ברוקלין - כוחן של הברכות

- - - להלן תמלול הדרשה בלבד (בלי חלק השו"ת)

עיקרי הדרשה מתוך הספר 'להתעלות' ערך: מעלת הברכות (עמ' 78-88) באדיבות המחבר ר' שמחה אהרונוב שליט"א - ישר כח!  לכתבה על ספריו לחץ כאן - - - . 

תוכן ענינים: מעלת הברכות / 'שתים רעות עשה...' / כוונת הברכות; / השגת האדם לרוח הקדש; / נשמות המצפות לתקונן; / מניעת מגפות וצרות – בכח הברכות; / ישועות בזכות הברכות; / רפואה – בזכות אמירת הברכות בכוונה; / לברך בחיות ובשמחה! / מזונותיו מצויים לו בכבוד; / לברך מתוך סידור; / השקעה קטנה – רווח גדול; / ביטוח בריאות – ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר'; / הודאה ובקשה – כאחד; / המעלות שבברכת 'אֲשֶׁר יָצַר'; / שיחת מוסר וחיזוק מהמלאך גבריאל! / הסוד של 'מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה'; / הקורונה כמו השפעת; / השבח לה' זה הגנה ממלאך המות! / מה הסוד של יוסף? / 'מוֹדֶה אֲנִי... מֶלֶךְ!' / תחבולות לכוין בברכות; / 5 החסדים בברכת אשר יצר; / פרסומי ניסא!

ב"ה נלמד הערב דברים שבעצם אנחנו יודעים אבל לא תמיד מקימים...

מעלת הברכות

בגמרא נאמר: 'כל הנהנה מהעוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל' (ברכות לה:) דוד המלך אומר: "לָה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" (תהילים כד, א) ובמקום אחר אומר: "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" (תהלים קטו, טז) ולכאורה יש פה סתירה, הארץ היא לה' או לבני אדם? הגמרא מישבת את הסתירה ואומרת: 'כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה' כלומר, לפני שהאדם מברך שיכת הארץ כולה לקב"ה וכל הנהנה ממנה - נחשב גזלן! האוכל, שותה בלא ברכה – גזלן! אבל אם הוא מברך, הקב"ה מעניק לנו מטוב הארץ ופרותיה וזה בחינה של נטילת רשות מהקב"ה להנות מעולמו. 

'שתים רעות עשה...' 

בעל הפלא יועץ כותב (ערך ברכות): ישנם רבים החושבים שהם מברכים, אבל ברכתם פסולה מחמת שמדלגים כמה תיבות ואותיות ושתים רעות עשו; נהנין מהעוה"ז בלא ברכה, דהיינו; גזלנים! וגם מזכירין שם ה' לבטלה. עוברים על: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱ-לֹקיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו) וזה דבר מבהיל! כי חשבנו שאדם שמברך, גם אם לא מברך כראוי, אז בכל אופן, הוא יותר טוב מאדם שלא מברך בכלל, אבל לפי הפלא יועץ - זה לא כך. פשוט מאוד, זה שלא מברך בכלל, אז הוא רק גזלן, אבל הוא לא עובר על: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱ-לֹקיךָ לַשָּׁוְא" אז זאת אומרת, זה יותר גרוע. אלה שמברכים במהירות - אז בודאי שהם בולעים את האותיות ולא מבטאים את האותיות כראוי. עוד לא מדברים על כוונה. כי אדם צריך להתכוון. 

כוונת הברכות;

בסימן ה' בשו"ע כתוב: 'שהמברך צריך להתכוון'. מה מכוון? 

- "ברוך אתה ה' " – אדון הכל, היה הווה ויהיה. 

- "א-לקינו" – תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם. 

בכל ברכה. וזה לא מספיק.

מה זה 'ברוך'? וכי אנחנו נותנים ברכה להקב"ה 'ברוך אתה' כמו שמברכים מישהו? יש שיטה כזאת, אבל צריך להבינה של הגאון מווילנא ועוד. אבל בדרך כלל 'ברוך' – זה מקור הברכות! אתה ברוך כמו רחום, כמו חנון. 

'ברוך אתה' כשאני אומר 'אתה' אז אני רואה: שהקב"ה לפני, הוא נוכח לפני. כשאומרים 'אתה', זה למי שנמצא לפנינו. אז אני צריך להתכוון 'ברוך אתה' – אתה מקור הברכות. אתה, לנוכח.

- ה' – אדון הכל, היה הווה ויהיה. ויש גם שילוב של קוב"ה ושכינתיה.

- 'א-לקינו' – תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם ומשגיח עלינו בפרטות. 

- 'מלך העולם' – יחיד המנהיג. 

ואח"כ סיום הברכה.

כמה אנשים מכוונים ככה, לאט-לאט ואומרים, בברור: 'ברוך' (מפסיק מעט) 'אתה' (מפסיק מעט) ה'? 

איך מברכים בתפילה בכלל? איך מברכים 'ברכות השחר'? ואם זורקים את הברכות ככה - זה זלזול נורא ואיום!

השגת האדם לרוח הקדש; 

רבנו חיים ויטאל זצ"ל, כותב בשם האר"י הקדוש זיע"א שאמר לו: 'עיקר השגת האדם לרוח הקדש תלויה ע"י כוונה וזהירות בכל ברכות הנהנין, כיון שעל ידם מתבטל כח הקליפות שהם נאחזות במאכלים החומריים והם נדבקים באדם שאוכל. וע"י הברכות גוף האדם מזדכך ונעשה מוכן לקבל קדושה'. 

ומוסיף רבי חיים ויטאל: שהאר"י הקדוש היה מזהירו מאוד-מאוד בענין הברכות! 

וזה מפליא, אדם ע"י האוכל הגשמי, שבעיקר מה אדם אוכל? מה שהוא מתאווה! ע"י מאכל גשמי, אדם זוכה לרוח הקדש. איך? אם הוא מברך בכוונה ובזהירות בכל ברכות הנהנין. 

אז למדנו: שאדם שאוכל ומברך כראוי עם כוונה, מסיר את הקליפות והוא נעשה זך ומוכן לקבל קדושה ויכול להגיע למדרגה הגבוהה של רוח הקדש כשהוא מקפיד תמיד על ברכות הנהנין. 

נשמות המצפות לתקונן;

וידוע מה שכתוב בגמרא: 'מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דברכות' (בבא קמא ל:).

עוד מובא בספרים הקדושים שבמאכלים ישנם גם, מידי פעם, נשמות מגולגלות המצפות לתקון שלהם. ואם אדם אינו מברך כראוי על המאכל, הוא לא יצא ידי חובת הברכה ואותה נשמה שלא תוקנה בברכה שהיא נמצאת בתוך המאכל, מחפשת להזיק לו. 

ידוע המעשה באותה נערה שהיתה בזמן החפץ חיים: שנכנס בה גלגול. 

וכששאלו אותו: 'למה הוא נכנס בה?' 

הוא אמר: 'כי היא שתתה בלי ברכה!'. 

הבן איש חי מסביר את הברכה: 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן, עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי'; 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת' – הקב"ה. 'וְחֶסְרוֹנָן' הנפשות החסרות שצריכות גלגול. 'עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ' – אותן נשמות מכניס אותן 'עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ' – בפרות, בירקות, בדגים וכו'. לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי' – כדי להחזירן לשורשן מתוקנות. 

