אין דן דינו | הרב אמנון יצחק
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
התחיל
כי ביום הזה אכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם
לפני ה' תטהרו.
בשיר השירים נאמר
שחורה אני ונבע בנות ירושלים כאהולה קדר כיריעות שלמה.
מהי יריעות של שלמה?
מתלכלכת וחוזרת ומתכבסת.
כך ישראל, אף על פי שמתלכלכים בעוונות כל ימות השנה,
יום הכיפורים בא ומכפר עליהם.
מתנה גדולה ניתנה לישראל שיהיה להם תקומה על ידם מעומס העבירות המצטברות במשך השנה,
ובה יזדככו ויטהרו בתשובה לפני בורם.
מתנה זו הוא יום הכיפורים,
שבו ירד משה מן ההר עם הלוחות השניות,
ונאמר למשה, סלחתי כדבריך,
וקבע את זה הקדוש ברוך הוא יום סליחה ומחילה לדורות.
גדולה חיבתם של ישראל כשמתפייסים עם בורם ביום הקדוש,
ומפני גודל הארת פנים רצה הקדוש ברוך הוא לסלק כל קטגור.
ואכן מצאנו שאין רשות לשטן לקטרג ביום הכיפורים.
אז הקדוש ברוך הוא כל כך מחבב את ישראל כשהם מתפייסים עם הבורא ביום הקדוש,
ומפני גודל הארת הפנים רצה הקדוש ברוך הוא לסלק את כל הקטגור,
והם מצאנו שהוא לא מרשה לא לקטרג ביום הכיפורים.
והנה,
מכל סדר עבודת היום
מעורר תמיהה שעיר המשתלח שדיברנו עליו אתמול,
שבו מתכפרים כל עוונותיהם של ישראל.
מה טיבו של שעיר זה שנשלח לעזאזל
והוא אינו קרב כלל במקדש?
כבר רמז איבן עזרא לפירוש העניין.
והרמב״ן באר,
על פי החכמים זיכרונם לברכה,
שמשני השעירים הקרבים לפני פתח אוהל מועד,
אחד קרב לאדוני,
והשני נותן הקדוש ברוך הוא לשרו של עשיו, שהוא השטן,
הוא היצר הרע,
הוא מלאך המוות.
אז השעיר הזה הולך
אל
שר של עשיו.
מי זה השר של עשיו?
השטן יצר הרע, מלאך המוות.
זה שרו של עשיו.
ועל כן,
שולחים השעיר למקום מדבר ושממה,
ששם מקומו.
והוא מקבל מנה.
מנה הוא עבורו משולחן המלך
לשחד אותו שלא יפריע לקדושת היום,
בדברי נרגנות
ודילטוריה על ישראל.
שלא יבוא ויקטרג על ישראל,
יגיד לשון הרע עליהם וכולי,
אז הקדוש ברוך הוא נותן לו מנה משולחן המלך,
דהיינו את השעיר המשתלע.
וזו מעין המנחה ששלח יעקב אבינו לעשיו הרשע בעצמו,
לספק חמדתו כדי שיסור מעליו.
הרי הרשעים,
הקנאה והתאווה והכבוד,
זה נחלתם בעולם הזה.
כדי לספק את אהבתו של עשיו,
צריך לשלוח לו דורונות.
אז איך הסיר מעליו יעקב את עשיו?
על ידי שסיפק את חמדתו.
ולא רק שנתן לו דורונות,
גם נתן לו כובד,
כבוד.
איך הוא נתן לו כבוד?
הוא שלח שליחים, נאמר לו כל הזמן,
מנחה שלוחה
לאדוני עשיו
מעבדך יעקב.
אז כל הזמן הוא שומע, אדוני, אדוני, אדוני עשיו,
עבדך, עבדך, עבדך יעקב.
עכשיו הוא בא עם 400 ראשי גייסות להילחם ולהרוג סוף סוף את אחיו,
והוא ממוסס אותו לאט לאט.
כשבלול, תמס,
יהלוך.
מה הוא עושה?
הוא אומר לו, מנפח אותו, מנפח אותו, מנפח אותו, אדוני, אדוני, אדוני,
ועבדך, עבדך, עבדך, עבדך.
עכשיו לך תרביץ לאחת כזה.
איך אתה יכול?
כשבאים שניים אחד מול השני, אז כל אחד מנפח את החזה, כאילו, כן, מה, מה, מה?
