סוד כוחו של השלום - חלק ו | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'סודו כוחו הגדול של השלום' - - -

בְּכֹחַ הָאַחְדוּת לְהַמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּינִים;

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל מִתְנַהֲגִים בְּאַהֲבָה וּבְאַחְדוּת זֶה עִם זֶה, לֹא יָכוֹל לָחוּל עֲלֵיהֶם שׁוּם דִּין בָּעוֹלָם וְאַף מְקַטְרֵג לֹא יָכוֹל לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם בַּשָּׁמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בְּאַחְדוּת אֵין לְמִדַּת הַדִּין שׁוּם אֲחִיזָה וּשְׁלִיטָה עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁחֲזַ"ל (בראשית רבה ל"ח) דָּרְשׁוּ עַל הַפָּסוּק (הושע ד יז): "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם -הַנַּח לוֹ", שֶׁאֲפִלּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב, שֶׁבּוֹ עַם יִשְׂרָאֵל עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן - כֵּיוָן שֶׁהֵם הָיוּ מְאֻחָדִים, הֵם הָיוּ הוֹלְכִים לַמִּלְחָמוֹת וּמְנַצְּחִים אֶת אוֹיְבֵיהֶם, כִּי הַמְקַטְרְגִים לֹא יָכְלוּ לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם וּמִדַּת הַדִּין לֹא יָכְלָה לִשְׁלֹט בָּהֶם.

אֲבָל בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים, כַּאֲשֶׁר הָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בְּמַחֲלֹקֶת, אֲפִלּוּ שֶׁהֵם הָיוּ צַדִּיקִים כְּמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, הָיוּ הוֹלְכִים לַמִּלְחָמוֹת וְנוֹפְלִים לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם. וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁהֵם הָיוּ בְּמַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע יב) "חָלַק לִבָּם - עַתָּה יֶאְשָׁמוּ", וְכָל זֹאת מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵם הָיוּ מְפֹרָדִים, שָׁלְטָה בָּהֶם מִדַּת הַדִּין וּפָגְעָה בָּהֶם, רַחֲמָנָא לִצְלַן.

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁלֹּא עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלָיָה בְּדוֹר הַפַּלָּגָה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּדוֹר הַמַּבּוּל, כִּי עַל יְדֵי שֶׁהֵם הָיוּ מְאֻחָדִים לֹא יָכְלָה לִשְׁלֹט בָּהֶם מִדַּת הַדִּין.

 וּמַסְבִּיר הַ'פֶּלֶא יוֹעֵץ' (ערך אחדות) שֶׁזֶּה הַבֵּאוּר בְּדִבְרֵי הַפָּסוּק (בראשית יא):"הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם... לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת", כְּלוֹמַר מִפְּנֵי שֶׁהֵם הָיוּ בְּאַחְדוּת מִדַּת הַדִּין אֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁלֹט בָּהֶם, וְלָכֵן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם", שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אִישׁ אֶת שְׂפַת רֵעֵהוּ כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם, וְעַל יְדֵי כָּךְ תּוּכַל מִדַּת הַדִּין לִשְׁלֹט בָּהֶם.

עַל יְדֵי הָאַחְדוּת לֹא תָּחוּל הַקְּלָלָה;

וְכָךְ כָּתְבוּ חֲזַ"ל בַּמִּדְרָשׁ עַל בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא רָצָה לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, הוּא הִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם וְרָאָה שֶׁהַפְּתָחִים שֶׁל הָאֹהָלִים שֶׁלָּהֶם אֵינָם מְכֻוָּנִים אֶחָד מוּל חֲבֵרוֹ, אֶלָּא כָּל פֶּתַח הָיָה פּוֹנֶה לְצַד אַחֵר בְּאֹפֶן שֶׁאֵין הָאֶחָד רוֹאֶה אֶת אֹהֶל חֲבֵרוֹ, מִיָּד פָּתַח בִּלְעָם וְאָמַר: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל".