יש אנשים שמקבלים מחלות קשות, שונות ומשונות וחלק מהמקרים, זה מברכות שלא ברכו כראוי. ובמקרים רבים מתוך אלה, זה גלגולי נשמות שפוגעים פשוט באדם, כיוון שהם לא תוקנו והם צריכים לחזור שוב בגלגול. 

צריך להתרגל לברך לאט. אחרת זה זלזול שאין כדוגמתו. הרי אתה מקבל כל כך הרבה טובות מהקב"ה! אתה רעב - וה' ממציא לך מזון. ואתה, במקום לעצור ולהודות כמו שצריך על מה שאתה הולך להנות, אתה בולע את הברכה, כאילו 'עושה טובה' שאתה משחרר את עצמך מההתחיבות ובולע וטורף את האוכל!

מניעת מגפות וצרות – בכח הברכות; 

בימי דוד המלך מתו מאה (100) נשמות מישראל בכל יום! ודוד ברוח קדשו הבין: שהסיבה היא שלא מברכים כראוי, עמד ותיקן מאה (100) ברכות בכל יום - ופסקו למות. כל יום היו מתים מאה (100) יהודים! מאז שהוא תקן את המאה ברכות שחיב כל אדם לברך.

והסמ"ג אומר: 'שזה מצוות דאורייתא!' אמנם, אחרים אומרים: 'זה דרבנן'. 

אבל 100 ברכות בכל יום, זה חיוב הן מדרבנן והן מדאוריתא. וזה תיקן דוד המלך וברגע שתיקן - פסקו מלמות. מה יש ברור יותר מזה: שכשלא מברכים כראוי - יכולים למות? מי יקשור בכלל מיתה לברכות שברכו בלא כוונה?! יש מישהו שיעלה על דעתו שמתים בגלל זה?! 

הבית חדש אומר (אורח חיים סימן מו): 'שגזירה זו היא לא רק בימי דוד המלך, אלא היא גזירה תמידית בכל דור! ואין לדבר הזה תקנה אלא רק באמצעות אמירת מאה (100) ברכות כראוי בכל יום!'

זאת אומרת, הברכות מבטלות גזירות קשות, מגפות ודינים, אולם, אדם שמברך את המאה ברכות, אבל לא בכוונה הרצויה ולא כראוי בביטוי המילים, הרי אין ברכותיו ברכות וחלילה מזכיר שם שמים לבטלה ונחשב: גזלן!

ישועות בזכות הברכות;

'מידה טובה ממידת פורענות' ובזכות חיזוק באמירת הברכות בכוונה, זוכים לישועות מממקור הברכות. פעמים רבות אדם לא מחשיב כל כך את מעשיו בעוה"ז. אך עלינו לדעת: כל ברכה וברכה שמברכים לאט ובכוונה - מבטלת דינים רבים מעל עם ישראל. שהרי 'ישראל ערבים זה לזה' וגם מורידים שפע וברכות לעוה"ז. 

אנחנו נעמוד בהמשך על נקודות - שאף אחד לא מכיר! ויתברר לנו מה אנחנו מסוגלים לפעול בברכות הפשוטות היומיומיות שלנו!! 

מי לא רוצה להיות בעל זכות לבטל דינים וגזרות מעל ישראל?! אדם יגיע אחרי שנות חיים ארוכות לעולם האמת - ויראו לו: שביטל גזרות נוראות בזכות הברכות שלו בכוונה! - שמחה ואושר יהיה לאותו אדם. וביד כל אחד מאתנו נתן הדבר. 

ישנם מכתבים מרבי חיים קנייבסקי זלה"ה, התפרסמו (יט שבט שנת התשנ"ח) עקב מקרים נוראים שארעו באותו זמן ונכתב שם: "התיעצנו עם מורנו הגאון, רבי חיים קנייבסקי זצ"ל ואמר: 'כי יש לעורר לתשובה לתפילה ולמעשים טובים, כמו כן לעורר את ציבור ההורים המלמדים והמנהלים לזרז את ילדי התינוקות של בית רבן להזהר ולכוין היטב בברכות. וזאת ע"י שיתפללו שמונה עשרה (18) וברכת המזון בכוונה ומתוך סידור ולעודדם ולחזקם בחלוקת פרסים וכדומה ולהסביר להם את ביאור הברכות 'והבל פיהם של תינוקות של בית רבן' - מעורר רחמי שמים!". 

בשנת תש"ס, התפרסמה מודעה אחרת: "בעקבות ריבוי מחריד של יתומים ואלמנות, רח"ל! בשנה האחרונה, הוכרז בשבת קדש ז' סיון, בבית הכנסת 'לדרמן' בני ברק, על פי הרבנים גדולי ישראל שליט"א: לצאת בקריאה להורים ומחנכים ומנהלים לעורר את ילדי התשב"ר להתחזק בכוונה בברכת המזון ולהשתדל שיהיה תלוי ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' ליד הברזים ולעורר בהם הכוונה ובזכות חיזוק הכוונה בברכות האלו - יתעורר מן השמים שפע של רחמים ורצון ונזכה לשמוע בשורות טובות רפואות וישועות" וכו'.

אז מה רואים פה? לא בקשו: 'שק ואפר!, יתומים ואלמנות בשנה אחת - בכמות מחרידה! מה אומרים? איך בולמים את זה? - ברכת המזון, ברכות בכוונה - עוצרים את המגפות! לא יאומן כי יסופר!! דברים פשוטים של כל יום. 

רפואה – בזכות אמירת הברכות בכוונה; 

תלמיד חכם ממשפחת הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, סיפר: פעם אחת הגיע אליו גדול שהיה חולה מסוכן, לא עלינו, 

ושאל: 'מה הוא צריך להתחזק לצאת מהצרה?'. 

ענה לו הגאון רבי שלמה זלמן: 'איני ראוי לומר זאת לאחרים, אך אומר לך מה הייתי עושה בעצמי במצב כזה'. 

סכנה, מחלה מסוכנת, שלא רבים יוצאים ממנה. מה היה עושה רב שלמה זלמן, מה היה עושה? 

'הייתי מחזק עצמי באמירת מאה ברכות שתהיה אמירת מילת 'ברוך' - כמו שצריך! ותיבת 'אתה' - כמו שצריך! ואמירת 'ה' ' - כמו שצריך! ואם אצליח בזה - הרי זה בשבילי המוסר הכי גדול'. 

לברך בחיות ובשמחה!

אחד מהדברים שהיה מרבה בהם כבוד קדושת האדמו"ר הבית ישראל ע"ה, זה היה לחנך תינוקות של בית רבן על חובת הזהירות באמירת הברכה כראוי, אבל בחיות ובשמחה! לא רק להגיד עם כוונה ולהגיד ברור, גם בחיות ובשמחה. למה שאדם לא ישמח? נותנים לו הזדמנות להודות, לשבח למי שנתן לך את המזון, למה אתה לא יכול להודות? אם אחד יתן לך סתם באמצע הרחוב חמשים דולר (50$) לא תעצור רגע ותתן לו ברכה כמו שצריך?! מה, תחטוף את זה ותגיד: 'ישר כח, ישר כח' ותלך?!

בורא עולם לא נותן לך פעם אחת (1). כל יום. כל יום. כל יום-כל יום: אוכל, סלים אתה מביא מהמכולת, מהסופר, סלים! כל טוב!! לא מגיע לו ברכה כמו שצריך?! אדם - אתה יודע לברך כמו שצריך, את הבורא - לא! למה? למה הזלזול?!

אז הבית ישראל אמר: שצריך לברך בחיות ובשמחה. 

פעם אחת הוא אמר: אצל מצות אכילת מעשר שני נאמר: "וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת" (דברים כו, יד) וגם נאמר: "וְלֹא שָׁכָחְתִּי" (שם, יג) רש"י הקדוש אומר: 'וְלֹא שָׁכָחְתִּי' – מלברך'. 

והוא הסביר: למה המילים סמוכות: "וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת" "וְלֹא שָׁכָחְתִּי"? לרמוז: שהברכה צריכה לא כמו של מת. בשמחה ובחיות!! וְלֹא שָׁכָחְתִּי לברך, אבל לא כמת.

מזונותיו מצויים לו בכבוד; 

אחת הברכות החשובות דאורייתא: ברכת המזון! בספר החינוך (מצוה תל) כתב: 'כך מקובל אני מרבותי ישמרם א-ל, כל הזהיר בברכת המזון - מזונותיו מצויין לו בכבוד כל ימיו!'. 

נו, אם הייתם זוכים אל הרא"ה (רבי אהרן הלוי) ולבקש ממנו עצה: 'יש לנו קשיים בפרנסה!' 

והיה ואמר לכם: 'מקובל אני מרבותי, כל הזהיר בברכת המזון - מזונותיו מצויין לו בכבוד כל ימיו!'. 

נו, הולכים לעבוד שמונה (8) שעות, שתים עשרה (12) שעות בשביל להביא פרנסה... שתי (2) דקות, שלוש (3) דקות השקעה בברכת המזון, לקרוא נכון מתוך סדור או ברכון לאט-אט, בחיות, בשמחה, עם כוונה בשמות ה' - מובטחת לך: פרנסה בכבוד כל ימי חייך!!!

אתם נחשבים 'מאמינים' מאמינים לחכמים הגדולים או לא מאמינים? מאמינים לתורה או לא מאמינים? אם מאמינים, למה לא עושים מה שכתוב שצריך לעשות?! מחפשים עצות, קומבינות, לעשות כסף... לא צריך! - שתים (2) שלוש (3), כמה אתה סועד ביום?? תשע (9) דקות, עשר (10) דקות השקעה - ואתה מסודר עם המזונות בטוב כל ימי חייך!! 

בא יהודי לרבי חיים זוננפלד זצ"ל: 'בעיות בפרנסה!'. 

אמר לו: 'תברך ברכת המזון בכוונה כמו שאמר בעל החינוך. וגם תגיד 'פרשת המן' בכל יום'.

אמר לו: 'אני משתדל בדברים האלה אבל עדין לא באה הישועה'.

אמר לו: 'תמשיך ותתחזק בזה - וישועתך קרובה!' וכך בדיוק היה. 

לברך מתוך סידור;

שאל אחד המשגיחים את הרב שך זצ"ל: 'מה לעורר ציבור בעת הספד?' 

אמר לו: 'לברך ברכת המזון מתוך סידור'. 

היינו צוחקים, לא?? מה זה, דברים פשוטים! מה, אנשים לא מברכים ברכת המזון? מברכים! מה, לא מברכים מסידור? מברכים לפעמים. מה, מה, בהספד, לנצל את ההספד שהלבבות פתוחים וכולם רואים את הנפטר שהכירו והכל ורוצים להתחזק וכו' וכו'. מה להגיד להם? דברים שאומרים בתשב"ר? - כן. כי אנשים לא מאמינים שזה פועל את מה שנאמר. כי אם היו מאמינים - היו משקיעים בזה!! 

וכך עצמו היה מקפיד הרב שך להגיד ברכת המזון מתוך סידור. 

באחת המלחמות האחרונות שעברו על יושבי ארץ הקדש, 

נכנס אברך ושאל: 'איזה קבלה לקבל?' 

ומה השיב לו הרב שך: 'אין לקבל קבלות גדולות, בדרך כלל לא מקימים אותם, לכן, יש לקבל שני (2) דברים קטנים; 

א. לברך ברכה ראשונה של ברכת המזון מתוך הסידור!' 

שמעתם? אפילו רק ברכה ראשונה – לא יאומן! 

'ב. לא להתהלך כל היום עם קפידות ורוגזות'. 

(אם יהיה לנו זמן נדבר על הדבר הזה. של מעלת הויתור! שאנשים הולכים עם קפידות ומלאי רוגז; 'למה עשו לי? ולמה לקחו לי? ולמה לא נתנו לי? ולמה לא התיחסו לי?...')

שני הדברים האלה, בשעה שיש מלחמה, בשעת מלחמה! מה יכול לרכך? מה יכול לעזור? - להגיד ברכת המזון מסידור וללכת בלי קפידות ובלי רוגז. 

אז רואים: שיש בזה כח עצום לבטל גזרות קשות ונראות!! וזה בידנו. 

באמצעות ההתחזקות בדברים האלה שנראים פשוטים - יכולים לבטל גזרות קשות. פה מדובר, אתם שומעים? לבטל גזרות על כל עם ישראל. וכל שכן, על האדם הפרטי עצמו! 

השקעה קטנה – רווח גדול; 

מי לא רוצה שתהיה לו פרנסה ברווח?! שעות על שעות משקיעים בשביל זה ואנחנו אומרים: שברכה מתוך סידור כראוי יכולה לפטור לנו את כל בעיות הפרנסה לכל החיים!! 

ולא לחינם תקנו לנו רבותינו בסוף ברכת המזון לבקש: 'הרחמן' על רפואה, על פרנסה, על ישועה וכו', בשונה מכל שאר הברכות, למה? כיון שברכת המזון המעלה שלה גבוהה מאד ונמצאת 'ברומו של עולם!' ואדם המברך אותה בכוונה - פועל ישועות גדולות וכל שערי שמים נפתחים לפניו. זהו הזמן שאמרו חכמים: לבקש בקשות! אחרי קיום המצווה כראוי תבקש: 'הרחמן...' הוא יפתח, הוא יתן... מה שאתה רוצה. גם מה שלא כתוב. 

ביטוח בריאות – ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר'; 

עוד ברכה שיש בה סגולות עצומות - ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר'! בברכה הזאת יש מ"ה (45) תיבות, כמנין 'אדם' והמילים: 'חֲלוּלִים חֲלוּלִים' בגימטריא רמ"ח (248), כנגד רמ"ח (248) אברים של האדם. כשאדם נזהר ומברך את הברכה הזאת בנחת ובכוונה בפרוש המילים - זוכה להיות בריא בכל גופו! רבים נושעו ממחלות רבות וקשות בקבלה זו של ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' מתוך הכתוב ובכוונה הראויה. 

הגאון רבי יחזקאל לווינשטין זצ"ל, רגיל היה לומר: 'יש להתבונן בעת אמירת 'אֲשֶׁר יָצַר' להודות להקב"ה: על כך שאבריו וגידיו מתפקדים כשורה - וזה הסגולה לבריאות הגוף'. 

תשמעו עכשיו דבר, אולי הוא יעלה קצת גיחוך, אבל הוא כל כך אמיתי - זה לא יאומן! 

המשגיח ממיר, הגאון רבי ירוחם ליבוביץ זצ"ל, היה אומר: 'אם אדם היה יודע מה מתרחש בגופו בשעה שהוא מכניס מאכל לתוך פיו עד שהוא יוצא מהגוף - היה שולח מברק לבית: 'הכל עבר בשלום!' '. 

