מה טמון באשכול? | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מה טמון באשכול?

התורה מתחילה מבראשית

משום כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים

לומר שהעולם כולו של הבורא יתברך

ובחר בארץ ישראל לתנע לעמו

כי ארץ הקודש היא

בעיקר פעולת המצוות על האדם

ובכל העולמות

במצוות

המקוימות בה

ולכן קיימו האבות הקדושים בארץ הקודש בלבד.

אין לנו מושג בקדושתה ופעולתה ובסגולת יבולה

של ארץ ישראל

תעיינו בבח באורח חיים רשכת

עד שאמרו בכתובות כופיות של עולם ידור אדם בארץ ישראל ואפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים

למרות השפעת החברה הוודאית כמו שאומר הרמב״ם בלקוד דעות פרק ו' הלכה א'

ואל ידור בחוץ לארץ

ואפילו בעיר שרובה ישראל

שכל הדר בארץ ישראל

דומה כמי שיש לו אלוה שנאמר לתת לכם את ארץ כנען

להיות לכם לאלוהים

כביכול

כל נתינת ארץ ישראל זה בשביל להיות לכם לאלוהים

אז כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוהים

אז התורה מתחילה

כוח מעשיו הגיד לעמו

זה שהוא ברא את כל העולם

בשישה ימים בשביעי שבת

בעשרה מאמרות נברא העולם

השם מפרסם לנו את כוח מעשיו

מגיד לעמו

כל זה למה?

לתת להם

נחלת גויים, לתת להם את ארץ ישראל

שהייתה בהתחלה ביד הגויים

וברצונו נתנה להם

ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו

אז מתחילה התורה של בפרישית להגיד שארץ ישראל שייכת לנו

עד היום לא שמעתי ראשי ממשלה שאמרו את זה ברור

ושהעולם כולו של הקדוש ברוך הוא

ומכל העולם

יש מקומות יפים, נפלאים, כל מיני דברים,

פלאי עולם

אבל מכל העולם

בחר הקדוש ברוך הוא בארץ הקודש, זו הארץ הזאת

וכל עיקר הפעולות של המצוות על האדם

ובכל העולמות, במצוות המקוימות בה, בארץ ישראל

אכן אבות קיימו את התורה בארץ ישראל

ואנחנו לא יודעים עד כמה ומה הקדושה והפעולה שפועלת ארץ ישראל עלינו

ומה הסגולה של היבול שלה

עד שאמרו לעולם ידור וכו'

והגאון רבי אלחנן וסרמן, זכר צדיק וברכה שממקום דמו

חישב ומצא שכמעט שני שלישים מהחומש

וכן מהשס

תלויים בארץ ישראל

שני שליש מהחומש ומהגמרא תלויים בארץ ישראל

ורבי רוחם אמיר,

זכר צדיק וברכה, אמר בשם ריבו סבא מקלם,

זכר צדיק וברכה

שאם רצונך לעמוד על הנושא העיקרי בספר

אם תראה שמדבר בנושא מסוים בדף הראשון

ועל אותו נושא בדף האחרון

יש להניח שזהו הבריח התיכון

בנושא המרכזי העובר בחולו כחוט השני

ואם התורה מתחילה בבראשית

לומר לנו את זכותנו על ארץ ישראל

כמו שלמדנו

ומסיימת בכניסה לארץ

הרי לנו מרכזיותה של ארץ הקודש בעולמו של היהודי

נו, מי יודע להגיד את זה בכנסת?

וזהו שאמרו

מפני מה נתעבה משה רבנו

להיכנס לארץ ישראל?

גמרא בסוטה יד'

מפני מה נתעבה משה רבנו להיכנס לארץ ישראל?

וכי לאכול מפריה הוא צריך?

או לסבוע מטובה הוא צריך?

אלא כך אמר משה

הרבה מצוות נצטוו ישראל

ואין מתקיימות אלא בארץ ישראל

מצוות התלויות בארץ

אכנס לארץ

כדי שיתקיימו כולן על ידי

היינו

לרוחניותה

ולמצוותיה הוא שאף גם שהוא יקיים וגם

שיקיימו על ידו ויזכה לזכות את הרבים במצוות האלה

ולפיכך יפלא פלא גדול מה שאמר להם רגלים

וראיתם את הארץ מהי

השמנה היא אם רזה

מה זה משנה

אם יש בה פירות שמנים, אם היא מדושנת בפירות או רזה?

מה זה משנה?

הרי גם הוא לא רצה להיכנס לאכול מפריה ולשבוע מטובה

אז למה הוא אומר דווקא שישימו לב על הדבר הזה?

ועל הפסוק, והתחזקתם

ולקחתם מפרי הארץ,

כתב הרמב״ן

מה הטעם והתחזקתם ולקחתם?

שלא יפחדו בלוקחם מפרי הארץ

פן יכירו בהם שהם מרגלים.

אתה רואה פתאום אנשים הולכים עם טונות עליהם.

זה דבר שיגרום שהם יתגלו.

כי מי שגר בארץ, מה הוא סוחב, אתה מבין? תיקח חתיכה, קח לך קצת ותאכל. מה אתה סוחב עכשיו טונות?

כלומר, היה כאן סיכון.

סכנת נפשות ממש.

