בס"ד חובות הלבבות - שער הבטחון ג' - הקדמה השנית - 30-03-2014

שידע ויתברר אצלו כי הבורא יתברך משקיף עליו, ואין נעלם ממנו נגלה ונסתרו, וצפונו ונראהו, ואם ביטחונו באלוקיו בלב שלם אם לא. כאשר אמר הכתוב "השם יודע מחשבות אדם כי המה הבל."

אז אנחנו צריכים לדעת וזה צריך להיות מבורר אצלנו וברור, כי הבורא יתברך משקיף עלינו על כל אחד ואחד ולא נעלם מהקב"ה כל המעשים הנגלים והנסתרים, וגם מה שצפון בלבותנו ומה שנראה במעשנו, וגם הוא רואה אם הבטחון שלנו שלם בהשם ואם לא, זה צריך להיות ברור, כמו שאומר הכתוב: "השם יודע מחשבות אדם כי המה הבל."

ואמר "הלא תוכן לבות הוא יבין". הקב"ה נמצא בתוך תוכיותו של כל אדם, בלבו ויודע בדיוק מה קורה שם והוא מבין הכל. ואמר "כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם". רק השם יודע לבדו את לבב כל בני האדם, אפילו אדם עצמו לא תמיד שם לב מה שיש בלבו, והוא מדמיין שהוא בוטח ודברים כאלה ואחרים.

"וכשיתברר זה לבוטח, שמה? יתברר לו שהקב"ה משקיף עליו ושום דבר לא נעלם ממנו, והוא רואה אם הוא בוטח בו בשלמות או לא-אם זה יהיה ברור לבוטח, "אין ראוי לו לטעון שהוא בוטח באלוהים יתעלה בדיבורו מבלי שיבטח עליו בלבו ובמצפונו". זאת אומרת: אחרי שאתה יודע שהוא יודע בדיוק מה שיש לך בלב אז לא מספיק מה שאתה מדבר עם אנשים בדיבור, בטח, שאתה צריך לבטוח מה זה? צריך להאמין... הקב"ה רוצה לראות שאחרי שאתה מבין את כל מה שאמרנו שתבטח עליו באמת בלב ובמצפון לא רק בשפתיים, לא רק בדיבורים, שלא יהיה במעלת מי שנאמר עליהם "בפיו ובשפתיו כבדוני ולבם רחק ממני". אם אתה בוטח בהשם אז אתה צריך לדעת שהוא משקיף עליך, הוא יודע בדיוק את הנגלה והנסתר שלך, יודע מבפנים בלב שלך מה קורה, הוא מבין הכל הוא לבדו מבין, ואם הוא יודע את זה - אז מה מועיל שאתה מקשקש בשפתך בטחון כשבלב במצפון שלך אין כזה דבר? עליך נאמר: "בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני". זה כמו המצפצף ואינו יודע מה מצפצף.

אז זאת אומרת: צריך לדעת ושיתברר לך הדברים האלה, ואם אתה בכלל הבוטחים בקב"ה - אז זה צריך להיות לא רק בשפתיים אלא גם בלב בפנים.

שאלה: לא שומעים

הרב: זה ברור אם זה בלבו ובמצפונו אז בשביל מה זה שם? זה אומר שנתיישבו הדברים על לבו וזה חלק ממהותו.

שאלה: יכול להיות בשלב ראשון זה מבחוץ הוא מדבר... יש כאלה שמדברים על זה בהתחלה ואחר כך זה חודר, ואם אני אומר לכולם אז אני מדבר...

הרב: לדבר זה כמו דיסק זהו, בלעת דיסק,

שאלה: כבוד הרב יש בעיה יכול להיות שיש התנגשות בין הלב לזה....

הרב: אם יש התנגשות אז אין בו את הבן אדם, עדיין אין את הבן אדם, אנחנו צריכים את הבן אדם, שהבן אדם יהיה משוכנע

שאלה: אבל תמיד.... יש לאדם את השכל הישר לעשות XYZ אבל הלב אומר אחרת ויש פה התנגשות, אנחנו לא רובוטים,

הרב: הפוך, כרגע אתה רובוט כי אתה עושה מה שהלב אומר, ואתה נשמע ליצר הרע, זה רובוט, אבל אם השכל אומר שלא צריך לשמוע לרובוט שאומר היצר הרע שצריך לעשות כך וכך, כי ככה עושים כי ככה אתה רגיל, וזה לא פשוט וזה לא קל, ואל תחשוב זה ככה, צריך להיות בעל מדרגה, כל הסיסמאות של יצר הרע זה הרובוט. אתה צריך להליט את השכל על הרובוט ואז אתה תהיה אדם.

