ברוקלין - ויתור ויתור ויתור
הדרשה גם ע"פ הספרים:
'להתעלות' - לכתבה על ספריו - לחץ כאן.
ו: 'שלום רב' - לכתבה על ספריו - לחץ כאן.
תוכן ענינים: הקדשות לתורמים הנכבדים הע"י / ויתור ויתור ויתור / ויתור קטן – ותמורה גדולה! / שכרו של המעביר על מידותיו/ סגולת הרב שטיינמן זצוק"ל לשלום בית / סגולת הויתור / בזכות הויתור נצלה בתו מחנק! / הויתור שהציל את הבעל החולה / הדרך לויתור – בחיזוק האמונה / מה יעשה הנגזל כדי שלא יתגלגל שוב? / למה באו עופות הטהורים לחדרו של הרב שטיינמן? / בזכות הויתור האריכו את חייו ב-15 שנה! / סוד המחילה והויתור - סוד הויתור / הפלא יועץ על מצות וְאָהַבְתָּ / המבחן למדת אהבת ישראל / ה' אוהב גם את הרשעים! / למה דוד זכה להיות רגל רביעית במרכבה? / 10 עצות למעשה במצות הויתור / יד ימין שפגעה ביד שמאל / הכל בגזרת עליון / "אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי" / מדה כנגד מדה / הוי דן את כל האדם לכף זכות / יתבונן על סבותיו של רעהו / הדרך לדון לכף זכות / שכרו רב ועצום! / במקום שהרב קניבסקי לא יכול לברך – המוותר מברך! / המעביר על מדותיו – תפילותיו נשמעות! / מעשה בשני אוהבים והמלך! ... / ותר לחברו ונפתחו לו שערי הקדושה / המוחל לחברו מזכך את נשמתו / סימן לאהבת ה' אליו / ישועה בטוחה! / הפתרון להנצל ולהושע / אם ירצה – בודאי יעזרוהו מן השמים / אם ירצה האדם - יכול להיות בריה חדשה! / מעבר לחלק השו"ת.
ערב טוב! בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח
הקדשות לתורמים הנכבדים הע"י
הערב יהיה לרפואת כל עמו ישראל ובתוכם: משה זאב בן גיטה, חיים יעקב לייב בן יהודית, בת שבע בת דוידה מאירה. גאולה שלמה ותשובה שלמה יראת שמים חכמת התורה ולהצלחה לעלות לארץ ישראל לכלל ישראל ולמשפחות סימקין ודייויס.
לע''נ: חיים נגר בן ברכה ולע''נ הורי - מנוחתם עדן.
ויתור ויתור ויתור
היום אנחנו נלמד על דבר שאולי הוא קשה מאד לעשות. מצד שני (2) הוא קל מאד. אבל יש בו רווחים גדולים מאד-מאד-מאד.
ויתור קטן – ותמורה גדולה!
אחת המתנות היקרות והחשובות שקבלנו, זה האפשרות לוותר. אדם מוותר על דברים קטנים ופעוטים - ומקבל בתמורה דברים גדולים ונשגבים! העולם מסתכל על ויתור כהפסד, או בלשון הישראלים: 'פראייר'... אבל האמת, לא רק שזה לא הפסד אלא זה רווח עצום וגדול. ויש בזה הרבה חכמה וזה פשוט להיות סוחר ממולח, משקיע מעט מרוויח הרבה. לדוגמא: אדם מוותר על סכום כסף בשביל לא לגרום למחלוקת, לא לגרום לחילול ה' לא לגרום לשנאת חינם. אדם כזה יזכה מן השמים, לא רק כנגד הכסף כסף כפול ומכופל. יכול לקבל רפואה שהוא לא יכול לקבל מרופאים, יכול לקבל חיים גם אם נגזר עליו מוות, יכול לקבל שלום בית, שכל הרבנים והיועצים לא הצליחו להשכין שלום.
בסופו של דבר, כמה השתדלות שיעשה אדם, הרי בשמים מחליטים, לפי הזכויות של האדם אם יהיה לו שלום בית, אם יהיה לו פרנסה, אם יהיה לו בריאות - זה בשמים קובעים. ואיך קובעים? לפי המעשים של האדם, גם הצלחה בחינוך ילדים, הכל נקבע בשמים. דברים כאלה אף אחד לא יכול להעניק לך, אף אחד לא יכול לחנך לך את הילדים אם בשמים החליטו: 'שהם לא יהיו!' וכן הלאה. אבל ע"י ויתור אתה יכול לזכות לדברים שלא נתן להשיג בעוה''ז ע"י אנשים.
שכרו של המעביר על מידותיו
מעשה בגמרא (ראש השנה יז): 'אמר רבא: 'כל המעביר על מידותיו - מעבירין לו על כל פשעיו' זאת אומרת הקב''ה לא מדקדק על מי שלא מדקדק במידותיו. אם בן אדם רוצה להחזיר לשני בדיוק מה שהוא עשה לו אם הוא רוצה לנקום, ואם הוא רוצה לנטור = לשמור בלב טינה; הקב''ה הולך אתו בדיוק אותו דבר! אתה קפדן? - גם בשמים יקפידו עליך! אתה וותרן? - גם בשמים יוותרו לך. עד כדי כך שהמעביר על מידותיו - מעבירין לו על כל פשעיו וכך כתוב: "נֹשֵׂא עָוֹין וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע" (מיכה ז, יח) – למי נושא עוון הקב''ה? למי שעובר על פשע.
והגמרא מספרת: שרב הונא הבן של רב יהושע - חלה. הוא היה במצב גמור-גמור נכנס רב פפא לבקר אותו, וראה שהוא כבר נוטה למות
אמר לכל הסובבים: 'תכינו לו צידה לדרך', הכוונה תכינו תכריכים. בסוף הוא התרפא והתביש רב פפא להפגש אתו. למה? כי הוא אמר שהוא כבר מת, צריך להכין לו תכריכים.
אז שאלו את רב הונא: 'מה קרה? הרי נטית למות! מה קרה? איך חזרת לחיים?'
אמר להם: 'האמת רב פפא צדק! היה עלי קנס של מיתה והקב''ה אמר: 'הואיל והוא אינו מעמיד על מידותיו והוא ותרן - אל תדקדקו אחריו. תחזירו אותו לחיים!' החזירו אותו לחיים בגלל שהוא ותרן.
מה יכול להיות שהוא כבר ויתר? חמש מאות דולר (500$)? מה יכול להיות שהוא ויתר? שמשהו פגע בו והוא לא עשה מזה טררם? הרי בן אדם אם הוא חולה במחלה אנושה ואומרים לו: 'שיש רופא שהוא היחידי בעולם! שיכול לעשות ניתוח ואולי להציל אותו מזה... אבל זה עולה מאה אלף דולר (100,000$)!' - ודאי שהוא ישקיע את הכסף הזה וגם אם יצטרך למכור דירה, הוא יעשה זאת. כי מה שוה לו אם הוא יחסוך את הכסף והוא ימות?! אז ודאי שהוא יהיה מוכן.
אבל פה מלמדים אותנו: אם אתה תהיה ותרן - יכולים לותר לך גם על הניתוח! והמאה אלף דולר (100,000$) ועל הסכנות ועל כל הטרחות והפחדים והכל - ואתה תחיה!
סגולת הרב שטיינמן זצוק"ל לשלום בית
בחור נכנס לרב שטיינמן זכרונו לחיי העוה''ב אומר לו: 'שהוא לפני חתונה וכיוון שהוא רוצה לנהל את החיים שלו בצורה נכונה שיהיה לו זוגיות לאורך כל שנות חייו. הוא מבקש עצה מהרב: 'מה עלי לעשות בשביל שאני אוכל לחיות את כל החיים עם האשה בשלום?'
אמר לו: 'אני אגיד לך את הסוד בשלוש (3) מילים!'
הוא תפלא! 'שלוש (3) מילים?!' יש ספרות ענפה על שלום בית, יש מרצים יש קורסים אוּאַה! קלטות מה לא? עושים מזה ביזנס גדול מזה שאנשים לא מסתדרים והרב שטיינמן אומר לו: 'אני בשלש (3) מילים מסדר לך את כל החיים!'
אומר לו: 'מה השלוש (3) מילים?'
אמר לו: 'ויתור ויתור ויתור' - זהו. אם תהיה ותרן, לא תעמוד על כל דבר. 'הי! היא לא הכינה את החביתה חמה... היא לא הכינה בזמן... היא לא...'
אם תהיה ותרן - כל החיים שלך דבש!
נו, הנה קבלתם עצה בחינם! לא צריך לנסוע עד לציון של הרב שטיינמן או לעלות אותו בחלום. הנה! הוא כבר אמר לכם שלוש מילים (3)!! וזה לא נכון רק לשלום בית, זה לכל החיים; עם השכנים, בעסקים, חברים, בכל התחומים.
תשמעו כמה מעשים ותבינו
סגולת הויתור
יהודי חשׂוך בנים שש עשרה (16) שנה! מתפלל, סגולות, קברי צדיקים, ברכות, הכל-הכל הוא עשה! הכל. לא הולך. שנה אחת הוא החליט בראש השנה שחל בשבת; יש שבעה (7) שעולים לספר תורה. אחד המתפללים עמד לקנות עליית שישי (6) וניגש אליו אחיו
ואמר לו: 'וַואי אני קניתי עליית שביעי - ושני אחים לא עולים אחד אחרי השני, מפני עין הרע!'
אז הוא פנה לזה שאין לו ילדים - שש עשרה (16) שנה!
ואמר לו: 'אני ראיתי שקנית 'מפטיר של חנה'...
- שזה סגולה לילדים. חנה גם לא נפקדה תשע עשרה וחצי (19.5) שנה! ובסוף היא ילדה את שמואל הנביא!! אבל יש ענין לקנות את המפטיר של חנה בראש השנה.
אז הוא ניגש אליו ואמר לו: 'תשמע, אני קניתי שביעי, אח שלי קנה שישי - לא ידעתי! ואנחנו לא יכולים לעלות אחד אחרי השני אולי אתה תחליף אתי? תעלה אתה במקומי שביעי ואני אעלה במקומך מפטיר!'
ההוא מחכה כל השנה בשביל לקנות את המפטיר הזה בשביל לעלות שיהיה לו אולי סגולה שתושיע אותו סוף-סוף.
בסוף הוא ככה חושב-חושב אמר לו: 'אתה יודע מה? בסדר! אני אעלה שביעי' וככה היה.
אחרי זה, האח הזה שעלה במקומו את המפטיר. אמר: 'אולי לא עשיתי טוב? אולי הוא חיכה לדבר הזה ורצה וכו' '
ניגש אליו אמר לו: 'לא נעים לי! אולי זה לא בסדר מצידי אני ממש מתנצל!! וזה...'
אמר לו: 'תשמע, אני ניסיתי כל כך הרבה סגולות בחיים ולא עזר. אמרתי: 'הפעם אולי הסגולה של הוויתור - אולי זה יעזור!'
תוך שהם מדברים ניגש אחד מהמתפללים ואמר לו: 'אני לא רוצה לפגוע בך, אבל שתדע: האיש הזה חשוך בנים שש עשרה (16) שנה! והוא קנה את המפטיר הזה - בשביל שהוא יפקד, ואתה לקחת לו את זה!'
- וַואי וואי וואי ההוא תפס את הראש עוד יותר גרוע. ניגש התחנן: 'תמחל לי! לא ידעתי. אם הייתי ודע הייתי מותר על העליה הייתי זה וזה...'
אומר: 'אני החלטתי: לותר - אולי הסגולה הזאת תועיל!'
שנה אחרי, הוא מחכה לו בכניסה לבית כנסת. ואומר לו: 'תשמע, השנה אני קונה לך את מפטיר חנה - זהו. זה מאז עד היום זה מציק לי שאני לקחתי לך את זה...'
אומר לו: 'לא אין צורך אין צורך'
- 'לא-לא! אני חיב לקנות לך מפטיר חנה'
אומר לו: 'לא צריך'
אומר לו: 'למה?
אומר: 'נולדו לי תאומים!'
הויתור! הויתור!! הוליד לו שני (2) ילדים - כדאי לותר.
בזכות הויתור נצלה בתו מחנק!
מעשה נוסף.
משה מהעיר מונטריאול בקנדה היה נוהג להגיע לבית הכנסת בערב שבת לפני השבת עם האוטו ומחנה שמה את הרכב כי הוא גר רחוק ובמוצאי שבת הוא חוזר עם הרכב הביתה. יום שישי אחד הוא הגיע לבית הכנסת ואיך שהוא נכנס פנה אליו אחד המתפללים בשם חיים והוא איש 'הצלה'
והיה לו בקשה: 'האופנוע שלי התקלקל בצהרים ואין לי כלי תחבורה להשתמש בשבת במקרה וחלילה יזעיקו אותי להציל! האם תוכל להעמיד לרשותי את הרכב שלך למשך שבת?'
משה שמע את הבקשה - היה נבוך! לא כל כך מהר לתת את הרכב היקר מי יודע איך הוא נוהג?! גם אין לי ביטוח על נסיעה של אדם אחר ומה עוד אם הוא ילך להציל - אולי הוא לא יפעיל את האזעקה ואז הרכב יגנב. הוא לא יודע מה לעשות! המחשבות מתרוצצות במוחו... ובסוף הוא שלח את היד לכיס נתן לו את המפתח ונכנס לבית הכנסת.
במהלך תפלת ליל שבת קריאה פתאומית בביפר של חיים, ממהר לצאת! מודיעים לו: 'שבכתובת פלונית, תינוקת כבת שנה וחצי בלעה חרוז גדול!' מוציא את המפתח של הרכב מהתא רץ לעבר הרכב דוהר אל הכתובת. התינוקת כבר כחולה איבדה חמצן עומדת על סף חנק...! - בחסדי שמים הצליח להציל אותה ולפלוט את החרוז הזה מהגרון והנשימה חזרה. אחרי כן הגיע רופא בכיר שבדק את הילדה
אמר: 'אם לא היית מגיע ברגעים האלה - היה פה אסון!'
משה שנתן לו את הרכב שמע שבזכות הרכב שהוא נתן לו הוא הציל חיי תינוקת - שממש רגעים היתה מתה! אבל הוא התרגש עוד יותר לשמוע: התינוקת - היתה הבת שלו!! אם לא היה נותן לו את הרכב - לא היתה בת... 'ויתור ויתור ויתור' שלוש (3) מילים אמר הרב שטיינמן
הויתור שהציל את הבעל החולה
נמשיך...
אברך ת''ח לקה במחלה לא עלינו!. פקד קברי גדולי דורות, הלך נקש על דלתותיהם של גדולי ישראל: רוצה ברכה! שיתנו לו עצה: איך להיות בריא? יום אחד החליט: שהוא נוסע לרשב''י במירון. לפני כן הוא נכנס לאחד מגדולי ישראל וסיפר לו למה הוא נוסע ולאן הוא נוסע. הצדיק ברך אותו. וכששמע שהוא הולך לעלות לקבר רשב''י הפתיע אותו!
אמר לו: 'תשמע, תמתין רגע!' הוציא מהמגירה שלו מכתב ואמר לו: 'הנה מכתב הזה תשים אותו בקבר אצל רשב''י!'.
החולה הת''ח פקח את העינים בתמיהה: 'מה זה הדבר הזה של המכתב הזה לשים שם?'
אמר לו הצדיק: 'אני אספר לך במה מדובר. אתה צריך לדעת: שבבית שלך יש אשה צדקת יוצאת מגדר הרגיל, אשתך!'
- 'מה קרה?'
אומר: 'לפני שהתחתנתם, פגע מישהו באשתך לעתיד - בצורה חמורה מאד! וכשהוא עמד על גודל הטעות שעשה ידע שהוא חטא בא לבקש מאשתך לעתיד: 'מחילה סליחה וכפרה!' - היא לא הסכימה לשמוע לא רצתה לסלוח. הפוגע עלה אלי הביתה וסיפר לי: שהוא רוצה לפייס את האשה - והיא לא מוכנה. ראיתי שהלב שלו שבור, שלחתי שליח לאשתך לעתיד בקשתי ממנה: 'שתסלח לו על החטא שעשו לה!' - והיא גם לא הסכימה. ואחרי זמן היא נתרצתה וסלחה לו בלב שלם.
כששמעתי את הסליחה שלה בקשתי ממנה: 'אני מבקש תכתבי לי: שאת סולחת לו בלב שלם! במכתב עם שני (2) עותקים; אחד תשמרי אצלך ואחד תשאירי אצלי'.
'עכשיו שאתה הולך לציון של רשב''י, קח את המכתב הזה של אשתך שהיתה צריכה להיות לעתיד, ותשים את זה אצל רשב''י, תתפלל ותתחנן: 'שאתה מבקש: שרשב''י יתפלל על אשתך - שהיא לא תהיה אלמנה! בזכות שהיא ויתרה וסלחה למי שפגע בה!!'.
האברך עשה מה שהוא נצטווה לקח את המכתב הגיע לציון במירון שפך דמעות כמים: 'שהצדיק יושיע את אשתו שלא תהיה אלמנה! ובזכותה שהוא יוושע גם וירפא מהמחלה!!'
אחרי שהוא שב מהתפלה הלך לעשות צילום - אין גידול נעלם! שוה ויתור ויתור ויתור?! - 'כל המעביר על מידותיו - מעבירין לו על כל פשעיו!' יש משהו יותר משתלם מזה?! - זה קשה-קשה! האגו, היצה"ר, הכעס, הנקמה, התאוה,
- 'השפיל אותי עשה לי גזל אותי! וכו'...'
- 'כן-כן נכון אתה צודק נכון אף אחד לא אומר שאתה לא צודק - אבל מה תרוויח?!'
פה אתה יכול להרוויח דברים - שבשום מחיר שבעולם לא תוכל לקבל. אתם יודעים מה זה מחילת עוונות? אתם יודעים מה זה לקבל חיים? אתם יודעים מה זה להינצל ממחלות? אתם יודעים מה זה לזכות אחרי חמש עשרה (15) שנה בילדים? - לא יאומן כי יסופר!
הדרך לויתור – בחיזוק האמונה
רואים: מה החשיבות של המעלה הגדולה הזו. נכון, קשה מאד ונסיון עצום לעמוד בזה. אבל אם נשִׂים את הרווחים העצומים שיכולים לקבל; כל מה שאנחנו עושים: 'עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין' (אבות ב, א) כל מה שאתה עושה לכבוד הקב''ה ומוותר כמו שהוא מבקש, אתה לא רואה תמיד מה ה' הציל אותך, אתה לא רואה. אבל שתדע לך: ששום דבר; לא מחשבה, לא דיבור, לא מעשה נסתר מעיניו וכל דבר טוב שאתה עושה - הוא משלם ובגדול! הקב''ה לא נשאר חיב לאף אחד, לכולם הוא משלם אפילו הרשעים הכי גדולים אם יעשו רק מעשה אחד טוב - ה' משלם.
אתם יודעים עד איפה?
נבוכדנצר הרשע היה רשע-רשע גמור! רוצח המונים רצח למעלה ממיליון (1,000,000) יהודים! החריב את הבית, בית המקדש רשע מרושע. אבל פעם אחת (1) כתבו מכתב לחזקיה המלך כשהוא הבריא ממחלה
כתבו לו מכתב: 'לכבוד חזקיה המלך! לכתוב העיר ירושלים לכתוב א-לקי חזקיה!' והוא היה סופר המלך ראה שכתבו ככה
אמר: 'זה לא נכון לכתוב כך! צריך להקדים קודם את הא-לקים שלו ואח''כ את חזקיה ואח''כ את ירושלים'.
הוא פסע שלוש (3) פסיעות לתפוס את המכתב לפני שישתחרר ויצא. הקב''ה בשביל שהעביר את השם שלו - של הקב''ה להתחלת המכתב - נתן לו, לבנו ולבן בנו - שליטה על כל העולם! הוא שלט בכל העולם כולו. רשע מרושע רוצח המונים! אבל הוא עשה דבר אחד (1) טוב. הוא לא התגיר, הוא לא חזר בתשובה, הוא נשאר רשע! עובד ע''ז - אבל הוא עשה מעשה טוב. למה? - כי ה' משלם על כל דבר!
אז אם אנחנו אוספים זכויות כאלה של ויתורים – וואי-וואי-וואי כמה-כמה-כמה מחכה לנו שכר בעוה''ז ולעוה''ב. קשה! אבל משתלם. אין דבר יותר משתלם מזה, השקעה קטנה ותוצאה נפלאה.
אדם שסולח מכל הלב לכל אחד ומתפלל אפילו ודן לכף זכות את אלה שפגעו בו - משנה את כל הנהגה של השמים כלפיו וכלפי משפחתו, כי מי שמוותר - מוותרים לו, מי שמקפיד - מקפידים עליו, מי שסולח - סולחים לו. איך שאתה מתנהג הקב''ה אומר: אני "צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תהלים קכא, ה) כמו צל; הנה עושה ככה - מתכופף הצל, עושה ככה - זוקף הצל. אומר ה': 'אני הצל שלך; איך שאתה מתנהג - אני אתך אותו דבר איך שאתה מתנהג - ככה תקבל. נו, אז יש לכל אדם את הבחירה מה הוא רוצה לקבל מה עדיף לך הקפדות שיקפידו עליך בשמים על כל דבר?! או שימחלו לך או שיסלחו לך או שיותרו לך. אתה מחליט. ו: "אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז, כ) אז אם יקפידו עליך - אוי ואבוי!
ידוע, מי שגוזל את חברו ולא השיב את הגזלה - צריך לחזור בגלגול להחזיר את הגזלה. ולא רק זה, גם הנגזל אם הוא לא מחל לו מגלגלים גם את הנגזל בשביל שהוא רוצה לקבל את הגזלה. כדאי לך בשביל מאה דולר ($100) לחזור בחזרה לגלגול? להתחיל עוד פעם תינוק עם טיטולים ומוצץ ובקבוק ומטרנה וללכת לגן והכל... עד שתגדל ואח''כ יביאו לך מאה דולר (100$)?! כדאי? - לא כדאי! אבל ככה הדין: אתה לא מוחל והוא חיב לשלם הוא לא שילם אתה לא מחלת - שניכם תחזרו מחדש עד שאתה תחזיר והוא יקבל...
מה יעשה הנגזל כדי שלא יתגלגל שוב?
שאלו את הרב שטיינמן ז''ל: 'מה יעשה הנגזל אם הוא לא רוצה לחזור בגלגול?'
אז הוא אומר: 'יש שתי (2) אפשרויות; או שימחל לו יגיד: 'אני מוחל!' אז ההוא לא צריך להחזיר לו כבר אז ההוא הנגזל לא יבוא עוד פעם חלאס' עבר פה שבעים (70) שמונים (80) שנה זהו! רוצה לנוח בג''ע לא רוצה לחזור. בשביל מאה דולר ($100) כדאי לחזור?!
תשמעו טוב! אבל יש עוד עצה: 'אם אצטרך לשוב בגלגול על הגזלה הזו - הריני מוחל! ואם לאו - אינני מוחל'. אתה עושה תנאי. מה אתה אומר בתנאי? 'אם אני לא מוחל למי שגזל אותי...' יכול להיות שזה מאה אלף דולר (100,000$)! 'אם אני לא מוחל ואני אצטרך לחזור בגלגול לקבל את הכסף היות ואני לא רוצה את זה אז אני מוחל! אבל אם זה גזלה שאני לא צריך לחזור - אז אני לא מוחל!' כי אדם לא חיב למחול על מה שגזלו אותו. אבל יש לו בעיה! יכול להיות שהוא גם יצטרך לחזור עוד פעם, אבל אם הוא עושה את התנאי; 'אם זה מחיב אותי לחזור בגלגול – מוחל! אם זה לא מחיב אותי לחזור בגלגול - לא מוחל!' זה הכל ואז אתה פטרת את עצמך והכל בסדר.
למה באו עופות הטהורים לחדרו של הרב שטיינמן?
באחת הפעמים שהרב שטינמן היה בבית חולים, כשהוא עמד להשתחרר ספרו לו: 'שבחדר שהוא שהה היה לפני יהודי זקן ובעת שהגיע הרב שטינמן לבית החולים להתאשפז, בקשו מהזקן: 'אם הוא יוכל לפנות את החדר בשביל הרב?' והוא הסכים. ויתר על חדר פרטי בשביל הרב! אז כשהרב שטיינמן השתחרר מהבית חולים, בקשו ממנו שיכנס לחדר השני: 'לברך את הזקן הזה!' שבזכותו הוא קבל את החדר שהיה בו, הפרטי.
ואז הוא אמר: 'עכשיו הבנתי משהו שהיתה לי תמיהה! ראיתי כל הזמן ליד החלון בחדר עופות טהורים!! וכתוב בספרים: 'שדרך של עופות טהורים ליד מקום קדוש להיות!' ולא הבנתי, איזה קדושה יש בחדר הזה? וכעת ששמעתי את המעשה של הזקן שויתר לי על החדר - אז אני מבין איזה קדושה היתה בחדר: קדושת הויתור!'
אתם שומעים? מה ויתור יכול לעשות! שהמקום שזו נמצאים המותרים יכול להיות דבר מקום קדוש! עד כדי כך שמגיעים עופות טהורים לשם שזה סימן: שהמקום קדוש.
בזכות הויתור האריכו את חייו ב-15 שנה!
אברך בן תורה היה לחוץ מאד בעניני כספים והוצרך להלוואה גדולה ולא הצליח להשיג אותה בשום אופן! אחד הידידים הקרובים שידע על המצוקה פנה לגביר גדול
ואמר לו: 'אם אתה רוצה לזכות במצוה גדולה, אז כדאי לך להלות לת''ח הזה האברך!'
הגביר הסכים והלוה לו סכום כסף גדול מאד. הגיע זמן הפרעון ולא היה לת''ח הזה שלוה את הכסף להחזיר - לא היה! הגביר פנה לערֵבים - אבל גם הם היו ענים ולא יכלו להשיב את הכסף. בלית ברירה הוא פנה למתווך שאמר לו: 'שמצוה גדולה להלות לאברך!'.
אמר לו: 'תראה! אין לי טענה עליך, אתה לא ערֵב לי ולא כלום אבל אני חושב: שמן ההגינות - אתה גרמת לי להלות לו סכום גדול! ואני לא מקבל החזר; לא ממנו ולא מהערֵבים ולא נראה לי שאני אוכל לגבות את זה - כי המצב עגום. אז אני אומר לך: שאם אתה להיות פייר' - אז תחזיר לי אתה את הכסף. אתה לא חיב! אבל אתה צריך להיות הוגן; לא לתקוע אותי עם כל הכסף בזה וכאילו אתה מתנער...'
הלך היהודי הזה לרב שטיינמן ואמר לו את הסיפור.
הרב אמר לו: 'וודאי שאתה לא חיב להחזיר את הכסף! אבל מכיון שאתה המלצת על ההלואה, אני מציע לך: 'לותר! ושאתה תחזיר את החוב, אבל תפרוס אותו לתקופה ארוכה' ואמר לו: 'תפרוס את זה לחמש עשרה (15) שנה!'
הלך לעשיר אמר לו: 'אני לא חיב עפ''י דין, בררתי את הדין, גם אתה אמרת: 'שאני לא חיב' אבל אני מוכן! אמרת 'פייר' - אוקיי. חמש עשרה (15) שנה הסכום הזה אני אתן לך כל חודש!'
הסכים העשיר - זה ויתור גדול! לא כתוב לנו מה היה הסכום, אבל אומרים: 'שהסכום היה הלואה גדולה!' אם פורסים את זה לחמש עשרה (15) שנה - זה לא עשר אלף דולר (10,000$) - זה מדובר בסכום גדול!'
הוא פרס את זה לחמש עשרה (15) שנה - בתשלום האחרון הוא נפטר!
יכול להיות שנגזר על בן אדם: 'שימות מוקדם!' ובגלל הויתור - האריכו לו את החיים עד שהוא גמר את התשלום! הויתור האריך לו את החיים בחמש עשרה (15) שנה - כי הוא ויתר!! אם לא, היה נפטר קודם. רואים: שויתור לפעמים זה קשה-קשה מאד! אבל יותר קשה למות, לסבול מחלות, צרות, דכאונות, כל מיני דברים רעים.
שלוש (3) מילים כל הזמן תגידו: ויתור ויתור ויתור!
פישש...! מי יודע מה תרויחו! מי יודע מה עכשיו... אתם תקועים בכל מיני בעיות שאם תחליטו עכשיו בסוף הערב: 'שיש פלוני ואלמוני שאתה אתו בסכסוך וכל מיני דברים... שאם אתם תחליטו: 'שאתם מותרים!' מי יודע מה יתהפך גורלכם לטובה!! אבל ודאי שיתהפך לטובה ודאי.
סוד המחילה והויתור - סוד הויתור
עכשיו, מאיפה זה נובע? עקר הנסיון והמבחן של כל אחד באהבת ישראל הוא: כמה אתה אוהב יהודים? אחד הציק לך! אחד הרע לך...!
הפלא יועץ על מצות וְאָהַבְתָּ
אומר הפלא יועץ (ערך שנאה): 'כשהתורה כתבה: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט, יז) ומיד אחרי זה כתבה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" - היא לא מתכונת שתאהב רק את מי שאתה אוהב; ידידים וקרובים ואחים ומשפחה, אלא כונת הפסוק: לצוות אותנו; לא לשנוא יהודים, לאהוב אותם! וגם אם היו כאלה שבקשו את רעתינו! גם אם יהודי בקש את רעתנו - אתה מקיים: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".
איך אפשר לאהוב מי ששונא אותי? או מי שמציק לי? או מי שמזיק לי? איך? איך יכולים לבקש ממני כזה דבר?!
אבל אם התורה אומרת: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" ואני מצוה אותך: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" - אז זה ודאי שאנחנו יכולים. מה? הקב''ה יגיד: 'אם לא תרים חמש מאות (500) קילו כל בוקר על הראש - אני מכניס אותך לגיהנם!'
הוא יגיד דבר כזה?! - מה פתאם! הוא יכול להגיד לנו רק דברים שאנחנו יכולים לקיים, ואם הוא כתב: 'שאנחנו חיבים לקיים!' אז ודאי שאנחנו יכולים לקיים.
אבל מפריע לנו? - שאין לנו אהבת הבריות! אנחנו לא אוהבים. אוהבים את עצמנו בעלי גאווה. אנחנו דואגים רק לעצמנו;
- 'פגע בי! עשה לי, אכל לי, שתה לי, נשם עלי... וואי וואי וואי!'
אתם לא מכירים את הילדים? – 'הוא נשם עלי, הוא עבר - הוא נשם לידי...'
אם התורה ציותה אותנו - אנחנו יכולים. לא אמרנו: 'שזה קל!' אבל אנחנו יכולים.
המבחן למדת אהבת ישראל
אדם נמצא עם קרובים וידידים בקשרי חיבה - זה לא נקרא שהוא: 'אוהב ישראל!'. רוב האנשים אוהבים את אלה שבסביבתם. המבחן: זה איך אתה אוהב את ישראל, לאו דווקא אלה שהם סביבך. נגיד, יש לך קטטה מריבה עם יהודי אחר ונפגעת ממנו פגיעה בפני אנשים...! - עכשיו כל הרגשות השלילים מתעוררים וזה מטבע הדברים; אם אתה תהיה מסוגל להבליג על העלבון ולמחול על הבזיון - אתה הגעת לאהבת ישראל!
ה' אוהב גם את הרשעים!
אתם יודעים למה עד עכשיו בית המקדש לא נבנה? - בגלל שנאת חינם! אלפים (2,000) שנה!! יש ביננו 'שנאת חינם' - ישר מקללים אחד שעשה לנו משהו, ישר אומרים עליו ולשון הרע ומוציאים עליו דיבה ומה לא? אפילו אם הוא עשה משהו קטן כבר מפרקים אותו ואת המשפחה שלו ואת 'אבו-אבו...' ואת כולם, את כל המשפחה. למה? – שנאה! יש שנאה-שנאה. ואנחנו צריכים: להתרגל לאהוב-לאהוב את ישראל! מי זה ישראל? - הבנים של הקב''ה! אם אתה שונא את הבן של החבר שלך, החבר שלך יאהב אותך?! אם אתה אוהב את הבן של חבר שלך - החבר שלך יאהב אותך בכפלי כפלים! אבל אם הוא יראה שאתה שונא את הבן שלו - זה יהיה מספיק שהוא ינתק אתך את הקשר. אם אתה שונא את הבן של הקב''ה, שהוא גם אח שלך: 'כל ישראל אחים' ואתה גם עושה בזיונות ואתה מגיע להעלבות ומכות ומה לא? - איך אתה רוצה שהקב''ה יאהב אותך?!
ה' אומר: 'אני אוהב!' "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'" (מלאכי א, ב) הקב''ה אומר אפילו על הרשעים: 'שהוא אוהב את עם ישראל!' איך אנחנו מסימים בתפלה? – 'אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל' (קריאת שמע של ערבית) 'הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה' (קריאת שמע של שחרית) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד) - הקב''ה אוהב את ישראל! אז איך אתה שונא את הילדים שלו?! את האחים שלך?!
למה דוד זכה להיות רגל רביעית במרכבה?
- 'עכשיו רגע-רגע! אבל למה הוא בא? למה הוא שונא אותי? למה הוא בא? הוא הציק לי? למה הוא עשה לי?'
למה? אני אגיד לך למה; הוא שליח מהקב''ה: לעורר אותך שאתה לא בסדר! כן, הוא השליח, הוא השליח. אתם יודעים כלב שנובח... זורקים עליו אבן - הוא מתנפל על האבן! האבן, מישהו זרק אותה, הכלב לא מבין שההוא זרק את האבן, הוא קופץ על האבן שפגעה בו... זה שפגע בך - זה האבן מי שזרק אותה - זה הקב''ה והוא השליך עליך את הבן אדם הזה שיתנפל עליך ויגיד לך ויבזה אותך והכל - הוא רק האבן! אמנם 'מגלגלים חובה ע''י חיב'. אבל הוא אבן.
דוד המלך הלך והיה שמה אחד בשם שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא - וקלל אותו קְלָלָה נִמְרֶצֶת (מלכים-א ב, ח) בהיותו מלך! מלך - מי שמבזה אותו חיב מיתה! רצו לתפוס את שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא להוציא אותו להורג! כדין 'מורד במלכות!'
ודוד המלך אמר: 'לא! "ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל" (שמואל-ב טז, י) הוא בסך הכל עושה מה שה' אמר. "ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל".
באותו רגע שדוד המלך אמר את זה - הוא הפך להיות רגל רביעית (4) במרכבה! אברהם, יצחק, יעקב דוד - בגלל שהוא ויתר.
שמעתם?
דוד המלך בקש מהקב''ה: 'רבוש''ע! למה לא אומרים 'א-לקי דוד'? למה אומרים: 'אֱ-לֹקֵי אַבְרָהָם, אֱ-לֹקֵי יִצְחָק וֵא-לֹקֵי יַעֲקֹב' (תפילת עמידה) ולמה לא אומרים: 'א-לקי דוד'?
אמר לו הקב''ה: 'הם - העמדתי אותם בנסיונות והם עמדו בנסיונות. אתה לא עמדת בנסיונות!'.
אמר דוד לה': "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי" (תהלים כו, ב) - אני מוכן שתבחן אותי!'
בחן אותו בבת שבע - ונכשל. לא הצליח להיות: 'א-לקי דוד' להיות כמו האבות הקדושים. אבל ברגע שהוא שמע את הקללה הנמרצת... זה קללה - ה' ירחם! מה שהוא קלל אותו שמה, קלל אותו לפני כל ישראל - בזיון שאין כדוגמתו!! והוא מלך, יש לו את הכח לעשות מה שהוא רוצה אתו.
אמר: 'לא לגעת בו, "ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל"'.
באותו רגע, בגלל הויתור הזה - הוא הפך להיות ליד אברהם יצחק ויעקב רגל רביעית (4) במרכבה!
