טוען...

חובות הלבבות - שער הבטחון | יג | פרק ג

 בית המדרש קהילות פז, בני ברק
 תאריך פרסום: 02.04.2014, שעה: 14:46

הורדת MP4 הורדת MP3


בס"ד חובת הלבבות- שער הביטחון- פרק ג' שיעור {שלושה עשר} יג' – 02-04-2014

סיימנו להוכיח פעמיים! שמי שהוא בוטח בהשם כמו שצריך! בתשעת התנאים שמנינו  - אז הוא לא יצטרף לטרוח אחרי הטרף, ויגיע אליו הכל בלי שום טרחה ועמל, וכדי סיפוקו וצורכו בלי לעשות כלום, עד הפה! כמו שאומרים.

זה למי שהגיע לדרגה שדברנו אתמול, מי שלא שמע ישמע את זה בשידור חוזר, יש שתים עשרה שיעורים שנאמרו כבר קודם, ויקשיב לשיעור מספר אחת עשרה שמה יראה.

ועכשיו אנחנו ממשיכים, אנחנו בפרק ג' בשער הבטחון

"וכיון שהתברר חיוב הגלגול על הסיבות על בני אדם"

מי שלא הגיע לדרגה שאמרנו אתמול, והוא עדיין מאלה שצריך לגלגל אותם בסיבות ובהשתדלות, בגזירת: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג, יט), כדי שיהיה צריך לבחון אותו וכדי שלא יבעט בטובה, ובשלוה, מה יהיה אתו?

כיוון שהתברר חיוב הגלגול על הסיבות על בני אדם, שהוא צריך להסתובב בסיבות כאלה ואחרות לצאת לעבודה ולהביא כך ולעשות ככה...

"נבאר עתה כי אין כל אדם חייב לחזר על כל סיבה מסיבות הטרף, כי הסיבות רבות. מהן נקלות, שטרחן מעט, כסחורה בחנות או מלאכת יד שטרחה מעט, כתפירה וכאיחוי והספרות [=כתיבה] ואצור המסחרים ושכיר האריסים והפועלים והשמשים בעבודת האדמה.

ומהן סיבות יש בהן יגיעה וטורח, מלאכות קשות כגון: עיבוד העורות, והוצאת הברזל והנחושת מן מוצאיהם, וזיקוק הכסף בעופרת, ונשוא המשאות הכבדות, סבל, ולכת בדרכים רחוקים תמיד", שהוא צריך להפליג באוניות או לנסוע למרחקים כל הזמן, "ועבודת האדמה וחרישתה וכיוצא בהם".

אז עכשיו כיוון שהתחייב שיש חיוב על הגלגול על הסיבות אז אנחנו קודם כל לומדים כלל שלא כל אדם חייב לחזר על כל סיבה מסיבות הטרף, אלא יש קלות ויש קשות יש ממוצעות וכו', אז ידע אדם אם יש לו דרגת הבטחון ורצה לחפש את הסיבות כדי להתפרנס? מה יעשה?

מי שהוא חזק בגופו, וחלש בהכרתו, בדרך כלל בני אדם גסים כאלה עבים - אז ההכרה שלהם חלשה יותר, אז מה עושה אחד שיש לו כזה גוף בריא גדול והכרה חלשה?

"ראוי לו מהם מכל המלאכות האלה שציינו מה שיש בו מן היגיעה", הוא צריך לחפש עבודה פיזית, "מן היגיעה כפי שיכול לסבול".

"ומי שהוא חלש בגופו", אחד כזה מצומק כזה, "והכרתו חזקה - אל יבקש מסיבות הטרף מה שמיגע את גופו",

אלא מה?

"אך יתן מה שקל על גופו ויוכל להתמיד עליו".

כי אם הוא ילך למלאכה קשה הוא לא יחזיק מעמד. אז הוא ילך על מה שמתאים לגוף שלו, שמעתם מה הוא אומר?

עכשיו שימו לב!

"רואה חשבון" כמה ראיתם ג'ברים כאלה רואה חשבון? כולם כאלה עילולים כאלה, נכון? כמה ראיתם כאלה בבנין אתה מבין רזונים שפה ושם או סבלים שמעבירים דירות ומקררים, אין, אז אתה רואה שזה הולך בדיוק לפי "רבינו בחיי", אדם עם הגוף שלו אל מה שמתאים לגופו.