זה עושה, כאילו, אדוני, אדוני, עבדך, עבדך.
לך תרביץ לאחת כזה עכשיו, לפני כל ה-400 ראשי גייסות. זה בושה, מה אתה מדבר על זה?
על זה יצאת עם 400 ראשי גייסות?
תראה איך הוא נראה.
תפחד.
אז את הכבוד הוא כבר קיבל.
את הטעמה הוא קיבל.
וינשקהו, ויחבקהו, אהלן, מה נשמע?
פרק אותו.
חיל הנדסה.
יש פצצה, באים, טררר,
מנתקים את החוטים,
צ'אק,
לא שווה כלום.
אפשר למכור את זה ברזל.
והנה, יעקב אבינו לא זכה לקבל את הברכות בריש גלה,
אלא דרך הערמה והתחכמות.
ותכף היה מוכרח לברוח מפני חמת אחיו.
דרך אגב, למה באמת היוצא יעקב אבינו לקבל את זה בדרך הערמה, ולמה לא בגלוי?
הנחש,
איך הוא עשה את כל מה שעשה עם הדם הראשון?
בדרך הערומה, הוא לא בא בגלוי.
מי זה נחש?
שרו של עשיו.
אז צריך לטפל בו בדיוק כמו שהוא, בערומה.
אם עיקש, תטפל.
ותכף היה מוכרח לברוח מפני חמת אחיו.
אחרי שהוא קיבל את הברכות, יעקב צריך לברוח מחמת אחיו.
כשחזר מארם נהריים והתאבק עם שרו של עשיו,
אז הוא החזיק מעמד,
להילחם עם מלאך.
זה לא צחוק.
זה לא עבדך ההוא.
זה לא עבדך של קודם. זה עכשיו יעקב.
שם אצבע קטנה, הוא גולל
את העבד מעל פי הבאר.
אבל הוא לא הצליח לעוקרו ולהשמידו מכל וכול.
רק לחוף אותו,
את צרו של עשיו,
שיודע על הברכות.
שיודע על הברכות.
למדנו בפעמים הקודמות
שגם השונא צריך להודות.
שלא יהיה פתחון פה אפילו לשונא.
לכן היה צריך לעקוב לקבל אישור על הברכות.
שהוא מסכים.
וזו הראייה שאין שום פרחה עליו.
ככה צריך לחוות הבורא. שלא תהיה פרחה על שום בן אדם.
קשה מאוד,
אבל צריך לעבוד על זה.
כן.
אז לפחות יעקב אבינו, כשהתאבק עם שרו של עשיו, החזיק מעמד.
לא הצליח לעוקרו ולהשמידו מכל וכול.
רק לחוף אותו, שיודע על הברכות.
וכאשר פגע בעשיו, היה מוכרח להוזיל זהב
בדורון הגון ולכרוע ברך לפניו
כדי לסלק אותו מעליו.
כל זה מורה שהמלחמה עדיין נטושה,
ולא הגיעה עת להאביד שריד בעיר.
ולכן מוכרחים לכל מיני תצדקה לדחות מעלינו כל שעה
שקריו וקטרוגיו,
עד כי יבושי לו.
עד אז השקר ישלוט,
והקטרוגים ישלטו על יעקב. וכבר למדנו שחתם סופר בשו״ת.
נט אומר,
שאין יעקב שאין לו לבן.
זה לא רק יעקב שלנו, אבינו,
שאין לו לבן.
אין יעקב שהוא מבחינת יעקב שאין לו לבן שעומד כנגדו.
אז אם כן רואים שהוא לא הצליח לדחות אותו לגמרי,
ואם כן עדיין לא הגיעה עת להאביד שריד מעיר, ולכן מוכרחים
לכל מיני תצדקי, אמתלאות, לדחות מעלינו כל שעה.
כל שעה
את שקריו וקטרוגיו.
קטרוגיו ושקריו זה לא הוא.
יש לו שליחים.
עמק בעט,
מפרק,
חליפות, קצרות וארוכות.
ועד כי יבוא שילה.
ולא עוד, אלא מצאנו שבשעה שנודע לעסם שהברכות
ניתנו ליעקב,
ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאו...
בשעה שנודע לה עשיו שהברכות ניתנו ליעקב,
הוא צועק צעקה גדולה ומרעד מאוד.
אדם גס כזה, מסורבן,
צעיר,
הוא מתייחס לברכות?
תן לו לצוד, תן לו לחטוף,
לעשות כל העבירות הכי גדולות.
מה הוא מתפעל מברכות?
הוא מתפעל מצדיקים?
כן, הוא היה מאמין גדול.
היה מאמין גדול.
מאמין גדול, עשיו. אבל בא על טייבה, על טייבה גדול.
אבל הוא האמין בברכות. מה זה ברכות?
הוא הבין שהוא מפסיד את הברכות,
והוא צועק צעקה גדולה ומרה.
מובא במודרש,
זעקה אחת הזעיק יעקב לעשיו,
והיכן נפרע לו?
בשושן הבירה.
שנאמר, ויזעק זעקה גדולה ומרה. מי?
מרדכי.
מידה כנגד מידה.
מרדכי על מה זעק?
על השמועה הרעה והנוראה.
להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים,
מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד.
בשללם לבוא, זו הייתה הזעקה שזעק מרדכי. וזה מידה כנגד מידה
למה שזעק עשיו.
כי עשיו הבין שהוא הפסיד את הברכות לו ולזרעו עד עולם.
זה השמדת עם.
כמו שהאמן התכוון להשמיד את העם היהודי,
הוא הבין שהוא הפסיד ברכות לנצח נצחים.
סדר גודל של השמדת עם.
לכן נפרע לו בשושן הבירה.
הרשע הזה,
שחמד בברכות,
למה הוא חמד בברכות?
למה הוא חמד את הברכות? להיות רבה?
לא.
הוא חמד את הברכות כדי שיהיה לו שלטון לספק את יצריו.
והוא גנב את דעתו של אביו.
כל כך הרבה שנים הוא השקיע בזה.
הוא גנב את דעתו של אביו כל כך הרבה שנים.
אוי אוי אוי אוי, הטוירה כבר אומרת לנו דבר ברור, מי שמאכיל את הצדיק
יכול להטעות אותו,
כי ציד בפיו.
כיוון שהציד שהוא צד הולך לפיו של הצדיק,
הוא יכול להטעות אותו.
ואם אצל יצחק אבינו זה יכול להיות,
קל וחומר מדורות אחרונים.
הבנתיוכם, כן?
אז זאת אומרת,
רשע זה שחמד בברכות כדי שיהיה לו שלטון לספק את יצריו,
וגנב דעתו של אביו כל כך הרבה שנים,
מה לנו מה שצועק? אז מה אם הוא צועק? שיצעק.
לא, בכל זאת מתחשבים בצעקתו הבלתי מוצדקת.
אתמול למדנו את זה גם
על תפן אל מנחתם.
שמשה רבנו מבקש מהקדוש ברוך הוא
שלא יפנה ויקבל את המנחה
של מי?
של קורח ועדתו,
שהם כופרים במשה רבנו ובקדוש ברוך הוא.
והוא אומר על תפן אל מנחתם.
משה רבנו, שברור שהוא צודק,
הוא מתפלל לשם שלא ישעה אלא תפילה שלהם.
כי גם תפילה של רשע שיכולה להיאמר מעומקא דליבה,
יכולה לעשות השפעה בשמיים,
שהיא תתקבל ותכחיש אפילו את הצדיק.
אז זאת אומרת, אנחנו שואלים, מה לנו שהוא צועק?
רואים מפה שבכל זאת מתחשבים בצעקתו הבלתי מוצדקת,
ורואים את הכוח שיש להסתין,
שניתן לצד הרע,
עד שמצא שעת הכושר לדרוש פירעון החוב.
איפה מה שעשו לי?
לקחו ממני את הברכות.
כל כך הרבה שנים עומד ומסתין, עד שפרע מעם ישראל בשושן הבירה.
שיזעקו זעקה גדולה ומרה באותו שיעור שהוא זעק.
אבל אתה התכוונת הרי לקחת את הכול בשביל מה?
בשביל למלא את התאוות שלך.
לא משנה.
כוחו של השטן נסתין.
כוח הרע יש לו כוח
שאפילו התפילות שלו צריך לזהר מהן.
אולם,
אל יהיה רע לבבינו על הצורך לשחד את הרשע
ועל הכבוד והשלטון שניתן לו בהגשת השעיר בכל שנה.
משום שאין גדולתו של אותו רשע אלא לצורך מפלתו.
מה שצריכים לשחד אותו ולתת שעיר לעזאזל
ביום הכיפורים
ושנותנים לו כבוד ושלטון,
מגישים לו את השעיר כל שנה,
זה לא,
זה לא בגלל מה שאנחנו חושבים שהוא ראוי לזה.
כל הגדולה הזאת זה רק לצורך המפלה שלו.
כמו שעלייתו של המן
והכבוד שכיבדה אותו האסתר והביאה אותו למשתה הפרטי,
זה הביא לנפילתו.
ככה ביום הכיפורים.
נגזרים
כל הנקמות
שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות הם אדום.
אל נקמות אדוני,
אל נקמות אופייה.
כמו שמובא בזוהר,
ודרשו חכמים זיכרונם לך לפסוק,
ונשא שעיר עליו את כל עוונותם,
שאיש השעיר
זה עשיו,
נושא את עוונות יעקב, שהוא השתן.
לכן כל הגזרות
שאתם רואים באמריקה
ובאירופה,
זה הכל, ונשא שעיר
את כל עוונותם.
זאת אומרת, ההוריקנים, והטייפונים, והשטפונות,
וההרים המעשנים,
וכל הדברים הנוספים המתלווים,
כל זה ונשא השעיר את כל עוונותם.
ומכל זה יכולים להבין
כמה זהירות ושמירה מעולה צריכים כדי להיזהר מחטא.
למה?
שהרי כל כוחו שלו מקטרג אינו אלא מכוח העבירות שאנחנו עושים.
זה נותן לו את הכוח.
הוא כבר כתוב בזוהר הקדוש, פרשת אמור.
נבהר את הפסוק.
והאלוהים עשה שיראו מלפניו
שהקדוש ברוך הוא התקין למקטרג שיהיה חרב חדה על כל העולם,
כדי שכולם יפחדו מן הקדוש ברוך הוא.
הקדוש ברוך הוא התקין
למקטרג שהוא יהיה חרב חדה על כל העולם,
כדי שכולם יפחדו מן הקדוש ברוך הוא.
ולמקטרג הרשות לתבוע את הדין בשמיים,
ומוכרחים להיענות גם לדרישותיו.
ואז הוא מוציא את הדין לפועל.
הוא היצר הרע, הוא השטן, הוא מלאך המוות.
הוא יצר הרע, בא בעצה רעה לאדם.
כדאי לך, תעשה ככה וככה וגם.
אחרי שהוא יועץ לך עצות כאלה,
הוא עולה ומסטין.
תראה, תראה, תראה.
תראה, תראה.
תראה מה הוא עושה.
נגדך, לוקח את הכוח ממך ומשתמש נגדך.
ולפעמים הוא מקבל רשות,
יורד ונותן נשמה.
והוא מלאך המוות.
זאת אומרת, צריכים להיזהר
מן החטא, כי אתה לא יודע מתי הוא כן יצליח בקטרוק שלו.
הרי הקדוש ברוך הוא אף פעם לא חזר בו מן הטובה שהבטיח.
אף פעם, חוץ מפעם אחת.
מה שכתוב ביחזקאל הנביא,
בטבית התו על מצחות האנשים.
אז תו של דם
ותו של דיו.
שאל השטן,
מידת הדין שאלה מה נשתנו אלו מאלו?
אמר הקדוש ברוך הוא, הללו צדיקים והללו רשעים.
אמרה מידת הדין, אם הללו צדיקים, למה לא הוכיחו אותם?
ענה הקדוש ברוך הוא ואמר,
יודע אני שאם היו מוכיחים אותם,
לא היו שומעים להם.
ענתה מידת הדין ואמרה,
לפניך גלוי.
לפניהם מי גלוי?
מאיפה הם יודעים שלא ישמעו?
ישמעו להם, אתה יודע שהם לא ישמעו, אבל מאיפה הם יודעים שלא ישמעו להם?
ולא זזה עמידת הדין
עד שהחל הקדוש ברוך הוא לפרה ממקודשי.
כתוב ממקדשי, אל תגיד ממקדשי למקודשי,
מהקדושים אלה שידעו את התורה מאלף ועד תו,
ופגעה בהם עמידת הדין.
כי מידת הדין לא עזבה, וקטרגה, קטרגה, קטרגה, עד שקיבלה מה שהיא רצתה.
איוב!
אין צדיק כמוהו בכל העולם,
והשטן בא בראש השנה ומקטרג.
אביבי.
מקטרג. לא מצליח שנה ראשונה, בשנה שנייה הוא מקטרג.
- בתסיתני לבלעו חינם, אומר לו הקדוש ברוך הוא. אתה רואה שהוא בסדר, הוא צדיק, איך אתה מבקש?
איי, איי, איי, איי, יש לו כוח גדול ועצום,
אבל את הכוח הוא שואב מהטעויות שלנו.
כשאנחנו עושים חטא, אנחנו נותנים לו
את האפשרות לקטרג.
אבל אם לא נותנים לו,
אם אתה יודע שרוצח מסתובב בחוץ,
אתה פותח את הדלת,
אתה סוגר את הדלת.
אם אתה עושה חטא,
אתה פותח לו את הדלת.
אתה נותן לו גם את הסיבה.
זאת אומרת,
בן אדם צריך להתבונן.
אתם יודעים מי זה יצר רעה בכלל?
תארו לכם
שיש איזה רוצח מפורסם, זה המשוגע הזה שהיה בשוודיה עכשיו, שרצח שם 77. כן?
לא רוצה להזכיר את שמו.
רצח נערים, קצר אנשים ככה.
ותארו לכם שהבן אדם הזה ברח מהכלא?
והגיע לישראל.
ועכשיו אומרים, חביבי, שהבן אדם מסתובב במשק חם, יש לו רימונים במטעני חבלה,
והוא נכנס לבני ברק.
מה עושים עכשיו כולם?
קודם כל, כל ההורים נכנסים לפאניקה ואוספים את הילדים. איפה הילדים? איפה הילדים?
מתחילים לאסוף את כולם.
ואחרי איזה טלפונים, איפה אתה? אל תבוא, אל תתרחק.
והעיר, פשש, שקט, אין אדם לאחד.
הכול סגור.
פתאום שומעים מריות
ברחוב מסוים.
יא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא. מה עושים עכשיו כל האנשים?
אה?
מעבירים את כל המזנונים, הכול על הדלת, על הזה.
חוסמים את הכול, סוגרים את התריסים,
מגיפים הכול.
פתאום שומעים בחדר מדרגות, טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה.
יא בוא בואי!
נכנסים לבוידן.
לבוידן נכנסים כולם, האישה והילדים, הכול לבוידן.
פתאום שומעים בדלת שרוד. טה-טה-טה-אלדמן עולים, יא!
נכנס לסלון. טה-טה-טה-טה.
סותמים את הפה לילדים.
יש לו אחד
כלום, לא ישמור כלום.
כלום לא עזוב, לא עזוב כלום.
פחד חדים, אה?
פותח את האמבטיה.
אההההההההההה
יצ'קו,
יא ביי,
ברור שיפחדו פחד מוות, נכון?
אתם חייכים, אה?
זה רוצח אחד.
יצר הרע הוא מלאך המוות,
הוא רצח גם את כל הרוצחים.
5,700 פלוס שנים הוא כבר רוצח את כל העולם.
אין אחד שנמלט ממנו.
את כולם מושקים בקבר.
ואיפה הוא נמצא?
לא בבני ברק,
לא ברחוב שלך,
לא בסלון ולא בבוידין.
בלב שלך.
יושב על מפתחי הלב.
ואתה לא מפחד ממנו, הוא הולך איתו סבבה.
ואיפה שהוא גורר אותך אתה הולך איתו.
אתה בא, בוא נלך, עזוב אותך, לא צריך, לא שיעורים.
אתה עייף, בוא נלך, תחזרו אותך.
והכל הוא רוצה להביא אותך לשוחה,
ששם הוא ישכיב אותך ולא תקום.
צופה רשע לצדיק ומבקש עמיתו.
הוא שם אותך על האיקס
והוא הולך עם הראש שלך ככה כל הזמן.
מי לא נותן לו? פסס.
אחת ככה.
מי לא נותן לו?
רק הקדוש ברוך הוא.
השם לא יעזבנו בידו. אם השם יעזבנו,
טוב,
נגמר.
אין לנו מושגים אפילו, מושגים,
מי זה יצר רע, איפה הוא נמצא, מה קורה איתנו בכלל. לא מבינים בכלל שום דבר.
לכן צריך להיזהר מחטא,
זה מה שהוא מחפש.
הוא מחפש עילה.
לכן צריכים להיזהר מאוד מאוד לא ליפול בחטא, שהרי כל כוחו של המקטרג אינו עולה מכוח העבירות שאנחנו עושים.
הוא כבר כתב בזוהר הקדוש, לבהר הפסוק, ואלוהים עשה שייראו מלפניו.
הקדוש ברוך הוא התקין למקטרג שהוא יהיה חרב חדה על כל העולם,
כדי שכולם יפחדו מן הקדוש ברוך הוא.
ולמקטרג רשות לתבוע את הדין בשמיים ומוכרחים להיענות לדרישותיו,
ואז הוא מוציא את הדין לפועל.
אבל ראינו
שלולא שמשחדים אותו ביום הכיפורים,
היה יכול לגרום צרות גדולות ובלבולים
כדי לעכב את כפרתם של ישראל חנילה.
אם כן, בוודאי,
על כל יחיד ויחיד.
זאת אומרת, זה בכפרת הכלל.
זה בכפרת הכלל שאנחנו נמצאים ביחד, כולנו.
מאז הוא בטוח בקיומו האדם, אבל
בוודאי על כל יחיד ויחיד לקחת לעצמו מוסר
להיזהר בשבע עיניים שלו, לקלקל מעשיו, שלא ייפול בפיו של האכזר.
אם תהיה לו סיבה לאכזר,
להזכיר את השם שלך,
אז אתה בבעיה.
ואם נתקן את מעשינו בתשובה,
אז נזכה במהרה לומר שירה על מפלתם של הרשעים
בהרמת קרן הצדיקים.
זאת אומרת,
שעשיו ייפול מפני יעקב.
זה מה שאנחנו מחכים.
אז זה בדרך.
ועל זה אומרים, יתגדל ויתקדש.
והתגדלתי והתקדישתי
ונודעתי לעיני גויים רבים.
ידעו כי אני השם.
מתי זה נאמר?
בגוג ומגוג.
על זה אומרים קדיש.
מתי כבר יתגדל ויתקדש? מי רבה? מתי זה יהיה?
וזה יהיה בגוג ומגוג.
וזה מה שאנחנו מתקרבים כל הזמן.
כל הזמן טבעת החנק הולכת, מתדקת ומתדקת ומתדקת.
ויום אחד זה יפרוץ.
בובום.
אטום.
בובום.
פפום.
ואז תהיה תגובה.
מכה שנייה.
אין דין דינו סופה לקטין.
סופה לקטינו זה הלא קטון אתה נתתיך זה נאמר על אדום.
זה הקטינו.
תהיה לו הסוף וגמרנו.
אחריה אין דין דינו.
דינו זה הדין שלו.
אין דין דינו.
סופה לקטינו.
טוב, תענית, אסור לך לצעוק.
בקיצור,
רבותיי, יש לנו מזל שאפשר לשחט את השטן
עם שעיר המשתלח.
ואמרנו אתמול שכל מה שהוא אוסף שנה שלמה על כל ישראל, את כל העוונות,
נותנים לו סטייק
וגומרים את הסיפור איתו.
סער לעזאזל ונגמר הסיפור.
צריך לשחד אותו קצת.
למדנו אתמול את השיטה.
היום למדנו מה הוא מסוגל
ואיך צריך להיזהר ממנו
ולא ליפול.
כי הנה אפילו שהוא מתכוון לרעה,
יש לו כוח לקטרג.
ואפילו עשו הרשע שרצה את הברכות לסיבה של תאוותיו,
לא שתק עד שושן הבירה
וטבע גזירה בערך שווה
למה שהוא הבין שהוא הפסיד
בברכות שהוא לא קיבל.
ויש עוד דרשה שהיא לא עולה עכשיו,
שבעצם אדום בישראל,
אם ישראל עולים במצוות, אדום נופל.
אם ישראל, חס ושלום, יורדים במצוות,
אדום עולה לגביהם.
כי אדום זה לא מלכות עם כתר,
והיא תלויה בנו.
אנחנו קובעים אם היא תשלוט או לא. זה שהיא שולטת היום זה בגלל שאנחנו חסרים במצוות
מיתרים בעוונות.
אבל אם נתה את הכף,
הם יפלו תחתינו.
רבי יחנניהו בן-הנשי אומר.