אתם יודעים איזה תסבוכת מרגע שאתה מכניס?! אתה אוכל חתיכת לחם ואתה בא לבלוע וזה לא נתקע. עכשיו בארץ ישראל שנים (2) מתו מבליעת סופגניה! ואתם אכלתם הרבה סופגניות - וזה עבר...! שלחתם מברק שהכל עבר לשלום? - לא! הם לא יכלו לשלוח – אלה שבבלעו את זה ונתקע להם. 

מה הכח המושך שמושך לנו את המאכל פנימה? איך הכל יורד? איך הכל נטחן? יש מיצים בקיבה שמפרקים לנו את האוכל קשה ורך, והמיצים האלה טוחנים את הבשר שאתם אוכלים עד כדי שהוא נהיה מימי, ואותם מיצים לא עושים חורים בקיבה עצמה! הם מפרקים את הבשר שבא מבחוץ ולא מפרקים את הבשר שהם נמצאים בו!! 

איזה תכנה יש בתוך המערכות האלה שהיא יודעת: מה הוויטמינים לגוף ומה הפסולת? ואת מה שטוב - הדם לוקח ומחלק לגוף ומה שפסולת - יוצא החוצה דרך המעיים? ויש מאכלים חדשים! ויש מהונדסים, מי מעדכן את התוכנה כל פעם לדעת להפריד את מה שטוב ורע? אם זה היה מתהפך, את הפסולת - לגוף ואת הטוב – החוצה, אדם היה מת! כמה מלחמות עם חיידקים יש לנו כל הזמן? - מיליונים נלחמים! ואנחנו בכלל לא מרגישים, לא חשים. גם לא אוכלים נכון, לא רק לא מברכים נכון. אוכלים מהר, בולעים מהר. לא יודעים את ההנהגה הבריאותית הנכונה וכן הלאה. זה מלחמה ממש!! זה שאנחנו יוצאים בשלום אחרי האכילה - זה ניסים ונפלאות כל פעם מחדש ורחמנות גדולה מאת השי"ת. 

איש הא-לקים רבי משה בן מכיר זצ"ל (ספר סדר היום) אומר: 'המברך ברכה זו: 'אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה' מילה במילה - לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולרפואה!' - אחד מגדולי ישראל, אומר את זה בבטחון גמור – לא יחלה!

הדברים מבהילים! מי לא רוצה להיות בריא כל ימי חייו? אנשים מוכנים לשלם הון שבעולם - לא להיות חולים. כדי להרפא - אנשים מוכנים לשלם מאות ועשרות אלפי דולרים להתרפא ממחלות חשוכות מרפא!! ופה כולם אומרים לנו, כל גדולי ישראל: 'תברך ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' בכוונה! תודֶה לקב"ה על הבריאות שהוא נותן לך. מה מסובך?! כמה זמן זה כבר לוקח? דקה (60 שניות), שתים (2)? כמה זה לוקח??

אנשים בולעים מילים! תוך כדי הליכה, בלי שימת לב, בלי כוונה, בלי סימן ה' בשו"ע. ואתה רוצה ש: 'רוֹפֵא כָל בָּשָׂר' יפליא לַעֲשׂוֹת? אתה מבין, אם אתה מבין שהוא 'רוֹפֵא כָל בָּשָׂר' והוא מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת, אתה רוצה שהוא ירפא אותך, אז למה אתה זורק את זה מהפה ולפעמים בכלל שוכח לברך, למה??

הודאה ובקשה – כאחד; 

כל רפואת האדם - תלויה בברכת הזאת 'אֲשֶׁר יָצַר'. מה הטעם לכך? מפני שגם אדם שהוא בריא - זה מאת השי"ת. וה' "מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" (נחמיה ט, ו) בכל רגע ומפעיל את המערכות שבגוף - כל רגע. אם אדם יחלה בגופו ורופא ירפא אותו ממש, כמה תודות!! נכנסתם פעם לבית חולים, ראיתם מסגרות של שבחים לרופאים. מתנות מודפסות שכתוב: 'נתרם ע"י החולה, לטובת הצוות...' וכו'. יודעים להודות! משלמים כסף על ההודאה!! פה? - בחיני חינם! רק תגיד כמה מילים. 

לא משבחים את הקב"ה על החסדים הגדולים שמחיה אותנו מרפא אותנו! אז למה שהקב"ה ימשיך?! הרי אם תתן למישהו מאה דולר (100$), מחר עוד מאה דולר, מחרתים תתן לו מאה - ואף פעם הוא לא מודה לך, תמשיך לתת לו?! יש אנשים בכלל לא מברכים וה' ממשיך לתת להם בריאות וחיים-וחיים ובריאות-ובריאות וחיים-וחיים ובריאים. ואח"כ שהוא תוקע להם איזה מחלה, 

אז הם שואלים: 'מה קרה?' פתאום הוא נזכר: 'מה קרה?' - ומה קרה עד שאתה חלית? למה בכלל קבלת חיים?... 

אם נתמיד לברך לאט ובכוונה - הקב"ה נשאר חיב לנו, כי הוא משלם לכל אדם. אפילו 'שכר שיחה נאה!' לרשעים הכי גדולים בעולם - ה' משלם. אפילו פעם אחת (1) בחיים אם מישהו אמר שיחה נאה - הקב"ה חיב לשלם לו. נבוכדנצר הרשע פסע שלוש (3) פסיעות לכבוד ה' - זכה הוא ובניו לשלוט בכיפת העולם!! רשע-רשע-רשע. אם אנחנו נברך כראוי - הקב"ה חיב לשלם לנו גמול. אפילו שהוא לא חיב כלום. אבל ככה הוא חִיֵּב את עצמו: לשלם 'מידה כנגד מידה'. 

אז אמרנו: שברכות הנהנין – יכולות להביא את האדם לדרגה רוח הקדש ומשפיעות לנו שפע ברכה בעולם. וצריך לקחת את זה לתשומת לבנו: לברך לאט ובכוונה, לחזק את בני הבית, את הסובבים ולומר: 'הברכה בידנו ואנחנו יכולים להביא על עצמנו ולבטל את כל הגזרות הקשות והדינים באמצעות אמירת הברכות לאט ובכוונה!'. 

אני (כבוד הרב שליט"א) כתבתי את נוסח הברכות וכתבתי את הכוונות וחלקתי בכל בית הכנסת ותליתי על הסטנדר ועל השולחן ובכל מקום. ובבית מעל השולחן. בכל מקום שאני זז - יש לי את הברכות עם הכוונות מולי. 

כמה השקעה? - מדפיסים את אותו דבר, חותכים, מדביקים ושלום! וכל פניה שאתה פונה, אתה יכול לברך ברכות כראוי, בלי לפספס!! לא לסמוך על זה: 'שאני יכול לכוון' כי נכנסות מחשבות ורצות תמונות ואנשים רואים וזזים ושומעים ואי אפשר להתרכז... ואסור לפספס ברכה! כל ברכה - זה יהלום!! זה זכות! זה ישועה! זה הצלה לאין שיעור!!! 

עכשיו, דברנו כללי. ועשיו אני נכנס ספציפית לבאר את ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' להבין: מה גודל התוצאות שאנחנו מברכים את הברכה הזאת. 

המעלות שבברכת 'אֲשֶׁר יָצַר';

הברכה הראשונה שמברכים בבוקר: 'אֲשֶׁר יָצַר' נשתדל להכיר את גודל התוצאות של אמירתה. 