אתם מבינים מה זה ויתור? כי אם בן אדם מבין: 'אין שום דבר שקורה לנו שהוא לא בהשגחה, בידיעה של הקב''ה, ברצונו. זה הכל לפי הסטטוס שלנו, מה המעשים שלנו; מה הזכויות ומה החובות ומדי פעם הקב''ה צריך לעורר אותנו! מה לעשות? נרדמנו בשמירה. לא עושים כל מה שה' אומר, אז הוא צריך לתזכר אותנו...
כל פעם לתת לנו צביטה קלה: 'תתבונן! תחשוב, למה עכשיו נתתי לך ככה? למה נתקעת בדרך? למה יש פקק? למה יש לך פנצ'ר? למה יש לך רפורט? למה צלמה אותך מצלמה? למה זה מהבנין עכשיו עושה לך בעיות? למה עכשיו הצינור התפוצץ? למה ככה? למה אשתך פה? למה הילדים שלך כאן...?'
כל הדברים האלה - זה אתותים מהקב''ה! אין שום דבר שקורה במקרה, אין! אפילו הלכת ליד שיח - וטאק נכנס לך קוץ: 'אין אדם נוקף אצבע למטה - אלא אם מכריזים עליו מלמעלה!' אתם יודעים מה זה 'מכריזים'? - יושב בית דין ומחליטים: 'שפלוני יעבור ליד הפרחים האלה שמה - ויכנס לו קוץ! ויכנס - כמה עומק, כמה טיפות דם יהיו לו, מתי הכאבים יפסקו, האם הוא יצליח לשלוף את הקוץ או לא יצליח' וכן הלאה. על כל דבר הקטן ביותר - יש בית דין למעלה. זה לא זורקים אבנים - מי שפגע פגע... לא! לא!! הכל בחשבון מדוקדק.
אז אם פתאם מישהו מתנפל עליך - אל תסתכל עליו, תבין: למה ה' שלח אותו? צועק עליך? תגיד לו: 'תודה! הבנתי, תודה רבה על המסר, הבנתי, תהיה בריא, בי-בי תהיה בריא, יום טוב! יום טוב בי-בי, תודה'.
ואם הוא עשה לך עוול סתם וקלל אותך וביזה אותך ואמר: 'שאתה גנב! ואתה זה... ואתה זה...' – פישש... לא רק שתגיד לו: 'תודה!' אם יש לך שוקולד מריר - תן לו גם, כי הוא העביר לך עכשיו את כל הזכויות שלו – אליך!! מי שעושה כזה דבר - מפסיד את הזכויות שלו אצל השני, אז זה רווח גדול!
ובזיונות - זה היסורים הכי טובים שיש בעולם! זה לא בגוף, זה לא נתוחים, זה לא בילדים, זה לא בפרנסה, זה קצת עלבון! קצת הרבה עלבון, אז מה יש?! אז מה יש? מה, אתה מושלם כזה שאסור לפגוע בך ואסור...?! מה קרה?
וכמה פעמים אנחנו אמרנו על פלוני: 'תראה איזה טמבל! תראה איזה זה... תראה איזה זה...' לא משחררים מדי פעם? שמעתם פעם נהגי מוניות איך הם מדברים? איך הם 'מברכים' את כל אלה שעוקפים אותם... אז גם אתה מדי פעם - גם כן מחזירים לך קצת ככה לאפס אותך...
אדם צריך לא להיות קפדן! לדעת: מה שאתה עושה - מחזירים לך 'מידה כנגד מידה'.
אם התורה מצווה אותנו - אז וודאי שאנחנו יכולים לקיים את זה! כי 'התורה לא נתנה למלאכי השרת' התורה נתנה לבשר ודם כמונו והיא מחיבת כל אחד מאתנו מגיל שלוש (13) עד היום האחרון מגיל! שתים עשרה (12) לבנות עד היום האחרון. כולנו חיבים במצוות התורה ואם היא אומרת: "לֹא תִשְׂנָא" ואומרת: "וְאָהַבְתָּ" - זה מה שאנחנו צריכים לעשות.
10 עצות למעשה במצות הויתור
אז עכשיו בואו נשמע כמה עצות: איך זה יתכן? כאילו, בא תעזור לי להבין: איך אני יכול להתגבר על היצה"ר שלי שרוצה: 'להחזיר!' איך אני אתגבר?
יד ימין שפגעה ביד שמאל
עצה ראשונה (1): כתוב בגמרא (ירושלמי) על הפסוק: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר" (ויקרא יח, יט) התורה אוסרת עלינו לנקום. מה זה לנקום? אתה בא לשכן
אומר לו: 'אני צריך ממך בהשאלה פטיש'
- 'אין לי'
ואתה יודע שיש לו והוא אומר: 'אין לי'
מה אתה אומר?
- 'בסדר. העולם גלגל; אתה תצטרך ממני אני אראה לך'. זה נקרא לנקום.
עוד פעם, בא לשכן אומר לו: 'תן לי פטיש'
אומר לו: 'אני לא כמוך אתה רואה? - קח!' נותן לו.
אבל מה? הוא שמר בלב שהוא לא נתן לו. זה איסור שקוראים לו לא תִטֹּר. לא תִטֹּר זה לא תשמור בלב שהוא לא נתן לו. זה איסור שקוראים לו: 'לא תִטֹּר!' לא תִטֹּר זה לא תשמור בלב מה שהוא לא נתן לך. גם זה אסור. לא רק לנקום, גם לשמור אסור.
עכשיו נשאלת השאלה: 'איך אני יכול להתגבר על זה?'
אז תקשיבו טוב!
נגיד בן אדם לקח פטיש ומסמר ורצה לדפוק בסוכה - ונתן מכה על היד פאק אווֹ (צעק!) יד שמאל נפגעה ע''י יד ימין. אז מה עכשיו הוא יעשה? - יקח את הפטיש ביד שמאל וירביץ ליד ימין יגיד: 'מגיע לך!' טאח' יחזיר לה?! - ברור שלא. נכון? למה? - זה אותו בן אדם.
עכשיו אנחנו כל ישראל אנחנו אחד: "גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (שמואל-ב ז, כג) אנחנו נשמה אחת בכללי אנחנו נשמה אחת מאדם הראשון. 'קוב"ה וישראל ואורייתא - חד הוא' אז אם חבר שלך פגע בך - זה כמו יד שמאל או יד ימין. מה, אתה מחזיר בחזרה?! זה אחד. אז קרה-קרה-קרה בטעות שהפטיש פגע, קרה. נו, אז מה אתה מחזיר? אם אדם מבין את זה שכולנו חלק מהא-לקים - אז הוא לא יקפיד ולא ינטור ולא ינקום ולא כלום. זה ממש כמו שאני מכה את עצמי.
הכל בגזרת עליון
דבר שני (2): אם אדם מתבונן: ששום דבר לא יכול להעשות נגדו ללא רצון הבורא והכל נגזר מהקב''ה - לפי המעשים שלנו. אז אם אתה צריך לכעוס? על עצמך אתה צריך לכעוס! כי אם זה בא עליך - זה בגללך. אם היית צדיק מאה אחוז (100%) - לא היה קורה לך שום דבר. אתה לא מאה אחוז (100%) - מישהו צריך להזכיר לך: שאתה לא מאה אחוז (100%). לכן אדם צריך לדעת: שהכל מאת השי''ת! ושום אדם לא מזיק אותו בלי רשות של הבורא. וגם אם יצער אותך, יכאיב לך, תדע לך: שהעוונות שלך הם שגרמו לך כך שהקב''ה יגזור עליך והאיש הזה הוא רק שליח.
"אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי"
הפלא יועץ אומר: 'אם ישאל אדם; 'איך אני יכול לא להקפיד על חברי שארע לי? איך אני יכול לא לנטור בלבי? הרי זה רק מלאכי השרת יכולים! אין להם קנאה ושנאה ותחרות'
אבל עלינו לדעת: אם הקב''ה ציוה אותנו - אז אנחנו יכולים וחיבים לעשות בדיוק כך! מי שמאמין באמונה שלמה: שרע וטוב שבאים על אדם בין אם זה ע''י בני אדם בין אם זה ישירות מן השמים זה רק מהשי''ת ואתה גם לא יכול להרע למישהו או להיטיב לו אפילו בפרוטה! אתה לא יכול לכבד ואתה לא יכול לזלזל באף אחד - רק אם נגזר למעלה! ו: 'אדם לא נוקף אצבע למטה - רק אם גוזרים עליו מלמעלה'. ולשמים יש הרבה 'שלוחים'; זה יכול להיות עקרב, יתוש, זאב, אדם, אשה, ילד, החלקה על בננה... אלף ואחד (1,001) צורות שהקב''ה יכול להביא אותך להכרה: שאתה לא מאה אחוז (100%). וכל זה נגזר בשמים לפי החשבון הפרטי של כל אחד. אז מי שעושה אתנו טובות או רעות בין בגוף בין בממון - הוא רק שליח משמים. אז אין להאשים חבר, כי הוא רק הגרזן ביד החוצב. החוצב - הוא שלח את הגזן, הוא זרק את האבן.
וכך כתוב בפסוק: "אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי" (ישעיהו י, ה) - איך ה' מעניש את ישראל? אני שולח את אַשּׁוּר להלחם בהם. הם השבט על זה שאני כועס על עם ישראל; מלחמות, צרות, חמאס, טילים, - הכל זה רק ה' שולח לפי מעשינו.
מדה כנגד מדה
עצה שלישית (3): האלשיך הקדוש (פרשת קדושים) אומר: 'כתוב: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא יט, יז) הפסוק הזה סמוך לפסוק: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה' " הכונה של התורה היא לומר להגיד לאדם: תדע, אם ספרו לך שפלוני דבר עליך רעות, אל תחליט בלב: 'לחיב אותו'. אלא קודם: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ"
תשאל אותו: 'שמעתי שאומרים שאתה אמרת עלי כך וכך, האם זה נכון? ואם כן, למה אמרת את זה עלי?'
אם התברר לך שהוא באמת אמר, גם אחרי זה התורה אומרת לך: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר" לו שנאה.
איך אני יכול?
כי הפסוק אחרי זה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" - כָּמוֹךָ! אתה שלם? אתה לא דברת על אחרים אף פעם? דברת, נכון? הנה גם עכשיו דיברו עליך, מה? "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" כמו שאתה רוצה שיאהבו אותך למרות שדברת על אחרים, אז תאהב גם אותו שהוא דבר עליך. מה קרה? מה קרה?? הוא כָּמוֹךָ! הוא כָּמוֹךָ!!
אם מישהו דבר עליך – סימן: שגם אתה דברת על אחרים. אם היית שומר את הדיבור שלך מלדבר על אחרים - אף אחד לא היה מדבר עליך בעולם. אף אחד! לא נתנת רשות בשמים לדבר, על מי שלא דיבר על אף אחד. רק מי שדבר מחזירים לו לעורר אותו: לעשות תשובה! אם אתה רואה שבא מישהו ומתנפל עליך... עצור! תחשוב רגע: 'על מי אני התנפלתי? ולא בקשתי: 'מחילה וסליחה!'. - שלחו אותו להזכיר לך כי הוא כָּמוֹךָ.
הוי דן את כל האדם לכף זכות
עצה רביעית (4): צריך לדון את כל החברים לכף זכות, כשהאדם מתרגל לזה - אז הוא גם יכול למחול בקלות על פגיעה; 'אולי הוא היה עיף? אולי היה רעב?' כָּמוֹךָ! נכון כשאתה בא רעב הביתה עצבני והאוכל לא מוכן בכלל ואז אתה מפיל את החימה שלך על הילדים ועל הזה...
- 'מה?! לא הכנת שיעורים?! תעוף מפה!! הכל...'
מה קרה? כי הוא רעב! רעב. ואם הוא עיף? - אותו דבר... אז אולי גם ההוא שהתנפל עליך הוא העצבים שלו היו בגלל שהוא לא אכל! לא אכל, הוא רעב, הוא עיף? אולי. תלמד עליו זכות! מה קורה? אתה רואה: אנחנו בני אדם. חרטה ברטה מה, אנחנו מלאכים?! לא מלאכים. זה תעביר יאלל'ה תעביר: 'אני מבין אותך, בטח אתה עיף! נכון אתה רעב? אתה רוצה אקנה לך שווארמה? אתה רוצה...?' תראה איך הוא יחייך לך פתאם תהיו סחבקים והכל יהיה בסדר. בשביל מה לריב? למה קטטות? סכינים, ישר, תאך תיך תעביר-תעביר - יעבירו אותך תגיע למעלה יעבירו אותך. אם לא, תתקע שמה - חבל לך על הזמן לא כדאי!