שאלה: אם לאדם יש לו ידיעה ובלב עדיין,,,, וזה משפיע עליו וזה עדיין לא מאה אחוז....

הרב: זה כמו שכתוב בספר בדיוק: בדרך כלל מי שאין בו מה שהוא אומר זה לא משפיע על אחרים, מי שיש לו יראת שמים - דבריו נשמעים. ואדם שיש לו יראת שמים והוא אומר לאחרים - לשמור ולעשות ביטחון והוא בעצמו לא בוטח - אז אין לו יראת שמים, כי הוא מונה אותם, הוא משקר אותם, אם היה אומר: "אנחנו צריכים להתחזק בבטחון, הלואי ונזכה, כל מיני דברים שמובן להם גם הוא רוצה להשתדל כמותם - יכול להיות שזה יעבוד, יגידו כל הכבוד לו הוא כנה הוא אומר את האמת, הוא בעל מדרגה הוא אומר שאנחנו חייבים, משתדל, אתם יודעים מה? מחר נעשה תרגיל כזה וכזה, מחר נעבוד על נקודה כזאת ונראה שאנחנו מסוגלים לעמוד בדבר הזה, או! זה יכול לעבוד, אבל, בם אדם שהוא לא חי את זה באמת בפנים, אפילו אם הוא יעשה את הפוזה הכי גדולה, הרי ברגע שיתפסו אותו במשהו קטן קטן שהוא לא כזה - כל התורה שלו תלך לאבדון, אתה מבין? זהו.

אז לכן אנחנו מדברים עכשיו שכל בן אדם צריך לדעת אם הוא קורה בעצמו שהוא בוטח - אז הוא צריך לדאוג לדבר הזה שאכן יתקיים בו הדבר הזה. אם לא יתקיים בו ההבנה וההכרה שהשם משקיף על כל מעשיו, גם אם לא לא תהיה בוטח אתה צריך להבין שהקב"ה משקיף ורואה ומסתכל ויודע ובוחן והכל, ואז ממלא כל המצב שלך הוא בושה שלמה, אתה מבין?

זה כמו שאתה יודע שאחד תפרן, לפני כמה דקות הוא ביקש הלואה עשר שקל, ואחרי זה הוא פוגש אותך ואומר: אתה רוצה שאני אתן לך מאה שקל? אתה אפילו לא רוצה להעליב אותו ולהגיד כן, כי אתה יודע שהוא ביקש 10 שקל לפני רגע, ועכשיו הוא רוצה לתת לך כאילו, הוא יודע שאתה לא תיקח ממנו אז לכן הוא "מסרהב" בחברו זה  נקרא, הוא עובד עליך.

זאת אומרת: יש כאלה רבנים לדוגמה המדברים על בטחון כן? בטחון בטחון צריך בטחון בטחון בטחון, אבל הם לא באים להרצאה פחות מאלף שקל, כי יש להם בטחון. אז זאת אומרת: "בפיו ובשפתיו כבדוני ולבם רחק ממני".

ההקדמה השלישית:

"שייחד אלוקיו בביטחונו בו במה שהוא חייב לבטוח בו", שייחד אלוקיו בביטחונו בו במה שהוא חייב לבטוח בו, זאת אומרת: הוא יאמין רק באחד, רק בקב"ה, ולא בלתו, לא באבא או באמא לא בדוד עשיר לא בשכן לא בבעל הבית ולא בשום דבר, באף אחד לא יבטח, יבטח ייחד אלוקיו בבטחונו בו במה שהוא חייב לבטוח בו.

"ואל ישתף זולתו עמו", ואל ישתתף זולתו עמו, ויבטח עליו ועל אחד מהברואים" זה עלבון לקב"ה, שהבוטח בו ועל אחד מהברואים,

שאלה לא שומעים

הרב: לא קשור עכשיו מדובר בבטחון בפרנסה לעניין כלכלה לדברים שהוא צריך. "ויפסיד ביטחונו באלוקיו בהשתתף זולתו עמו". אז כל מה שאתה סומך על עוד מישהו  - הפסדת את כל הבטחון שלך בקב"ה. זה מראה שאתה לא בוטח, כי מה אתה מראה שאתה צריך עוד סיוע.