בענין הברכות יש שני (2) פנים: דבר ראשון (1) זה צורת הברכה, זה שאנחנו מודים ומברכים ומשבחים להשי"ת. דבר שני (2) שעושה הברכה - שורש המצווה הוא: שפותחים ע"י זה את המקור שיתרבה ברכה בכל העולם! בעצם זה שאני מברך, מעבר לנטילת רשות, אני גם פותח מקור בעולם העליון להרבות ברכה מעין זו שברכתי. 

כמו שאומר החינוך (מצווה תל): 'ידוע הדבר ומפורסם, כי ה' ברוך הוא, פועל כל הנמצא וברא האדם וממידותיו ברוך הוא שהוא רב חסד והוא חפץ בטובת בריותיו ורוצה להיותם ראויים וזכאים לקבל טובה מאתו. וחפצו: להריק עלינו מברכתו. וענין הברכה שמתוך ההתעוררות הטוב בנפשנו ויחוד מחשבותינו להודות אליו שכל הטובות כלולות בו והוא המלך לשָלחם על כל אשר יחפוץ - אנו זוכים במעשה הטוב הזה להמשיך עלינו מברכותיו!'.

בעל החינוך אומר במפורש: ה' ברא את הכל והוא חפץ להיטיב לנו והוא רוצה שנהיה ראוים וזכאים לקבל טובה ורוצה להריק עלינו ברכות. לכן ענין הברכה שאנחנו מברכים בהתעוררות טובה בנפשנו ושאנחנו מיחדים את המחשבה להודות לה' שכל הטובות כלולות בו, הוא ישלח לנו את חפצו ובזכות הברכה אנחנו זוכים להמשיך עלינו ברכות. 

מה יש יותר ברור מזה?! 

אומר נפש החיים (ע"פ הזוהר הקדוש): 'ד: 'ברוך אתה ה'' פרושו: להמשיך ולהוריק חיים ממקור חיים'. כתוב: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹקֶיךָ" (דברים ח, י) אתה מזכיר את שם ה' בברכה ואֵלו הברכות מריק האדם במילים אלו'. במילים האלו שאתה אומר - אתה מושך שפע וברכות עליך, על הסובבים ועל כל ישראל!

ומצינים בדברי 'שערי אורה' על הזוהר הקדוש: 'לפיכך חיב אדם לברך מאה ברכות בכל יום - כדי להמשיך מכל אחת ואחת שפע!'.

וביסוד ושורש העבודה (כותב בשם הזוהר הקדוש): 'כל פעם שאנו מברכים ברכה - היא עולה למעלה ומעוררת את כל הברכות שירדו לכל העולמות!'. 

והנה דבריהם בדרך כלל על כלל הברכות שיש כוח בברכות להוריק ברכה, אבל בשולחן הטהור (לבעל שומר אמונים עמוד קנב) מביא בשם הקדמונים בדרך יותר פרטית. 

שימו לב!

'כשאדם מברך על איזה דבר, ממשיך בזה שפע קדושה ממקור קדוש ונעלה עד מאוד. והשר שהיה ממונה על זה המאכל, מהברכה שלך, מתמלא מהשפע הגדול הזה. וע"י זה נוסף לו כח לגדל את הבריה והצומח פעם שנית'. 

למשל: אכלתם תפוח, ברכתם על התפוח כמו שצריך, בזה מחזקים את המלאך המומנה על התפוחים להצמיח עוד תפוחים. וכן בכל מאכל ומאכל. 

בברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' שהיא ברכה על בריאות הגוף בשעה שאנחנו מברכים אותה כראוי, מתחזק שר הממונה על בריאות הגוף להמשיך ולהוסיף לעשות את שליחותו בגופנו. אז אנחנו פשוט מתחזקים את הגוף שלנו ע"י הברכות. אנחנו ממלאים את הסלים שלנו בשפע מהברכות. כי אנחנו מוסיפים כח במלאכים להוריק לנו מאותו כח שהם אחראים עליו. 

ובאמת, כמו שהזכרנו מספר סדר היום האומר: 'מי שמברך 'אֲשֶׁר יָצַר' בכוונה - לא יצטרך לרופא ולרפואות!' מעשיות רבות כבר שנתרפאו חולים מסוכנים בזכות ברכה זו בכוונה! 

מה יצא לנו מכל זה? - בשעה שאדם מברך ברכה זו הוא משפיע וגורם שגם רבים אחרים יקבלו שפע וברכה בדרך כלל. ובאופן פרטי, הוא מציל את עצמו מללכת לרופא פרטי מלקחת רפואות והוא גם נותן שפע וכוח לשר הממונה על בריאות הגוף שיועיל לו ולאחרים שיהיו בריאים. כל זה נעשה בלי ידיעתנו, אבל מי שיתבונן בזה ירגיש: חשיבות בשעה שהוא אומר את הברכה כי הוא שליח לא רק לטובתו, אלא גם לאחרים. וע"י פעולה קטנה של עשית ברכה, הוא מטיב לעצמו ולכל העולם כמה וכמה פעמים ביום!! 

הרי שמענו במפורש: שבשעת מלחמה, מה אמרו להתחזק? בשעה שמתו והיו יתומים ואלמנות, מה אמרו להתחזק? - להגיד ברכה! טוב, אני אגיד ברכה, מה זה קשור לאלה שמתים? - לא!! כל ברכה שיהודי מברך כראוי מצילה אותו, משפיעה עליו וגם על כלל ישראל! כי 'ישראל ערבים זה לזה!'. 

ולא רק זה, כי מתברר: שיש לנו כח להפעיל את המלאכים הממונים על המאכלים שאנחנו אוכלים. 

שיחת מוסר וחיזוק מהמלאך גבריאל!

בספר השולחן הטהור (עמוד קנ) מביא דבר נורא! 

לא יודע אם יש פה (באולם ההרצאה) מישהו שידע את זה קודם, אם כן - אשריו ואשרי חלקו! חבל שלא חלק את זה עם הרבים. תשמעו מה כתוב: 

'לפני שאדם נולד, הוא מקבל 'שיחת מוסר וחיזוק' מהמלאך גבריאל בענין ברכות. זה מובא בדברי רבותינו הקדושים ובספר מגלה עמוקות. 

ואלה הדברים בקיצור: 'בשעה שנשמת האדם צריכה לצאת לאוויר העולם, 

בא אליה המלאך גבריאל ואומר לנשמה: 'את בת קדושה של המלך! יש לך לדעת שתצטרכי לצאת מזה העולם העליון לעולם השפל ולתקן שם תקונים המוטלים עליך וזו עבודתך בעולם שהנך הולכת שמה. ויש לך לדעת: בת קדושה! שתתנסי שם בכמה ניסיונות ותצטרכי להתחבר שם עם שכנים רעים; האחד (1) – זה הגוף הרעה שתהי שוכנת בתוכו. והדבר השני (2) – זה יצה"ע וחילותיו. הם יסובבו אותך ויסובבו אותך לנטות מדרך הקדושה ולהדבק בתאוות מטונפות של העולם השפל! ותסתכני שם בסכנה גדולה!! 

לכן אני מוסר לך בשליחות הקב"ה: מאה (100) מרגליות שהם מאה ברכות עליונות - אשר כל החפצים לא ישוו לה. לכן, בת קדושה של המלך עליון! אם תזהרי באלו מאה ברכות קדושות לברך אותם ולומר אותם כראוי ובכוונה וברצון הלב, ביראה, באהבת ה' - שמור לך שכר טוב ושמחה רבה וברכות ואורות רבים עד שאי אפשר לפורטם בשפתים. כל זה בשכר מאה ברכות הקדושות.

