מי נופל בחלקו של השד | הרב אמנון יצחק

בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
תאריך פרסום: 19.04.2013, שעה: 10:06

הורדת MP4 הורדת MP3

"ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב לגלות ערוותה" אמרו חכמים ז"ל, בשעה שהיה הולך נח ליטע כרם פגע בו שדה שמדין, אמר ליה הדין דידי הוא, הזהר שלא תכנס בגבולי, בשעה שהיה הולך עוד נח ליטע את הכרם פגע אותו שדה שמדין, ואמר לו זה שלי הוא, תזהר שלא תכנס בגבולי. סוד כזה הוא ענין הטבע, כשמתעסקים עם טבע אז תדע לך, הדין דילי, אתה הופך להיות חלק של הסטרא אחרא, הסטרא אחרא יש לו כבר נגיעה אליך, יש לו כבר גישה אליך. אמר הדין דידי הוא, תזהר שלא תכנס בגבולי, טבע זה שלי, תזהר. כזה הוא סוד ענין הטבע, נגיעה כל דהוא בטבע, אפילו המעשה של נח שהוא מעשה של קודש קדשים, שודאי מתאים בתכלית עם כל הסוד של "את האלהים התהלך נח" הרי זה אותו נח שנאמר עליו זאת, הלא היה זה עסק של ישוב העולם, הוא יוצא מהתיבה אין כלום, צריך ליטע קצת משהו, לא? עסק של חסד ורחמים לדאוג לבאים אחריו, ועם כל זאת התורה כבר מתגלית עליו 15 פעמים ווי, וקוראים עליו הדין דידי הוא. עד כדי כך הסכנה בנגיעה לבד בטבע זה צד אחד.

בצד השני מצינו בהיפך לגמרי, אמרו חכמים ז"ל בקידושין ל', תנו רבנן, ושמתם - שם - תם, למה נמשלה התורה כסם חיים? משל לאחד שהכה את בנו מכה גדולה, והניח לו רטיה על גבי מכתו ואמר לו בני, כל זמן שרטיה זו על מכתך אכול מה שהנאתך, ושתה מה שהנאתך, ואי אתה מתיירא. וברש"י, כל מה שדעתך נוחה הימנו ואפילו דבש, וכל מיני מתוקין שקשים למכה, ז"א האבא אומר לבן אחרי המכה ושם לו רטיה, אומר כשיש רטיה עליך על המכה, אז אתה יכול לאכול מה שאתה רוצה ולשתות מה שאתה רוצה, ואל תתיירא, אפילו דבש וכל מיני מתוקין שקשים למכה. איך מבינים את הענין הזה, שהוא אומר לו ואי אתה מתיירא, הלא אצל נח אמרנו כי פגע בו ההוא שדא ואמר לו, הדין דידי הוא, למה? אתה הולך ליטע עכשיו כרם, כרם זה טבע, הזהר, הנה כי הסכנה גדולה, גדולה מאד, ואתה צריך לירא על הנגיעה כל שהיא בנהגה צריך לירא, נגיעה כלשהי בטבע, וכאן אתה אומר לי ההיפך, אכול מה שהנאתך ואפילו דבש וכל מיני מתוקין ואין אתה מתיירא, פליאה, איך זה תנו רבנן ושמתם זה שם-תם, למה נמשלה התורה כסם חיים? משל לאחד שהכה את בנו מכה והניח לו רטיה על מכתו. אז אם מניחים לו רטיה על מכתו זה התורה, אז אתה יכול לאכול ולשתות מה שאתה רוצה ואל תירא. בלי תורה תירא. כן, אז כבר דיברנו ארוכות ורבות בענין הטבע וסעיפיו, ובענין הלמעלה מן הטבע וסעיפיו. יש מי שהו אתחת הנהגת הטבע ויש מי שהוא למעלה מהנהגת הטבע, נא לא לישון.

וכי כל אחד בשם קדוש מיוחד, כל אחד מהם שם קדוש מיוחד, הטבע בגימטריה אלהים, הכוזרי אומר זאת. שתי מידות הן, שתי הנהגות הן, וכל אחד עולם בפני עצמו, עולם הטבע ועולם שלמעלה מן הטבע, וכשם שעולמות שונים הם כן הדרים בהם שונים הם, דרי מעלה למעלה מן הטבע, ודרי מטה הם עם הטבע. מי שהוא הולך רק עם הטבע הוא נקרא דרי מטה, מהדיירים של מטה, מי שהוא הולך בהנהגת למעלה מן הטבע הוא נקרא מדרי מעלה, שני עולמות שונים הם, והוא אשר אמר הכתוב בדברים ד', אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים תחת כל השמים, זה עולם הטבע, עולם הטבע הוא דירתם של אומות העולם, ואתכם לקח ה' הוא העולם שלמעלה מן הטבע, זה דירתם של ישראל וזה האקלים של כלל ישראל, למעלה מן הטבע.

והנה טבע העולם ודאי שםק דוש הוא, היקיפו גדול ורב מאד מאד, חזק ותקיף ללא כל הזזה ממקומו, שהרי כן נאמר על המאור הגדול, לממשלת היום, ואת המאור הקטן - הקטון לממשלת הלילה ואת הכוכבים ממשלה ממש, כפשוטו, ז"א הקב"ה נתן אותם לממשלה, ממשלה ממש, עד שמצינו שנאמר על אברהם אבינו ע"ה, כבר אברהם אביכם ביקש לבוא לידי מידה זו ולא הנחתי אותו, הנה היא מדה שלמה ומקפת די גדולה להשתרע באדם הגדול בענקים זה אברהם, גם נח, גם כל גדולי האומות בה התכוננו, כי הטבע עם חוזק ממשלתו ותקפו, ועם כל היקפו סוף סוף ממנו מתגלה הרבונו של עולם, מאיפה אתה מגלה את רבונו של עולם? מתקפו של הטבע. השמים מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע, בורא השמים הוא האלהים יוצר הארץ ועושהו כוננה אני ה' ואין עוד. ז"א ועושה, יוצר הארץ ועושה הוא כוננה אני ה' ואין עוד. הלא במו עיניך אתה רואה איך שהלבנה מקבלת אורה מהשמש, ומה תחשוב על מקור אור השמש? אין ברנש חשוד לשטות כזו חוץ מהמדענים, כי השמש היא עצמה של האור, שהשמש היא עצמה של האור והיא המפיקה את האור. כבר פירשו חז"ל בסנהדרין ק"י, על הפסוק "לאור חיציך יהלכון" שזה מדובר על זריחת השמש בכל יום, דלא נפקא עד דמחלא, היא לא יוצאת עד שהוא מכה בה, מזרז אותה כביכול להוציאה, וכן אנו אומרים בתפילה, "תתברך ה' אלהינו על כל שבח מעשי ידיך ועל מאורי אור שעשית המה יפארוך סלה" ואנחנו אומרים "המאיר לעולם כולו בכבודו" כבודו הוא עצמות האור, המאיר לעולם כולו, לא בשמש, בכבודו, אז מי מאיר? מי עצמות האור? כבודו הוא עצמות האור. הנה כי גם מטבע אנחנו רואים את עצמותו יתברך שמו שהוא מאיר לעולם כולו. ומה זה שנאמר על זמן לעתיד לבוא, לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך, וירח ה' לאור יומם ז"א מה אנחנו רואים, שלא נצטרך לא שמש ולא ירח, וה' יאיר לאור יומם, והאם עכשיו חלילה ה' לא מאיר, רק לעתיד לבוא?

אלא הוא הדבר, כטבע, כלמעלה מן הטבע, אורו יתברך הוא הנותן חיים לכל חי ודאי, בין בטבע, בין למעלה מן הטבע, בין היום בין באחרית הימים, אורו יתברך הוא הנותן חיים לכל חי ודאי. אלא מה, אז מה זה טבע ומה זה למעלה מן הטבע? אלא שהטבע הוא בבחינת משקפיים שנתונים על עין של הרואה, אשר ראיית הדבר באה ודאי מן העין ולא מן המשקפיים, העין היא הרואה, אבל זוהריה של העין השלוחות על הדברים הנראה במשקפיים הינן באות, אין ראיה ישרה מן הרואה לנראה, זה אור חוזר, כן הטבע, בהנהגת הטבע הוא יתברך ויתעלה במשקפיים הוא משקיף, יהיו הטבעים הכי נעלים, הכי זכים, אבל אם רק ההנהגה תחת טבע מתהלכת הרי זה כבר בחינת משקפיים, אין עצמיות האור זהרורית כאן, ולא עצמיות.

הנה רב החילוק בין רואה בעצמיות העין ובין הרואה במשקפיים, רב החילוק בין רואה בעצמיות העין, מי שרואה בעיניים בלי משקפיים, לבין מי שרואה בדרך במשקפיים, משקפיים מתקלקלים בנקל, אבק אפילו הכי קל, אפילו חוט השערה שעוברים דרך פני העין במשקפיים נאחזים ומלכלכים את הראות, וכבר עבודת נקיון צריך לנקות את המשקפיים, וזה קורה לעיתים תכופות מאד, כמעט בכל רגע צריך לנקות את המשקפיים שמקבלות אבק כל שהוא, אבל לא כן בעצמות העין, העין לא מקבלת כל עפר, משומרת היא מכל אבק ומכל לכלוך, בכל מקום ובכל מצב הולך אתה בעיניך ואין דבר.

סוד הדבר כך רצה הקב"ה שיהיה בבריאה, כדי שיהיה מקום חלות לחטא, במשקפיים לפעמים רואים מטושטש, זה העין רואה אבל היא רואה דרך משקפיים, כשרואים דרך משקפיים לפעמים רואים מטושטש, רואים לא חד, רואים לא ברור. הקב"ה רצה שיהיה טבע ויהיה למעלה מן הטב,ע למעלה מן הטבע זה עצמיות, טבע זה דרך המשקפיים, דרך המשקפיים רואים אבק, האבק גורם טשטוש זה מה שנותן חלות לחטא, כדי שתהיה בחירה, אחרת אם הכל יהיה ברור הכל יהיה נהיר, לא תהיה בחירה. על כן ברא הטבע בבחינה של הסתר פנים, אור כהה ולא בהיר, מקום לאפשרות של טעויות, מקום חלוט לחטא, עד שמצינו גם במלאכים שירדו לזה העולם חטאו, באמרם כי משחיתים אנחנו, אנחנו, תלו בעצמם אנחנו, ונדחו ממחיצתם 138 שנים.

ויהיה הטבעים הכי זכים, הכי קרובים, זה עדיין מקום חלוט לחטא, ומה לנו יותר מנח הצדיק שנאמר עליו "את האלהים התהלך נח" הנה המהלכים שלו היה הילוך אחרי האלהים, כל מה שהוא הלך הוא הלך אחרי האלהים, זה הדרגה הכי קרובה לאלהים, וכשהחל נח "ויטע כרם", כבר אמרו עליו הדין דידי, וכבר נמצא בסוד הטבע, תזהר, הזדהר בך דלא תיהון חלקי לגמרי, תזהר שלא תיפול בחלקי לגמרי, כך אמר לו השד. וכבר אבד מעמדו ויצא מזה מה שיצא, ויתגל בתוך אהלו וישכר ויתגל.

זה סוד הטבע והסכנה הכרוכה בו, אחרת בתכלית זה העולם שלמעלה מן הטבע, זה סוד הקדושה, זה סוד העצמות, והעצמות כבר אינו מקבל כל קלקול. תורה היא בסוד הקדושה ודאי והיא בסוד העצמות, ישראל ואורייתא וקדושא בריך הוא חד הוא, על כן נאמר, כל זמן שרטיה זו על מכתך, כל זמן שהתורה הקדושה זו הרטיה על מכתך, אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך, ואי אתה מתיירא, כי עצמות לא מקבל קלקולים בשום אופן.

יעקב אבינו אמר, הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה, והוא לא קלקל אותו כל דהוא, לא, כלום לא נתקלקל, מה יכול לקלקל אכילה או שתיה? להיפך, מצינו בנזיר, שנקרא חוטא על שציער עצמו מן היין, ז"א אתה יכול לשתות יין אם אתה בבחינת עצמות והוא לא יזיק לך. לא כמו נח שהיה בבחינת טבע, אבל אם אתה בבחינת תורה אז אתה יכול לשתות, והפוך אם אתה מונע עצמך מן היין נקרא חוט על שציער עצמו מן היין, וכתוב כל המנסך יין לגרונו של תלמיד חכם כאילו ניסכו ע"ג המזבח. אם ההנהגה בסוד הקדושה הולכת, אין דבר שיגרום קלקול, כי עצמיות אינה מקבלת שום קלקולים.

על הכתוב בשיר השירים, סוגה בשושנים, הרי חתן נכנס לחופה, הרי חתן נכנס לחופה, אמרה לו, טיפת דם כחרדל ראיתי, הרי הופך פניו לצד האחר ולא נשכו נחש, ולא עקרב עקצו, איזה כח זה, וצריכים להבין זה גם כן על דרך דברינו אלה. היה פעם אתלית ידוע, קראו לו זישא ברייטברד, הוא הראה את גודל גבורותיו, מסופר כי הניח עצמו על הקרקע עם גבו נגד מסמרים מחודדים, והרסו עליו אבנים גדולות עד לרסיסים דקים, ובשרו לא נדקר כלום. לא נשארו כי אם איזה רשמים אדמדמים לבד ולא יותר. איך מכנים עובדה כזאת? איך זה מסמרים חדים לא דוקרים בשר ודם? אין זה אלא כי התאבק טפו, והיתה לו כתף אחרת לגמרי. דרך אגב ביוטיוב יש דברים כאלה, שאפשר לראות, שאנשים עומדים על חרבות ממש, שוכבים על שתי חרבות במצח ובבטן ושוברים עליהם אבן גדולה, שוברת עליהם אבן גדולה והם לא נתקעים בחרב. ממש כמו זישא ברייטברד. אז איך זה מסמרים חדים לא מדקרים בשר ודם? אין זה כי התעבה כתפו והיתה לו כתף מאחרת לגמרי, כתף משונה מכל אדם, כתב כזו שמסמרים לא נוקבים אותו.

כציור הזה הוא סוד ענין של סוגה בשושנים, סוד הכלל ישראל הם שהם דבוקים לו, ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא חד הוא, חד הוא זה סוד של עצמות, ועצמות היא מציאות כזאת שאינה מקבלת שום קלקולים, עצמות היא כתף כזו שלא נחש נושכו ולא עקרב עוקצו. ודאי אין כל ביאור לפליאה נוראה כזאת של כטיפת דם נוראה כחרדל ראיתי ותיכף הופך פניו לצד אחר, אבל כן הוא כאן הוא סוד של כלל ישראל, סוד של עצמות.

נח, תקשיבו טוב עכשיו, והכלל ישראל הם במדורים נפרדים. נח עם כל גדולתו בעולם הטבע משכנו. טבע לא רק שהיא נדקרת מנשיכות נחשים ועקרבים, אלא גם שהיא עצמה מתהפכת לנחש הנושך ועקרב העוקץ, אבל כלל ישראל עם קבלת התורה משכנם במדור אחר לגמרי, מדורם הם בעולם שלמעלה מן הטבע לכל אשר בשם ישראל יכונה, אבל כל זה בתנאי שרטיה זו על מכתו, אם מדרכי התורה דרכיו, כי אז אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך, ואי אתה מתיירא. אה, תשמעו עכשיו דבר לא הייתם מאמינים שיגידו עליכם אם הרטיה הזאת על ידכם. מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון, שלא יכולת לעמוד על ציוויך שעה אחת, והרי בניך ממתינים לעורלה שלש שנים. זה סוד הרטיה, התורה הקדושה. מרגע שניתנה התורה הקדושה יש לעם ישראל כח למעלה מן הטבע, בטבע - אפילו האדם השלם ביותר, אדם הראשון, לא יכול להחזיק שעה. סוד הטבע כמה הוא מושך. אבל אם יש תורה - אדם מתאווה לאכול כבר מהפירות שהוא נטע שלש שנים הוא לא נוגע ועוד תלך עכשיו לירושלים ושיהיה פרי הילולים ואהיה. זה סוד של כלל ישראל, אתם רואים מה הדרגה שלנו לגבי נח, זה נקרא בן נח ובן ישראל. זה סוד של כלל ישראל שזכו לדרגתם ולקבלת התורה. אדם הראשון לא עמד שעה אחת, וכלל ישראל ממתינים לערלה שלש שנים.

ובמדרש בשיר השירים כתוב, סוגה בשושנים, אלו דברי תורה שהם רכים כשושנים, אתה שומע למה אני אומר את זה ככה כשושנים. אמר רבי לוי, בנוהג שבעולם אדם נושא אשה בן שלשים שנה, בן ארבעים שנה, וכשמוציא יציאותיו ובא להזדקק לה והיא אומרת לא, כשושנה אדומה ראיתי, פורש ממנה מיד. מי גרם לו שלא יקרב לה? איזה כותל ברזל ביניהם? איזה נחש נשכו שלא יקרב לה? דברי תורה שרכין כשושנה, שנאמר "ואל אישה בנדת טומאתה לא תקרב". וכן מי שהביאו לו תמחוי של חתיכות, אמרו לו חלב נפל שם, הופ משך ידו לא טעמו. איזה השגחה זה? זה זה? לא, אל תאכל. אל תיגע. מה זה שטראוס מאוס, הופ לא לגעת. מי גרם לו שלא לטעום? איזה נחש נשכו ואיזה עקרב עקצו שלא יקרב ויטעם אותו? דברי תורה שרכין כשושנה, שכתוב בה "כל חלב וכל דם לא תאכלו". זה הכל, שורה אחת ותראה איזה כוחות מקבל הבן אדם להתמודד מול תאוות, שורה אחת.

כוחות נוראים ונפלאים שחכמים ז"ל כל כך השתוממו עליהם, אשר באומות העולם לא תמצא ולא תמצא כוחות חזקים כאלה, אמרי עכו"ם ישראל לא מנטרי שבתא, הם לא מאמינים שישראל שומרים שבת, אין אף מאמינים לכזאת, מה, יכול להיות שבן אדם יעבור וימצא איזה אוצר ולא ירים אותו? לא יכול להיות שהיהודים שומרים שבת, איזה דברים, לא יכול להיות, מה הם יכולים להתגבר על הטבע, לראות מציאה כזאת גדולה ולא לגעת בה בשבת? לא מאמינים שהם שומרים שבת, סתם הצגות הם אומרים. זה סוד של כלל ישראל שזכו לדרגתם זו עם קבלת התורה, ולהם כל הנחשים והעקרבים לא יגיעו. לא כלום עוקצם כי יש להם שכם אחר כמו זישא ברייטברד.

על שלמה המלך ע"ה אמרו חכמים ז"ל, שנתן הקב"ה תורה לישראל נתן בה מצוות עשה ומצוות לא תעשה, עמד שלמה המלך והחכים על גזרתו של הקב"ה ואמר, למה אמר הקב"ה לא ירבה לו נשים לא בשביל שלא יסור לבבו? אני ארבה וליבי לא יסור. אמרו רבותינו, באותה שעה עלתה י' שבירבה ונשתטחה לפני הקב"ה ואמרה, רבונו של עולם לא כך אמרת, אין אות בטלה מן התורה לעולם, הרי שלמה עומד ומבטל אותי, ושמא היום יבטל אחת ולמחר אחרת עד שתתבטל כל התורה כולה. אמר לה הקב"ה, שלמה ואלף כיוצא בו יהיו בטלין וקוצה ממך איני מבטל. ומה כתוב בו בסוף, "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו", כבר.

נוראים הדברים, ועד כמה הם מגיעים, מדובר בחכמתו של שלמה המלך ע"ה, תקשיבו מי זה שלמה המלך רבותי, הנה על אדם הראשון אמרו חכמים ז"ל, כי אמר הקב"ה למלאכים כי חכמתו מרובה משלכם, ועל שלמה המלך ע"ה נאמר "ויחכם מכל האדם" מאדם הראשון הוא גם היה יותר חכם, הכוונה בזה על חכמת התורה, וגם על חכמה זו אמרו, שלמה ואלף כיוצא בו יהיו בטלין וקוצה ממך איני מבטל אפילו קוץ של יוד איני מבטל, ולא הועיל לו כלום, ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו, זה כי מציאות העצמות של הלמעלה מן הטבע, זה דווקא בלא ירבה. הלמעשה של התורה ולא החכמה של התורה. תורה זה בשביל לקיים את המעשה שבתורה, לא רק החכמה של התורה, אדם יש לו חכמה ומתפלפל ודורש ועושה מה שהוא רוצה, לא, צריך לקיים את המעשה של התורה מה שהיא אומרת ולא חכמת התורה בלבד. וגם איתי אל, גם החכמה בדרגה הגבוהה זו של איתי אל, ככה הוא היה אומר שלמה המלך - איתי אל, עדיין אינה אלא בבחינת משקפיים, זה עדיין משקפיים. וגם שם עדיין במצב יש קבלת קלקולים, כמו שכתוב ונשיו הטו את לבבו.

זה יסוד הדברים, טבע הוא בבחינת משקפיים ולא עצמות, ויהיו אפילו הדרגות הכי קרובות, בבחינת איתי אל, טבעיים הכי זכים והכי גדולים, אם הם רק תחת העולם הטבע כבר ממין של מקבלי קלקולים. ויש סוד הקדושה, שהוא סוד התורה, סוד העצמות ועצמות אינה מקבלת קלקולים, זה סוד התורה הוא סוד ענין הרטיה על מכתך, אכול מה שהנאתך, שתה מה שהנאתך, בעולם אחר מושבך, למעלה מן הטבע, שכם אחר לך, כמו זישא ברייטברד, ואי אתה מתיירא.

ז"א, צריך להיות בחינת עמות ולא בחינת טבע, כשנכנסים בגבולי הטבע שמה מסתבכים, בא השד ואומר לך, הדין דיני, הדין דידי, זה משלי אני כבר זה, תזהר שלא תכנס בגבולי כי שמה אני שולט ואפילו אם תהיה שלמה המלך, אתה תחטא בגדול, אפילו שאתה בדרגת איתי אל, אתה יכול להיות נח, את האלקים התהלך נח, בקרבה הכי גדולה לקב"ה, אבל רק ויטע, ויטע כרם, אפילו עם כוונות קדושות זה כבר סכנה, אז צריך לדעת. אבל אם זה הולך עם תורה, הכל הולך מכח התורה, מהלמעשה של התורה, אז אתה דבק בעצמות, כי קודשא בריך הוא וישראל ואורייתא חד הוא, אם אתה דבק בעצמות, אתה בסוד הקדושה, אתה לא יכול להפגע מן הטבע, הפוך, אתה מעלה את הטבע. לכן המנסך יין לתוך גרונם של תלמידי חכמים כמנסך על המזבח, ולכן נזיר נקרא חוטא, בגלל שהוא מונע את עצמו מן היין במדרגת התורה אבל, אם זה לא מדרגת התורה וזה לא הלמעשה של התורה אתה נופל בטבע ושמה כבר השדים מחכים לך.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך...

השיעור מתקיים כל בוקר לאחר תפילת הנץ בבית כנסת קהילות פז רחוב מתתיהו 10 בני ברק הציבור מוזמן

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

22.07 10:15
אתמול אמרתי לבורא עולם: 'אני צריכה כסף, פעם ראשונה שאני מבקשת ממך! השם...' ואז... ב"ה מקבלת שיחת טלפון מהבנקאי שאומר: 'את יכולה לקחת הלוואה של 20 אלף, החשבון שלך מתפקד יפה, ברוך השם!' ויש לי לרופא שיניים - תקציב טוב 🙏.
22.07 08:28
בשורה משמחת! ב"ה אתמול בערב קיבלתי מכתב מהביטוח לאומי שב"ה הפסיקו לשלם מזונות ובכך החוב נעצר בכ211,000 ש"ח ולא ממשיך לתפוח... מאמין שזה בזכות עצת כבוד הרב שליט"א: 'לרקוד ולשיר עם חמישה חברים עבדו....' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב)) נ.ב. זכיתי לתרום ל-5 יהודים שיזכו להשתתף בסעודת השמחה:) (אשדוד - סעודת השמחה לכבוד השם יתברך 15.07.2024 shofar.tv/lectures/1613, לסגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
22.07 00:13
כבוד הרב, ב"ה היה הרצאה מדהימה בקרית עקרון (21.7.24), יה"ר שבעזרת השי"ת נזכה לתקן (אמן), תודה רבה.
22.07 00:12
לילה טוב ומבורך לכבוד הרב הגאון שליט"א, תודה על הרצאה כל כך חשובה בדורנו אנו (קרית עקרון 21.7.24), הלוואי שנזכה לקיים נסיעה טובה ושכבודו יחזור לשלום (אמן).
22.07 00:12
כבוד הרב היקר🧡 במהלך היום נחתי וב"ה כל היום שומעת אותך ונרגעת מהדברי תורה, עד הערב חיכיתי להרצאה (קרית עקרון 21.7.24) וכ"כ מדהימה וממש קסום ויפה כל מילה! אכן, כמה טוב להיות אהוב ואוהב שנותנים אהבה אחד לשני, מילותיך הן רפואות לכל האיברים. לילה טוב🤲🏻 (אמן).
21.07 20:59
רציתי לספר לרב מה שקרה לי אישית לפני שבוע. נסעתי לבד ברכב מ-Lakewood ל-Baltimore ותוך הנסיעה התחילה סערה נוראה (Tornado Warning). היה מאד קשה לנסוע ואחר כמה דקות הצלחתי בעזרת ה׳ לצאת מכביש הראשי (I-95) לעצור בתחנה על ידו. עצרתי שם לשעה בערך וכל הזמן ירד גשם כבד בלי הפסקה. אכלתי משהו וקראתי תהלים ואמרו שברבע שעה יפסיקו את האזהרה שיש אפשרות שיהיה tornado. הרגשתי שאני מוכרחה להגיע הביתה כבר ונראה לי שהגשם קצת פחות כבד ונסיתי להמשיך בנסיעה ב-I-95. תוך שלוש דקות הסערה התחילה עוד פעם והייתי כבר עייפה ופשוט לא יכולתי לראות את ה-lane markings וכשמשאיות גדולות עברו על ידי לרגעים מפחידים היה בלתי אפשרי לראות אף דבר מהחלון לפני (windshield). התרכזתי כפי יכולתי לראות משהו והיה כל כך קשה עד שלרגע חשבתי לעצמי: 'אין לי כוח והמתח כל כך קשה לסבול אולי אעצור כאן באמצע הרחוב ויקרה מה שיקרה' (ח"ו...). פתאום ב"ה נזכרתי במה ששמעתי מהרב אודות כח השמחה בהשי"ת! והתחלתי לשיר את ניגון הרב: "עבדו את ה׳ בשמחה!". אני רוצה להעיד: על שלוות הנפש שזה גרם לי. לא ידעתי אם אצליח להישאר בחיים או לא (ח"ו) אבל אמרתי לעצמי: ׳לא משנה לי מה יחליט ה׳ . אני איתו. הוא ה-Boss.׳ וככה המשכתי לנסוע. לא היה אפשרות לצאת מהדרך לזמן רב וניסיתי לנסוע למיטב יכולתי וכל הזמן עם ישוב הדעת בלי לדעת מה יקרה מרגע לרגע. הרגשתי ממש את כוח השמחה בהשי"ת. אז תודה לרב עבור העצה הטובה והלימוד החשוב ביותר בענין הבטחון בהשי"ת בשמחה. סיפרתי את המקרה להרבה אנשים שידעו את אמת הענין. הכל בזכותך. ויה"ר שהשי"ת יברך את הרב להמשיך בעבודת הקודש שלו להדריך אנשים בעבודת השי"ת (אמן).
21.07 15:15
כבוד הרב היקר שליט"א! תודה רבה על הכל מכל וכל! תודה להשם יתברך ותודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א על הברכות והתפילות ולכל מי שהתפלל עלי. מרגישה ברוך השם מצוין! הקהילה היקרה פינקה אותנו עם המון מטעמים לכבוד שבת קודש ואנחנו מודים לכולם! שבת שלום ומבורך!💐.
21.07 15:15
שלום רב לכבוד הרב הקדוש, רציתי לשתף את הרב בנס שקרה לי! נתקפתי בווירוס השפעת בצורה חזקה, היו לי כאבים מאד חזקים בגוף (ל"ע). ב"ה שרתי את השיר "עבדו..." בשקט משך זמן מה - והכאבים עברו ממני בדרך נס! גם שאר התסמינים עברו מהר; במקום שבוע ימים הכל עבר ביומיים. תודה לכבוד הרב על העצות הנפלאות כן ירבו. תבורכו מפי עליון!!!! (אמן).
21.07 15:14
תודה 100 פעם לבורא העולם! ולכבוד הרב שליט"א; אחרי סעודת השמחה לכבוד השי"ת ואחרי בקשות ביום שני - ב"ה נסגר לי התיק שהיה לי בבית משפט! וגם מה ששלמתי יכניסו לי לבנק בחזרה בלי קיזוזים, הכל הביאו לי! מה שטוב, ביום שאני צריך לכבוד השבת בשביל לקנות שלא יחסר לי! השי"ת בדיוק הביא לי את הכסף. באמת מי שחי באמונה ובשמה ועם צדיק אמיתי - אין דאגה וגם פחד! על כל מיני חסרונות דברים "עבדו..." ב"ה עובד ממש!
21.07 15:13
כבוד הרב! איזה שיעור בוקר מנצח, בתוך התפילות מבקשת ומתחננת: 'אבא! תראה לי את הכיוון' ממש התחברתי לציפור שנשלחה לאיש שנרטב בדרך ששימשה כוויז של פעם... (בלי תפילה לא מקבלים - חלק ל"ט 18.07.2024, shofar.tv/lessons/17329) גם מהשיעור הקודם... וממש ככה לדברים שהרב אמר: 'לא לחכות לתפילת 18... לדבר עם אבא! "ובלכתך בדרך" בפרט שלא בטוחים שנקבל, וכל הזמן ויחד עם המזמור שלא יתבטל: "מזמור לתודה!" - "עבדו את ה' בשמחה😁" מתוק מדבש💫!