חובות הלבבות - שער הבטחון | יב | פרק ג
תאריך פרסום: 01.04.2014, שעה: 13:30
בס"ד חובת הלבבות- שער הבטחון- פרק ג' שיעור {שתים עשרה} יב' – 01-04-2014
אני חוזר בקצרה על מה שאמרנו אתמול: אמרנו שהקב"ה "חייבה חכמתו לבחון את הנפש בעבודת ה' ובהמרותו:" האם הבן אדם יעשה את מצוות השם או ימרה את פיו, על ידי בחינה- הוא בוחן את הנפש". וזה "כשיש לאדם צורך וחסרון מדברים שהם מחוץ לו, כגון מאכל ומשתה ומלבוש" כמו שביארנו אתמול, "והוא ציוה לחזר אחריהם ועליהם, ולהביאם בסיבות המוכנות לזה" - זאת אומרת: איך הוא יכול להשיג את הדברים בסיבות שהם מוכנות להם, "וזה בפנים מיוחדים בעיתים ידועים".
עכשיו אמרנו לא כל דבר שאדם רוצה לעשות יכול להיעשות, יש דברים שהקב"ה גזר שיגמר לאדם מהם, אבל "זה יגמר בהשלמת הזדמנות הסיבות, שהשם יזמין לו את הסיבות כדי שיגיע למה שהוא רצה, ויש שהוא לא גזר שזה יגמר לו הדבר העניין, ואם ימנעו ממנו הסיבות". זאת אומרת: פעמים הוא יצליח ופעמים הוא לא יצליח, פעמים יגזור עליו שישלים דבר ופעמים לא ישלים דבר.
ואז מה יקרה?
"על ידי זה יתברר העבודה והעבירה", האם הוא יעבוד את השם בכל תנאי ובכל מצב, ולא יתרפה בעבודת השם למרות שלא קיבל מה שהקב"ה ביקש ממנו?
או שהוא יקל בעבודה והוא יעשה עבירות או יתריס או ישאל שאלות לא לעניין, יקטר. כמובן שכל זה יהיה בכוונה ובבחירה, אם הוא עושה את העבודה או את העבירה,
ואז "על זה יתחייב לו הגמול והעונש". או שיקבל שכר או שיקבל עונש. "ואפילו אם לא גמר את המעשה הוא יכול לקבל עונש או שכר", גם אם לא גמר לא כך ולא כך.
אז זאת אומרת: בקצרה אחת הסיבות שאדם נזקק למלאכת ההשתדלות מה שקוראים "בזיעת אפיך תאכל לחם", גזירה! זה בשביל לבחון את הנפש אם הוא עובד את השם, מתי שהשם ישלים או לא ישלים את רצונו, ואז הוא יקבל לפי זה שכר ועונש.
סיבה שניה אמרנו: שאם אדם לא יצטרך לטרוח ולחזר אחר הטרף שלו והפרנסה, אז הוא יהיה פנוי כל היום - אז הוא עלול לבעוט דהיינו: לא לקיים את מצוות השם וללכת ו"לעשות חיים" מה שנקרא ולישון הרבה ולטייל הרבה וכל מיני דברים כאלה, ועל זה הבאנו הרבה פסוקים ושהעיקרי שבהם זה: "וישמן ישורון ויבעט" וכו',
ועל כך אמרו חכמים, לא כמו שמכירים כולם "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", מבינים שצריכים גם לעבוד,
- לא! לא צריכים גם לעבוד,
"יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ ,בשביל שיגיעת שניהם משכחת עוון" זה הסיבה, כי אדם שלא יכול כל היום ללמוד, כי אם הוא יכול כל היום ללמוד - זה מצוין, "והגית בו יומם ולילה", אבל אם הוא לא יכול כל היום ללמוד - אז זה טוב שהוא יעשה מלאכה כדי שיהיה תפוס במחשבתו ובמעשיו כל היום ולא יהיה פנוי לעבור עבירות, או לעשות שטויות.
ואז הוא יכול לקחת ספרי חקירה או פילוסופים כמו שאמרנו אתמול ויתחיל לבדוק: "מה היה לפני מה יהיה אחרי".. בקשקושים - ויחטא להשם יתברך!.
אז לכן הקב"ה אומר שהסיבה השניה - זה כדי שאדם לא יהיה פנוי, אז צריך להטריח אותו ולהטריד אותו בעבודות ובמלאכות וגם מה שלא יוצא לאדם כל פעם כל מיני דברים - זה לא נגמר וזה זה וצריך סידורים
כל פעם הוא אומר: "אני צריך לעשות סידורים סידורים צריך לעשות סידורים",
- "מה אתה צריך לעשות סידורים? כמה סידורים יש לך? כמה סידורים יש? למה זה? "כל המעביר ממנו עול תורה - מביאים עליו עול מלכות ועול דרך ארץ!".
עכשיו זה מובן למה, כי אתה צריך להיות טרוד כל הזמן, אחרת אתה עלול לחטוא, אז מה עושים?
אם אתה מקבל עליך עול תורה - "מעבירים ממך עול מלכות ועול דרך ארץ!", עול מלכות זה הצבא, ודרך ארץ זה עבודה, מעבירים אם אתה לומד תורה ממש, ממש, לא ממש - מגייסים, אבל אם אתה לומד תורה ממש מעבירים, למה מעבירים?
מן השמים מעבירים! למה מעבירים? כי אתה תפוס, אז אם אתה תפוס אז אתה לא תמרוד ולא תבעט והכל יהיה בסדר.
אבל אם אתה אומר: "לא, אני מעביר מעלי את העול תורה",
אומרים: "אין בעיה! את הזמן אנחנו חייבים למלא לך כדי שתהיה תפוס כל הזמן, סידורים סידורים, רוץ לכאן תעמוד בתור, הפסדת תבוא מחר, תלך לשם תלך לשם",
מטרטרים אותך למה? בגלל שאתה לא בעל מדרגה, אם היתה בעל מדרגה שלומד כל היום - אף אחד לא היה מטריד אותך, הנה אתם יושבים פה מישהו מטריד אתכם? אף אחד לא מטריד, אין שיחות אין טלפונים, אין כלום אין שום דבר אין "סידורים", איך אין סידורים? קודם היה סידורים - סידורים איך אין סידורים? מה קרה?