ויש לך לדעת: שבזכות אלה הברכות עליונות - יפתחו לך מאה אורות וגנזים עליונים וכל העולמות הקדושים העליונים יקבלו שפע ואור גדול מאלה הברכות שהם נאמרים כראוי! ולכן כולם ישתדלו בשבילך לסייע ולקרב אותך לעבודת האבא הקדוש העליון!! וגם גופך יזדכך באור הקדושה של אלו הברכות. ובזה יכנע יצה"ע ויעזוב אותך מלפתותך עוד ולרדוף אחרי תאוות נוכריות ותתקדשי ותטהרי מכל צד וצד. ובזה יוצאת הבת הקדושה לעוה"ז לעבוד ולתקן את עבודת ותקון בורא עולם' עד כאן הדברים. 

אז מבואר מדברי המלאך גבריאל: שבאמת כולנו בסכנה גדולה להמשך אחרי חומריות הגוף, אבל באמירת ברכות כראוי - הגוף נעשה מזוכך ומניעים את כח יצה"ע שבתוכנו ולא נמשך אחרי התאוות. אדרבא! יתקרב לצד הקדושה והטהרה. אבל לולא כח הברכות - תמיד יהיה אדם במצב של מלחמה גדולה להמשך אחר החומריות. כל ברכה כראוי מכניסה כח והגנה לגוף האדם: לא להמשך אחר תאוות. 

כל זה אצל כל ברכה, אבל בברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' - יש לה השפעה פרטית ברוחניות יותר משאר ברכות. בספר טהרת הקדש (דף ר"ז כתב בשם הטור ברקת - תלמיד של רבנו חיים ויטאל): 'כמו שעושים צרכים - מטהרים את הגוף, ככה ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' מסוגלת לטהר את הנפש מפניות של מחשבת פיגול! לכן יראה לומר את הברכה בכוונה ובשמחה ובעינים סגורות' (מי שיוכל לכוון). 

וכתב: 'יהא זהיר לברך ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' בכוונה לא כ: "מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) כי זה תיקון לנפש. כמו שמוציאים פסולת מהגוף - זה תקון לגוף ובלי זה אי אפשר להתקיים אפילו שעה! ככה הברכה שתקנו חכמים - היא תיקון גדול לנפש למי שמכוון בברכה הזו. וברכה זו יותר תמידית משאר הברכות והיא נצרכת לאדם כמו אוויר, מים ומזון. 

הסוד של 'מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה';

עוד דבר שאנחנו לא יודעים! 

נפש החיים כותב: 'מעת שעולה ברעיונו של אדם לעשות מצווה - מיד סובבת אותו רוח של קדושה ונעשה על ידה דבוק בשכינה! והרי הוא כמו שהוא יושב בג"ע משומר מחטא מלובש בקדושה הגוררת אותו לעשות עוד מצוות. זה הסוד של 'מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה' (אבות ד, ב) וברגע שאדם חושב לעשות מצווה - נברא מלאך שהמלאך ממתין לקיום המצווה ודוחף לקיומה. וכשזוכה לעשות את המצווה - מתחזק האור הזה שנברא מעצם המחשבה רק לעשות את המצווה. וזה נכון גם לכל ברכה שאנחנו עומדים לברך. וכשאנחנו מברכים מאה ברכות - יש לנו מאה מלאכים שנבראים מהברכות האלה שהם דואגים לכל מה שנאמר כאן. 

ומיד כשהאדם מתכונן לברך ברכה - סובבת אותו הרוח אור מקיף ובעת שהוא מברך מתחזקת הרוח. ומי שבאמת מכוון גם ירגיש רוממות גדולה!'. 

אז בואו נצייר את הדברים: אם ח"ו אדם היה חולה וזקוק לרפואות וטיפולים אצל רופאים ויש לו רשימה בלוח השנה: 'ביום פלוני - צריך ללכת לרופא פלוני. ביום פלוני - אצל רופא פלוני. בשעה זו - צריך לקח תרופות אלו, בשעה זו - תרופות אחרות'... כדרך כל הזקנים והחולים. ובעת שהוא מברך ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' בכוונה! הוא ירגיש: שלאט לאט הכאבים והחולאים מסתלקים!! הוא יכול למחוק שורה מהרשימה, לא צריך כבר את הרופא הזה, לא צריך את זה. לא צריך את הכדור. לא צריך את הכדורים - כמה שמחה והרגשה טובה ירגיש בשעה שהוא מברך! כי הוא יודע: שהוא פורק מעליו את כל הטיולים וההוצאות...! ואם היה רואה שחבריו סובלים וע"י הברכות שלו הוא גם כן היה מצליח להושיע אותם - כמה שמחה היה לו לקראת הברכה שהוא הולך לברך?!

הקורונה כמו השפעת;

אם אדם היה נמצא במקום שיש מחלה מדבקת ויש חשש גדול וסכנה. מה, לא היה דואג לבריאותו?! 

ראינו איך שיקרו את כולם בשקורונה וכולם הלכו עם מסכות ופחדו ושמרו שתי (2) מטר ולא נגעו זה בזה ולא התחבקו ודברו עם הסבתא מלמטה ולא עלו למעלה. וואי-וואי-וואי איך עבדו על כולם!

נו, ואם אתה יודע שאתה תגיד את הברכה 'אֲשֶׁר יָצַר' ולא יאונה לך שום דבר! זה לא יותר קל ויותר משתלם?! 

אני לא הלכתי עם מסכה בכלל! ולא בטלתי שום מנין! שום מנין לא בטלתי. ורקדנו בהושענא רבא צפופים!! ולא חששנו. והלכתי להרצאות - הכל כרגיל. 

הייתי בראיון אצל אמנון לוי, אחד המפורסמים בישראל, אמרתי לו: 'זה (הקורונה) רק שפעת!' בהתחלה כבר. זה רק שפעת! 

היום הודיעו בישראל: 'שזה רק שפעת!'. 

לקח שלוש (3) שנים להגיד את מה שאמרתי בהתחלה. 

הקהל מוחא כפיים! 

בכל אופן, יותר קל להגיד 'אֲשֶׁר יָצַר' כמו שצריך ואנחנו מרחיקים מעלינו. למה? כי אני משבח את ה: 'רוֹפֵא כָל בָּשָׂר'. בתפילה בבוקר אומרים: 'רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה' אנחנו מאמינים בזה? למה רצים לקופת חולים?! אם רְפָאֵנוּ ה' - אז וְנֵרָפֵא. אם אתה תושיענו - אז נושע. אז למה אני ממהר שאני מאחר לקופת חולים?! – 'אוי ואבוי! אני אפסיד את התור...' אם אתה מאמין שה' הוא: 'רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת' מה זה 'רוֹפֵא כָל בָּשָׂר'? בזה שהקב"ה דואג שתצא הפסולת כל הזמן הוא רוֹפֵא את הבשר. אם לא - אתה תתעפש בפנים ותמות! 

ומה זה 'וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת'? – שהוא קושר את הרוח בקרבי. אני מלא חורים; יש לי מלא חורים והרוח לא יוצאת. יש לך בלון? תעשה בו חור, יוצאת הרוח. ואנחנו יש לנו רוח בפנים "רוח חיים" והיא לא יוצאת. מי שומר? מי דואג? 'רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת'. 

אז אם אני משבח את מי שבידו החיים שלי: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" יש יותר טוב מזה?! על מי אני יכול לסמוך יותר? אתם רואים: שהרופאים פה מלאו הוראות של ה'ביג פארמה' ונתנו תרופות לא ראויות ולא הסכימו לתת תרופות ראויות ושקרו אתכם!! כי אם לא - יפטרו אותם. הם דאגו לפרנסה, לא לכם. עם כל השבועה שהם נשבעו... על מי יש לסמוך?! 

ובשו"ע נפסק: 'שאסור לסמוך על רופאים גויים! כי הם חשודים על שפיכות דמים!! רק אם יש להם אפשרות להפסיד - אז יש אפשרות לסמוך'. 

אבל 'פייזר' החתימו את כל המדינות: 'שאין להם שום אחריות!' מי שימות מכל המדינות, הם ישלמו! ולא פייזר!! אז מה הבעיה לתת לכם גם רעל?! אי אפשר לתבוע אותם. - בדיוק מה שנפסק בשו"ע.נו, ואנשים לא מענין אותם גם שו"ע. ישר התנפלו: 'לא לגעת במזוזות, לא לנשק מזוזות, לא לנשק ספר תורה! ישר: לא לעשות מנינים, לך-לך, לך-לך, לא להכנס לבית מדרש...' ישר התנפלו על התורה. לא הרופאים – הרבנים! לא יאומן כי יסופר!! 

זה לא היה מגיפה לפי המשנה וזה לא היה מגיפה לפי הטבע, זה היה בלוף של בייל גייטס והאו"ם ופאוצ'י וכל הרשעים. 

אבל מה לעשות? - אנשים פחדנים! אם אתם כאלה פחדנים, הנה! אני נותן לכם הגנות. לא שלי. הגנות – ברכות. למה תקנו ברכות? אתם שומעים מה כתוב? כל הברכות הן מגן הכי גדול. המגן הכי גדול! 

השבח לה' זה הגנה ממלאך המות!

אתם יודעים, אחת (1) הסיבות שיש ברכה לפני כל דבר, זה לא רק להודות וזה. כשבא יצה"ע ורואה שאתה הולך לעשות מצווה, אז הוא בא למנוע. אבל כשאני אומר ברכה - הוא לא יכול להתקרב. אם הברכה כראוי הוא לא יכול להתקרב, למה? - אני מזכיר שם ה'. כל מקום שמזכירים שם ה' ומשבחים אותו, הוא לא יכול. 

יש מעשה משנים שהוא בא אליהם ואמר: 'אחד מכם אני צריך לקחת', 

אז הוא אמר לו: 'רק רגע תמתין לי שאני אשבח לקב"ה ואח"כ תקח אותי'. 

ברגע שהוא התחיל לשבח - עזב אותו והלך! אם אדם מהלל את הקב"ה, זה המניעה מפני יצה"ע. הוא לא יכול במקום שאתה מהלל. אם אתה מהלל את הקב"ה - הוא לא יכול עליך.

לכן אנחנו שרים כל יום: 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה' ' (ברכות קריאת שמע) X5

בעיה? כמה זמן זה לקח עכשיו? דקה (60 שניות)?! כל פעם תתחיל מחדש! תשיר, תשיר לקב"ה: 'שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ' (ובא לציון גואל) לא?! "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (ישעיהו מג, כא) תספרו!' וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם' (מודים) תספרו-תספרו. תגידו. תשבחו - זה ההגנה שלנו. זה ההגנה! 

דבר נוסף שיש להתבונן: אם ח"ו בחור נטה מן הדרך הישרה, הלך אחרי תאוות עולם. והצלחת לקרב אותו - ואחרי זמן ראית אותו יושב בישיבה ולומד, כמה שמחה יש לך שהצלת נפש מרדת שחת?! ואם זה היה אחיך - עוד יותר היית מאושר! ואם זה אתה, על אחת כמה וכמה. בברכות שאנחנו מברכים אנחנו מצילים את אחינו בית ישראל בכל דבר וענין! ואתם לא יודעים כמה השפעה יש לברכות של אדם שמברך כראוי על הסביבה ועל אחרים!! ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' כמה יכולה לעזור לך ולאחרים - לא יאומן כי יסופר! 

עוד תוצאה מהברכות, כל ברכה שאנחנו מזכירים את שם ה' ושם א-לקים וב: 'אֲשֶׁר יָצַר' יש עוד שם ה' וכשהאדם מזכיר את שם ה', אומר הקב"ה: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ" (שמות כ, כ) מבטיח ה'. כל מקום ששמי על פיך - אני אעשיר אותך! אני אצליח אותך!! 

מה הסוד של יוסף?

מה היה הסוד של יוסף? יוסף הצדיק 'שם שמים היה שגור על פיו!' הוא עבר יסורים, בושות, השפלות, עינויים, בזיונות - מילה הוא לא דיבר, קושיה הוא לא הקשה, הוא רק הזכיר שם שמים תמיד.

"בִּלְעָדָי" (בראשית מא, טז) ה'. "בִּלְעָדָי". ה'! ה'!! ה'!!! כולם ראו שהוא מצליח. ומה זה עשה בסוף? - שה' הוציא אותו מהכלא והפך אותו למלך על מצרים והעולם כולו – שמונים (80) שנה! למה? - שם שמים שגור על פיו! 

נו, מה מסובך? מה מסובך להזכיר שם שמים כראוי? לא מגיע לו?!

אז ה' מבטיח: כל מקום שתזכיר את השם שלי, אני אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ ותזכה לעשירות. נו, מי לא רוצה פה להיות עשיר? והקב"ה מבטיח זאת. אזכרת ה' פועלת שהוא יבוא ויברך אותך! אבל תזכיר כמו שאמרנו: עם הכוונות ולאט, בשמחה! בשמחה!! 

'מוֹדֶה אֲנִי... מֶלֶךְ!'

היה אחד מהגדולים שקם בבוקר ואמר: 'מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ...!' מֶלֶךְ, מֶלֶךְ, מֶלֶךְ... – לא יכול היה להמשיך! למה? הוא הסביר אח"כ: הוא לא הרגיש שכשהוא אומר: מֶלֶךְ הוא מרגיש שהוא באמת מֶלֶךְ. אומרים: מֶלֶךְ-מֶלֶךְ- מֶלֶךְ... 'מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם...' אומרים. מֶלֶךְ! אתה מדבר עם המלך. איזה מֶלֶךְ? - מלכו של עולם! אנשים מדברים עם בן אדם שהוא נחשב קצת, מדברים אתו בכבוד וביראה. אם זה אדם שבידו כוח ותעצומות ויש חשש שסטיה קלה עלולה לגרוע ולגרום נזק - אוי ואבוי, כמה נזהרים. ואנחנו מדברים לפני מלך מלכי המלכים, כאילו מדברים עם עוזי. עם דוד, עם יענקל'ה... מי מרגיש מה הוא אומר? מי מרגיש מה הוא אומר?! 

תחבולות לכוין בברכות;

אז בואו נעשה תחבולות עכשיו, מהערב, מי שעוד לא התפלל 'מעריב'. איך מהערב אנחנו נדע לכוון? 

אז דבר ראשון (1): לפני כל ברכה שהולכים לברך, לשהות פרק זמן ולצייר בנפשינו את אחד מהדברים שהזכרנו. 

1. שאתה כאילו מרגיש שזה חולי וע"י הברכה הזאת שעכשיו תגיד כראוי - תהיה בריא.

2. שבברכה שאנחנו הולכים להגיד - אנחנו נותנים כח למלאך ולשר הממונה על הבריאות לגרום בריאות לי ולעוד אחרים. 

3. אם היינו הולכים במקום ניסיון ורוב בני אדם הולכים אחר יצרם והם בסכנה - ובברכה הזאת אנחנו מסלקים את היצה"ע ונצלים מהפיתויים והעברות שלו. אז צריך גם את זה לתת על לבנו.

4. אם יש לנו איזה קרירות או רִחוק בעבודת ה', בברכה שהולכים לברך - מתקנים ומטהרים. 

5. עוד דבר, ע"י הברכה מתלבשים ברוח קדושה. כמו שאמר ה'נפש החיים' שאדם נמצא ממש בבחינת ג"ע! 

6. כשמזכירים את שם ה' – נזכור: שהקב"ה יבוא אלינו ויברך אותנו! 

אם נקדים מחשבות כאלה לפחות פעם אחת (1), פעמים (2), שלוש (3), נתרגל ונברך אחרי זה - תהיה לנו ברכה כראוי, יתעורר לבנו בשמחה גדולה. נמתין לברכות הבאות ונעשה אותן בזריזות ובחשק. 

5 החסדים בברכת אשר יצר;

וכמו שאמר בספר אני תפילה שמביא את רבי נטע פריינד זצ"ל, שאמר בשם הרב הקדוש רבי שמעלקא זבילר זתע"א: בשעה שאומרים ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' - יש לכוון על חמשה (5) חסדים של הבורא יתברך:

א. חסד ראשון, שכאילו עברנו עכשיו ניתוח מסוך מאוד! זאת אומרת, במקום שנעבור ניתוח מסובך, אז בברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' כבר עברנו אותו ולא נצטרך.

ב. עברנו את הניתוח אצל הרופא הטוב ביותר, היחיד והמומחה ביותר בעולם! זה הקב"ה. 

ג. הניתוח עבר בלי הרדמה.

ד. בלי שום כאבים.

ה. בחינם! ללא שלום. 

לא כדאי? לא כדאי להגיד ברכה אחת כזאת ולהנצל מכל הניתוחים האלו וכו'?! 

פרסומי ניסא!

הרב הקדוש מביאל'ה זתע"א בעל החזקת יהושע, היה רגיל לברך ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' בהתלהבות ובקול גדול! פעם אחת עבר מתחת לבית שלו הבית ישראל והוא שמע את הקולות. 

בהזדמנות הוא שאל אותו: 'מה פשר הדבר?' 

אתם יודעים מה ענה לו הרב מביאל'ה? 

ענה לו: 'פרסומי ניסא! פרסומי ניסא!!'.

הוא ברך 'אֲשֶׁר יָצַר' זה לפרסם את הנס. הוא ברא בנו: 'נְקָבִים נְקָבִים. חֲלוּלִים חֲלוּלִים... שֶׁאִם יִסָּתֵם... אִם יִפָּתֵחַ...' - זה ניסים!! ניסים! 'פרסומי ניסא' לכן הוא היה אומר בקול גדול. 

בספר מרבה חיים לגאון רבי חיים ברים, כתב: 'ראיתי בעיני אצל מרן החזון איש זצ"ל שבכל פעם שברך ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' נעמד ליד הקיר פניו מוסבים אל הקיר והיה מתאמץ כל כך בברכתו עד שכל פניו נתאדמו ממאמץ מברכת השבח! וראו עליו מה שכתב החובות הלבבות (שער חשבון הנפש, פרק ג' וט') בבאור כיצד לומר ברכת השבח להשי"ת: שיְפנה גופו מכל מעשה העוה"ז והעוה"ב ומכל מחשבות הטורדות אותו! 

זכיתי ללמוד עם הרב בירנבוים, הבן של ראש ישיבת מיר, הרב בירנבוים - מנוחתם עדן! וראיתי אותו ממש ככה מברך ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר'. הוא היה מסתובב לקיר ומתאדם ממש!! והיה מברך: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה'...' – צועק! 'אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם' ככה מילה-מילה, מה זה? במאמצים! אוי ואבוי אם מישהו היה עומד על ידו - מקבל מכה... 

נו, אתם מסוגלים לעשות כזה דבר? - אתם תתבישו! מה, אני אעמוד עכשיו אתחיל לנענע את הקירות ואני אתחיל זה... בסדר... 'אֲשֶׁר יָצַר... (בולע מילים) וּמַפְלִיא לַעֲשׂות' בי. 

לוקחים שתיה 'על הדרך' עוד לא הרמת את הכוס כבר סימת את הברכה וצ'יק הכל בפנים. למה?! תגידו לי: למה? ישאל אתכם הבורא יתברך. אני שואל עכשיו, 

הוא ישאל אח"כ: 'למה זלזלת בכבודי? למה לא הערכת את מה שנתתי לך? תראה איזה פרות, תראה איזה בננה, תראה איזה אבוקדו הבאתי לך, אננס, תראה מה הבאתי לך. הכל הבאתי לך טוב! למה לא ברכת כראוי? ולא רק זה, מנעת מעצמך את כל הטובות שְׁיִּעַדְתִי לך. כל זה עשיתי בשביל שיהיה לך טוב!' 

ושמענו: מאה (100) ברכות - מצילות מגזרות, ממיתות משונות, מחלאים רעים והכל! 

בזמן דוד המלך מתו מאה (100) יהודים כל יום. מה מנע זאת? - 100 ברכות! 

טוב, אני מקווה שדברתי ברור ואני מקווה שכמה אנשים לפחות יתחילו עם זה - אתם תראו שינוי מהותי! אני אומר לכם: מאז שאני התחלתי להקפיד בברכות מאוד-מאוד-מאוד וכמו שהסברתי, בכל מקום אני תוקע את הכוונות שלא יהיה מקום שלא יהיה לי - העולם השתנה לגמרי! החיים נראים אחרים. הכל אחרת. הכל הולך חלק - לא יאומן כי יסופר!! 

כל הבית כנסת אצלנו, כל אלה שלומדים ממני ושומעים - מברכים בצורה הזאת. רק שאתם רואים את ההבדל בין אלה שמברכים על ספר תורה או אנשים שלי שעולים על ספר תורה - עולם אחר לגמרי! עולם אחר לגמרי!! לא יאומן איך אנשים משגרים את הברכות בלי חשיבה, בלי כוונה, בלי כלום. כאילו מן מאסט' כזה. כאילו אתה עובר בטאנל' ואתה צריך לזרוק מטבעות ולחלוף... זהו. זה כאילו מטבע לשחרור, כדי שנוכל לאכול ולא נִקַרֵא: 'גזלנים'. לא חבל?! 

'מלך מלכי המלכים' - יש לנו הזדמנות בעוה"ז לשבח אותו!! אז צריך לשבח אותו כמו שצריך - לא?? נכונו לנו עוד הרבה-הרבה צריכויות. אנחנו צריכים אותו על כל צעד ושעל; בילדים, בפרנסה, בבריאות, בעסקים, בשכנות, בכל דבר. אתה רוצה קשר קרוב לבורא? – הנה! 100 ברכות כל יום כמו שצריך - אתה מחובר לקב"ה כמו באינפוזיה!! 

יש אנשים שאוכלים 'בשביל לברך' יש מברכים בשביל לאכול, כדאי להיות מאלה שהם אוכלים בשביל לברך... 'תביא-תביא נעשה ברכה. תביא-תביא נעשה ברכה...!' אי אייי.

אני מאחל לכם: שתזכו בעזרת ה' להיות מהמברכים והמבורכים - אמן!

שאלות ותשובות...