יתבונן על סבותיו של רעהו
עצה נוספת (5): כתב הגאון הרב דסלר (מכתב מאליהו): 'איך העצה להעביר שנאה והקפדה ביננו לבין ריענו? תמיד תתבונן ותסתכל מהצד שלו, לא מהצד שלך. מהצד שלו! כי כשכל אחד חושב על הצד שלו - וודאי צודק! כל אחד חושב שהוא צודק תנסה אבל להיות עכשיו בצד שלו: 'וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' (אבות ב, ד).
למשל, לפעמים עני מבקש מבקש סיוע מעשיר גדול והעשיר נתן לו ח''י דולר (18$), ח''י דולר... הוא רוצה שעם זה הוא יחיה... ח''י דולר. בסוף, הוא לוחץ על העשיר
אומר לו: 'מה זה ח''י דולר? בחייאת, ח''י דולר? מה אני אעשה?! פלאפל וצ'יפס - הלך הכסף! מה זה ח''י דולר? תביא יותר, אתה עשיר גדול!'
אחד מקפיד על השני; העני אומר על העשיר: 'איזה קמצן! כמה יש לו זה וזה וזה... תראה כמה הוא נותן'
והעשיר אומר: 'תראה איזה חוצפן! נותן לו ח''י דולר בלי לעבוד בלי כלום והוא לוחץ אותי כאילו סחטן לוחץ כאילו, מה זה מה אני מיץ תפוזים?!...'
אבל אם כל אחד היה מסתכל על השני; נגיד העני איך היה צריך להסתכל על העשיר? - היה צריך להגיד 'מסכן! אני ח''י דולר וההוא ח''י דולר ואלף (1,000) אנשים באים אליו: 'ח''י דולר ח''י דולר...' - עוד מעט הוא מת! אין לו כבר כסף, כמה הוא יכול לתת? ולא נותן רק לך. נותנים פה, עומדים בתור'.
ומה צריך להסתכל העשיר על העני? – 'מסכן! מכתת את הרגלים, בא מארץ ישראל את הטיסה עוד לא כיסה. כמו הומלס' מחפש מי שיתן לו לישון, וזה... עומד בגשם בשלג והכל דופק דופק not available (לא זמין) Busy Busy (עסוק) כולם דוחים אותו והכל. מסכן! אני אתן לו יותר...'
אם כל אחד היה מסתכל על הצד של השני - היה קל! לא היה קפידות, הכל היה בסדר. אבל אם כל אחד חושב על עצמו, סכסוכים וקטטות.
ככה זה גם בבית! כשאמר לו הרב שטיינמן שלוש (3) מילים: 'ויתור ויתור ויתור!' - הוא צודק. למה הוא צודק? מה קורה בבית? למה יש מריבות בין הגבר לאשה? כל אחד רוצה מה שהוא רוצה וכשהשני לא עושה - יש טרוניות.
אבל אם הבעל היה אומר: 'עד שאני מגיע הביתה, אשתי טרחה! בשלה, הכינה, שטפה את הבית, עשתה כביסות, טפלה בילדים, החליפה להם, שלחה אותם, החזירה אותם... וואי וואי וואי! כמה היא עבדה!!' - הוא צריך להכנס עם זר פרחים! צריך לברך אותה!! צריך להגיד עליה פרגונים.
והאשה, מה צריכה לחשוב? – 'בעלי יצא מהבוקר מוקדם! הלך לעבוד עבודה קשה. אני יודעת שיש לו שמה אנשים מציקים לו וקשה לו והכל ופה ושם... חיבת להכין לו סעודה שהוא רק יגיע וזה ולתת לו לאכול ולפרגן לו: 'בעלי היקר! אַה! ב''ה שאני רואה אותך, אני מקוה שעבר עליך יום טוב וזה ופה...' איזה חיים יפים יא בא בי...
אבל הוא בא הביתה: 'מה? האוכל עוד לא מוכן?! לא אכלתי כל היום! את יודעת מה היה לי על הראש?! זה פה ושם...' מתחיל לצעוק והילדים צועקים ההוא מקשקש וההוא עושה זה פה פה פה... מה הולך שם - מלחמת עולם.
אבל אם בן אדם מסתכל תמיד על הצד השני - רק שלום ואחוה: 'אני בשבילך את בשבילי! 'לא 'אני בשבילי ואת בשבילי' כל אחד בשביל השני - זה נוסחה להצלחה כל החיים. שלוש (3) מילים: 'ויתור ויתור ויתור!' עד שיכנס לכם למח ותצאו מפה ולא תזכרו שום דבר חוץ מ: 'ויתור ויתור ויתור'.
הדרך לדון לכף זכות
לפעמים קשה לעשות שלום עם השני ולדון אותו לכף זכות. למה? כי באמת השני לא היה בסדר וקשה למחול!
אז תשמעו מה אמר החזון איש - זכותו תגן עלינו אמן: 'כשם שאין ראוי לכעוס ולנקום במי שהרע לך והוא חסר דעת וחולה נפש!' התנפל עליך בן אדם באמצע הרחוב, אבל ברור לך: שהוא חולה נפש!! מה יש לך להתוכח אתו? הוא בר דעת?! הוא מבין בכלל מה שהוא עושה? הוא לא מבין מה שהוא עושה, מה אתה מחזיר לו!? כולם יגידו לך: 'עזוב! עזוב אותו, כולם מכירים אותו זה בן אדם לא מאה (100)... הוא לא מאה (100)!' אז זה מרגיע אותך כי אתה אומר: 'בוא הנה! לא פגע בי אחד עם שכל, זה אחד בלי שכל מה לעשות? הוא יכול להתנפל על כל אחד!'
'אבל תדע!' אומר החזון איש: 'שאם מישהו פגע בך ברחוב ואפילו שיש לו שכל - הוא גם חולה נפש!' כן! כי אדם שהמידות שלו לא טובות הוא נקרא על פי הרמב''ם: 'חולה נפש!'. למה? כי בנפש המידות שלו פגומות אז ממילא האדם הזה צריך לרחם עליו הוא חולה נפש בדיוק כמו השני... רק זה אפשר לאשפז אותו - וזה יכול אולי לאשפז אותך... אבל, כל אלה הם חולי נפש. אז אם אתה מתיחס לאנשים האלה 'חולי נפש' - אין בעיה!
לי יש פטנט יותר קל! אתם יודעים איך אני מתיחס לאלה שמציקים לי, מבזים אותי, מקללים אותי והכל... אתם יודעים איך אני מתיחס אליהם? איך? - יתושים וזבובים! לא תקפו אותי כמה פעמים יתושים? - תקפו. מה, אני רב אתם? אני לא רב אתם. יש יתוש עושה ככה (נגיעה קלה עם היד) וזהו... אם הוא עומד פה (על כף היד) - טאך! זהו. זבובים - זה התפקיד שלהם, אני יכול להגיד לזבוב: 'תפסיק לעוף פה! לך לשמה...' - הוא יצחק עלי: 'זה התפקיד שלי! אני זבוב אני יתוש מה אתה רוצה ממני?!' יש אנשים שהם זבובים ויתושים
(כבוד הרב מחייך...)
זה התפקיד שלהם: להציק לנו. מה יש? תעשה לו ככה רוּחְ-רוּחְ. זה הכל, אם אתה תחיך לו - הוא יתפוצץ! במקום שאתה תתפוצץ הוא יתפוצץ: 'הבנתי אותך! זה יעבור לך, זה יעבור לך...' אתה יודע מה זה אחד ככה מרים את הקול ואתה אומר לו: 'זה יעבור לך' - אתה הורג אותו! אתה הורג אותו. תחיך-תחיך תעשה ככה: 'אוי! חבל רציתי לתת לך סוכריה אוי לא! לא נשאר לי...' אתה הורג אותו! עם חיוך!! למה צריך לריב?! אולי כדאי שבאמת תחזיק כמה סוכריות כמו לילדים; אתה רואה ילדים משתוללים תתן להם סוכריה - הם נרגעים! 'תהיה ילד טוב - אני אביא לך סוכריה' מיד הוא נרגע. אותו דבר, תחזיק סוכריות - תחלק למשוגעים...
שכרו רב ועצום!
עצה חמישית (5): למחול לחבר שגמל לנו רעה, לא לנטור שנאה ולא להקפיד עליו. למה אני אעשה את זה? כי אני מסתכל: מה השכר שאני מקבל מהנסיון הזה! שלחו לי אותו מתנה משמים!! כי אם אני אמחל לו, ויתרתי לו - בשמים יותרו לי על העונות שלי! אז זה מתנה!! הבן אדם הזה זה מתנה: 'אל תלך, אל תלך, תמשיך! יש לך עוד משהו? עוד משהו? 'כל המוסיף - מוסיפים לו!' תמשיך-תמשיך יש לך עוד מה להגיד?...' והבן אדם חביבי יודע: שיש לו זכיה גדולה, זכיה גדולה!
במקום שהרב קניבסקי לא יכול לברך – המוותר מברך!
לא תאמינו, יום אחד בא מישהו שלא היו לו הרבה-הרבה שנים ילדים לרב קניבסקי - מנוחתו עדן!
אמר לו: 'כבוד הרב! תבטיח לי: שיהיה לי ילדים'
אומר לו: 'אני כבר ברכתי אותך הרבה פעמים וזה לא עוזר. אני כבר לא יכול להושיע לך'
אומר לו הרב קניבסקי - שהברכות שלו השפיעו בכל העולם! אומר לו: 'לא יכול'
- 'אז מה? נגזר עלי שלא יהיה לי ילדים?'
אמר לו: 'יש רק תרופה אחת (1): אם אתה תראה בן אדם אחד שמעליבים אותו בציבור והוא ישתוק. תרוץ תבקש ממנו: 'ברכה!' ותפקד'
מאותו זמן הבן אדם הזה מחפש: איפה יש קטטות, איפה יש מריבות, איפה יש בלגנים?...
יום אחד הוא היה באיצקוביץ', איצקוביץ' זה בית כנסת מפורסם בבני ברק שטיבלאך כזה שמתפללים הרבה אנשים והיתה קטטה ומישהו פגע ברב אחד ממש פגיעה לפני כולם!
הוא רץ אליו אמר לו: 'תעשה לי טובה. הרב קניבסקי אמר לי: 'שאל תכעס עליו. תותר לו! תותר לו ותברך אותי!! כי אני אין לי ילדים כך וכך שנים. אני מבקש ממך: תעשה טובה! אל תחזיר לו אל תענה לו תותר ותברך אותי'
הרב הזה התגבר! ברך אותו - והוא נפקד!
הרב קניבסקי אמר: 'אני, עם כל מה שלמדתי תורה, עם כל המצות, עם כל הצדקות עם כל הכל-הכל - לא יכול! מי כן יכול? מי שיותר לחברו בשעת הכעס. יוותר? - יש לו כח לבטל גזרות מה שאני גדול הדור לא יכול!'
נו, אתם מבינים מה זה הכח של מי שמותר? - אז אם תקף אותך מישהו, שלחו לך מתנה מן השמים! שאתה יכול באותו רגע לבקש ברכות מהקב''ה על מי שאתה רוצה! על מה שאתה רוצה!! על מחלות קשות, על אנשים גוססים, על מה שאתה רוצה - והקב''ה ישמע לך. נו, זה לא זכיה? - זה זכיה! למה להפוך את זה לנקמה ולשנאה, מה זה יתן לך? מה תרויח? שתתפוצץ גם אתה?! מה זה יעזור לך? – תרויח! תהיה חכם.
המעביר על מדותיו – תפילותיו נשמעות!
גם התפלות שלך ישמעו בשמים - אם אתה תהיה מוחל וותרן, כל התפלות שלך ישמעו.
היה מעשה; בצורת. לא ירדו גשמים. אז עלה ר' אליעזר הגדול להתפלל - לא נענה. עלה ר' עקיבא תלמיד שלו - נענה, ירדו גשמים!
