חכמתו של יעקב | הרב אמנון יצחק שליט"א
- - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מספר 'חכמת המצפון' מאמר תרמו - -
ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה (בראשית ל"ב ט').
רש"י ז"ל התקין עצמו לשלשה דברים לדורון לתפלה ולמלחמה, לדורון ותעבור המנחה על פניו, לתפילה אלהי אבי אברהם, למלחמה והיה המחנה הנשאר לפליטה על כרחו כי אלחם עמו, הבה נתבונן מהי משמעות הדורון שאליו התכונן יעקב אבינו ע"ה, קל לנו לתפוס ולהבין שהכין את עצמו לתפלה או למלחמה, שאלה הן דרכים עם סיכויים להצליח, אבל דורון איך עלה על דעתו? איך חשב שיוכל לשכך את זעמו של עשיו על ידי דורון? נכון הוא שחז"ל אמרו שעשיו לא רצה אפילו לדבר עם המלאכים, ואם כך איך עלה על דעתו של יעקב שעשיו יתרצה בדורון?
אלא רואים מכאן כמה גדולה חכמתו של יעקב אבינו ע"ה, וכמה ירדה דעתו לסוף הבירור האמיתי של מקור ההקפדה והשנאה, ידוע המשל מאותו איל הנמצא ביער ובראותו אנשים רצים אחריו לצוד אותו הוא נבהל ונחפז לברוח, אך קרניו הגבוהות מאיימות הסתבך בין ענפי העצים ביער ואז יתפס בקלות, ועל כן הוא שובר את קרניו ואז הוא בורח חופשי, הרי שלא היער מפריע אלא הקרנים שלו מפריעים.
יעקב אבינו ידע שכל השנאה הכבושה מקורה בקרנים של האדם ולא ביער, והרי כך ראינו לאורך ההיסטוריה במלחמות בין האומות, מה גרם לכל כך הרבה מלחמות אם לא הקרניים! וחז"ל אומרים איזהו גבור הכובש את יצרו ומי שעושה שונאו אוהבו )אדר"נ כ"ג(, דרושה גבורה עצומה להכניע את עצמו עד כדי להפוך את שונאו לאוהבו, שנאה והקפדה אינם חלק ממהותו של האדם, אלא גורמים חיצוניים המתלבשים עליו לעת הצורך, ובידו לפשוט אותם אם אך ירצה בכך.
וכאן יעקב אבינו הבין שמקור הקפדתו של עשיו היה על אבדן העולם הזה, והרי כל מהותו היא העולם הזה שבגללו אף מכר את הבכורה, וכל קפידתו על הברכות היא רק בגלל אבדן צאן ובקר וגמלים וחמורים, וממילא אם שולחים לו דורון וכ"ש בצורה כדי להשביע עינו של אותו רשע, ורֶווח תשימו בין עדר ובין עדר, כל הדברים האלו שברו את הגאוה של עשיו.
לבסוף קיבל את הכל אף על פי שלא היה חסר לו כלום, וכפי שאמר יש לי רב אחי, אך כיון שכל המהות שלו היא עזים ותיישים, הא לך עזים הא לך תיישים, וגם כבוד וישתחו ארצה שבע פעמים, ואחר כך עשיו התהפך וירץ לקראתו ויחבקהו וישקהו, יעקב אבינו ידע את הסוד איך להכניע אותו ובזה הצליח, ואין צורך במלחמה.
רק על ידי לימוד המוסר אפשר לעבור את כל המצבים, וזה תלוי רק באדם עצמו ולא בזולתו, המלאך שנגע בכף ירך יעקב, פגע בתמכין דאורייתא שהם המדות הנעלות שהאדם חייב לטפח בעצמו בטחון והסתפקות, וזה הפירוש האמיתי של תמכין דאורייתא, ואם כי מקובל לחשוב שהכונה היא על התומכים בתרומתם בישיבה, אמנם שגם זה נכון אבל זה בשביל הכלל, אבל כל אחד לעצמו ידע שהתמכין דאורייתא באמת, הם אוצר המדות הטובות ובעיקר השגחה ובטחון, ורק באופן זה יש קיום לכלל ולפרט, כמה זה מחייב להתמסר לעבודת המוסר וההסתפקות במועט כאמצעי מוכרח להגדיל תורה ולהאדירה.
(דגל המוסר).