חפץ חיים נדחי ישראל פרק כז מאכלות אסורות
תאריך פרסום: 04.07.2012, שעה: 06:23
4-7-12
פרק כ"ז נדחי ישראל החפץ חיים.
בו יבואר ענין מאכלות אסורות.
הנה איסורי מאכלות אסורות בין איסור דם בין איסור חלב בין איסור גיד הנשה בין איסור נבלות וטרפות, בין איסור בשר בחלב, וכל שכן איסור חזיר ושאר סימנים טמאים ידועים בדרך כלל לכל איש ישראל בקטן כגדול. ומאד צריך ליזהר בזה, ולא יועיל בזה כל האיצטדקאות שהיצר מטעה בזה, כי כשהאדם עובר על זה הוא רשע מן התורה ופסול לעדות ולשבועה, כי על כזית ועל כל כזית וכזית של איסור יש לאו בפני עצמו, אומר על מצוות לא תעשה, והאלהים יביא את האדם במשפט על הכל, אז הוא גם רשע מן התורה ופסול לעדות ולשבועה, ועובר על כל כזית איסור לאו בפני עצמו, והאלהים יביא את האדם במשפט על הכל, וגם בעולם הזה לא ינקה אדם לבסוף על ידי זה, כמו שיתבאר בסמוך, ומה שכתבנו שיעור כזית הוא רק לענין חיוב מלקויות, דהיה חייב ל"ט מלקות בבית דין על כל כזית, וכהיום שאין לנו רשות לזה, אעפ"כ בודאי יקבל לבסוף הכאות גדולות יותר מזה בבית דין של מעלה, אבל לענין איסור אין צריך שיעור כלל, כדי לעבור איסור אפילו טעימת משהו מן האיסור הוא גם כן אסור מן התורה, ואפילו לטעום רק מן המרק של האיסור גם כן איסור תורה, כמו שמובא בגמרא ובשולחן ערוך.
וידעתי את טענת היצר שהעובדי גילולים לא יקרבוהו ליתן לו פדיון כשהוא מתנודד בכפרים אם יראוהו שהוא מובדל מהם ולא יאכל עמהם, אז יש טענה כזאת ליצר הרע, זאת טענת הבל, דהלא נפסק ביורה דעה סימן קנ"ז, כמו קנס כמעט, קנז, דאפילו היכא שכופין אותו שיעבור על לאו מחוייב ליתן כל אשר לו ולהשאר עני ואביון ולא לעבור על לאו דאורייתא, אז אתה אוכל בשביל לא להיות עני, ואתה מחויב להיות עני בשביל לא לאכול, ואפילו אם יכופו אותו. ואף שעל ידי זה יהיו כל אנשי ביתו עטופים ברעב, ועל אחת כמה וכמה בזה שאין אדם כופה אותו רק שהוא חושש שלא יקרבוהו, אם כן חמדת הממון מעבירה על דת התורה, בודאי בכלל רשע הוא, והוא נקרא בפי חז"ל בשם מומר אוכל נבלות לתאבון. וגם זהו טעות בעצם, דהלא יכול להשתמט ולומר להם שכעת אינו רוצה לאכול, או שהוא מתענה היום, או שהוא חולה במעיו, ככה יתרץ להם, והרופאים אמרו לו שקשה לו אכילת בשר, וכה"ג איזה תירוצים ולא יהיה שנאה עליו, ז"א מותר לאדם לא לומר את האמת במקרים כאלה להנצל מן האיסור, ואז הוא יבוא יגיד, מה אבל אסור לשקר, אסור לשקר, לא מותר בשביל לברוח מן האיסור ואין ברירה - מותר, אתה גם יכול אם אתה כזה צדיק שמוכן לאכול נבלות וטרפות רק לא לשקרן, ישקרן, כשאתה אוכל נבלות וטרפות ואומר שאתה לא משקר, איך אני אשקר, אז ישקרן, אתה יכול להגיד שהרופא אסר עליך ותתכוון שזה הרמב"ם, כי הרמב"ם אסר לאכול נבלות וטרפות ואז לא תשקר ישקרן.
ואכילתו שהוא צריך לאכול לחם וכדומה, טוב יותר שיאכל בדרך שלא בפניהם ותמיד כשבא אצל הגוי יהיה כבר שבע כדי שלא יהיה להם פלא עליו על שאינו משתתף באכילתם. ואם הוא רוצה גם ישיר איזה שיריים של אוכל פה בצד בשביל שיראו שהוא אכל כבר.
ואפילו אם רואה שתירוצו אינו מתקבל עליהם או לפניהם, אני רואה שיש בשורות טובות, הא? יש בשורות טובות, עוד לא? יבבי. ואפילו אם רואה שתירוצו אינו מתקבל לפניהם, ואין נותנים לו פדיון עבור זה, גם כן לא יפול לבו עליו, וידע כי כל זה נסיון לו מן השמים שמנסים אותו כדי שיודע כוחותיו הפנימיים אם הוא מהרהר אחר הנהגתו יתברך, ואם יעמוד בנסיון יהיה לעתיד לבוא לנס ותפארת, יציגו אותו לפני כל כמי שלא התפתה אחר הממון ומכר את התורה ואת אלוקיו, ואם יעמוד בנסיון יהיה לעתיד לבוא לנס ותפארת, כמו שנאמר במן, "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך" ופירש בזוהר הקדוש, שזה שכתוב לנסותך, הכוונה להגביה אותך על הכל כמו נס להתנוסס. וגם בעולם הזה בודאי ה' יתברך הנותן לחם לכל בשר, בודאי יזמין לו פרנסתו ממקום אחר.
גם אל יתפתה האדם ביצרו שזה נוגע לו לסכנת נפשות כשהוא נושא משא עליו או הולך בין הכפרים כמה ימים ולא יאכל בשר, הוא אומר שמע, אני פוחד שאני אמות, אני כל כך הולך בדרך בלי בשר, אני לא אחזיק מעמד, זה סכנת נפשות, סכנת נפשות, וזה טעות מצידי צדדים, אחד, כי אפילו אם היה נוגע לו לסכנת נפשות ממש היה צריך לו לשקול במאזני שכלו ולעיין הרבה כל כזית וכזית שהוא אוכל אם הוא מוכרח לזה, בסכנת נפשות ממש שהוא הולך למות, כמו שמעיינים לענין אכילת חולה ביום הכיפורים, שאם יש חולה שהו אמסוכן ביום הכיפורים מותר להאכיל אותו אע"פ שזה כרת, אבל זה סכנת נפשות, אז זה דוחה, אז צריך לעיין כמה יאכל שיהיה פחות מכשיעור שלא יתחייב. דמה לי איסור כרת מה לי איסור לאו, שניהם איסורים. ואם די לו להמלט מסכנת נפשו ע"י כזית אחד או פחות, והוא אוכל עוד, הוא רשע מן התורה ופסול לעדות ולשבועה, זה לא פשוט היום לקחת עדים לכתובה, יש כאלה שהם פסולים מהרבה סיבות, ואנשים לא יודעים, לכן החכמים משתמטים מזה, למה כי הם לא סומכים על עצמם שהם כשרים להיות עדים, אז זה לא רק במאכלות אסורות, זה גם גזלן וכדומה.
ועוד, הלא אין אדם כופה אותו שישא משאות כדי שיבוא לידי סכנה ויוכרח לאכול בשר, כי אם הרצון העצמי שהוא רוצה להשתכר ולא להיותעני, אבל זה לא בכלל סכנת נפשות, אף אחד לא אמר שאתה מוכרח להסתכן בנפשך בשביל להשתכר ולא להיות עני, ומוטב לו לאדם להיות עני בעניים וגורף ביבין ובזוי באנשים ולא לאכול מאכלות אסורות ולהיות לנצח רשע לפני המקום. אז כל שכן הזמרים הפושעים שמחטיאי הרבים שאין להם חלק לעולם הבא, פסולים מכל הפסלות שרק יכול להיות. ומוטב להם להיות עניים שבעניים וגורפי ביבין, זה מה שהם עושים עכשיו בעצם, ובזוי שבאנשים, וזה גם מה שהם כרגע, רק מרוב השכרות שיש להם של הממון וההערצה האלילית של הטפשים אז הם לא מרגישים שהם בזבל.
ועוד שזה טעות מעיקרו שאינו נוגע כלל לפיקוח נפש, כיון שאנחנו רואים שיש הרבה עניים ומרי נפש שהם יושבים בבית האסורים ואין להם רק לחם ומים, וגם זה על פי הדחק, ואעפ"כ הם חיים זמן רב מאד, אז מה אתה מפחד? העניים לא מתים מרעב, אז מה אתה פוחד? ולא תאמר שזה שיושב בבית האסורים יושב על מקומו, הוא לא עמל ויגע, גם זה אינו, כידוע שהאדם העמל ויגע באיזה ענין העמל יועיל יותר לבריאות של הגוף מהמנוחה, וכמו שתראה זה בעניים שנושאים משאות בעירות שבטבען הם בריאים הרבה יותר מאנשים עשירים שהמאכל אצלהם הרבה יותר בטוב, והאכלנים חולים יותר מאלה שלא אוכלים, והכל זה מחמת שהוא עמל הרבה בעבודה, כמו שאמר קהלת מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון. ולבד מזה, גם כן זה לא נקרא מן התורה פיקוח נפש, כיון שהוא לא מגיע למיתה ממש, רק הכוחות יחלשו ע"י ה משאות לטענתו, אז זה לא תירוץ טוב.
הכלל אומר באלו הענינים, שלא יועיל שום תירוץ, שום טצדקי בעולם שיהיה מותר לו לאכול מאכלות אסורות, ורק היצר הרע מטעה את האדם פעם ראשונה ושנהי בזה לומר שהוא אנוס, ומרשה לו לטעום המרק של התבשיל האסור, וכיון שהוא מרגילו בזה הוא מורידו עוד מדרגה שאולה ומרשה לו לטעום קצת מן הבשר בטענה של שטות, שעכשיו כבר אומר לו היצר בין כך ובין כך כבר נטמאת, אז תאכל למלא את נפשך כבר, אכלת אותה - תאכל עד הסוף. ובאמת הוא טעות, וכי משום שאכל שום ישוב ויאכל שום ויהיה ריחו נודף יותר? מי שאכל שום ויש לו ריח רע, אז מה יאמר, כבר אכלתי שום אז הוא יאכל עוד שום שהריח יהיה נודף עוד יותר? והלא כתוב אל תרשע הרבה פן תמול בלא עתך, אז מה מותר להרשיע מעט? אל תרשע הרבה, אלא אם רשעת מעט אל תאמר אני ארשיע עוד, כבר הרשעתי, אל תרשע הרבה פן תמות בלא עיתיך, וגם האיסור הוא חמור עוד יותר, עד שמרגילו פעם שניה ושלישית נעשה לו כהיתר, כמו שאמרו חכמים ז"ל, עבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר. וזה לא רק על מאכלות אסורות ממש, זה גם אדם שאוכל בלי מעשרות, בלי תרומות, אוכל תבל, לא בודק מה הוא אוכל, נכנס לכל מקום, ראיתי שזה כשר, ראיתי אחד עם זקן, ראיתי שדתי אכל שמה, כל מיני תירוצים שטויות, שטויות. צריך לבדוק שההכשר הוא טוב, בהכשר של בד"צ טוב שמפורסם לכל שאין בעיה.
ובעבור שאני יודע שנעשה זה האיסור כהפקר בארצות הרחוקות בעיני איזה אנשים ההמונים ה מתנודדים בעוונותינו הרבים, הוא מדבר על נדחי ישראל אלה שנדחים בארצות הרחוקות, אומר החפץ חיים, אבל היום גם בבני ברק ובכל מקום נמצאים אנשים שמזלזלים במאכלות ובדברים כאלה ולא נותנים דעתם. ויש כאלה בשביל לקנות בזול הולכים לשוק וקונים שמה ולא יודעים אם זה ערלה או לא ערלה הפירות וכו' וכו', וסומכים כן זה בסדר, זה תנובה, זה גויאבה, זה כל מיני קשקושים, מבלבלים לעצמם את המח. וזה נעשה הפקר לכן מוכרח אני להרחיב קצת את הענין ולהעתיק לפני הקורא את גודל האיסור שיש במאכלות האסורות, ואח"כ נעתיק את גודל העונש שיש עבור זה לנפש ולגוף, ואח"כ את גודל השכר שיהיה למי שנזהר מזה.
כי הנה ידוע שבהמה הנשחטת בסכין שאינו בדוק כדין התורה היא נבלה גמורה, אתם יודעים, יש בעיות בענין עופות ששוחטים אז שוחטים, 20-25 עופות, זז זזז זזזז זה במהירות משהו, ולפעמים אפילו יותר, ולא בודקים את הסכין, ויש מקומות גם אם מוצאים שהסכין נפגמה אז לכאורה מהבדיקה הקודמת עד עכשיו אי אפשר לאכול, כי זה ספק, אנחנו לא יודעים באיזה שלב זה הסכין נפגמה, ולא כולם פוסלים את מה שעבר, מי שמתמצא קצת בהשגחות יודע איזה בעיות יש שמה, לכן זה לא פשוט, וצריך להיות בודק על גבה, וצריך לבדוק סכינים וכל מיני דברים, אבל זה תעשייתי בצורה מחרידה, אז לכן יש כאלה שלא אוכל בשום אופן רק משחיטה פרטית, החרדים של החרדים פה רק שחיטה פרטית, אבל יש כשרויות שמריצים במהירות אדירה שזה לא הגיוני גם, ויש כשרות כמו של הרב לנדא, שאצלם זה נעשה במתון מתון, נגיד יש כאלה ששוחטים 110 ראשי בקר בשעה, תקשיבו מה אני מדבר, ואצלם שוחטים 30-40 מקסימום, ואצלם לא ימצא חלק כל הזמן ואצל האחרים אין הגבלה על חלק, והם שוחטים באותו מקום. ויש פעמים שבמועדים אין בכלל בשר, למה כי לא יוצא חלק, אבל יש כאלה שהכסף קודם לכשרות, ואצלם אף פעם לא חסר שום דבר, ויש כאלה שיש להם כשרות על כל דבר, גם מה שאחרים מסכימים להכשיר יש להם כשרות, איפה שאתה רואה שיש כשרות על כל דבר בלי שום הגבלה - תחשוש.
ש. על כל שחיטה צריך לבדוק את הסכין?
הרב: לא, אבל צריך לבדוק ולראות ואם נפסל אז צריך לפסול את הקודם. תלך פעם לראות, הכי טוב, כמו שאני הלכתי מספר פעמים, הכי טוב, תלכו לבדקו את הנושא, זה חשוב מאד, צריך גם לבדוק מעשית דברים ולא רק בספר, ולא סמוך על סמוך, לך תראה, תראה מה ההבדלים, כנס להשגחה כזאת השגחה כזאת, תראה, תתעניין, תרחרח, לא בעיה, אם תרצה אני אפנה אותך איך עושים, כדאי לכם לעשות טיול מאורגן, תארגנו איזה רכב שתיים, תסעו תראו תכירו במשחטות, אפשר לתאם, כן למה לא?
ש. אנשים לא מודעים לזה
הרב: נכון, יש באינטרנט אפשר לראות גם כן , מראים כל מיני שחיטות וכל מיני דברים, יש גם שמראים מי לא עושה טוב ולא עושה כהוגן, יש גם סרטים שמראים הפוך, בקיצור צריך להכנס לתחום, אם לא נכנסים לתחום לא יודעים שום דבר.
בקיצור, והנה ידוע שבהמה הנשחטת בסכין שאינו בדוק כדין התורה היא נבלה גמורה, שמעתם? בהמה הנשחטת בסכין שאינו בדוק כדין תורה, לא שהיא פגומה, זה ברור שזה נבלה, לא בדוק כדין תורה היא נבלה גמורה, יש על כל כזית וכזית לאו בפני עצמו משום נבלה. ואם היא נטרפת קודם מיתתה כמנהגם של הגויים שמכין אותה במח, יש עליה לאו משום איסור טרפה, שהיא נקובת המח, אפילו אם היו שחוטים אותה אח"כ, וכל שכן אם מתה מעצמה אח"כ אפשר שחל על זה עוד איסור נבלה גם כן, וצריך עיון בפוסקים אם יש על זה שני לאוין או לא. ומה לכם יותר מהסיפור של הבן אדם הזה שהיה כשר בעיני רבים וכולם סמכו עליו בעיר מאנסי בארה"ב שהאכיל את כל העיר במשך שנים נבלות וטרפות, במודע ובמכוון היה קונה בזול את הבשר מהגויים והיה מוכר להם את זה כחלק, וכולם סמכו עליו, כל אמריקה היתה באבל. נו
ש. בגלל ממון?
הרב: רק ממון, רק ממון. וגם מצוי גם כן, אתם צריכים לקרוא את הספר כור ההיתוך, יש בארגון שופר אתם תבהלו, על שני יהודים שמכרו נבלות וטרפות לעיירות שלמות, מה היה בדינם בעולם העליון, מה קרה, ספר אמיתי, סיפור מעשה אמיתי מזמן המגלה עמוקות, חובה לקרוא את הספר הזה, כור ההיתוך. אני חזרתי בתשובה עוד פעם בגלל הספר הזה, ברצינות.
וגם מצוי גם כן שהמפקיר את נפשו לאכול נבלות וטרפות, אוכל מן הבא בידו ואפילו אם יזדמן בתוך זה איסור חלב גם כן לא יקפיד על זה. וגם מצוי שהמפקיר נפשו לאכול נבלות וטרפות אוכל מן הבא בידו, ואפילו אם נזדמן לו בתוך זה איסור חלב שזה איסור כרת, גם כן לא יקפיד על זה, ועל איסור חלב יש לאו וכרת כמו שמפורש בתורה, ועל ענין כרת ידוו כל הדווים שנכרת נפשו ממקור החיים העליונים, ואם החלב הוא מבהמת נבלה וטרפה אז חייב על זה משום נבלה וטרפה ומשום חלב, כמו שמפורש בהרמב"ם פרק ז' ממאכלות אסורות שהוא לוקה משום שני האיסורים. דרך אגב פה בארץ נתפסו כבר כמה פעמים שחיטות של ערבים שהם זייפו שקיות של כשרויות ושחררו את זה לציבור, וחוץ מזה יש גם דין של בשר שנעלם מן העין. אני כשבדקתי את הנושא של הכשרויות במשך ארבעה חדשים בנוגע לכשרות מסוימת, וגיליתי שהיא על הפנים ה' ירחם, אז התברר שנוסעים עם משאיות, ויש כאלו שבדרך מעלים גם כן דברים נוספים, אבל אצל הרב לנדא לדוגמא, משאית יוצאת עם פלומבה, וגם מה שמוכרים לך זה עם פלומבה, וגם כותבים לך כמה המשקל בדיוק, תאריך, שעה הכל, ז"א כשאתה מקבל את המוצר אז יש לך פירוט מדויק על הכל, לא נותנים לזה שיהיה בשר שנתעלם מן העין, יש סיפור במטוס שהיה שבן אדם קיבל גלאט כשר, והשני לידו ישב לא היה גלאט כשר רגיל, והיה צריך ללכת לשירותים, ואח"כ הוא חזר והוא לא רצה לאכול את מה שהוא אכל בגלל שהוא השאיר את זה בלי השגחה, והוא חשש מדין בשר שנתעלם מן העין, כי הוא לא שם לב מה קרה, בסוף התברר שבאמת ההוא החליף איתו.
ש. הסיפור הזה על אבא שלי
הרב: על אבא שלך? אז יש עוד סיפור כנראה, מתי זה היה?
ש. לפני שנולדתי
הרב: לא, אני מדבר על לפני כמה שנים, אבל בסדר, מה הסיפור של אבא שלך?
ש. אותו סיפור, ממש אותו סיפור, ואז שהוא שאל, היה גוי מקדימה, הוא שאל אותו, זה היה בספרדית, הוא שאל אותו מה אוכל זה? אז הוא אומר לו אוכל, אבא שלי תמיד הקפיד לאכול כשר גם כשהיה חילוני, אז הוא אמר זה אוכל כשר, אז הוא אומר לו פוליאה דאג'ר, זה נשמע אותו דבר, אוכל מאתמול? הוא אומר לא, זה אוכל כשר, אח"כ אבא שלי הלך אז הגוי החליף כי רצה לראות איך הוא מתנהג ואבא שלי לא רצה לאכול.
הרב: יפה מאד.
ש. אבא שלי למרות שהיה חילוני הוא מעולם לא אכל אוכל לא כשר, הוא היה לומד בבית ספר של גויים, הוא היה, היו מקבלים שם סנדויצ'ים עם חזיר, ואבא שלי בתור ילד היה מוכר את זה בתמורה לקלמר, עפרונות...
הרב: יפה מאד
ש. למרות שהיה חילוני והיה חי בין גויים
הרב: ועיין ביורה דעה סימן ס"ד, סימן סיעתא דשמיא, שיש הרבה דינים באיסורי חלב, ומי שרגיל לאכול עם העובדי גילולים במאכליו בודאי בהמשך הזמן בא לידו אחד מן המינים שחייב עליהם כרת, וגם אפילו יהיה בקי בדיני איסור חלב, ויודע שהיה בכל כוחו נזהר מהן, על כל פנים אוכל החוטים שצריך לנקרן משום חלב, וגם מצוי שאוכל האחוריים שיש בהן גיד הנשה, וכל זה מלבד איסור דם, למה? כי הם לא עושים הכשרה. ראה כמה איסורים חמורים יכול לעבור כשהוא אוכל עם הגוי בסעודה אחת, וכל שכן חס ושלום מי שהורגל בזה, ובודאי יש לו כמה מאות של לאוין של נבילות וטריפות של חלב, של גיד הנשה, ולפעמים גם חזיר, וגופו מתפתה מאיסור, ובהמשך הזמן אוכל גם כן מיני דגים טמאים וכל מיני שקצים ורמשים, אוי לו ואוי לנפשו, שכל אלו הדברים מטמאים להנפש, כמפורש בתורה "אל תטמאו בכל אלה". ואפילו אם אוכל רק התבשיל שנתבשל בקדרה עם אחד מאלו הדברים, גם כן אסור מהתורה משום טעם כעיקר כידוע, ואפילו אם לא בשלו בה עתה בשר כלל, הלא ידוע שמטילין בה על כל פנים שמנונית של חזיר או חלב ושמנונית של נבלה וטרפה ושאר מינים האסורים, במקום שמן מן הצומח הם שמים שמן מן החי.
ואפילו אם אירע, דרך אגב בגלל זה לוקחים סירים שבאים מחו"ל ומגעילים אותם ואח"כ מטבילים אותם, למה - כי הם מורחים אותם בשמנונית שישארו כמו שהם שלא יחלידו, אז הם שמים בזה שמן של חזיר. בבזוקה של פעם אמרו לנו שהיה חזיר, סימן של חזיר, בבזוקה של פעם.
ואפילו אם אירע במקרה שלא הטילו עתה בתבשיל שמנונית כלל על כל פנים אסור התבשיל משום שהקדרה עצמה היא של איסור, אם בישל בזה ממעת לעת אז גופא דבר איסור בקדרה, על כן השומר נפשו ישמור עצמו ממאכלות אסורות ויהיה לו טוב בעולם הזה ובעולם הבא, כמו שנבאר בהמשך. עכשיו לא רק זה יש גם עוד בעיה של בישול גויים, שהבישול של גוי אפילו אם הוא בישל משהו שאין בו בעיה זה גם בעיה, נגיד גוי מבשל לך דג, אתה נכנס למסעדה דגים ומאחורי המסעדה יושב סיני לדוגמא, מסעדה סינית, והסינים מכינים לך את התבשיל, ואין משגיח או שהמשגיח הוא אשכנזי והוא דואג רק להדליק, לספרדי זה לא מספיק, צריך שיניח גם את הסיר, או את המחבת, אז יש בעיה של בישולי גויים.
ש. אסור לערבב גם?
הרב: לא.
אך אם הוא שוכב לדוגמא, מה קורה כשהוא שוכב בבית חולים של גויים, ואמרו לו הרופאים שהוא מוכרח לאכול כל יום קצת בשר או על כל פנים תבשיל של בשר ואם לאו הוא יהיה בסכנה ואין מי שיבשל לו, בשביל זה בבתי חולים אפילו פה בישראל, יש אגודות ועמותות שמ חלקות אוכל כשר כל השבוע למי שמבקש, וגם בשבת נותנים חלות ויין ודגים וכל מיני דברים, אז יש עמותות מיוחדות שנותנות בבתי חולים פה בישראל, מי שלא סומך על הכשרות של בית החולים שזה רבנות בדרך כלל, אז בתבשילים בד"כ כן, כי בדברים היוגורט או דברים כאלה אתה יכול לראות אם זה בהשגחה של בד"צ או לא, אז מכל מקום גם פה בארץ יש. בחו"ל שנמצאים אצל הגויים ואין דבר כזה, אז מה יהיה הדין, מה יעשה אדם שהרופאים אומרים לו ככה שאם הוא לא יאכל חתיכת בשר או תבשיל של בשר אז הוא יהיה בסכנה, ואין לו מי שיבשל לו רק מה שמצוי שם, אז עליו להקטין את האיסור, שלא יאכל את האיסור עצמו רק המרק או התבשיל בלבד. ודע, שכשם שאסור לאכול בעצמו דבר איסור, אז שלא נחשוב שאסור רק לאכול, שימו לב, אסור להושיט לחברו ישראל שום דבר איסור או לסייע לשום דבר שאסור לו לעשות, ועוברים בזה "ולפני עור לא תתן מכשול". ואפילו לקטן אסור להושיט דבר איסור מן התורה, מזה שכתוב בשרצים "לא תאכלום" והפסוק הוא יתר שם, וקיבלו חכמים ז"ל שרוצה לאמר לא תאכלום לקטנים, אז לא תאכלום לא תאכילום לקטנים, והוא הדין בשאר דבר איסור.
ואמרנו שהלכה בשו"ע שאם אדם יודע, אם יבוא עני אליו הביתה, והוא יודע שהוא יאכל בלא נטילת ידיים, אין לתת לו שום דבר. אין לתת לו.
עכשיו, לתת בידיים זה בעיה, בחתונה שאדם מזמין, אדם שמזמין לחתונה ובאים חילונים, אמנם זה לא נתינה בידיים שהוא נותן לו מיד ליד, אבל יש הסוברים גם אם אתה מגיש לו את זה מניח לו את זה לפני, אז זה בעיה. אז יש אומרים שללכת לפני כשהם עושים את ההזמנה של כל המנות, ולהקנות את זה לכל האלה שיבואו, שזה לא יהיה שלו כאילו, הוא מקנה את זה לכל מי שיבוא, מי שיבוא זה אצלו, ומי שאכל - אכל משלו, הוא לא אכל מזה שעשה. אז לכן זה לא פשוט, לא פשוט לתת איסור למישהו למסור לו, להושיט לו, ואפילו לקטן. קטן פחות מגיל 13. אז זה בינתיים פרק כ"ז,
ובפרק כ"ח נלמד על גודל העונש של מאכלות אסורות (אחרי התפילה).
רציתי לפרסם נס שב"ה היה בזכות שיעורי התפילה שהרב שליט"א העביר (אוחילה לאל shofar.tv/lessons/17472) אבא שלי היה חייב כספים (ל"ע) לכמה אנשים מסיבה מסוימת הוא לא היה מוכן להחזיר להם (רח"ל) ולמרות שהסברנו לו: שזה חמור וצריך להחזיר! בכל מקרה התעקש שלא להחזיר. העצה היחידה שמצאתי זה רק להתפלל. וברוך השם בזכות התפילות הוא החליט להחזיר את הכספים ובאמת מקיים את הנאמר ומחזיר להם בתשלומים. תודה רבה להשי"ת ולכבוד הרב.
לכבוד הרב אמנון יצחק שליט"א, ב"ה רציתי לשתף את כבוד הרב בכמה מקרים מרגשים שזכינו לראות בזכות ברכותיו הקדושות: לפני זמן מה, נכדתי הקטנה אושפזה בבית מרפא בעקבות וירוס קשה (ל"ע). ביקשתי מהרב לברך אותה, וברוך השם, בזכות הברכה, היא החלה להתאושש וחזרה הביתה מוקדם מהצפוי, הרבה לפני הזמן שהרופאים העריכו. בנוסף, גיסתה של כלתי היתה במצב קשה והרופאים קבעו שעליה לעבור ניתוח דחוף (ל"ע). ביקשתי מהרב ברכה עבורה, וכבר ביום למחרת, לפני הניתוח, ערכו לה צילום נוסף. להפתעת הרופאים, הכל נעלם כאילו לא היה, והם עמדו משתאים. הם הגדירו זאת כ"נס של חנוכה"! אנחנו מלאים שמחה והכרת הטוב לבורא עולם על הניסים הגלויים שזכינו להם. תודה רבה לרב על הברכות, התמיכה, ההדרכה והמסירות האינסופית שלו למען עם ישראל. תודה לך על כך שאתה עבורנו מקור השראה אדיר, המקרב אותנו לעבודת השי"ת מתוך שמחה, אמונה ויראת שמים. אני פונה לכל אדם באשר הוא: בדור המורכב שלנו, הצמדות לרב צדיק כדוגמתך, והדבקות במידותיך, הן בדרך להתחזקות רוחנית אמיתית ולקבלת כוחות להתמודדות עם אתגרי החיים. תודה לך הרב שאתה מאיר לנו את הדרך בעצות טובות וכלים לעבוד את השם יתברך מתוך שמחה וביטחון. מתפללים ומבקשים: יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתן לך כוחות אדירים להחזיר את כל עם ישראל בתשובה שלמה, ולקרב לנו במהרה את הגאולה בחן, בחסד וברחמים מאוצר מתנות חינם (אמן). בברכה ובהכרת הטוב, אוהבים אותך אנחנו וקהילות פז.
שלום, כבוד הרב שליט"א אנחנו רוצים לפרסם נס גלוי שנעשה לנו ע"י ה' יתברך בשבת קודש. יש לנו מתקן במקרר של "משמרת השבת" (השבת בעידן הדיגיטלי | הרב אליהו בייפוס shofar.tv/lessons/7123) שביום חול מציג את הספרות "00" ובימי שבת וחגים "05" ומכבה את מה שלא צריך. השבת לא שמנו לב וככל הנראה בגלל הפסקת חשמל שהיתה השבוע זה השתבש ונשאר על מצב של יום חול. הבנות שמו לב לזה רק לאחר ששבת כבר נכנסה, כשהבן הקטן פתח את המקרר ונדלק האור. כשחזרנו מהתפילה ניסינו למצוא בהלכה: מה אפשר לעשות? ונשארנו ללא פתרון וללא מזון נגיש לסעודות שבת. המקרר עם צג דיגיטלי כך שזה עוד יותר מסבך את העניין. ב"ה לחמים לסעודה הראשונה היו לנו ורק השתיה והסלטים נשארו במקרר, התחילו לצוץ כל מיני רעיונות איך "לעזור" להקב"ה לעזור לנו... תוך כדי אחת הבנות הציעה בואו נשיר: "עבדו"... ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) קמנו ושרנו במעגל (באופן המותר בשבת כמובן...) סביב השולחן "עבדו", עם כל סיבוב השמחה גברה והדאגה פחתה, התחלנו לקבל בשמחה את המצב. לאחר כמה כ-7 דקות תוך כדי הסיבובים, אשתי הביטה לעבר הצג של "משמרת השבת" וזעקת פליאה יצאה מפיה, הצג השתנה למצב שבת! ומופיעות בו הספרות "05"!!! ישתבח שמו לעד! לא יאומן כי יסופר! נס גלוי! במקום! סיימנו את ה-15 דקות שירה וישבנו בשמחה לסעודת שבת. תודה רבה לרב היקר שכל הזמן דואג לתת לנו עצות נפלאות, טובות ומועילות. תודה על הזכות להכיר את בורא עולם יותר טוב בכל פעם! בברכה והערכה רבה שבוע טוב ומבורך (אמן) משפחת טביב (הי"ו) מחשמונאים. (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
צהרים טובים. ראשית תודה על שמשתדל לעשות עבודה טובה ולעזור לעם ישראל. יש לי מטופלת שלא היה לה ילדים (ל"ע) וב"ה כשראתה סרטון של הרב אמנון יצחק על אותה אשה שלא היה לה ילדים ששמה כיסוי ראש ולאחר שנה נפקדה (ברית מילה של הנכד של מיכל בניטה מהסרט כוחה של מצוה shofar.tv/videos/16379) וככה גם היא עשתה ולאחר 8 שנים נפקדה ב"ה; היתה שמה כיסוי ראש רק בשבתות וכששמעה את הסרטון קיבלה על עצמה לשים כל הזמן ובאותו חודש נפקדה!
חזק וברוך וישר כחך כבוד הרב אמנון יצחק שליט״א על כל לימוד התורה, המוסר, עבודת המידות, היראת שמים, החזרה בתשובה של המונים בכל העולם, החסד, המסירות נפש בהפצת האמת ובהשפלת השקר שב"ה כבוד הרב משפיע באהבת ישראל ללא גבולות ובהתמדה למעלה מ-40 שנה, אין מילים מספיק להביע את הכרת הטוב ותודות בלי סוף על הכל. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים: שיתמלאו כל משאלות הלב הענק של רבנו לטובה ולברכה ושנזכה לביאת משיח צדקנו במהרה וברחמים רבים (אמן) בהערכה ובהוקרה רבה משפחת: סי. א.
בוקר אור ומבורך לרב היקר! ישר כח עצום על דרשה מרתקת ומיוחדת. (ימי החנוכה - חלק י' 19.12.2024) יה"ר שהשם יתברך ישמור על הרב היקר בבריאות איתנה, רמ״ח אברים ושס״ה גידים ושכל משאלות ליבך יתגשמו במהרה אמן!
בוקר אור ומבורך לרב היקר! ישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת (בלשון הרב היקר: ״שיעור מאלף״). כמו גם, שיעורי הבוקר מעניינים במיוחד. (ימי החנוכה - חלק ז' shofar.tv/videos/17509) יום נפלא!
בוקר טוב ומבורך כבוד הרב. בהמשך להודעה שכתבו לכבודו זה לשון הקאמרנא זצ"ל בנוצר חסד על מסכת אבות (פרק ו' משנה ב'): 'אַל יַחְלוֹשׁ דַּעְתּוֹ עַל שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו רְשָׁעִים וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ, כִּי יוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה וְרָמָה יוֹתֵר הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ לַהֶבֶת – יוֹתֵר יִתְגַּבֵּר עָלָיו שׂוֹנְאִים וּמְקַטְרְגִים. וּבִפְרָט מִי שֶׁהוּא מִשׁוֹרֶשׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁתִּרְאֶה אָדָם שֶׁאֵין עָלָיו חוֹלֵק וְעֶרְעוּר - תֵּדַע שֶׁהוּא מֵעֶרֶב רַב! וְרוֹב הַצַדִּיקִים מִתְיַסְרִים עַל יְדֵי שְׁחוֹק הָרְשָׁעִים'.
כבוד הרב הדורש טוב לעם ישראל!!! מלאך ה'! שעשה עושה ויעשה רק טוב לעם ישראל!!! וב"ה מעולם לא דיבר רע על צדיקים! ומנחיל אהבת ה' ויראת שמים טהורה ומדריכנו בדרך הישר והטוב!! יה"ר שבעזרת השי"ת מהרה תתגלה האמת ויבוא גואל צדק ברחמים ויגאלנו!!! ובכל מקום ידעו את האמת לאמיתה!!! (אמן).
בס''ד שלום לכבוד הרב, לפני כשנתיים נסעתי במונית לעבודה, והנהג הציע להכיר לי בחור דתי. שאלתי: 'לפי איזה רב הוא הולך'? ציין: 'ר' יגאל...' אך אמרתי: 'שב"ה אני הולכת לפי כבוד הרב אמנון יצחק שליט''א'. הנהג טען שכבודו מדבר על רבנים (ח"ו) וכו'. עניתי: 'שהם לא בדיוק רבנים'... והסברתי בקצרה מה שקרה ומה הסיבה ל: ''מחלוקת'' ושב"ה הרב עושה כדין. ירדתי והמשכתי לדרכי. לפני כשנה באחת ההרצאות בעיר, ראיתי בסוף ההרצאה את אותו נהג מונית ניגש לכבוד הרב! ולאחר מכן ראיתיו בעוד הרצאה נוספת! איני יודעת אם אני הסיבה לכך, אבל יש הרגשה שכן. למדתי מזה: כמה חשוב להעמיד אמת על תילה, גם אם לא נראה שהדברים יעשו פרי... בטוחני שאם שותלים זרע וגורמים להרהורים שבסופו של יום מוליכים את האדם לדרך אמת. כמובן רק אם הוא חפץ בזה. יה"ר שבעזרת השי"ת נזכה תמיד לקיים את דרך האמת בשלמות אמן!
© 2024 כל הזכויות שמורות