יש אחד עשיר ואתה פונה לאחד עני, אתה אומר לו: תנסה לארגן לי איזה הלואה, אתה בא לעשיר ואתה אומר לו אני זקוק לכסף, אומר לך תבוא ביום שני, יצאת ממנו אתה רואה איזה עני ואתה אומר לו: תעשה טובה תנסה לארגן הלואה, תגיד אתה עושה צחוק? באת לעשיר הוא אומר שהוא יתן לך, ואתה הולך אחר כך לעני, זאת אומרת אתה מעליב את העשיר כי אתה לא מאמין בעשיר ואתה הולך לעני שאין לו ואם יש לו זה רק מהעשיר בעצמו ואתה מבקש ממנו שיעזור לך? למי אתה הולך לברוא של הבורא? הבורא זן ומכלכל את כולם, ואתה כאילו סומך עליו, ואתה אומר.... על הצד הבטוח אחד מהברואים שמקבל ממנו גם כן שיארגן לי משהו, איזה מין בטחון זה? מה הבטחון פה?

וכבר ידעת מה שנאמר באסא עם חסידותו עת שסמך על הרופאים: דכתיב "גם בחוליו לא דרש את השם כי אם ברופאים. ונענש על זה".

בימים ההם היו במדרגה גבוה מאוד מאוד, והיה נביא, והנביא היה אומר כשהאדם חולה, אומר לו מה שורש הבעיה, דהיינו: מה היה החטא שהוא חטא והיה מתקן. אם לא היו שואלים באורים ותומים, והיו מקבלים תשובה מה העוון שהוא עשה.

אסא נענש מן השמים ולמה? בעת שסמך עם חסידותו עת שסמך על הרופאים, על הרופאים, ולא שאל באורים ותומים, גם בחוליו לא דרש את השם כי אם ברופאים. זאת אומרת: לא שאל בנבואה גם לא באורים ותומים הלך ישר לרופאים, זה נקרא שהוא סמך על זולת הקב"ה. בטח בזולת הקב"ה, והרי העונש שאדם מקבל הוא החולי שהוא מקבל זה בעקבות העבירות שלו, אין דבר כזה שהאדם ייענש או יחלה בלי סיבה רוחנית שהוא חטא - אין דבר כזה. ולכן הוא נענש על זה.

"ואמר הכתוב "ברוך הגבר אשר יבטח בהשם והיה השם מבטחו". זאת אומרת: אם אדם יעשה תשובה, קודם יפשפש במעשיו, ויש לו רמ"ח איברים ושס"ה גידים, יבדוק כל אחד נגד כל מצוה שהוא יודע, ואם לא יש מצוה כללית זה תורה, ויעשה כל מה שאפשר כדי שיתקן את הכל ואז אם לא עזר, היום שאין לנו כלום, אז אין ברירה הולכים לרופאים, אבל בזמנם שהם היו בדרגות גבוהות  - זה היה עוון, לא לשאול בהשם אלא ללכת לרופאים.

מה לרופאים בבית יראי השם אומר הרמב"ם? מה לרופאים בבית יראי השם? אם אתה יראי השם מה הרופאים עושים אצלך? קודם אם אתה יראי שמים אתה לא צריך רופאים, ואם אתה יראי שמים והצטרכת בגלל איזה חטא בשגגה או משהו כזה - תבחן את עצמך תבדוק תחזור בתשובה והכל יסתדר.

ואמרנו שרב הונא החמיצו לו 400 חביות, אז הוא בא אצל חכמים והם אמרו לו שיפשפש במעשיו, מה זה אומרים לו שיפשפש במעשיו? היו צריכים לתת לו עצה: תבדוק אם יש שמה אויר, אם אין טחב, אם לא נכנס חיידק, אם לא התקלקל בגלל שהענבים לא היו מוצלחים, אולי לא עשית את זה ככה, אולי שמת יותר מידי סוכר, אולי עשית ככה... לא דיברו אתו ישר אמרו לו: לרב הונא שאין לו שום חטא - אומרים לו תפשפש במעשיך,

אז הוא אמר להם מה אתם חושדים אותי שאני עשיתי איזה עבירה?

אז הם אמרו לו: מה אתה חושב שקודשא בריך הוא עביד דינא בלא דינא? מה אתה חושב שהקב"ה יעשה דין ללא דין? אתה שואל על עצמך אם חושדים אותך? מה אתה חושד את הקב"ה שהוא עשה דין בלי דין מה זה הולך ככה? גם אם תגיד שזה חלון ששכחו אותו פתוח וגם אם תגיד ככה וגם אם תגיד ככה הכל זה גלגול מאת השם, הכל זה הולך על עבירות.

ובאמת היה לו אריס שהיה גונב אותו אז הוא הוריד לו קיצץ לו מהמחיר שהיה צריך לתת לו וכו', אז אמרו לו אתה מלפנים משורת הדין לא יכול לעשות ככה, על פי דין זה נכון שאפשר לתפוש לו את מה שהוא חייב, אבל אתה הדרגה שלך לא יכול. אז מכל מקום טוב הוא קיבל את דבריהם ובאמת שילם לו ומה קרה: יש אומרים שהחומץ שנהיה התייקר כמחיר היין, ויש אומרים שחזר החומץ להיות יין.

אז אין דבר כזה שקורה לבן אדם סתם דברים, אין דבר כזה.

שאלה: ואם זה מגלגול קודם

הרב: לא צריך ללכת עד לגלגול הקודם אפשר להסתדר גם בגלגול הזה.

"ומן הידוע כי מי שימנה מבני אדם שני ממונים או יותר לעשות דבר, מינויו מופסד" אם אתה ממנה שניים שיעשו לך לדים - לא יהיה לך לד אחד. זה סומך על ההוא וזה סמוך על סמוך, אמרת לו לא? אבל אמרתי גם לך!, לא אבל אני חשבתי שהוא יעשה אני חשבתי שהוא יעשה, וככה זה הולך. "אז כל מי שימנה מבני אדם שני ממונים או יותר לעשות דבר, מינויו מופסד, כל שכן מי שבטח על האלוקים וזולתו", אה, אתה לוקח את האלוקים ובוטח עליו וגם זולתו? איזה מין דבר זה? זה כמו יש תינוק ויש אבא, ואתה אומר לאבא אני מבקש ממך אם אתה יכול להשאיל לי את הרכב שלך זה פה ושם, ואחר כך פונה לתינוק "אם אבא לא יתן תן לי את שלך" מה הוא יכול לתת לך קורקינט הוא יכול לתת לך, על מי אתה סומך? אתה סומך על הקב"ה וגם על זולתו?. מה אתה עושה צחוק?.

"ואז ברור שייסתר ביטחונו, ויהיה זה הסיבה החזקה להימנע ממנו מה שבטח עליו" בגלל שאתה לא בוטח רק בקב"ה ואתה לא מייחד רק את הקב"ה בבטחונך בו - אז זה הסיבה שייסתר ביטחונך וימנע ממך מה שבטחת עליו "כמו שאמר ירמיה הנביא: "ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן השם יסור לבו",

אם אתה בוטח באדם - אתה ארור אתה מקולל ואתה מראה שסר לבך מאת השם, כי בטחת בעוד אחד חוץ מהקב"ה,

שאלה: אבל זה ברמת....

הרב: אנחנו לא מכירים ברמות אנחנו יודעים שצריך לבטוח בהשם וזה הכל כי אין לך ברירה יותר טובה, מה זה צדקות, באיזה דרגה צריך להיות בלבטוח באדם? דרגת "הבלה", איזה דרגה?

שאלה: ודאי, אבל לא יכול להיות פושע ולהגיד שאני בוטח בהשם

הרב: אדרבא, אדרבא יש פושעים גדולים שבוטחים בהשם, תראה כולם הולכים כל העבריינים עם כיפות, הם בוטחים בהשם ושומרים שבת, ומחסלים אנשים והכל בסדר,

כן ולא רק זה: גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריה.

גנב באמצע אתה מבין "יאלה שאני יצא מפה", מבקש מהקב"ה שיעזור לו לצאת מפה.

אז זאת אומרת: זה לא סתירה לבטוח בהשם, כל אחד יכול לבטוח בהשם, אם הביטחון אמיתי - זה ביטחון.

שאלה (לא שומעים)

הרב: נכון, נכון, הוא יגיע יקבל עונש אבל בטחון יכול להציל אותו.

שאלה (לא שומעים)

הרב: נכון, אבל יכול להציל אותו הקב"ה בגלל הביטחון. אם יש לו ביטחון בהשם - זו נקודה חשובה וחיונית שיכול להיות שבהמשך היא תועיל לו לחזור בתשובה, אבל מי שבוטח בהשם הקב"ה לא מאכזב אותו. אם אתה בוטח רק בהשם - הקב"ה לא מאכזב.

