חיזוקים לעלות בעבודת השם - חלק טז - אין לנו אבא אחר | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 29.10.2019, שעה: 06:45
נציב יום: יוסף בן נינט, אילנה בת סופי, יזכו לרוחניות, יראת שמים אמתית, בריאות שלמה פרנסה בשפע בנקל, ולמשפחותיהם זווגים הגונים זרע קודש בר קיימא לכל הצריכים. א מ ן !!
אין לנו אבא אחר.
חיזוקים לעבודת השם טז'.
דוגמא חיה ליסוד הזה שאין לנו אבא אחר. מצאנו אצל הגאון רבי ישעיה ברדיקי זכר צדיק לברכה, חתנו של רבי ישראל משקלוב שהיה תלמידו המובהק של הגאון מווילנא, וכפי שניתן ללמוד מהסיפור הבא: ביום מן הימים, נמנה רבי ישעיה וגמר לעלות לארץ הקודש ולחונן את עפרה. וכך עשה - ארז את המיטלטלין המעטים, לקח עמו את בנו ובתו הקטנים, ויצא לדרך בספינה כמקובל בימים ההם. והיה בדרך נתרגשה עליהם צרה צרורה, סערה גדולה פקדה את הים, הגלים הגבוהים משברי היה התנפצו על דפנותיה, שיחקו בספינה כקליפת אגוז, שלא הזקינה מעודה לכזאת סופה,
נכנעה לבסוף לפני הגלים השוצפים, נבקעה ושקעה במצולות. רבי ישעיהו הוטל איפה אל המים הסוערים עם בנו ובתו, מאחר ובימים ההם עדיין לא היו נמצאות ספינות הצלה, הורה הצדיק לשני ילדיו לעלות על גבו וכך התחיל לשחות אל העבר הבלתי נודע. שחה עוד ועוד ובאופק אין נראית יבשה, כמה זמן עבר איש לא יכול לומר, אבל כל הזמן נראה כמו נצח. אבל זאת ידוע לאחר משך זמן מסוים הרגיש רבי ישעיה שכוחותיו אינו עומדים לו עוד, ואינו יכול להמשיך למשוך על גבו גם את בנו וגם את בתו, אם ימשיך כך יטבעו שלושתם.
כיהודי שכל התורה כולה שגורה בפיו, ידע רבי ישעיה מה לעשות במצב הנורא הזה, הוא ידע שע"פ התורה עליו להציל את הבן ולהניח את הבת, גמרא הוריות יג'. שכן הבן מחויב בכל המצוות, ואילו הבת פטורה מכל המצוות שהזמן גרמן. למרות הקושי הכרוך בכך, נשמע רבי ישעיה לצו האלוקי, עזב את ילדתו ואחז בבנו בשארית כוחותיו. הילדה שלפתע נעזבה התחילה להרגיש שהיא שוקעת אט אט, החלה לבכות וגם אביה בוכה עמה. אולם הוא ידע כי אין ברירה אחרת, כך מורה לו הלכה לנהוג,
וכך הוא יעשה אף על פי שלבו נקרע לגזרים, בראותו בתו טובעת לנגד עיניו, ואין לאל ידו להושיע. כידוע שרבי עקיבא פסק "שחייך קודמין" פירושו של דבר, יש דיני קדימה, אם אב ובן הולכים במדבר ויש רק מימיה אחת - אם ישתו שניהם ממנה לא יצליחו לצאת מן המדבר, שניהם ימותו. ואם ישתה רק אחד את המימיה - אז הוא ינצל. מה קורה במצב כזה? כתוב: "חייך קודמין" מי שבידו המימיה חייו קודמין. התורה לא מעדיפה שימותו כולם עם רגש, יש דיני קדימה. והנה! הילדה מרגישה כי אלו רגעיה האחרונים, החוטם עדיין נמצא מחוץ למים, והיא נושמת בקושי וזועקת:
"אבא!!!! מה אתה עושה לי???!!!! למה הפסקת להחזיק בי???!!!!" אבל הוא לא יכול לעשות דבר, דמעות רותחות זולגות לו על לחייו ומשיב לבתו בקול דואב: "בתי היקרה! אין לנו ברירה אחרת, אם האחוז בך ובאחיך נטבע כולנו!!" הבת לא מרפה - בשארית הכוחות היא נאחזת באביה וזועקת: "אבל אבא!!! אבא שלי!!! אין לי אבא אחר!!! תציל אותי!". בפני הקריאה והזעקה הזו לא היה רבי ישעיה מסוגל לעמוד, והוא חש פתאום איך כוחות חדשים שהיו חבויים בפינה נידחת בגופו, צפים ועולים לו כעת, והתאזר בשארית כוחותיו לנסות להגיע אל חוף מבטחים עם בנו ובתו.
והורה לה להמשיך לאחוז בו, ובכוחות אלה הורה להמשיך לשחות עוד ועוד, עד שהגיע בסופו של דבר אל החוף. יש גרסה נוספת שעומדת פה לפניי. כתוב שהוא עלה באוניה שנסעה לבירות, ומשם המשיך לאוניה שהובילה עצים לעכו. הימים היו לפני סוכות, והוא קיווה להגיע לחג ארצה, אבל הים זעף והאניה נקלעה לסערה, והתרחקה מהחוף. בינתיים נכנס החג, כשראה רבי ישעיה שהחג עומד להיכנס והוא על האוניה - בנה סוכה על האוניה. למחרת התחזקו הרוחות, והאוניה טבעה, ורבי ישעיה מצא עצמו על הים ושתי ילדיו נתלים עליו, כוחותיו עזבו את כוחו במהירות,
וחשב שבא סופו, ויהיה עליו לוותר על בתו. אבל לפתע!! ראה עץ במים!! בשארית כוחותיו הגיע לעץ, ואז ראה למעשה זה הסוכה שהוא בנה. וכך הוא הצליח להגיע לחוף מבטחים. כשהגיעו לחוף, נפל רבי ישעיה על החול הרך, התמוטט מרוב תשישות, וכך שכבו שם הוא ובנו ובתו כמה שעות. משהתאושש פנה אל בתו ואמר לה: "בתי בתי, אני רוצה שתזכרי לאורך כל חייך את שעבר עלינו עליך בים. את יודעת שאני הסרתי את אחיזתי בך, הדבר הזה היה קשה לי יותר מכל, את בכית ואני בכיתי, אבל לא היתה לי ברירה,
ואף על פי כן כשצעקת אלי וזעקת "אבל אין לי אבא אחר חוץ ממך!! תציל אותי!!!" הזעקה הזו הזרימה בי כוחות חדשים, שלא ידעתי שהיו בי כלל. אני התאזרתי בכוחות המחודשים, והנה את רואה הצלחנו בסוף להגיע אל החוף. נצרי בלבך היטב את המאורע הזה וזכרי גם לעתיד: אם חלילה תהיי פעם נוספת בצרה ומצוקה - אל תתייאשי, תבכי לפני אבא שבשמים ותאמרי לו בתחנונים; בדיוק כמו שאמרת לי: "אין לי אבא אחר חוץ ממך!!, חושה להצילני!!"
אם ככך תעשי - תגלי לפתע שיש לך אבא אחר מלבדי, יש לך אבא שמעוניין להצילך, כי צעקת אליו ורצית בקרבתו, אבא שמסוגל להושיע אותך, אותך ואת כל העולם כולו, כי באמת אין לנו אבא אחר, מלבדו.
"רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".