שאלה: (לא שומעים)

הרב: אמרנו כן, גם לא תמצא הרבה אנשים בריונים שיהיו רואה חשבון,

שאלה: (לא שומעים)

הרב: לא משנה, זה לא עכשיו 'אחד אחד' זה על הכלל, יש יוצאים מן הכלל תמיד אבל זה הכלל.

עכשיו תשמעו מה שהוא אומר פה, אולי אתם יכולים להגיד לי עצה: למה הוא אומר את זה? מה איפת לרבינו בחיי אם אחד יבחר בזה ואחד בזה, מה הוא רוצה לציין?

שהבורא יתברך ויתעלה שמו ברא אנשים מסוג כזה, כי אם כולם יבחרו במלאכות הקלות - אז לא יהיו מי שיקחו לנו את הזה ומי שזה.... אז יכול להיות שהקב"ה ברא את כולם אחד כזה בריא שיהיה סבל וההוא זה... שיהיה תופר, וההוא יהיה... בשביל שכל אחד לפי המלאכה כדי שהעולם יהיה מכוסה בכל המלאכות שצריכים.

או מה שאומר לנו רבינו בחיי פה זה לפי מה שלמדנו קודם, אתם זוכרים?

שאלה: (לא שומעים) {אבל כבוד הרב מאוד מרוצה מהתשובה}

הרב: איי איי איי! שיהיה טרוד ויגיע כל הזמן בשביל שהוא לא יתפתה אחר יצרו,

אז אם הוא יקח מלאכה שמתישה את גופו - זה טוב מאוד אם הוא בריון,

למה?

ככה הוא לא יהיה פנוי ליצרו,

אבל אם יקח אדם חלוש בגופו את המלאכה הזאת - יפרוש ממנה מהר ולא יתעסק יותר

ויגיד: "עזוב אותך! אני הולך לשפת הים, אין לי כח בשביל השטויות האלה, איזה מין עבודה הביאו לי אני לא בנוי לזה!..."

אז זאת אומרת: אם כל אחד ימצא בדיוק מלאכה שמתאימה לגופו, אז אמרנו "שיגיעת שניהם משכחת עוון", צריך שהיגיעה תהיה יגיעה בגוף כדי להתיש אותו, כדי שהיצר לא יוכל עליו, כדי שלא יהיה לו כח ליצר הרע עכשיו.

שאלה: (לא שומעים)

הרב: אבל בלאו הכי מדברים על אחד שבחר ללכת לעבודה, לא מדברים עכשיו על בן אדם, אז אמרנו שישלב "יפה תורה עם דרך ארץ", זה תמיד לא צריך עכשיו,

שאלה: (לא שומעים)

הרב: אדוני, אנחנו לא אשמים אם הכרתו קטנה, אמרנו יש לו גוף גדול אבל הכרה חלשה, אני לא אשם, הבנת? לא אני בראתי אותו.

אז לכן אומר רבינו בחיי מה לעשות, הנה אני מטפל בהם, עכשיו,

"לכל אדם יש חפץ במלאכה או סחורה מבלתי זולתה"

זאת אומרת: לכל בן אדם יש משיכה טבעית פנימית שהוא לא יכול להסביר אותה, הוא אוהב דבר כזה להתעסק בדברים כאלה,

יש אחד אומר לך: "אני תן לי מחשבים",

יש אחד אומר: "עזוב, אני אוהב חשבון",

יש אחד אומר: "אני אוהב ליצור לבנות לעשות",

אחר אומר: "אני רוצה להיות פסל",

אחד אומר: "אני רוצה נגן",

כל אחד אומר ויש לו משיכה טבעית למשהו. לכל אדם יש חפץ במלאכה או סחורה מבלתי זולתה,

"כבר הטביע האל לה בטבעו אהבה וחיבה". הקב"ה טבע בכל בן אדם משיכה, טבע למשהו מסוים.