ודחק בהם להיכנס בה,

ובלבד שיביאו מפרי הארץ

יראו לעם במדבר את טיב פירותיה.

מה הם הביאו?

אשכול

מסע שמונה אנשים,

960 שאה,

כמו שאומרת הגמרא בסוטה ל״ד,

ולפי דברי התוספות שם היה משקל כפול

מ-960 שאה.

הריבש כתב בתשובה רצ״ה,

שמשקל אדם מלא כ-20 שאה,

או משקל אדם רזה עשרה שאה.

נמצא שהשאה כחמישה קילוגרמים.

זאת אומרת,

אם שאה זה חמישה קילוגרמים,

אז אדם

שהוא מלא זה מאה קילו,

אדם רזה חמישים קילו.

אז אם זה חמישה קילוגרמים,

שאה

למשקל האשכול היה 960 שאה,

אז האשכול שקל

בערך חמש טון.

משאית.

אבל לשם

כך להסתכן?

לכי לאכול מפריה אם צריכים,

או לשבוע מטובה אם צריכים?

אם מבקשים לרשום עילוי

של ישיבה קטנה לישיבה גדולה,

מבריק, שקדן,

מתמיד,

רוצים לרשום אותו לישיבת פונביץ',

האם התעניינו איזה אוכל אוכלים שם?

וכאן בדור דעה,

שהקטנה שבנשותיהם גדולה מיחזקאל הנביא בנבואתו,

נדרשו לראות

האם הארץ שמנה או רזה,

ולהביא מפירותיה.

כתב הרמב״ן,

וייתכן

כי משה

בעבור שידע כי היא שמנה וטובה,

כמו שנאמר לו

בשמות ג' פסוק ח׳

וַאַרֵד לָּהָצִלוֹ מִיָד מִיּד מִצְרָיִם

וְאְלֹתוֹ מן הארץ אָּהִי

אֶל־אֶרְשְׁ טוֹבָה וְרְחָבָה אֶלְאֶרְשְׁ זָבָת חָלָבּ וְדְבָשְׁ.

בעבור כן, אמר להם משה,

שייתנו לב לדעת כן,

כדי שיגידו לעם,

וישמחו,

ויחליפו כוח לעלות לשם, לארץ ישראל, בשמחה.

ולכך אמר להם,

והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ כדי שיראו בעיניהם

את שבח הארץ.

אומר הרמב״ן,

מה כתוב כאן?

מצד אחד,

לכי הוא רוצה לאכול מפרייה ולשבוע מטובה,

מצד שני הוא דוחק בהם ללכת ולהתחזק ולהביא פירות שיראו את פרייה של ארץ ישראל.

מה הולך פה?

מה נפקותא בזה?

שגם אם מדברים אל בני דור דעה

באודות ארץ הקודש ומצוותיה,

גם לדור כזה יש להראות להם את טיב הפירות,

וכדאי לסכן את כל המרגלים

שיסחבו חמש טון

או עשר טון, לפי הטויספס,

ולהביא אותם לארץ ישראל.

ואיך יכולים לשאת את זה כמות כזאת של אנשים? כבר למדנו באחד השיעורים הקודמים.

כשיש את הרצון, יש כוחות אדירים.

ומדוע?

כדי שישמחו ויחליפו כוח לעלות שם בשמחה,

לשון הרמב״ן הקדוש.

שישמחו, כשיראו עם ישראל, יואו,

מה?

זה אשכול ענמים,

אצלנו היום, זה אשכול ענבים,

משאית, זה היה אשכול.

שישמחו ויחליפו כוח לעלות שם בשמחה.

זאת אומרת, מכנים את זה היום במושגים של החבר״ה,

קוראים לזה מוטיבציה,

שיהיה להם רצון ותשוקה,

ולא לסמוך על שאיפות רוחניות והשגות מרוממות,

אלא להראות גם תגמול גשמי ומוחשי לדור דעה.

לדור דעה.

בכל חג,

שיטת רבי יניעזר שאפשר להקדיש את כולו לשם יתברך.

כולו לשם.

תפילות ולימוד תורה.

מלבד חג אחד, כמו שלמדנו,

הכל מודים, דבעצרת בעינן נמי לכם.

בחג עצרת, זה חג השבועות,

מצריך גם רבי אליעזר שיהיה גם לכם.

מה גם לכם?

שאדם ישמח במאכל ומשתה.

מהי טעמה? מה טעם פה שהוא משנה ממה הכלל שלו?

יום שניתנה תורה בו. כבר למדנו על זה כמה שעורים.

וכתב רשי,

שישמח בו במאכל ובמשתה להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שניתנה תורה בו.

ולכאורה,

אם יקדיש את היום כולו לתורה,

הרי יוכיח יותר שנוח ומקובל יום זה,

שהוא אפילו מוכן לא לאכול ולא לשתות ביום זה.

זה לא מראה יותר שהיום הזה נוח ומקובל לו.

למה צריך דווקא לאכול ולשתות?

אלא אדם הוא אדם,

ושמחתו מובעת במאכל ומשתה.

בכל הפן,

זה אדם.

ואדם, השמחה שלו יותר מובעת

במאכל ומשתה.

אין שמחה אלא בבשר ויין.

אין שמחה אלא

אלא בבשר ויין.

