ה'חפץ חיים' 'נדחי ישראל' פרק יב גדול החיוב בקביעת עתים לתורה | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

פרק יב ספר נדחי ישראל החפץ חיים בו יבואר גודל החיוב לקבוע עתים לתורה

ומי שאין לו פנאי ללמוד תורה בתמידות

מחויב על כל פנים לקבוע לו עתים לתורה

שכן אמרו חכמים זיכרונם לברכה בשעה שמכניסין אדם לדין

שואלים לו, נעשית ונתת באמונה?

קבעת עתים לתורה?

ואפילו אם היה עני ביותר וטרוד במזונותיו,

גם כן מחויב לקבוע עתים לתורה.

כי דמרינן ביום הדף ל״ה תנורא בנן

עני ועשיר ורשע באין לדין

לעני אומרים לו, מפני מה לא עסקת בתורה?

הוא אומר, עני הייתי.

אומרים לו, כלום היית עני יותר מהלל הזקן?

אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטראפיק,

חצי דינר.

חציו נתן לשומר בית המדרש,

כיוון שבית המדרש שלהם היה בשדה,

היה צריך שמירה בחציו לפרנסתו ופרנסת אנשי ביתו.

פעם אחת לא מצא להשתכר,

ולא הניחו שומר בית המדרש להיכנס.

לא היה לו מנוי חודשי.

עלה ונתלה וישב על פי ערובה כדי לשמוע דברי אלוהים חיים מפי שמעיה ואבטליון.

אמרו אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת היה וירד עליו שלג מן השמיים וכיסהו.

כיוון שעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון

אבטליון אחי בכל יום הבית מאיר ביום אפל

שם היום מעוננו הקיצו עיניהם וראו דמות אדם בארובה

עלו ומצאו עליו רום שלוש אמות שלג

מטר ושמונים שלג עליו

פרקו וירחצו וסחו והושיבו כנגד המדורה בשבת.

אמרו ראוי זה לחלל עליו את השבת.

אז מישהו יותר עני מהילל הזקן שיכול להגיד אני הייתי עני

לעשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה?

מה הוא אומר?

הייתי טרוד, היה לי פועלים וכולי.

מביאים לו את רבי אלעזר בן חרסום שאבא שלו הוריש לו אלף

אוניות בים ואלף מדינות ביבשה.

היה לוקח מקלו ותרמילו והולך ללמוד תורה.

עד שפעם אחת

תפסו אותו בעיר נמל שהוא עבר שם

במרוב הסחורות שהיו שלו

עשו בו הנגריה,

העמיסו עליו סחורה ולא אמר להם שהוא הבעל הבית

והלך לדרכו.

לא היה מעניין אותו כמה נכסים יש לו והיה הולך ללמוד תורה.

אז אם אתה עשיר מה אתה מספר סיפורים? אתה היית יותר עשיר?

ורבי אלעזר בן חרסום והוא הניח את כל הממון והלך ללמוד תורה.

לרשע אומרים מפני מה לא עסקת בתורה?

הוא אומר אני הייתי נאה וטרוד ביצרי.

אומרים לו כלום היית טרוד ביצר יותר מיוסף הצדיק?

אמרו עליו על יוסף הצדיק

בכל יום הייתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים,

בגדים שלבשה לו שחרית.

לא לבשה לו ערבית,

ערבית לא לבשה לו שחרית.

אמרה לו הישמע לי אמר לה לא אמרה לו הרני חובשתך בבית האסורין אמר לה ה' מתיר אסורין

אמרה לו הרני כופף את קומתך אמר לה אדוני זקף כפופים

הריני מסמאה עיניך אדוני פוקח עיוורים

נתנה לו אלף כיכרי כסף לשכב אצלה ולא שמעה אליה לשכב אצלה להיות עימה

לשכב אצלה בעולם הזה להיות עימה לעולם הבא בגיהנום נמצא הלל מחייב את העניים

ואלעזר בן חרסום את העשירים ויוסף הצדיק מחייב תרשעים

וכן נפסק ביורא דעה סימן רמ״ב

דאפילו בעל ייסורים וזקן גדול ועני המחזר על הפתחים חייב לקבוע עיתים לתלמוד תורה

כמו שלמדנו בפרק הקודם

ועניין הקביעות הוא שיקבע לו זמן ידוע לתורה

שלא לשנות אותו הזמן אפילו הוא סבור להרוויח הרבה

אז אנחנו שקמים בבוקר מקיימים עיתים לתורה משום שאנחנו מקיימים ואגית בו יומם ולילה גם בלילה

וגם ביום עכשיו

יוצא שקביעות עיתים לתורה כבר יצאנו ידי חובה

אז זו הצלה גדולה

כי אם לא בן אדם צריך לקבוע גם ביום וגם בלילה עית קבוע ולא ישנה אותו

אפילו אם יזדמן לו רווח גדול

אז לכן הזמן הזה שלומדים כמו שאנחנו לומדים גם אין יצרה רע חוץ מהשינה

אם עברת את המחסום הזה ניצלת

לכן ראשית הריסותיכם תרימו

ישר לקום מהחריסה מהמיטה מיד

אז עניין הקביעות

שיקבע לו זמן ידוע לתורה שלא לשנות אותו הזמן אפילו הוא סבור להרוויח הרבה

כמו שכתב הטור אורח חיים בסימן קנא אם לא שהיה אנוס

אם היה אנוס אז יכול ללכת לדרכו

אבל ישלים כמובן

ולא לחינם נמשלה תורה ללחם דכתיב לכו לחמו בלחמי

לומר לך כשם שלחם הוא סועד את הלב

כמו שכתוב ולחם לבב אנוש יסעד ואם לא יאכל לחם יום או יומיים נחלש ליבו

וכל שכן אם לא יאכל לחם שבוע שלם נחלש ליבו מאוד

וקשה לו להשיג אחר כך הכוחות שאיבד על ידי זה כן ממש לימוד התורה

הוא סועד את נפש הקדושה שיש באיש הישראלי ואם לא ילמד איזה ימים

בכל שכן שבוע שלם נחלשת עד מאוד על כן צריך להיזהר האדם מאוד שלא לבטל הקביעות יום אחד אם לא שהוא אנוס

ועל זה אמר הקדוש ברוך הוא

אם תעזבני יום יומיים מעזבקה

בלימוד התורה

כן לא באונס

והנה מכל מה שערכנו עד כה בגודל שכר לימוד התורה

אגבת ליבת לנו שכן התורה מתקדמת קדימה נכון והנה מכל מה שערכנו עד כה בגודל שכר לימוד התורה וגודל חיובה

שהוא בכל אופן דהיינו בכל מצב נוכל ממילא להבין שאפילו איש המתנודד נד בחוץ לארץ נע ונד כמו קין מחויב ללמוד התורה

בכל זמן שיש לו פנאי שהוא שובת מעסקיו

בכל זמן פנאי שהוא שובת מעסקיו

וגדולה מזו מצינו אצל יוסף שאפילו בעת שהיה נמכר לעבד ומשועבד תחת ידי אחרים גם כן היה לומד תורה

כמו שמובא בילקוט בשם המדרש על הפסוק

ויבוא הביתה לעשות מלאכתו שביום שהיה שובת ממלאכתו היה יושב ושונה מה שאביו לימדו

ולכך אמר הפסוק לעשות מלאכתו שזוהי המלאכה מיוחדת לו לעצמו

מה שאין כן שאר קנייני העולם הזה הוא קניין אשר לא לו יהיה לבסוף

לכן זה לא מלאכתו

ונכתב זה בתורה לכמה עניינים

אחד להורות לנו

שזוהי שהצילה אותו מן החטא. למה כתוב את הפסוק הזה בתורה?

ללמד שזה מה שהציל אותו מן החטא.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

שהתורה מגינה ומצילה.

מגינה מן הייסורים ומצילה מן החטא.

וגם להורות,

לדורות הבאים, הנהגתו של יוסף.

בהנהגת השם, איתו עבור זה,

שלקח היה השם את יוסף,

וכל אשר עשה הצליח השם בידו,

ונתן חינו בעיני הכל,

שאפילו בעודו בבור נתן השם חינו בעיני שר בית הסוהר.

כי התורה היא מעלת חן על לומדיה,

ככתוב במשנה.

איילת אהבים ויעלת חן ומעשי אבות סימן לבנים.

שאף אנו, אם ננהג כן,

יתננו השם לחן בעיני הכל.

וכן ניסיונו של יוסף בעת ההיא,

וגאולתו ורוממותו,

הוא גם כן סימן לדורות הבאים שיעשו כן ויגאלם הקדוש ברוך הוא.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

אין הגלויות מתכנסין אלא בזכות התורה,

שנאמר, גם כי יתנו בגויים עתה הקבצם.

ביאור הדבר כפישוטו,

כי יתנו בגויים,

רוצה לומר,

בעוד שהם נבזרים ומתנודדים בתוך הגויים,

אז עתה הקבצם, להורות לנו שלימוד בחטא הדחוק הזה הוא מקרב את הגאולה עד מאוד.

זאת אומרת,

אדם צריך להבין שהתורה תעלה אותו לגדולה וכך נצא מהגלויות.

כמו שיוסף היה בבור או בזכות התורה ויריצוהו מן הבור והעלו אותו לגדולה להיות משנה לפרעה,

ככה אנחנו נצא מן הבור, מן הגלות,

בזכות התורה.

ובאמת,

כאשר איש המתנודד,

מה שנקרא היום תייר, יעני,

יראה ללמוד תורה בעת שהוא פנוי מעמלו,

יצא מזה תועלת רבה לכמה עניינים.

דבר ראשון,

הוא מקיים מצוות לימוד התורה,

שהיא נוהגת בכל זמן יהודה ובכל עניין.

ולפום צערה אגרה, לפי הצער משתלם השכר.

ולהפך,

הוא נענש על ביטול תורה ועוונו חמור מאוד.

זאת אומרת,

אם אדם חושב שאם לומדים מקבלים שכר ואם לא לומדים לא נורא,

כמה שאתה מקבל שכר, ככה אתה מקבל עונש על ביטולה.

דבר שני,

שעל ידי זה ידע איך להתנהג בכל ענייניו.

כי אפילו לאדם דעלמא ידוע שהלימוד מביא לידי מעשה.

אם לא ילמד,

איך ידע מה לעשות ואיך ילמד מה כל העניינים שהוא חייב או פטור מותר ועשו.

ובלי הלימוד הוא כעיוור שמתגושש באפלה.

וכל שכן לאיש המתנודד,

שרגיל לבוא במקום שאין מצוי כלל את מי לשאול מה יעשה,

ועל כן יהיה עיקר לימודו בדברים שהם נוגעים למעשה.

יצטרך ללמוד הלכות דחוף בשביל לדעת.

הוא צריך ללכת

לפחות עם קיצור שולחן ערוך לכל מקום או עם האפליקציה ולכתך בדרך,

כדי שבכל מקום יוכל לבדוק מה המעשה אשר יעשה.

דבר שלישי,

שעל ידי זה ממילא יהיה ניצול מהאיסורים שרגילים לבוא אצל המתנודדים על ידי התחברות לאנשים רעים וכי ידוע שתורה מגינה ומצילה.

דבר רביעי,

שעל ידי זה יתקדש שם שמיים לעיני הכל כי ממנו ילמדו שאר חבריו להתנהג גם כן בדרך השם.

ואף שיוכל להיות בתחילה יקשה לו הדבר הזה מפני הגויים עובדי הגילולים וגם חבריו היהודים הרעים שילחגו עליו.

אבל כבר ידוע מה שכתב הרמות.

שאל התבייש מפני בני האדם המלעיגים עליו בעבודתו יתברך שמו.

זה דבר ראשון שכתוב בשולחן ערוך

ולא יבוש מן המלעיגים.

ובפרט אנשים כאלו,

אם יבואו לחוש ללעג,

חס ושלום יתבטלו מכל התורה.

כי בוודאי יימצאו במדינות ההן אנשים שילעגו עליהם

ממה שמתפלל,

ממה שמניח תפילין ומה שהוא לא אוכל עימה עם אכילת איסור וגם מה שהוא נוטל ידיים לאכילה ויצחקו עליו מברכת המזון וזה שהוא יושב בסוכה.

ותוקע בראש השנה וכל שאר תרייג מצווה שציוונו הבורא.

וכי בשביל זה יפרוק מעל עצמו חול מלכות שמיים ויבטל כל התורה ויהיה רשע גם הוא לפני המקום בגלל כמה צחקוקים של כמה רשעים ליצנים?

אלא כלל מסרו לנו חכמים זיכרונם לברכה.

מותר לו לאדם להיקרא שותה כל ימיו ואני אהיה רשע שעה אחת לפני המקום.

שיכתבו עליו בעיתון ויפרסמו עליו בטלוויזיה כל מיני דברים רעים זה רק כרטיס כניסה לגן עדן.

היה אחד מהקנאים בירושלים שאמר כל יום שלא כותבים עליי כתבה רעה סימן שלא עבדתי את השם כראוי.

איתא בתנא דב אליהו

כשהיו ישראל במצרים

נתקבצו כולם וישבו יחד

משום שהיו כולם באגודה אחת וחרתו ברית יחד

שיעשו גמילות חסדים זה עם זה וישמרו בלבבם ברית אברהם, יצחק ויעקב

ולעבוד את אביהם שבשמיים לבדו

ושלא יניחו לשון בית יעקב אביהם

ושלא ילמדו לשון מצרים מפני דרכי עבודת אלילים.

כיצד?

כשהיו ישראל עובדין אביהם שבשמיים לבדו במצרים ולא היו משנים את לשונם.

היו המצרים אומרים להם

למה לא תעבדו את אלוהי מצרים ויקל עבודתו מכם?

משיבים להם ישראל ואומרים

וכי שמא עזבו אבותינו אברהם שם יעקב את אלוהינו שבשמיים שיעזבו בניהם אחריהם אותו?

ואומרים להם המצרים

לאו

ומלין את בניהם במצרים

ואומרים להם המצרים אם לא תשמרו ולא תמולו שמא תקל עבודה מכם הקשה מכם

היו עם ישראל משיבים ואומרים

שמא שכחו אבותינו את ברית אלוהינו שבשמיים שישכחו בניהם אחרים

ואומרים להם לאו

ואומרים להם ישראל כשם שלא שכחו אבותינו כך לא נשכח אנחנו לעולם

הדור הזה שהיה במצרים היה דור מורם שאין כדוגמתו

למה שבט לוי לא היו בשעמוד כלל

210 שנה הם ישבו בארץ גושן

ממה הם התפרנסו?

מאלה אחיהם שהשתעבדו

אלה שהשתעבדו נתנו להם את המעשרות

הם עובדים ו-210 שנה אחד לא פצה את הפה כולל רשעי ישראל

לא פצו את הפה לבטל אותם מתורה

ונתנו להם את המעשרות כשהם משועבדים בשעבוד איום ונורא

זאת אומרת

היום זה בדיוק הפוך

רוצים לבטל תורה

באתבול המופז אמר ש-80% הוא יגייס מהחרדים לצבא

80% לפחות

מה מחכה לו בעולם הזה ולעולם הבא מאת הקדוש ברוך הוא?

על ביטול תורה של יהודי שראוי ללמוד תורה וואי וואי וואי מה יהיה עונשם של אלה שמנסים לבטל את התורה מעם ישראל?

זה נוגעים בבט עינו של הקדוש ברוך הוא

ואתם תראו מה יהיה בעולם

הקדוש ברוך הוא לא מוחן על הדבר הזה שאין לקדוש ברוך הוא אלא ארבע אמות של הלכה

ואם את זה רוצים לבטל ועוד יהודים

אתם תראו מה יהיה

דבר אחר

כשהיו ישראל מלין בניהם במצרים

היו המצרים אומרים,

למה אתם מלין את בניכם והלא לאחר שעה היו משליכים אותם בנהר?

ואומרים להם ישראל אנחנו נמול אותן ואחר כך עשו להן כרצונכם.

כשהיו ישראל עושים שבעת ימי המשתה היו המצרים אומרים להם למה אתם עושים שבעת ימי המשתה והלא לאחר שעה

מוציאים אותו לעינוי עבודת פרך אמרו להם ישראל אנחנו נעשה שבעת ימי המשתה

ואחר כך עשו לנו כרצונכם המת ימות והנהרג ייהרג והבא בחיים יחיה אבל לא מתבטלים מהמצוות

בכל אלו הדברים היו המצרים מחרפים את ישראל ומקים אותן ופוגעים בהן וסוערים להן

ואין ישראל מנוס מפניהם אין להם מפלט אין לאן לברוע שנאמר היינו חרפה לשכננו לעג וקלס לסביבותינו

כל זאת בעטנו ולא שכחנוך ולא שיקרנו בבריתך עד כאן לשונו של המדרש

אם ככה הם עמדו בכל הדברים האלה ובתלאות האלה

בבושות ובגזרות הקשות אם כן אף אנו נשית ליבנו למסילה ההיא ונשמור את ברית אברהם, יצחק ויעקב לעבוד את אלוהינו שבשמיים לבדו ולא נטה ליבנו לדרך אחרת

כמו שלא יטו ישראל אוזנם טענת המצרים אף שבזה היו המצרים רוצים להקל עולם עליהם

אם אתם תשמעו לנו ולא תעשו מצוות נקל מעליכם עליכם

והם לא הסכימו.

מפה בא

משל

עברנו את פרעה, נעבור גם אתכם.

זאת אומרת,

עברנו אצל פרעה שעמוד חבל על הזמן,

הרג וקטל ורצח ומה לא,

ולא ויתרו ישראל על התורה ושמרו על הדברים שקיבלו במסורת מאבותינו הקדושים

ובזכות זה יצאו ונגאלו אבותינו מצרים שלא שינו לשונם, לא שינו מלבושם וכו'.

ומה טוב לו לאדם לעולם הבא אם קיבל בימי חייו עלבון עבור מצוות השם יתברך

שעבור זה הוא נחשב בעולם העליון מאוהבי השם יתברך

ובפרט אם היה שמח בזה

הוא יזכה עבור זה להיות פניו מאירים כאור השמש.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה, הן נעלבין ואינן עולבין,

שומעים חרפתם ואינם משיבים,

עושים מאהבה ושמחין בייסורים,

עליהם הכתוב אומר,

ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.

ואפילו בעולם הזה,

לא ילעיגו עליו רק בתחילה, כמו בעלי תשובה שצוחקים עליהם בתחילה,

אבל לבסוף כשירגלו בזה לא ילעגו ממנו כלל. יבואו אליו ויגידו לו, כבוד הרב,

מה עושים במצב כזה וכזה, כבוד הרב?

קודם אמרו לו משיגנר,

אמרו לו ככה ואמרו לו ככה, פתאום אמרו לו, תגיד, תגיד, מה עושים ככה?

בסוף הוא נהיה רב, גידל זקן וזה, נהיה רב, כבוד הרב, מה עושים ככה וככה?

בעיקר שלא ישיב להם בדברים קשים בעיקר שלא ישיב להם בדברים קשים רק בדברים רכים וטובים ובזה ייתן השם שימצא חן בעיני הכל גם הלעג ההוא אשר ישנו בתחילה איזה זמן מועט לא יימצא רק אצל ההמונים אבל בין הנכבדים אפילו מן האומות

בוודאי יהיה חשוב בעיניהם איש הישראלי השומר דת תורתו וזה נכון אמרתי לכם פעם שהייתי מחוץ לארץ וביקשו ממני לברך איזה ילד שספינה חתכה אותו לחתיכות ואז נתנו לי להיכנס אז הרופאים שם לא נתנו להורים שלו להיכנס אבל רביי הרביי הגיע אז אמרו שאני יכול להיכנס

למישהו אותי חלוק וביקשתי עוד שניים שייכנסו ונכנסו איתי ורביי הם נותנים להיכנס להורים הם לא נותנים הגויים מכבדים רביי אתם יודעים מה זה? אתם יודעים שהרביי הרביי בצרפת הרב הראשי לצרפת

הוא הדרגה השנייה או השלישית אחרי הנשיא?

בהיררכיה שמה?

ופה רחמנא נצלן איך שמתייחסים לשומרי תורה ומצוות ולרבנים

אבל זה ערב רב

וכך דרכם

אם כן גם הלעג אשר ישנו בתחילה איזה זמן מועט לא יימצא רק אצל ההמונים אבל בין הנכבדים אפילו מן האומות

בוודאי יהיה חשוב בעיניהם האיש הישראלי השומר דת תורתו

כי נבחן ביניהם שמי שהוא שומר דת תורתו אינו לא גנב ולא רמאי ולא בעל מחלוקת

זאת אומרת אומות העולם יודעים שמי ששומר את דת התורה שלו באמת

אז הוא לא יהיה גנב ולא רמאי ולא בעל מחלוקת

אמנם לצערנו יש כאלה שיש להם כיסוי חיצוני שנראים דתיים

אבל מעשה הם מוכיחים שהם לא כך וזה חילול השם

וגם נכון להגיד

אף לנוכרים את עניין תורתנו שהיא מלמדת דעת את האדם ומיישרת מידותיו שלא לעשות עוול לשום אדם בממון על ידי גנבה וגזלה וכיוצא בהם

ולכן גזל הגוי אסור באיסור גמור אז לכן נכון להגיד לנוכרים גם כן את עניין תורתנו

ואפילו בלב שלא לחמוד ממון של אחרים רק יהיה שמח בחלקו

במה שהזמין לו השם יתברך בכל ענייניו התורה מחנכת

מה שהשם נתן לך רק זה מה שמגיע לך

וגם היא מצווה אותנו

לאהוב איש את רעהו אהבה עזה עזה שלא לנטור שנאה עליו

ושלא לבייש אותו ברבים

ואפילו אם יודע שלא טוב עשה באיזה דבר יאמר לו מתחילה פעם ראשונה ושנייה בינו לבין עצמו אולי ישמע לו

גם הזהירה אותנו התורה יהודה ממחלוקת עד מאוד

וכן היא מגנה בכתבי הקודש את השכרות

ושאר מידות רעות ומשבחת את המידות הטובות

ובאמת דבר פשוט הוא

שכאשר האדם מתנהג בדרך התורה ממשיך השם יתברך עליו

חוט של חסד ונותן חינו בעיני הכל כמו שנתן חינו ליוסף

וכמו שאמרו בגמרא כל העוסק בתורה בלילה

הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום

אז מי שלומד איתנו בבוקר לפני התפילה משוך עליו חוט של חסד ביום

זה ממש אחר, זה ממש אחר, זה ממש אחר, זה ממש אחר, זה ממש אחר, זה ממש אחר.

ברוך השם, אשריך

יפה, בספר מתוק מדבש

אומר הזוהר הקדוש

העוסק בתורה אחר חצות נקרא אח ורע אל הקדוש ברוך הוא

כמו שכתוב בזוהר פרשת ויקרא

העוסק בתורה בלילה

חוט של חסד נמשך עליו ביום, זוהר פרשת תרומה

נמשך עליו חוט של חסד ביום

המלביש אותו מראשו עד רגליו

הוא שמור בשמירה עליונה והתחתונים לא יכולים להזיקו

והעליונים אינם יכולים לקטרג עליו ונקרא בן לקדוש ברוך הוא

יכול להיכנס בכל שערי המלך ואין מוחה בידו ותפילתו מתקבלת

כן, תבוא קודם בזמן. הרב מושל, לפני שזה מתחיל בערות השחר זה נקרא לילה? כן, זה רב מושל. מה?

בבוקר, לפני, לפני.

מה?

הלימוד שאנחנו לומדים לפני התחילה זה אחרי הערות השחר.

לא משנה, זה עדיין נקרא שיעור של לילה.

אפילו שהתחיל היום,

מי שעוד לא השלים קריאת שמע של לילה עדיין יכול להגיד שמה.

פרק יג',

ספר נתחי ישראל

מהחפץ חיים.

בו יבוהר עוד שהתורה מצלת לאדם מן הייסורים ומכל פגעים רעים בעולם הזה ובעולם הבא,

ולהפך גודל עונשו חס ושלום.

בואו ראה עוד כמה גדול כוח התורה,

שכן אמרו במסכת ברכות דף ה'

כל העוסק בתורה מוחלין לו על כל עוונותיו שנאמר בחסד ואמת יכופר עוון.

ואמרו עוד

כל העוסק בתורה ייסורין בדלין ממנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף

ואין עוף אלא תורה שנאמר במשלי

התעיף עיניך בו ועיננו ואין רשף אלא ייסורין שנאמר מזה רעב הולכו מרשף וקטב מרירי

זה שמות של מלאכים שדים שהם מזיקים ואית בתנא דבי אליהו

אם ראית שייסורין ממשמשים ובאים עליך רוץ לחדרי תורה ומיד הייסורין בורחים ממך שנאמר בישעיה לך עמי בו בחדרך

ולפעמים מצלת אותו גם אם נתחייב איתה לשמיים

מה אמרתי לאבא של נס מצולם אליה יואב שיקבל עליו האבא שעתיים לימוד תורה ביום והילד ניצל

כדעית במדרש רבה פרשת קדושים אם נכשל כל הזמן

אם נכשל או עד היום קיים את זה

אם נכשל אדם בעבירה

מה יעשה ויחיה אם היה למוד לקרות דף אחד יקרא שניים

אם היה למוד לקרות פרק אחד יקרא שניים

רואים שמה שאנחנו עושים עם שבעה דפים נכון לחלוטין למה?

תרבה בקריאה תרבה בלימוד אז אתה ניצל

גם התורה מצלת מכל פגעים רעים בעולם הזה ובעולם הבא

כדעית בתנא דבא אליהו זוטא

תורה מגינה על האדם כל אותן השנים שהוא מוטל בעפר שנאמר

בית הלכך תנחה אותך

בעולם הזה

בשוכבך תשמור עליך זו שעת המיטה בקבר

בהקיצותא היא תסיחך זה העולם הבא

באור הדברים נשמע מה שמביא הזוהר הקדוש

בשוכבך בקבר תשמור עליך

אורייתא

תצור עליך מדינה דהיה עלמא

התורה תשמור עליך מדין של זה העולם

ועקיצותא היא תסיחך לעולם הבא כשיתעורר לאחר המיטה

אז היא תסיחך היא תהיה סנגוריה על הגוף שלך

בגין דיקומוני נ' בקדמיתא לחיי עלמא אלה יקומו הראשונים לחיי העולם בתחיית המתים

כמו שכתוב בדניאל אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדיראון עולם

אלה לחיי העולם בגלל שעסקו בחיי העולם שזה התורה וכל אלה המילים הדיבורים שמוציא מפיו מן התורה שהשתדל בה בזה העולם

עומדים לפני הקדוש ברוך הוא ומשמיעים את קולם ואינם נשכחים

גם התורה מגינה על האדם להינצל מעונש של גיהינום

כמו שמובא בהגדת משנה

אין לך צדקה שמצלת מדינה של גיהינום אלא תורה בלבד

אבות העולם משיבין

הואיל ונדפסתם במצודת יום הדין אין לכם אלא לשב ולעסוק בדברי תורה שהיא מכפרת עוון

גם יום הדין הגדול שנאמר עליו הנה היום בא בוער כתנור

זוכה להינצל מי שעסק בתורה כדעית במדרש תהילים לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה

ודן בה את הרשעים

שנאמר כי הנה היום בא בוער כתנור

ומרפא באותה שמש את הצדיקים שנאמר וזרחה לכם יראה שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה אמר רבי יהושע צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם כל באי העולם

כשלא נתנו ברקיע הראשון

שאלמלא נתנו בו לא היה צל לכל ברייה תחתיו שנאמר ואין נסתר מחמתו

אבל לעתיד לבוא מי נסתר מחמתו?

מי שעוסק בתורה הוא שכתוב אחריו תורת השם תמימה וכן כתוב כי הנה היום בא בוער כתנור

ואחריו כתוב זכרו תורת משה עבדי

גם בעולם הזה ממלא הקדוש ברוך הוא לאדם חפציו עבור עסק התורה

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה

כל העוסק בתורה הקדוש ברוך הוא עושה לו חפציו

וכל זה כתבנו בגודל שכרו הוא אפילו עוסק בתורה בתוך ביתו

ובפרט לאלו אנשים שהם נעים ונדים בדרכים ובחוץ לארץ

שכרם יהיה חמישה פעמים ככה

טלטולים

כדעית במדרש

האלף לך שלומו ומאתיים לנוטרים את פריון

האלף ללומדים שלא בביתם ומאתיים ללומדים בביתם

מי שהולך בדרכים ולומד תורה מקבל פי חמש ממי שלומד בבית

מימאתיים למי שלומד דיבה ובבית מאלף מי שלומד בביתם, נכון

אתה נוסע לחוץ לארץ, נוסע לפה, נוסע לשם כאילו אתה טרוד בעסקיך, בענייניך והכל ואתה לומד גם אם אתה יוצא לעבודה פה, נוסע לטבריה, נוסע פה, נוסע לשם ולומד, גם כן

מנצל פה, בדיוק, פי חמש

והנה מכל מה שכתבנו בגודל שכר העוסק בתורה בעולם הזה ובעולם הבא

נוכל ממילא להבין גם את העונש לפורש עצמו מן התורה

הוא מובא בספרי, כשם ששכר תלמוד תורה גדול מכל המצוות

כך עונש ביטולה גדול מכל העוונות

עונש, ביטולה זה לא דבר כבוה שיש לך, מה?

ביטולה זה לא השיעורים הקבועים שיש לך על ידי, נגיד שיש לך זמן בנוי, נכון, נכון, אותו אתה לא ממנה בדיוק, נכון, או ששיעור נגיד על שישור קבוע ולא בעולם, זה עוד יותר גרוע, אבל השימי זה אמיתי, כן, דבר כבוה לא מפספסים בעיקר, נכון,

ועת המאבות

אמר רבי יהושע בן לוי,

בכל יום ויום בת-קול יוצאת מהחורב ומכרזת ואומרת

אוי להם לבריות מעלבונה של התורה.

ואיתה בזוהר חדש שיום הדין שיהיה לעתיד כמו שכתוב הנה היום בא בוער כתנור זה היום שעתיד משה רבנו עליו השלום לטבוע עלבונה של התורה.

וחדאית במשנה אוי להם לבריות מעלבונה של התורה כי באמת עלבון גדול הוא לתורה אשר שורש קדושתה הוא למעלה מהעולמות כולם כידוע כשבני האדם קרוצי חומר אשר בעפר יסודם פורשים ממנה.

וכתב בספר מעלות התורה שישים האדם אל ליבו

אילו היו מזכין לאיש שפל אנשים לעבוד עבודת מלך גדול ונורא אותה עבודה עצמה שכל גדולי המלכות עושים אותה בוודאי היה אותו האיש שמח שמחה עצומה עד אין תכלית

אף על פי שאינו מקבל שום שכר על עבודתו

כי הוא משמש בארמונו של מלך

וכל שכן שלא ימונע את עצמו מלשרת לפני המלך

הוא עוד אין מבקש שכר?

חלילה.

על אחת כמה וכמה אין צריך האדם לשמוח שזוכה ללמוד תורה קדושה

שכל מלאכי מעלה משתעשעים בה תמיד וגם כל הצדיקים שבגן עדן עוסקים בה ואף כי לא למנוע עצמו ממנה.

זאת אומרת,

אדם

צריך לדעת מה ערך התורה שהוא מתעסק בה,

שמלאכים וצדיקים בעולמות העליונים משתעשעים בה והוא יש לו את ההזדמנות ללמוד פה.

הוא צריך שכר בשביל זה?

עצם זה שהוא זוכה לדבר הזה הוא כבר בגן עדן העליון.

אבל מה זה משתעשעים? ואם הוא נמנע,

אם אתה תלמד תורה תראה כמה שעשועים יהיה לך מהדבר הזה שאתה שומע את החידושים ואת הדברים, המתיקות של הוואי וואי וואי וואי מה שאדם יכול יהיה.

הנפש יכולה לצאת מרוב התלהבות.

יכולה לצאת, ממש.

זה גם סוכן.

מה? זה גם סוכן. נכון, נכון, זה גם סוכן, נכון, נכון, נכון, אלה שעלו בפרדס,

נכון, אלה שעלו בפרדס,

היה מי שהציץ ונפגע והיה מי שמת,

נכון,

ויש כאלה שלומדים את הזוהר ומשתגעים, נכון,

אבל זה לא משתגעים סתם, זה בגלל שהם משוגעים שלמדו את הזוהר.

זאת אומרת,

הם חשבו שקבלה זה כמו כל אלה שמלמדים, לייטמן והחבר'ה שלו,

ברגים כאלה, חסרי בורג וכולי.

אז הם צריכים לדעת שכתוב בזוהר במפורש,

שהאדם ישתגע.

וגם אם הוא לא משוגע כזה שלוקחים אותו עם זריקות וכדורים,

הוא משוגע על פי התורה.

אתה מבין? כי הוא חושב שהוא כבר מקופל.

אבל כשהוא יגיע למעלה הוא יראה מה יעשו לו על זה שהוא ביזה את התורה וחשב שזה איזה סיפור דברים ככה בעלמא.

וכבר מספרים לו ספרות וחרטות וכל מיני דברים.

הוא חושב שהוא מבין.

אוי להם, אוי לנפשם.

ואמרו חכמים זיכרונם לברכה.

כשאדם עוסק בתורה,

מקיפין אותו מלאכים הנבראים מהבל פיו כמלוא עין.

והוא נמצא בתוכן. כמו שסיפרתי לכם פעם משלמה המלך,

שהיה מישהו רשע,

ואז הוא נכנס לאיזה בית כנסת בגלל גשמים, ואז הוא התחיל ללמוד תורשמת תורה,

ואז הוא נשאר קצת, ואז נהיה לו מלאכים,

ואז הוא חזר עוד פעם, ואחר כך עוד פעם.

ככה הוא דחה את כל המלאכים השחורים שהיו מסביבו מהעבירות,

וכל מלאכי השרת הלבנים שנבראו מהבל פיו שבתורה,

כשראה אותו שלמה המלך התפלא מה קרה אחרי שזה השתנה.

ואז הוא הסביר לו, סיפר לו מה היה,

וראה גודל מעלת התורה,

כמה מייצרת מלאכים מסביבו.

מה שלמה ראה את ה...

כן.

ממילא מובן עונש האדם שעוזב את התורה,

ועליו נאמר, שימו לב, ישעיה אומר, ועוזבי השם יכלו.

קליה.

אוי לו אותה בושה, אוי לו אותה כלימה.

מה יעשה האדם ליום פקודה?

יש קץ לעונשו?

יבוא בן אדם ומקש שכר למעלה,

יגיד לו, כדורים, תתתי לך את השכר כבר למטה, לא רצית אותו, מה אתה רוצה עכשיו?

כשנתתי לך את התורה, נתתי לך שכר

של העולם הזה, שאין דבר מתוק ממנה,

ושיש בה את כל הסגולות,

ולא רצית, עכשיו מה אתה רוצה?

ועל מה אתה רוצה?

יש קץ לעונשו?

כפי גודל השכר כן גודל העונש לפורש עצמו ממנה.

עוד אמרו חכמים, זיכרונו לברכה,

כל המרפא עצמו מדברי תורה,

מתרפא, כן?

אייב, אני לא יכול, זה, גמי, אין בו כוח לעמוד ביום צרה.

שנאמר, התרפית ביום צרה, צר כוחך.

כשתבוא הצרה לא יהיה לך כוח לעמוד בה.

למה?

כיוון שהתרפית מן התורה.

והיא את הבשור הקדוש על פסוק זה,

וזה לשונו.

בשעתה דבר נא שתרפי באורייתא,

והולך בדרכים שהן לא כשרות.

כמה,

כמה אויבים זמינים לכבלי מווה לקטגוריה,

כמה אויבים מלאכים.

אפילו הנשמה של ברנש,

שהיא הכוח שלו,

היא מרא דבבולי קבלי דחטיב צר כוחך.

זאת אומרת, היא בעצמה הופכת להיות כביכול האויב שלו.

היא הופכת להיות העונש שלו.

צר כוחך,

התרפית.

מי שמרפא את ידו מן הקדוש ברוך הוא,

והוא לא מתחזק בקדוש ברוך הוא,

אז איך יוכל האדם אחר כך להתחזק בקדוש ברוך הוא?

אבל מי שהוא מתחזק בתורה,

הוא מתחזק באילן החיים ונותן חוזק לשכינה,

ועומדים עליו כמה סנגורים להזכיר אותו לטובה.

וגם על ידי זה נתגבר עול של עובדי כוכבים. אומות העולם שולטים בנו בגלל זה.

כמו שכתוב בישעיה ה', כאכול קש לשון אש.

קש זה עשיו.

אש זה יעקב.

הקש אוכל את האש.

איך יכול להיות כי אכול קש לשון אש?

האש אוכל את קש.

איך יכול להיות שהקש אוכל את האש?

איך עשיו אוכל את יעקב?

אימתי?

כי מעשו את תורת השם שורשם כמה כי יהיה שלא תועיל להם זכות אבות.

אז רואים שאומות העולם שולטים בישראל בגלל שלא לומדים תורה.

עוד מובא במדרש.

הקול קול יעקב.

כל זמן שקול יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות,

אין ידי עשיו שולטות בו.

אם אין הקול קול יעקב,

אז ידי עשיו שולטות בו.

וכך ראינו גם אצל רחבעם בן שלמה.

בדברי הימים ב יב וחזקתו עזב את תורת השם ועליו עלה שישק מלך מצרים ואמר לו הנביא בשם השם

וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות.

ומובא במדרש איכה.

אימתי המלכות של עובדי כוכבים גוזרת גזרה על ישראל ומצלחת.

בזמן שמשליכים דברי תורה לארץ.

לכן אמרתי אתם תראו אוי ואבוי מה יקרה אם יגייסו חרדים בכוח לצבא.

שנאמר

וצבא תינתן על התמיד בפאשה ותשלח אמת ארצה.

זו התורה.

דכתיב אמת כנה ואל תמכור.

וכתוב זנח ישראל טוב אויב ירדופו.

אויב ירדפו.

סליחה. אויב ירדפו.

אם זונח ישראל את הטוב שזה התורה אין טוב אלא תורה כי לקח טוב נתתי לכם.

אויב ירדפו.

אם רואים שאויב מצליח לרדוף אותנו זה בגלל חסרון התורה.

וכתוב וייסעו ויחנו ברפידים.

מה כתוב? רפו ידיהם מן התורה.

ויבוא עמלק מיד בשביל שרפאו ידיהם מן התורה.

גם אדם שמתרפא מן התורה ומתבטל מן התורה נידון בגיהנום עבור זה החטא.

כמו שאמרו חכמים זיכרונו לברכה כל הפורש עצמו מדברי תורה נופל בגיהנום.

שנאמר אדם טועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח ואין רפאים אלא גיהנום.

גם הוא נזוף לפני המקום כמו שכתוב באבות.

כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף.

וכתב רבנו יונה באיגרת התשובה

כשבני אדם פוסקים ממלאכתם ומעסקיהם והולכים לבתיהם

או יושבים בקרנות

כשהם בטלים ומסיחים בדברים בטלים רעתם רבה בחטאתם כבדה מאוד

לפי שהם מבזים את התורה שאילו היו מאמינים

שאין תכלית למתן שכרה למה לא ישיבו רגליהם ל...

הלא האדם זריז ואצבע רגליו למלאכתו ולעסקיו ויודע כי הכל האוול ואיך ישכח חיי העולם הבא ולא ייתן חלק ביום מן הימים או שעה מן השעות ללמוד ואל יאמר בליבו

עוד עת לעשות לשם לקרוא בתורה ולעשות צדקה ומעשים טובים אשם הוא אשום אשם לשם

מה אמרו חכמים זיכרונם לך מה שאמר הכתוב כי דבר השם בזה זה מדובר על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק

זה נקרא בוזה דבר השם אז אם אדם יאמר אני לא למדתי ואני לא יודע ללמוד

יש לו עכשיו את ההזדמנות של חייו ללמוד שבעה דפים גמרא בגרסה

בגרסה לגרוס לקרוא ואפילו לא מבין תקבל שכר גדול על זה ובשנה אחת יסיים ש״ס

על כן חייב כל אדם לתקן מקום בביתו צריך שתהיה לו פינה ספרייה ללמוד שם הלכות או מקרא כל אחד לפי ערכו

אני למדתי בתחילת התשובה את כל ספרי החפץ חיים

בהרבה מהדרשות שלי בניתי גם על דבריו

אבל כל מה שהוא אמר כמעט עשיתי

הוא אמר לבנות חדר שיהיה לו מקום עשיתי ספרייה

אמרתי לעשות חדר אחד לאורחים עשיתי חדר אחד לאורחים

כל מה שכתוב צריך לעשות

מה זה בית גדול? יש לי בית קטן 80 מטר

80 מטר, רק הרחבתי אותו טיפה, מה? כן,

זאת אומרת

על כן חייב כל אדם לתקן מקום בביתו ללמוד שם הלכות או מקרא כל אחד לפי ערכו

וכאשר יפנה מעסקיו ומדי עוברו ממלאכתו

וכאשר יפנה מעסקיו יתפנה מהם

וכשהוא עובר כבר מן המלאכה יסור שם על המקום שהכין לשנות או לקרות

ובתקנה הזאת יפליא עצה לנפשו לחסוך אותה מנישה אחת ויחשוב על קיצו ויבין לאחריתו

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה, הסתכל בשלושה דברים

עד כהן לשון רבנו יונה נזכר לעיל

אתה בא הביתה?

כנס לספרייה,

סגור ותגיד לאישה עכשיו אני מת

בעוד שעתיים, שלוש, ארבע אני אחיה,

תחיית המתים.

אדם כי ימות באוהל

אדם ממית עצמו בועלה של תורה בשעה שלומדים תורה צריך להיות כמו מת

מת זה אין פלאפונים אין אף אחד בעולם יושב ולומד מחובר לקדוש ברוך הוא באינפוזיה

זה הדבר שיציל את האדם

והנה במה יהיה לימודו?

פשוט הוא.

אנשים טרודים שאין להם הרבה שעות ללמוד רק איזה זמן צריך ללמוד הלכות הנוגעות למעשה המבוערים בשולחן ארוך

ולאשכנזים הוא אומר החפץ חיים בחיי אדם וחוכמת אדם שזה פוסקים של האשכנזים

חיי אדם ולהתבונן בהם בכל העניינים שמזדמנים לו איך להתנהג

חייב ללמוד כל הדברים שהוא נתקל בהם וחייב להתקל בהם

וביותר צריך להיות בקיא בילכות שבת

כי זה יתד שהכל תלוי בו

ולהתבונן בעצמו בעת הלימוד

איך ייתן עצה לעצמו אם יזדמן לו זה העניין למעשה.

כשהוא לומד אז הוא צריך להתבונן בעצמו מה יקרה. אם יהיה לי מקרה כזה וכזה מה אני עושה?

ואז הוא כבר יכין את עצמו לקראת כל המעשים שיבואו לפניו.

ואם הוא איש שאינו יכול ללמוד שולחן ארוך או חיי אדם לעצמו היום אין סיבה כזאת

כי יש היום שיעורים בכל מקום.

מדובר במדינות שלהם לא היה מצוי אבל היום אין תירוץ כזה יש היום שיעורים למתחילים למתקדמים למה שאתה רוצה יש היום שיעורים בדיסקים הכל בכל הרמות בכל השפות אין שום בעיה אבל אם הוא לא יכול אומר יראה לשכור רב לעצמו לזה תיקח אברך שלם לו כסף בשביל מה אתה מרוויח שיהיה לך עולם הבא בסוף

שלם לו כסף וילמד איתך. היום אנחנו מסדרים חברותות בחינם רק תלמד

חברותות בחינם אתה רוצה?

מסדר לך אתה רוצה?

מסדר לך אתה רוצה?

מסדר לכם למה לא?

מסדר לך חברותה בחינם

מה?

בכל מקום יש תביאו לי עכשיו פתקים

אני מסדר לכם

גם אלה ששומעים אותי יכולים הנה אני כבר אומר להם את הטלפון לצלצל ישר

לרב ידלר אהרון מספר הטלפון נגיד שאתה שלחת אותנו?

כן הנה זה מוקלט 050-414-1386

ויסדר לכם חברותות ובזמן שגם זה אין ביכולתו הוא לא יכול לשכור רעב או ללמוד ילמד על כל פנים מקרא

או שיאמר תהילים אבל לא יישב בטל

כי בטלה מביאה לכמה מידות מגונות

במרגיל עצמו שלא לשם בטל בחיטות הפנויות אשרה ואשרה חלקו

והיה לי פעם נהג

שאמרתי בדרשה שבן אדם יכול להגיד גם פסוק ולחזור עליו כל הזמן ומקבל שכר שלומד תורה

אז נתתי דוגמה בראשית ברא אלוקים את השמיים את הארץ בראשית ברא אלוקים את השמיים את הארץ בראשית ברא אלוקים את השמיים את הארץ בראשית ברא אלוקים את השמיים את הארץ בראשית ברא אלוקים את השמיים את הארץ אתה הולך בדרך כל מקום תגיד

בראשית ברא אלוקים תשומם את הארץ

יום אחד אנחנו נוסעים ואני מדבר איתו, הוא לא עונה לי

אני מדבר איתו, הוא לא עונה לי. אני אומר, מה אתה חירש? אז הוא עושה לי, מה אני שומע?

בראשית ברא אלוקים תשומם את הארץ

כל הנסיעה

אנחנו נוסעים, חוזרים מההרצאה, הוא מרביץ, בראשית

רבותיי,

ערך התורה לא יסולא בפז

חבל על כל רגע, ללכת תמיד עם ספרון קטן.

יש פורמט עם כיס,

כמו שהייתי הולך כשהייתי חוזר בתשובה בהתחלה,

תמיד עם ספר בכיס. אין מקום שאתה נתקע, פותח ישר.

הייתי עובר על הקיצור שולחן ארוך,

יש קיצור שולחן ארוך בפורמט קטן,

וכל הזמן אתה לומד. עוד הלכות, עוד הלכות, עוד הלכות, עוד הלכות, וככה אתה יודע את כל התורה,

לומד, לומד, לומד. לא זוכר, חוזר עוד פעם,

יש עניינים, פותח עוד פעם, מסתכל על המקום, על המקום. לא מוצא מה שכתוב, יש היום טלפונים, רבנים,

הלו, מה זה, מה זה, צ'יק צ'אק היום, צ'יק צ'יק צ'יק צ'יק צ'יק צ'יק צ'יק צ'יק צ'. הרב שמשיח יבוא, ושם ידעו שזה טוב וזה נכון וזה, או שיהיה כאלה שעוד לא ילמדו. שיבוא משיח, כל העולם ישר ידע את האלוקות ביום אחד. ודאי, ביום ההוא יהיה השם אחד ושמחה.

רבי חנניהו הראשי אומר.

רצה כאלה שמותו כוסר, נפיק ככה רבי נתון עצמאות.