וכן בשאר החיים:

"כמו שהטביע בטבע החתול צידת העכברים", למה הוא לא צד שפנים? מאיפה הוא יודע שהעכבר זה המאכל שלו וזה טעים לו? אמא שלו לא למדה אותו,

היא לא אומרת לו: "תשמע, אם תראה משהו שחור קטן רץ זה וזה..... תפוס אותו זהו!",

אין הסברים אין כיתה א' אין כיתה ב', הוא בנוי בטבע שלו איך שהוא רואה עכבר טזזזז הוא אחריו זהו,

"ובטבע הנץ צידת מה שראוי לו מן העוף, ובטבע האיל צידת הנחשים. וכן יש מן העופות שיצודו הדגים בלבד", כמו השלדג, "וכן בטבע מין ומין ממיני החיים נטייה ותאווה אל מין ממיני הצמחים והחיים", יש כאלה בעלי חיים שאוכלים רק צמחים, צב לא אוכל בעלי חיים אבל אריה אוכל בעלי חיים, אז לכל אחד יש נטיה למה שהוטבע עליו להיות סיבה למזונו. ג'ירפה עשו לה צואר הוווווו.... שתוכל עלים למעלה, "ותכונת גופו ואבריו ראויים לדבר ההוא, כמו הפה הארוך, והשוק הארוך לעוף שהוא צד את הדגים, וכמו השן והציפורן החזק שיש לארי, והקרניים לשור ולאיל".

"ואשר תוכן מזונו מן הצמח - לא נתן לו כלי הציד והטרף".

אתה רואה שמי שהקב"ה מאכלו זה צמחים - אז לא נתנו לו כלי לחימה, כן? לא תמצא אצלו כלי ציד וטרף, כי הוא צריך אותם הוא אוכל עשבים, פרה - אתה רואה אותה היא אוכלת עשבים, אז אין לה כמו אריה, למה? היא לא צריכה, כבשה - אותו דבר, אבל ברדלס ונמר ואלה קבלו אתה מבין כלי ציד.

רואים שהקב"ה הטביע בכל אדם ובכל בהמה או בכל דג ובכל עוף - הטביע את טבעו להשיג מזונו,

"ועל הדמיון הזה תמצא מידות בני אדם וגופותם מוכנות לסחורות ולמלאכות. ומי שמוצא במידותיו וטבעו כוסף אל מלאכה מהמלאכות, ויהיה גופו ראוי לה ויוכל לסבול את טרחה, יחזר עליה ישים אותה סיבה להבאת מזונו".

תחפש מקצוע כמו שאומרים מקצוע שמתאים לטבע שלך, ושהגוף שלך יכול לסבול ולעמוד בזה, ואז אתה תלך ותשיג דרך זה את המזון בסיבה הזאת.

"ויסבול מותקה ומרירותה", אין עבודה שאין גם קצת טוב וגם קצת רע, תמיד יש צדדים כאלה וכאלה,

"ואל יקוץ כשימנע ממנו הטרף בקצת העתים" אתה מבין נפל לו "משבר" בעבודה

פתאום הוא אומר: "עזוב אותי! מחליף עבודה הולך למשהו אחר",

- אומר: "לא! לא",

אומר לו: "אל תקוץ שימנע ממך הטרף, אתה צריך להביא פרנסה, אם זה המלאכה כמו שאמרנו, שלפי טבעך והכל וזה וזה וזה.... יהיו זמנים שיכול להיות כי יש חשבונות שמים, למה לתת, למה לא, לא לקוץ בזמן העיתים כשנופל לך מצב כזה",

"אך יבטח באלוהים שיספיק לו טרפו כל ימי חייו".

אז גם זה שהוא לא בוטח באלוקים לגמרה, במדרגה של שיעור אחת עשרה, {אחת עשרה זה י"א אמנון יצחק}, אז בשיעור שתיים עשרה אומרים שמישהו עוד לא – אז יהיה עובד, ויש פאשלות לפעמים בעבודה מסיבות כאלה ואחרות, לא יחליף מקצוע, יישאר במצבו ויבטח! אתה לא פטור מבטחון, יבטח באלוקים שיספיק לו טרפו כל ימי חייו.