אמרו: 'איך זה יכול להיות? התלמיד יותר גדול מהרב שלו הגדול? איך זה יכול להיות?!'
אמרו: 'זה מעביר על מידותיו וזה לא מעביר על מידותיו'
ר' עקיבא היה מעביר על המידות שלו. היתה גזרה: 'שלא מגיע לישראל גשם!'. לא מגיע. בשביל לבטל את הגזרה, צריך שיהיה מישהו שגם הוא מותר. אז אם יש אדם כזה שקוראים לו: 'ר' עקיבא!' והוא מותר
אז ה' אומר: 'גם אני חיב מידה כנגד מידה לותר!'.
אבל ר' אליעזר לא היה מותר כמו ר' עקיבא. למה? ר' אליעזר נולד 'צדיק מהבית' כמו שאומרים. ר' עקיבא עבד על עצמו והפך את המידות שלו ונהיה מה שנהיה...! כי עד גיל ארבעים (40) - הוא היה עם הארץ! הוא לא ידע כלום. אז הוא ויתר - מן השמים ויתרו וירד גשמים. אז רואים שיש כח בתפלה למי שהוא ותרן.
אתה רוצה שישמעו את התפלות שלך? - תותר! וגם אם ביזו אותך, זה כפרת עוונות. אם אתה מקבל את זה בשמחה!
ואומר: 'רבוש''ע! תודה רבה ששלחת לי את האיש הזה - כי זה מכפר לי גם את העוונות'
אז אדם צריך לשמוח ששלחו לו מישהו שירפא אותו. אם שולחים לך רופא הכי גדול בתחום שאתה חולה והוא הסיכוי היחידי להציל אותך. - לא תשמח?! ואם זה בחינם גם ובלי הרדמה ובלי ניתוח לחתוך אותך לחתיכות... לא טוב?! שלחו לך אחד קלל אותך, ביזה אותך והכל - עבר הניתוח בשלום. זהו, זה הרופא הכי גדול! זה הרופא הכי גדול!! למה? מכפרים לך על העוונות. אז אדם צריך לשמוח שמחה גדולה!!!
אדם נקלע לסכסוך, לויכוח ומתגבר - יכול לבוא בטענה לקב''ה: 'שגם יותר לו!' ככה אומר הרב הקדוש מאוז'רוב.
יכול להגיד לקב''ה: 'אני ויתרתי, רבוש''ע! תותר לי גם כן'.
אבל אם בן אדם מקפיד על חברו – שידע: שיקפידו גם עליו. אדם שמוחל לשני - פותח שערי ישועות וברכות גם לעצמו וגם לחברו.
מעשה בשני אוהבים והמלך!
יש מעשה: שהיו שני (2) חברים אוהבים מאד-מאד! ויום אחד תפסו את אחד מהם על עברה שהמלך אמר: 'צריך לתלות אותו!'.
הביאו אותו לגרדום לתלות אותו ופתאם רץ השני ואמר: 'תורידו אותו! זה אני עשיתי את המעשה. זה אני אשם' ולא נתן שיתלו אותו זה אמר: 'זה אני!'
עכשיו הם לא יכולים לעשות כלום. הם יודעים שזה אשם וזה בא פתאם אומר שהוא אשם. אמרו: 'שישאלו את המלך מה לעשות?'. המלך שמע, הבין: שיש פה שני (2) אוהבים וכל אחד מוכן למסור את נפשו בשביל השני. כי כל אחד אומר: 'אני אשם! אני אשם אני אשם...'
אמר: 'אני מוחל להם על הדין - בגלל האהבה של שניהם! ומהיום אני רוצה להיות האוהב השלישי (3) שלכם - להיות אתכם ביחד!'
ככה מסבירים את הפסוק: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" - מה זה קשור? למה צריך להגיד בסוף: "אֲנִי ה'"? אם יגיד הפסוק: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" - מספיק. אז ה' ציוה: שאנחנו נאהב אחד את השני. למה צריך להוסיף "אֲנִי ה'"?
אומר: אם "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" אז גם "אֲנִי ה'" אתכם ביחד באהבה הזאת! אוהב אתכם כמו שאתם אוהבים אחד את השני.
אתם שומעים מה נרויח אם נאהב אחד את השני? - ה' יאהב אותנו! הוא יהיה אתנו בשלישיה כמו שאומרים. לא טוב?! לא שוה להשיג את האהבה של הבורא כך? - קלי קלות.
ותר לחברו ונפתחו לו שערי הקדושה
תשמעו מעשה - שהוא קשה מאד לביצוע!
היה יהודי שחבר שלו שותף אתו מכר אותו רימה אותו וגם הלשין עליו והוא ירד מנכסיו. עברה תקופה התאושש בחזרה וחזר לעסקים כמו בהתחלה.
ויום אחד באו אמרו לו: 'ב''ה המצב שלך שפר! אתה יודע שפלוני שהיה שותף שלך - הוא נמצא במצוקה קשה! והוא צריך עזרה - הלואה גדולה'
- 'אני, אתן לו הלואה?! זה שהפיל אותי, מכר אותי, הלשין עלי. עשה לי את הכל שפשטתי רגל. אני?! אתם באים אלי שאני אתן לו הלואה?!'
בסוף-בסוף-בסוף החליט: שהוא נותן לו. שהוא מתגבר, גם הוא שמע דרשה כזאת והחליט: שהוא נותן לו. נתן לו. נפתח לו שערי שמים שנהיה לו חשק גדול ללמוד תורה. התחיל ללמוד תורה ברצינות. כתב ספרים בתורה! בזכות הויתור. ולא רק זה, גם מתיקות בשבת הוא קבל - שלא היה לו מעולם! וכל זה למה? כי התורה "נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (משלי ג, יז) והשבת היא 'שבת שלום'. ובגלל שהוא עשה שלום הוא זכה לשתי (2) המתנות; גם לתורה וגם לשבת המתוקה. ולשניהם נפתחו השערים ושניהם עלו ביחד כל אחד בנפרד בעשירות בחזרה למה שהיו קודם. במה? - שהוא ויתר, נתן הלואה לזה שקבר אותו!
אתם מאמינים דבר כזה?! זה כוחות אדירים! אבל מי שזוכה, זה החלטה של רגע, החלטה של רגע! ובן אדם זוכה לכל כך הרבה.
המוחל לחברו מזכך את נשמתו
עצה שביעית (7): כותב הרמב''ם (הלכות דעות): 'כשאדם רואה שחברו שב בתשובה מבקש ממנו: 'מחילה!' - שלא יהיה אכזרי. אלא ימחל לו מיד! כמו שמחל אברהם אבינו לאבימלך שלקח את אשתו! והתפלל עליו!!'
אברהם אבינו, אבימלך לקח את אשתו וכמעט שטמא אותה. ומחל לו אברהם אבינו וגם התפלל עליו: 'שירפא'.
'והגבעונים נאמר עליהם: 'שהם לא מבני ישראל'. למה? - הם לא הסכימו למחול לעם ישראל.
אתם יודעים, שאול המלך הרג את הגבעונים בגלל שהם עזרו לדוד המלך לברוח ממנו אז הוא הרג אותם. הם רצו: 'נקמה!'. לא הסכימו למחול.
והם בקשו: ששבעה (7) ילדים! שבעה (7) ילדים מבית שאול - יתלו אותם! חצי שנה שיהיו תלוי!!ם ולא היתה ברירה. וכך היה.
אז כתוב בפסוק: "וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (שמואל-ב כא, ב) למה? - בנ''י הם גב"רים; גב"ר זה גומל חסדים, בישנים, רחמנים. גב"ר; גומלי חסדים בישנים רחמנים. ישראל הם 'רחמנים בני רחמנים'. אתם יודעים שהעם היהודי אם רואים מישהו נפל - כולם קופצים לעזור! אתם מכירים פה את הגוים, יכולים לעבור לידו - אף אחד לא מענין אותו שום דבר... אז זאת אומרת, "וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" - כי אין להם רחמים! הם בקשו: 'נקמה!' נקמה. אז רואים מפה: מי שמוחל כמו אברהם אבינו שמחל לאבימלך - הוא מבני בניו של אברהם אבינו הוא רחמן! אבל הגבעונים, לא.
ועכשיו תשמעו הלכה - שאתם לא יודעים. כתוב בשו''ע (הלכות פריה ורביה סימן ב, ב): 'משפחה שהיא בעלת מצה ומריבה'. כל הזמן יש במשפחה הזאת קטטות ומריבות. 'אין להתחתן עמה! כי חוששים: שמא היא מהגבעונים. וכן מי שיש בו אכזריות ושונא את הבריות ואינו גומל עמהם חסד, חוששים לו ביותר שמא הוא גבעוני!'
עד כדי כך!! שמעתם? אדם שאתה רואה שהוא קפדן, אכזרי, שונא את הבריות, לא גומל חסדים - לא להתחתן אתם! לא להתחתן אתם לא להתחבר אתם, אולי הוא מהגבעונים. זה הלכה בשו''ע.
בדורות האחרונים מעורבים באדם חלקי ניצוצות של 'ערב רב' עם הנשמה של ישראל ולכן לאלה קשה מאד למחול! אבל אם אדם יכול למחול ולסלוח, גם אם היה בו ניצוצות של ערב רב - הוא יכול להוציא אותם. הוא יכול לזכך את הנשמה שלו מכל הסיגים שדבוקים בה. אז תראו: מי שהוא עקשן ולא יכול למחול ולא כלום, יש חשש עליו אולי הוא 'ערב רב' או מהגבעונים - ואסור להתחתן עם משפחה כזאת.
סימן לאהבת ה' אליו
עצה שמינית (8): כשאדם נפגע מהתנהגות של חבר, בזה אותו בדברים או במעשים. יתבונן: שה' אוהב אותו! ה' אוהב אותו!! ככה מביא הרמ''ק (ר' משה קורדובירו) והחיד''א הקדושים. כאשר יש לאדם הרבה זכויות ומעשים טובים ולא רוצים בשמים שהוא יסבול יסורים בגוף או בממון, שולחים לו אנשים שיבזו אותו בבזיונות ובבושות וזה גם יכול להיות מאשתו, מהילדים, זה יכול להיות בבית הכנסת, בעיר, ברחוב... אם ישתוק ויבליג על הבזיון ויקבל את הדין באהבה ויפשפש במעשים שלו: 'למה מגיע לו הבזיונות?' - יכפרו לו על חטאיו וימחלו לו על עוונותיו!
לכן, צריך להבין: שה' אוהב אותנו! כששולח לנו דברים כאלה, במקום; יסורים אחרים קשים, בגוף, בממון, במשפחה וכו' ואם הוא לא עונה ומצדיק את הדין עליו, לא מפתח שנאה וטינה - זוכה לכפרת עוונותיו בדרך הכי קלה והכי נוחה! 'הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו' (ר"ה יז).
ישועה בטוחה!
עוד עצה תשיעית (9): אדם שנרדף מחברו ע''י דיבור או מעשה, תדע לך: שבזמן שאתה נרדף - זה הזמן שהתפלות שלך והבקשות יתקבלו! למה? כתוב: "וְהָאֱ-לֹקִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף" (קהלת ג, טו) תמיד מי שנרדף - ה' בצד שלו. לא בצד של הרודף, אפילו אם צדיק אחרי רשע - ה' עם הרשע! כי הוא נִרְדָּף. כל שכן אם הצדיק נִרְדָּף ע''י רשע. בקיצור, אם אתה בצד הנרדף, אתה צריך להיות מאושר! ה' אתך והתפלות שלך יתקבלו.
אחד נגש לאחד מגדולי ישראל ואמר לו: 'שהשכן שלו מציק לו על לא עול בכפו ורודף אותו ויורד לחייו! מה לעשות?'
אמר לו: 'הגאון מווילנא אמר: 'יש לך זכות שאתה נִרְדָּף! וזה מעניק לך הטבות גדולות. כי: "וְהָאֱ-לֹקִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף" אז לכן אתה צריך לשמוח! ה' בצד שלך ותבקש ממנו מה שאתה רוצה'.
הפתרון להנצל ולהושע
ועוד מעשה אחד, אברך ארעו לו צרות רבות ורעות, בעיות רבות בשלום בית, חובות כספים גדולים. הוכרח לגרש את אשתו. חמיו תבע אותו למשפט, עשה לו צרות צרורות. ולא די בכך, חלה האברך במחלה הקשה!
בא האיש לפני ר' אברהם גניחובסקי זצ''ל
ואמר לו הרב: 'אם אתה רוצה להנצל מכל הצרות ולהצליח בכל המעשים, יש לי פתרון! תקבל שני (2) דברים; דבר ראשון (1), תהיה מאלה ששומעים את חרפתם ולא משיבים! ותחשוב כל הזמן: 'שהכל משמים ואף אחד לא יכול להרע לך אם לא נגזר עליך!'. דבר שני (2) תקשיב טוב! תתפלל על אשתך הגרושה - שהיא תצליח. תתפלל על החותן שלך לשעבר - שיצליח בעסקים. תשתדל לאהוב אותו ולבקש טובתו!'
אבל אז האברך שואל: 'איך אני יכול לעשות כך? הם כל כך הרבה פגעו בי?!'
אמר לו: 'תדע, זה הדרך היחידה להציל אותך ושתצליח. תכניע את עצמך, תותר ותמחול להם ותתפלל: 'שיהיה להם טוב!'. כי 'הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו - מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו!' ותראה ישועה'.
האברך עשה כך. אזר תעצומות והתפלל כל יום על חמיו ואשתו לשעבר: 'שיהיה להם רק טוב!' ועשה כל מה שיעץ לו הרב. - לא יאומן! המפנה הפתאומי שהתחולל אצלו. השנאה ביניהם - הוסרה כליל. הוא הבריא מהמחלה הקשה בדרך פלא!! וגם הצליח בעסקים עד שהמציא פטנט - שהתעשר ממנו ובגדול.
לך לרופא, יתן לך עצה כזאת?! שלוש (3) מילים: 'ויתור ויתור ויתור!'
הוא יגיד לך: 'כדור-כדור וחיסון...'
(הקהל צוחק...!)
'וגם מסכה...'
אם ירצה – בודאי יעזרוהו מן השמים
עצה עשירית (10), איך אדם יכול לאהוב את השונא? כתוב: "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כז, יט) כמו שאני מסתכל על המים ואני רואה את הבבואה שלי "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים" המים מראים לי את הפנים שלי בתוך המים. ככה "לֵב הָאָדָם לָאָדָם" הלב שלי מרגיש את הלב שלו והלב שלו מרגיש את הלב שלי! ככה זה.
שואלים: למה לא אומרים: 'כמראַה הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם'? למה צריך מים? במראַה רואים יותר טוב את הַפָּנִים! אם אני מסתכל במראה אני רואה ממש את הַפָּנִים. למה צריך להסתכל במים?
אומרים: לא-לא! במראה - אתה מסתכל שאתה זקוף. במים - אתה צריך להשפיל את המבט. אם אתה מסתכל עם הכנעה, אתה מכופף את עצמך – אוּאַה! אז הלב שלך והלב שלו יתחברו. אבל אם אתה נשאר בעל גאוה ככה... - לא יהיה שום דבר! שום דבר!
אז אמר ר' רפאל מבארשד - זכותו תגן עלינו: 'כשאדם רואה יהודי ששונא אותו - עליו לאהוב אותו ביותר! למה? כי אנחנו אחים בנים של הקב''ה. כמו אפרים ומנשה. מנשה היה הבכור אפרים הקטן. יעקב אבינו ברך את אפרים הקטן לפני מנשה - והוא לא הקפיד עליו ולא קנא בו ולא כלום. לכן מברכים בליל שבת את הילדים בברכת 'אפרים ומנשה'. למה? - זה אחים לדוגמא! בלי קנאה!! בלי קנאה. אז לכן כל בן אדם צריך לדעת ש: "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם".
אם ירצה האדם - יכול להיות בריה חדשה!
ויש לנו עוד תזכורת מבעל ספר 'חרדים' (הגאון ר' אלעזר אזכרי) שאמר: 'הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם' (אבות א, יב) מה זה 'הֱוֵי'? - תהיה, תהיה מהתלמידים. זאת אומרת, אתה יכול להיות תלמיד שֶׁל אַהֲרֹן שהיה 'אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם'. כל אחד מסוגל להיות! 'הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו' לכן התנא אומר את הלשון הזאת - כי כל אחד יכול להיות!
אז הנה! למדתי אתכם שיעור, אם תשכילו ותיישמו אותו - אתם תרוויחו; כפרת עוונות! התפלות שלכם יתקבלו, יהיה להם ישועות, תוכלו להתפלל לה' בכל עת ולבקש מה שתרצו, יותרו לכם על כל מיני דברים שעשיתם בעבר, יהיה לכם שלום עם כל הסביבה, לא יהיה לכם stroke (שבץ), לא התקפת לב ולא בעיות במח - זה נגרם מעצבים! מכעס. ככה תוכלו לחיות בשלוה. מי שיטריד אתכם – זבובים, יתושים... תחזיקו סוכריות, מסטיקים בכיסים; כל מי שיעשה לכם... או שוקולד מריר קטנים. תתנו להם,
תחייכו להם: 'תודה! תמשיך. יש לך עוד משהו להוסיף? רגע, אני אשב. כן מה עוד יש לך להגיד? תודה-תודה תודה! תהיה בריא, תודה-תודה...'
בסוף הוא יבין שהוא אהבל. וגם אם אתם רואים אותו ככה - תרחמו עליו! 'חולה נפש' חולה נפש. יהיה לכם קל מאד בחיים! תשמעו, עצה כזאת לא קבלתי מאף אחד עד היום לא פסיכולוג לא פסיכיאטר לא פסיכי... - אף אחד! זה עצה של התורה הקדושה: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ", "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה' " - אני אהיה אתך יד ביד! אני אהיה אתך אני אשמור עליך ואם אתה תהיה נִרְדָּף - בכלל אני שומר עליך כי: "וְהָאֱ-לֹקִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף".
אל תתחרטו על זה! תשמחו ותרקדו. החפץ חיים היה בוכה: 'למה לא מבזים אותו?! למה לא מקללים אותו? כולם מכבדים אותו! אז הוא היה בוכה: 'כי מה יכפר לו את העוונות?' הוא לא יודע איזה עוונות הוא עשה, הוא לא יודע! כי הוא היה צדיק גדול!! הוא לא יודע אם הוא עשה. אבל בטח... כי נאמר: "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז, כ) בטח יש איזה שגגות שהוא לא יודע שהוא עשה. איך הוא יכפר עליהם?! אם כל הזמן טוב וכולם מכבדים אותו! אז הוא היה בוכה: 'למה לא מבזים אותו?' אבל כשהיה לו יסורים - הוא היה שמח! אומר: 'לפחות היסורים מכפרים!'.
אני חושב: שנתתי לכם עצות נפלאות! אני לא רוצה לאחל לכם: 'שיבזו אתכם' - כי יכול להיות שלא תעמדו בזה... אבל אם יבזו אתכם כבר, אז תבינו: שהקב''ה אוהב אתכם! כי אחרי הדרשה הוא שלח לכם תכף ומיד מישהו שיעשה לכם את זה לראות אם הבנתם מה שאני אמרתי...: 'ויתור ויתור ויתור!'
תודה על ההקשבה!
(הקהל מוחא כפים...!)
מעבר לחלק השו"ת
כן, שאלות למי שיש בבקשה כן תן לה שמה מיקרופון
שואלת: ערב טוב! תודה רבה לחכמה שלך שאנחנו לומדים הרבה ממך. הבת שלי היתה בתאונה... עם ארבע (4) ילדים חשבו: 'שהיא מתה!' אבל נס גדול קרה לה ולארבע ילדים!! היא במצב לא טוב מבחינה נפשית וגופנית וגם כן הילדים
הרב: מה השם שלה?
שואלת:...
הרב: לא הבנתי את השם
שואלת: אנט
הרב: מה זה הר נץ?
שואלת: אנט
הרב: אנט
שואלת: כן
הרב: כן
שואלת: נעמי
הרב: נעמי
שואלת: בת אסתר
הרב: בת אסתר - ה' ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה. אמן!
הקהל עונה: אמן
שואלת: גם הילדים הם בטרומה
הרב: בטרומה?
שואלת: כן כי היו אתה. בטראומה
הרב: אַה בטראומה וה' ירפא את כל הילדים שיחזור למצבם הרגיל מהרה אמן!
(הקהל עונה: אמן)
שואלת: תודה רבה
הרב: למה את בוכה? אז אני אלמד אותך משהו. תקשיבי! כשבוכים מושכים דינים - נהיה יותר גרוע! כששמחים... תקשיבי טוב! - מורידים את כל הדינים! יש הלכה: 'כשם שמברכים על הטובה - כך מברכים על הרעה בשמחה!'
שואלת: נכון
הרב: רגע, אדם נולד לו בן נולד לו בן מה מברך? – 'הטוב והמטיב; ברוך אתה ה' א-לקנו מלך העולם הטוב והמטיב' שהטיב לו והביא לו בן. מה מברכים על ילד שמת? – 'ברוך אתה ה' א-לקנו מלך העולם דין האמת' ובשניהם צריך לברך בשמחה! איך אפשר לברך בשמחה כשילד מת?
אומר הקב''ה: 'אני נתתי לך בן בהשאלה! עכשיו אני מחזיר אותו אלי זה שלי לא שלך'.
אם אני מלוה למישהו מאה אלף דולר (100,000$) והא צריך לברך אותי על זה! וכשאני בא אחרי שבעים (70) שנה
אומר: 'תחזיר לי את המאה אלף דולר'
הוא לא צריך לברך אותי על שבעים שנה שהיה לו את המאה אלף דולר ממני?! - צריך לברך, לא?
אז אם חלילה הקב''ה לקח ילד - צריך לברך בשמחה! אז גם אם היתה תאונה ויש כרגע איזה קושי ואיזה כאבים ואיזה זה... ואיזה טראומה גם צריך בשמחה! את יודעת למה? לפחות היא חיה. אז למה לא לשמוח? הרי אם הוא לקח - צריך לשמוח, אם הוא לא קלח צריך עוד יותר לשמוח: 'תודה לק-ל שנשארה בחיים!' בסדר אז יש קצת כאבים יש זה נו, מה לעשות? אנחנו לא יודעים חשבון שמים. אבל אם את שמחה בגזרת הבורא שהיא לטובה. את הפוך! מסלקת את כל הדינים. אם את לא מקבלת את מה שה' עושה, זאת אומרת את גם לא שמחה שהיא נשארה בחיים, ונכון היא סובלת אבל היא נשארה בחיים ואת לא שמחה - אז המקטרגים אומרים: 'אתה רואה? הצלת אותה ועוד היא בוכה?! במקום שהיא תגיד לך: 'תודה!' שהיא נשארה'...
את מבינה מה אני אומר? בקיצור, את צריכה להפוך פאז'ה לשמוח! שהיא בבית חולים ואת הולכת לבקר אותה חי והיא תצא משם חיה והכל בסדר!! ככה צריך לראות את המציאות. אוקיי?
שואלת: אני רואה את זה ככה...
הרב: עכשיו את שמחה בתור אמא שנשארה לך ילדה?
שואלת: בוודאי
הרב: קדימה בואי תשירי אתי ביחד בשקט לא בקול!
כבוד הרב שר 'הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כה''
(והקהל מוחא כפים...)
- אין כמו אבינו מלכנו! אין!
כן שאלה הבאה שמה יש גברת עם כובע לבן
שואלת: הי כבוד הרב! i just would like refua shleima for my husband. 10 days he went to the hospital... (מבקשת ברכה לבעלה שנמצא 10 ימים בבית חולים)
הרב: למה את בוכה גם כן? עכשיו אני הסברתי שלא צריך לבכות
שואלת:...
הרב: זה שהוא בבית חולים אז זה בסדר הוא עוד חי הכל טוב מה קרה מה? כולם בוכינים? מה אתם בוכים נו כן
בעלך בבית חולים עשרה ימים בבית חולים נו?
מתרגמת: הוא היה כמה פעמים בבית חולים והיא רוצה שיהיה לו רפואה שלמה רפואה בנפש ובגוף
הרב: בסדר. הוא שומר תורה ומצוות? מה?
מתרגמת: היא רוצה ברכה שהוא גם יחזור בתשובה שלמה
הרב: הופה! תגידי לי שאם יחזור בתשובה שלמה, יצא מבית חולים תוך שבוע
מתרגמת: הוא פה עכשיו
הרב: אה! איך הוא השתחרר?
(הקהל צוחק...!)
מתרגמת: לא, הוא לא בבית חולים עשרה ימים. תוך עשרה ימים הוא הלך לבית חולים פעמים
הרב: איפה הוא עכשיו? נו איפה הוא עכשיו? הנה הבעל! - אשריך! אתה בלי עין הרע נראה בריא בסדר הכל טוב. אתה מוכן לקבל עליך תשובה בשביל להיות בריא ושלם לעבודת הבורא בכל מכל כל? בוא אלי בוא מותק בוא
(הקהל מוחא כפים...!)
הבחור עולה לבמה וכבוד הרב מביא לו ציצית ואומר לו לברך: 'שהחיינו' הבחור מברך: 'שהחיינו' הקהל עונה: 'אמן!' והוא שם את הציצית
הרב: מקבל עליו לחזור בתשובה לשמור שבת ולהתפלל ויהיה בריא ושלם ולא יצטרך בתי חולים כלל. אמן!
(הקהל עונה: 'אמן' ומוחא כפים...!)
כן תביא פה מיקרופון תביא את המיקרופון פה פה רוץ רוץ פה פה פה פה פה
שואל: שלום כבוד הרב
הרב: תעמוד בבקשה
שואל: שלום כבוד הרב, קודם כל תודה שבאת לבית כנסת שלנו פה. זה וודאי כבוד גדול בשבילנו!
הרב:...
שואל:.. welcome welcome שאלה אליך: אם אני יכול לבקש מהרב שיברך אותנו. יש לי בת בשידוכים היא יצאה כבר עם כמה בחורים הרבה בחורים אבל עוד לא מצאה את הבחור המתאים לה. היא פה הערב
הרב: בת כמה היא?
שואל: עשרים ואחד (21)
הרב: בסדר והיא פה?
שואל: כן
הרב: איפה?
שואל: chaya you want stand up
הרב: בסדר. את מוכנה ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה תשעים יום רצוף?
שואל: to learn rabbi yona sharei teshuva a half hour 90 …
הרב: בלי הפסקה פעם אחת
שואל: without stopping... the day
הרב: מוכנה?
שואל: She said … ready? הא?
she said yes...
הרב: אוקיי מה השם שלה?
שואל: חיה שרה
הרב חיה שרה בת?
שואל: אבא או אמא?
הרב: מה שתרצה
שואל: רייזל
הרב: חיה שרה בת רייזל ו...
שואל: ישראל נפתלי - ה' יזכה אותה לזיווג הגון הראוי לה מהרה. השנה!
שואל: אמן
(הקהל עונה: 'אמן')
הרב: Thank you
שואל: תודה! תודה
כן שאלה נוספת הנה גברת בסוף
שואלת: שלום כבוד הרב!
הרב: שלום
שואלת:...
הרב: מה מה? מה היא אומרת בעברית או באנגלית?
מתרגמת: היא אומרת שיש בחור באיראן שהוא בבית האסורים והיא מבקשת שישתחרר. באיראן
הרב: הוא חילוני או דתי?
מתרגמת: כן הוא חרדי
הרב: חרדי, ממש
מתרגמת: כן
הרב: ולמה עצרו אותו?
מתרגמת: הוא לא עשה שום דבר
הרב: כן זה ברור. אבל מה ההאשמה?
שואלת:...
מתרגמת: הוא היה בהפגנה ועצרו אותו
הרב: אה, עכשיו הם עוצרים את כל המפגינים נגד המשטר. קודם כל צריך לשמוח! שרק עצרו אותו ולא חיסלו אותו - כי כמה הם תלו עכשיו...! מה השם שלו?
- נתנאל בן רוזיטה
הרב: וואי וואי וואי
מתרגמת: אלנתן בן רוזיטה
הרב: אלנתן בן רוזיטה - ה' ישחרר אותו בעזרת השי"ת ויתלו איראני במקומו!
(הקהל עונה: 'אמן' וצוחק...!)
כן עוד שאלה למי יש תן לו
שואל: תודה רבה כבוד הרב שבאת מניו יורק! ונתת הרבה הרצאות מחזקות. שאלה: על אני מכיר מישהו שיש לו מלא חתולים בבית. הוא מגדל הרבה חתולים, משקיע הרבה כסף בבית שלו בשביל החתולים, אוכל והכל והוא לא התחתן והוא מבסוט עם החתולים שלו. האם זה קטרוגים על הבן אדם הזה שהוא משקיע בחתולים, במקום להשקיע בבני אדם? בעצמו?
הרב: עם מי הוא יתחתן? עם חתולה?!
שואל: לא כן... זה גם מי שיתחתן עם בן אדם הזה, אבל יכול להיות שיכול להתחתן הוא בן אדם נורמאלי! יפה
הרב: כן אבל שום אשה לא רוצה שתים עשרה (12) חתולים כבר על הפתיחה...
שואל: נכון. אז האם זה קטרוגים עליו שהוא לא יודע?
הרב: זה כנראה גלגול מגלגול קודם שצריך לתקן את עצמו בדרך הזאת והוא חומל וחס על בעלי חיים. אבל הוא לא חס על עצמו! כי אף אשה נורמלית לא תתחתן עם אחד כזה.
שואל: ואם בא נגיד זה אשה ואשה לא חיבת להתחתן ואשה תגיד היא לא חיבת להתחתן?
הרב: בסדר גמור. שתמשיך לגדל חתולים...
שואל: אז אין קטרוגים עליה?
הרב: איזה קטרוגים? אין שום קטרוגים. היא החליטה שהיא רוצה לגדל חתולים, תגדל חתולים.
שואל: אה אוקיי תודה רבה! ועוד שאלה כבוד הרב אמר: שלא להתחתן עם מי שלא עושה חסד? אבל...
הרב: מצה ומריבה. אנשים שהם אכזרים, שונאים. אלה לא להתחתן אתם אין בהם רחמים!
שואל: איך אפשר לדעת על בן אדם כל הזמן שלא אתו. אי אפשר לעשות מה עושה בסתר
הרב: נכון נכון
שואל: וגם יהודים 'מלאים מצוות כרימון!' כתוב גם?
הרב: נכון נכון
שואל: אז איך אפשר...
הרב: אני אגיד לך. פשוט, עוקבים אחרי אנשים האלה, שואלים אנשים בלתי תלוים, לא אנשים מטעם וכו'. ומי שרוצה באמת בודק הרבה זמן. כמו שאדם רוצה לפתוח עסק עם שותף. אם הוא רציני - הוא יבדוק על הרקע שלו מה היה בעבר שלו היה לו עסקים נכשל בהם לא נכשל בהם. איך התנהג עם לקוחות וכו'. אם יש לאדם סבלנות לבדוק והחיים שלו חשובים וחמישים (50) שנה הבאות להיות שותף של מישהו - כדאי לבדוק. ואם הוא מתלהב והולך אחרי מראה עיניו הוא עלול להיפגע ביום מן הימים כי יתברר לו: שזה לא יהיה בדיוק אותו דבר.
שואל: אה תודה כבוד הרב! ואפשר ברכה בקשה לחכמה בקשה?
הרב: או! זה יהודי שיודע מה לבקש. מה השם שלך?
שואל: שם טוב בן רינה
הרב: שם טוב בן רינה - תזכה לחכמת התורה, מהרה!
שואל: אמן
(הקהל עונה אמן)
ש. וגם כבוד הרב בעזרת ה' אני מאחל לכבוד הרב - פי אלף (1,000)! ממה שהרב אחל לי.
הרב: תודה. אמן
(הקהל עונה: אמן)
הרב: כן שאלה לגברת שמה בפינה. אחר כך יש פה יהודי עם קסקט שרוצה ג''כ לשאול כן
שואלת: שומעים אותי? כן שומעים אותי. שלום כבוד הרב! תודה רבה שבאת אלינו. עשיתי מאמץ להגיע לפה בדקה האחרונה, אני זוכרת אותך לפני עשרים (20) שנה שהייתי חילונית לגמרי ולקח זמן והדברים שלך נכנסו לי למח והנה אני היום
הרב: ברוך ה'
שואלת: רציתי לבקש ממך ברכה, שני ברכות; דבר ראשון, אני פה נמצאת כמו שאמרתי יותר מעשרים שנה ואני רוצה שתברך אותנו שנזכה לעלות לארץ ישראל בקרוב!
הרב: אמן ואמן
שואלת: אני ובעלי ושני הילדים שלנו שני בנים. וגם רוצה שתברך, אני בקבוצה של נשים שיש לנו ילדים אוטיסטים אז אם אפשר ברכה לנו לאימהות שנהיה חזקות עם הילדים שלנו
הרב: שהקב''ה יקל מעליכן בסבלכן ושבעזרת השי"ת תרוו נחת מהם!
שואלת: תודה אמן!
(הקהל עונה: 'אמן')
ש. עוד דבר אחד, בעלי צריך להיות פה זה בעצם שיעור בשבילו יותר. אני רוצה שתברך את בעלי: שיהיה לו נחת! שיהיה לו יותר
הרב: סבלנות-סבלנות
שואלת כן סבלנות שתברך אותו
הרב: מה השם שלו?
שואלת: יצחק בן חוה חיה
הרב: ה' יזכה אותו לסבלנות יתרה ושילמד את השיערו הזה היטב ויקיים בעצמו: 'ויתור ויתור ויתור'
(הקהל עונה: 'אמן')
שואלת: פרנסה טובה שיהיה לו
הרב: וגם פרנסה טובה
שואלת: אמן! תודה רבה
הרב: כן תן ליהודי עם הקסקט פה כן כן פה אחריך הלו קסקט כן
שואל:... לשבת?
הרב: לא, לעמוד
שואל: (השאלה נשאלת באנגלית...)
הרב: לגוי לא צריכים למחול
שואל: אַה...
- כבוד הרב והקהל צוחקים..!
הרב: יהודי שמבין מהר
כן שאלה אחרונה הנה הבחור שמה בפינה עם כובע גרב שחור
שואל: שלום כבוד הרב!
הרב: שלום
שואל: אני רציתי לבקש: 'סליחה!' לפני עשרים ושש (23) שנים אני הייתי בישיבה בבני ברק בישיבת חב''ד. הייתי בן שש עשרה (16) וגרתי בארצות הברית אבל הלכתי לישיבת חב''ד בישראל. והייתי ילד פרא קצת והמשרד שלך היה מתחת לבנין איפה שהישיבה שלי היתה. ולא ידעתי מי אתה בדיוק אבל לא התכונתי דוקא. אבל זרקתי אבטיחים מחוץ לחלון! כשאכלתי את האבטיח זרקתי את מה שנותר...!
הרב: הקליפות
שואל: ואתה נורא התעצבנת, לא התעצבנת, אבל רצית לדעת: 'מי עשה את זה?'. אז עכשיו אחרי עשרים ושש (26) שנה אני מוכן להודות: 'שאני עשיתי!' לא התכונתי להעליב או להציק, פשוט היתי ילד קטן בן שש עשרה (16) אז כששמעתי שאתה מגיע אז אני אמרתי: 'אני חיב להיות פה לבקש: סליחה!'
הרב: קודם כל אני מוחל לך!
(הקהל מוחא כפים...!)
הרב: ודבר שני, אני מבקש ממך: שתקנה לי אבטיח לשבת...
(הקהל צוחק...!)
שואל: אני אתן צדקה בכמות של אבטיח במקום
הרב: אה, כן? בסדר אוקיי תודה רבה! אני מודה לך
שואל: קוראים לי שלמה חיים בן רינה. אני מבקש ברכה
הרב: ה' יזכה - אותך שלא יזרקו עליך אבטיחים!
(הקהל צוחק...!)
הרב תודה רבה לכולם. אני רוצה לחלק לכם כמה דברים טובים ואני אברך אתכם פה שתתקרבו. תודה!