בבשר ויין.

אנחנו אין שמחה אלא בלי בשר ובלי יין.

תכף תראו למה.

והרווחנו ליישב את קושיית הראשונים

מאחר

ושכר מצווה בהיה עלמא ליקה.

בעולם הזה אין שכר על המצוות.

משום שבכל העולם כולו ומלואו אין די לשלם ולו שכר מצווה אחת.

שהרי בשכר מצווה מגיע לו ולו משהו בעולם הבא.

ויפה לו שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא יותר מכל חיי העולם הזה.

אם כן,

איך נבין את כל הברכות המובטחות בתורה למי שמקיים את המצוות?

התשובות רבות.

אבל לענייננו אין זה אלא האשכול.

לא זה השכר,

אלא זה התמריץ.

כשהתורה מבטיחה לנו,

והארץ נתנה יבולה,

ועץ השדה ייתן פריו וישיג לכם דיש את בציר, ובציר ישיג לכם את זרע.

בכל זה כל ההבטחות, מה זה? גשמיות.

זה לא שכר, זה לא שכר, זה תמריץ.

תמריץ.

וכלפי מה הדברים אמורים?

כלפינו אנו.

רבים כל כך יודעים שצריך לקיים המצוות וללמוד התורה,

כי זו האמת.

ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה, ומצוות לאו ליהנות ניתנו,

אלא לעול על צוואריהם ניתנו.

כמו שאומרת הגמרא בראש השנה כח,

יש אנשים שקצת קשה להם, הוא אומר, לא, לא, זה כבר כבד עליי, סליחה, זה, זה, זה, לא.

זה עול מצוות, נתנו את זה כעול.

על צוואריהם ניתנו.

אחרת זה נקרא פורק עול.

כעבודת עבד לריבו.

יכול להיות עבד שאומר לרב שלו, די, די, תן, תן לנו, עזוב אותך, תדבר איתי בעוד שעתיים, אני כרגע די, חלאס, הגזמת.

אין דבר כזה.

עבודת עבד לריבו,

הוא משועבד לו בכל, מכל כול.

אז לבורא,

על אחת כמה וכמה, הוא נותן לך בכלל את החיים שלך, אתה תלוי בו כל רגע.

אתה עושה לו תנאים?

וככל שזה נכון, וככל שזה נכון,

אדם זה אדם. אתם מכירים את האדם, לא?

וחייב לראות גם את האשכול, הוא חייב לראות את האשכול.

אנשים, אפילו אם לא אומרים בקול, אז הם אומרים, מה יצא לי מזה?

מה יצא לי מזה? מה יוצא לי מזה? מה זה מה יצא לך מזה? אתה זוכה לתורה,

לצוות עולם הבא, אתה בונה אותו בעמל, ביגיעה.

כן, כן, אבל בכל אופן, אבל מה, מה,

מה, מה משהו שיוצא מזה מזה?

אדם זה אדם, אדם זה אדם.

אז צריך לתת לו איזה תמריץ, תמריץ.

אין לו גדול הוא מבני דור דעה.

אדם בדורנו הוא לא גדול מדור דעה.

וגם הם היו זקוקים לתמריץ, וצריכים לסחוב להם

חמש טון או עשר טון בשביל שהם יתפעלו ויראו איזה תמריץ, מה הולך להיות, איש תחת גפנו,

יא בביי, תחת גפנו זה כאילו מגדל,

מעל הראש שלך,

ותחת תאנתו הכל תאנה אבטיח.

איי, איי, איי.

ואם הדברים אמורים באדם עצמו,

אז על אחת כמה וכמה הם אמורים בחינוך בניו.

אמרתי לכם שאני לנכדים שלי שיאמרו,

נותן תמריץ.

היו מביאים מבחנים ממוצעים כאלה ואחרים.

ואני החלטתי שהם צריכים להביא מאה.

אז אמרתי, על מאה מקבלים מאה שקלים.

ופתאום המאות התחילו להגיע.

אז יש פוטנציאל, יש יכולת.

רק מה, הם לא רואים את התמריץ.

כאילו, בסדר, מה, אבל אם יש תמריץ, יא אחלה בימי.

אפילו אפרים למד את הפרקים במשנה בעל פה, מאה שקלים.

מאה שקלים.

לומד משניות, קח ספרים, מאתיים שקלים.

כן, צריך תמריץ. אם נותנים תמריץ,

אנשים יש להם בשביל מה?

איי, איי, איי, אנשים היו מוכנים אפילו להיות בקנישטה חודש ימים בשביל ללכת לטיול.

יש תמריץ.

אז זאת אומרת,

אז אם אדם צריך תמריץ, כל שכן,

הילדים שלו.

עכשיו תשמעו את הקטע.

סיפר לי הגאון, רבי משה פיינשטיין,

זכר צדיק וברכה,

אומר הרב יעקב גלינסקי,

סיפר לי

שבהגיעו לשכונת איסטסייד

מצא בה משרידי הדור הישן של המהגרים,

וסיפרו לו באילו קשיים שמרו שבת בבואם.

זאת אומרת, הם הגיעו לאמריקה והיו קשיים לשמור שבת. מי היה מתחשב ביהודי שרוצה עבודה בלי שבת? אין דבר כזה בלי שבת.