וְשָׁאַל מוֹהַרְנָ"ת זִיעָ"א (לה"ל נזקי שכנים ה"ב), מַדּוּעַ דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר בִּלְעָם רָאָה זֹאת, הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל יוֹתֵר לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא מִיָּד פָּתַח וּבֵרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, וּמָה הַגְּדֻלָּה בְּכָךְ שֶׁרָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְכֻוָּנִים.

אֶלָּא מְבָאֵר מוֹהַרְנָ"ת, שֶׁכַּאֲשֶׁר רָאָה בִּלְעָם שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם מְכֻוָּנִים וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ בְּעַיִן רָעָה וּשְׁלִילִית, אֶלָּא הֵם מְאֻחָדִים זֶה עִם זֶה, הֵבִין בִּלְעָם שֶׁהַקְּלָלוֹת לֹא יְכוֹלוֹת לָחוּל עֲלֵיהֶם, כִּי יָדַע שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת, שׁוּם קְלָלָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לָחוּל עֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם, וְלָכֵן מִיָּד פָּתַח וּבֵרְכָם.

וְזֶה הַטַּעַם לְכָךְ שֶׁמִּיָּד פָּתַח בִּלְעָם וְאָמַר "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל שֶׁפָּסוּק זֶה מְדַבֵּר בְּשֶׁבַח בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁוֹת, כִּי עַל יְדֵי שֶׁרָאָה בִּלְעָם אֶת הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ שֶׁבָּהֶם מִתְאַסְּפִים בְּכָל עֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִתְאַחֲדִים יַחְדָּיו בִּתְפִלָּה וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה - הוּא הֵבִין מִכָּךְ שֶׁבְּוַדַּאי הֵם יִזְכּוּ לִבְרָכָה, וְשׁוּם קְלָלָה לֹא יְכוֹלָה לָחוּל עֲלֵיהֶם, וְלָכֵן מִיָּד פָּתַח בִּלְעָם וּבֵרְכָם.

וְכָתַב בַּעַל הֶעָרוּךְ לַנֵּר זִיעָ"א, שֶׁזּוֹ הָיְתָהכַּוָּנַת דִּבְרֵי בָּלָק לְבִלְעָם, כַּאֲשֶׁר הוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל (במדבר כגיג): "אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה", כִּי בְּכָךְ רָצָה בָּלָק לָתֵת עֵצָה לְבִלְעָם, שֶׁיִּסְתַּכֵּל רַק עַל חֵלֶק מֵעַם יִשְׂרָאֵל, כִּי רַק עַל יְדֵי כָּךְ תּוּכַל לָחוּל עֲלֵיהֶם הַקְּלָלָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל לֹא יְכוֹלִים לִשְׁרוֹת שׁוּם קְלָלוֹת וְדִינִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים): "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלִיּוּת הוּא תָּמִיד יָפֶה וְשָׁלֵם בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשׁוּם מוּם אֵין בּוֹ, כִּי כַּאֲשֶׁר כָּל עַם יִשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת וּבְשָׁלוֹם, אֵין שׁוּם מוּם וּפְסוּל שַׁיָּךְ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל.

הָאַחְדוּת שֶׁהִצִּילָה מֵהַנָּאצִים;

סִפֵּר יְהוּדִי מְבֻגָּר שֶׁנִּצַּל מֵהַשּׁוֹאָה, עַל נֵס גָּדוֹל שֶׁהָיָה לְכָל יוֹשְׁבֵי הַמַּחֲנֶה בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הָאַחְדוּת שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם, כִּי בַּמַּחֲנֶה שֶׁלָּהֶם הִפְקִידוּ הַנָּאצִים אֶת תַּפְקִיד הַשְּׁמִירָה עַל כָּל הַמַּחֲנֶה עַל כַּמָּה יְהוּדִים מֵהַמַּחֲנֶה.

וְהִנֵּה אֵרַע פַּעַם שֶׁהָיְתָה גְּנֵבָה גְּדוֹלָה מִלִּשְׁכָּתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד הַנָּאצִי, וְהַחַיָּלִים דָּרְשׁוּ לָדַעַת מִי הָיָה אַחֲרַאי עַל הַמִּשְׁמֶרֶת בְּשָׁעָה שֶׁאֵרְעָה הַגְּנֵבָה, אֲשֶׁר בִּגְלַל הִתְרַשְּׁלוּתוֹ אֵרְעָה גְּנֵבָה זוֹ, וְזֹאת בִּכְדֵי לְהָרְגוֹ עַל רַשְׁלָנוּתוֹ.

 וִיהוּדֵי הַמַּחֲנֶה הֵשִׁיבוּ לָהֶם: כֻּלָּנוּ אֲשֵׁמִים בְּכָךְ וְעַל כֻּלָּנוּ רוֹבֶצֶת אַשְׁמַת הַמֶּחְדָּל שֶׁל הַגְּנֵבָה וְאִם בִּרְצוֹנְכֶם תַּהַרְגוּ אֶת כֻּלָּנוּ, הַחַיָּלִים נִדְהֲמוּ מֵעָצְמַת הָאַחְדוּת שֶׁלָּהֶם כַּאֲשֶׁר כֻּלָּם הִבִּיעוּ אֶת רְצוֹנָם לָמוּת בְּצַוְתָּא, וְעָזְבוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים לְנַפְשָׁם. (טובך יביעו חלק ב'). 

סִפֵּר אַחַד הָרַבָּנִים שְׁלִיטָ"א, שֶׁשָּׁמַע מִפִּי יְהוּדִי שֶׁשָּׂרַד אֶת כָּל מְאֹרָעוֹת הַשּׁוֹאָה הָאַיּוּמִים בָּהֶם הַנָּאצִים לֹא הִנִּיחוּם לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. 

וְסִפֵּר אוֹתוֹ יְהוּדִי שֶׁהָיָה עֵד רְאִיָּה לִשְׁנֵי יְהוּדִים בַּמַּחֲנֶה שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר אָמְרוּ אֶחָד לַחֲבֵרוֹ אָמְנָם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת הַנָּאצִים אֵינָם מַנִּיחִים לָנוּ לְקַיֵּם, אֲבָל יֶשְׁנָהּ מִצְוָה אַחַת אוֹתָהּ אָנוּ יְכוֹלִים לְקַיֵּם תָּמִיד בְּהִדּוּר רַב, וְהִיא מִצְוַת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, הָבָה נִדְאַג אֶחָד לְצָרְכֵי חֲבֵרוֹ וּבְכָךְ נְקַיֵּם אֶת מִצְוָה חֲשׁוּבָה זוֹ, שֶׁהִיא הַמִּצְוָה הַיְּחִידָה שֶׁאוֹתָהּ אָנוּ יְכוֹלִים לְקַיֵּם בְּכָל רֶגַע אַף כַּאֲשֶׁר אָנוּ נִמְצָאִים בְּמַחֲנֵה הָרִכּוּז הַנּוֹרָא הַזֶּה, וּשְׁנֵיהֶם אָכֵן הִשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל עֵת לַחֲשֹׁב רַק עַל מַעֲלוֹתָיו שֶׁל רֵעֵהוּ וְעַל חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּ כָּל הַזְּמַן לְהָאִיר פָּנִים אֶחָד לְזוּלָתוֹ וּלְהַעֲנִיק לוֹ הַרְגָּשָׁה טוֹבָה. 

וּבָרוּךְ ה' שְׁנֵיהֶם נִצְּלוּ בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם מֵהַשּׁוֹאָה הָאֲיֻּמָה, וְעָלוּ אַרְצָה וְהֵקִימוּ בָּתִּים לְתִפְאֶרֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל. (עלינו לשבח ח"ו פרשת ניצבים).