אז זאת אומרת: שבן אדם מביאים לו את כל זה רק מה? שהבן אדם יהיה טרוד במלאכה שלא ימרוד שלא יבעט, שלא יהיו כל ימיו "נבל וכינור" אתה מבין ועל המנגל כל היום, זהו.
אז זה הקב"ה "מחמלתו! מחמלתו הוא מטריד את האדם בענייני עולמו ואחריתו להתעסק כל ימי חייו בזה. ולא יבקש את מה שהוא לא צריך לו ומה שהוא לא יכול להשיג בשכלו" כמו שאמרנו פילוסופיה וכו' וכו' וכו'.
אז עכשיו אנו למדים שיש שתי סיבות:
סיבה אחת: לבחון את הנפש, כך נפש שעדיין לא מתוקנת צריך לבחון אותה, וכל בן אדם שהוא חשוד שהוא עלול בזמן הפנוי לעשות שטויות - אז מעמיסים מן השמים בחמלת השם יתברך - טרדות.
אז כשבן אדם בא אומר תשמע: "איך אתה רוצה שאני אשב ואלמד, אתה יודע כמה סידורים יש לי?"
הוא לא מבין שזה בגלל שהוא לא לומד, תלמד ותראה שלא יהיה לך בעיה של "סידורים", הוא משתמש עכשיו בתירוץ הזה בשביל לא ללמוד,
ובדיוק הפוך: אז זה הביאו עליך בגלל שאתה לא לומד. וזה מחמלת השם! למה? שיהיה טרוד.
כן מה השאלה?
(לא שומעים)
הרב: כן הוא חייב לעסוק בתורה ומצוות, אמרתי לא משנה מה. העיקר טרוד כל הזמן במצוות בעבודת השם.
עכשיו גם אין דבר כזה שאדם לא יכול כל הזמן ללמוד, הוא לא מוצא בזה עניין וטעם כאילו, זה בגלל האופי שלו, אבל לאט לאט, ברגע שהוא יבין את הערך של התורה ואת השכר של התורה - אז "טועמיה - חיים זכו!" ואמרו "טעמו וראו כי טוב השם", אין יותר טוב! "פיקודי השם משמחי לב",
כן עכשיו - שאלה:
(לא שומעים)
הרב: האדם לא יכול ללמוד כל היום תורה, הוא לא יכול, רוב בני אדם לא יכולים, הם אומרים שהם לא יכולים, אם נתעקש אתם - הם יוכלו!,
אם יגידו להם: "במקום להיות בכלא שב עכשיו תלמד 12 שעות או שתהיה בכלא 24 שעות?"
- הוא יסכים! איך אתה יכול פתאום?
כי משתלם עכשיו ללמוד 12 שעות, מה? להיות בחושך באפילה עם פלסטינים, זה יותר טוב? יותר טוב 12 שעות ללמוד!. פתאום נהיה לו כח ויכולת,
אדם אומר: "אני לא יכול", ככה הוא אומר בסדר, הוא אומר: "לא יכול", אבל אדם יכול הכל הוא יכול, אם התרגלו אנשים לגזרות הכי קשות שהיו בשואה רחמנא לצלן!, אז ללמוד זה הרבה יותר קל, זה בכלל לא דומה. הכל הוא יכול,
השאלה: אם הוא רוצה או לא רוצה?,
אז בינתיים אמרו: בלי להתווכח, כן יכול לא יכול - אז תעשה, אם לא? תהיה טרוד כל הזמן.
עכשיו הסיבות שבגללן אנשים נזקקים לעשות השתדלות, אמרנו אתמול:
"אבל אם הוא מגביר לעשות עבודת האלוקים"
- "לא רוצה לעבוד, אני מגביר את עבודת האלוקים. כמה הייתי לומד? שיעור בערב, ועובד שמונה שעות, לא!, עכשיו יגביר לא רוצה לעבוד, אני מגביר עכשיו עבודת האלוקים, לא רוצה שום דבר אחר, אני מגביר את עבודת האלוקים".
"ובוחר ביראתו"
- "אני עכשיו בוחר ביראת השם שום דבר אחר לא מעניין אותי - לא עסקים לא הצלחות לא קשקושים לא שום דבר, תן לי יראת השם...."
"ובוטח"
- "זהו, מהיום אני בוטח בו"
"בענייני תורתו ועולמו",
- "הקב"ה יכול לספק לי את מה שאני רוצה ברוחניות, בודאי שהוא יכול לספק את הכל בגשמיות, ואני בוטח בו במאה אחוז, "השלך על השם יהבך והוא וכלכלך", אני בוטח בו ממש".
"וסר מן הדברים המגונים",
- "זהו. כל דבר שהוא מגונה לא מתעסק בו יותר לא מתעניין בו לא מעניין אותי בכלל, כל כולי עבודת השם".
"וכוסף למידות"
- אמרנו שאם יהיה לאדם דברים מגונים אז הוא ממרה את פי השם, ואם הוא ממרה את פי השם - אמרנו שאם בוטח וממרה את פי השם אז זה סכל!.
אז הוא "סר מן הדברים המגונים וכוסף למידות הטובות", כן, הוא רוצה תמיד להשתפר במידותיו, להיות עד כמה שיותר להיות בשלמות במידות, לומד "מסילת ישרים" ומתחיל לקיים מה שכתוב, "לא יבעט במנוחה", בזמן שיש לו מנוחה מאת השם, הרי הוא לא עובד ולא כלום לא יבעט בגלל זה, כאילו יתפנה לשטויות והבלים לדמיונות למשחקים לטיולים וכו', לא יבעט במנוחה למרות שיש לו מנוחה מסיבה זו, לא מסיבה "וישמן ישורון ויבעט", לא! , הוא לא יבעט, הוא לא יבעט,
"והוא לא יטה לשלוה"
- הוא לא יגיד: "יופי עכשיו אני לא עובד אני אשן 12 שעות, ואני אבוא לכולל 7 שעות ואחר כך אטייל לי קצת לטייל עם אשתי ונצא ונטייל כל היום",
אומר: "לא, לא",
הוא לא יטה אל השלוה, לא יטה על השלוה, "ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של..." לא! אין, אין "לא יטה לשלוה", עבודת השם, עבודת השם!!
"ולא ישיאהו היצר" היצר כבר לא יכול לפתות אותו,
"מה? תגיד לי! מה? תעבוד ככה?"
- "לא רוצה, לא רוצה!, יותר ממה שאני צריך לאכול ולחיות - אני לא צריך, בשביל מה אני צריך את זה? לאסוף סתם שאחר כך יהיה על מה לבזבז ואני יעשה ככה ואני יעשה שטויות בשביל מה אני צריך? מה שאני צריך כדי סיפוקי - זהו. יותר מזה? אני לא צריך שום דבר".
אז היצר לא יכול להשיא אותו "הנחש הישיאני"
הנחש פיתה את האישה: "תראי העץ הוא טוב למאכל וטעים ויופי וזה.... לא לא כלום ולא יקרה לך כלום ולא תמותי...."
אבל השם אמר!,
ובסוף הוא פיתה אותה. השיא אותה.
אדם לא ישיאהו היצר, אדם שהגיע למצב שהוא לא רוצה לשמוע אותו, כמו שדברנו אתמול "לא מעוניין חביבי! אל תמכור לי, לך תמכור את הסחורה לחבר'ה אחרים אני לא קונה, אין לי גם כסף עזוב אותי! לך מפה".
"ולא יפת בכשפי העולם".
לא יפת, לא יתפתה בכל הכשפים של העולם הזה, הוא מכשף גדול, אפילו שאתה מחליט משהו פתאום הוא עושה לך כישוף ו- "אבל אמרת שאתה לא תעשה את זה!"
- "וואלה אני לא יודע מה קרה, וואלה בא לי פתאום זה... לא עמדתי בזה..."
מה קרה ככה? נהיה ככה ככה....
הוא אומר: "לא יפת" - לא יתפתה וגם לא יפת - ייפה את העולם,
יש אנשים מייפים את העולם: "תראה ! איזה כיף איזה חיים! מה, כל הזמן מסוגר תלמד זה... ב ב ב ב . בא תצא תראה תרחיב אופקים תהיה ככה פה ושם",
הוא אומר: "לא!", הבן אדם כבר הגיע למצב שהוא לא מתפתה ולא מייפה ולא שום דבר.
אדם כזה {שאני חוזר על הדברים שוב פעם}: ש"הוא מגביר עבודת האלוקים, בוחר ביראתו, בוטח בו בענייני תורתו ועולמו, סר מן הדברים המגונים, כוסף למידות הטובות, לא יבעט במנוחה, לא יטה אל השלוה, לא ישיאהו היצר הרע, ולא יפת בכשפי העולם, תשעה דברים שהוא עומד בהם- יסתלק מעליו טורח הגלגול והסיבוב בהבאת טרפו,
- לא יצטרך לטרוח בשום סיבה מהסיבות שבעולם להביא טרף, לא גלגול כזה ולא סיבה כזאת, ושום טרחה ולא כלום כלום כלום!".
"יסתלק מעליו", זה לא יסלק הוא, יסתלק מעליו, יסתלק, זה יסתלק מעליו "טורח הגלגול והסיבוב בהבאת טרפו",
למה?
"מפני הסתלקות שני הפנים הנזכרים".
אמרנו לאיזה סיבות אדם נגזר עליו גזרת "בזיעת אפך תאכל לחם" בגזרת ההשתדלות מאיזה סיבה?
משתי פנים:
אחד זה הבחינה שיבחנו אותו, אבל פה הוא לא צריך שיבחנו אותו כבר, הוא עומד בבחינה, הבן אדם הוא פיקס הוא מה שצריך, אני לא צריך לבחון אותו, אם לא צריך לבחון אותו - אז ירד הסיבה למה לעבוד. כי לא צריך לבדוק אותו- ימרה את פי השם או יעבוד את השם, הרי הוא כוסף למידות הטובות, הוא לא עושה דברים מגונים, הוא רוצה יראת השם, הוא כל הזמן מגביר בעבודת השם, הוא לא נוטה אל השלוה הוא לא יפת הזה..... מה אתה רוצה ממנו? איזה בחינה? הוא עומד במבחן! כיוון שזה ירד - והבעיטה בטובה: אין חשש שהוא יבעט בטובה למה? כי הוא לא נוטה אל השלוה, אז ממילא הוא לא יבעט במנוחה.
"אדם כזה: יבואהו טרפו בלי טורח, ובלי יגיעה!",
כמה יגיע לו אבל?
"כדי סיפוקו ומזונו", מזון יהיה לך כל מה שאתה רוצה, וכל מה שצריך להספיק לך כדי לקיים את כל מה שאתה צריך בחייך, במטלות ובמטרות וביעודים שנתן לך הקב"ה, הכל מה שאתה צריך יהיה לך אין דבר שאתה צריך ולא יהיה לך.
אם אתה תגביר בעבודת השם ותצטרך עוד כלים- הכל יהיה לך, כל סיפוקך לך אשתך ילדך הכל, הכל! כמו שכתוב: "לא ירעיב השם נפש צדיק", לא תגיע למצב של רעב בשום דבר, לא בסיפוקך וצרכיך ולא בכלכלתך ומזונך. "לא ירעיב השם צדיק", אתה צדיק? אין שום בעיה!
אז זה מי שיעמוד בקריטריון, זה מה שהשם רוצה, זה מה שהשם רוצה.
אז תגידו לי, לא כדאי לעבוד בואו נגיד חודש חודשיים שנה נגיד בסדר? לא כדאי לעבוד שנה, שנה! על "שער הבטחון" להגיע לזה, מאשר לעבוד שבעים שנה? אם שנה עבדת על זה והגעת לזה - אתה לא צריך לעבוד שישים ותשע שנה.
תגובה: בינתיים .....
הרב: בינתיים הקב"ה זן ומפרנס את כל החולים בבית חולים "תל-השומר, בלינסון ואיכילוב", אפילו שהם תקועים שמה שנה!, והם לא עובדים ולא מרויחים ויש רק הוצאות, אז כמו שהוא דואג להם - הוא ידאג לך גם.
כמו שהוא זן את הרשעים הכי גדולים ונותן להם לאכול ולשתות - אז גם לך, וגם לגנבים הוא נותן לחיות ולשודדים ולרוצחים נותן לאכול ולשתות והכל - גם לך הוא יתן, אין שום בעיה.
אבל אם תשקיע בזה, כך לך כל סעיף תעבור עליו, ותבדוק איך אתה מגיע למצב הזה - שלום! אתה אדם הכי מאושר עלי אדמות, יש לך בורא עולם לידך, הוא רואה שהתרוקן לך בכיס -דוחף לך כסף, רואה חסר לך מקרר - מחליפים לך מקרר, מה שאתה צריך.
אתה פתאום הולך ברחוב: "למה אתה הולך ברגל? רוצה מכונית? קח מכונית!",
תגובה: בלי כסף?
הרב: בלי כלום היה פה בן אדם עבד פה קוראים לו עוזיאל, ראה אותו מישהו איך הוא עובד בהתנדבות
אמר לו: "יש לך אוטו ממני בחינם!",
נתן לו אוטו,
עד עכשיו זה עובד?
- עובד!.
יש עוד מישהו בא לפה אמר לי גם כן רוצה לתרום לאחד האברכים פה רכב בחינם,
שאלתי אותו: "יש לך רכב רישיון?"
אמר לי: "לא",
אמר לי: "הייתי נותן לו רכב אין לו רכב, אם יש אברך שאין לו רכב והוא רוצה רכב - אני מביא לו חינם".
כן, אתם רואים איך זה עובד? אני ביקשתי רכבים ללומדים? לא, בא בן אדם, ראה.
סיפרתי פעם, אני אגיד עוד פעם בקצרה: שאחד מתלמידי חכמים "בכולל החזון איש", כל החיים שלו למד ולא ייגע ולא עשה שום פעולה בשביל כסף, והוא חי עם 11 ילדים בעניות, בעניות, הוא לא הרגיש עני, אנחנו שמסתכלים מבחוץ - עניות, הוא לא מרגיש, יש לו סנדוויץ וזה... מה אכלנו היום? שתי פרוסות לחם עם גבינה - שלום, ומלפפון חמוץ נגמר הסיפור, כמה זה עולה? 7 שקל, כולה, עוד ארוחה כזאת 14, עוד אחד אם אתה רוצה יאלה 21, מה הסיפור זה כאילו מסובך עכשיו להשיג את זה? לא מסובך.
בכל אופן הנקודה היא שפתאום לפני שהוא צריך לחתן את הבן הראשון שלו, זה הולך בסידרה זה הולך כל שנה, ויש לו 11, הוא מקבל ירושה של מיליוני דולים, אה אה אה איך כזה דבר קורה? מיליוני דולרים! איך זה?
פשוט מאוד, פעם ביקש "בכולל חזון איש" אדם עשיר ואמרו לו: "זה הרב קנייבסקי שליט"א, וזה הרב קרליץ שליט"א, וזה הרב יהודה שפירא זכר צדיק לברכה, וזה וזה וזה".
והוא אמר: "ומי זה שמה שיושב בפינה?"
אמרו: "זה הכולל!",
אמר: "מה זה הכולל?"
- "זה מרגע שמתחילים בבוקר, השקם לפני הנץ הוא הראשון והוא גם אחרון שסוגר את הכולל בסביבות שתיים שלוש בלילה, יורד למטה לבית ישן ועולה עוד פעם, הכל בכולל, הוא הכולל, אין אצלו משהו אחר חוץ מכולל", הוא היה מבוגר כבר.
נו! אז מה קורה, השאיר לו צוואה, לא ראה אותו, לא לחץ לו יד, לא אמר: "מה שלומך?, יישר כח!, תן לי ברכה", כלום! כתה צוואה בשבילו
- ולפני שהוא צריך לחתן את הילד הראשון - ההוא נפטר והירושה עברה אליו.
גם חיתן את כל הילדים, גם הוציא את כל הספרים שהוא כתב ולא היה לו אף פעם כסף להוציא אותם, וגם נשאר עודף. למה הוא היה צריך לעבוד כל הזמן בשביל לחסוך את זה? בשביל הוא היה צריך יש בורא לעולם שהבטיח לו שיתן לו סיפוקו ומזונו וטרפו? זהו.
אם אתה סומך על הקב"ה - אז אתה תקבל, אתה לא סומך - תעבוד.
תגובה: (לא שומעים)
הרב: מה אמרנו? שיגביר בעבודת השם, מה חשבת? בחינם?!
תגובה: (לא שומעים)
הרב: לא, לא צריך צדיקים צדיקים, בוטח בהשם ואל עושה עבירות, גם עבריין מקבל אוכל, אבל הוא טורח, אנחנו מקבלים על אחד שלא יטרח כלום, כלום שום פעולה, שום פעולה, "בלי טורח ובלי יגעה, יבוא אליו הטרף", כפי סיפוקו ומזונו, על זה אנחנו מדברים.
מה יותר טוב מזה? אני לא מבין?
"לאן אתה הולך?"
- "לכולל",
"מאיפה אתה בא?"
- "מהכולל",
"לאן אתה הולך?"
"לכולל, אולי תפסיק לשאול אותי "לאן אני הולך?" זה תמיד הכולל!",
זהו. מה הבעיה? יש לך מקום יותר טוב? איפה יש מקום יותר טוב? איפה יש מקום יותר טוב? פה קונים חכמה, פה מקבלים אריכות ימים, כי מי שלומד תורה מאריך ימים, פה יש שלוה, פה יש מנוחה, פה הכל טוב, אין מריבה, אין קטטה, אין מחלוקת, אני לא מבין מה לא טוב? הכל טוב, אדם מעשיר את חייו, ולומד ולומד ולומד ולומד ולומד, ומה זה? נהיה משכיל וחכם וגאון מה לא טוב! מה לא טוב? מה עוד צריך להיות? טיפש להפסיק ללמוד מה? תיתן לי משהו יותר טוב, מה יותר טוב? דברים פשוטים.
אז הנה הסוד: זה בפרק ג' רבותי,
ישאלו אתכם: "איפה זה כתוב?"
תגידו להם: "בשער הבטחון בפרק ג', שמה כתוב בדיוק למה כולם עובדים, ולמה יש כאלה שלא עובדים - ומקבלים הכל!",
למה?
כתוב. שתי סיבות, זהו. בחינה ובעיטה; לעמוד במבחן, בגלל שאתה עוד לא עמדת במבחן, אז אתה כל הזמן במבחן.
ובעיטה, כי לא נותנים לך שלוה בשביל שיודעים שאתה זבטן אתה עלול לבעוט. אתה תיקח את הכסף ותתחיל להשתולל,
יש הרבה אנשים אומרים לקב"ה: "תן לי עושר ואני אחלק, תראה כמה אני אחלק",
הוא אומר לו: "לא, אני מכיר אותך זה בסדר, תמשיך ככה" ,
תגובה: (לא שומעים)
הרב: נכון כל העולם עובד בשביל הצדיקים האלה, שהם בלי טורח ובלי יגיעה,
תגובה: (לא שומעים)
הרב: ודאי, ודאי, אבל הוא לפחות קנה ברגע האחרון, זה זכויות למכביר לרגע האחרון. טוב שהיה לו שכל בשביל זה.
"ואם יאמר האומר": הנה אנחנו רואים... הנה עכשיו יבואו הקושיות
"ואם יאמר האומר: הנה אנחנו רואים הנה אנחנו רואים מקצת צדיקים לא יזדמן להם טרפם אלא אחרי העמל והיגיעה". והם צדיקים, איך זה שהם צריכים לטרוח ולעמול וליגע בשביל להשיג את טרפם? "ואנחנו רואים רבים מאנשי העבירות בשלוה וחייהם בטוב ובנעימים" – איך זה? עכשיו אנחנו רואים מקצת צדיקים - לא כולם קצת, לא מזדמן להם טרפם אלא אחרי העמל והיגיעה. ורבים מאנשי העבירות בשלוה וחייהם בטוב ובנעימים.
אז מה נאמר לו?
אומר רבינו בחיי: "נאמר כי כבר קדמו הנביאים והחסידים לחקור על זה העניין.
מהם מי שאמר ירמיה נביא יב א': מדוע דרך רשעים צלחה, "שלו כל בוגדי בגד", שלו הם בשלוה, כל מי שבוגד בך הוא בשלוה? מה זה?
ואמר האחר חבקוק הנביא פרק א' ג': "למה תראני און ועמל תביט ושוד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא". ואמר עוד חבקוק א' ד': "כי רשע מכתיר את הצדיק". פששששש.
ואמר חבקוק א' ג': "תחריש בבלע רשע צדיק ממנו". איך זה? רשע! מבלע את הצדיק?!
ואמר אחר דוד המלך: "הנה אלה רשעים ושלוי עולם הישגו חיל". תראה כמה הם הרבו כסף וממון, משגשגים.
ואמר עוד דוד: "אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים". מה זה? הכל לחינם?! כל מה שזכיתי את לבבי והייתי זך ואני רחצתי בניקיון כפי ואני נגוע כל היום וגם תוכחתי לברקים, ואתה נותן לי כל מיני תוכחות וכל מיני דברים, זה לא הולך חלק אצל דוד המלך, הוא סבל הרבה יסורים!!,
"ואמר מלאכי על אנשי דורו: "גם בחנו אלוקים וימלטו" – יש רשעים שכאילו בוחנים את השם ונמלטים מהעונש,
"והרבה כאלה" אומר רבינו בחיי. "אז כבר הקדימו לך ובקשו קושיות ושאלו והעמידו את הדברים בחקירה: איך זה יכול להיות?
אך הניח הנביא התשובה בביאור עילת זה.
מפני שעילת כל אחד מן הצדיקים הנבחנים, וכל אחד מן הרשעים שהם בטובה בעולם הזה זולת עילת האחר":
זאת אומרת: כל אחד מהצדיקים יש להם בחינה אחרת של מבחן, הוא נבחן לא בגלל שלא יודעים כי צריך לראות עד איזה דרגה הוא מסוגל להגיע.
יש צדיק במצב נורמלי, אבל אם נכניס אותו עכשיו ל"פרעס" ונשים אותו על איזה נקודה וניתן לו ניסיון כזה - הוא יעמוד או לא? ולמה עושים את זה? להרבות שכרו, להגדיל את ניסיונו לרומם אותו.
והרשעים שהם בטובה בעולם הזה כל אחד מהם זולת עילת האחר, לכל אחד יש סיבה אחרת,
לכן העיר בספר דברים כט' כח' : "הנסתרות להשם אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו". יש דברים שהם מסותרים מעינינו.
אפשר שהאדם הזה בא בגלגול וצריך לתקן דברים מסוימים לכן ככה מצבו.
אפשר שזה על מצבו הנוכחי. אם זה לסיבת דברים שלא נגלים לנו או לו, שיש דברים שהוא נכשל בהם וצריכים לתקנו, ואם זה שרוצים לייסר אותו ייסורי אהבה - להרבות שכרו. זה יכול להיות מכל מיני סיבות. {ותכף תראו כמה נקודות שהוא מעורר והוא מסביר}
ואומר: שיהיה ברור קודם כל, אין פה שום קושיה, הקושיה היא שאנחנו הנגלות לנו ולבנינו, ונסתרות של הבן אדם אנחנו לא יכולים לראות, כי הנסתרות הם להשם אלוקינו, והנגלות הם רק לנו, אז איך אתה רוצה לדעת? אם היית יודע גם את הנסתרות - לא היתה לך שאלה, היית יודע בדיוק על מה ולמה.
עכשיו שלמה המלך אומר: "אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ". אם אתה רואה מעשה עושק מעשה גזל, גוזלים אנשים עניים אלמנות, מקצצים להם בכל מיני דברים והכל - "אל תתמה על החפץ", למה? כי אתה לא יודע מה החשבון ומה הנסתרות של כל אחד ואחד.
ואמר הכתוב דברים לב לא': "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט". דבר אחד אתה צריך להיות בטוח: שכל דרכיו של הקב"ה זה לפי אמת המשפט, ואין אצלו "איפה ואיפה", הכל זה משפטו, "אין אדם נוקף אצבע", אפילו קוץ לא ייכנס לו באצבע רק אם הכריזו עליו מלמעלה.
ישבו בית דין אומרו: "פלוני אלמוני מה אתם אומרים, ראוי שיכנס לו קוץ כשהוא יעבור למכולת?"
- "כן" החליטו,
"איזה קוץ איזה עובי?"
- "אוקיי תרשום",
"כמה הוא ייכנס?"
- "שתי מלימטר - אוקיי תרשום",
"וכמה טיפות דם יצאו לו?"
- "אוקיי תרשום",
"וכמה זמן הכאבים שיהיו לו?"
- "יופי תרשום",
"ומה חוזק הכאב יהיה?"
- "תרשום". זהו.
אחרי שבית דין סיכם הכל - אז אדם ינקוף את האצבע. אתם שומעים איזה דיון היה? אחרי דיון כזה על קוץ!! לא על תאונת דרכים לא על זה.... על קוץ!. שקוץ לכאורה אז זה לא יפריע כל כך לאשתו, ולא לילדים שלו ולא כלום.
אבל אם יהיה לו מצב כזה שיהיה לו מכה שהוא יצטרך לשכב שבוע ולא ילך לעבודה, ויפסידו כסף ויהיה חסר ויסתבכו בחובות, אז כבר גם לאשתו יהיה בעיה, ולילדים לא יהיה... ואם חלילה הוא הושבת על ידי תאונה - פשששש.
אז בית צריך לדון לא רק אותו אלא את הסובבים: מגיע לאשתו? מגיע לבניו? מגיע לאחותו? מגיע לאחים? מגיע לאמא שלו שתשמע? מגיע לאבא שלו מגיע לפה מגיע לשם... אההההה זה כבר פרשן ראשון טורס, זה כבר אתה מבין צריך לראות כמה עדים וכמה נחקרים וכמה זה... עד שאתה תחליט מה עושים אתו. אבל בלי זה לא יהיה משפט, אין דבר כזה בינתיים תן לו כאפה בראש ואחר כך נראה את החשבון, אין דבר כזה !זה "הכל ככל דרכיו משפט, הצור תמים פעלו", שלם בשלמות, שלם בשלמות.
טוב, אחרי שאמרנו את הכללים שזה ברור שככה הם -
אומר רבינו בחיי: לא אשאיר אותך ככה "סמוך במה שהקב"ה עושה", סמוך שהוא וזה וזה... לא, בלי "סמוך", בא תשמע כמה דברים שיהיה לך קצת:
"ועם כל זה ראיתי לבאר בעניין הזה מה שיהיה בו מעט הספקה"- אז קצת לספק אותך ויש לך סיפוק מזה ושיספיק לך אז אני יאמר לך קצת מזה:
"ואומר כי הפנים אשר בעבורם ימנע מהצדיק הזמנות טרפו עד שיטרח עליו ויבחן בו, אפשר שיהיה עוון שקדם לו התחייב להיפרע ממנו עליו". כמו שכתוב משלי יא לא': "הן צדיק בארץ ישולם".
זאת אומרת: "מה קרה פתאום פלוני בשם פלוני מה קרה שנמנע ממנו הזדמנות טרפו ולא הזדמן אליו הטרף הביתה, למה? עד שהוא צריך לטרוח עליו, וגם יבחן בו, איך הוא יגיב ואיך הוא יתנהג? למה צריך את זה?"
הוא אומר: אפשר שצדיק פלוני קדם לו עוון, עשה עוון. יכול לקרות שהוא דיבר לשון הרע על מישהו, וחשב שזה בסדר וזה לא היה בסדר, יכול להיות שהוא לא נזהר בדבר מסוים, יכול להיות שהוא עבר על "לא תשנא את אחיך בלבבך", אז סתם אני אומר דוגמה, יכול להיות שהוא נקם
ואמר למישהו: "לא, לא, אני לא יכול לתת לך", וזה היה נקימה,
יכול להיות שהוא נטר שומר עדיין לבן אדם בלבבו על שעשה לו ככה כך וכך ולא ניקה את לבו, יכול להיות כל מיני דברים, יכול להיות,
ואז מה קורה?
יתחייב שיפרעו ממנו.
למה שיפרעו ממנו?
אומר: "הן צדיק בארץ ישולם", הקב"ה דואג לשלם לו מיד בעולם הזה כדי שיצא נקי לעולם הבא, "אז בארץ ישולם",
בינתיים מה אנחנו רואים?
"הנה צדיק הולך לעבוד! עושה השתדלות! מה זה? אתה אמרת לנו ככה וככה! מה זה? זהו זה!"
תגובה (ולא שומעים)
הרב: אין שום בעיה אבל אתה עליך אין שאלה, זה ברור שאתה מחויב והתחייבת ואתה עובד, אבל השאלה עליו: הוא צדיק והוא עומד לכאורה בקריטריונים! אז הוא לא צריך לעבוד, עליו יש שאלה אבל לא עליך,
תגובה (ולא שומעים)
הרב: מה ? לא, לא, לא,
תגובה (ולא שומעים)
הרב: לא, לא, יש דברים שהוא יכול לעשות עוון וזה בכלל לא קשור לבטחון, ומה שהוא עכשיו, ומה שהוא עכשיו הוא לא יכול להשיג את טרפו כי לא מגיע אליו, אז הוא לא חייב ללכת לעבוד להיות נגר, אבל הוא יכול להשתדל עכשיו בגמ"חים, לרוץ מגמ"ח
אומר לו: "אין לי כרגע תבוא בעוד שבוע",
אז הוא אומר: "טוב אני אלך לגמ"ח ההוא" הולך לגמ"ח ההוא, מתרוצץ הולך ממקום למקום להשיג גמ"חים,
שואלים: אבל איך אפשר לדעת....?
הרב: אמרתי איך,
שואלים: איך אני יודע.....
הרב: מה איך אתה יודע ? אל תזוז עד שיהיה לך אונס שאין לך ברירה, כל זמן שיש לך בריה... מישהו בעל בטחון- גמור, גמור, גמור, הוא גם לא יזוז אפילו שיהיה מה שיהיה.
תגובה (לא שומעים)
הרב: לא הבנת! אני מסביר: מישהו בעל בטחון גמור, גמור, גמור- הוא גם לא יזוז בשום מצב, למעט "פיקוח נפש!" דברים שהם חייבים כאילו, כי כך ההלכה מחייבת, אבל- גם אם יבכו לו הילדים וגם אם אשתו תבכה וגם אם כולם יבכו- לא יזוז. לא בגלל שהוא עצלן, לא בגלל שהוא מפקיר אותם- בגלל שזה דרגתו, אבל זה בודדים יספרם על יד. אין הרבה כאלה שאתה יכול שיש כאלה בדור זה מדרגה, "הרבה עשו כרבי שמעון - ולא עלתה בידם", בסוף הם הוצרכו לעשות איזה משהו, מעט כן עלתה בידם, אבל הרבה עשו ולא עלתה, מעט כן עלתה ברמת הבטחון הגמורה.
אבל בעינינו האדם הזה צדיק, אנחנו לא מחלקים, רואים ראש ישיבה אחד ככה אחד ככה אחד זה ואחד זה...
אומרים: "אז איך הוא? אז איך הוא?"
אני אתן לך דוגמה: אתה רואה גדולי דור עובדים? בדורותינו אתה רואה גדולי דור עובדים? מה פתאום? אף אחד לא עובד!, אף אחד מגדולי הדור לא עובדים,
תגובה: פעם היו
הרב: פעם היו, היום יש אפשרויות, פעם לא היו אפשרויות בכלל, פעם לא היה אפשרות,
תגובה: לא היה להם בטחון?
הרב: לא היה אפשרות! כי לא היה דבר כזה, לא היה תמיכה, ולא היה ככה, והיו עניות והיו מצבים קשים וכו' וכו',
תגובה: מה זה אפשרות? השם שולח
הרב: נכון, אבל זה דרגה שאתה סומך כמו שאומרים על הנס, כי זה לא דבר טבעי שבן אדם לא יזוז, זה הבטחה, שאדם ישב והכל יגיע אליו,
אז אדם אומר: "אז איך יגיע?"
מה אתה שואל? אין שאלה כזאת אצל מי שבוטח, אצל מי שבוטח אין שאלה כזאת, מי שלא בוטח = יש שאלה כזאת. אבל המסתכל אומר: "בא הנה! זה נס!, הבן אדם יושב פה - וזה מגיע!"
יש את הסיפור הידוע על אחד שהחליט לא לעבוד יותר, הוא רועה צאן וכל פעם הוא היה שם לב שנעדרת לו כבשה, סופר את הצאן כל פעם חסר לו כבשה, אז הוא החליט לבדוק, עמד על גבעה, והמתין לראות מה קורה, פתאום הוא רואה כבשה אחת יוצאת והולכת, הולכת הולכת הולכת מרחק והוא אחריה, פתאום הוא רואה שהיא מגיעה למערה, הוא נכנס למערה מה הוא רואה בפנים?
דוב יושב בפנים, כרות רגליים, כרות רגלים. והכבשה מגיעה עד אליו הוא נותן מכה בראש והוא אוכל אותה, וכל המערה מלאה עצמות, וכל יום השם היה שולח לו כבשה לאכול,
אז הוא אמר: "מי שמאכיל את הדוב הוא יאכיל אותי, אם הדוב שולחים לו עד אליו ועוד על חשבוני! אז גם אני לא...."
ומאותו יום הוא לא עבד יותר. "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו". הקב"ה נותן לכולם לאכול אין דבר כזה, אז מה אם אין לו רגליים אז הוא לא יוכל, אם נקבע שהוא עוד יחיה - אז הוא יחיה.
כן, שאלה:
(לא שומעים)
הרב: כתוב בגמרא, שמי שרוצה להיות תלמיד חכם צריך להיות אכזרי על בניו כעורב,
שאלה: מאיפה הוא יודע אז הוא יודע כתוב בגמרא,
הרב: הוא יודע הנה כתוב בגמרה שהוא צריך להיות כעורב אכזרי על בניו,
שאלה: (לא שומעים)
הרב: אז הוא לא כמו זה שעליו אומרים.... כן.... לא זה השתדלות, הוא יצטרך לעשות השתדלות, זה לא תמיד השתדלות בפרנסה ובעבודה, יכול להיות שזה היה חתונה והוא יכל לשבת ושזה יתארגן מעצמו, ויש אפשרות שלא, שיש פה... וההוא הבטיח לו להביא את הכוסות ולא הביא לו, וההוא שכח להטביל את והוא ככה ונהיה לו טרחה וטרדה וכל מיני דברים כאלה וזה מוציא אותו מהלימוד, למה? מה קרה? למה עכשיו הוא טרוד וטורח והכל ולא הדברים מסתדרים כרגיל למה? יש לו עוון שקדם לו, ולכן צריך לשלם לו פה עכשיו, ממילא הוא יפשפש ויגיד: "למה זה קרה לי"
כמו שאמרו חכמים לרב הונא: "תעיין במעשך!, למה החמיצו לך ארבע מאות חביות? שזה נזק עצום!",
נו וזה למה?
בגלל שהוא לקח מהאריס שלו קצת כסף שהיה מגיע לו על חשבון מה שהוא גזל אותו ואכל שלא ברשות,
ועל פי דין - היה מותר לו, אבל במדרגה שלו הוא היה צריך להיות חסיד, אז ארבע מאות על הקצת שהוא אכל לו בגזלה- ארבע מאות חביות, שזה הון עתק, החמיצו לו, ככה מקפידים אתה שומע? על צדיק! אם הוא עושה אפילו לא משורת הדין, הוא היה צריך לעשות לפנים משורת הדין והוא לא עשה, תראה כמה נזק נגרם לו!,
ואז הוא אמר: "מה? אתם חושדים אותי שאני עשיתי משהו לא טוב?"
אמרו: "מה? אתה חושב שהקב"ה עושה דין בלא דין?"
ואז הוא באמת החזיר לו מה שצריך, ואז נעשה לו נס, יש מאן שאמר שחזר החומץ להיות יין, ויש מאן דאמר שהחומץ האמיר מחירו כיין.
אז אתה רואה איך זה עובד, טעות קטנה לא צריך דברים מסובכים, טעות קטנה - משלמים, "צדיק בארץ ישולם", מה לעשות? בלי פרופורציה כאילו בלי פרופורציה, כנגד גזל שעשה לו הזה... והוא החסיר כדין, כדין!, כדין, אבל אתה בגלל במדרגה הרוחנית שלך צריך להיות לפנים משורת הדין, ולא עשית - תראה כמה נזק, אבל ברגע שהוא תיקן - חזר המצב לאשורו.
אז רואים שזה רק כלים שהקב"ה משתמש בהם בשביל לעורר את הבן אדם, ואצל הצדיק זה מועיל כי הוא יודע להתבונן קצת, "אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה ביום - אל תהרהר אחריו בלילה, שודאי עשה תשובה", כן! אוקיי.
דוגמא נוספת:
"ויש שיהיה על דרך התמורה בעולם הבא, כמו שכתוב "להיטבך באחריתך".
זאת אומרת: הקב"ה מייסר את הצדיק בעולם הזה להרבות את שכרו בעולם הבא, כמו שכתוב "למען ענותך ולמען נסותך להיטבך באחריתך". אז זאת אומרת: על דרך התמורה אתה תקבל על זה תמורה גדולה,
דבר שלישי:
"ויש שיהיה להראות סבלו והסברתו הטובה בעבודת הבורא יתברך, כדי שילמדו בני אדם ממנו, כמו שידעת מעניין איוב".
זאת אומרת: השם לפעמים מייסר אותו להראות שהוא עובד את הבורא בכל מצב בשמחה ובסבר פנים יפות אפילו שהוא סובל מעוני וייסורים, כדי שילמדו ממנו בני אדם, כמו שידוע מכל הייסורים של איוב, זאת אומרת: הקב"ה אומר לצדיק כביכול: "תעשה לי טובה, אני רוצה להראות דוגמא איך עובדים, איך עובדים אפילו שיש עוני ויש ייסורים!",
כמו חנינה בן דוסא שהיה עני, כמו רבי יהודה בר אלעאי שהיה עני, אבל כל הדור נקרא על שמו "דורו של רבי יהודה בר אלעאי", ובזכותו למדו אנשים עניים שישה בטלית אחת, מתכסים בטלית אחת מרוב עניות, כי הוא היווה דוגמא שהוא עני גמור ולא יוצא לעבודה ולא עושה כלום ויושב ועוסק בתורה כולם למדו ממנו וישבו לעסוק בתורה, מתוך עוני, שישה מתכסים בטלית אחת, ביראת שמים, נקרא כל הדור על שמו, "דורו של רבי יהודה בר אלעאי" אז היה שווה לו להיות דוגמא?
אם היה עשיר - אז הוא לא היה דוגמא, היה צדיק והיה זוכה לעולם הבא אבל, איזה עולם הבא? של אחד, פה בגלל שהוא עני איזה שכר הוא קיבל? של כל הדור כל העניים למדו ממנו כל זה שלו, "דורו" נקרא, "דורו של רבי יהודה בר אלעאי". והדור שלו היה יותר משובח משל משה ומשל יהושע ושל חזקיה המלך.
אז פעמים שהקב"ה לוקח את הצדיק ואומר לו: "בא ותהיה לי דוגמא, תסבול ייסורים והכל ותהיה אפילו עני, אבל בסבר פנים ובשמחה - שילמדו ממך איך עובדים את השם".
שאלה (לא שומעים)
הרב: בגלל שהוא לא אמר שירה אז היה שם קטרוג, גם לא בא משיח, כי צריך שהדור גם יהיה כשר וראוי, זה לא מספיק או שהתאריך צריך להגיע, שזה יהיה זמן שכבר ראוי לגאול.
שאלה: (לא שומעים),
הרב: זה לא אומר שכולם למדו בעניות אבל, זה אומר שהיתה פה תופעה כזאת שלא היתה בדורות קודמים, הלימוד היה לשם יראה,
אתה יודע שאלו אותי פה כל מיני חבר'ה: "עכשיו "בין הזמנים", אתה פותח פה ישיבה לבין הזמנים?"
אמרתי: "כן, בחינם!", כי רוצים בין הזמנים בכסף, לומדים התרגלו לומדים בכסף, מה זה לומדים בכסף, מה זה בכסף? שב תלמד בגלל שאתה חייב ללמוד, ואם לא נותנים כסף זה לא זה? אז אתה לא לומד?
שאלה: (לא ברור)
הרב: הקב"ה לא מעמיד בניסיון את מ
![חדשות וירוס TV - מהדורה 7 • במי פוגעת הקורונה?! לא תאמינו!!! [13.05.2020]](/storage/thumb/videos/V012125_150.jpg)
![הספירה לאחור [הסרט]](/storage/thumb/videos/V000107_150.jpg)
![מיקס קליפים [2023]](/storage/thumb/videos/V017157_150.jpg)
![מיקס קליפים [2020] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V016615_150.jpg)
![חוזרים בעבר - מיקס - חלק 2 [3:30 שעות!]](/storage/thumb/videos/V015619_150.jpg)
![מיקס קליפים [2022] 3 שעות!](/storage/thumb/videos/V015525_150.jpg)
![מיקס קליפים [2021] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V014960_150.jpg)
![מיקס קליפים [2021]](/storage/thumb/videos/V014491_150.jpg)
![הכל יודוך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015560_150.jpg)
![ושמחת בימיך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015558_150.jpg)
![מחרוזת שירי קפ"ז | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V014860_150.jpg)
![[שיר] נאד נפוח • ביצוע: הרב אמנון יצחק](/storage/thumb/videos/V014415_150.jpg)