לא היה כמעט מקום עבודה שומר שבת.

וסיפרו לו באיזה קשיים הם שמרו כשרות.

איפה כשרות בארצות הברית?

מה היה שם? איזה כשרות? איזה בד״צ? הגיעו המהגרים, היה להם איזה משהו?

איך ישמרו כשרות?

והיה להם קשיים.

ממש גיבורי כוח עושי דברו.

והוא התפעל מהמסירות והנחישות שלהם,

מהקרבה העצומה.

למה?

יש אנשים שרעבו ללחם כיוון שלא רצו ולא הסכימו לעבוד בשבת.

יש אנשים שאומרים להם מה לאכול.

אין כשרות.

צריך לאכול רק דברים טבעיים, כמו היום.

והוא התעניין.

מה עם דור ההמשך?

אלה מסרו נפש,

אז דור ההמשך צריך להיות משהו-משהו.

מתברר שרובם ככולם אינם שומרי תורה ומצוות.

מדוע?

כי התאוננו על הקשיים.

במקום לשים דגש

על האושר

והזכות

והשכר המעוטד.

זאת אומרת, הילד, מה שמה?

אין מה לאכול.

אני הולך למכולת, אין שום דבר.

חלב נוכרי, חלב זה,

גבינת נוכרי.

מה, מאיפה זה? צריך ללכת עכשיו לחפש לנו פרה בשביל שאנחנו נחלוב אותה ונעמוד ליד הגוי ונראה שהוא חולה. צריך לזה, ונעשה אנחנו לבד את הגבינות,

ונעשה ככה.

ומאיפה נביא זה? ונעשה זה וזה.

הוא שומע טרונות,

טרוניות.

והילד אומר, זה לא החיים ככה, מה זה? הכל קשיים, קשיים, קשיים.

אז הוא פרק עול.

אז הוא אוכל הכל, הוא מחלל שבת, וזה.

אבל אם הוא היה שומע

שרוקדים בבית, ברוך השם, לא מצאנו גבינה, לא מצאנו זה, השתבח הבורא.

הורדנו את הקולה, הורדנו את הפה, הורדנו את השם.

אין שימורים, אין כלום, אין פה, אין שם.

השתבח הבורא, אנחנו אוכלים רק טבעי, אנחנו אוכלים רק כשר 100%. אין תבלינים, חס ושלום, שהם עם איסורים כאלה ואחרים.

שאם הוא ישמע דבר כזה,

אז הוא יהיה כמו ילדי קפאז,

הם יודעים מה לזרוק, מה אסור,

מה פה, מה שם.

יא חביבי, איזה דבר.

הקראתי לכם אתמול

מה ילדה קטנה עושה

בגן.

מחנכת את המנהלת ואת הגננת ואת כולם.

וככה זה עובד.

תלוי מה משדרים בבית.

אבל לענייננו הם לא השכילו להראות את האשכול.

לא ליוו את החינוך בתמריץ ולא השכילו את הלקח של הפרשה הזאת. אם היו נותנים לילדים תמריץ,

ואם היו לומדים את מה שלמדנו פה, שצריך להמריץ ולתת תמריץ וללא לשמיע רק טרוניות,

אז ככה גודלים הילדים.

ועכשיו אני אעשה שירות

לכולם מלבד כל הבעיות הכשרותיות שאני מדבר עליהן בזמן האחרון.

אז מלבד הבעיות הכשרותיות בדברים שאמרתי לכם שלא לגעת בהם,

יש בהם גם בעיות בריאותיות.

וכתוב שחמירה סכנתה

מאיסורה

סכנה זה מיידי

אי אפשר אפילו לעשות תשובה על סכנה

הסתכנת

אכלת אותה

עברת עבירה אתה עוד יכול לחזור בתשובה?

אז בואו נראה עשרה מרכיבים שנמצאים במצרכי המזון שכולם מכניסים הביתה

בלי הבחנה

שהם מזיקים ביותר

העשרה המזיקים ביותר

יש עוד מזיקים

אבל אלה העשרה

המזיקים ביותר.

ובכן לצערנו הרב הרבה מאוד אנשים לא קורעים את התוויות ולא בודקים מה נכנס לגופם על ידי מצרכי המזון שהם קונים בסופר או בכל מקום

וזה נושא חשוב מאוד מכיוון שהמרכיבים הנפוצים הנמצאים במצרכי המזון המעובד

מזיקים מאוד לבריאות שלנו

בזמן שכולנו כבר יודעים שאכילת

יותר מאכלים מלאים, טבעיים וטריים, טובה מאוד לבריאות שלנו

עדיין קשה לאנשים להימנע ממצרכים מעובדים

ולכן אותם האנשים חשובים

חשוב מאוד לקרוא מה כתוב על גבי תוויות המזון.

מומלץ לכולם

לקרוא את הרכיבים הכתובים על גבי התוויות של מצרכי המזון,

על מנת שיוכלו להימנע מהכנסת המרכיבים המזיקים האלה לגופם.

מתחילים.

מספר אחת

בדברים המזיקים,

צבעי מאכל מלאכותיים.

תפקידם של צבעי המאכל המלאכותיים הוא לשפר את הצבע של האוכל שייראה מושך יותר,

אך צבעים אלה מכילים קשת שלמה של סיכונים בריאותיים.

חלקם הקושרים לבעיות בריאותיות שונות,

כמו למשל

תגובות אלרגיות,

עייפות,

אסתמה,

פריחות בעור,

היפראקטיביות,

כאבי ראש.

ואם זה לא מספיק,

הם גם קושרו למספר סוגי סרטן.

זה, מדובר על צבעי מאכל.

אולי תופתעו לגלות שצבעי מאכל מלאכותיים נמצאים בהרבה מאכלים מעובדים,

כגון ממתקים,

משקאות,

מאפים למיניהם,

דגני בוקר,

ואפילו בתרופות.

הנה כמה מצבעי המאכל הנפוצים ביותר בימינו,

וזה מה שאתם תראו כתוב.

E133 זה כחול מבריק,

E132 זה אינדיגו כרמיין,

הדר אדום

זה כתרוס רד,

E143 זה ירוק מהיר,

E127 זה אדום,

אריתו זין,

E129 זה אדום אלורה,

E102 זה טרטזין,

E110 זה צהוב שקיעה,

Sunset yellow, הוא שוקע לך בתוך הוורידים.

אז תמיד תקראו את התוויות שעל המזון שאתם קונים,

כדי שתדעו אם הוא מכיל צבעי מאכל מלאכותיים,

על מנת שתוכלו להימנע מהמאכלים האלה,

בלי קשר עוד לכשרות.

ואם הם נמצאים עוד בבעיות של הכשרות, אז יש לך חגיגה,

יש לך סקנטה,

בייסורה.

דבר שני זה MSG,

מונוסודיום גלוטומט.

זהו משפר טעם

מעובד הנמצא בין היתר, בין היתר, באוכל סיני,

באוכל של מסעדות,

ברטבים לסלט,

בצ'יפס,

בקרקרים,

בנקניקיות,

בבשרים מעובדים,

במטבלים,

במטבלים,

בארוחות קפואות

ובמרקים קנויים ועוד.

זה משפר טעם מעובד.

והמונוסודיום גלוטומט מקושר לבעיות בריאותיות שונות כמו נזקים מוחיים,

דלקות בכבד,

לקויות בלמידה,

השמנת יתר,

כאבי ראש,

בחילות,

אסתמה,

שינויים בקצב הלב

ועוד מחלות רבות נוספות.

וזה המזיק השני.

המזיק השלישי

זה חומרים משמרים מלאכותיים.

ישנו מגוון רחב של חומרי שימור

המונעים מהאוכל להתקלקל.

הרעלת מזון

להיווצרות של עובש.

לכן משתמשים בחומרים משמרים מלאכותיים.

המטרה שלשמה משתמשים בחומרי השימור

לאו דווקא לא טובה,

מכיוון שהם מונעים בוטוליזם,

שזוהי הרעלה נדירה בשם נקנקת.

זהו הרעלן הכי חזק שחיידק יכול ליצור בטבע.

זאת אומרת, הם מונעים עובש מחיידקים,

מה שנותן למוצרים חיי מדף ארוכים מאוד.

זה גם מגן על אנשים מפני מחלות,

אולם לחומרי שימור רבים יש תופעות לוואי מסוכנות,

ויש להם את היכולת לגרום לסרטן היפראקטיביות,

לשינויים הורמונליים, לנזקים בכבד,

לנזקים במערכת העצבים

ולבעיות בריאותיות רבות נוספות.

כאשר אתם קוראים על התווית

של המוצר,

תשימו לב

אם הוא מכיל E320 אנטי-אוקסידנטים,

E321 גם כן אנטי-אוקסידנטים.

זה BHA וזה BHT.

ויש פה עוד מילים שקשה לי להגיד אותן, ארוכות מנספור,

אבל יש פה גם

ביוטילי דריקינון שלישוני, חנג'רי באסטרי.

זה תוצר לוואי כימי של נפט,

והוא מעכב חמצון.

יש E211 סודיום בן הזוהט,

בן זוהט.

יש E924, זה אשלגן ברומט.

לרוב משתמשים בו כמשפר לקמח E924.

יש חנקות נתרן,

זה סודיום.

יש נתרן חנקתי, חניקתי גם כן.

את חנקות הנתרן ואת הנתרן החנקיתי מוסיפים בדרך כלל לבשר מעובד ולבשר מעושן,

כדי לשמור על הצבע,

כדי להאריך את חיי המדף שלהם.

אבל לצערנו התרכובות האלה יכולות להיות מומרות

בנטרואמינים שהם כימיקלים מסרטנים בפוטנציה.

זה המזיק השלישי.

המזיק הרביעי,

חומרי טעם וריח מלאכותיים.

ישנן תערובות כימיות

המחקות טעמים טבעיים.

אתם יכולים למצוא אותן בין היתר בריבות,

משקאות קלים וממתקים.

הם עשויים מבסיס טעם דומה,

אך יש להם טעם שונה בצורה קיצונית

בגלל השימוש בריחות וניחוחות שונים.

לא תאמינו.

חומרי טעם

וריח מלאכותיים, כן, חומרי דוגמה, חומר.

חומרי טעם וריח מלאכותיים רבים מיוצרים ממה?

חומרי טעם וריח מלאכותיים רבים מיוצרים ממה?

מנפט.

ורובם הגדול של חומרי הטעם והרעה המלאכותית מכינים מרכיבים כימיים רבים,

לא רק מרכיב כימי אחד,

ורבים מכימיקלים אלה הם נדיפים.

לדוגמה,

חומר המשמש כדוחה אש הוא הנקרא bromineited,

שמן ירקות.

השימוש העיקרי שלו הוא לחזק טעמים,

שמים אותו במשקאות בטעמי פירות הדר.

אם יש לך בין אחוז לחמש אחוז מההדר הטבעי, תהיה מבסוט.

כל השאר זה חרטה, ברטה,

הכל נפט.

נפט בצבע כזה, נפט בצבע כזה, תקנה ג'רקה נפט, תשתה.

עכשיו,

חומרי טעם,

וריח מלאכותי מקושרים זה מכבר,

אחרי מבחנים שעשו ובדיקות וטסטים,

הם מקושרים לנזקים במוח,

מערכת העצבים,

לסרטן,

לבחילות,

כאבי ראש,

סחרחורות,

תגובות אלרגיות,

דרמטיטיס,

ועוד הרבה סיבוכים בריאותיים נוספים.

אז זאת אומרת, הנה אתם רואים, עוד דבר מזיק.

מזיק חמישי זה סירופ תירס עתיר פרוקטוז.

כותבים אותו HFCS.

זו האפשרות הזולה ביותר, תראו מה עושים בשביל שאתם

לא תעלו להם ביוקר,

ותקנו הרבה,

ויוכלו לשווק מאוד.

אז תראו מה הם עושים.

זו האפשרות הזולה ביותר

על פני סוכר סלק ועל פני סוכר קנים. ממה עושים סוכר?

מקנה סוכר ומסלק.

אבל זה יקר יחסית

לחומר הזה.

זהו הממתיק

העיקרי המחליף את הסוכר הרגיל בתעשיית המזון שבארצות הברית.

בשל התעריפים שהוטלו בארצות הברית על מחירי הסוכר,

שם הם דואגים שלא יהיה השמנת יתר, כי אם שם סובלים מאוד מהשמנת יתר, וזה גורם למחלות הכי קשות, וזה עולה לבריאות.

ההוצאות על הבריאות בארצות הברית גבוהות מאוד, אז לכן הם מנסים

להטיל מיסים שיקטינו ויפחיתו את הסוכר בכל מה שעושים, אז הם מצאו להם פטנט.

מה הפטנט? את זה, את הרעל הזה.

אז בשל התעריפים שהוטלו בארצות הברית על מחירי

הסוכר שהם פי שתיים-שלוש מאשר בשאר העולם, נוצר המצב

שבו HFCS זול יותר בצורה משמעותית,

ולכן הוא הממתיק העיקרי שמשתמשים בו במזונות מעובדים ובמשקאות.

איפה משתמשים בו?

לא תאמינו.

בלחמים,

בדגני בוקר,

בחטיפים לארוחת בוקר,

בשרים בארוחות הצהריים,

יוגורט,

משקאות קלים,

מרקים,

תבלינים.

אתם שומעים?

אלה שמעבירים ביקורת על השימוש ב-HFCS בייצור האוכל,

מתווכחים על כך שהחומר הזה, שעובר עיבוד רב,

מזיק לבני האדם יותר מאשר הסוכר הרגיל.

בנוסף לכך,

ישנן דאגות בריאותיות רבות שקושרו ל-HFCS שהוא תורם להשמנת יתר,

מחלות לב,

כלי דם,

סוכרת וכבד שומני לא אלכוהולי.

מזיק שישי.

ממתיקים מלאכותיים.

ישנם לא מעט ממתיקים מלאכותיים שמשתמשים בהם להמתקת מאכלים קנויים.

בין המלאכותיים הללו יש את האספרטיין,

סכרין,

סוכרלוז

ואת האצוסלופם K ועוד.

אלה הם תוספים כימיים ששמים במזון,

והם יוצרים העתק מדויק של השפעת הסוכר על הטעם,

אבל עם ערך תזונתי עלוב.

תקשיבו טוב, הם נעים במתיקות בין 30 עד 8,000 יותר מסוכר.

וכתוצאה מכך יש להם הרבה פחות קלוריות מאשר מזונות שמכינים סוכר שולחני רגיל.

לתחליפי סוכר רבים

יש אפס קלוריות לגרם,

כמו בדיאט.

הם נמצאים במזונות

ומשקאות דיאטטיים, אספרטיים, תראו בכל אלה.

וכל זה לשם הפחתת הקלוריות למנה,

אבל הם קושרו להשפעות שליליות על חילוף החומרים בגוף האדם.

בחלקם קושרו להשמנת יתר,

לתסמונת המעי הרגיז,

לנזקים במוח,

לסרטן,

לכאבי ראש,

לסחרחורות ולהזיות.

השביעים במזיקים

זה שומני טראנס,

אלה משפרים את הטעם,

את המרקם ואת חיי המדף של הרבה מזונות מעובדים.

הם נוצרים כאשר יצרנים הופכים שמן נוזלי לשמן מוצק באמצעות תהליך הנקרא הידרוגנציה.

גם ישנה אמירה

שלצריכה גבוהה של שומני טראנס יש קשר ישיר עם סרטן

הפרוסטטה אצל גברים.

קיימים סוגים רבים של שמן סויה שעוברים את תהליך ההידרוגנציה

כדי להאריך את משך חיי המדף שלהם,

ויותר מחצי מפועלי הסויה הגדלים בארצות הברית

עוברים הנדסה גנטית GMO.

שימו לב,

גם לתחליף השומן

שאינו מכיל שומן

קלוריות

או קולוסטרול במוצרים כמו מאפים ומוצרים מטוגנים,

הנקרא אולסטרה

או הולסטרה

זה גם כן

תחליף שומן שאינו מכיל שומן

ולא מכיל קלוריות ולא קולוסטרול במוצרים מאפים ובמוצרים מטוגנים אבל צריך להיזהר ממנו גם. למה?

אולי זה נשמע לכם טוב,

אבל האולסטרה יכול לגרום להתכווצויות בבטן,

צואה רכה,

עצירת ספיגה של ויטמינים וחומרים מזינים נוספים.

בהרבה מדינות אסרו את השימוש באולסטרה, כולל באיחוד האירופאי וקנדה.

אך מוצרים המכינים את המרכיב הזה עדיין יכולים להימצא במדינות רבות.

השמיני, דגנים מזוקקים.

תקשיבו טוב מה עושים.

מייצרים דגנים מזוקקים על ידי עיבוד,

עיבוד בעין של דגנים טבעיים ומלאים,

כך שרוב החומרים המזינים שיש בהם הולכים לעיבוד.

כאשר דגן מלא עובר זיקוק,

גם הסובין

וגם החיידק מוסרים,

כולל כל הסיבים, הוויטמינים והמינרלים.

דגנים מזוקקים קלים יותר לעיכול,

והם מעלים את רמות הסוכר

ואת רמות האינסולין בדם,

מה שמוביל לבעיות בריאותיות שונות.

החליפו את הדגנים המזוקקים

עם דגנים מלאים,

כמו אורז מלא או בר,

פסטה מחיטה מלאה,

לחמים מחיטה מלאה,

שעורה ושיבולת שועל, כולם כשנמצאים בהכשר שאין בו בעיות.

המזיק התשיעי הידוע והמפורסם תמיד שדיברו עליו,

סוכר.

את הסוכר יכולים למצוא לא רק במוצרים הברורים,

כמו עוגיות, עוגות, משקאות קלים ודברי מתיקה אחרים. סוכר יכול להיות גם ברותב לפסטה,

ברותב לסלט,

בירקות,

בקופסאות שימורים.

היום מכניסים סוכר גם לאבטיחים, למילון,

לכל מיני דברים.

הכול מנופח בסוכרים,

בשביל שאתה תטעם את זה טעים.

אתם רוצים לעשות דוגמה?

אני עשיתי.

עשיתי גלידה ממילון ודבש

והקפאתי.

ואחרי שאני מקפיא,

מה היה בפנים?

היה בסך הכל

מילון ודבש. רבע כוס מילון, חצי,

סליחה,

חצי מילון, רבע כוס דבש,

ומקסרתי את זה,

ואחרי זה שמתי את זה במקפיא.

אתה בא לקחת את זה,

ורק קרח כמעט.

יש טעם של מילון ודבש, אבל הרוב קרח,

לא מעל.

הכול.

זה כמו שתשימו חלב במקפיא,

תראו גוש של קרח בתוכו.

למה? כי מערבבים לכם את זה עם מים.

אז גם המילון וגם האבטיח וגם הזה מכניסים סוכר, הכול דוחפים סוכר. למה?

טעים.

אתה קונה עוד אחד אחר כך.

ובכן,

אז צריך לדעת שלא רק במה שחשבנו,

לכן כשאתם קוראים את התוויות,

בואו תראו איפה הבלוף מתחבא.

לכן כשאתם קוראים את התוויות שעל המצרכים, תחפשו את הסוכר.

איך מוצאים את הסוכר? שימו לב,

לשמות הנסתרים שלו

הוא נקרא גם פרוקטוז,

לקטוז,

סוכרוז.

מלטוז.

גלוקוז.

דקטרוז.

דקסטרוז.

הכל בוז, דוז, דוז,

וזהו, הכניסו לך את הסוכר בפנים?

בלי שתחלום.

אכילת מאכלים המכינים הרבה סוכר גורמת להשמנה,

ומחקר

מוכיח שעודף משקל מגדיל סיכויים לחלות בסרטן.

היות והשמנת יתר גורמת לשינויים הורמונליים, לשינויים ברמות האינסולין,

שעלולים להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן השד, המעי, הגס והרחם.

לכן הגבלת כמות הסוכר שאתם אוכלים בתזונה היומית שלכם חשובה כל כך.

תזונות עם רמות גבוהות של סוכר

ופחמימות מזוקקות

מובילות לאכילת יתר ולהשמנת יתר,

שגורמות באופן לא ישיר

להעלאת הסיכויים להתפתחות סרטן במשך הזמן.

ואחרון,

זה אויב גדול מאוד,

מזיק גדול,

קוראים לו נטרן כלורי,

מה שקרוי אצלנו מלח.

הנטרן הוא יסוד כימי,

הוא שייך למשפחת המתכות האלכליות בכדור הארץ,

חומר חיוני לקיום החיים,

הוא חיוני לתהליכים רבים בגופנו,

אבל אנחנו זקוקים רק לכמויות קטנות ממנו בכל יום.

הבעיה שרוב הנטרן בתזונה שלנו נמצא במאכלים המעובדים,

למשל רטבים שונים,

אוכל מהיר, ירקות משומרים,

מרקים,

בשרים מעובדים או מעושנים.

אכילת יתר של נטרן גורמת ללחץ דם גבוה, שזה נקרא המוות השקט.

ישנם אנשים שעודף נטרן גורם להם לאגירת נוזלים בגוף,

והם סובלים מבצקות ברגליים, למשל.

במצב זה גורם לכליות וללב לעבוד קשה יותר.

ואחר כך, אתם יודעים את ההמשך,

צריך דיאליזות וכו'.

על פי דוח שפורסם על ידי המכון האמריקאי לחקר הסרטן,

ועל ידי הקרן העולמית למחקר הסרטן,

בנובמבר 2007, כך התפרסם,

אכילת יתר

מלח יכולה לגרום לעלייה בסיכון לסרטן הקיבה,

מכיוון שיותר מדי מלח פוגע ברפידת הקיבה.

טוב, לסיכום, עלינו להתחיל לשים לב לדברים שמכניסים לגוף,

מכיוון שהאחריות היא עלינו.

אנחנו אולי לא רואים עכשיו את ההשפעות המזיקות של החומרים האלה,

אבל בהצטברות החומרים האלה בגוף, בטווח הארוך,

הגוף יתחיל להרגיש את ההשפעות המזיקות.

מה שנקרא, מתחילים להחזיר ציוד.

לכן, כדאי להתחיל כבר עכשיו לבחור מזונות כשרים,

בריאים,

טריים,

מלאים ונטולי

סוכר ומלח.

אז צריך מזונות בריאים טריים מלאים ונטולי סוכר ומלח.

לאכול יותר פירות וירקות טריים,

ירקות מאודים,

דגנים מלאים כמו אורז מלא, גריסים וסומסום,

טחינה וכו',

שמן קוקוס,

שמן זית, חומץ תפוחים לא מפוסטר שאנחנו עושים,

ולא מסונן,

ועוד.

כדי שיהיה לנו קל יותר להבחין בתוספים הכימיים שמוסיפים למזון המעובד שאנו קונים,

אז אנחנו חוזרים על ההסבר הכללי של הסדרה של החומרים

של האי.

הזהרתי אתכם כבר מחומרי האי.

המשמעות של מספרי האי, שעל תוויות האוכל.

האות אי פירושה שמנהל המזון והתרופות האירופאי

אישר אותם לשימוש.

יש E100 עד E199 זה צבעי מאכל,

E200 עד E299 זה חומרים משמרים,

חומרים משמרים,

E300 עד 399 זה חומרי מונומנט,

חמצון וחומרים מווסטי חומציות.

E400 עד E499 זה חומרים מעבים,

חומרים מייצבים וחומרים מתחלבים.

E500 עד E599 זה חומרים בשתי חומציות,

חומרים מונעי התגיישות,

שיהיה גושים.

E600 עד E699 זה חומרים מחזקי טעם.

E700 עד E799 זה חומרים אנטיביוטיים.

E900 עד E999 שונות.

לך תדע.

זה מאושר.

שונות.

E1000 עד

E1999 זה חומרים כימיים נוספים.

יעני, עוד אלף חומרים נוספים.

לך תדע מהם.

כל זה במעובד,

כל זה במה שמכינים לכם מוכן, בשימורים, בבלאגן.

אז שימו לב, יש בעיות בכל המאכלים השימורים, אמרנו, בשביל עכו״ם.

יש בדיקות שלא עושים בתולעים כי מבטלים איסור לכתחילה.

יש הפרשות של תרומה מעשרות וכולי. יש עניינים של חדש, יש עניינים תבל.

יש בלאגן, בלאגן, בלאגן. הכי טוב להיות בשליטה עצמית.

לאכול טבעי, להכין הכל בבית.

בכפז התחילו כבר להכין

את התפריטים, איך עושים כל דבר, את המרכיבים.

הנה לחמניות, אתם רואים. כולם עושים פה לחם לבד, חלות לבד, לחמניות לבד, פיתות לבד, לחוח לחד לבד, קובאנה לבד, ג'חנון לבד, הכל לבד.

מאפים עוגות, הכל.

אנחנו עושים גלידות לבד,

עושים הכל לבד, סוכריות לבד,

הכל עושים לבד,

הכל, טחינה, חומוס לבד, הכל לבד.

איזה כיף.

כן, לאט לאט יצא החוברת של כפז, איך עושים כל דבר, שאדם יוכל

לשמור על הבריאות, על הכשרות, לא להיות אדם טמא

ולא להיות אדם חולה.

להיות בריא.

והאשכול,

זה התמריץ.

רבי חננין יאמר רקשי, הוא אומר

רוסו הקדוש ברוך הוא זו קדוש ישראל לפי כוח.

ירבו להם תורו ומסוף שנה, עבור אדם וסלמה על סבגו יגדיל תורו ויאדיר.