טירת הכרמל - טירת הכרמל

טירת הכרמל 17-5-11

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

אנחנו לפני מספר הרצאות התחלנו ללמוד ספר מסילת ישרים, ולמדנו מה חובת האדם בעולמו, עכשיו אנחנו בפרק ב', מידת הזהירות.

הנה ענין הזהירות הוא שיהיה האדם נזהר במעשיו ובעניניו, כלומר מפקח ומתבונן על מעשיו ודרכיו הטובים הם אם לא, לבלתי עזוב נפשו לסכנת האבדון חס וחלילה, ולא יהלך במהלך הרגלו כעיוור באפילה.

אז הזהירות מחייבת שכל אדם מאיתנו יהיה נזהר בכל מעשיו ובכל עניניו. מה זה להיות נזהר? לפקח ולהתבונן על המעשים ועל הדרכים, ז"א חייבים פיקוח, האם כל המעשים שאנחנו עושים או הדרכים שבהם אנחנו נוהגים והולכים, האם הם טובים או לא. צריך לראות את מסכת חיינו איך מתנהלת ולהתחיל לברור, לפקח על הדברים. למה? שלא נעזוב את נפשנו לסכנת האבדון חס וחלילה, ולא ילך במהלך הרגלו כעיוור באפילה. ז"א כל אחד מאיתנו בד"כ יש לו מושכל ראשון שהוא הולך בסדר, אני בסדר, לא הכי בסדר אבל בסדר. ונמצא שאדם הולך במהלך ההרגל כמו עיוור באפילה. והדבר הזה, השכל מחייב אותו מאד, כיון שמאחר ויש לאדם דעה והשכל להציל את עצמו ולברוח מאבדון נשמתו, איך יתכן שירצה להעלים את עיניו מהצלתו? ז"א כל זמן שאני יכול לשנות את מצבי ולשפר אותו ולהגיע למצב שאני בורח ממציאות של חלילה אבדון הנפש והנשמה, אני מחויב לעשות כל שביכולתי ולא להעלים את העיניים מההצלה, כל מה שאפשר לעשות צריך לעשות. ומי שלא עושה כן, אין לך פחיתות והוללות יותר מזה. ז"א אדם שלא יושב ובודק ובוחן מה מעשיו ולאן הם מובילים אותו, אדם הזה עושה מעשים של פחיתות והוללות ומסכן את חייו לאבדון. ולא עוד, אלא שהוא פחות מהבהמות והחיות, ז"א הוא מאבד צלם אלקים, ה' חנן בנו דעה והשכל יותר מבעלי החיים, ואם לא משתמשים בזה בשביל להבין מה כן טוב ומה לא טוב, מה מותר ומה אסור, אז אנחנו במצב פחות מהבהמות והחיות, כיון שהם בטבעם לשמור על עצמם, ועל כן יברחו וינוסו מכל דבר שנראה להם מזיק אותם. ז"א אם אצל הבהמות לא צריך אפילו שכל, זה בטבע שהם בורחים מכל דבר שיש בו סכנה או נראה להם שיש בו סכנה, כל שכן אדם שיש לו שכל ודעת ובינה והשכל, צריך הוא להתבונן ולפקח על כל המעשים, כדי שחלילה לא יבוא לידי נזק. אבל לא מדובר בנזק סתם, מדובר שהוא עלול חלילה לאבד את נשמתו לאבדון.

וההולך בעולמו בלי התבוננות אם טובה דרכו או רעה, הנה הוא כסומא שהולך על שפת הנהר שהסכנה שלו ודאי עצומה. אדם שהולך על שפת נהר, אז ודאי שהסכנה שלו עצומה והרעה שלו קרובה יותר מההצלה יותר. כי החלקה קלה אחת, פעם אחת רק והוא בפנים. אז לכן העולם הזה לא כל כך פשוט, אנחנו רואים מרחבים אין סופיים, אבל אנחנו הולכים על חבל דק, כי בין ההיתר לבין האיסור זה חבל, או ימינה או שמאלה, אתה עושה מעשה לכאן זה איסור מעשה לכאן זה היתר. אתה נכנס לשבת, דקה לפני אתה ביום חול, דקה אחרי אתה בשבת. אז או סקילה או חיים. כל מעשה זה ענין שאתה הולך על שפת הנהר, ואם אתה לא מפקח את עיניך בגלל שהסכנה היא מאד קרובה אז אתה יותר קרוב לרעה מאשר להצלה.

אבל יש שני סוגי עיוורון, יש סומא שהולך על הנהר, יש שני סוגים, יש אחד שהוא סומא עיוור, שהוא לא רואה  אמת כלום, ויש אחד שהוא עיוור מבחינה רצונית, לא רוצה להסתכל. יש אנשים נוסעים נכנסים לצומת בלי להסתכל, לא אכפת לו מה קורה בצומת, נכנס. זה לא עיוור, זה עיוור באופן רצוני. אבל התוצאה היאאחת, מי שעיוור מכל סיבה, הסכנה שלו היא גדולה מאד.

והנה ירמיה הנביא היה מתאונן על רוע בני דורו מפני היותם נגועים בנגע מידה זאת. איזה מידה? של עיוורון רצוני, שהם היו מעלימים את עיניהם ממעשיהם בלי שישימו לב לראות מה הם, הלהיעשות או להיעזב. ז"א לא היו  מפקחים על דרכיהם לראות אם טובים הם אם לא, האם לעשות את המעשים שהם עושים או לא. הדור של ירמיה היו נגועים במידה הרעה הזאת. ואמר עליהם "אין איש ניחם על רעתו כולו שב במרוצם כסוס שוטף במלחמה". ז"א אף אחד לא מתחרט על מעשיו, כולם מרוצים מהמצב שבו הם נמצאים, אבל צריך להבין דבר אחד, כסוס שוטף במלחמה פירושו שסוס הולך ככה במצב רגיל, אז הוא בוחן את הדרך, כיון שהוא הולך לאט לאט, אז אם יש אבן גדולה או משהו אז הוא מעביר את הרגל מצד לצד. אבל כשהוא שוטף במלחמה, והוא דוהר בגלובים, שתיים שתיים שתיים שתים, אין לו את האפשרות לבחון אם הוא דורך על אבן כזאת או אחרת, הוא מרביץ. הם היו כל כך שטופים בתאוות שהיו רצים רצים רצים רצים כהרגלם בלי לבחון את דרכיהם. ולמה זה הביא אותם? לחורבן הבית. כל מגילת איכה שאנחנו קוראים בתשעה באב, זה על אותו דור שלא שמע לירמיה הנביא שהזהיר אותם, ואמר להם את הדברים שנים לפני שזה יקרה. כל התיאור של מגילת איכה, נאמר להם לפני שזה יקרה. ועליהם היה מתאונן, אין איש ניחם על רעתו, כלם אף אחד לא מתחרט, כולם הולכים כמו עיוורים, הכל בסדר, מה נשמע? הכל בסדר ב"ה, מה נשמע? הכל דבש. מה נשמע? הכל בסדר. מה בסדר? בחנת את הדרכים, אתה יודע מה אתה עושה, מה מותר, מה אסור, למה אתה פה, מה אתה עושה בעולם, עד מתי, מה יקרה כשתצא, בחנת את הדברים? בדקת? מה בסדר? מה אתה שולף תשובה בסדר? בסדר זה אחרי בדיקה.

היו רודפים והולכים במרוצת הרגלם ודרכיהם מבלי שיניחו זמן לעצמם לדקדק על המעשים והדרכים ונמצא שהם נופלים ברעה בלי לראות אותה. אבל זו אחת מהתחבולות הידועות של יצר הרע וערמתו, להכביד את העבודה שלו בתמידות על ליבות בני האדם עד שלא ישאר להם רווח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים. היצר הרע מעמיס עלינו התחייבויות. חייבים לעבוד, חייבים לבלות, חייבים לראות את התכניות בטמבלויזיה, חייבים להכנס לפייסבוק לענות לחבר'ה ולחברות, חייבים, יש הרבה חייבים וחיובים, הוא מעמיס על הבן אדם חיובים, לא נותן לו פרק זמן ושהות לחשוב לרגע מה הוא עושה ולמה, למה הוא נגרר אחרי כולם ולא בוחן את הדרכים בעצמו. כי יודע יצר הרע שאילולא היו שמים ליבם כמעט קט על דרכיהם ודאי שמיד היו מתחילים להנחם ממעשיהם והיתה החרטה הולכת ומתגברת בהם עד שהיו עוזבים את החטא לגמרי. ז"א כשיצר הרע מעמיס עבודה על האנשים והרגלים רעים שקשה להם להתנער מהם, כל זה הוא יודע שאם אדם בהתבוננות קלה, הנה בשיחה אחת שאנחנו נדבר הערב, תראו איזה שינוי אנחנו נעשה בראש, שכל בן אדם שהוא אחראי על חייו ואכפת לו קצת מהם, אז הוא לא ימשיך להיות סוס שוטף במלחמה ויעצור ויתבונן ויחשוב רגע מה אני עושה, למה, מה התכלית. זה החשש של יצר הרע, לכן הוא מכביד את העבודה על אנשים וזה מעין עצת פרעה. פרעה הרשע אמר "תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר", היה מתכוון פרעה שלא רק לא לתת לישראל רווח כלל שיתנו על הלב או יעשו עצה כנגדו, אלא היה משתדל להפריע להם מכל התבוננות בכח התמדת העבודה הבלתי מופסקת. למה? כי עם של עבדים מיליונים, מיליונים עם של עבדים יכולים יום אחד להגיד נשבר לנו, נמאס לנו, מצליפים בנו מכות וכו' וכו', ומורדים בו. אז הוא דאג להעמיס עליהם עבודה ונוגשים שאם הם לא ממלאים את המכסה היומית מלקים אותם ככה שאין להם חשק אפילו לסרב וכל שכן להתמרד.

הנה היום אנחנו נמצאים בתקופה שעמים שלמים מתמרדים נגד המושלים העריצים שלהם. וברגע שהיה להם זמן להתבוננות וחלק ניכר היה בעזרת הפייסבוק שברשת החברתית כל אחד קרא לחברו ואמר לו מה פתאום שנמשיך ככה להיות עניים ומסכנים ואומללים והם יעשו קופות של מיליארדים עלינו, הצליחו כולם להתגבש יחדיו ותראו לאן הגיעו. ז"א שמתבוננים כמה דקות, אפילו שלח לך מישהו אימייל ואמר לך תתבונן רגע בנקודה מסוימת, זה יכול לעורר את הבן אדם בין לטוב בין לרע, אבל נקודת ההתבוננות יכולה לשנות את כל מהלך חייו של האדם, או שיפסיד אותם או שירויח אותם. אנחנו מדברים כרגע על להתבונן בשביל להרויח את החיים, לא בשביל להפסיד. הפייסבוק נועד בשביל להפסיד את החיים של האדם ולגרור אותו, זה אחת העצות הכי משובחת של יצר הרע לגמור על משפחות, לגמור על ממשלות, לגמור על עמים, זה ההרס העולמי. הוא חיבר את כולם עם כולם וכל אחד משבש לחבירו את שכלו. אבל אם אדם רוצה להיות חכם ולהתבונן מה תכליתו בעולמו, בלי להיות נוהה אחר ההמון כעיוור וכסומא, אז זה ההזדמנות שלו להתבונן ולא לשמוע לעצת היצר שהוא איש מלחמה ומלומד בערמימות. ואי אפשר להמלט ממנו אלא בחכמה רבה והשקפה גדולה. ז"א אדם באמת צריך להיות חכם גדול בשביל להצליח להערים על המערים הגדול. וצריך גם השקפה והתבוננות רבה איך עושים, מה הטכסיסים והתחבולות שאפשר להכניע את יצר הרע.

זה מה שהנביא צווח ואומר, הנביא חגי אומר, שימו לבבכם על דרכיכם, כמו שאדם הולך בדרך ומגיע למצב של סכנה, מה צועקים לו? תזהר! תזהר! ישר קודם כל תזהר, לא מסבירים, אין זמן, קודם כל תזהר, ואז הוא מפקח על דרכיו והוא רואה ממה הוא צריך להזהר. הנביא צועק, שימו לבבכם על דרכיכם, אתם הולכים בדרכים קבועות כל הזמן, במנהגים, בהנהגות, בהרגלים, תשימו לב, תפקחו מה אתם עושים אם זה בסדר או לא. ואיך בודקים? לפי התורה הקדושה. מי שברא אותנו אמר לנו כיצד צריך להתנהג בשביל שנקבל שכר בעולם הזה ולעולם הבא, אם לא נשמע לו, אז נקבל עונש גם בעולם הזה גם לעולם הבא. אז ממילא, עם מי צריך להתייעץ? ממי צריך ללמוד? ממי שברא אותנו.

בעניני רפואה אנחנו שואלים רופא, רופא למד את גוף האדם, הוא לא יודע הכל, אנחנו יודעים וגם הוא, אבל בכל אופן הוא יודע יותר מאיתנו אז אנחנו שואלים אותו בעניני רפואות. בעניני הנשמה את מי נשאל? את ציפי לבני? את ביבי? את מי נשאל? אנחנו צריכים לדעת מי שואלים, אז חכמי התורה שהם הם לומדים כל ימי חייהם את תורת ה' ויודעים את תורת הנשמה של האדם, ואת המצוות ואת היעודים שיש לכל נשמה ונשמה, הם שמורים את הדרך לעם. פעם זה היה הנביאים, היום זה החכמים, חכמי התורה. אז אומר הנביא, שימו לבבכם על דרכיכם.

ושלמה אמר בחכמתו, "אל תתן שינה לעיניך ותנומה לעפעפיך, הנצל כצבי מיד" ז"א אדם עצלן מטבעו, מה שהוא יכול להרגיע את עצמו, מה שהוא יכול להשהות, מה שהוא יכול לוותר, כל מה שלא להעמיס על עצמו הכי טוב. אבל הנביא אומר, שלמה המלך, "אל תתן שינה לעיניך ותנומה לעפעפיך" אל תהיה רגוע אפילו רגע אחד, הנצל כצבי מיד, צבי ברגע שמרגיש שמתחילים לרדוף אחריו ברדלס או אריה, מיד הוא מדלג לא משתהה רגע, זה הסיכוי היחידי שלו להנצל. אם הוא ישתהה הוא ילכד בצפרניהם ומלתעותיהם וייאכל לתאבון. אז לכן הנצל כצבי מיד.

וחז"ל אמרו, כל השם ארחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה, כל אדם ששם מלשון שומה, אדם שעומד ובוחן ובודק את הדרכים שלו, מובטח לו, כך אומרת הגמרא, זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה. אם יש פה מישהו או מישהי, או אלה שצופים בנו שרוצה לזכות לישועת ה', הנה יש הבטחה, תשב, תעשה חשבון עם נפשך האם אתה הולך בדרך ה' כמו שהוא רוצה או לא, אם תעשה את השומה הזאת, את ההערכה הזאת, את הבדיקה והבחינה הזאת, ואתה אכן רוצה לשנות את דרכיך, אתה תקבל ישועה מהקב"ה. ופשוט הוא שאפילו אם יפקח האדם על עצמו אין בכוחו להנצל. עד עכשיו אמרנו שאדם צריך לפקח ולהתבונן על דרכיו ועל מעשיו כדי להנצל, ולא ללכת על שפת הנהר וליפול, אבל עכשיו מודיע לנו הרמח"ל הקדוש, רבי משה חיים לוצאטו בספרו המסילת ישרים, שפשוט הוא הדבר שאפילו אם האדם יפקח על עצמו אין בכוחו להנצל, אילולא הקב"ה עוזרו. נגד יצר הרע שהוא מלאך, אבל איזה מלאך? מלאך שהפיל בפח במשך כבר 5700 פלוס שנים את כל באי עולם ואת רובם הכניס בגיהינום, להנצל ממנו לא פשוט. לא פשוט. אתה ישן והוא ער לך, גם כשאתה ישן הוא ער וגם בחלומות הוא מכניס לך דברים שאסור לחלום. איך הוא מכניס? מהרהורי היום, ביום הוא נתן לך להסתכל על הרבה דברים שאסור, ובלילה הכל חוזר אליך בחזרה והוא נותן לך לחטוא גם בחלום. הוא לא ישן, הוא ער כל הזמן, אנחנו ישנים לו, אבל הוא ער לנו. וזה צריך להבין, אנחנו צריכים זהירות יתרה ממנו, אבל גם אם נפקח על עצמנו זה לא יספיק אלא עדיין צריכים את העזרה של הקב"ה. כי יצר הרע הוא תקיף מאד. וכמו שאמר הכתוב "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו". אז מה כתוב פה, צופה רשע לצדיק, אתם יודעים מה זה צופה? כמו תצפיתן, כמו הצלפים בסוריה שיורים באנשים, כמו בלוב, שמים אותך על הכוונת באיקס ומחכים להזדמנות ואז משחררים כדור ולהתראות, ז"א כך היצר הרע צופה על הצדיק ומבקש להמיתו, אבל משתם לב, למי הוא צופה? לצדיק. לרשע הוא לא צופה, למה? כי הרשע עושה את העבודה שהוא צריך, הוא נותן לו כמה שיותר לאסוף עבירות, זה מה שהוא צריך, כמה שיותר עבירות שיאסוף כדי שיכנס לגיהיני גיהינום עמוק. אבל צדיק לא שומע לו, אז הוא מחפש אותו בקטנות להוריד אותו. אז כשהוא מצפה כל הזמן, אי אפשר שהוא לא יתפוס בן אדם, נכון? אבל יש הבטחה, ה' לא יעזבנו בידו. הקב"ה לא יעזוב את הצדיק בידו של יצר הרע.

מתי זה קורה? מתי ה' עוזר? אם האדם מפקח על עצמו אז הקב"ה עוזרו וניצול מן היצר הרע, הקב"ה אבל רוצה לראות האם אתה דואג לעצמך באמת ומפקח על דרכיך, אז אם אתה עלול לשגות במשהו הקב"ה יעזור לך לעשות תיקון, דהיינו להוביל אותך שלא תיפול, הקב"ה יפקח עליך כיון שאתה מפקח על עצמך, אבל אם אינו מפקח על עצמו ודאי שהקב"ה לא יפקח עליו. כי אם האדם לא חס על עצמו מי יחוס עליו? אחד לא אכפת לו, מפקיר את חייו, אז מישהו צריך לחוס עליו, אם על עצמו הוא לא חס, מי יחוס עליו? אדם אומרים לו למה אתה מסתובב ברחוב ואתה פושט יד והכל, למה אתה לא עובד? לא מצאתי עבודה, בא אני אסדר לך, 7000 שקל לחודש, לא, לא לא יכול לא יכול לא יכול, אתה לא רוצה, אז אני צריך לרחם עליך אם אתה לא רוצה? אם אתה לא רוצה אתה לא חס על עצמך, מי יחוס עליך? וזה כענין מה שאמרו ז"ל, כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו. שמעתם? חסר דעה זה לא מה שאנחנו מכירים שוטה, מסכן, אדם שעושה שטויות, מדבר ש טויות, הוא לא בהכרה, לא זה, זה פטור מכל המצוות, שוטה חרש וקטן פטורים מכל המצוות. אבל מדובר פה על חסר דעה, זה אנשים כמונו, יכולים להיות אינטליגנטים, יכולים להיות פרופסורים ויכולים להיות ראש הממשלה, אם הוא חסר דעה, מה פירוש? לא משתמש בדעה לדברים שהוא מחויב להשתמש, אדם שהוא חסר דעת אסור לרחם עליו. למה? בשביל מה יש לך דעה? - תשתמש בה. בשביל לעשות כסף אתה משתמש, בשביל להשיג את תאוות לבך אתה משתמש, בכל דבר אתה משתמש בדעה, אבל לפקח על עניניך ודרכיך לדעת מה טוב ומה לא, מה מותר ומה אסור על פי התורה לא מעניין אותך, אתה כזה חסר דעה? אסור לרחם עליך. וחכמים אמרו במשנה "אם אין אני לי מי לי". אם רואים שאתה לא דואג לעצמך אז מי ידאג לך? קודם כל אדם חייב לדאוג לעצמו, אני לי, קודם כל אני לי, לא אגואיסט כמו שכולם עושים, הכל לי, לא, לא הכל לי, אני לי, אני דואג לעצמי שלי שאני אעשה את הדברים הנכונים והמצודקים ולא חלילה אטעה ואשגה אחרי ההמון ואפסיד את חיי.

אז למדנו פרק קטן - מידת הזהירות. עכשיו בואו נראה את חלקי הזהירות, אם היו מלמדים כאלה פרקים בבתי ספר יסודיים ותיכון, העם הזה היה עם סגולה ברור, אבל מי מלמד אותם דברים כאלה בכלל? הילדים היום מלמדים את המורים מה יש בעולם, המורים יכולים ללמד אותם על ההיסטוריה, יש מורה להיסטוריה, אבל הילדים רואים את העתיד, ואומרים לו עזוב, אתה מיושן איפה אתה? תן לו אייפון הוא לא יודע בכלל להתעסק איתו, המורה לא יודע להתעסק, ילד קטן בן שבע טררררררררר מגיע לפנטגון בשניה. וגם אם יש מורים, נגיד שקוראים להם מורים, מחנכים איפה? מחנכים, מחנך זה צריך להיות דוגמא אישית קודם כל, מחנך. אז אתה צריך להיות דוגמא אישית, איפה יש היום מחנכים כאלה? חוץ מהמגזר החרדי והדתי במקומות מסוימים, איפה יש חינוך לאמת של התורה וההויה שנברא האדם לתוכה. איפה יש דבר כזה? מלמדים את האנשים עקום. מלמדים אותם בשיטות של הגויים. אבל לא מלמדים אותם מה תכלית ביאתנו לעולם. אומרים לנו מה מחויבותינו לעם, למדינה, לארץ, לכל דבר, מה המחויבות שלנו הראשונה לאלקים, דבר ראשון שאדם קם בבקר צריך להגיד "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". קודם כל לא מודה אני לך ביבי, ולא פרס, ולא המחנך ולא המורה ולא המורה ולא אף אחד, "מודה אני לפניך" כי מי החזיר לי את הנשמה בבקר? יכול אדם ללכת לישון כמו שקורים מקרים ולא להתעורר, אז החזירו לו את הנשמה, למי אתה מודה? דבר ראשון, אפילו אין לו כיפה על הראש, אומר "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". מפה אני גם מאמין שתהיה תחית המתים, כמו שבלילה הייתי מת והנשמה יצאה ממני, זה אחד משישים במיתה, והחזרת לי את הנשמה רעננה, הלכתי לישון גמור, סחוט, עייף, ופתאום אני קם חדש, עם כוחות חדשים, רענן הכל, מי עשה את זה? איפה הטעינו אותי? איפה הטעינו? פלאפון שמים במטען בלילה הבטריה מלאה בבקר, אנחנו - איפה הטעינו אותנו? בן אדם חוזר חדש. למי  צריך להודות? לבורא יתברך. כמה אנשים אומרים את זה? כל כך פשוט. אחד נותן לך לשתות תודה רבה, נותן לך לאכול, או, אשריך אחי אתה משהו, משהו, תודה רבה.  נשמה החזיר לך, מפהק קם משפשף עיניים הולך לזה, שוטף פנים הלו... מתחיל לדבר כבר עם מישהו משהו, מטושטש כולו לא יודע מה הוא עושה, למה בא, מה קם, למה צריך לא יודע, הלואי והיה אפשר לחזור לישון. קמת? קפוץ, "מודה אני לפניך" קיבלת חיים מחדש, צריך להודות. אח"כ יש ברכות השחר, יש סדר, אלקי נשמה שנפחת בי וכו', ברכת אשר יצר, נכנסת לשירותים ב"ה היה לך יציאות, לא תקוע הכל, הכל בסדר? השתחררת? תודה על זה, אוי ואבוי אם היה סתום משהו. למה לא להודות? למה לא להודות? א' ב' להודות. "ולך נאה להודות".

אבל מה לעשות, אדם לא מפקח על דרכיו, לא בוחן אותם, חי בהרגלים שלו, לא שם לב, הימים עוברים, שנים, עשרות שנים ונעלמים. ואז יצר הרע חוגג. עוד אחד לגיהינום, עוד אחד לגיהינום.מסמן וי, וי, וי, או כמה הוא מכניס שם. שאף אחד בכלל לא חשב שהוא עלול להגיע לשם, זה ברור, כן, כולם חושבים שהם בחזקת צדיקים.

טוב, הרוצה לפקח על עצמו, עכשיו זה שיעור שמדבר על מי מכם שרוצה לפקח על עצמו, מי שלא רוצה לפקח על עצמו לא יעזור, אבל מי שרוצה שתי השקפות צריכות לו, האחת, שיתבונן מהו הטוב האמיתי שיבחר בו האדם ומהו הרע האמיתי שינוס ממנו. אז קודם כל אנחנו צריכים לעשות שתי מחלקות, מחלקות של טוב אמיתי, מחלקות של רע אמיתי, אחרי שאנחנו נסווג את הדברים מה טוב ומה רע אבל אמיתי, לא מדומין כי יש לנו בדמיון הרבה דברים שהם רעים, הרבה דברים טובים שהם רעים וכן הלאה, מדברים על אמיתי, מה הכלי שבוחן מה אמיתי ומה לא? תורת אמת. הקב"ה בתורה אומר, מה טוב ומה לא. דבר שני שצריך להשקיף על המעשים שאדם כבר עושה לראות אם הם מכלל הטוב או מכלל הרע. אז אחרי שסימנו את המחלקות, זה טוב, זה רע, אנחנו עכשיו צריכים להסתכל מה אנחנו עושים, האם המעשים שאנחנו עושים זה מכלל הטוב או מכלל הרע. וזה גם בשעת מעשה ושלא בשעת מעשה. יש  טוב ורע שאנחנו עושים בשעת מעשה, יש גם טוב ורע שהוא לא בשעת מעשה. בשעת מעשה זה שלא יעשה האדם שום מעשה בלי שישקול אותו במאזני זאת הידיעה, ז"א לפני שאתה עושה מעשה ואתה כבר מתחיל לעשות, אתה חייב לדעת האם מה שאני עושה עכשיו זה דבר מותר, זה דבר טוב, זה דבר אמיתי או לא. זה בשעת מעשה. ושלא בשעת מעשה, כשאנחנו עוד לפני המעשים, צריך שיעלה לפניו זכרון כלל המעשים שלו, וישקול אותם במאזני המשקל הזה לראות מה יש בהם מהרע כדי לדחות אותו, ומה יש מן הטוב להתמיד בו ולהתחזק בו. ואם ימצא בהם מן הרע, צריך להתבונן ולחקור בשכלו איזו תחבולה יעשה לסור מן הרע ולהיטהר ממנו. אז לא להניח את הדברים לזמן אחר, ברגע שזיהית שיש אצלך בעיה, ואתה עושה איזה דבר שהוא לא טוב, שאתה רגיל, אתה יודע שקשה לך איתו, אז אל תגיד אניכ זה, אני כזה מה אני יעשה, אני לא יכול, ניסיתי ניסיתי לא יכול לא יכול, להגיד לך את האמת? לא יכול. אין דבר כזה. תחפש תחבולה ועצה אם אתה לא יכול בתחבולה עצמית, איך אתה מתגבר על הרע ההוא שאתה כל הזמן נופל בו. אם אדם יודע שהוא מפסיד, אתן לכם דוגמא, מישהו הטביע בסופרמרקט מחירונים ועשה קודים אבל לא נכונים, ויין נמכר במחיר של קופסת גפרורים, ודברים יקרים בזול, ונהיה בלגן, ופתאום הוא מזהה בקופה שאנשים קנו הרבה דברים יקרים והטוטאל יוצא לו שזה עשרים שקל, אז הוא ישר מבין שיש פה בעיה. מה הוא צריך לעשות? להגיד בסוף היום אניא בדוק מה קרה, מה היתה הטעות, או שהוא סוגר קופה ואומר רבותי, סליחה, אין מכירה כרגע עד שאנחנו מאתרים את הבעיה מה קרה, ואז בודקים את הקודים, מסתכלים איזה קודים שונו, איזה לא נכונים, כדי להוציא את זה מהליין כרגע, כדי לא להמשיך להפסיד, מיד עוצרים. אחרת סוף היום יכול להיות נזק של מאות אלפי שקלים, זה ברור לכל בר דעת. אז אם בן אדם יודע שבמהלך חייו בבדיקה שהוא עשה עכשיו התברר שיש לו הרבה דברים שמפסידים אותו מהעולם הבא, ויתנו לו עונש בעולם הזה, הוא צריך לעצור מיד, ולהגיד רגע רגע רגע, לא בא, לא בא, לא ממשיך, לא משיך, לא אין פייסבוק, אין כלום, לא, עצור עצור עצור לא עושה כלום. שלום. עכשיו אני רוצה לבדוק זה נכון או לא נכון, שתיים - איך אני מוצא תחבולה נגד כדי שאני אוכל להתגבר על זה, אחרת אני אמשיך להפסיד כל הזמן.

וחכמים ז"ל הודיעו לנו תשמעו דבר מדהים, נח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא. אם אנחנו עושים שיקול מה היה כדאי לבני האדם, היה כדאי להם להברא לעולם או היה כדאי לא להברא לעולם, פסקו חכמים נח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא. למה? כי הא דם עלול בקלות יותר להכנס לגיהינום ולהפסיד הכל ממה שיגיע לגן עדן. יש רמ"ח  מצוות עשה, 248 עשה, יש 365 מצוות לא תעשה, כגון לא תגנוב לא תנאף לא תחמוד לא תרצח וכו' וכו', לא לא לא לא הרבה לא לא. למה? כי אדם מועד לעבור את העבירות האלה, באה התורה אומרת לו תזהר, אני יודעת שאתה באפשרות שלך, ביכולת שלך, בפנימיות שלך עלול לעבור את העבירות האלה, לכן אני מזהירה אותך, לא לא לא לא לא לא. כמו תינוק שנולד, מה אומרים לו כן או לא? יותר אומרים לו לא, אסור, לא לגעת, אסור, לא לגעת, כי הוא עוד לא יודע, להגיד לו מותר לא צריך, הכל הוא לוקח, הכל הוא אוכל, הכל הוא טועם, נירות ביסקויטים פלסטיק הכל בפנים הפה. הכל זה כן, מה לא? אז אם התורה אומרת 365 פעם לא, סימן שאדם מועד יותר להכשל מאשר להצליח. אז נח לו לאדם שלא נברא יותר ממה שנברא.

נו אבל עכשיו הוא נברא, נבראנו, מה נעשה עכשיו? אמרו חכמים, יפשפש במעשיו. ויש מהחכמים שאומרים ימשמש במעשיו. מה ההבדל בין יפשפש במעשיו לבין ימשמש במעשיו? שני הלשונות הן אזהרות טובות ומועילות מאד. פשפוש במעשים זה לחקור את כלל המעשים שלנו, לחקור בחקירה את כלל המעשים שלנו ולהתבונן, הנמצא בהם מעשים שלא יעשו? האם מכלל המעשים שאנחנו עושים יש כאלה שאנחנו לא צריכים לעשות? שהם לא הולכים על פי מצוות ה' וחוקותיו, כל אשר ימצא מאלה צריך לבער אותם מן העולם, לא להמשיך לעשות כאותו משל של הקופה בסופרמרקט. אז זה פשפוש לבדוק ולברר מה בסדר ומה לא. מה זה משמוש? זה החקירה אפילו במעשים הטובים עצמם, לחקור ולראות היש בענינם איזה פניה אשר לא טובה או איזה חלק רע שצריך להסיר אותו ולבער אותו.

אני עושה עכשיו מצוה, נגיד אני נותן צדקה, אז אני צריך לבחון כשאני נותן את הצדקה, מעשה הצדקה שלום, מעשה הצדקה זה חיים, מעשה הצדקה זה ברכה, הצדקה יש בחובה הרבה מעלות, שבעים מעלות לצדקה, אין לכם מושג מה זה צדקה. אבל כשאדם עושה צדקה, יכול להיות שאת הצדקה שהוא נותן כרגע זה בגלל שמסתכלים עליו אנשים והוא מתבייש, כי הם נתנו והוא לא, אז הוא נותן לא בגלל שהוא רוצה, בגלל שלא נעים. יש אפשרות שהוא נותן את הצדקה בשביל גאוה, מוציא את הארנק, שטרות, מוציא, כן איפה אתה, בא בא רגע, ושכולם ישמעו ויראו את השטר שהוא נותן והכל. הוא נתן צדקה, אבל היה פה פניה כדי שהוא יהנה מן הצדקה, הוא לא נתן אותה לשם שמים למטרה שהקב"ה ציוה שצריך לתת לעני ושלעני גם לא יהיה בושת פנים, הרי בסה"כ העני הוא אדם פגוע, יודע שהוא נחות מאחרים והוא מבקש מהם, ואתה בא ומתגאה מעליו ועושה לכולם ככה כאילו אתה מזין אותו ואתה זן אותו, אתה מבייש אותו. אז צריך לבחון כל מצוה ומצוה גם לעשות אותה על מתכונתה וכמאמרה בשביל שהמקבל במקרה הזה של המצוה הזאת, אתה תתן לו כמו שצריך ולך לא יהיה שום צד שתהנה מזה מעבר לקיום המצוה לשם שמים. זה נקרא "משמוש". ז"א אתה כבר יודע מה טוב אבל בטוב אתה גם בוחן שזה יהיה טוב גמור. משל למה הדבר דומה? לאדם שקונה בגד והוא בוחן אותו אם הוא טוב ואם הוא חזק, נכון? כשאתה ניגש שמה לאצטבאות אז אתה מפשפש בין כל הבדים והחלטת להוציא את הבד האנגלי הזה שמת בצד, אח"כ אתה ניגש לבד, פורש את הידיעה ולוקח את הבגד ועושה ככה משמוש, ממשמש איך הוא, ואתה בוחן, צמר כותנה אקרילן, מה יש פה? סינטטי, לא, מה החוזק שלו, הוא חלש, רפוי, מה הצפיפות של האריג, אתה בוחן את זה, זה נקרא למשמש. אז אחרי הפשפוש להבחין בין טוב לרע, אח"כ יש משמוש כדי להשאיר את הדברים באיכות הגבוהה ביותר, כדי שישאר הכל זך ונקי.

כלל הדבר שלמדנו עד עכשיו, יהיה האדם מעיין על מעשיו כולם ומפקח על כל דרכיו שלא להניח לעצמו הרגל רע ומידה רעה, כל שכן עבירה ופשע. מידות רעות הן יותר גרועות מעבירות רעות, עבירה יכולה להיות מזדמנת, לא קבועה, יכול להיות שאדם נפל בנפילה מסוימת, זה רע מאד אבל זה ניתן לתיקון, אבל אם בן אדם יש לו תאוה, מידה, מידה רעה, תאוה, חמדה, גבהות הלב, יש לו מידות רעות, אז זה לא יעזור, הם כל פעם ינפיקו לו עבירות חדשות, כי מה גורם שכל פעם הוא עובר עבירות? אם הוא בלע תאוה אז הוא לא יכול להמתין, הוא רואה מסעדה הוא לא רואה ששמה התעודת כשרות כמו שצריך ויש משגיח קבוע ושזה באמת כשרות מהודרת, הוא בעל תאוה, הוא אומר לעצמו אני רעב, אני הולך למות, אני גווע, גווע, אני אם אני לא אוכל עכשיו אני מת, זה אולקוס בטוח אולקוס, אז הוא נכנס עם התאוה הזאת ואוכל. אבל זה לא יעזור, זה לא שהוא נכשל פעם אחת, כי אם הוא בעל תאוה זה תמיד יהיה. אז הוא צריך לתקן את התאוה הזאת, הוא צריך להבין מה הרס וחורבן עושה לו התאוה הזאת וכמה הוא מייצר עבירות. אז לא רק המידות שצריך לתקן, צריך ודאי וודאי להתרחק מהעבירות והפשעים שאדם כבר התרגל לעשותם.

והנה יש צורך לאדם שיהיה מדקדק את דרכיו דבר יום ביומו, ז"א אדם צריך לקרוא מוסר כל יום לפחות שעה כדי שיבחן את דרכי, המוסר, הנה אנחנו לומדים כרגע מוסר, כשאדם לומד מוסר אז פתאום נפקחות לו העיניים להתבונן על דברים שבעצם יכול להיות שהוא יודע אבל לא אמרו לו אותם כמו שצריך להגיד אותם. לכן צריך דבר יום ביומו כמו הסוחרים הגדולים שמפלסים בפלס תמיד את העסקים שלא יתקלקלו. נגיד אחד שמוכר במאזניים דבר, אם המאזניים לא מפולסים אז שהוא גוזל את הלקוחות או שהוא מפסיד, לכן חייב לפלס תמיד, לא הם יפסידו ולא הוא יפסיד, שכולם ירויחו, אבל אם הוא לא בודק ולא בוחן, סומך שהמשקל של חברה טובה, יכול להתברר לו בסוף שהוא הפסיד לא בגלל קודים, בגלל שהמשקל מוטעה. אז גם אדם יכול להיות שהמשקל שלו, המאזניים שלו השכליים מוטעים. כי אבא שלו אמר לו ככה וסבתא שלו אמרה לו ככה וחבר שלו אמר לו ככה וחברה שלו אמרה לו ככה. אז הוא חושב שהוא בסדר. אבל את המאזניים מפלסים לא לפי סיפורים של אנשים, יש כללים איך מפלסים.

וחכמים ז"ל הורו אותנו בפירוש של צורך החשבון ואמרו "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" זה פסוק בתורה. "על כן יאמרו המושלים" איזה מושלים, אמרו חכמים, על כן יאמרו המושלים ביצרם, ביצר הרע שלהם, אלה שמושלים, בואו ונחשוב חשבונו של עולם. הנה אני עושה אתכם עכשיו את החשבון ותגידו לי אם החשבון צודק. מה החשבון? הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. איך עושים חשבון? הפסד מצוה כנגד שכרה. אני עכשיו צריך להגיד קריאת שמע, קריאת שמע זה קבלת עול מלכות שמים, גם גברים גם נשים צריכים לקבל עול מלכות שמים, ז"א זה מצוה מן התורה לקבל עול מלכות שמים ואיך מקבלים? ע"י קריאת שמע. צריך גם להבין מה אומרים, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד מה הפירוש וכו', אבל זה נקרא קבלת עול מלכות שמים שאנחנו מקבלים עלינו את מלכותו יתברך. קבלת עול מלכות שמים הזאת, רבותי, כמה זמן זה לוקח? שלש ארבע דקות, להגיד את כל הקריאת שמע, שלש ארבע דקות. אם אני עכשיו מוותר על זה, בגלל שהיה לי משהו יותר דחוף כאילו או בגלל שהייתי עסוק או בגלל ששכחתי או קשקושים, מה קרה? הפסדתי את המצוה. מה הפסדתי? שלש דקות של מצוה שהייתי יכול לעשות, אבל תסתכל מה שכרה, תראה כנגד ההפסד של המצוה מה השכר שאתה תקבל, אז זה לא כדאי להשקיע את השלש ארבע דקות בשביל השכר הנצחי? אתם יודעים מה אפשר לעשות עם שמע ישראל? כתוב "שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם" כשיוצאים למלחמה עם ישראל כנגד כל האויבים, והאויבים המונים מיליארדים  נגד ישראל, היה עומד הכהן הגדול והיה אומר לעם ישראל "שמע ישראל" מה זה שמע ישראל? מה שאני מבקש כל הזמן שביבי יגיד, שהרמטכ"לים יגידו, אף אחד לא אומר, הערבים אלה ווקבר כולם, אלקים הגדול, ישראלים - שום מנהיג לא אומר שמע ישראל. שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם, אתם נוצחים אותם בזכות אמירת שמע ישראל. אם עם ישראל שיוצאים למלחמה, אפילו יש בידם רק מצוה אחת, אפילו חס ושלום רק מצוה אחת של קבלת עול מלכות שמים "שמע ישראל" כבר נוצחים את כל העולם כולו. זה השכר על מצוה זו, זה רק אחד מהשכר שזוכים בעולם הזה, חוץ מהעולם הבא. כמה זה טרחה? שלש ארבע דקות.

אז בואו נעשה חשבונו של עולם, כדאי להפסיד מצוה? תסתכלו מה השכר שלה, אם כדאי בכלל להפסיד מצוה. לא כדאי להפסיד מצוה.

מצד שני, שכר עבירה כנגד הפסדה, בואו נראה מה השכר של עבירה. אדם החליט לעבור עבירה, נגיד מה שנתנו דוגמא קלה, בן אדם נכנס למסעדה, הרביץ ככה איזה הששליק על האש, מבסוט, ניגב חומוס, לקח לו עשר דקות רבע שעה בפזיזות, סעודת פועלים, גמר את הכל, לא בירך לא עשה כלום והלך. מבסוט הבטן מלאה, יש לך כמה שעות עכשיו רגיעה, זה השכר מהעבירה. עשית עבירה, אכלת בלי ברכה, בלי נטילת ידים, בלי כלום, אכלת דבר לא כשר, נהנית, נכון? יש לך שכר עבירה, עכשיו תראה מה הפסדה, כמה עונש תקבל על כל מה שנהנית עכשיו כמה דקות. אז זה משתלם בשביל כמה דקות של הנאה לקבל עונש כל כך ארוך? אדם מדליק גפרור בשבת, כמה זמן זה לקח? לקח לו בדיוק שבריר שניה, ומה הוא הדליק אחרי זה, נגיד סיגריה, והוא לקח את הסיגירה והוא נהנה עכשיו בשבת, הוא מעשן סיגירה, כל שחטה של הנאה העונש עליה הפסדה, סקילה, תאונת דרכים. אז הוא מעשן, ששש תאונה, שששש תאונה, יש תאונות, אתם ראיתם יש אנשים שעושים תאונות והמכוניות מסתובבות? המכוניות מסתובבות, זה כנגד העיגולים שהוא עושה. זה הנאה עם עיגולים. אדם לא חושב אפילו, אתה יש לך שכר מהעבירה מה השכר? הנאה של רגע, ומה ההפסד? זה בעולם הזה, ומה עם עולם הבא? הרי מי שמחלל שבת זה כאילו כופר בקב"ה ובתורה כולה, מחלל שבת יש לו דין של גוי. אתם יודעים מה זה דין של גוי? אם הוא נוגע ביין הוא מנסך אותו אסור לשתות שופכים את כל היין, זה כאילו לעבודה זרה. אז מה יוצא לו? אז אדם צריך לעשות חשבון על כל דבר ודבר. הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. וזאת העצה האמיתית, לא יוכלו לתת אותה ולא לראות את האמת שלה אלא רק מי שיצאו כבר מתחת יד היצר הרע ומשלו בו. מי יכול לתת הצעות כאלה, מי יכול לתת הסברים כאלה, מי יכול להוכיח אותנו על הדברים האלה, רק מי שיצא והשתחרר מיצר הרע, כי מי שעדיין חבוש במאסר של יצרו, אין עיניו רואות את האמת הזאת ואינו יכול להכירה כי היצר מסמא את עיניו ממש והנה הוא כהולך בחושך שיש לפניו מכשולות ואין עיניו רואות אותם. זה מה שאמרו ז"ל, תשת חושך ויהי לילה, זה העולם הזה שדומה ללילה. אנשים מתהלכים בעולם הזה כאילו הולכים בחשכה.

והמאמר הזה הוא אמיתי למי שמעמיק בו ומבין אותו, זה ההצלה, מה שלימדתי אתכם עד עכשיו אם רק תקימו מה שאמרתי, אתם מובטחים, אם תקימו, אתם מובטחים בעולם הזה לכלל הברכות שבתורה, ולגן עדן בדרגות הגבוהות ביותר בעולם הבא. לפקח על הדרכים ולבדוק אותם מה טוב ומה לא, ולא להיות כמו סומא שהולך בלילה ולא רואה או עוצם עיניו בכוונה. כי הנה בחושך של הלילה יש שתי טעויות, או שאדם מכסה את עיניו שהוא לא רואה כלל, החושך מכסה את עיניו עד שהוא לא רואה כלל, או שהוא מדמה עמוד לאדם או אדם לעמוד, הוא רואה מטושטש, יש חושך אפילה, ויש חושך שרואים קצת אבל רואים לא נכון. גם בחומריות והגשמיות של העולם הזה, זה חושך כמו חושך הלילה לעין השכל, וזה גורם לנו בשכל לטעויות, שתיים: אחת שלא מראים לנו את המכשולים שיש בדרכי העולם, ונמצאים הפתאים - אלה שלא בודקים כלום, פתי יאמין לכל דבר, הפתאים הולכים לבטח ונופלים ואובדים בלי שהגיע להם פחד תחילה, הם אפילו לא היו מודעים שהם הולכים בדרך סכנה, והוא מה שאמר הכתוב "דרך רשעים כאפילה לא ידעו במה יכשלו", הנה עכשיו שאמרתי לכם דוגמא ובכוונה אמרתי רק אחת לא להפחיד עם הסיגריה, כשאמרתי שעל כל סחיבה זה תאונה, שמעתי אאא יו, מה פירוש, לא ידעתם ששבת זה סקילה, זה החמורה שבחמורות שיש בתורה, זה העונש הכי חמור שיש בתורה- חילול שבת, וזה יכול להיות מגפרור, זה יכול להיות מסחיטת סמרטוט על השולחן לנקות אותו, זה יכול להיות במלאכת בורר שמוציאים דברים שלא רוצים בסלט או באוכל הצידה שזה אסור דין בורר, וזה ל"ט מלאכות שצריכים לדעת ואם לא עושים אותם מחללים שבת, והעונש הוא כזה. אמנם בשגגה זה יותר קל, אבל אם אדם מודע ויודע שזה אסור לחלל שבת והוא מחלל שבת, זה העונש על כל עבירה.

אז רשעים דרך רשעים כאפילה לא ידעו במה יכשלו, למה? הם לא בוחנים, לא בודקים, לא מפקחים, הם אומרים דתיים פנאטים, מה מבלבלים את המח, קיצונים זה, ככה הם מרגיעים את עצמם שהם נורמלים, נורמטביים, הגיוניים, ככה הם מרגיעים את עצמם, אבל זה אנשים שהולכים באפילה, הרי הם לא בחנו אפילו למה הם באו לעולם, מה סיבת בריאתם, לאיזה תכלית הם נבראו, למה יש שכר ועונש בכלל בעולם הזה גם, לא רק בעולם הבא, למה לא כל אלים גבר, למה לא כמו משפט הג'ונגל, כל מי שחזק יטרוף את החלש, למה צריך מוסר? למה מדברים על מצפון, לאיזה תועלת, לאיזה תוחלת, מה נשאר מזה אם בסוף אתה מת, למה אוספים נכסים הרבה אם משאירים אותם לאחרים, למה החיים קצובים לזמן קצר, למה הולכים אח"כ, אם באנו לחיות למה מתים, אם באנו למות בשביל מה לחיות? מה עם כל השאלות האלה? הוא לא שואל, הוא אדם נורמטיבי, אני לא שואל שאלות, אני חי הולך לבית ספר הולך לתיכון הולך לאוניברסיטה חי מבסוט שלום יש לי תואר בי בי, ועל הקבר כתוב כאן נטמן ד"ר מוסא. אז בשביל מה היית???

ואומר, שלמה המלך אומר, "ערום ראה רעה ונסתר ופתאים עברו ונענשו". ערום זה אדם חכם, ערמה זה חכמה, ערום ראה רעה נסתר, למה כי הוא מפקח על דרכיו והוא רואה, הוא ראה רעה ונסתר, נתרחק. אבל פתאים עברו ונענשו, הם לא רואים כלום, הם עוברים, סע סע, סע, מה אתה עומד, סע. כל אחד דוחף את השני במהירות, וככה עוברים את החיים ועוברים מכאן.

ואומר שלמה המלך, "וכסיל מתעבר ובוטח" כי ליבם בריא להם כאולם ונופלים טרם ידעו מהמכשול כלל. זה טעות אחת.

טעות שניה קשה מן הראשונה, שהראיה שלהם מטעה אותם עד שהם רואים את הרע כאילו הוא טוב והטוב כאילו הוא רע. ומתוך כך מתחזקים ומחזיקים את מעשיהם הרעים כי אין די שחסרה מהם ראית האמת, חסרה להם ראית האמת לראות את הרעה שנגד פניהם, אלא נראה להם למצוא ראיות גדולות ונסיונות מוכיחים לסברות הרעות ולדעות הכוזבות שלהם, זאת הרעה הגדולה שמלפפת אותם ומביאה אותם לבאר שחת.

ז"א הטעות הנוראה הגדולה ביותר, יותר מהקודמת של הפתאים, זה שאנשים מצדיקים את דרכם, חיים ברע ואומרים זה הטוב. ואומרים אתה בטוב? זה רע. אדם שומר שבת, זה טוב או רע? טוב או רע? גן עדן. אחד משישים בגן עדן. אבל מי ששומר שבת מידיעה והבנה ומרצון, גן עדן עלי אדמות. מחכים לזה כל השבוע, איך שזה  נכנס ממש נפש חדשה נכנסת באדם, נשמה יתרה, אדם מרגיש מנותק מכל חשבונות העולם הזה והוא נכנס למסלול אחר לגמרי, חווה חויות חבל על הזמן. אבל יש כאלה אומרים שבת זה עונש, למה עונש? אתה לא יכול לנסוע לשום מקום, אתה לא יכול לראות טמבלויזיה, אתה לא יכול לעשן, אתה לא יכול, אתה לא יכול, אתה לא יכול. אז לכאורה הוא אדם פתוח, יכול לעשות מה שבא לו, והוא מאושר. ואנחנו כאילו נכנסים לשבת להסגר.

פעם אחת אמר לי אחד, כבוד הרב, אני מת לשמור שבת, אבל אני לא יכול, לא יכול. אמרתי לו למה אתה לא יכול? אמר אני לא יכול בלי סיגריות, אני לא יכול בלי כדורגל, אני לא יכול בלי טמבלויזיה, אני לא יכול. אם תגיד לי שזה מותר אני שומר שבת. אמרתי לו אז אני אומר לך זה מותר. אמר לי מה אתה רפורמי? אמרתי לו לא. דוקא אורטודוקסי. אז אמר לי אז איך אתה אומר לי מותר? אמרתי לו מותר בשבת לא לראות טמבלויזיה, מותר בשבת לא ללכת לכדורגל ומותר בשבת לא לעשן, מי אמר לך אסור? אומר תגיד אתה עובר עלי, מה אתה מחליף לי מילים? אמרתי לו אני לא עובד עליך, אתה עובד על עצמך. מה אתה אמרת לי בהתחלה? אני מת לשמור שבת, רק אני לא יכול. מה פירוש אתה לא יכול? אתה אסור במאסר של הטמבלויזיה, של העישון והכדורגל, בלי זה אתה לא יכול, אתה אסור במאסר שלהם, ומה אני אמרתי לך שאתה מותר, אני מתיר אותך, אתה מותר בלעדיהם, השבת מתירה אותך מכל הכבלים של כל השבוע שאתה כבול, התורה משחררת אותך, אתה במאסר, כי אתה לא יכול בלי התאוות שלך, אתה לא יכול בלי העבירות שלך, אתה לא יכול, אתה חי כפוי, כל ימי חייך כפויים עליך, אתה לא יכול להשתחרר מהם, אתה לא יכול, אתה במאסר, אני מותר. השבת התירה אותי מל"ט מלאכות. אתה יודע מה זה? אני משוחרר מהכל. אני פנוי חופשי, אני עם אלקים משפחה, חברה שלי, בית כנסת, תפילות, מנגינות, שירות ותשבחות, אכילה טובה מרובה מעדנים אושר מנוחה שלוה, מה אתה רוצה יותר טוב מזה? אני לא מוכרח לשום דבר, משוחרר. שבת מנוחה. אבל מה, הוא עיוור, הוא עיוור, הוא קורא למאסר חופש ודרור, הוא קורא למאסר חופש ודרור, אבל כשהוא מסביר את עצמו הוא אומר אני מת להשתחרר אבל לא יכול.

ז"א זה המצב הגרוע שאנשים מגיעים להיפוך, אוי חכמים בעיניהם ונבונים נגד פניהם, אוי אומר לרע טוב ולטוב רע, שמים אור לחושך וחושך לאור, הכל מהפכים, אוי להם אלה. זה מה שמדבר פה הרמח"ל הקדוש, להסביר לנו. לכן אמר הכתוב "השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ושב ורפא לו ולבבו יבין ושב ורפא לו". כל זה מפני היותם תחת החושך וכבושים תחת ממשלת היצר.

האזניים לא שומעות, העיניים לא רואות, הלב לא מבין כאילו יש להם שומן על הלב, אדם הזה אתה יכול לדבר איתו מה שאתה רוצה זה הכל מחליק מהשומן שיש לו על הלב, שום דבר לא נכנס, ואז הוא לא שב בתשובה ואין לו את הרפואה. אין לו את הרפואה שהתשובה היא הרפואה היחידה לרפא את האדם מתחלואי נפשו. שתבינו, הרמב"ם קורא לכל מי שלא עושה מה שכתוב פה, חולה נפש. אתם חושבים בגהה יש אנשים משוגעים, אלה שמסתובבים בחוץ יותר משוגעים. חולה נפש זה בן אדם שבנפשו מביא לעצמו אסונות ויגונות ודכאונות וצרות ומחלות ויסורים והכל הוא מביא לעצמו ולא יודע שהוא המביא לעצמו. למה? מרוב שהוא אינטליגנט, אז הוא בכלל לא חושב שזה הוא, הוא יאשים את זה ואת זה ואת זה ואת ההוא ואת הענין ההוא, רק לא את עצמו. אדם רואה ביצה, ביצה טובענית, ביצה טובענית, והוא נכנס לתוכה מתחיל לשקוע, מקלל את הממשלה שלא יבשה את הביצה, מקלל את התחבורה שלא שמו תמרורים להסביר שזה ביצה, את מי לא, על כולם יש לו תלונות, ואתה יטמבל, לא ראית שיש פה ביצה, למה נכנסת? לא, חשבתי להכנס קצת, אבל זה טובעני, זה מושך אותו למטה. מי אמר לך להכנס? מי אמר לך להכנס?

בן אדם נכנס למועדון, מה יש במועדון? אלכוהול, עשן, סמים, מכות, הקנטות, בלגנים, קצת ריקודים, קצת, והרבה שופוני אנס, נו, אז אם תקבל כדור בראש בטעות מפליטה של מישהו או בקבוק בראש, או שתחזור מסטול הביתה ותעשה תאונת דרכים, או כאלה דברים, מי עשה את הטעות? אתה י'אינטליגנט, אתה, הרי לפני שנכנס לא היית מסטול, למה נכנסת לשם? להיות מסטול. אז על מי התלונה? אתה מתלונן על הבר הא?

אדם צריך לבחון את עצמו, אתה נכנס לכל הצרות, אתה נכנס לכל הבעיות כי לא בדקת בכלל, כדאי לא כדאי, מותר אסור, משתלם או לא משתלם, לא בחנת, התאוה שלך משכה אותך קודם, כמו עיר פרא שהולך אחר סיחה נאה, ככה אתה הולך אחרי תאוותיך. אין שום בחינה ושום בדיקה, אז מה אתה מתלונן אח"כ שאתה מקבל מכות או שאתה מקבל צרות, מי הכניס את עצמך לבוץ? אתה. למה? כי זכית להיות אינטליגנט. אבל הרמב"ם קורא להם חולי נפש. חולי נפש. אנשים שיש להם מידות רעות ולא יודעים אפילו כיצד מתקנים אותם. הוא נותן עצה הרמב"ם, צריך ללכת אצל החכמים שהם בקיאים בריפוי הנפשות כדי שירפאו אותם.

אותם שיצאו מן המאסר, רואים את האמת לאמיתו ויכולים ליעץ גם לשאר בני האדם עליו. מי יכול בעיקר להסביר לאלה שעדיין שקועים בתוך הביצה? מי שיצא ממנה. מי שנכנס ויצא הוא יכול להזהיר, תזהר זה ביצה טובענית, אני הייתי שם נפלתי שקעתי, אם לא היו מצילים אותי הייתי מת, אז הוא יכול להסביר לאחרים.

עכשיו תשמעו, יש אצל המלכים גן שקוראים לו גן המבוכה, מה זה גן המבוכה? זה מן שעשוע כזה, מה זה השעשוע, יש פרדסים וזה שורות שורות של עצים ופרחים מסודרים בשבילים שבילים, אבל יש הרבה שבילים שהם לאין מוצא, ויש שבילים שמובילים לעוד שבילים ובסוף צריך להגיע לאיזה אכסדרה מן בימה כזאת שנמצאת גבוהה באמצע למעלה, ומי שמגיע אליה הכי מהר הוא בעצם האינטליגנט, החכם, הזוכה. ונכנסים אנשים וכמובן מתברברים בשטח מה שנקרא, הולך לכאן פתאום הוא רואה זה סתום, חוזר בחזרה אומר אולי מלך מכאן, מנסה, אבל הוא לא יודע לאן ללכת, למה הוא לא יודע לאן ללכת? כי לא רואים מה ההמשך, לא רואים מה ההמשך, לאן זה יוביל, אז אתה מנסה פה, פה שם, מי שהצליח בטעות או מתוך ניחוש או משהו להגיע יותר מהר, זה לא בגלל שהוא גאון, זה בגלל שככה הזדמן לו או לא. אבל מי שישמע לזה שעל האכסדרה שיגיד לו תשמע בראשון תפנה ימינה, אח"כ שני שבילים שמאלה, אח"כ שוב פעם ימינה אח"כ קדימה אח"כ אחורה אח"כ ימינה אח"כ שמאלה, חזור אחורה לך קדימה, אתה מגיע. אם הוא לא שומע לו הוא טיפש מטופש שאין כדוגמתו, כי זה שכבר הגיע לאכסדרה יכול לכוון את כל אלה שהם בדרך, והם מתברברים. תארו לכם אחד רוצה להגיע לטירת הכרמל ורוצה את הכתובת של אולם פנורמה, ורואים אותו שהוא מסתובב כל הזמן בכל השכונות וזה, ואומרים לו אדוני אתה כבר מסתובב פה שלש פעמים, מה אתה מחפש? את פנורמה, אתה רוצה שאני אכוון אותך? לא לא אל תגיד לי, אני אמצא לבד. מה אתה טיפש? אתה רוצה להגיע לפנורמה או אתה רוצה להסתובב, אם אתה רוצה להסתובב עזוב את פנורמה ותסתובב כל הזמן, אם אתה מחפש את פנורמה אז תגיע לפנורמה. איך מגיעים הכי מהר? או GPS או ששואלים בן אדם. לא רוצה לשאול, אני יודע בדיוק מה שאני עושה, אתם מכירים את החבר'ה האלה שיודעים בדיוק מה שהם עושים? אז מי שיצא כבר מזה, מהבוץ הזה, הוא יכול להגיד את זה.

אז אלה שזכו לחזור בתשובה והם כבר ותיקים ויודעים את הדרך ואת המסלול, ודאי שהם יכולים להנחות את האחרים שעדיין שקועים בביצה ולא יודעים את הדרך. אבל לאלה מה אומרים החכמים האינטליגנטים, אומרים להם תגיד מה אתה מבלבל את המח, עד אתמול היית כזה, אז מה אתה אומר לי מה לעשות? מי אתה בכלל? מה זה משנה מה הייתי עד אתמול, אבל אני הגעתי לכתובת לפנורמה, אז אני מרים לך טלפון בא אני פה, סע ימינה ושמאלה ותגיע, אל תגיד לי למה גם אתה התבלבלת קודם, אז מה אתה רוצה, תן לי להתבלבל גם כן. אתם שומעים איזה אנשים אינטליגנטים טיפשים חולי נפש? זה לא יאומן.

אז לכן אדם צריך להבין, יש לנו עצות, התוה נותנת עצות, חכמים נותנים עצות, הספרים הקדושים  נותנים עצות, ורק האינטליגנט לא צריך עצות, הוא יכול לתת לך עצות. זה גאוה, קוראים לזה גאוה. אל תלמד אותי, אני יודע לפניך, אני כבר הספקתי לשכוח את מה שאתה לומד עכשיו. אתם מבינים. זה גאוה, הגאוה גורמת לבן אדם לשקוע יותר ויותר בטעויות שלו.

אז לכן צריך לדעת, אנחנו צריכים להתבונן מאלה שזכו לצאת החוצה. מאלה שזכו לצאת החוצה הם יכולים להדריך אותנו.

אתם יודעים, רבינו יואל מסאטמר זצ"ל, אמר פירוש למה משה רבינו אמר ליתרו "והיית לנו לעיניים", משה רבינו, הנביא הגדול, רבן של כל הנבאים שהוציא את עם ישראל ממצרים, מבקש מיתרו שישאר איתם במדבר, שילך איתם שיהיה להם לעיניים, מה פירוש, לך אין עיניים? אתה נביא גם אתה לא צריך עיניים, אתה יודע הכל, למה אתה צריך אותו לעיניים? מסביר רבינו יואל, כיון שהמדבר היה מלא בעבודה זרה, בכל מקום היו אנשים עובדי עבודה זרה, וישראל לא רצו להתקל יותר בעבודה זרה, הרי היו במצרים בעבודה זרה ויצאו מעבודה זרה, "משכו וקחו לכם צאן" וכו', אז משכו ידיכם מעבודה זרה, לא רצו להתקל יותר בעבודה זרה, אז גם משה רבינו לא רצה להתקל בעבודה זרה, אז מה הוא ביקש? ביקש מיתרו שהוא יהיה להם לעיניים. נו, אבל סכנה גם ליתרו שגם הוא יראה עבודה זרה, לא, אין לו סכנה ליתרו. למה אין סכנה ליתרו? כי יתרו עבד כל עבודה זרה שבעולם ובישר בה, בעט בה, ראה שאין בה  ממש, זרק אותה, לגלגל עליה, עד שהוא זרק את כל העבודה זרה וחזר בתשובה. אחד כזה שזרק את הכל ושרף את הכל, אחד כזה כבר לא חוזר לזה, הוא יכול להדריך את האחרים ולהגיד להם מה הדרך ללכת ללא סכנות יתרות. אז זה העצה הכי טובה שאפשר לקחת, את מי לוקחים מורה דרך לטיולים? מי שהיה כבר שבעים מאה מאתיים שלש מאות פעם באותו מסלול, הוא יודע להוביל אותך ולספר לך על כל מקום, זה המקצוע שלו, הוא מורה דרך.

אדם צריך מורה דרך לחיים. אתה עובר רק פעם ראשונה את המסלול שלך, אבל יש אנשים שעברו את המסלול כבר הרבה פעמים, לא רק הרבה פעמים, עם הרבה אנשים הם עברו את המסלול, ולא רק זה, גם העבירו אותם את המסלול, ז"א העבירו אותם ממצב של חילונים להיות שומרי תורה ומצוות, אז הם יודעים את המסלול, יודעים איך מעבירים, יודעים מה הקצב, יודעים איך ומה, יודעים מה להגיד, שמה צריך לברר. כמו שאתה הולך לרופא בעניני גוף, צריך למורה דרך בעניני הרוח הנפש והנשמה. אם לא, אתה עיוור או ממש או מרצון, לא רוצה לראות. זה מה שלמדנו. אז אדם צריך להחליט האם הוא מוסר את נפשו לאבדון והוא חסר דעת או שהוא בעל דעת ואומר לא, כן יש תחומים שאני לא יודע, נכון, אני לא יודע. אני לא מבין בתורה, לא למדתי, לא יודע. מה הבעיה? מה הבעיה? לא, בתורה כולם חכמים כולם  נבונים כולם יודעים את התורה, הוא יודע שני פסוקים בעל פה, הוא חושב כבר שהוא מסודר.

אבל כללו של דבר, יהודים יקרים, צריך אדם להיות מתבונן בשכלו בכל זמן, ובזמן קבוע להתבודד, מה הדרך האמיתית לפי חוק התורה שאדם צריך ללכת בה. אח"כ יבוא להתבונן על המעשים שלו, האם הם על הדרך הזה של התורה או לא, כי על ידי זה ודאי שיהיה לו נקל להטהר מכל רע ולישר את דרכיו, כמו שהכתוב אומר "פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו" צריך שהכל יהיה על פלס ומאזניים לבדוק דבר דבר. ואומר, "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'".

יפה או לא יפה? לא יפה הא? יפה או לא יפה?

יפה.

הרב: עוד פעם, יפה או לא יפה?

ציבור: יפה.

הרב: מי מהיום יתחיל לחקור את דרכיו ולהתבונן האם הם טובים או לא שירים את היד. גבוה, גבוה, צלם צלם, צלמן, צלם גם נשים צלמן, רגע, גבוה גבוה, גבוה, סובב עוד גבוה להרים להרים, להרים יפה יפה יפה. אני כבר מזיע מרוב המאמץ שהשקעתי יהודים יקרים, אבל אני מקוה שזה יהיה לתועלת.

אני רק רוצה לומר לכם יהודים יקרים, חייבים ללמוד שיעורי תורה קבועים, ההצלה שלנו היחידה כיחידים וכעם, זה החיבור שלנו לתורה. אנחנו לא נוכל לנצח את הבעיות שלנו הפרטיות, ולא הכלליות של כלל ישראל, ובעת הזאת בפרט לאור כל הצרות המלחמות אנחנו לא נוכל לנצח אם לא נתחבר לתורה ונשמע בקול ה' יתברך. רק אם נעשה את רצון ה' יתברך אנחנו נוכל להיוושע באופן פרטי ובאופן כללי. ככה ביקש הקב"ה, "אם בחוקותי תלכו" הפרשה הקרובה, אני אדאג "ושכבתם ואין מחריד וחרב לא תעבור בארצכם" לא כמו שהתברר לנו לפני יומיים שישראל אין לה גבול, כי סורים יכולים לעבור אפילו שיש גבול, ולהגיע לתל אביב ולטייל ולחפש את הסבתא. שמעתם דבר כזה? נשמע כדבר הזה? שדות מוקשים וגדרות וכאילו גדרות מחושמלים ותצפיות ומזלטים ומודיעין וכל מה שאתה רוצה ומאות עוברים דורכים על הגדר ומגיעים למג'דל שאמס, מגדל השמש, באו להשתזף. אתם מבינים איפה אנחנו נמצאים? וזה מאות, אם זה יהיה אלפים, עשרות אלפים ויותר אנחנו במצב לא טוב. אם לא התורה הקדושה שמבטיחה, אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר, אתה יכול שיהיה לך את כל הכלים והאפשרויות לשמור, אבל אם ה' לא ישמור כל מה שאתה שומר חרתה ברטה. הנה הראיה מלפני יומיים. בפייסבוק היה כתוב בדיוק, לאן הם יבואו מאיפה הם יכנסו ולאן הם יבואו בכל גזרה וגזרה, וקוראים את זה, והקב"ה מעצים את עיניהם ולא מחלקים את העבודה טוב בין צה"ל למשטרה, ומי האחראי, ומי מה מו ומי יפקח ולא כלום, שום דבר, הכל יודעים חוץ ממה שה' רוצה שלא ידעו. וזה בקטנה, בקטנה הקב"ה הראה לנו כמה אנחנו אפסים, בקטנה, אם הוא היה רוצה להראות לנו בגדולה אוי ואבוי, אוי ואבוי. תראו מה הקב"ה עושה באומות העולם עכשיו, במסיסיפי, כל הרחובות נהרות, ביפן, בארה"ב שטפונות לאבות, הוריקנים, בולענים, מה לא, כל העולם מתפרק, מתפרק, ממשלות, מדינות, עריצים, הכל מלחמות, הכל עומד לפני זעזוע טקטוני, עילי ותחתי, מה יהיה - מתקרבים לגוג ומגוג. מה יציל אותנו? רק אבינו שבשמים. אין לנו על מי להשען רק על אבינו שבשמים. הבנתיוכם?

כן, למי שיש שאלות בבקשה. תן שמה לבחורצ'יק את המיקרופון.

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. קוראים לי שלמה ראטה, ואני פה נמצא עם חבר שלי שהוא גם מבקש לדבר, הוא נמצא הוא קיבל מחלה שלא פשוט, הוא קיבל מחלה בעורף ואני מבקש ברכה בשבילו

הרב: הוא שומר תורה ומצוות ממש קומפלט כחרדי או לא?

ש. אני כאילו מאד קשה לי לדבר על זה עכשיו, אבל הוא יש לו גידול בראש, הוא יש הרבה סוגים למחלה הזאת והוא קיבל את המחלה הכי קשה

הרב: שאלתי שאלה, האם הוא חוזר בתשובה שלמה כחרדי?

ש. כן, הוא חוזר בתשובה והוא שומר שבת

הרב: אמרתי תשובה שלמה כחרדי

ש. את זה אני מעדיף שתשאל אותו

הרב: אז תגיד לו שהוא צריך לשמור תורה ומצוות כחרדי לכל דבר, הכל בכל מכל כל, כדי שיצר הרע לא יוכל להגיד הנה, זה וזה וזה הוא עדיין לא עושה, כדי שלא יוכל לקטרג עליו, ואז יש סיכוי להציל אותו מן הדבר הזה. אם הוא מוכן נתן לו ברכה על זה ויהי רצון שיועיל לו לרפואה.

ש. אמן, אני מעדיף שגם הוא יכול לדבר,

הרב: אני רוצה רק תשובה, לא צריך לדבר, לא צריך לנהל שיחות רק תשובה. מוכן או לא?

ש. כן כבוד הרב

הרב: בסדר גמור. מה שמך ושם האמא?

ש. אלמח

הרב: ושם האמא?

ש. נקסה

הרב: ה' יזכה אותך ברפואה שלמה בזכות התשובה השלמה מהרה

אמן

הרב: עכשיו בא תקח ציצית שתשים עליך תמיד, וכיפה, בבקשה. תן לו מיקרופון, שהחיינו, קח, תשים את הציצית תן לו. שים לו כיפה. לא משנה, יש לך עליך ציצית? יש לך כבר, טוב, אז תשאיר את זאת. די טוב, תודה. לך לשלום. רפואה שלמה.

 

כן, שאלה נוספת, בינתיים אני מקבל באימיילים כרגע, אלה שצופים בנו מכל העולם, שיש כאלה שמקבלים על עצמם כבר לעשות את החשבון כמו שאמרנו, רק האימילים טסים פה במהירות קשה מאד לעקוב אחריהם, כן, מי רוצה עוד לשאול משהו?

אני מבקש אלה שרושמים אימילים לרשום רק שורה אחת ולא יותר כי אי אפשר לקרוא את זה. וברכות אני לא אוכל לברך במהירות את כולם, אבל אני אברך לאחר מכן ואני אשלח לכם באימייל. אבל מכל מקום יש פה מישהי שמוחקת את הפייסבוק קוראים לך לילך בן ענת..... הלאה, מי יש פה שרוצה לשאול? תן לה, תן לה.

 

ש. שלום כבוד הרב, שמי סיגל טולדנו, אני מאושפזת בבית חולים טירה, לא רחוק מכאן ואני באה בשאלה מאד גדולה, אני גרושה שש שנים ואני רוצה מאד לחזור לבעלי, כל מה שתגיד לי אני יעשה.

הרב: תשובה שלמה וכיסוי ראש עכשיו ויוצאים לדרך.

ש. בסדר מוכנה.

הרב: אשרייך, מה שמך ושם האמא?

ש. סיגל בת ורדה ורדיה

הרב: ה' ימלא משאלות ליבך לטובה בזכות התשובה, ותחזרי לבעלך.

אמן.

ש. תודה כבוד הרב.

מזרחי עמית שואל שהוא אצלו במשפחה הוא שומר שבת אבל לפעמים מישהו שהוא חילוני עושה קידוש, האם הוא יוכל לשתות מהיין? לא. אם חילוני שלא שומר שבת מברך על היין אי אפשר לשתות מהיין שהוא בירך בגלל שהוא נגע צריך לשפוך את היין, צריך שכל אחד יברך לעצמו, דהיינו שלא לשתות מהיין שלו. וחלה אם מישהו בירך עליה, אפילו שזה אדם שהוא חילוני מותר לאכול ממנה, כמובן שהוא התכוון להוציא אותו ידי חובה והוא התכוון לצאת ידי חובה.

כן, מי עוד רוצה לשאול שאלה? אסתר אהרנוב תזכה לשים כיסוי ראש מהרה.

 

ש. כבוד הרב, מגיל שמונה התחיל לי הפירכוסים ועד עכשיו שתיתי את כל הסוגים של הכדורים וזה לא עוזר. מה אפשר לעשות?

הרב: את שומרת תורה ומצוות?

ש. כמובן

הרב: תלמדי חצי שעה כל יום שערי תשובה שלשה חדשים רצוף, מה שמך ושם האמא?

ש. שיראל ציפורה בת רונית

הרב: תזכי לרפואה שלמה בזכות לימוד התורה.

ש. אמן

הרב: אבל שיראל זה לא שם, צריך להחליף אותו בסדר? תבדקי עם הרב קניבסקי רח' רשב"ם 23 בני ברק, זה לא שם לבנות. בסדר? שיראל זה כמו לחם אל, כמו תפוח אל, כמו אבטיח אל, לכל דבר אפשר להוסיף את המילה אל ולעשות מה שרוצים, זה לא שם.

 

ש. אנחנו בתשובה כבר 15 שנה, יש לי שלש בנות, כולם חזרו בתשובה מלאה, יש לי בת במדרשה כבר תשע שנים, היא בת 32 ועדיין לא מצאה את הזיווג שלה, מה קורה?

הרב: 22?

ש. לא, 32

הרב: אה, 32, היא הולכת בצניעות גמורה?

ש. מאד מאד כן, מאד ממש מחמירה

הרב: שתלמד את החצי שעה שלשה חדשים מה שאמרתי, שערי תשובה, ובעזרת ה' נברכה. מה שמה?

ש. מיטל שרה בת טובה

הרב: ה' יזכה אותה בעזרת ה' יתרך לזיווג הגון הראוי לה מהרה.

אמן.

הרב: מיטל, שם שצריך בדיקה. אותו דבר. כן. הלאה, מי רוצה שמה בסוף, תן לו.

שואל קרן יניב, אחרי ביאת המשיח האם תשאר הטכנולוגיה כמות שהיא או שנחזור להיות רועי צאן. אז כתוב שעולם כמנהגו נוהג והדברים לא ישתנו חוץ מזה שיתבטלו מידות רעות, צרות, מלחמות וכו' והעולם יגיע אל מנוחתו.

 

ש. ערב טוב וברכה רבינו

הרב: ערב טוב

ש. רציתי לשאולא ותך שאלה בקשר לכיבוד אב ואם, במידה וההורים, האם או האבא, נגיד הם רשעים או שהם כופרים בתורה והם הולכים נגד התורה, האם יש לכבדם או אין לכבדם, זה השאלה שלי.

הרב: בן ובת חייבים בכיבוד אב ואם אפילו אם האבא עשה אותם ממזרים. גם אם ההורים רשעים צריך לכבדם, אבל לא צריך לשמוע להם בעניני התורה, אם הם אומרים לך לעבור על התורה אין לשמוע להם, כי הקב"ה אומר "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה'" אני ה' שלך ושל אבא שלך ושל אבא של אבא שלך, אז כשאני אומר שומעים לי ולא להם, אבל לכבד צריך לכבדם.

ש. ואם אני עכשיו אדבר עם אחד ההורים שלי, או עם אמא או עם אבא דבר תורה והם לא רוצים לשמוע שאני מדבר איתם דבר תורה, ומבקשים ממני שאני אלך, שאני לא אדבר איתם, שאני אתרחק, אני לא אדבר, האם אני יכול להמשיך לדבר בכח ולכפות

הרב: לא, אתה לא צריך לדבר אבל אני אתן לך עצה. מספרים את הסיפור על האוניברסיטה בר מינן ששמה מישהו תלה פתק שהוא רוצה לעשות סדרה של שיעורים בפרקי אבות, והגיעו בקושי שבעה אנשים, הוא ציפה למאות אבל הגיעו בקושי שבעה אנשים וככה אז הוא לא ידע מה לעשות, בסוף עלה לו רעיון, הוא כתב שלט אחר וכתב חכמה סינית ונהיו מאות, מאות אנשים, והוא התחיל ללמד חכמה סינית, והוא אמר להם את כל מה שכתוב בפרקי אבות ובמקום השמות של התנאים הוא אמר שמות של סינים צ'נג צ'ונג צ'ינג אמר ככה וככה וככה, והם היו כל כך בהתפעלות החכמים הסינים האלה זה לא יאומן כמה חכמה היתה להם, איך הם ידעו את כוחות הנפש והכל, אחרי שכולם סימו את כל השיעורים האלה שארכו המון זמן, בסוף הוא גילה להם למדתם פרקי אבות, והחזיר את השמות המקוריים ואמר להם, זה החכמה של חכמי ישראל שלמדו אותם מהתורה הקדושה. רק אנשים, אם זה סינים מוכנים לשמוע, אבל אם זה יהודי חס ושלום. אז אתה אל תגיד להם דבר תורה, אתה תגיד הם רעיונות של סיני שקראת, ואחרי שהם ישמעו ויעריכו אותו וישבחו, אחרי שנה כשהם ילמדו את כל התורה דרכך מהסיני והיפני והפיליפיני אתה יכול להגיד להם איפה זה כתוב.

ש. תודה רבה לך רבינו ערב טוב ומברוך.

ש. בהצלחה תהיה בריא, צ'ינג צ'נג צ'ונג.

 

ש. כבוד הרב אפשר?

הרב: כן

ש.אני הגעתי מבית חולים בנהריה, רציתי לשאול את הרב, לפני כשנה גילו לאמא שלי סרטן בכליה וכרתו לה אותו בניתוח, כרגע המצב שלה לני שבועיים הולך ומחמיר, וההתדרדרות היתה בשלבים, מהליכה לכסא גלגלים וכרגע היא במצב שהיא כבר לא יכולה לשתות ולא יכולה לבלוע שום דבר, אז כרגע היא מרותקת למיטה, והיא בקושי מדברת בקושי מתפקדת, ופשוט מאד אנחנו אומרים שזה הולך להגמר, אני לא יודע, אין תרופות, היא לא יכולה לבלוע תרופות, היא מקבלת אינפוזיה, הכבד שלה התחיל להתנפל, יש לה גרורות בכבד ובחוליות

הרב: שומרת תורה ומצוות?

ש. היא שמרה שבת עד עכשיו, שמרה והשתדלה על כל מה שצריך

הרב: לא מספיק. צריך לחזור בתשובה

ש. כבוד הרב היא לא מתפקדת, היא במיטה, היא שוכבת

הרב: לא משנה, אדם בהכרתו קובע את מצבו, אדם יכול להיותב תפילה, לעמוד בבית כנסת מול ההיכל, מחזיק בפרוכת והראש שלו בעצם בשוק, הוא חושב על העגבניות שהוא בעצם שכח שקית שמה, ולא לקח אותה בכלל. אז הוא מול ההיכל כולם רואים אותו מתנדנד ולא יודעים שהוא בכלל בשוק. אז ז"א האדם נמצא איפה ששכלו נמצא. אם השכל שלה, אפילו שהגוף שלה מרותק למיטה, השכל שלה זה לחזור בתשובה ולקים את המצוות שמה היא נמצאת.

ש. ואני יכול להגיד לה דבר כזה?

הרב: ודאי, אתה חייב להגיד לה, אתה רוצה להציל אותה, לא?

ש. לא, כי אני דיברתי עם הארגון והם אמרו לי שאי אפשר שהבן יגיד להורים לחזור בתשובה או משהו כזה

הרב: אצלנו בארגון?

ש. כן, אני לא זוכר עם מי דיברתי, היתה שם מישהי שאמרה לי צריך לשמור על כבוד את ההורים, תשאל את הרב בהרצאה

הרב: בסדר גמור, היא לא ידעה להשיב, אבל אנחנו נאתר אותה. מכל מקום, אתה צריך להבין דבר אחד, חובה עליך להציל את ההורים וחובה עליך להגיד לה במצב שלה שבפרט זה סופני מבחינת הרופאים, מה  היא צריכה לעשות בשביל ש יגלדו סיכויה להנצל.

ש. אז מה אני צריך להגיד לה, כבוד הרב?

הרב: חזור בתשובה אמיתית

ש. אבל היא במצב שלא יכולה לזוז אפילו

הרב: אני יכול לדבר? הסברתי, השכל קובע, הבנת או לא? הבנתי, שמעתי, היא במיטה, נכון? לא זזה נכון? אבל השכל עובד, אומרים לה את מקבלת על עצמך תשובה שלמה עכשיו. ז"א ברגע הזה אני שם לך כיסוי ראש על הראש, את הולכת בצניעות כמה שאפשר גם בבית חולים דהיינו מכוסה, את מתפללת מה שאת יכולה בפה, בעל פה, בדיבור, בלהגיד מה שאת רוצה לקב"ה, את עושה כל מה שאפשר לעשות, ומרגע שאת קמה לחיים טובים ולשלום, מאותו רגע את חרדית ששומרת הכל, זה הסיכוי והתקוה שאכן תצאי מהמחלה. אם היא תסכים ותעשה זאת בלב ונפש, לא אני ואתה בוחנים את כנות דבריה, בשמים רואים, אם תצליח לשכנע אותה שזה יהיה אמיתי מכל הלב, אכן זה יכול להועיל. הבנת?

ש. תודה כבוד הרב

הרב: מה שמה?

ש. צביה בת נעימה

הרב: ה' יתן בליבה לשוב בתשובה שלמה ורפואה שלמה מהרה

אמן.

הגי מיקי רוצה שהוא יזכה שאשתו תכסה את הראש מהרה אמן.

 

ש. שלום כבוד הרב, שמי אודל ורציתי לשאול שאלה, יש ילד בן שמונה קוראים לו גל מרדכי שמחון בן ורד, והוא חולה במחלת האפילפסיה, הוא מפרכס, הוא יכול להגיע למצב של ארבעים דקות פרכוס, אמא שלו עברה לפני שנה ניתוח בכבד, היום סליה, מה הוא צריך לעשות, מה הם צריכים לעשות?

הרב: בן כמה הוא?

ש. שמונה

הרב: וההורים חוזרים בתשובה, דתיים, חילונים

ש. רק שומרים שבת

הרב: אז צרך לחזור בתשובה שלמה בשביל שהילד בעזרת ה' יתרפא, שהרי החולי שלו זה גם נוגע אליהם כי הם סובלים  הרי את הטיפול בו ואת הגידול שלו וכו' וכו', אז זה מכוון גם כלפיהם. אם יקבלו על עצמם תשובה שלמה יכולים להועיל לבן.

ש. יש לי עוד שאלה אחת, אם אני חוזרת בתושבה, אני עוזרת באיזשהו מקום גם להורים שלי?

הרב: ודאי. בן מזכה אב, פירוש הילדים מזכים את ההורים אפילו בעולם הבא. כשההורים מגיעים לעולם הבא,  נגיד הם נמצאים במקום לא טוב בגיהינום, הילדים שלהם אם הם נמצאים פה והולכים בדרכי התורה יכולים להוציא אותם מגיהינום ולהעלות אותם מגן עדן.

ש. תודה

הרב: ה גם הפוך, שאם הילדים רשעים פה בעולם הזה וההורים שלהם בגן עדן הם סובלים.

כן,

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. אתה אמרת שאם בן אדם חילוני מקדש על היין אז אסור לשתות ואבא שלי מקדש לנו על היין בקידוש בשבת, אז מה אני צריכה לעשות?

הרב: את תשימי כוס לידך, את שומרת מצוות, כן?

ש. משתדלת, שבת אני שומרת

הרב: טוב מאד, תשימי כוס לפני כן, תקחי מהיין לא זה שפתוח והוא מזג, תקחי בקבוק יין שיהיה שלך, ובלי שאף אחד ירגיש תשימי אצלך בכוס, תגידי שזה מצוה מיוחדת שאת רוצה גם כן, שעה שהוא יברך את גם תברכי ככה בשקט, כשהוא ישתה את תשתי משלך.

ש. אוקי תודה.

 

ש. כבוד הרב, יש לי ילד בן 33  הוא בישיבה ואני רוצה שיחזור בתשובה

הרב: הוא בישיבה או לא?

ש. בישיבה

הרב: והוא לא חוזר בתשובה בישיבה?

ש. לא, חוזר בתשובה

הרב: נו, אז מה אתה רוצה שיעשה?

ש. שיתחתן

הרב: אה שיתחתן

ש. כן שיחזור בתשובה

הרב: אתה רוצה ציצית בשביל שיחזור בתשובה?

ש. כן

הרב: אבל אמרת שהוא כבר בתשובה

ש. אני בעצמי רוצה ללבוש

הרב: אה, אתה רוצה ללבוש?

ש. כן

הרב: לא קשור לילד

ש. לא, לא קשור לילד

הרב: אה, בסדר. ברכת שהחיינו

אמן חזק וברוך.

תן לבחור פה שורה ש ניה.

ש. יש לי שאלה, קוראים לי בנימין, ואני רוצה שהבעיות לב שלי יחלפו

הרב: יש לך בעיות בלב?

ש. כן

הרב: הבנתי, אתה חזר בתשובה?

ש. ככה ככה

הרב: אם זה ככה ככה אז הלב ככה ככה, אם תחזור בתשובה שלמה "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך" אז הלב שלך יהיה מצוין.

ש. הבנתי, ואתה יכול לתת לי ציצית?

הרב: בהחלט בשמחה רבה, בבקשה.

שהחיינו

בקיצור, יפה. שאלה, תן לבחור שמה באמצע.

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, אני חוזר בתשובה כבר שנתיים ב"ה, ואני לומד כמעט כל יום, מה זה כל יום אני לומד, עכשיו בזמן האחרון אני רוצה להפסיק לעבוד וללמוד כל הזמן, אבל יש לי חובות וזה מפריע לי, ויש לנו בטירה ישיבה חבל על זמן, שאגת אריה, ב"ה מתעלה ומתעלה ואני לא יודע כאילו

הרב: כמה חובות? כמה חובות?

ש. אני חייב בהוצאה לפועל שישים אלף שקל

הרב: הבנתי, ולא הכרזת על עצמך פושט רגל

ש. אין, אי אפשר, עשו איחוד תיקים אבל זה לא

הרב: וכמה התשלומים שאתה צריך בחדש?

ש. כל חדש 500 שקל

הרב: זה הכל? זה לא בעיה, זה שעה עבודה ביום. מה, 25 שקל לשעה, כפול 20 יום = 500 שקל, ואתה יושב בישיבה ולומד כל הזמן, זה רק אם תעבוד שעה אחת ביום, אז אין בעיה, אתה יכול ללכת לישיבה, ותמצא עבודה, שעה שעתיים

ש. יש עבודה שעה ביום?

הרב: בטח, יש סבלות, יש משלוחים, יש פרחים, יש בסופר, יש כל מיני דברים

ש. אני במקצועי מתקין דודי שמש

הרב: עוד יותר טוב, אתה מתקין אחד אתה עושה את ה-500

ש. אבל שיבוא התקנה אחת

הרב: תעשה פרסום בישיבה שאתה המתקין של הישיבה, ולכל אחד בישיבה יש משפחה, והם יעבירו אחד מהשני, ובעזרת ה' מידי פעם יתקלקל משהו למישהו אתה תתקין.

ש. תודה כבוד הרב

הרב: בהצלחה.

כן שאלה, תן לבחור פה.

 

ש. אני רציתי לשאול אותך משהו שנורא עניין אותי, זכור לי שכתוב בתורה שאסור לפגוע בגוף שלנו, נכון?

הרב: נכון, כמו כתובת קעקע אתה מתכוון

ש. כן משהו כזה, פה מאחורה אני רואה קולה וכמהד ברים כאלה

הרב: איפה פה מאחורה?

ש. ממשה פה עשר מטר, השאלה איך זה מסתדר

הרב: קודם כל הוא אומר שאסור לפגוע בגוף, "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" אז איך יש פה קולה ומיצים, שזה פוגע בגוף? יש הרבה דברים שפוגעים בגוף עד שהגעת לפה נשמת כמה אוטובוסים וכמה מכוניות

ש. אבל זה מבחירה

הרב: וכמה מעשני סיגריות, ולא באת לפה עם אטמים על אף או עם תחבושת כמו הסינים, באת רגיל, מזה אתה לא חושש, רק מהמיצים

ש. זה אבל בלתי נמנע

הרב: לא זה נמנע, כי אתה יכול ללכת פה עם תחבושת.

ש. זה לא כל כך יעזור

הרב: זה יעזור, זה מקטין

ש. צריך ללכת עם זה 24 שעות

הרב: כן, 24 שעות, ונשמרתם מאד אמרת, שכחת?

ש. אני אשאל אותך אחרת, איך זה בדיוק מצדיק את זה

הרב: זה לא מצדיק שום דבר, מיצים לא הורגים בן אדם, צריך לשתות מכל דבר קצת, אין שום נזק בקצת.

ש. זה לא נכון

הרב: שום  נזק אין בקצת

ש. זה לא שיש אפס באמצע, יש גם שתיים ושלוש

הרב: שתיים ושלוש מהריחות שאני דיברתי יש שלשים ארבעים ושישים אחוז.

ש. זה לא מסביר כלום

הרב: זה מסביר מה לעשות

ש. זה לא מסביר בכלל, זה כמו שתגיד למישהו מותר לעשן, תגיד לו מותר לעשן אחד שתיים

הרב: ודאי, שאם אין ברירה אדם עדיף שיעשן אחד שתיים משיעשן קופסא שתיים, ודאי, גם הרופאים ממליצים ככה, מה לעשות

ש. אני לא שמעתי שום רופא ככה

הרב: לא שמעת? אני מצטער, אז כנראה אתה לא שייך לאיגוד הרופאים.

ש. אתה כן?

הרב: אני כן

ש. איך בדיוק?

הרב:אני קורא עליהם

ש. אני גם

הרב: לא קראת את מה שקראתי

ש. רק כלפיך

הרב: אז אתה צריך לשוטט באינטרנט

ש. אני לא מקבל את זה

הרב: מותר לך

ש. תודה רבה.

הרב: תהיה בריא, תהיה בריא, תהיה בריא.

כן, תן לה שאלה שם.

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. יש לי שלש שאלות, שאלה ראשונה, יש לי אח לפני שנתיים הוא עבר תאונת דרכים ברך, ומאז כאילו הכל השתבש לו, והוא גם לא מוצא את הזיווג שלו והוא בן 34 כבר.

הרב: שומר תורה ומצוות או לא?

ש. לא, ואני לא בטוחה שהוא יכול לקחת עליו

הרב: אם הוא לא יכול אז אני לא יכול ל הבטיח

ש.  הוא עובד בעבודה שזה לא

הרב: אין עבודה שאוסרת לחזור בתשובה

ש. הוא טבח, הוא שף

הרב: שף זה הכי קל לחזור בתשובה. הוא כל הזמן במטבח תחת

ש. הוא עובד בשבת, הוא לא יכול

הרב: עובד בשבת אם זה בלוע ה משכורת שלו עם כל מה שהוא עושה זה מותר, הוא עובד רק בשבת ומקבל שכר שבת זה אסור.

ש. לא, זה כל השבוע ושבת

הרב: אז אם הוא עובד כל השבוע זה לא, אבל אם  הוא מבשל בשבת ודאי ז האסור. מדובר שהוא שומר על השבת רק עובד בשבת. עובד בשבת בתוך משכורת, כמו שומר, כמו מלצר, כמו דברים כאלה זה מותר, אבל לא שעובד רק בשבת בשכר שבת. אבל לעשות מלאכות האסורות בשבת ודאי שאסור לכולם.

ש. ברור, ומה עליו לעשות אם הוא לא יכול כאילו לחזור בתשובה מלאה מלאה, להיות חרדי

הרב: איך אני יכול לעזור לו אם הוא לא רוצה לעזור לעצמו, הרי למדנו שמי שלא מרחם על עצמו

ש.  הוא התחיל לה ניח תפילין ולהגיד ברכות השחר.

הרב: התחלה טובה, אבל עדיין הוא רווק, אז כנראה שהוא צריך להוסיף עוד.

ש. זה תלוי בו

הרב: נכון. צריך לשאול אותו אם הוא רוצה באמת להתחתן ורוצה להשקיע בזה וגם למצוא אשת חיל, אם כן זה עלול להצליח, תשאלי אותו אם כן, אפשר ליצור קשר עם ארגון שופר ונברך אותו לאחר מכן.

ש. בסדר, יש לי עוד שתי שאלות.

הרב: בבקשה

ש. יש לי עוד אח שלפני כמה חדשים בערך, חודשיים שלשה הוא עבר בדיקת פוליגרף בעבודה, שזה היה חובה שמה על כולם כי היתה שם איזה בעיה, ומאז הוא קצת נתקל בבעיות נפשיות

הרב: כן, הוא חשש מהבדיקה

ש. בערך

הרב: הבנתי. והוא לא שומר גם כן

ש. לא

הרב: נו, ה' ירחם ויעזור, הרי למדנו פה בשיעור שמי שלא מפקח על דרכיו, מי שלא מתבונן, מי שהולך שסומא באפילה, הולך על שפת הנהר הוא צפוי יותר לרעה מאשר להצלה. מה צריך לעשות? צריך להתרחק משפת הנהר, צריך ללכת למקום בטוח

ש. אבל קשה לדבר איתו, הוא קשה הבנה, קשה לדבר איתו

הרב: אה, תשמעי תגידי לו שיסתכל אצלנו באתר שופר טי וי ויסתכל שמה בכמה סרטים שלי, ואני מאמין שזה יתן לו עידוד.

ש. אתה יכול לברך אותו לפחות שיפתח את הלב שלו שאני

הרב: הנה אני מדבר איתו עכשיו ובשידור חוזר הוא יוכל לראות אם תראי לו את זה, אני אומר לו, אם תחזור בתשובה בעזרת ה' אברך אותך שתהיה בריא בנפש ובגוף.

ש. אמן. ואני לפני שבע חדשים בערך חזרתי בתשובה

הרב: ב"ה

ש. לא, אבל לפני שבוע התחלתי ללכת, חזרתי למכנסיים וקשה לי, כאילו קשה, לי אני מתנדנדת.

הרב: לא צריך להתנדנד, צריך לחזור בחזרה לחצאיות ולשמלות, ללכת בדרך ה', עוד מעט תתחתני עם בחור ירא שמים, תבני בנין עדי עד.

ש. אמן

הרב: בהצלחה.

כן, שאלה נוספת.

 

ש. כבוד הרב, שמי שולמית ואני בת 37, רציתי לבקש אם אפשר ברכה למציאות זיווג הגון

הרב: ה' יזכה אותך לזיווג הגון מהרה ותלמדי חצי שעה ספר שערי תשובה כמו שאמרנו.

ש. תודה רבה

הרב: יש פה מי ששואל אותי, אנקרי רון מה יקרה אחרי מלחמת גוג ומגוג, כבר הסברנו את זה הרבה, זה נמצא באנציקלופדיה, אפשר לראות את זה באתר בהכה את המומחה, רוב השאלות ששואלים אותי פה באינטרנט זה תשובות שניתן לקבל עליהם מענה בהכה את המומחה, אצלנו באתר שופר, אז כל אחד ישתדל למצוא שם, כי קשה מאד לרוץ פה עם התשובות על כל דבר.

כן,

 

ש. הרב, אני  מוכנה כאילו לקחת משהו על עצמי בשבילם

הרב: ללכת בצניעות גמורה וללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה, בסדר? שלשה חדשים רצוף.

ש. תודה

הרב: בהצלחה.

 

אני רוצה רק להציע לכם המלצה. אם אתם רוצים להיות שותפים עם ארגון שופר שמחזיר הרבה מאד יהודים בתשובה, וב"ה מאות אלפי משפחות כבר שבו בתשובה בפעילות של הארגון, יכולים להרים תרומה מכספי מעשר בהו"ק, 28 דולר לחודש ומקבלים גם פעם בשנה סוף שבע בבית מלון איתי ביחד חינם, ויוצאים לטיול פעם בשנה חינם, ומקבלים כל חודשיים דיסקים חינם, ומקבלים כל שבוע דברי תורה שלי הביתה בחינם. אז מי שרוצה ב-28 דולרים לעשות הו"ק שנקראת כח כפלים מכספי מעשר, יכול להיות זכאי ושותף בכל מפעלות ארגון שופר.

אני רוצה רק להמליץ לכם להכנס לאתר שופר. נט זה הישן, שופר . טי וי זה החדש, ותראו שמה דברים נפלאים. תראו גם את עצמכם שמה בשידור חוזר, וגם בתמונות מונצחים שם. אז כל אחד שירצה להיות מעורה יותר יוכל.

אלה שלא הספקתי לענות להם בשאלות ותשובות פה, עד שיארגנו לי את זה יותר מסודר, יקבלו ממני בימים הקרובים מענה לתוך האימייל שלהם.

מי שרוצה בטלפון לתרום, מספרי הטלפון נמצאים פה על המסך, 050-6500666. מי שרוצה הו"ק לתת יכול לגשת פה שלום נמצא כאן והנה פה נמצא היהודי שלנו, תרימו פה מי שרוצה הו"ק בבקשה.

אני רוצה לחלק לכם מתנות עכשיו, כיסויי ראש וציציות תשבו במקום, תשבו, ואני אתן לכם, בבקשה.