סוד כוחו של השלום - חלק ט | הרב אמנון יצחק
- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'שלום רב' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - -
כִּסְפִינָה בְּלֵב יָם;
וּמִפְּנֵי כָּךְ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְנַהֵג בְּשִׂנְאַת חִנָּם חַס וְשָׁלוֹם, הוּא יָכוֹל לִגְרֹם לְקִטְרוּג עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, כְּפִי שֶׁפֵּרֵשׁ בַּעַל הָ'אִמְרֵי אֱמֶת' זִיעָ"א, אֶת מָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כַּאֲשֶׁר רָאָה שְׁנֵי עִבְרִים נִצִּים, וְאָמַר לָהֶם 'רָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ?' כְּלוֹמַר מַדּוּעַ עַל יְדֵי הַשִּׂנְאַת חִנָּם שֶׁלְּךָ אַתָּה גּוֹרֵם לְקִטְרוּג עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָאִים רֵעֶךָ.
כִּי כְּשֶׁאָדָם מִתְנַהֵג בְּשִׂנְאַת חִנָּם הוּא עָלוּל לִגְרֹם בְּכָךְ קִטְרוּג עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ויקרא רבה ד ו): מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה קוֹדֵחַ בַּסְּפִינָה וְעוֹשֶׂה בָּהּ חוֹר, אָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת? אַתָּה יָכוֹל לְהַטְבִּיעַ אֶת כָּל הַסְּפִינָה. אָמַר לָהֶם 'אֲנִי קוֹדֵחַ רַק בַּתָּא שֶׁלִּי'... כָּךְ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִכְשָׁל בְּשִׂנְאַת חִנָּם וּבְלָשׁוֹן הָרָע, הוּא נוֹתֵן כֹּחַ לַמְקַטְרְגִים לְקַטְרֵג עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם.
עַל יְדֵי אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל – מַמְתִּיק אֶת הַדִּינִים מֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל;
וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְנַהֵג בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, הוּא מַמְתִּיק אֶת הַדִּינִים מֵעַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּעַל הַשּׁוֹמֵר אֱמוּנִים בְּשֵׁם הָאַדְמוֹ"ר מִבְּלָאז'וֹב זִיעָ"א, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם שׁוֹמֵעַ לָשׁוֹן הָרָע וְהוּא דּוֹחֶה זֹאת מִלִּבּוֹ וְאֵינוֹ מַאֲמִין לְכָךְ, הוּא גּוֹרֵם שֶׁגַּם בַּשָּׁמַיִם לֹא יְקַבְּלוּ אֶת הַקִּטְרוּגִים שֶׁיֶּשְׁנָם עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים מֵעֲלֵיהֶם. וְכָךְ גַּם כַּאֲשֶׁר הָאָדָם אוֹהֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי כָּךְ הוּא גּוֹרֵם שֶׁגַּם בַּשָּׁמַיִם יִתְעוֹרְרוּ רַחֲמִים עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל.
וְכֵן כָּתַב בַּעַל הַ"יִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" (ויקרא דף ד ע"א), שֶׁמִּי שֶׁבְּמַחֲשַׁבְתּוֹ דָּן אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לְכַף זְכוּת, וְאוֹהֵב אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, הוּא גּוֹרֵם בְּכָךְ שֶׁגַּם בַּשָּׁמַיִם תִּתְעוֹרֵר אַהֲבָה לְכָל יִשְׂרָאֵל בַּאֲשֶׁר הֵם, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים מֵעַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, וְהֵם זוֹכִים לְהִוָּשַׁע בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁהֵם צְרִיכִים בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת.
וְכָתַב מוֹהַרְנָ"ת זִיעָ"א (לה"ל תפילת המנחה ה"ז), שֶׁזֶה הַטַּעַם שֶׁמֵתוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא בִּימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁבְּיָמִים אֵלֶּה צְרִיכִים כָּל יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מֵחָדָשׁ, וְתַלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא הֵם הָיוּ צְרִיכִים לְלַמֵּד אֶת הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הַכְּלִי לְכָךְ הוּא עַל יְדֵי הָאַהֲבָה וְהָאַחְדוּת שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְלָכֵן כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְאַחְדוּת, מֵתוּ כָּל תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא בְּיָמִים אֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְלַן.
וּמִפְּנֵי כָּךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אָמַר לְתַלְמִידָיו: "אֲנַן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא" (זוהר נשא קכח), כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָסַק כָּל יְמֵי חַיָּיו לְתַקֵּן כֵּלִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְכָל הָעוֹלָם, וְלָכֵן הוּא חִבֵּר אֶת סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח הַתּוֹרָה עַל יְדֵי זֶה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ אֶת אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק עַל יְדֵי הָאַהֲבָה וְהָאַחְדוּת.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה לוֹ חֲבוּרָה קְדוֹשָׁה שֶׁהָיוּ מְאֻחָדִים בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה, הוּא הִמְשִׁיךְ תִּקּוּנִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוּכַל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה סוֹד הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח הַתּוֹרָה מִפִּי זַרְעוֹ..
יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְמִדַּת הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת, וּבִזְכוּתָהּ נִזְכֶּה לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן.