טירת הכרמל - טירת הכרמל - דמותו של לוט בימינו

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

יש לנו דמות מן התורה שמבהירה לנו לפעמים מצבים שאנו דומים לאותה דמות, בהתלבטויות, בהתנדנדויות, במקרה הזה זה לוט, כתוב על לוט "ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם" תניא רבי נהוראי אומר אין לך אדם מתון בכל הכרכים יותר מסדומיים. האנשים הכי מתונים שהיו היו בסדום, שכן מצינו בלוט, שחזר בכל ערי הככר ולא מצא מתונה כסדום. אנחנו מכירים את השם סדום לא טוב, ואנשי סדום רעים וחטאים מאד לה', ופה כתוב שהאדם הכי מתון היית יכול למצוא אותו דוקא בסדום, ואין מתונה בכל ערי הככר כסדום. "ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו", ז"א הוא החליט לעזוב את אברהם אבינו, והפריד את עצמו והסיע את עצמו מקדמונו של עולם, מהקב"ה. "ויסע מקדם" פירושו מקדמונו של עולם. ואמר, אי אפשי באברהם ואי אפשי באלקיו, ז"א עד כאן, אני לא יכול יותר להמשיך עם אברהם אבינו. מה היתה הבעיה? מה קשה לך עם אברהם אבינו?

כל הענין של היציאה של לוט מארצו וההליכה עם אברהם היה בזה נסיון קשה כמו הדוגמא של הנסיון של אברהם אבינו שנאמר לו "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", ה' מבקש מאברהם לעזוב את המקום שבו הוא נולד, וללכת לאנשהו בלי להגיד לו את המקום, לעקור ממקום וללכת אל הבלתי נודע זה לא נסיון קל. אדם רוכש לו חברה, מעמד, יש לו את העסקים שלו כל דבר ודבר, פתאום אומרים לו קום תטלטל ממקום למקום עם כל המשפחה ואתה לא יודע אפילו לאן, ולוט גם יוצא פאילו שהוא לא נצטווה גם הוא יוצא ומתלווה לאברהם אבינו, וזה נסיון גדול כי גם הוא השאיר בארצו את הקרובים שלו, ונמשך אחרי אברהם.

וכן ביאר הספורנו, הספורנו אומר שלוט היה יותר טוב מתרח אבי אברהם, במה? כתוב "וימות תרח בחרן, הם יצאו מאור כשדים, עברו בחרן, תרח נשאר בחרן, אברהם אבינו המשיך לארץ כנען, ולוט נתלווה אליו  ותרח נשאר במקומו, לא המשיך, למרות שהוא היה היוזם גם לצאת משמה תרח, כמו שדיברנו בדרשות קודמות, אבל תרח לא השתדל להשיג את מה שכיוונו להשיג כשנסעו מאור כשדים, ולא בא כלל אצל אברהם בהיותו בארץ כנען בקראו בשם ה', עם כל גדולת שמו אז, ז"א אברהם כבר התפרסם בכל העולם כולו ושמו יצא ופקע בכל העולם, ואפילו שהוא היה כבר במעלה גדולה, אביו תרח לא קם ולא בא לארץ כנען. אבל ההיפך מזה עשה לוט, באופן זמני, ולכן זכה הוא וזרעו בחלק ממתנת אברהם. אבל לא זכו לזה שאר צאצאי תרח הקרובים לאברהם. ז"א לוט היה עדיף על תרח בזה שהמשיך את המסע והגיע איתו לארץ כנען.

אז רואים מפה לכאורה שההתחברות של לוט לאברהם היתה נושאת אופן ואופי של התמסרות לרעיון הקדושה, לעלות במעלות, כי לאן הגיע אברהם? לארץ הקודש, אז ז"א זה כל המסע הזה מסע של עליה רוחנית, ויש פה נכונות לנסיונות בהשתדלות להשיג את האלוקות, ועל זה ראוי לוט לכאורה לשבח.

אבל דא עקא, צרה, ההשתדלות מצידו של לוט  חולפת וזמנית מתחילה לשעה ונפסקת, ושוב מנצנצת עד שהוברר שתפקיד של השגת האלוקות בדרכו ושיטתו של אאע"ה ממנו והלאה מכל הבחינות. יסתכל כל אחד מאיתנו על עצמו ויראה, האם יש לו שאיפות לרוחניות, לקדושה, להתעלות, להתקרב לבורא, להשיג את העולם הבא, מה הוא רוצה בעצם? אז בואו נגיד שיש אחד כזה או אחת כזאת, והם רוצים באמת, אבל כל אחד אומר יש עליות וירידות, רק אמרנו עליות וירידות, כן אז אמרנו שיש עליות וירידות, וכך האדם מתרץ את עצמו, למה צריך שיהיה לך ירידות ועליות? למה לא כל הזמן עליות? אורח חיים למעלה למשכיל, כל הזמן צריך לעלות לעלות. אלא לאנשים יש לפעמים פקפוקים, הרהורים, האם הוא לא מגזים מידי, האם הוא לא רץ יותר מידי מהר, הציבור, החברה עוצרים אותו, הלו הלו, אל תשתגע לנו, וכן הלאה, ולאדם יש כל פעם עליות וירידות, זה מה שהיה אצל לוט, לוט התחבר לצדיק גדול מאד, רגל במרכבה, ולמרות כל זאת ללכת בשיטה של אברהם כל הזמן לעלות, נסיונות כשבאים על האדם המטרה היא לנשא את האדם, להרים אותו, כל נסיון זה לא להפיל אותו, הפוך, תעלה על המדרגה, זה קצת קשה, אבל אתה מתרומם ואתה כבר נמצא בדרגה אחרת לגמרי.

אברהם לא מפסיק לעלות, אבל לוט לא מסוגל ללכת בקצב הזה. והנה מגיעה השעה שהם צריכים להפרד, לא דוקא רק לוט החליט להפרד, אלא גם אברהם לא רצה כבר להמשיך איתו בגלל המעשה הידוע, כתוב בפרשה שהיה ריב בין רועי מקנה לוט ובין רועי מקנה אברהם, הגמלים של אברהם אבינו היו יוצאים זמומים, היה להם זמם מחסום על הפה שלא יאכלו בשדות של אחרים שלא יהיה גזל, והגמלים של רועי לוט היו הולכים בלתי זמומים ואוכלים חופשי איפה שהם רוצים. והיה ריב. הרועים של אברהם אבינו אמרו זה גזל, והם אמרו לא, זה לא גזל, הקב"ה הבטיח לאברהם את הארץ, לאברהם אין זרע ממשיך, לוט יהיה היורש, אז לכאורה הארץ כבר שלו אז הוא יכול לאכול מכל מקום שיש בארץ. אבל עדיין לא ירש אברהם את הארץ, אתה לא יכול לאכול על חשבון שפעם זה יהיה כבר מעכשיו. אברהם לא הסכים להמשיך עם גזלן, עד כאן, אם אתה מתיר להם את הגזלות אז לא מתאים לי, עכשיו נפרד. והם נפרדים. אברהם מרגיש שללוט כבר לא יהיה אפשרות עוד לעלות למעלה, וכל היסורים וההתלבטות מרע לטוב ומטוב לרע זה ללא תועלת וללא הישגים, הוא כל הזמן מתחבט מתלבט לוט, כן לא לא כן, ודיבר איתו גלויות, אמר לו הפרד נא מעלי, אם השמאל ואימינה אם אימין ואשמאילה, לא משנה לי לאן אתה רוצה ללכת, אתה רוצה לשם אני אלך לשם, אתה רוצה ככה - ככה, העיקר בא נפרד.

לוט היה משיג מידי פעם עליה קצת, לשעה, אבל הירידות גרמו לאכזבות מרות, הגשם, הגשם העכור, הגשמיות, החומריות שהוא נמשך אחריה, הוא היה אוהב ממון, היה אוהב ממון. אז כל זה גרם שממון וחיבור לחומר ולהשיג את הרוחניות מעורבב ביחד כשהוא לא מחליט ולא מכריע לצד אחד ונתפס עד הסוף, זה המצב של לוט. זה המצב של רוב האנשים בעולם, אני מדבר על אלה שרוצים להתקרב לבורא, לא האחרים. לא מחליטים עד הסוף, ברגע שמגיע להם נסיון חדש שהם לא ציפו לו, יש בעיה עם בשר ועופות, אי אפשר לאכול, אה, זה כבר לא, די, עד כאן, זמרים פסולים בלענו איכשהו, אבל זה, מה אי אפשר לחיות. אבל הקב"ה עוזר, אין הרבה שחיטות עכשיו, אין הרבה נפסלים עופות, בלגן, הרבנות רבה מתקוטטת עם השוחטים, ועכשיו הגיעה ידיעה חשובה, שמי שמרבה לאכול בשר מעובד זה מסרטן. אז עכשיו נפתרת הבעיה בכלל, אף אחד לא רוצה סרטן, נכון? אז למה לאכול נקניקיות ולאכול בשר מעובד וכל זה לקנות ולאכול, אז אומרי םגם אם אתה רוצה אז ממליצים לך פעם בחודש, לא, אז עכשיו לא נצטרך לשחוט הרבה, אין בעיה. תוכלו טופו, בתימנית אומרים טופו - הרבה. ז"א מלא, אדם יכול לאכול, יש היום תחליפים, אתם יודעים ששעועית זה תחליף טוב לבשר, זה ממלא, אתה אוכל בבוקר נגיד שעועית אתה כל היום סתום. על ההמשך לא נדבר.

בקיצור, לוט אחרי שנפרד מאברהם היה הולך בוכה ומתייסר, אתם שומעים? לוט בחר את ערי הככר, הוא בחר את סדום, כי סדום היתה מתונה, האזרחים שם היו מתונים, שלוה ורוגע מה זה עשירות, אבל הוא הולך בוכה ומתייסר למה? למה הוא בוכה? כי מעט ההשגות שהוא השיג כשהיה בצוותא עם אברהם אבינו לא הרפו ממנו, ומידי פעם בפעם היו לו למזכיר עוון את נפילתו. ובכדי להשתחרר מהעינויים האלה חיפש לוט מפלט ומחסה, מקום מתון ושקט שסערת ליבו מאור פניו של אברהם תדעך ותשקוט כליל. היה לו בעיה, הוא כל פעם נזכר בדיוקנו של אברהם הצדיק, זה הפריע לו, כי זה היה מזכיר לו אתה לא בדרך, והוא יודע בדיוק מי זה אברהם שמלאכים נכנסים אצלו באהל ויוצאים, אפילו הגר שפחתו, רק היא הלכה למדבר חמישה מלאכים באו אליה לדבר איתה, שתחזור בחזרה, אז להיות במחיצתו של צדיק כזה, לראות את החסד הגדול שאלקים יורד מן השמים כביכול לבקר את החולה, זה לא אדם פשוט, זה האדם הגדול בענקים, התמונה שלו הדיוקן שלו היה מזכיר לו כל פעם מה הדרך הנכונה שהוא לא המשיך בה, ולמרות שהוא הלך למקום לשכוח, כמו שאומרים, מקום רגוע מתון, זה היה חוזר לו כל פעם.

עכשיו מה היתה המתינות של הסדומיים? במובן המגונה והירוד ביותר, הגרמנים היו אנשים מאד מאד אינטליגנטים, מכובדים, קרי רוח, מצועצעים, מצוחצחים, דייקנים, נקיים, מגוהצים, אוכלים בדרך ארץ ובנימוס, משהו, אבל דאעש עוד לא הגיע אליהם. אז מי שרואה גרמני, פשששש דרך ארץ, דנקישע, ביטישע, חרטשע, כל הזמן.

המתינות של הסדומיים היתה במובן המגונה והירוד ביותר, הם היו אבירי לב, לא רגישים לשום סבל, לשום צער, ללא מחשבה אנושית טהורה, אדישים קרירים למראה רצח ומעשה תועבה. זה הסדומיים היו. לא היה להם זיק של יצר טוב, לא מתפתים ולא מתבלבלים אפילו למרדות של הלב, לא היו להם תביעות מוסריות שצפות מידי פעם, לאדם יש לפעמים הרהורי מצפון כאלה ואחרים, אם זה בסדר מה שהוא עושה לא בסדר, ההוא עושה בסדר, לא היה להם דבר כזה כלל וכלל. הם היו מטומטמים לגמרי, מלשון אטימות ועקרו מהלב שלהם כל מידה נכונה וכל ניצוץ של אמת.

לוט מגיעה לאוירה כזאת של סדום, מקוה שימצא פה נופש ממצוקות הנפש, לסדום לא תגיע דמות דיוקנו של אברהם, אין, לא תמצא שמה אחד בדומה וקרוב, אין דבר כזה, אז ככה הוא קיוה שהוא ישכח מאברהם, דמות דיוקנו תסתלק ממנו, הוא יראה את הסדומיים המתונים האלה, יהיה לו נופש ורוגע ומנוחה, וככה יסורי המצפון שכל פעם היו מתערבבים בו עם הדרך שהוא זנח לדרך החדשה שהוא בחר, ימעטו, ידעכו עד שהוא ישכח. כך חשב. ואז אברהם ואלקים שלו לא יפריעו לו למנוחת הנפש והשלוה. יש כאלה שעושים את זה באופן אחר, הם נמצאים בישראל, יש להם כל פעם תזכורות צריך לשמור תורה ומצוות צריך פה שם, הם קמים נוסעים טסים לחו"ל, הולכים בין הגויים, אומרים שמה אין מי שיזכיר אין מי שיאמר אין מי שיסתכל אין מי שיבקר ואין מי שיפקח, שמה נתחיל חיים חדשים מנותקים, הכל בסדר.

אבל טעות גדולה טעה לוט. לא ידע שהרשימות הקדושות, הרושם שנרשם בנפשו בהשפעתו של אברהם לא יעלמו ממנו ולא ירדו לטמיון לנצח, אי אפשר לעקור את אברהם מהלב, אי אפשר. אלה יצירות שמימיות, אפילו הזעירות והקטנות ביותר, לא יכולות להתבטל אפילו באוירה של סדום, וכל תקופה קצרה הם צפו ועלו ממעמקי נפשו, והיו לו געגועים נוראים ועזים, למעשים של חסד, להכיר את האלוקים שהוא ירש מאברהם אבינו. והוא היה מתענה, מתייסר, ולא יכול לקבל על עצמם מרוחם של סדום, הוא לא התמזג איתם, לא הצליח, חשב שהוא יסתדר, הוא לא התמזג איתם. קשה לו היתה הסתגלות למנהגי המקום, למה? כי אנשי סדום הכריזו ואמרו, כל מי שיחזיק בפת לחם עני, יתן לעני לחם ולאביון, הדין של יישרף באש. אסור לעשות חסד בסדום. אין חסד. מי שעושה חסד הורגים אותו, חוק, חוקי סדום. אז הוא לא היה יכול לעשות ביום שלא יתפסו אותו אז הוא היה עושה חסד בלילה, כי הוא לא יכול היה להתנתק מהאורחות שהוא למד אצל אברהם אבינו שכל כולו חסד, לא יכול. בטבע שלו זה כבר הפך להיות, לכן הוא הסתכן שהכניס את המלאכים אליו הביתה, וכבר סבבו אנשי העיר את הבית שיוציא אותם, והוא לא רצה להוציא אותם, במסירות נפש, והאכיל אותם ולא הסכים שילונו ברחוב והפציר בהם וחייב אותם והאכיל אותם, הכל בסכנת נפש, לא יכול, לא יכול. את הבת שלו הרגו בגלל חסד שעשתה עם עני, מרחו אותה בדבש וקשרו אותה על החומה, ודבורים הגיעו ועקצו אותה עד שהיא מתה. ז"א זה היה המקום שהוא בחר. כי הוא ראה אנשים מתונים, לא מתפעלים מכלום, שלוה, רוגע, מתים אנשים, לא מתים, לא מעניין אותם כלום. לבסוף מה קרה ללוט? הוא עזב את אברהם רצה ממון, "וירא את ערי הככר כי כולה משקה", ראה יש שמה הרבה הרבה דברים טובים, הלך אחרי הממון, מה יצא בסוף, שהיה צריך לברוח משם, אשתו הפכה להיות נציב מלח, בקושי הוא נחלץ משם, ומה בסוף חזר למי? לאברהם אבינו שהציל אותו, אם לא היה אברהם אבינו הוא היה נשרף שמה עם כולם. ואיך הוא יצא משם? קרח, בלי פרוטה לפורטה.

אז מתעוררת השאלה, אז מה הרויח לוט בכל שנות ההתלבטות האלה כשהוא נפרד מאברהם ומאליו, הוא אמר אני לא יכול עם אברהם ועם האלקים שלו, אני כבר לא יכול. סוף סוף לא יכול היה להתמזג ועם השחיטות של סדום וסוף סוף מוכרח היה לברוח מסדום הבוערת.

התורה מגלה לנו בדמות של לוט את האדם הטועה ששנה ופירש, אתם יודעים מה זה שנה ופירש? אחד שהיה דתי שומר תורה ומצוות שנה ולמד ובסוף פרש, פרש מהדת, וחשב שעוד מעט יצליח להסתדר בלי חיי תורה, די, אין לי כח יותר למערכת של מצוות וכו', אני הולך לשוק החיים, הופך להיות חילוני. ויש כאלה שעושים את זה עם מזיגה קצת, במיזוג, ממזגים, קצת חיי תורה והרבה חיי חומר, ולא רק זה הוא עוד חושב אם אני אלך לחילונים אני אקדש שם שמים, אני אשפיע עליהם, אני אחזיר אותם בתשובה, אני אחזק אותם, אני אאיר להם את הדרך, אייי, לוט, זה לוט, לוט זה לשון ארור, לוט, בארמית לוט וגם לוט זה לוטה בערפל, בחושך. אז ז"א, יש הרבה אנשים שמדמיינים, אבל אתה בסה"כ תהיה לוט, בסוף תצטרך לחפש מישהו שיציל אותך מהחושך שהלכת, חשבת ללמד ויצאת למד. במקום ללמד אחרים למדת מהם, והתקלקלת והתדרדרת.

מה היה סופו של לוט? שהוא נמחק ונדרס כאסקופה הנדרסת. מה זה אסקופה הנדרסת? בסף הדלת שעברתם פה בדלת יש סף, זה נקרא אסקופה שכולם דורסים אותה, כי כשנכנסים לחדר או לאולם חייבים לעבור את האסקופה, בסוף הוא הפך להיות כאסקופה הנדרסת. במקום למשוך אליו בני אדם הוא נמשך אחרי דעותיהם ומעשי ההבאי שלהם, לא הוואי, הבאי. ובא ללמד ונמצא למד ומושפע מהם.

כי העולם הוא ים זועף ושוטף, כל מידה יקרה, אדם צריך לדעת, אם הוא לא יחליט לעלות באופן קבוע הוא ירד. כי הפסוק אומר, "אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה, אומר הגאון  מוילנא, מי שלא עולה למעלה הוא תיכף ומיד יורד, אין מצב ביניים שאדם עומד זמנית, אין מצב כזה, לא עולה זה ישר יורד. לא עולה זה ישר יורד. אז לכן אדם צריך להחליט, האם הוא רוצה להיות אברהם או הוא רוצה להיות לוט, זה מה שהוא צריך להחליט.

עכשיו אנחנו רואים אנשים שמדקדקים במצוות, אבל כששומעים את ההשקפות שלהם רואים שבליבם הם אפיקורסים גמורים. אתה רואה אותו שומר תורה ומצוות הכל, אתה לא רואה שום בעיה, מתפלל, מברך, לומד תורה, עושה חסדים, הכל, מעביר שיעורים אפילו, אבל הדעות שלהם אפיקורסיות, שומעים אותם מדברים - אפיקורסים גמורים, והמצוות שהם מקיימים זה מצות אנשים מלומדה, הרגל, הוא גדל בציבור כזה הוא ממשיך, אבל בלי לב, בלי תוכן, בלי הבנה, עושה את מה שצריך לעשות ככה לימדו אותו ככה עושה. ובזה הוא מחפה על דעות כוזבות. והם לא מזדעזעים מהכפירה שלהם.

יש רב אחד שאמר שהוא שמע שאומרים שצריכים בעת הזאת שיש את הגזרה הזאת של הסכינים, כנגד הסכינים של השוחטים שמאכילים נבלות וטרפות, אז אמרו גדולי ישראל שצריך להגביר את לימוד התורה והתפילות, להגביר, אז הוא אמר זה שטויות במיץ עגבניות, צריך ללמוד קרב  מגע. אם רוצים להעביר את הרעה - ללמוד קרב מגע. ובמקום לעשות תפילות נגיד אנשים הולכים לכותל המערבי לעשות תפילות, הוא אומר במקום זה צריך לעשות הפגנות. הפגנה זה הדרך הנכונה, זה התשובה האמיתית להפגין. רק צריך להזכיר לאותו רב עם כיפה סרוגה, שכל הציבור שלו הפגין הפגנה גדולה, הם עשו שרשרת אדם, אתם זוכרים? כשרצו לנתק את התושבים מגוש קטיף וכו', ההתנתקות, מה הם עשו? שרשרת אדם של כתומים, אתם זוכרים? החזיקו יד ביד מהדרום עד הצפון מלנתלפים אנשים, נכון? היתה הפגנה או לא הפגנה? זה עזר לבטל את ההתנתקות? לא. אם אותה כמות היו יושבים בתענית ומתפללים לה', היה סיכוי. איך אני יודע? אחשוורוש גזר להשמיד את כל היהודים, אז הם לא הלכו ללמוד קרב מגע, מה הם עשו? תענית, כמה זמן? 72 שעות רצוף, כולם, גם קטנים. ומה זה עשה? שהפך את הגזרה, ובמקום שיהרגו אתה יהודים הרגו את האויבים, בלי הפגנה, בלי קרב מגע, וככה ניצחו כל היהודים במשך כל הדורות, הפוך, אלה שהראו כח גרמו רק לאסונות כמו בר כוכבא שנקרא בר כוזיבא ומתו מיליונים בגללו, או הבריונים בחורבן הבית, מי שבא עם כוחי ועוצם ידי הקב"ה יראה לו שלא קרב מגע יעזור ולא שום דבר אחר, למה? אתם רואים שחוטפים לחיילים את הנשק מעליהם ויורים בהם. והם למדו קרב מגע החיילים, מאנשי מגב, אבל כשיש גזירה צריך לבטל אותה, כי יש גזרת לסיבת מה, יש סיבה למה יש גזרה, אלא אם כן אתה לא מאמין בגזרות בכלל כמו שהוא אמר צריך לבקש מחברי כנסת שבחרנו אותם שהם יעשו א' ב' ג' ד'. זה כפירה. אדם עם כיפה נותן שיעורים, קוראים לו רב והוא כופר. נתנו לו שתי הזדמנויות גם לתקן את דבריו ברדיו, כי הבן שלו הוא בערוץ שתיים, אז יש יחסים, נותנים אפשרות לתקן, והוא קלקל עוד יותר בנסיון שלו להסביר את מה שהוא אמר. אז יש אנשים מה לעשות, שהם דתיים, רבנים אפילו, ודעותיהם אפיקורסיות.

המצוות שהם עושים טופחים על פניהם ורואים מה היה הסוף של לוט, מה נשאר מכל העשירות של לוט, הוא ברח בעירום ובחוסר כל והציל את נפשו רק בזכותו של אברהם, לעומתו אברהם אמר למלך סדום שרצה לתת לו את כל השלל של ארבעה מלכים שניצח אברהם, אמר לו אני לא לוקח, הרים ידו לאל עליון ונשבע שהוא לא יקח שום דבר, מחוט ועד שרוך נעל, אפילו הדברים הכי הכי שוים גרוש וחצי, לא לוקח, ולא תאמר אני העשרתי את אברהם, ז"א אברהם אין לו שום משיכה לממון, לעומת לוט רק ממון, כל מה שהוא יצא אחרי אברהם זה בגלל המחשבה אני נדבק אליו כי יום אחד הוא ימות ואני היורש, אני צריך להיות בסביבה, ומה עלה בגורלו בסוף? שנהיה תפרן תפרן תפרן, יצא קרח לגמרי. איזה הבדל, אחד לא רודף אחרי הממון ואחד רודף אחרי הממון, מי נשאר עם ממון ומי נשאר בלי ממון? מי שלא רדף אחרי הממון נהיה עשיר אדיר, ומי שרצה להיות עשיר אדיר נהיה תפרן גדול.

במלחמת העולם הראשונה סיפר המשגיח הרב הצדיק רבי משה רוזנשטיין זצ"ל, כשהמנהל מישיבת לומז'א הרה"צ רבי חיים שמואלביץ זצ"ל קיבל אותו להיות משגיח בישיבה, אז הוא הקציב לו משכורת שהוא יכול לחיות בה עם כל משפחתו. כשהוא הציע לו את הסכום באותה שעה חשב לבקש ממנו יותר, הציע לו סכום, עלה בדעתו לבקש יותר, כדי שיוכל לחסוך נדוניה לבנות, כי מה שנתנו לו זה למחיה שיספיק לו ולמשפחתו, אבל מאיפה יהיה לו כסף אח"כ לנדוניה? הרי הוא לא יכול לצאת לעבוד אח"כ במקום אחר, זה המשכורת שלך וזהו, יגיע הזמן שהן צריכות להתחתן מאיפה ישלם? מאיפה יקנה להם נדוניה? אז הוא חשב להגיד לו, תשמע, תוסיף לי במשכורת, ובסוף הוא החליט לא לבקש. פרצה המלחמה, הבנקים פשטו את הרגל, וכל הכסף של רוסיה בטל, התבטל הכסף, ואז הוא אמר, אם הייתי לוקח את הכסף בשביל הנדוניה לבנות, איפה הייתי מפקיד אותו? בבנק, ואז מה היה קורה היום? לא היה נשאר לי פרוטה, אבל עכשיו שלא לקחתי את הכסף נשאר החוב בידיים של הקב"ה, ואז השאתי את בנותי לתלמידי חכמים גדולי תורה. אתם שומעים? פעם שאלו אותי ממה אתה מתפרנס? אז אמרתי שאבא שלי עשיר גדול, אבא שלך עשיר גדול? מי אבא שלך? אמרתי, מכירים אותו אבל לא חשוב, לא לא תגיד מי? מי? אמרתי להם אבא שלי זה הקב"ה. אז אמרו נו מה זה קשור לפרנסה? אמרתי להם תשמעו, אני הקב"ה נתן לי מתנה דירה ארבעה חדרים, הקב"ה אבא שלי כבר אמרתי להם זה אבא שלי, הוא נתן לי מתנה ארבעה חדרים, עכשיו היתה לו אפשרות לתת לי את כל הכסף שהוא מתכוון לתת לי מראש, אין לו בעיה, אבל אז היה צריך להיות חדר מלא כסף והיה לי רק שלשה חדרים, אז הוא אמר בשביל מה לך, קח עוד חדר תכניס עוד ילד עוד שניים ואני מלמעלה אשלשל לך מידי פעם מה שאתה צריך, בשביל מה אני  צריך להחזיק את זה, ועוד בבנק, הוא יכול לפשוט רגל בסוף כמו ברוסיה, בשביל מה צריך, בידיים של אבא זה הכי טוב, זהו, זה מי שמפרנס אותי, גם אתכם אם אתם לא יודעים. אבל אנשים שוכחים את זה, הם חושבים שהם הולכים לעבודה והם מביאים את הכסף, נכון, אתם רק מביאים, אבל אתם לא עשיתם את הכסף, ה' גזר בראש השנה כמה מזונות יהיה לכל אחד.

תשמעו עוד מעשה קטן, מדהים אבל. המחבר פה אומר, הייתי ראש ישיבה בלידא ביחד עם הרב הגאון מרדכי שמוקלר זצ"ל הי"ד, הוא היה מהבחירים של תלמידי ישיבת ראדין, ישיבתו של החפץ חיים זצ"ל, והוא סיפר לי שאחרי החתונה קיבל נדוניה גדולה, ורצה לעסוק במסחר, אז אמר לו החפץ חיים, כשבן תורה מתחתן ורוצה לעזוב עסק התורה כדי לעסוק במסחר, אם יש לו מזל יאבד את הנדוניה מיד, זה נקרא מזל, אז יש לו עצה עדיין להיות רב או ראש ישיבה כי הוא עדיין זוכר את הלימוד, הוא לא שכח, אבל אם אין לו מזל אז זה לוקח הרבה זמן עד שהוא יאבד את הנדוניה שהוא קיבל, ואז הוא כבר שכח מה שלמד ויישאר ריק וקירח משניהם, לא לימוד תורה והוא לא יכול להיות רב ולא יכול להיות זה, יקראו לו סוחר, וכסף גם זה לא יהיה לו. לכן אני מברך אותך שתיכף תאבד את הנדוניה, לפני שתשכח את התלמוד. וכך היה הוא אומר, המסחר הראשון שהוא עשה איבד את כל הכסף אבל זכה להיות ראש ישיבה מצויין, יהי זכרו ברוך.

אז ז"א יהודים יקרים, רואים מה זה לוט, אתה יכול להיות מחובר למקומות הכי טובים, לאנשים הכי טובים, אבל אם אתה לא החלטת סופית שאתה רוצה לעלות ולעלות ולעלות וזו הדרך האמיתית, להתקרב לאלקים, אתה לא תגיע לדרגה של דוד המלך שהיה אהוב אצל הקב"ה והיה רגל רביעית במרכבה והיה מלך על כל ישראל והוא שלט על עמים שלמים, אתה לא תגיע לזה, ומה הוא אמר? קרבת אלקים לי טוב, זה הכל, באים אליו מלכים, באים מכל העולם ומתייעצים ומבקשים ומדברים, לא מעניין אותו בכלל דבר אחד, קרבת אלקים לי טוב, כל יום מתאמץ להתקרב לאלקים. חצות לילה אקום להודות לך. מלך ישן עד שעה שלישית ביום, הוא קם בתשע בבוקר, מה בוער לו, יש לו צבא, יש לו שרים הכל מתנהל, חצות לילה אקום להודות לך, רוצה להיות קרוב לבורא יתברך, אחת שאלתי, תשאלו פה כל אחד מה האחת שאתה רוצה, שאלה אחת תבקש בקשה, זה יבקש כסף זה יבקש בריאות זה יבקש אריכות ימים זה יבקש זה וזה יבקש זה, כל אחד מבקש משהו אחר, אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, אתם שומעים? שולט בכיפת העולם, הוא לא רוצה תן לי בית המדרש, כל פעם שהוא יוצא לאיזה ענין הרגליים שלו מובילות אותו ישר לבית המדרש. כל מילה שאתה מוציא מהפה תרי"ג מצוות, אתם יודעים כמה מיליונים מצוות כבר עשיתם איתי עכשיו, מה שאנחנו מדברים, כל מילה תרי"ג, זה לא כל מילה תרי"ג, זה כל מילה תרי"ג כפול כל מי שנמצא פה, ז"א אם יש פה 200 איש כפול מאתיים, זה לא נכון גם כי  צופים בנו עכשיו, אז זה כולל גם אלה שצופים בנו, אז ז"א, מה אתה יכול להשיג יותר, בחצי שעה שישבתם נגיד מה יכלתם להשיג בחוץ יותר, אולי לשמוע חדשות, אולי לקרוא איזה ספר, אולי עיתון, אולי לראות איזה טלה-נובלה, משהו של הטמבלים מהטמבלויזיה, ולשמוע את כל המומחים שחוזרים על אותם דברים כל הזמן ואומרים כך וכך וכך וכך ושום דבר לא משתנה, נו, ועבר עוד יום ועוד יום ועוד יום, שמעתם את כל אלה המחבלים שהרגו אותם פה ושם, נכון שמעתם? שהיו מחבלים שניסו לדקור ומתו, כמה מתו עד עכשיו אתם יודעים? הנה שמעתי ואתם לא יודעים אפילו לספר. ז"א בן אדם סתם מבזבז את החיים, נתנו לו זמן שאיתו הא חוסך לעולם שהוא הולך אליו, הרי כל יום אנחנו מתקרבים לאן? לאן? לבית קברות, אז ז"א, כל יום אנחנו מתקרבים, השאלה עם מה אתה יוצא, מה באת להשאיר או באת לקחת? אם באת לקחת מה תקח? כל החומר שאספת נשאר לאחרים, אתה לא תקח מאומה, גרגר, אבל מה כן? אתה יכול לקחת רק דברים רוחניים. רק דברים רוחניים, ז"א בן אדם צריך לדעת, יש לנו הזדמנות בלתי חוזרת, ואנחנו מקוים שהיא לא תהיה חוזרת כי אפשר לחזור בגלגול, ואתה יכול לגמור את התיקון פה לא כמו אחד שקילל מישהי שתגמור את התיקון מיד בגלל שהיא לא שומעת לו, ולצאת מן העולם הזה מאושר, הרי בשביל זה שלחו אותך לפה, לא שלחו אותנו פה בשביל לאכול חומוס, לא שלחו אותנו לישון הרבה שעות, לא שלחו אותנו לעבוד ולעמול, כי בעלי חיים לא עובדים, אז למה הם משיגים את האוכל בלי לעבוד, למה אנחנו צריכים לעבוד? אדם נברא לעמל, השאלה איזה עמל, עמל מלאכה או עמל פה, בשביל מה הוא נברא? אז כתוב שכל עמל אדם לפיהו, כל האדם בפה, הנה מה שאני עושה עכשיו מדבר דברי תורה, בונה עולמות, ברגע שאני מדבר פה דברי תורה נבראים עולמות ויורד שפע לעולם, שפע בזכות התורה יורד שפע, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, אומר ה', אם לא יהיו הוגים בתורה מדברים בתורה לומדים תורה, אין לי ענין בעולם הזה. אני רוצה להעניק לבנים שלי שכר נצחי, אבל בשביל לקבל אותו הם צריכים להשמע למצוות, לציויים שציויתי, זה תעשה תקבל שכר, זה תעשה תקבל שכר, זה תעשה תקבל שכר, זה לא תעשה תקבל עונש, זה לא תעשה תקבל עונש, למה יש עונש? בשביל שלא תעשה עבירה, אז מה אני יעשה? תעשה מצוה, תעשה מצוה תקבל שכר. וכל היום אפשר לאסוף מצוות בלי סוף.

נשים, לא חייבות בלימוד תורה כמו גברים, אבל הן יכולות לשמוע שיעורי תורה? ודאי. הן צריכות ללמוד הלכות? ודאי הן צריכות לדעת מה לעשות, אז אפשר לבזבז את הזמן כמו שאומרים, לא על שטויות אלא על דברים שיעניקו להם עולם הבא. נשים צריכות לדרבן את הגברים, הבעלים והילדים ללכת ללמוד, כי אם הן רוצות לקום בתחיית המתים הן צריכות להיות שותפות של התורה בבעל והילדים, כי אם אין להן תורה הם לא יקומו בתחיית המתים, לא חבל? בישלתם, כיבסתם, גיהצתם, עשיתם הכל יפה מאד כל הכבוד, אפילו שבחו אתכם, אבל תשארו באדמה. למה? כי הבעל כל יום שואל רק מה אוכלים היום מה אוכלים מחר, מה אוכלים מה הכנת מה הכנתם, אבל את לא שואלת אותו ומה הכנת לי לעולם הבא. איפה אני, אני רוצה לקום בתחיית המתים, מה אתה חושב? באתי לבשל? זה רק בשביל שיהיה לך כח ללמוד, אבל תלמד. אז ז"א כל בן אדם צריך לדעת, יש הזדמנות, קיבלנו חיים, החיים אין יותר יקר מהם, מתי מכירים את זה? כשמגיעה מחלה שאומרים שהיא חשוכת מרפא ואדם יודע שזמנו קצוב, פתאום הוא יודע להעריך את החיים. שכל, עכשיו יש לך חיים למכביר. אין שום איום, אתה יכול ללמוד, אתה יכול לעשות מצוות בלי סוף, תאסוף, אתה אוסף לך, כל מה שאתה אוסף חומר זה לא לך, זה למי שיבוא אחריך, אתה עובד לאחרים לא לך, אתה באת בשבילך, מה אתה עושה? ואדם חושב שלא, הוא חושב הפוך, שמה שהוא עובד ומביא הביתה וקנה וזה - זה שלי, זה לא שלך, זה לא שלך. אם הרגע הוא מת אתה לוקח משהו? אתה יכול להגיד לא לגעת! איפה אתה? מי שואל אותך בכלל.

אז לכן יהודים יקרים, צריכים להכיר בזה, יש אברהם ויש לוט, יש שרה ויש אשת לוט, אשת לוט הפכה נציב מלך, זהו. ושרה אימנו אשריה ואשרי חלקה, בהיכל יש לה היכל מיוחד, היכל שרה, יש היכל של האמהות הקדושות, לכל אמא שלנו יש היכל בפני עצמו, שלהיכל הזה כל פעם נכנס משה רבינו פעמיים ביום, ואהרן הכהן, והן רואות את הצאצאים שהם הביאו לעולם, גדולי עולם, איזה אושר יש שמה, אי אפשר לתאר, אנחנו המושגים שלנו מושגים של חומר, אנחנו מבינים רק בחומר, בקושי, אבל רק זה מה שאנחנו מבינים. עונג רוחני אנחנו לא מכירים אותו באמת, באמת, לפעמים יש לנו שמחה יוצאת מגדר הרגיל, לפעמים, אבל זה למשך זמן קצר, רוב החיים צער, טרדות, בלבולים, דכאונות, דאגה, אז העולם הזה זה לא בשביל פה, לא נשאר כלום, צריך רק להכין צידה לדרך. חבל חבל חבל על כל יום שעובר, אתם רוצים לראות כמה אתם מפסידים? תסתכלו כמה ניצלתם את היום ברוחניות. כמה, נגיד קמתם בבוקר התפללתם, כמה זמן לקח נגיד? חצי שעה, ברכתם ביחד כמה כל הברכות? נגיד עוד חצי שעה, נו, עוד שתי תפילות נגיד התפללתם - עוד שעה, אז כמה יש לנו? בקושי שעתיים נו, עכשיו השאלה, ומה עוד עשינו? עוד כמה מצוות יאלה, קחו עוד שעה, אז שלש שעות, ו-21 שעות זרקנו לפח. 21 שעות אתם יודעים מה זה לזרוק לפח?! 21 שעות לזרוק לפח?!. כל יום, כל יום, מה זה, זה פשע נורא, פשע נורא. ז"א אם אדם יחיה מאה שנה, אז שמונים שנה לפחות הוא זרק לפח, לא חבל? אני חושב שכדאי להחליט להיות כמו אברהם או שרה, כדאי אני חושב, כל האחרים שאנחנו מכירים, לוט ועשיו, עשיו גם היה בחור טוב ככה מאורגן, איש ציד, היה מביא כל פעם צבעים וזה, עושה על המנגל כל יום, מזמין את החבר'ה וזה, כן, הוא חי טוב, אבל הוא מת גרוע, והיום הוא בגיהיני גיהינום, נו אז מה יצא לו? והוא היה אח של יעקב, יעקב נראה מסכן כזה יושב אהלים, איש תם יושב אהלים, כל היום לומד, והוא איש שדה פתוח, מה זה בפייסבוק כל היום, צ'צ'צ'י צ'י, מה זה מדבר עם כל העולם מתכתב שולח סרטים, ופה ושם, כן, אבל יעקב אבינו אייי כמה שכר יש לו, ועשיו איויו כתוב שבסוף הקב"ה יעשה מחול לצדיקים, מחול, כולם יהיו בעיגול גדול וה' כביכול באמצע, ופתאום יבוא עשיו עם טלית, כולם בלי טלית, הוא יבוא עם טלית רוצה להכנס, והקב"ה יתפוס אותו בציצית של הראש שלו ויוציא אותו החוצה, יזרוק אותו בחזרה לגיהינום. אתם שומעים? כי הוא היה שייך לזה, היה לו את היכולת, אבא שלו זה היה יצחק אבינו, אח שלו זה יעקב אבינו, סבא שלו זה אברהם אבינו, והוא יצא עשיו. אבל הוא חשב שהוא חכם, הוא המבין, אני לא חושב שיש בדור הזה הרבה אנשים שיכולים להגיע ל"אושר" במרכאות שהיה לעשיו בחייו, הוא היה גיבור גדול, מאן דאמר, כולם הכירו את עשיו, מי לא מכיר את עשיו. אתם יודעים מי זה הצאצאים שלו? אובמבה. כל אמריקה כל אירופה, כל מלכות אדום זה הצאצאים שלו, מפורסם מאד עשיו, הוא אבא שלהם. אבל מה תהיה אחריתם? כמו שהיתה אחריתו. לעשיו הורידו את הראש, דן בן חושים עשה לו דאעש, הוריד לו את הראש.

ככה יהיה אחריתם של כל אלה שעומדים כנגדנו, העולם כולו נגדנו.אני אמרתי שהשנה הזאת גורלית עוד לפני שהיא התחילה, עכשיו אני רואה שמודיעים ארה"ב שהם מתכוננים להכניס חיילים קרקעית לסוריה, ורוסיה שואלת אם זה רציני או לא, כי אני מחכה לעימות בין פוטין לאובמבה, ברגע שיהיה העימות בין שניהם תדעו לכם שאנחנו מתגלגלים לגוג ומגוג. והזמן יהיה כבר קצר, תיק תק תיק תק, השעון לא ילך כמו שהוא עד עכשיו, תיק תק תיק תק, הוא יקבל לחץ השעון תיק תק תיק תק תיק תק כי הוא מבין שזה הוא נגמר הזמן. הבנתם?

אז אנחנו נמצאים עכשיו בפרשת דרכים, מי שחכם ייפרד מלוט, עזבו את כל אלה שאומרים לכם אל תרוץ אל תזה, עזבו, תתמקדו בעצמכם, כל אחד ידאג לעצמו, כי מה שיציל כל אדם ואשה בגוג ומגוג זה תורה וגמילות חסדים. שני דברים אמרו לנו חכמים, הרוצה להנצל ממלחמת גוג ומגוג, יעסוק, מה זה יעסוק? זה יהיה העסק שלו בלבד, תורה וגמילות חסדים, למעט ההשתדלויות ההכרחיות כדי להתקיים, אבל יעסוק העיקר בתורה ובגמילות חסדים. למה צריך גם גמילות חסדים? תורה זה גם גמילות חסדים. תורה זה חיוב, תורה מחייבת אותך והגית בו יומם ולילה, אבל גמילות חסדים זה בהזדמן, אז אתה לא חייב, אבל אם אתה עושה אז אתה עושה לפנים משורת הדין, כי אתה לא חייב על פי דין ממש, ואם בן אדם מחפש לעשות חסדים, והוא מחפש לעשות חסדים, אז זה לפנים משורת הדין, אז מה קורה עכשיו? ברגע שיהיה גוג ומגוג יהיה דין קשה מאד, שני שליש מהעולם ימותו, ארבע וחצי מיליארד, נחלים נחלים של דם, פצצות אטום, מימן, כל מה שהכינו, כל מה שהכינו מוכן לזמן הזה, עכשיו תקשיבו טוב, אז יהיה דין קשה, ואם דנים כל אחד מי יצא בדין זכאי? מישהו יכול להגיד אני לא עברתי שום עבירה? אין דבר כזה, ומידת הדין תופסת כל בן אדם לא מעניין אותה, זה כמו בן אדם שיש מלחמה ויורים מכל הכיוונים, אם אתה מוציא את הראש קצת, לא צריך הרבה, קצת, ויש צלף, הוא מוריד לך את הראש. לא צריך את כל הגוף בחוץ, אם יש לבן אדם עבירות קצת אפילו, קצת, מידת הדין צולפת ותקח אותו, כי מידת הדין תובעת את מה שמגיע לה, כל מי שחטא ישלם. אבל אם אתה עושה לפנים משורת הדין חסדים, כל המתחסד - מתחסדים איתו מן השמים מידה כנגד מידה. אה, אתה דאגת לבנים שלי, לבנות שלי, עזרת להם להתקרב אלי, אתה עשית חסדים להציל אותם ממוות, שלא ירדו לשאול תחתית, אני אציל אותך, אפילו אם תבוא מידת הדין לקחת אותך אני לא אתן לה. למה? משום שאתה עשית לפנים משורת הדין גם אני אלך איתך לפנים משורת הדין. אז לכן צריך שתיים, תורה שזה החיוב ללמוד ולקיים, וגמילות חסדים.

אז כדאי לכם יהודים יקרים, זה הזמן עכשיו, אין יותר הרבה זמן, זה יכול להתגלגל במהירות, אתם רואים פתאום אף אחד לא יודע באיזה עיר באיזה מקום, מישהו שולף משהו וזה נגמר לפעמים לא טוב, גרוע מאד, וגם אם זה נשאר בחיים אז אתם יודעים מה זה פציעה קלה, אחד שקרעו לו את כל הגב וכולו ניתוחים זה פציעה קלה, אחד הוציאו לו עין זה פציעה קלה, פצוע קל, פציעה בינונית ה' ירחם, פציעה קשה - נכה לכל ה חיים. אז זה לא פשוט, ואנחנו בהתחלה של האינתיפאדה, אנחנו בהתחלה. הם לא מתכוונים לסיים, וזה ממשיך להתגלגל. אז למה צריך לחכות עוד? למה לא להקדים? למה לא ללמוד ממרדכי היהודי חשהיה היחידי, כולם הלכו לסעודה של אחשוורוש, גם הרבנים הלכו, הוא היה היחידי שאמר לא לאכול מהסעודה, יש נבלות וטרפות, לא ללכת לסעודה, לא שמעו לו, אמרו לו מה קרה לך, אם אנחנו נלך הוא יהרוג אותנו שלא שמענו לו, והוא אמר הפוך, ומי צדק? הוא צדק, ובסוף מה הוא אמר, התיקון כנגד מה שאכלתם, שנהניתם מהסעודה של אחשוורוש, לצום 72 שעות, עצה של אסתר והסכמה של מרדכי, והושיעו את ישראל. הם לא חיכו עד הרגע האחרון עד התאריך, והם הפכו את הגזרה. נו אז למה אנחנו לא נעשה אותו דבר? למה לא לעשות, למה לחכות לרגע האחרון? וגם אם לא כולם רוצים ביחד, בסדר אז כל אחד ידאג לעצמו, מה אם כולם רוצים למות אתה גם רוצה למות? כל אחד ידאג לעצמו ולמשפחתו, להתחזק ולחזק את הבית. אבל אם לא עושים ככה יגיע הרגע שכבר לא יספיקו הבלבול והפחד יהיו כאלו נוראים, אתם יודעים שבסוף יצטרכו לברוח למדבר יהודה, ככה כתוב, כל יושבי ירושלים, ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה וכו', כתוב שמה בתיאור שיברחו למדבר יהודה. ומה יאכלו שם? עשבי בר, אז אני נסעתי למדבר יהודה, שאלתי שמה אחד שהוא מבין, שמה עושה ג'יפים שאלתי אותו תגיד לי מה אוכלים פה, כי כתוב שיצטרכו לאכול שמה עשבי בר אחרת לא נוכל להחזיק מעמד, אז הוא הראה לי כמה עשבים שאתה מנגב אותם ככה ואוכל, חמצמצים כאלה ואתה יכול לאכול הוא אומר אין עם זה שום בעיה הם גם ספוגים במים, ז"א עצם זה שאתה אוכל את השיח הזה, אתה יכול להתקיים. מי אוכל את זה? בעלי חיים. ואיך הם מתקיימים? יש בזה גם מים ויש בזה גם את המאכל. אז נצטרך להיות שמה במדבר יהודה 40 יום ו-40 לילה, לא פשוט. יש מערות שמה להסתתר, מדבר די גדול, כמה יזכו לברוח עד שמה להספיק? אני לא יודע. זה תושבי ירושלים כתוב שהם יברחו למדבר יהודה, וכתוב שהקדוש ייוותר והנותר ייוותר בציון בירושלים, כתוב שתשעים אחוז מהעם ה' ירחם אני לא רוצה להסביר, והעשירית עוד יעברו צירוף אחר צירוף, אז זה לא פשוט, יישארו לא הרבה כל כך, לא הרבה כל כך, אבל מי שרוצה להשאר נתתי לו את העצה מה שנתנו בגמרא, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים, מי שרוצה לראות את כל הדברים ומקורם שאני אומר, זה נמצא פה בספר הדור האחרון. יש ספר הדור האחרון שהוא מביא את כל הדברים האלה, אז שמה אני אומר בתמצית, שמה יש את כל המקורות.

אז אני מאחל לכם החלטה טובה ובריאה, ומקווה שאתם תשכילו, ותגיעו להכרה מהר, תשנו ותשתנו, תשנו ותשתנו, ושלא נזדקק חס ושלום לבשורות רעות רק לבשורות טובות, אם רעות על אויבי ישראל, וטובות על עם ישראל.

למי שיש שאלות בבקשה. ספר דור האחרון צלצלו לארגון שופר יגידו לכם את הטלפון ששם ניתן להשיג.

כן תן לבחורה פה.

 

 

ש. קודם כל תודה רבה, בזכותך עשינו הרבה מצוות ואנחנו עושים, שמירת שבת, בעלי לקח את כל התפילות שהוא לא ידע אפילו מה זה, תפילין וציצית, הכל הוא עושה בזכותך, שילוח הקן הכל עשינו

 

הרב: ברוך ה'

 

ש. רצינו בבקשה רק ברכה לאבא שלי נמצא כרגע בטיפול נמרץ, כרגע אחרי טיפול מעקפים מאד מאד מסובך, ואם אפשר רק ברכה שיבריא ויחזור לאיתנו

 

הרב: שומר תורה ומצוות?

 

ש. כן, שלמה בן יפה

 

הרב: את נשואה?

 

ש. כן

 

הרב: תהיי מוכנה ללכת עם כיסוי ראש לרפואתו?

 

ש. כן.

 

הרב: הנה בבקשה.

 

ש. תודה רבה.

 

 

ש. הלו, אני מבקשת ברכה לבת שלי בת 34 שלשנות לה את הדעה בראש, כל אחד היא מוצאת לו משהו והזמן שלה עובר, והיא דתיה, היא גדלה בבלגיה, היא רוצה אחד מאירופה, והבן אדם הזה מאירופה הוא לא מגיע, הנה היא, תקומי שיברך אותך. תקומי מהר. הנה.

 

הרב: יופי את יכולה לשבת.

 

ש. היא קוראים לה שרלי בת קולט

 

הרב: תיכף אני אטפל בה, טוב? תעבירי רק את המיקרופון לאשה שתברך שמה על הכיסוי ראש.

 

 

ש. ברכת שהחיינו.

 

הרב: אמן. מה שם אביך?

 

ש. שלמה סרור בן יפה

 

הרב: ה' ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל בזכות הכיסוי ראש של בתו. תעבירי לבחורה מקדימה. שירלי. כן.

 

 

ש. שלום

 

הרב: שלום שלום, את תהיי מוכנה ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה כל יום במשך שלשה חדשים רצוף?

 

ש. לבד?

 

הרב: כן, אם את רוצה עם עוד חברה אין בעיה, אבל לבד, יש את זה בשפות שונות ויש את זה גם בעברית עם תרגום ומפרשים.

 

ש. אם צריך

 

הרב: חייבים. עכשיו תגידי לי למה את רוצה דוקא בחור אירופאי? לא אין לי בעיה עם זה, אבל למה?

 

ש. כי גדלתי באירופה ואני רוצה מישהו שקצת דומה לי

 

הרב: אין שום בעיה, בסדר, אבל את רק מגבילה את עצמך כי זה מצמצם את האפשרויות, אבל טוב, את תלמדי את השלשה חדשים מה שאמרתי יום יום

 

ש. איך זה נקרא?

 

הרב: ספר שערי תשובה של רבינו יונה, אם לא תזכרי יש שידור חוזר בארגון שופר טי וי, תסתכלי שמה עוד פעם את השידור, אם תעשי כן אני מברך אותך, שירלי בת פולט, ה' יזכה אותך בעזרת ה' לזיווג הגון מהרה. ברוך ה' משפחה מכובדת מאד, ואת מתכוונת ללכת פעם עם כיסוי ראש?

 

ש. לא זה קשה

 

הרב: קשה, למה ראיתי ששמת עכשיו לברכה כיסוי ראש, זה יפה לך מאד ששמת על הראש.

 

ש. אה, אני אוהבת רוח בראש.

 

הרב: אפשר להכניס וינטלטור. אבל זה יפה לך הצעיף הזה הוא יפה

 

ש. אני אשים אותו, יש לי גם פאה, אני אשים הפאה וזהו

 

הרב: כן, פאה ועל זה הצעיף הזה זה מאד יפה הצעיף הזה.

 

ש. אז אני רוצה לשמוע ממך ברכה ושאלהים ישמע אותנו ושנשמח להיות בחופה ואני אזמין אותך, כי זה תהיה חופה של דתיים כי היא מאד דתיה. שבאה לאכול אצלי

 

הרב: רגע רגע, החתונה תהיה בהפרדה, גברים לחוד נשים לחוד

 

ש. אהמה איך נרקוד

 

הרב: אמרת שאת דתיה, מה

 

ש. אתה עושה לי בעיות

 

הרב: מה בעיות

 

ש. אז מה יהיה?

 

הרב: יהיה חתן כמו שצריך

 

ש. אתה חושב?

 

הרב: כן, אם כבר הולכים

 

ש. אמרו לי הרבה פעמים את זה ועוד לא מתקיים, מתי? עד שיבואו את הדאש לפה, מה קרה,

 

הרב: הנה עכשיו עכשיו היא תלמד ואת תראי

 

ש. שלשה חדשים אני חשבתי שעוד חודש נעשה חתונה

 

הרב: לא, עד שתאספי את הכסף

 

ש. אני כבר קניתי שמלה והשמלה הזו תליתי למעלה הורדתי אותה זה שום דבר, לא הולך.

 

הרב: יכול להיות שכבר המודה עברה

 

ש. נו, אז מה אני עוד אקנה פעם שניה

 

הרב: נו מה לעשות, ככה זה, מי שרוצה להיות סבתא היא צריכה לקנות

 

ש. אני כבר סבתא, יש לי בן מאד דתי גם

 

הרב: ברוך ה', אז בואי אני אברך אותך, אם את תשימי כמו שאת אומרת את הפאה והכיסוי ראש

 

ש. אוי אל תחייב אותי בבקשה

 

הרב: לא מחייב ה' חייב

 

ש. לא רגע רגע, היא היא היא תשים מה שהיא רוצה

 

הרב: ברור

 

ש. אני רוצה אויר, עוד מעט שאני אזדקן עוד טיפה אני אני

 

הרב: אבל את כבר נשואה, גמרנו, מה את צריכה עוד?

 

ש. אני נשואה וסבתא וזקנה גם

 

הרב: כן, אבל נו קדימה, שהילדים יראו סבתא צדיקה

 

ש. קשה לי עם השיער

 

הרב: לא קשה לא קשה, קשה תסרוקות כל היום

 

ש. אני לא עושה תסרוקות, תראה, אני ...

 

הרב: אז את מאד חסכונית

 

ש. כן מאד

 

הרב: עכשיו תקשיבי לי מה שאני אומר, הרי את רוצה לקבל גם שכר בעולם הבא, נכון?

 

ש. כן

 

הרב: אז אם את הולכת בלי כיסוי ראש זה לא שכר זה עונש

 

ש. ואח"כ עד לפה

 

הרב: הנה את הולכת עד לפה, מה,

 

ש. אה איזה עונש, יש לי סבא למעלה,

 

הרב: מה את חושבת הוא יכעס עלייך מאד איזה בושות עשית למשפחת טולידנו

 

ש. איזה בושות

 

הרב: מה זה, כאלה חכמים גדולים וצדיקים, רבי ברוך, כתב שו"ע, מה זה זה צחוק, לומדים אותו כל בית ישראל והנכדה שלו הולכת בגילוי ראש?

 

ש. אבל יש לי ראש יפה, מה אתה רוצה

 

הרב: אז יהיה לך עוד יותר יפה עם הכתר, את יודעת המלכה של אנגליה הולכת עם הכתר, יש לה גם כן ראש יפה

 

ש. ועוד עכשיו עושים את הכיסוי העגול עד למעלה

 

הרב: נכון, כמו מגדל אייפל

 

ש. יהיה טוב אבל אני לא יודעת, היא תתחתן הילדה הזאת, רק שאלהים יסובב לה קצת את הראש, הוא קירח, הוא יש לו זה,

 

הרב: לא, עכשיו אמרו שיש תרופות לקרחת בולעים כדורים וצומח השערות.

 

ש. אבל היא לא רוצה קרחת בשום פנים

 

הרב: לא לא בלי קרחת, אין יותר קרחת

 

ש. אבל היא תמצא לי משהו אחר. יש לה בעיה, יש לה בעיה, זה נמוך זה גבוה זה ככה,

 

הרב נו מה לעשות,

 

ש. מה לעשות צריך לברך את הג'וק הזה שיסתובב

 

הרב: ואת רגע, ואת כשהתחתנת זה היה הראשון?

 

ש. אני התחתנתי צעירה, בטח הראשון, הוא תפס אותי אני הייתי מוצצת בלי מוצץ.

 

הרב: כן?

 

ש. בטח,

 

הרב: יפה מאד אז את זכית, הלך לך חלק

 

ש. חלק,

 

הרב: עכשיו כיסוי רארש, שיהיה קידוש ה'

 

ש. לא כל יום רק בשבת, בסדר?

 

הרב|: רק בשבת בבית את יכולה להיות בלי כיסוי ראש

 

ש. כן אני יודעת

 

הרב: לא לא, את יוצאת החוצה את צריכה ללכת עם כיסוי ראש

 

ש. אני אשים

 

הרב: או,

 

ש. אבל רגע רגע, לפעמים לפעמים, לא כל הזמן

 

הרב: לפעמים לפעמים בבית כשאת לבד את יכולה להיות בלי

 

ש. אני יודעת את זה

 

הרב: מספיק די היה אויר בבית תשימי אויר

 

ש. איך אתה רוצה לשים לי את הכובע הזה בחייך,

 

הרב: את אמרת שיש לך פאה יפה ועל זה צעיף יפה

 

ש. אבל חם לי עם הפאה הזאת

 

הרב: מה זה חם, אבל בגיהינום יותר חם, חם מאד שמה, חם.

 

ש. מישהו חזר משם?

 

הרב: אוי וי אוי וי אם את תראי מי שחזר את לא תחזיקי מעמד

 

ש. מי חזר?

 

הרב: מה, תסתכלי את הסרטים שלי מבראשית אז תוכלי לראות שמה מי חזר, הרבה מאד אנשים חזרו, וחזרו בחזרה גם

 

ש. אני לא יודעת, אני לא ראיתי, כשסבא שלי יחזור נראה אותו

 

הרב: בתחיית המתים

ש. אבל הוא במרוקו

 

הרב: מה זה משנה אם הוא קבור שם

 

ש. תגיד לי בבקשה, יום אחד, אני רוצה להגיד לך את זה, היינו בבלגיה גרים, לפני שאנחנו נסע לבלגיה יש לי חמש אחים בבלגיה, יש לי אח שהוא בנה שמה בית כנסת, ואנישמתי את המשקפיים כי אני מסתנוור ואני עשיתי קטרקט בעין, סליחה, כי באמת זה לא יפה, אני רואה את עצמי כמו בקבוק עם, אתה יודע, סליחה, תשמע, מה שקרה לי וזה אמת, בעלי אומר כל האחים שלך הלכו לבלגיה הצליחו, ואנחנו יושבים פה ויש לנו בעיות, בא נלך גם אני, תלכי את ותראי מה יקרה לך בבלגיה, אמרתי לו כן, אז יאלה בא נסגור את החנות שלי ואני רוצה ללכת לבלגיה, חודש ימים האחים שלי ברחו ממני, כי הם ראו שבעלי ואני אנשים שיודעים לעשות עסקים, בא לא נגיד חכמים מידי, וכל אחד ברח, חמישה אחים כל אחד ברח, אני אומרת לעזאזל מה קורה פה, זה אחים שלי? אני רוצה לבוא לגור פה בבלגיה, אתם מראים לי כסף בלי סוף גם אני רוצה קצת כסף, בסוף נשאר לי יומיים כדי שאני אחזור בלי כלום, אתה שומע? ואני בשלש בבוקר, זה אמת, אני חולמת, אחד מהשמים יורד הכל לבן, ומגיע לי עד לאף, אני אומרת לו מי אתה? הוא אומר לי אני רבי מאיר בעל הנס, מביאה לך את הכל טוב, ואז אני מתעוררת ואני רואה מה איפה אני, מה השעה, היה לי כמה דברים לעשות, ואני רעדתי כולי במשך כל הבוקר וחיכיתי התלבשתי ומחכה לאח שלי שיקום, זה היה שלש, והוא קם בשש ואני מחכה, הוא קם הוא אומר לי מה את עושה תלכי לישון, אמרתי לו לא, אני לא יכולה לישון, אני יוצאת איתך, אבל אתה לא יוצא זה לילה, שמה שש בבוקר זה לילה, אני יוצאת איתו, אמרתי לו זה לא יעזור אני יוצאת איתך. כשאני יצאתי איתו אני יכולה להגיד לך, שכל הדלתות של כל העולם נפתחו לי, התחלתי להרים כסף בשקיות, לא חזרתי, אמרתי לו נשאר לי יומיים ואני אומרת לך, כל הדלתות, אני באה איתו, ומישהו בא אומר לי בא נלך, לאן זה, הם גרו בבריסל, אמרתי לו אמר לי לאן את הולכת? אמרתי לו לאן שאתה תגיד לי אני אלך, אבל פה אני רוצה לשבת ולגור פה ולעבוד כמו שאתם עובדים ולהרויח כסף, כי אני נתתי להשכיר את החנויות שלי אני לא רוצה לחזור לארץ. אבל יש לך עוד יומיים שאת צריכה יש לך כרטיס, אמרתי לו אני מבטלת את הכרטיס אני מבטלת את הכל, אני רוצה להקים פה, אתה יודע אח שלי, אני הולכת לעשות חנות על ידך, לא, אל תשב על ידי את, אמרתי לו לאן? תשלח אותי אתה לאיפה שאתה רוצה כי אני רוצה, אתה יודע, את יודעת הוא אומר לי, תלכי לשר לרוע, אמרתי לו מה זה שרלרוע, מה זה שרלרוע אני לא יודעת, אני מקירה רק ברוקסל, אמר לי תלכי לשרלרוע פה אנחנו חמש אחים את לא תבואי להפריע לנו. אמרתי לו אתה צודק, הלכתי לשרלרוע, אנחנו השתגענו, מרוב להרים את הכסף, אתה שומע אותי? ואז אמרתי לבעלי בא די נפסיק, נסגור את הברז ונכנס לארצה, לפני עשר שנים אני באתי לארץ, ומכרנו את הדברים שמה, וחזרנו לארץ, וחזרנו עם שקית גדולה, אבל מה קרה, עם החלום הזה, שבא לי רבי מאיר בעל הנס מול העיניים שלי, והוא אמר לי אני רבי מאיר בעל הנס, אז אמא שלי אומרת יש לך זכות לראות אותו, והוא היה דומה לסבא שלי, כי סבא אתה יודע במרוקו אתם יודעים מי זה רבי ברוך טולדנו, רבי  יוסף טולדנו עם הדבר האדום הזה.

 

הרב: ועכשיו את תהיי עם הכחול הזה, את תלכי עכשיו עם כיסוי ראש יפה, עם מאוורר קטן בפנים, אם לא יהיה לך מאוורר לשים קרח, בעזרת ה' העיקר עם כיסוי ראש.

 

ש. מה אתה מסביר על החלום הזה

 

הרב: אני אומרת לך שאם את זכית לראות את רבי מאיר זה בעיה גדולה

 

ש. למה בעיה?

 

הרב: כי יגידו לך, שלחנו לך את רבי מאיר פתח לך כל הדלתות, ורק הראש נשאר סתום. את צריכה כיסוי ראש, כתר של משפחת טולדנו.

 

ש. לא כולם יש להם כיסוי

 

הרב: את יודעת שהרב עמנואל טולידנו מידי פעם מתפלל אצלנו בבית כנסת

 

ש. מי זה?

 

הרב: הרב עמנואל טולדנו, הוא דומה לך מאד, כן, אצלנו בבית כנסת מידי פעם מתפלל, גם כן מהמשפחה. לכן אני אומר לך בעזרת ה' תלכי על מה שאני אומר, ותתברכי בברכה גדולה

 

ש. ידעתי שאתה תגיד לי את זה לכסות את הראש

 

הרב: זה לא טוב? זה טוב בשבילך שיהיה לך גן עדן, למה שיתפסו אותך אח"כ בשערות

 

ש. אין לי הרבה

 

הרב: לא משנה, אפילו עם שערה אחת, את יודעת זה לא נח להתנדנד על שערה אחת.

סגרנו?

 

ש. סגרנו, אה רגע לפעמים אמרנו, לא כל הזמן

 

הרב: אמרנו בבית אין בעיה

 

ש. בקיץ יהיה לי מידי חם בחוץ, בחורף אנחנו ננסה.

 

הרב: אז עכשיו קודם כל חורף מתחילים

 

ש. אתה מבטיח לי שהילדה תתחתן?

 

הרב: תוך שנה היא תתחתן

 

ש. תוך שנה עוד פעם?

 

הרב: תוך, לא בעוד

 

ש. היא תהיה בת 35, מתי תעשה ילדים?

 

הרב: אבל לא בעוד, תוך.

 

ש. אה, עכשיו נכין את האולם?

 

הרב: מתי את שמה כיסוי ראש? מהערב עכשיו? קדימה. קדימה. מה השם שלך? שירלי זה היא, ואת?

 

ש. פולט

 

הרב: פולט בת?

 

ש. בת אסתר

 

הרב: תזכי בעזרת ה' יתברך לראות בחופתה של שירלי תוך שנה.

 

ש. אמן.  תוך שנה, אמן, אבל תשאיר לי את הטלפון שאני אזמין אותך, אתה תבוא?

 

הרב: כולם יודעים איפה אני נמצא.

 

ש. רק אני לא.

 

הרב: תהיי בריאה, שיהיה לכם בשורות טובות. שמה יש בחור שרוצה לשאול בבקשה בפינה. שם.

 

 

ש. ערב טוב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. את האמת אני מחפש פה איזה ש"סניק, הצעתי לאיזה כמה שסניקים מזומן למי שיבוא להתמודד איתך, אף אחד לא בא, עכשיו אמרו לי , לא לא לא אני אומר הכי בטוח לא מתבייש, אמרתי להם בבית כנסת תבואו תתמודדו מי שיצליח ירויח אלף שקל, אף אחד לא בא. אמרו לי תשאל את הרב שאלה למה הוא אמר לרב יצחק יוסף צוציק, אמרתי תעזוב, לגבייש בסרטון ביוטיוב על הבדיקה של הגרעינים והחומוס וכל הדברים האלה, אז אמרו לי תשאל את השאלה הזאת,  יכול להיות שהוא יושב פה, אני מנסה לראות אותו, האם בתקופתו של החפץ חייםאם גם היו בודקים בשקופיות את החסה ואת הפטרוזיליה? איך הם היו בודקים את כל הדברים האלה?

 

הרב: כנגד השמש. כן. אין דור שלא בדקו תולעים, כל מקום שמצוי תולעים חייבים לבדוק, אבל להגיד שזה ביטול תורה לבדוק, זה בושה וחרפה לאדם אינטליגנט. אפילו חילוני מבין את זה. כן. תן לה שם. תן לה לדבר בבקשה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב. לי יש אחות בת 36 חולת טרשת נפוצה, המצב שלה לא מזהיר, הייתי רוצה אם תוכל לתת לה ברכה

 

הרב: שומרת מצוות או לא?

 

ש. לא

 

הרב: חייבת לקבל על עצמה תשובה שלמה, טרשת נפוצה זה לא דבר שמתפטרים ממנו מהר אבל שהסיבוכים לא יהיו גדולים זה אפשר, וצריכים להשמע להוראות הרופאים מה ניתן לעשות, זה גם עובר בגנים, צריכים האחרים גם להבדק לראות שלא, וכמה שיותר מוקדם מזהים אז ככה יכולים להמנע ולהאריך חיים. אבל תגידי לה שתעשה תשובה שלמה ואני אברך אותה שבעזרת ה' לא יסתבך המצב.

 

ש. תודה

 

הרב: מה השם שלה?

 

ש. הילה יהודה בת כרמלה

 

הרב: תזכה בעזרת ה' יתברך לשוב בתשובה שלמה ולא להסתבך במחלה.

 

ש. אמן.  תודה.

 

הרב: תן  לגברת שמה בצד.

 

 

ש. שלום

 

הרב: שלום

 

ש.אני רציתי לבת שלי, היא רצתה

 

ש. רפואה שלמה לליאת בת סילבה לרפואת האור

 

הרב: שאלה, דתיה או לא?

 

ש. האמא, אני לא

 

הרב: מי זה אמא? אז למה היא מעבירה לבת והבת מעבירה לאמא.

 

ש. כי מבקשים בשבילה

 

ש. בשבילי

 

הרב: לא הבנתי, למי יש את הבעיה בעור?

 

ש. לי,

 

הרב: הבנתי, את לא נשואה

 

ש. לא.

 

הרב: את הולכת בצניעות או עדיין לא

 

ש. מה זה צניעות?

 

הרב: צניעות זה פירושו שהולכים אחרי מהמפרק עם בגד, מעבר לברכים, שמלה חצאית וכו', ללא מכנסיים, ולא דברים שקופים בולטים צבעוניים מאד אדום וכו'.

 

ש. כאילו לא עד לפה

 

הרב: לא עד הסוף אמרתי, עד אחרי המרפק

 

ש. כאילו לפעמים

 

הרב: לא לא לא לא גופיות ולא חולצות קצרות ולא מכנסיים, זה ברור עד פה?

 

ש. כן

 

הרב: תלכי עם מה שאני אומר עזרת ה' תתרפאי ממחלת העור.

 

ש. אמן.

 

הרב: בהצלחה.

כן, הנה פה שורה ראשונה הבחור. תן לו פה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב, אני ראיתי הרבה הרצאות שלך באינטרנט ועכשיו אני ככה מדבר איתך פנים מול פנים, רציתי לבקש ממך ברכה ככה שיהיה לי ברכה בזוגיות והצלחה בעבודה.

 

הרב: אתה מוכן ללמוד שעתיים בכל יום בתענית ד יבור שלשה חדשים רצוף?

 

ש. איך איך איך?

 

הרב: שעתיים רצופות כל יום ללמוד תורה, בזמן שאתה לומד תורה בשעתיים האלה זה בתענית דיבור אתה לא מדבר עם אף אחד על אף נושא רק בנושא הזה שאתה לומד תורה, שלשה חודשים כולל שבת וחגים, רצוף תשעים יום.

 

ש. תשעים יום שעתיים, לוקח.

 

הרב: כל יום שעתיים, יופי, מה שמך ושם האמא.

 

ש. נאור בן נורית, היא פה בקהל

 

הרב: ה' יזכה אותך לזיווג הגון, עליה רוחנית פרנסה וכל טוב.

 

ש. תודה כבוד הרב

 

הרב: תהיה בריא. תן ליהודי פה, כן.

 

 

ש. קודם כל אני מאד מתרגש לראות אותך, זה משהו גדול, ואני מברך אותך ושתמשיך ככה. רציתי להגיד לך, יש לי שאלות קצת קשות, אני לא יודע איך להתחיל, אני מתרגש. טוב נתחיל ככה, זה בריאת העולם, בא נלך יותר הלאה בהתחלה, ואני רוצה להגיד נכון שהיה אדם וחוה וכל הסיפור הזה, אני חושב שכל הדברים האלה המלחמות נגרם מאדם וחוה, ככה זה נראה לי, אני לא יודע, מההיבט שלי, עכשיו כל הדברים שקורים לי כל הרוע זה נראה לי מהם, אני רוצה לדעת דבר אחד, למה אלהים לא יכל איך אומרים, לסלוח,ככה להגיד טוב, הנחש טעה, פיתה את אדם וחוה וכל הדברים האלה, יכל להגיד יאלה אני אסלח, ניתן לו עוד הזדמנות ונעשה חיים יותר טובים שיהיה לכולם יותר טוב יותר זה, להבין את אדם וחוה, הוא היה צריך להבין אותם בדברים האלה. זה שאלה אחת, ועוד שאלה אם אפשר, אם אתה תוכל לגלות, תגיד אני רוצה לדעת טוב טוב, אחרי שבן אדם נפטר מה בדיוק מתרחש שמה, לא יודע אם תוכל להסביר לי את זה, אני לא יודע, עולם הנשמות, אני לא כל כך מבין בענין הזה, ומאד אני רוצה לדעת, כי אבא שלי נפטר ויש לי איתו קשר, אני מרגיש שיש לי איתו קשר, הוא נפטר והוא בא אלי בחלומות כל הזמן ואני רוצה לדעת מה זה, מה זה הדבר הזה, עולם הבא, איך זה? אם אתה תוכל להסביר לי על הכיפאק אתה.

 

הרב: תהיה בריא. שאלה ראשונה. הקב"ה לפני שבא אדם לעולם היו תקע"ה דורות, 974 דורות שהקב"ה ביטל אותם, שלא היו ראויים להברא. אדם הראשון זה היה אדם הראשון המושלם, שהקב"ה ברא אותו שלם בכל מיני השלמות, הוא היה חכם יותר מהמלאכים והם טעו בו וחשבו שהוא האלקים  מרוב שהוא היה שלם, והוא ציוה אותו רק מצוה אחת, לא לאכול מעץ הדעת, מה שייך לסלוח על דבר כזה? מה חייב אותך לאכול? מה הציק לך? אני אמרתי לך ציווי ואתה שומע לנחש? אז הפוך, צריך ללמוד מזה שטעות אחת וחטא אחד יכולים לגרום אסון עולמי, כי בגלל זה כל צאצאיו מתים עד היום. אז בבקשה לא לעשות טעויות. ואפילו לא חטא קטן. וצריך להזהר מזה ללמוד את המצוות של ה' ולקיים אותם.

הקב"ה סולח, אבל את הפגם שכבר נעשה לא ניתן לתקן לכן הוא אמר לו, "ביום אכלך ממנו מות תמות", התיקון שלך יהיה על ידי המיתה, כי החטא פגם בו בגוף ובנשמה, ורק כשהגוף נמצא בקבר ומתפורר אז הרושם של החטא איננו, והנשמה צריכה לעבור בגיהינום ולהתנקות ואח"כ לעלות לגן עדן. אז לכן צריכים את הפירוק הזה כדי לנקות את החטאים. זה הפרנציפ.

עכשיו לשאלתך

 

ש. אבל הוא היה יכול לסלוח קצת, להבין שזה התחלת הבריאה, להגיד אלהים בעצמו

 

הרב: הקב"ה

 

ש. אם הוא טוב לבריות אז הוא יכול להגיד טוב טעיתי אז אני אתקן, יאלה אני אסלח להם

 

הרב: הקב"ה סלח לו בזה שהוא נתן לו למות, למה?

 

ש. אבל אנחנו סובלים מזה

 

הרב: לא, כי יהיה לו תיקון, אחרת לא יהיה לו תיקון, אתה לא סובל בכלל, בזה שאתה מת אתה לא סובל

 

ש. לא עכשיו

 

הרב: עכשיו אתה סובל? מה אתה סובל?

 

ש. כל הרוע שיש בעולם

 

הרב: הרוע זה לא בגללך, זה בגלל מי שהמידות שלו לא טובות, שיתקן אותם.

 

ש. זה לא בא מאדם הראשון? זה כל המלחמות נראה לי מאדם

 

הרב: לא לא, הרוע נברא עם האדם, "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" כי אם לא יהיה רע אז לא יהיה רע בין טוב לרע, חייב להיות בחירה בשביל שתהיה בחירה בין טוב לרע, אם היה רק טוב לא היתה בחירה כי כולם היו עושים טוב, אין ברירה אחרת. אם היו עושים כולם טוב המשחק מכור, אבל רק כשיש בחירה מגיע לך שכר, הבנת? עכשיו להסביר לך את כל העולם הבא זה ארוך, יש קלטת שלי באתר שופר, נקראת חמשת העולמות, אני מסביר את העולם הזה, עולם הנשמות גן עדן וגיהינום, עולם ימות משיח, עולם תחיית המתים ועולם הבא, אבל שתדע, יש מסלול שצריכים לצאת ממנו, המטרה היא שאדם יגיע לטוב הנצחי, אם הוא עשה את זה בפעם ראשונה על ידי תורה ומצוות שקיים פה הוא ילך ישר לטוב הנצחי, אם לא יש לו מסלול שהוא צריך לעבור, זה מתחיל בחיבוט הקבר בקבר, אחרי זה זה גיהינום, לפניו יכול להיות כף הקלע גיהינום או גלגולים וכו', יש מדורים ויש עונשים שונים, אחרי זה הוא יכול להגיע לגן עדן לפי מה שנשאר לו מהמצוות שמגיע לו עליהם. אז לכן זה מסלול שצריכים להסביר למה, באיזה מקרים ומה ועל מה וכו', תשמע את הקלטת שאמרתי, חמשת העולמות.

 

ש. אתה עשר אתה, אני מאד אוהב אותך ואתה משהו גדול, ונקווה שיבוא כבר המשיח

 

הרב: גם אני. תהיה בריא תודה.

 

ש. תודה אתה חמוד.

 

הרב: כן, תן לו בבקשה.

 

 

ש. כבוד הרב, רציתי שתברך את אבלי סולימן בת מסודי לבריאות

 

הרב: דתיה?

 

ש. אבלין בת מסודי

 

הרב: זה שמעתי, דתיה?

 

ש. כן.

 

הרב: ה' יזכה אותה לבריאות שלמה ואיתנה

 

ש. אמן. תודה רבה לך.

 

הרב: תן לגברת שמה ליד העמוד. תסדרי לה את הכיסוי ראש, שירלי, שירלי סדרי לה את הכיסוי ראש. כן.

 

 

ש. כבוד הרב

 

הרב: שומע

 

ש. אני רק רוצה לשתף במשהו, לפני שנה ושלשה חדשים הייתי אצלך בהרצאה לרפואת ילד בשם יאיר שלצערי נפטר, הוא לא קשור אלי אבל ככה אני באתי ושמעתי את ההרצאה שלך, וחלק מהדברים ביקשת כמובן לקבל קבלות, אז הייתי נשואה שלש שנים בלי ילדים, קיבלתי על עצמי כיסוי ראש, הייתי הולכת עם פאה, ואתה הבטחת לי שתוך שנה אני אזכה בילד, וברוך ה' זכיתי בתאומים תוך שנה,

 

הרב: ברוך ה'.

 

ש. ילדתי לפני הזמן ככה שהתאומים היו בפגיה ואני ובעלי חשבנו על שמות ואז באמת בעלי ככה אמר את השם יאיר, רק לאחר הברית התברר לי שבהרצאה שלך קודם כל עבר בדיוק שנה בתאריך שילדתי, ושיאיר זה הילד שאני ובעלי למדנו לרפואתו ואח"כ לעילוי נשמתו, אז תודה.

 

הרב: אשריכם. כן, הנה יש שמה בחורצ'יק שמה תעמוד, תן לו בבקשה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: תעמוד בבקשה

 

ש. קודם כל אני התחלתי לשמור שבת והכל אבל אני לפעמים יש לי כמה אתה יודע רגעים שאני סקפטי בכלל אם יש אלהים

 

הרב: ממש כמו לוט שלמדנו בדרשה

 

ש. ולא יודע, אני כאילו שמעתי אותך באחת ההרצאות שלך אומר לשאול כאילו לשאול אם יש אלהים ואז מקבלים סימנים או כל מיני דברים כאלה, וכאילו עוד לא

 

הרב: לא לא, מה שאני אמרתי זה לא טוב בשבילך, אני אמרתי שמי שלא מאמין שה' יראה לו סימן והוא יקבל מכה,

 

ש. אז למה הוא לא יכול להראות סימן טוב?

 

הרב: הוא יכול, הנה אני באתי לפה, זה לא סימן טוב? אבל בא אני אגיד לך, תשמע את הקלטת שלי מבראשית, אחרי שאתה תשמע אותך תשתכנע לגמרי.

 

ש. אוקי, ואמרת לפני איזה שנה או שנתיים או משהו שלא יודע, תעלה לשלטון ויהיו לך עשרים מנדטים או  משהו וכאילו בסוף לא קיבלת, לא בקטע רע או משהו באמת, אבל איך אפשר להאמין לדברים כאלו שאתה אומר

 

הרב: תראה, צריך לשאול את ש"ס. אתה מבין?

 

ש. לא.

 

הרב: ברגע שעומדים אנשים ובודים בדיות ועומדים אלפי רבנים ומקללים ואומרים דברים איומים שקריים ועושים סרטים שהם גם כן שקריים, ונאמרו על אנשים דברים ואמרו את זה עלי, ונתנו כאילו לרב עובדיה שיום לפני שיגיד שמי שיבחר לא יהיה לו עולם הבא ולא מוחל לו, אז מה אתה רוצה שהאנשים הספרדים יעשו? אז הם מבטלים את ההחלטות שלהם.

 

ש. אוקי, ודבר אחרון, האם גלגול כאילו, איך אי אפשר לדעת איזה גלגול אתה, נכון?

 

הרב: אני דוקא או אתה

 

ש. לא, בן אדם כל בן אדם אי אפשר לדעת איזה גלגול הוא

 

הרב: אפשר לדעת שהוא שני או שלישי בד"כ.

 

ש. ואיך אפשר לבדוק את זה? לדעת את זה?

 

הרב: למה אתה צריך לדעת? מה זה ישנה?

 

ש. לא יודע, זה עונש בכלל, מה זה אמור להיות?

 

הרב: אני אגיד לך, אם יכלת להיות כרגע בגן עדן בשביל זה ירדת לפה ועוד פעם אתה צריך לעבור את העולם הזה עם כל הבעיות והצרות והפחדים והדאגות והעבודה שאתה צריך לעבוד כאילו, והכל הכל הכל מה שאדם עובר פה, אתה מבין זה יותר סבל ומכאובים מאשר עושר. אז אם אני יכול לשבת כבר בגן עדן למה אני צריך את כל זה?

 

ש. צודק.

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. תודה.

 

הרב: כן, שאלה אחרונה פה לגברת, כן שורה ראשונה.

 

 

ש. אני מבקשת ברכה לאמא שלי, שבוע שעבר גילו לה את המחלה בעצמות

 

הרב: דתיה?

 

ש. כן, ז'נט בת עליזה

 

הרב: את מוכנה ללמוד בשבילה חצי שעה שלשה חדשים כל יום שערי תשובה רצוף?

 

ש. כן.

 

הרב: ז'נט בת עליזה רפואה שלמה מהרה, ה' יעתיק את המחלה ממנה ויעביר אותה לאשתו של אסאד.

 

ש. אמן.

 

הרב: ערב טוב, תהיו בריאים. שנזכה לראות בגאולת ישראל מהרה.

 

ש. כבוד הרב, מה אני אלמד?

 

הרב: שערי תשובה כל יום שלשה חדשים רצוף.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: איך מתאים לך גברת טולידנו, משהו  משהו. רגע, ברכתי אותך שתהיי בחופה שלה, שכחת, ה' יזכה אותך לבריאות שלמה פולט בת אסתר בריאות והצלחה ונחת וכל טוב.

קדיש.