שאלה: (לא שומעים)

הרב: כן כן כן נכון, נכון זה לא בסדר זה לא טוב, לא הוא בוטח, אין לכם שכל, יש לו ביטחון יותר ממך. הוא מטפס על הגג, והוא לא מפחד ממצלמות, לא שיחסמו אותו השכנים ולא למטה בירידה, והוא נכנס לתוך הבית, והוא בוטח בזה שהוא יתן לך מכות אם תפריע לו, והוא בוטח שהוא ימצא את מה שצריך לקחת, והוא בוטח שהוא יצא משמה ולא יתפסו אותו. אתה יודע כמה ביטחון צריך בשביל לעשות כזה דבר?

שאלה (לא שומעים)

הרב: ברור, מישהו אמר שהוא לא עובר, ברור שהוא עובר, הוא עובר הוא פושע הוא רשע, הוא הכל הוא גנב הוא מה שאתה רוצה, אב ל הוא בוטח בהשם, זה לא אומר שתמיד זה יעזור, יכול שהפעם ייגזר עליו שייתפס, הוא הגזים, אבל יכול להיות שגם פעם אחת ופעמיים הקב"ה נותן לו ועובדה שהוא מצליח להימלט. פעם ופעמיים הוא הצליח, איך הוא הצליח?

אם היה רוצה השם היה מסגיר אותו, היה גורם שיהיה לו תקלה והוא ייתפס, אז אתה רואה שקורה לפעמים כך וכך. זה נכון שאם אדם ייעשה עברות ויבטח בהשם - אז זה טיפשי, אבל, זה לא אומר שהוא לא בוטח. זה לא אומר, יכול שיש לו ביטחון יותר מאדם חרדי.

שאלה (לא שומעים)

הרב: זה לא סתירה, זה לא סתירה.

אז עכשיו אנחנו רואים שצריך לייחד את האלוקים בלי שום שותף בלי זולת בלי כלום לא לסמוך על שום אחד מהברואים והכל, ונענש אסא שהוא שאל ברופאים ולא שאל באורים ותומים, ועל זה הוא נענש וכן הלאה, וראינו "ברוך הגבר שיבטח בהשם ורק בהשם ואז והיה השם מבטחו" אז השם יקיים את אבטחתו מי שבוטח בו - הוא יהיה מבטחו.  ואנחנו יודעים עוד דבר – שמי שהוא בוטח באדם ושם בשר זרועו - זה נקרא ארור, "ומן השם יסור לבו" זה ודאי, כי הוא בוטח בעוד אחד - אז הוא לא בוטח בקב"ה.

דבר נוסף: שתהיה השגחתו חזקה והשתדלותו גדולה לקיים מה שחייבו בו הבורא מעבודתו, ולעשות מצוותיו, ולהיזהר מאשר הזהירו ממנו כפי מה שהוא מבקש, שיהיה הבורא מסכים לו במה שהוא בוטח עליו בו. כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה: "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך". עכשיו אם אתה רוצה שהביטחון שלך יצא לפועל, ומה שאתה תבטח בהשם גם יתקיים - אז יש לך תניות, התניות:

שתהיה השגחתו שלך של הבוטח, של האדם, תשגיח בצורה חזקה יותר, ותשתדל השתדלות גדולה, לקיים את מה שחייב אותך הבורא מעבודתו. אל תגיד לא שמתי לב, השעון לא עבד, היא לא הבטיחה, הוא לא אמר, לא העיר אותי. זה חריט, ההשגחה תשגיח לקיים מה שחייב הבורא! "יראוך עם שמש", הוא רוצה, הוא קבע אתך פגישה בנץ, למה אתה לא בא?

לא תראה תראה תראה, מה תראה?

כתוב: השגחתו חזקה והשתדלותו צריכה להיות גדולה לקיים את מה שחייב אותו הבורא מעבודתו, ולעשות מצוותיו, ולהיזהר מאשר הזהירו ממנו. אז קודם כל, כל מה שציוונו הקב"ה, כל מה שהוא חייב אותנו לעשות מעבודתו, כל המצוות שצריכים, כל העבירות שצריכים להיזהר מהם, כפי מה שהוא מבקש, שיהיה הבורא מסכים לו במה שהוא בוטח עליו בו.  אז זאת אומרת: אם אתה רוצה מה שאתה בקשת מהקב"ה, הקב"ה יקיים לך - אז בבקשה לקיים גם מה שהקב"ה רוצה. הוא חייב אותך בעבודתו - בבקשה. הוא חייב אותך במצוותיו - בקשה. הוא אסר עליך עבירות - בקשה.

אם אתה עושה את כל זה ומשגיח על זה, שלא לעבור ולקיים מה שצריך, ואתה גם משתדל מאוד לקיים את כל זה - אז, אז שיהיה הבורא מסכים לו במה שהוא בוטח עליו בו. כמו שאמרו רבותנו זיכרונם לברכה: "עשה רצונו כרצונך" נכון יש לך רצון? אתה רוצה שהשם יעשה לך א' ב' ג' ד'? אז תדע לך שגם לו יש רצון, א' ב' ג' ד' ה, אז בבקשה :"עשה רצונו כרצונך" כמו שאתה רוצה דברים -גם הוא רוצה: אז עשה רצונו כרצונך, או מה שאתה רוצה אתה רוצה שיתקיים - אז תעשה גם מה שהוא רוצה יתקיים, "כדי שיעשה רצונך כרצונו". אז הקב"ה יקיים את רצונך כרצונו.

כמו שאתה קיימת את רצונו והתקיים - גם הוא יקיים את רצונך. ויתקיים. אין בעיה הנה דין, תעשה את שלי אני יעשה את שלך.  "נרי בידך ונרך בידי" אומר הקב"ה. נרי בידך: "כי נר מצוה ותורה אור" אז נרי בידך: התורה והמצוות הם ביד שלך. ונרך בידי: "נר השם נשמת אדם", הנשמה שלך נמצאת אצלי. הנר שלי אצלך, אבל הנר שלך אצלי, אז אם אתה תשמור על הנר שלי אני אשמור על הנר שלך. אז עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו.

זה דרגה שראשונה, זה דרגה שראשונה שכל בשביל שיתקיים מה שהוא רוצה - צריך שיבין, איך אנחנו אומרים החברה? שמור לי ואשמור לך, יד לוחצת יד, ככה אומרים כולם לא? אם זה מובן אצל הנשים למה מובן אצל הקב"ה וכלפיו שהוא אומר? תעשה את הרצון שלי - אני יעשה את הרצון שלך. מה הבעיה? אתה באמת רוצה ממני משהו? תעשה את הרצון שלי גם אני רוצתה באמת משהו. זה שלב ראשון.

השלב השני זה: "בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך". מה זה בטל רצונך מפני רצונו? זאת אומרת לאדם אין רצון בכלל, מה אתה רוצה? כלום, אבל מה אתה רוצה? "לעשות רצונך חפצתי", אני רוצה רק לעשות את רצון הבורא, לי אין רצון עצמי, מה הוא רוצה ממני אני מעושה זה הכל, זה הרצון שיש לי, הרצון היחידי - זה לעשות רצונך. זה נקרא ביטול הרצון האישי של האדם, שלאדם כבר אין רצון. אתה רוצה ליסוע לפה? לא רוצה!  אתה רוצה ליסע לשם? לא רוצה! אתה רוצה זה? לא רוצה! למה אתה לא רוצה? כי אם זה לא רצון השם אני לא רוצה.  זה רצון השם - אני מוכן. איך הוא בודק מה כן ומה לא? הוא בודק אם זה רצון השם או לא רצונו.  אם זה רצונו הוא עושה ואם זה לא רצונו הוא לא עושה.

תשמע יש לי דיבור אתך אני רוצה לדבר, על מה על איזה פרשה תזריע פרשת מצורע? לא אומר על הפרשה הזאת והזאת, אומר לא רוצה, למה? טוב שתדע - לא רוצה, אתה רוצה אני אשיג לך בגדים בזול כך וכך? אומר לא חסר לי לא רוצה. אולי אתה רוצה זה וזה? לא רוצה, למה? אני לא צריך עד עכשיו אני מסתדר יפה למה אני צריך, מה אני צריך? מה צריך? לא רוצה, אין לי רצון. רוצה מה? רצונך אני חפץ זהו. איזה כיף להיות ככה - אין רצון.

אז ממילא מי שאין לו שום רצון – אין לו שום אכזבה, אין לו גם דאגה, אין לו קינאה, אין לו תאווה, אין לו בקשת כבוד, אין לו את כל הדברים שמוציאים את האדם מן העולם. הוא לא צריך כלום, מה אתה רוצה ממני.  אני עבדא דקודשא בריך הוא, זה הכל! לא רוצה כלום, רוצה להיות עבד השם, מה שהוא רוצה אני עושה. זהו.