"ויכווין" - אז מה הוא צריך לכוון, אז בשביל מה הוא הולך לעבוד? אם השם בלאו הכי זן אבל אין לו מספיק בטחון,

אז הוא אומר: "ויכוון בטרדת לבו וגופו" - הרי הלב שלו כל הזמן טרוד בעבודה, יש לו מלא מחשבות;

"מה יהיה? מתי נגמור? התחייבתי לו בשעה כזאת, מה יהיה אם אגמור, ואם לא אגמור, ואני צריך להביא סחורה, וזה וזה, וההוא לא הביא והוא טרוד",

הוא טרוד כל הזמן בלב, הוא גם טרוד בגוף כל הזמן הוא עובד הוא עובד פיזית.

"אז ויכוון בטרדת לבו וגופו סיבה מן הסיבות והסיבוב עליה", כל מה שהוא עובד עליה עם כל הסיבובים שהוא צריך לעשות,

"לעמוד במצוות הבורא שצווה האדם להתעסק בסיבות העולם כגון: עבודת האדמה וחרישתה וזריעתה".

הקב"ה ציוה שצריך להעמיד את העולם, מה זה "להעמיד את העולם"?

אם לא יחרשו ולא יזרעו - לא יהיה מה לאכול,

ככתוב (בראשית ב, טו): "וַיִּקַּח השם אלוהים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. ולהשתמש בשאר בעלי חיים בתועלותיו ומזונותיו ובניין המדינות והכנת המזונות,"

צריך להשתמש בשאר בעלי חיים, יש סוס - לרכיבה, ויש חמור - למשא, ויש פיל גם כן מה שהיה פעם, ויש כל בעל חי, כלב - לשמירה וכו', ולהשתמש בשאר בעלי חיים בתועלותיו – מה שיועיל לו, ומזונותיו – מה שצריך להביא את הטרף שלו, ובניין המדינות – צריך לבנות בנינים כדי שיהיה מדינות, והכנת המזונות - צריך להיות טבחים וכו'

"ולהשתמש בנשים ולבעול אותן להרבות הזרע - זה הסיבה בעצם "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (בראשית א, כח), ויהיה נשכר על כוונתו בהם לאלוקים בלבו ובמצפונו",

על מה הוא יקבל שכר? הוא יקבל שכר שהוא עובד?

על כוונתו בכל עבודה ועבודה שהוא עובד בלבו ומצפונו, מה כוונתו, מה תכליתו, מה הוא חושב? במה הוא בוטח? בעבודה או בהשם...

"בין שייגמר לו חפצו ובין שלא ייגמר לו חפצו". אמרנו שיהיה לו מבחן תמיד, או בעבודתו או בהמרותו.

כמו שכתוב (תהלים קכח, ב): "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". אחרי שאתה יגיע בכפך-ואתה אוכל שיהי לפחות בסוף "אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ", שלא תעבוד ותיגע ואל תאמין "אני ואפסי עוד", כוחי ומוחי עשו לי כל זאת -"לא אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" אוי ואבוי לך!!!

"ואמרו רבותנו זיכרונם לברכה: "וכל מעשיך יהיו לשם שמים". ואפילו כל מעשך שמעשה החומר מעשה הגוף כל מה שאתה עושה, לא מעשה שמים, שכל מעשיך - יהיו לשם יתברך לשם שמים.

"ויהיה ביטחונו באלוהים שלם, ולא יזיקנו הסיבוב על הסיבות להבאת טרפו בהם מאומה!"

מתי?

"כשהוא מכווין בהם בלבו ובמצפונו לשם שמים".

אז גם אם אתה הולך לעבוד בגבס ואתה יודע שזה גזירה,

ואתה אומר: "מתי אני אתפטר מן הגזירה הזאת? ואני יכול לא "שבוע שבוע" אלא שבועיים שבועיים הכוונה; שבועיים תורה ושבועיים עוד פעם תורה!! - אז אם אתה יושב וחושב ככה",

קודם כל אין טענה עליך בזה שאתה עובד, אומנם אין עליך עדיין את המדרגה של הבטחון, אבל אתה לא נפסד ואתה תשולם בשכר כנגד זה,

ואם אתה רץ לתורה אתה קם בנץ ולומד שיעור, ואתה הולך וחוזר, אתה נקרא גם בן תורה. אבל שכוונתו לשמים, בכל מה שהוא עושה.

אם הוא עושה כן, אמרנו שאדם הזה "ולא יזיקנו הסיבוב על הסיבות להבאת טרפו בהם מאומה מתי? כשהוא מכווין בהם בלבו ובמצפונו לשם שמים".

 "ואל יחשוב כי טרפו מועמד על סיבה ידועה", אל תחשוב שאם לא זה לא יהיה לך אוכל, אל תחשוב שהטרף עומד על סיבה ידועה, "ושאם תימנע הסיבה ההיא ממנו לא יבוא בסיבה אחרת".

- לא! לא.

"אבל יבטח על האלוקים בטרפו", לא בסיבה, אל תבטח בסיבה, במקצוע.

"וידע כי הסיבות כולן אצל הבורא שוות", אם אתה צורף או נהג או סבל או רואה חשבון ומה שאתה לא - כל הסיבות אצל הקב"ה שוות, גם אם אתה אברך זה בדיוק אותו דבר, בדיוק אותו דבר, עובד לא עובד חולה בריא, הכל זה אותו דבר,

"יטריפהו במה שירצה מהן" מאיזה סיבה שירצה, "ובעת שירצה" אתה לא קובע לו מתי לקבל כסף, וכמה כסף, ובעת שירצה.

"מאיזה עניין שירצה". לפעמים בן אדם עובד באיזשהו מקום

השכן אומר: "תשמע רגע אני רואה שאתה עובד פה אצל השכנים, לא אכפת לך לקחת לי את האמבטיה ולזרוק אותה למטה אני יתן לך שלוש מאות שקל?"

- הנה! זה לא, לא הסיבה, זה לא מה שהוא עובד, הוא עובד כאיש גבס, מה פתאום שהוא יקח לו? אבל הנה אחד בא דוחף לו מסיבה אחרת כסף.  יכול להיות מכל מיני סיבות, לא חייב להיות....

יש אחד אומר: "תשמע, אתה יודע מה, אני רואה שיש לך הרבה כלים! בשביל מה שתעבוד? תשכיר לי את הכלים שלך אני אשלם לך כסף שכירות על הכלים, ואתה אל תעבוד! לך תלמד, במקום "שבוע שבוע" כל שבוע, הנה, הוא לידך! "ראש הכולל"...

שאלה: איך עושים את זה?

הרב: הוא מפרסם, מי שרוצה להשכיר כלים במחירים בכאלה וכאלה יותר מוזלים ממה שנמצא בשוק - היות והקב"ה הבטיח לו בלאו הכי מזונות בראש השנה, ואם  הוא יחליט ללמוד כל השבוע כל שבוע - מה אתה חושב, שהקב"ה יוריד לו?

יגיד לו: "מה פתאום? אם אתה לא עובד - אני לא נותן!",

- מה פתאום, איך יגיד הקב"ה? אז הוא ידאג שיבואו אנשים, ויצא לו שם של משכיר כלים, ויקבל כסף - בלי יגיעה! בלי עבודה.

שאלה: מה עם הפועלים?

הרב: אותו דבר! אותו דבר, הוא יכול להשכיר את הפועלים

ולהגיד: "רבותי! יש לי פועלים טובים, ויקח על זה, ואחר כך אתה תהיה כמוהו. אתה תשכיר אותם וכו' וכו' וכן הלאה שרשרת עד שתתרגל".

בקיצורו של דבר:

 "כִּי אֵין לַהשם מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" (שמואל-א יד, ו).

"כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל" (דברים ח, יח).

"לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר השם צְבָאוֹת" (זכריה ד, ו)

- הכל זה תלוי בקב"ה.

לא עבודה כזאת ולא אחרת, הקב"ה ברב במעט הכל הוא יכול לתת אין לו שום בעיה.

אתמול התפרסם שמישהו קנה הגרלה בשני דולר בחוץ לארץ, והרויח אני חושב ארבע מאות ועשרים ותשע מיליון דולר, רררררררררר. בשני דולר

- נו, נו! אם השם רוצה בְּרַב אוֹ בִמְעָט - אין לו שום בעיה!. אם השם רוצה שעשיר ירד מנכסיו-ברגע, השם מרים משפיל מגביה - עושה מה שהוא רוצה!.

מה כן?

תימסר לקב"ה, תימסר לקב"ה!

תגובה: להאמין

הרב: לא רק להאמין! תימסר!

אתה לא עושה כלום סומך על הקב"ה, אבל לא סתם יושב לך ברחוב תופס לך איזה ספסל מסתכל על אנשים שעובדים וצוחק עליהם. אתה הולך לבית המדרש ולומד, אז אם אתה לומד - הקב"ה נותן על זה שכר גדול חוץ מעולם הבא גם עולם הזה.

אבל אם אתה בוטח, לא שאתה הולך בלית ברירה , יש כאלה הולכים "כי הוא רוצה להיות "בן תורה "כי הוא לא יהיה פועל, איך תסתכל עליו המשפחה..."

זה לא תמיד בהסכמה גמורה כמו בעל תשובה נגיד,

בעל תשובה בא מהכרה אומר: "אני הייתי עובד ולא רוצה לעבוד",

כמו שבעל תשובה אומר: "אני הייתי חוטא ולא רוצה לחטוא",

זה לא כמו אחד שלא רגיל לחטוא,

לכן כתוב: "איפה שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד"

אך לכן בא בן אדם ואומר: "אני לא רוצה לעבוד, אני רוצה ללמוד תורה, אני רוצה להיות קרוב אליך!".

- ממילא הקב"ה יסייע לו בניסי ניסים!!.

אך לכן רואים פה בפסוקים:

שאין מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט. ו"הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל". גם מה שאתה עושה בסיבות כאלה ואחרות. זה הוא נותן לך.

"וגם תדע שלֹא בְחַיִל – אפילו אם יש לך הרבה ממון, וְלֹא בְכֹחַ – גם אם יש לך כח שכלי וכח גופני. כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר השם צְבָאוֹת " זאת אומרת: אני קובע והכל תלוי בי.

אז אם אתה מבין שאלה שעוד לא בוטחים כמו בפרק יא', שיעור יא'- אז תדע לך שאתה תעבוד, לפי הגוף שלך לפי ההכרה שלך לפי מה שאתה, תחפש מה שמתאים לך תטרח ותשתדל – אבל אל תשכח שאתה עושה את זה לא בגלל שבאמת זה שמביא משהו אלא בגזרת הכתוב: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" זה ההשתדלות,

ותבחר לך משהו, ואל תתלה בסיבה, גם אם בעיתים מסוימים תראה שלא נכנס לך כסף - אל תשנה סיבה, תבטח בהשם שימציא לך את טרפך בכל מקרה,

וגם אל תתלה שרק סיבה פלונית יכולה לעזור, אבל אם תמנע סיבה ואתה רואה ששום דבר לא בא משם - תדע שיש סיבות שהקב"ה יכול להביא מכל מקום, אבל העיקר שיהיה לבך לשמים להבין ולהאמין שזה רק השם שמאפשר, עם סיבה ובלי סיבה.

רק אתה תבחר מה אתה רוצה להיות - בעל הדרגה השלמה או החסרה,

אבל בכל מקרה אתה צריך לדעת: שרק השם הוא הזן והמפרנס לכל. לא אתה!

אם הבנתם את זה עד פה -אז סיימנו את פרק יב'.

"רבי חנניה בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר."

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 17.12 10:25

    בוקר אור ומבורך לרב היקר! ישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת (בלשון הרב היקר: ״שיעור מאלף״). כמו גם, שיעורי הבוקר מעניינים במיוחד. (ימי החנוכה - חלק ז' shofar.tv/videos/17509) יום נפלא!

  • 15.12 12:32

    בוקר טוב ומבורך כבוד הרב. בהמשך להודעה שכתבו לכבודו זה לשון הקאמרנא זצ"ל בנוצר חסד על מסכת אבות (פרק ו' משנה ב'): 'אַל יַחְלוֹשׁ דַּעְתּוֹ עַל שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו רְשָׁעִים וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ, כִּי יוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה וְרָמָה יוֹתֵר הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ לַהֶבֶת – יוֹתֵר יִתְגַּבֵּר עָלָיו שׂוֹנְאִים וּמְקַטְרְגִים. וּבִפְרָט מִי שֶׁהוּא מִשׁוֹרֶשׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁתִּרְאֶה אָדָם שֶׁאֵין עָלָיו חוֹלֵק וְעֶרְעוּר - תֵּדַע שֶׁהוּא מֵעֶרֶב רַב! וְרוֹב הַצַדִּיקִים מִתְיַסְרִים עַל יְדֵי שְׁחוֹק הָרְשָׁעִים'.

  • 15.12 12:30

    כבוד הרב הדורש טוב לעם ישראל!!! מלאך ה'! שעשה עושה ויעשה רק טוב לעם ישראל!!! וב"ה מעולם לא דיבר רע על צדיקים! ומנחיל אהבת ה' ויראת שמים טהורה ומדריכנו בדרך הישר והטוב!! יה"ר שבעזרת השי"ת מהרה תתגלה האמת ויבוא גואל צדק ברחמים ויגאלנו!!! ובכל מקום ידעו את האמת לאמיתה!!! (אמן).

  • 12.12 16:27

    בס''ד שלום לכבוד הרב, לפני כשנתיים נסעתי במונית לעבודה, והנהג הציע להכיר לי בחור דתי. שאלתי: 'לפי איזה רב הוא הולך'? ציין: 'ר' יגאל...' אך אמרתי: 'שב"ה אני הולכת לפי כבוד הרב אמנון יצחק שליט''א'. הנהג טען שכבודו מדבר על רבנים (ח"ו) וכו'. עניתי: 'שהם לא בדיוק רבנים'... והסברתי בקצרה מה שקרה ומה הסיבה ל: ''מחלוקת'' ושב"ה הרב עושה כדין. ירדתי והמשכתי לדרכי. לפני כשנה באחת ההרצאות בעיר, ראיתי בסוף ההרצאה את אותו נהג מונית ניגש לכבוד הרב! ולאחר מכן ראיתיו בעוד הרצאה נוספת! איני יודעת אם אני הסיבה לכך, אבל יש הרגשה שכן. למדתי מזה: כמה חשוב להעמיד אמת על תילה, גם אם לא נראה שהדברים יעשו פרי... בטוחני שאם שותלים זרע וגורמים להרהורים שבסופו של יום מוליכים את האדם לדרך אמת. כמובן רק אם הוא חפץ בזה. יה"ר שבעזרת השי"ת נזכה תמיד לקיים את דרך האמת בשלמות אמן!

  • 10.12 16:59

    אם אפשר גם לספר לרב, כמה אני חייב לו את חיי. כל מה שנעשה טובה לרב - אנו עושים פי אלף להציל את חיינו! ב"ה הרב כל כולו צדיק אמת, כל כך הרבה חסד לטובת הכלל שאי אפשר לתאר. הייתי בן למשפחה דתית רגילה, חיים אורח חיים דתי בלי יותר מדי שיעורי תורה והתקרבות לצדיקים... ואיך לא, עם הגיל מגיעות השאלות והאפיקורסיות וכו' "חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר" (תהלים כה, ז). ולפני צבא (צה"ל...) הלכתי למכינות תורניות לפני צבא ולישיבה ולא מצאתי את מקומי. וכנראה השי"ת ראה את כוונתי הטובה והשתדלותי וראה זה פלא, מכמה סרטונים ביוטיוב של כבוד הרב נעשתה בריאה חדשה! ולכן כתבתי: "הייתי". ממש כל הקושיות תורצו, כל הבורות נסתמו ונהייתי "מכור" לשאלות ותשובות של הרב שליט"א ומיד תפסתי עצמי בידיים וצעקתי להשי"ת: 'היכן אני בעולם?! אוי לי על ההבל וריק! חיי השקר, עולם השקר! כל ההצלחות המדומינות והתאוות הנמאסות...' והשי"ת מרחם עלי כ"כ והיו ימים אלו בדיוק תחילת הימים הנוראים! וסיבב השי"ת לטובה שאשב ואלמד כמו שמעולם לא למדתי בכזאת יראה והשתוקקות וצמאון לאמת. ומקשיב כל יום לשיעורים של הרב וב"ה גם בתוך עזה שומעים את הרב, ומאז אין יום בלי רצון וכיסופים טובים להתקרב להשי"ת, לאמת, לצדיקים, לתורה הקדושה. אז באמת בסך הכל רציתי לבקש מהרב ברכה והצלחה למסור לו את אהבתי הערכה והוקרה אין סופית וכמובן לקבל עלי משהו להיות עבד השם ויה"ר שהשי"ת ישמור בריא ושלם בגופי נפשי רוחי ונשמתי (אמן) באהבה ויראה ושמחה עצומה.

  • 02.12 13:32

    לכבוד הרב אמנון יצחק שליט''א מאחלת לכבוד הרב מזל טוב עד 120 שנה יה"ר שתזכה לבריאות איתנה, נחת, שמחה, שפע ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך, שהשם יתברך ימלא את כל משאלות ליבך לטובה, שתזכה לעוד שנים רבות וטובות ולכל הישועות. תודה רבה להשם יתברך על זה שהרב הציל אותי, ומאיר לי את הדרך הנכונה בהערכה גדולה מאוד א. א..

  • 02.12 11:32

    ב"ה אחרי ברכתו של הרב אתמול ליאורה שלחה הודעה 2 דקות מאז שהרב ברך ב"ה האבא נושם יותר טוב, היום הרופאים חיפשו אותנו, והמדדים של הדלקת ראות יורדת מאז שהוא נכנס היה דלקת ומאתמול ירידה בדלקת. וזה היה ממש באותו רגע שהרב בירך, הנשימות נרגעו והרופאים אומרים: 'יש שיפור בדלקת פעם ראשונה!' ברוך השם.

  • 02.12 11:30

    שלום כבוד הרב רציתי להגיד לכבוד הרב שב"ה הרבה פעמים ראיתי שכותבים לרב על שאנשים היו בבעיות וצרות ושרו: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ו... הופס ב"ה הלך להם טוב. התרגלתי שאצלי "אין" כאלה ניסים, אבל לאחרונה יצאנו פעמיים עם הרכב בצהריים עם הילדים ולמקומות בלתי אפשריים שיהיה שם חניה, והתחלתי לשיר "עבדו-עבדו" ובעלי מצטרף ואפילו שבלב היה לי קשה להאמין שלי זה יקרה וב"ה הופ תוך חמש שניות- חניה. וככה קרה גם בפעם השניה - "עבדו-עבדו" ובום - חניה. הנה גם לנו זה קרה- מדהים! תודה רבה כבוד הרב על כל מה שהרב מלמד אותנו ומרגיל אותנו בעבודת השי"ת!!!! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).

  • 02.12 11:28

    כבוד הרב הקדוש שלנו 'אשרי יולדתך'! אין זכיה כמו שזכינו בך! תודה לקדוש ברוך הוא ששולח לנו צדיק כזה בדור הזה. המון המון מזל טוב, שכל משאלות לבך יתגשמו לטובה, שתמשיך לעשות נחת רוח לה' יתברך ולהוריך הצדיקים (אמן) שכמובן גאים בך ב"ה תודה רבה לך שאתה כל יום מחזיר אותנו בתשובה גורם לנו לעשות חשבון נפש, אוהבים אותך מאוד.

  • 02.12 11:27

    רבנו הקדוש, מזל טוב ליום הולדתך, מאחלים לך נחת מהילדים, נכדים, נחת מהקהילה הקדושה, שתמשיך להתמלא בכוחות ולהוביל אותנו לגאולה, שתמשיך לתת את המילה הטובה שכל חסיד תמיד מחכה לזה, תמשיך להאיר אותנו באורה של תורה, לעטוף אותנו תחת כנפי שכינתך הקדושות ולארח אותנו בסוכת שלומך, על ידי קולך הערב והקדוש, שאפילו צחוקך נכנס לנו ללב, קול שהשם הכי אוהב, שכל פעם ששומעים אותך אנחנו מקבלים חיות ממש ולכן נולדת בא' כסלו, חודש הגאולה, יום שבו הרבי מילובביץ ע"ה התעורר מחוליו והתרפא אחרי חצי שנה (יום הגאולה) ורבי הרי"צ יצא מהכלא וגם בעל התניא זכותם תגן עלינו אמן, יט' כסליו חג האורות חג הגאולה, זהו החודש שרבנו הקדוש נולד ולא סתם בחג האורות, כי אתה מאיר את העולם בטוב לב, ובאמת שבך ובכך תוביל אותנו בעזרת השם עד הגאולה השלמה! שאתה עומד בראשה, אמן! יום הולדת שמח וראש חודש מבורך מלא אורות.💐💐🌹אוהבים; דוד שלמה, ויוסף חיים א.

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים