתה?

אפשר לקחת שירים משמחים,

אפשר ללמוד תורה, פיקודי השם, ישרים ושמחי לב,

אפשר לשים ריח טוב שהוא נותן שמחה,

בית נקי נותן שמחה, חברה טובה נותנת שמחה, לנפש, לנפש. לנפש, דיברתי לנפש, הגוף לא שמח בכלל,

ולפעמים לצאת להתאוורר במקום שמותר.

כל זה מביא שמחה,

נכון?

את רוצה לראות שאנשים שמחים?

רוצה לראות?

תן להם מוזיקה, נו.

תן להם.

תן להם.

צלם צלם שהיא שוחקת, צלם צלם

צלם צלם צלם צלם צלם צלם

צלם צלם צלם צלם צלם צלם

תלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צלם צ

‫כן, יהודים יקרים, יש פה שיחה מארצות הברית.

‫הלו?

‫-הלו.

‫-יואו.

‫-שלום, יום טוב. ‫הייתי רוצה, בבקשה, ‫שרה לברך את הזוג דלי ואבי

‫בשלום בית.

‫-מאיפה אתם?

‫מנייפוליס.

‫-מנייפוליס.

‫תגידי לי משהו,

‫בשביל שלום בית צריך ברכה? ‫שיסתדרו, יוותרו אחד לשני.

‫וויתרנו, אבל אנחנו צריכים ‫את הברכה שלך.

‫אם אתם מוותרים אחד לשני, ‫השם ישרה את השכינה ביניכם, אמן. ‫-אמן.

‫תודה רבה, תהיה בריא, אמן. ‫הייתי רוצה עוד ברכה, בבקשה, ‫לפרנסה טובה, ‫להיאחז כאילו לרבקה.

‫טוב, השם יזכה אתכם לפרנסה טובה מהרה.

‫אמן.

‫הם חושבים בנתיבות שאין כסף,

‫והם לא יודעים שבאנפוליס אין כסף.

‫תהיו בריאים, כל טוב. ‫-תודה רבה. שלום שלום.

‫אתם רואים? אתם במצב טוב.

‫עוד שאלה למי יש?

‫תן לו.

רק רגע.

‫-ערב טוב, כבוד הרב. ‫-אהלן.

‫מה שלומך? ‫-ברוך השם תמיד. ‫-אנחנו נפגשים מדי פעם. אני, איך כתוב? ‫שלעולם לא תהיה ברכת היות קלה בעיניך.

‫לי ברור שיש לך, הרב, נשמה גבוהה בשמים, ‫והכדוש ברוך הוא הוא שלח. ‫-יש לי נשמה פה בארץ.

‫לעלות לשמים.

כתוב כסולם מוצב ארצה,

וראשו מגיע השמיים ויש זרה, ‫ואמרו יצחק שליטא,

בעזרת השם, שהמשך ייתן לו סיעדה דשמיא,

‫וכח,

ברצון, בכוח להמשיך מעלה-מעלה לזכות את עם ישראל. ‫-אמן.

זו הקדמה קצרה.

וואי וואי.

הייתי רוצה לשאול את הרב שתי שאלות ‫שאני חושב שהן חשובות לכל אחד מעם ישראל.

השאלה הראשונה,

כידוע, אחרי 120 שנה, אחת מהשאלות יישאל האדם ‫אם קבעת עיתים לתורה.

יש מי שלומד זוהר, ‫יש מי שלומד משנה ברורה, ‫יש מי שלומד הרמחל, יש גמרא. ‫שהרב יציע את ההצעה, איך אומרים? דבסט.

מה ההצעה של הרב לקביעת עיתים לתורה, ‫לבוא אחרי 120 שנה, ‫להגיד, למדתי את הדבר הכי נכון? ‫זו השאלה הראשונה.

והשאלה השנייה,

אחרי 120 שנה, מה הרב מציע לעילוי נשמה,

הכי טוב לעשות לאדם נפטר או נפטרת פה בעולם הזה?

‫שהשם ייתן לך ברכה והצלחה וסיעתא דשמיא, ‫תמיד אמן כן יהיה רצון.

אמן.

תראה, במסגרת של לימוד בישיבות, ‫אז יש את המסגרת שהישיבות החליטו,

‫וגדולי ישראל החליטו איך ללמוד.

אם זה אדם יחיד שאין לו מסגרת כזאת ‫והוא לא יכול ללמוד,

אז שליש במקרא, שליש במשנה ושליש בגמרא,

כמו שאומר הרמב״ם,

‫ואחרי שהוא ידע את כל זה, ‫יעסוק כל ימיו בתלמוד ובהלכות.

עכשיו,

זה העיקרון,

אבל בין לבין צריך להשלים עוד כמה דברים,

ללמוד

קצת מוסר,

חייבים בדור הזה מוסר,

לא קצת, אפילו קצת יותר מקצת,

וללמוד על מנת לקיים, זה העיקר.

אם אדם יעשה כן, ילמד גם אגדה, שזה פותח את הלב,

ויהיה כל הזמן שקוע בלימוד,

יעלה ויתעלה. ככה אני למדתי.

אני לא באתי ממסגרת של ישיבות,

אני למדתי לבד.

ואני למדתי בסדר הזה, פחות או יותר, וככה

התקדמתי לאן שהתקדמתי.

זה לא אומר שלכולם זה טוב ונכון,

אבל שאלת אותי, עניתי אני.

לגבי מה הכי טוב לעילוי נשמת אדם שנפטר?

להחזיר יהודי בתשובה לעילוי נשמתו.

אם אתה מחזיר יהודי בתשובה לעילוי נשמתו,

כל הזכויות שלו ושל זרעו אחריו עולות אליו.

אז ממילא זה זכויות ללא הפסק.

איך אפשר לעשות כזה דבר?

אם אתה לוקח דיסקים, DVD, טייפים, וידאו, לא משנה מה,

ואתה מחלק לאנשים בשביל שהם יחזרו בתשובה. אם תפסת אחד,

אמר המארחו,

תלמיד הארי הקדוש,

שכדאי לאדם לרוץ 70 שנה אחרי אדם אחד יהודי, להחזירו בתשובה.

70 שנה מהחיים שלך כדאי לתת שיהודי אחד יחזור בתשובה.

היום בימי ה-DVD אתה יכול להחזיר כמה בתשובה? משפחות,

וזה יכול להיות דורות.

רוצה שאני אעשה לך חשבון?

בוא תשמע.

אם בן אדם

יחזיר, שים לב,

עשרה,

בני אדם

בתשובה

במשך

דור

דור

נגיד 25 שנה דור,

במשך דור הוא החזיר עשרה בני אדם.

העשרה האלה,

אם כל אחד מהם אותו דבר יחזיר במשך דור עשרה,

דור שני כבר יהיו מאה מהעשרה הראשונים.

אם כמותם יעשו בדור הבא,

כל אחד יעשה עשרה,

הם יהיו כבר אלף.

הדור הרביעי יהיו עשר אלף.

חמישים מאה אלף?

מיליון.

עשר מיליון?

מאה מיליון?

מיליארד?

עשר מיליארד בעלי תשובה בעשרה דורות,

אם עשית רק עשרה בעלי תשובה בדור אחד.

זה עוד בלי הילדים שלהם והצאצאים.

הבנת?

אתה לוקח זרע אחד, שם באדמה, יוצא עץ.

בעץ אזרחים אתה שם באדמה, נהיה ג'ונגל.

הכל התחיל עם זרע אחד קטן.

עם DVD אחד אתה יכול להפוך עולם ומלואו.

איך עושים את זה?

אם אתה מוכן להשקיע שקל וחצי ביום מכספי מעשר,

בחודש זה בערך חמישים שקלים,

בעשרים חודש זה אלף שקל,

לשנה בשמונה חודשים שאתה נותן שקל וחצי בלבד ליום,

כנגד שחרית מנחה ערבית חצי שקל כל תפילה.

אתה לוקח מאה DVD,

ומחלק אותם לאנשים רחוקים.

אני מבטיח לך שאתה תופס כמה יהודים שחוזרים בתשובה.

לא אחד,

כמה.

ומהם תעשה את החשבון כמו שעשינו.

אם אתה לא יכול לחלק,

אנחנו נחלק בשבילך.

ואם לא, אנחנו ניתן לאחרים שיחלקו.

אבל אתה צריך להשקיע שקל וחצי ביום. משתלם או לא?

אדם, הוא מהדיסקים להביא,

אנחנו יביאים, אני אכפזר אותם, נפזר אותם לדבר.

מי עוד רוצה לזכות, גם כן לקחת 100 DVD בשקל וחצי ליום,

יכתוב שם

ושם האימא, וגם יקבל ברכה.

מי שרוצה ירים את היד, תן להם מוזיקה,

ינלו, יחזרו.

כמה דקות למלא ולהחזיר.

ירם ובוינקר בכל יום תומין.

50 שקלים לחודש כפול 20. מי שרוצה באשראי,

להעביר כרטיס, יכול פה, הנה ליד המצלמה האמצעית,

להעביר כרטיס צ'יק צ'אק מה-DVD.

שקל וחצי.

לשבת, לשבת. אנחנו לא סיימנו.

אדיר בנימין בן-שמאה, יהודית בת-פל-אי,

תמוהה שלמה מהרה.

נרשום שם ושם האימא, באיזה ברכה רוצים.

יחד אם שמוי, אוי, ירם ובוינקר בכל יום תמיד.

עוד היה בת יהודית, תצליח בהשתלת הכבד.

יום הלב ובוינקר. יום הלב ובוינקר בכל יום תעמיד.

אפשר להפריע עוד מעט?

אפשר להפריע עוד מעט?

ובוינקר בכל יום תעמיד.

בכל יום תעמיד.

מי שרוצה ירים את היד. שקל וחצי הזדמנות.

שנים בת אסתר, פגועה שלמה מהרה.

תן לנו ימים של אושר, ואותם תמיד נשמור.

יד אוהבת, מחממת, ברגעי אברות.

הכאבה כבתינו ברוחות. שרה, חיה, איריס, בת.

לוסי, רפואה שלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל. אמן.

יעקב אוחיון בן רינה.

ימית שירה אוחיון, זרע חי וגיאה.

לשבת.

לשבת.

הערב הזה להצלחה והצלה של עם ישראל לעילוי נשמת רבי יהודה בן תמו, ומזל בת תמו, מנוחתם עדן.

חזרה בתשובה של אברהם בן חנה,

חי בן חנה,

חביבית בת חנה וגליה בת חנה, יזכו לשוב בתשובה שלמה.

ולהצלחת כל התורמים, שיתמלאו משאלות ליבם לטובה.

אהרון בן מסעודה,

ענת בת מיכל, הצלחה וברכה בכול.

איש בן ימינה, שמחה בת אישה, יצחק בן שמחה.

מסעוד בן?

ימינה, רואה שלמה מת.

לשבת.

מאור בן רבקה יזכה לרפואה שלמה וזיווג הגון מהרה.

מאיר בן רבקה יזכה לזיווג הגון מהרה ורפואה שלמה בכל העברה מגידיו.

איתן בן לינה, רפואה שלמה מהרה.

מאיר בן מסעודה, זיווג הגון מהרה.

חנן חננניה בן רינה, לעל עניין בת אישה, זיווג הגון מהרה.

אסתר סוויסה, בת ציפור החזן, לידה קלה,

קטרנגולת.

לעילוי נשמת זוהרה בת עיזה.

ולעילוי נשמת מסעודה סוויסה בת זוהרה, תנוחתם עדן.

ובסוף כל הדרכים עונה אליו.

ולכן יש ליהנות מהקיים.

אמרים חוזית וגם נשתה לחיים.

שם ממלא משארות ליבם של התורמים ותשובה לכל עם ישראל.

מזל ויהודה חורף, ברכה והצלחה.

פרידה בת בחמן, רפואה שלמה.

רינה בת הוידה, גדעון בן שודיעה,

כמו השלמה, זיווג הגון ועוד בת אורלי.

רפואה בהצלחה.

זוהר ואסתר, פנחס מאיר אליהו, שרה איאלה.

רבקה יוסף,

שלמי רניה ויהודה וזאנה, מרים סיגלית וכל המשפחה.

אזהרה בתשובה של עם ישראל, גאולה שלמה, עם מידות טובות לקדוש ברוך הוא.

כיסוי ראש?

כיסוי ראש?

סיצית?

כיסוי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי ראשי

ירד נוסי חיו לכו, כי רעשי שר יגיא לכו.

ירד נוסי חיו־לכו, כי נשי שר לא יגיא לכו.

ירד נוסי חיו־לכו, כי רעשי שר יגיא לכו.

תל אביב

גרע, כי רפיסה נגיע לך, גרע,

גרע,

גרע, כי רפיסה נגיע לך, גרע. זיווג הגון לאילנית בת לינדה, רפואה שלמה לרמון ישראל מאיר בן לינדה, רפואת תל אביב שבזיווג הגון רחל קרן בת לינדה.

הצלחת הנישואים של ראובן בן לינדה עם רבקה.

אליעזר רבי בן זיוה כהן, בן חיה בת לינדה כהן,

הצלחה בכל מעשי ידיהם.

ציון בן חיה ומשפחתו, רפואה והצלחה בכל מעשי ידיהם.

יפאל בן מרים קוטיאל, בנימין בן מרים, אוסף בן, איה, בריאות והצלחה.

כיפות, מי רוצה?

נקראת השם בשורה טובה.

וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

ודאי צ'ק

שני בת נורית ציפורה, זיווג הגול, מישור רשימתה, ליטל טובה, בת נורית ציפורה, זרע חי וקיים מהרה,

שלום בית, אורלי בת-גרוריה, רפואה שלמה מהרה.

פרנסה טובה והצלחה בחינוך הילדים, במיוחד לאבישי ראובן, בצילה כהן ולימוד בישיבה.

רפואה שלמה, חנה בת זוהרה, חנה בת שושנה בתוך שער חולי עמו ישראל.

שני שריד בת מסעודה, אסתר בת מסעודה, חזרה ותשובה בזיווג הגול.

סימה ובנת בת מסעודה, אורי בת חווה, מירב בת חווה, שני בת חווה, זרע חי וקיים, עוד אליה ספיר ומירב בן מסעודה,

רפואה שלמה, אסתר בת זמי, רפואה שלמה והצלחה,

ויוסף בן סימי, הצלחה.

יש עוד מי שרוצה לתת?

השם מברך את כל הקהל הקדוש הזה,

הם ונשיהם ותלמידיהם וכל אשר להם.

הקדוש ברוך הוא יתמלא עליכם ברחמים,

ימלא כל משארות לבכם לטובה.

כל מי שכתב ברכה, תתקיים בעזרת השם מהרה.

פרנסה טובה, זרע חי וקיים, זיווגים הגונים,

יראת שמיים טהורה,

תשובה אמיתית והצלחה בכל מכל כול,

ושהטילים שהם שולחים, יחזרו אליהם בחזרה.

לילה טוב.

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

עינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

או לטלפן ל-03-677779,

וגם לפקסס ל-03,

5743073. כתובתנו באינטרנט

www.sopar.net.

ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.

תודה רבה ותודה רבה ותודה רבה.