אם לא אמר משהו מיוחד - אני יושב ללמוד תורה. זה ודאי הוא רוצה "והגית בו יומם ולילה, כשאני לא יודע בדיוק מה הוא רוצה - אני יושב ללמוד תורה. אם יבוא משהו אחר ואני יבין זה מה שהוא רוצה אז זה משהו אחר. אם אפשר לבטל את התורה בשביל זה? למה לא? זה השם רוצה.

שאלה: (לא שומעים)

הרב: אם אתה לא יודע, שמעת אתה לא יכול, אתה לא יכול, אתה לא יכול מה שאתה לא יודע שלא ברור לך- תשאל חכם אמתי והוא יתיר לך, ויתיר לך את הספק זה הכל פשוט. אתה לא יודע מה יש לך בדיוק, יש לך כאבים בגב, אתה לא יודע מאיפה זה בא, פעם זה מקרין לרגל פעם זה מקרין ליד, פעם מקרים לאוזן, אתה לא יודע מה זה, מה אתה עושה? נשאר עם הספק? שואל חברים תגיד לי למה כואב לי בגב? הולך לרופא קובע תור אומר לך שלום. חוזר הביתה. שואל את החכם הוא יגיד לך.

 שאלה: (לא שומעים)

הרב: נו, פשוט מאוד, לחשוב שזה לא משתלם כי זה מוביל אותו לגיהינום, הוא יקבל על זה עונש, והוא לא רוצה להיות כמו חמור שמושכים אותו באפסה, אז הוא מחליט ש

 שאלה: (לא שומעים)

הרב: נו התברר לך עכשיו שאתה מושך עליך משקל של חמש טון מיתר, ויש אפשרות להשליך אותו, אז למה שלא תשליך אותו כי אתה עכשיו רכיל לסחוב אותו על הגב? מה החכמה? אם יש לך חובות ואתה כבר משלם אותה עשרים שנה, אם יזדמן לך כסף לסגור את זה עכשיו מה לא תסגור? מה תגיד? לא אני רגיל כבר איך אני אשלם חודש הבא? אני רגיל כל פעם אני משלם ארבע אלף, איך אני אשלם?

נו זה טפשות! הרי, בן אדם יודע צריך להתפטר מהרע, אתה סוחב רעל, מה אתה סוחב אותו? יש לך פח אשפה, אתה יורד מהבית, רואים אותך הולך רחוב ועוד רחוב ועוד רחוב , מה אתה סוחב זבל, לאן אתה הולך? לא יודע אני רגיל ללכת עם זבל, כל פעם אשתי שולחת אותי, אתה מבין, אז בשביל אני אחזור הביתה עוד פעם ואני אקח עוד פעם זבל? אז אני כבר מסתובב אתו כל זמן. איזה שטויות? ברגע שיש את הפח הראשון-תזרוק את הזבל, חאלס, כמה אתה הולך עם זבל?

שאלה: (לא שומעים)

הרב: ברור הוא כבר לא מריח את הזבל, הוא כבר לא מריח את הזבל, את הזבל הוא לא מריח, זו הבעיה. אבל אם הוא הרגיש שהוא סוחב זב, והוא אומר מידות רעות ודברים רעים - אז תזרוק! אחד שלא מרגיש שיש לו זבל - אז אני מבין, בשבילו אתה מבין שה כמו משחק אגו, לא יודע מה הוא חושב שזה, אבל בן אדם שמבין שזה רע - למה הוא לא זורק? למה הוא לא זורק!?

שאלה: (לא שומעים)

הרב: תתענה, זה יכאב לך יחסר לך זה יהיה לך קשה הכל אבל אתה עם המחלה, זה מחלה שמקבלים עליה עונש, זה לא סתם מחלה, זה לא מחלה עם קצת כאבים, זה מחלה שיקבלו עליה עוד עונש, חוץ מהמחלה, אז למה צריך את זה? תתפטר, אתה לא יודע איך מתפטרים? תלמד מוסר, יגידו לך בדיוק, הנה רבינו בחיי בשער "ייחוד המעשה", תלמד יגיד לך את להתפטר, איך להתפטר מיצר הרע גם, איך לראות את התכסיסים שלו, איך הוא עובד עליך בעיניים ואתה פתי הולך אחריו. תתפטר.

אז לכן הדרגה היותר גבוה היא "בטל רצוך מפני רצונו",  אין לי רצון לעשות רצונך חפצתי זהו.  ומה אתה תקבל מהקב"ה בתמורה? שהוא יבטל רצון אחרים מפני רצונך, יתבטלו הרצונות של אחרים מפני הרצונות שלך.לאדם יש בחירה, לאדם יש בחירה, אתה בחרת לבטל את רצונך מפני רצונו? הקב"ה ישלם לך מידה כנגד מידה - שבעלי בחירה גם כן יבטלו רצונם מפני רצונך. הוא ביטל את שלו, את שלו כמו שאמרת, את שלו הוא ביטל, היה לו לא רוצה עכשיו, פעם הוא אמר שמע: אני לא יכול בלי זה בלי זה ובלי זה, חבל לך אל תדבר אתי זה לא יכול להיות, אני בלי זה לא יכול. והוא ביטל את הרצון, עבד על זה וביטל.

ביטל את הרצון על ידי הבחירה הקב"ה משלם לו מידה כנגד מידה, שכל האנשים יהיו כנועים לפניו, ויבטלו את רצונם מפני רצונו.

שאלה: (לא שומעים)

הרב: מה? אז אתה הבנת בדיוק מה שכתוב פה, שאם אתה מבטל רצונך, אתה מבטל רצון אחרים, פירושו שהם יסכימו לחזור בתשובה. וזה דבר שהוא מופת, כי לבטל את הבחירה של בן אדם הרגע? זה לא שתגיד לדתי עכשיו שיפסיק מעכשיו לעשות ככה.... משהו קטן, מה אני לא יכול זה שנים נסיי שנים ניסיתי לא לא יכול.

ואתה בא לחילוני שהוא ההפך ממך, שהוא בעל דעת, לשמוע אולי, רק לשמוע מעניין אותו סקרנות, ופתאום בסוף הערב מוצא את עצמו חוזר בתשובה, שמשנה את הכל, את הבית את המשפחה את הבתי ספר מתחיל ללמוד מחדש לא יודע כלום, ארמית גמרא הכל שום דבר, מבטל את הזה שובר את הדיסקים, זורק את הכל, מחליף את הבגדים, מחליפים את הבגדים את המלתחה, זה עולה עשרות אלפי שקלים ברגע הראשון, והוא משתנה, איך זה יכול להיות? זה מופת, זה מופת,

תראה תנסה אתה לשנות טבע אחד שלך לאורך זמן נראה כמה זמן יקח לך, אז איך יכול להיות שבן אדם משנה לגמרי? זה מופת, מי עשה את המופת? הקב"ה אמר: אתה תבטל את רצונך מפני רצוני, אני מבטל רצון אחרים מפני רצונך. אם כן אמר הכתוב: בתהלים: "בטח בהשם ועשה טוב שכון ארץ ורעה אמונה". ואמר "טוב השם לקוויו לנפש תדרשנו". אם אתה בוטח בהשם ואתה עושה טוב, בוטח בהשם ואתה עוזה טוב,שכון ארץ ורעה אמונה".

אייייי אתה כל החיים שלך תהיה עם כולם בשלום, תהיה עם שכנות טובה עם כולם ורעה אמונה, ואתה תהיה אמונה, והאמונה תהיה לך לרועה, ואתה גם תיתן לאחרים אמונה, ותהיה להם רועה באמונה. כל זה בגלל שאתה בוטח בהשם וממילא אתה עושה טוב, הביטחון נותן לך לעשות טוב, טום טוב השם לקרוביו. מי שמקווה להשם והוא בוטח בהשם, נפש שדורשת אותו- הקב"ה טוב לכל אלה שמקווים אליו, למייחלים לחסדו, ונפש תדרשנו.

אז תגידו לי מה רע לבטוח בהשם? רק דברים טובים מקבלים, אבל בשלב הראשון אם אתה לא יכול להתפטר מכל הרעות החולות - אז לפחות "עשה רצונו כרצונך", ואז הוא ייעשה רצונך כרצונו. תתחיל, ואחרי זה אומר מה שאמרנו כן, שישתדל ויעשה כן, את כל המצוות וימנע מהעבירות וכו' וכו', אם תעשה ככה אז תקבל גם מה שבקשת.  ואם אתה תבטל את הרצון שלך-הוא יבטל רצון אחרים מפניך.

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר."