קרית ים - מדינה של סוטים
ערב טוב!
[אפשר להתחיל? למה? בית כנסת יפה! ברוך השם!! ברוך השם. הצבעים לא אמיתיים עלַי, לא, לא קשור לתאורה גם המצלמות לא מכוונות בצבע נכון שתי מצלמות לא תואמות וגם שלי בכלל לגמרי, יש הרבה כחול בתמונה שלי, תכוון את שתי מצלמות שוות]
בואו נשיר: הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כה''...
אתם לא שמחים! אז צריך לשיר שיר חדש: 'וְשָׂמַחְתָּ בימיך וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ.'
[מה עם שתי המצלמות? אתם יודעים למה צריך לשמוח? אתם חיים! יש כאלה שמתו היום ואתם חיים ושומעים ורואים ומדברים ומרגישים וטועמים ומריחים איך אפשר לא לשמוח?! אנשים בבית חולים שוכבים מוכנים: שיקחו להם אבר מהגוף רק שיצאו חיים! ואתם מסתובבים בלי עין הרע!! הולכים להרצאות וזה... והפנים שלכם לא נראים שמחים, אתם צריכים להיות שמחים! עוד פעם: 'וְשָׂמַחְתָּ בימיך וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ... יש כמה שלא שררו כי יש להם גאווה אבל צילמו אותם, גם בשמים, אפשר להתחיל? תודה.
ערב טוב! בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.
הערב הזה כהכרת הטוב לקב"ה ולכבוד הרב ולקירוב הגאולה מהרה. רפואה שלמה מהרה לכל חולי עמו ישראל.
ובלחש הברכות ל: ... אמן!
הערב גם לעילוי נשמת חיים נגר בן ברכה ולעילוי נשמת הורי וחמי מנוחתם עדן!
קהל: אמן!
אנחנו ממשיכים בסדרת ההרצאות בנושא הרצונות והכיסופים שלנו השאיפות וכו'. עכשיו אנחנו בקטע שלכל אחד מאתנו יש שאיפות להגיע לטוב אידיאלי ואת זה אנחנו מתרגמים לרצונות גם בגשמיות גם ברוחניות.
יש מי שחושב: 'אם יהיה לי זיווג, כסף, שלום בית, דירה רחבה, הצלחה בחיים - אהיה מאושר!' או: 'אם אני אזכה להשגות ברוחניות כאלה או אחרות - יהיה לי טוב'.
הרצון הוא כלי חזק ביותר, הוא מנוע אדיר, לאספקת אנרגיה וחיוּת לאדם! כשיש רצון - יש בשביל מה לקום בבוקר, כשאין רצונות ואין כלום: 'למה אני יקום?!...' אבל כשיש לך בוסטר שכל הזמן דוחף עם רצונות וכיסופים ומשאלות ושאיפות - זה טוב מאוד! זה מספק אדרנלין, אנרגיה וחיוּת לאדם.
הרצון מדרבן אדם להמשיך הלאה למרות קשיים ומהמורות בחיים, אבל עלינו לדעת: הרצון לא יכול ללכת לבד חייבים לשלב אתו עוד, עוד מרכיב אחד (1) זה 'התרצות'.
הדרשה האחרונה שדיברנו קראו לה: 'רוצה רוצה ומתרצים' [בת ים - תרצה תרצה ותתרצה, 09.11.2022] מה פירוש? - יש לי רצונות ועוד רצונות ולא תמיד זה מתגשם כמו שאני רוצה, מתי שאני רוצה - זה יכול לגרום לאדם ליפול, להתייאש.
אבל צריך להיות גם רוצה ותמשיך לרצות, אין בעיה, אבל גם תתרצה - שאם אתה לא מקבל אז אתה גם מרוצה... מרוצה! לא הכל אפשר להשיג עם הרצונות, אבל צריך גם להתרצות, אם לא - תיכנס לייאוש! ותתחיל להגדיר את עצמך: 'לא מוצלח, לא יוצלח וכו'...' - לא טוב!
לכן, חוץ מרצונות צריך גם להתרצות כדי לא ליפול בגלל הרצונות שלא מתגשמים וצריך לשמוח במסלול החיים שהקב"ה מעביר אותנו!
נכון, אתה יכול לרצות מה שאתה רוצה, אבל מי מחליט? – "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם" (משלי יט, כא) הוא יודע מה טוב לנו יותר מאתנו!
כמו שההורים יודעים על התינוק מה טוב לו יותר ממנו, אנחנו ודאי תינוקות ליד הקב"ה! לא? אז הוא יודע מה התינוק שלו צריך... והוא נותן לנו מה שראוי ומגיע ושלא יזיק לנו! כי הוא: 'גומל חסדים טובים' לפעמים אדם מבקש חסדים - אבל בשבילו הם לא יהיו טובים, אדם מבקש חסד שיהיה לו אוטו 'פררי' ואחר כך האוטו עושה ממנו פירורים... אז הוא רצה חסד שיהיה לו פרארי נתנו לו יעזור לו? לא יעזור לו! אז השם נותן חסדים טובים והוא יודע מה לתת לכל אחד.
לפעמים אדם מתעקש! עושה טעות!! כמו בלעם; השם לא רוצה שהוא ילך לקלל והוא כן רצה אז: 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' נתן לו ללכת בסוף הרגו אותו!
אז זאת אומרת אדם צריך לדעת: לרצות - אין בעיה, אבל גם להתרצות להיות מרוצה בכל מצב כמו ששרנו 'וְשָׂמַחְתָּ בימיך...' - על כל יום שאתה מקבל.
למדנו בשיעורים הקודמים: שהדרך להגיע לשמחה במסלול החיים זה להתבונן בכל נקודות האור השזורות בכל יום מימינו;
אתה קמת בבוקר להתפלל, הנחת תפילין? – וואו! טלית, ברכות, ברכת המזון, מנחה – פספסת? בסדר... אבל משהו עשית? – כן! גם במה שעשית אתה צריך לשמוח!! להתעצב על מה שלא עשית ולתקן מחר. אבל זאת אומרת כל נקודה חיובית ביום - זה פנינה! זה יהלום!! זה מצווה שהיא תאיר לך גם בעולם הזה גם לעולם הבא.
אם אתה מאבד יהלומים ביד ולא הנחת תפילין ולא התעטפת בטלית ולא התפללת מנחה - אתה מפסיד את היהלומים שיעשירו אותך, אתה לא עושה טובה, רק לעצמך! אתה לא רוצה לעשות טובות לעצמך, אל תעשה, תסבול!
אבל בן אדם צריך גם מכל דבר ודבר שעשה, אפילו אם לא עשה הכל, לשמוח לפחות במה שהוא יכול!
אדם חשב לצאת לעבודה ולהרוויח אלף (1,000) שקל היום, הוא הרוויח שבע מאות (700) – מה, זה לא כסף?! גם כסף! יותר טוב מכלום, לא? אז מה יגיד: 'לא רוצה את ה-700 זורק! לא קיבלתי את ה-1,000? לא רוצה...' אין דבר כזה, שמחים גם ב-700! נכון לא, לא בדיוק, אבל בסדר גם טוב.
אז צריך להיות שמח בכל מה שאנחנו משיגים!
וצריך לזכור: שאנחנו לא לבד והקב"ה "צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תהלים קכא, ה) כמו שאתה הולך בצהריים ויש צל - ככה השם אתך צמוד, צמוד! הוא לא עוזב אותך, הוא לידך "כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן" (תהלים קט, לא) הוא רואה אותך, הוא עוזר לך, אתה נושם בזכותו, אתה הולך בזכותו.
אתם יודעים כמה קיבלו אחרי החיסונים אנשים 'דום לב!' כמה אנשים קיבלו קרישים במוח, כמה אנשים מתו, בכל הגילאים הצעירים! אתם עוד הולכים - צריך להודות להקב"ה, צריך להיות מאושרים, יש לכם השגחה צמודה של הקב"ה על כל צעד ושעל.
אז אדם שהולך בדרך זו - הביטחון שלו מתגבר! השלווה, השמחה!! והוא: בטוח שהוא בידיים טובות של 'אבינו מלכנו' מלך העולם ואדון כל הברואים!! - מה יש לך יותר טוב מזה?! אם הוא קורא לך: "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב) והוא אוהב אותנו 'אהבת עולם אהבתנו!' ו: 'בחר בנו מכל העמים' מה יש לך יותר טוב מזה?! מי יכול לאהוב אותך ככה?! עם כל זה שאתה לא מאה (100)... הקב"ה ממשיך! לתת לך לאכול לשתות לנשום הכל נותן לך.
ההורים שלך אם תעשה להם כמה "פוזות"... תראה איך יתנהגו אליך... והבורא עולם שאתה תלוי רק בו, עם כל זה שאתה בועט לפעמים ומורד ומתעלם והכל - ממשיך לתת לך 10-20-30-40-50 שנה! לא נוגע בך - זה לא אוהב?! אז יש על מי לסמוך! או אין על מי לסמוך?...
יש זמנים בחיים שאנחנו מרגישים: שאנחנו צריכים ישועה מידית! ומרגישים ש: 'כלו כל הקיצין' ועכשיו חייבים את הישועה! זה מכניס את האדם ללחץ נפשי ולמבול של בלבולים ואין לו אפשרות לדחות את הרצון שהוא רוצה כבר-כבר להיוושע כאן ועכשיו! וגם אם זה יבוא על חשבון דברים אחרים, זה נקרא מצב של: 'דחיקת השעה!' שהאדם דוחק את השעה ורוצה: לקרב אליו מיד את מה שהוא רוצה!!
זאת אומרת אתה בא לכפות את הקב"ה להישמע לך ולעשות רצונך; בין אם זה על ידי בכי, תפילות וכל מיני דברים ואתה זה... ואתה ואתה אפילו מאיים לפעמים: 'אם אני לא אקבל אז אני זה... אם אני לא זה - אז אני לא אעשה... אז אני לא זה... זה...'
זה נקרא: 'דוחק את השעה'; 'כׇּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה — שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ' (ברכות סד, ב) אדרבה! נגיד אתה רוצה עכשיו, ובאמת היה צריך לבוא לך עוד שבוע, אבל עכשיו זה יתעכב עוד חודש, חצי שנה, שנה, שנתיים – בגללך! בגלל שדחקת!
זה כמו הילד יבוא: 'אמא תביאי לי ארטיק, תביאי לי ארטיק, תביאי לי ארטיק...'
- 'לא תקבל בכלל! מה אתה בא אלי?! תת תת תת תת... מה זה?! מה זה? שמעתי, ביקשת...'
אי אפשר להגיד: 'שהשם לא שומע', שומע: "הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע"? (תהלים צד, ט) שומע, הוא עשה לך את האוזניים! לא? אז הוא יודע מה זה לשמוע, נכון? אז הוא שומע, למה אתה צריך להגיד עוד ועוד ועוד ועוד ולאיים! מה קרה? מה, אתה רוצה כאילו להכניע אותו?! אתה רוצה להביא אותו בכוח? כמו שאומרים, מה הולך פה...? זה נקרא: 'דוחק את השעה'.
מתי זה קורה? - כשהאדם מרגיש כאילו שבמצב מסוים הוא כבר לחוץ עם הגב לקיר, נגיד הוא צריך לשלם עכשיו משכנתא הוא צריך לשלם ארנונה ואם לא... והבנק מאיים ויעשו לו עיקולים וכל מיני... פתאום הוא נדחק! או הוא צריך לסגור עסקה ומישהו עובד עליו ומתמהמה ופה ושם ואז הוא הולך להפסיד את העסקה ואז הוא נכנס ללחץ ומחפש קומבינות מה לעשות, שולח איומים אומר ככה... למה? - זה נקרא: 'דוחק את השעה'.
מה גורם לכך?
חכמים במסכת אבות אומרים: 'שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה!' (אבות ד, ג) יופי! יופי. 'שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה!' פירושו: שכל בן אדם יש לו שעה, שבאותה שעה הוא צריך לקבל אל'ף בי'ת גימ'ל דל'ת... כל אדם יש לו שעה.
במהלך החיים של האדם מתגלה פעמים זמן מסוים שהוא נקרא: 'חלון הזדמנויות' שיש לו ממש שעה מיוחדת לו, שאם הוא זכה לכוון לאותה שעה - הוא יכול לקבל כל כך הרבה דברים! שבזמן אחר הוא לא יכול.
לכן מברכים לפעמים אחד את השני, בלי להבין אפילו מה אומרים: 'שיהיה בשעה טובה!' מה זה 'שעה טובה'? כל שעה היא טובה למה זה לא טוב וזה כן טוב? לא - יש חלון הזדמנויות, זה נקרא: 'שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה!' לא כל הזמן זה אותו דבר, יש שעות מיוחדות שהם ממש מסוגלות לתת לך שפע! ואם אתה מפספס את השעה - פספסת...
[אוֹ, תכף נראה...]
חכמים אומרים את זאת שיש חלון הזדמנויות ונפתחת דלת לצאת ממצבים סבוכים שנמצאים לעבר הישועה שכל כך מצפים לה! וזה נקרא אצל חכמים זכרונם לברכה: 'שָׁעָה'.
הקב"ה ברוב רחמנות על הבנים, מצפין, מצפין לאורך כל הדרך; שעות של ישועות, אם אדם ידע לנצל אותם נכון - יתקדם במהירות לגאולה הפרטית.
מה הסיבה?
כל יהודי יש לו חן אצל הקב"ה! וכשהוא מתחנן ומבקש מלב נשבר באמת מהקב"ה - ראוי שתתקבל התפילה! בין אם הוא רוצה דברים ברוחניות בין אם הוא רוצה בגשמיות. אבל בפועל אנחנו עדים שלפעמים הישועה מתעכבת מלהגיע! מה קרה? באמת מצד החן שיש לכל יהודי - היה ראוי כשהוא מבקש דבר מהשם צריך לקבל, כי התחנונים של היהודי מעוררים את החן שיש לו והקב"ה רוצה לתת לו את מבוקשו.
ילד שבא אליך: 'אבא! תביא לי את הסוכריה...'
- 'איזה חמוד! בקשה כזאת וזה...'
אבל אם הוא יבוא (בטון לא טוב...): 'תביא לי את הסוכריה!' - אין חשק לתת, תגיד יפה! תגיד יפה תבקש יפה... - אוֹ... כשאנחנו מבקשים, בבכי, בתחנונים, באמת, בכנות מתוך הלב - הקב"ה לא יכול לסרב! לא יכול, הוא אוהב אותנו, החן הזה, החן שאתה פונה אליו בצורה שהיא מסתברת, מקובלת - היא מפעילה את היכולת לתת לך.
אז מה קורה שזה מתעכב? בכיתי, הייתי בהכנעה, ביקשתי יפה, אז למה אני לא מקבל? לא יום (1), לא יומיים (2), חודש, חודשיים אני מבקש אותו דבר, למה אני לא מקבל?
אדם שמוצא חן בעינינו - ודאי שאנחנו רוצים להעניק לו, אדם שמתחנן לאבא בשמים - מיד הוא רוצה להושיע אותו! אבל יש בעיה: יש מידת הדין ומידת הדין באה לפני הקב"ה ואומרת לו: 'מן הדין, לאדם זה יש חטאים רבים ולפי המעשים שלו לא מגיע לו לקבל ישועה שהוא כוסף, לא מגיע לו! על מה לתת לו?! מה שאתה אומר לו - הוא לא שומע, מה שאתה רוצה - הוא לא רוצה ועכשיו הוא רוצה את מה שהוא רוצה?! יש לו חטאים - אל תיתן לו!'
עכשיו יש "בעיה" הקב"ה הוא: "אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט" (מלאכי ב, יז) הוא בנה את מערכת הדין, הוא בנה מערכת של רחמים וחסד, אבל "זֶה לְעֻמַּת זֶה" (קהלת ז, יד) מידת הדין צודקת! בן אדם שהוא מלא חטאים לא שומע בקול השם למה שהשם ישמע לו!?
אז איך הקב"ה הוא "יתגבר" עכשיו על זה? אז אפילו שאתה מוצא חן בעיניו, הוא רוצה לתת לך - מידת הדין מקטרגת ואומרת: 'לא! אז לא יהיה משפט, אז כולם יזלזלו בך, יעשו מה שהם רוצים ויבקשו ותיתן להם, אז מה יכריח אותם לשמוע בקולך?! הנה, גם מי שלא שומע לך - מקבל...'
בעיה! מה עושה הקב"ה? - הקב"ה מוביל כביכול לפשרה, בין מידת הרחמים למידת הדין, מה עושה הקב"ה? - כדי לצאת גם ידי חובת הדין, הוא לנותן יצר הרע לזמן לך מניעות, לגרום לך לקשיים. עכשיו, אם אתה תעמוד בניסיון ואתה מבקש מהשם ובמקום שאתה תקבל - עוד נהיה לך קשיים! ואתה מרגיש: שאתה מתרחק מהרצון שלך!
נגיד אתה רוצה למשל שיעלו אותך דרגה בעבודה, אתה מתפלל: 'שיקדמו אותך בעבודה' ופתאום מזמין אותך מנהל ואתה מבסוט: 'הנה יכול להיות שזה התפילות עבדו...' ואתה נכנס
ואומר: 'אני רוצה להעביר אותך מחלקה!' שבכלל אתה לא רוצה... אז מה אתה מבין? - שכל התפילות לא הועילו! ובדיוק הפוך נהיה עכשיו... 'וחבל שהתפללתי! אולי לא הייתי מתפלל בכלל היו משאירים אותי במקום...'
אז מה? יצר הרע עושה לך קשיים ומניעות...
והשם אומר: 'אם תעמוד בביטחון ולא תשאל עלַי שאלות ולא תקשה עלַי קושיות ותספוג, תספוג עכשיו את כל המניעות וכל הדברים האלה ותגיד: 'השם טוב וישר ואוהב אותי! והכל' - אז זה יסתום את הפה של מידת הדין שאומרת: 'שאתה חוטא!' כי הנה! אתה רואה אפילו שהורדנו לו "הילוך" תראה-תראה: הוא ממשיך, הוא לא מפסיק, הוא מאמין בי! הוא לא מפסיק 'הכל לטובה!', 'גם זו לטובה' 'הכל לטובה אם השם החליט שאני אעבור מחלקה אפילו שאני רוצה להתקדם. אם השם בחר לי את זה - אין בעיה'. אם תעמוד בזה - הוא יקפיץ אותך! יקפיץ אותך.
זאת אומרת בשביל להשתיק את מידת הדין, הרי מידת הדין אומרת: 'שאתה לא בצד שלו' ואתה מראה: שאתה כן בצד שלו, כי אתה למרות שלא מקבל מה שאתה רוצה... והפוך! אתה לא עוזב את השם, אתה ממשיך! – 'אז מה שהוא עשה עבירות וזה... התפלק' לו כמו שאומרים, בסדר, עשה בשגגה, יצר הרע אנס אותו,' אפשר להסביר... אבל כלפי מידת הדין שכאילו הוא מורד ולא שומע? - לא נכון! הנה, תראה, תראה איך הוא ממשיך, תראה, תראה איזה יופי.
יצר הרע לא יושב בחיבוק ידיים, הוא לא יתן לנצח אותו, הוא מלאך! הוא מלאך, בוא הנה, הוא הפיל את כולם כבר חמשת אלפים שבע מאות שמונים ושתים (5782) שנה הפיל! קבר את כולם, לכו לבית קברות תראו כולם שמה כולם-כולם; צדיקים, רשעים כולם הכניס אותם בפנים כולם-כולם! אז לנצח אותו? - זה מסובך! לא קל, נכון? לא קל, אבל הוא זומם על כל אחד ואחד.
עכשיו, אם מתקרבת לאדם ישועה, מיד קם יצר הרע ומגייס את כל הכוחות: לגרום לאדם לחץ גדול וקוצר רוח ולגרום לו לבצע מהלכים לא טובים ולקלקל את החן שיש לו אצל הקב"ה - ובזה הוא ידחה לו את הישועה!
לדוגמא; יעקב מתפרנס למחייתו, החיים שלו מתנהלים סבבה... בסימן טוב ומזל טוב הבת שלו התארסה והוא זקוק עכשיו לסכום רב לחתונה, ההוצאות רבות, החוסר קיים וזה מכניס אותו ללחץ! לחץ נפשי. הוא צריך לעמוד עכשיו בכל ההתחייבויות ואם הוא לא יזמין את זה יגיד הי אני הזמנתי אותך... ואם לא זה... ואז נהיה לו מאות מוזמנים ואין לו כסף וככה והצד השני רוצים ככה ורוצים ככה ודווקא ככה... נהיה בלאגן! הוא נכנס ללחץ; מצד אחד 'מזל טוב!' מצד שני 'מזל ביש' המצב על הפנים! המצב הופך להיות לחוסר וודאות והוא דורש מהשם: ישועה מידית! כי אחרת מתקרב התאריך! מה הוא עושה?!
ואז הוא מחליט: לדחוק את השעה! הוא חייב לעשות פעולה דרסטית, לזרז את הישועה ואז הוא נכנס לשיקול דעת לא נכון ומתחיל לריב בחילוקי דעות: 'מי אמר שצריך צלמים כאלה? אפשר ככה... לא צריך זה וזה...' וזה מתחילים ויכוחים: 'ואת זה כן נזמין זה לא נזמין...' מתחיל וואי וואי וואי... מכל השמחה שהולכת להיות מתחיל בלאגן. לבסוף מגיעים גם להחלטות שגויות ואז הוא מחליט לקחת הלוואה ואין לו אפשרות להחזיר כי אם הוא לא יקח הלוואה אז לא יוכל לעמוד בהתחייבויות, אבל גם אחר כך הוא לא יעמוד בהתחייבויות כי אין לו מאיפה להחזיר ואז צריך למכור את הבית! וויכוחים בין המשפחות ונהיה סכסוך... מי גרם? - שהוא נכנס לדוחק. נדחק!
כשמכירים בעיה - זה חצי (1/2) פתרון! בכל תחומי החיים, אם רוצים לכבוש נגיד עכשיו מקום מסוים, הצבא שולח מודיעין, מרגלים וכו' בשביל לדעת. אתם רואים נכנסים כל פעם לשכם, לג'נין לזה... אבל לפני כן 8,200 עובדים, השב"כ, כל מיני גורמים והם מביאים מידע וכשהמידע מדויק נכנסים לבפנים ישר לכתובת! כמו שאומרים. אבל אם אתה תיכנס טאבעש' בלי לדעת לאן אתה הולך ואיפה נמצא מי שאתה מחפש ירו עליך מכל הצדדים, ספק אם מישהו יצא חי משם, צריך להכין תשתית, לפני שהולכים לעשות משהו. אז גם אתה, לפני שאתה מבקש משהו, אתה צריך להכין תשתית!
הסימן הראשון והחזק ביותר לזה שאתה דוחק את השעה והולך להסתבך, הדבר הראשון (1) - זה בלבול הדעת, כשאתה מבולבל זה יגרום לך ללחץ נפשי! אם עד עכשיו החזקת בתקווה ובאמונה: 'שדברים יסתדרו' - פתאום אתה הופך להיות לא בטוח ואז העתיד שלך לוטה בערפל ואתה מתחיל לשמוע קולות מייאשים: 'מי אמר שבכלל תזכה לישועה אי פעם?!'...
פתאום הוא אומר: 'בוא הנה התפללתי הרבה השתדלתי הרבה התחזקתי במצוות אני רואה: שאף אחד לא רואה בכלל את ההשתדלות שלי, הנה אני באותו מצב עלוב מסכן, עובר זמן אני ממתין לישועה אולי לא תבוא בכלל?!'.
עוד מחשבה תוקפת: 'מי אמר שאתה בכלל זכאי לישועה?! הרי אתמול פגעת בפלוני, שלשום לא נזהרת בראייה אסורה, בשבת לא דקדקת בהלכות, מי מדבר בכלל על התפילות שלך?! חכמים לא התכוונו לתפילות כמו שלך... אז בינינו אתה יודע שאין לך סיכוי מי אתה בכלל שאתה תבקש ישועות כאלה?!'
ככה יש לו קולות בראש שצפים לו ויצר הרע עושה את העבודה בשביל להחליש אותו.
מה המכנה המשותף בכל המחשבות? - ספק! עמלק גמטריא: ספק, מה התפקיד של עמלק? – לקרר: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ" (דברים כה, יח) עמלק זה הספק, הספק מקרר אותך, מחליש אותך ולא נותן לך יותר להאמין ומוריד לך את התקווה, זה העבודה של יצר הרע עמלק!
במי הוא מזנב? - "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ" (שם) כל אלה שבאמת הם לא מאה אחוז (100%) עם הקב"ה ושהם יודעים שהם לא 100%, במי הוא פגע עמלק? - במצורעים שהיו מחוץ למחנה, מי שפלט אותם הענן, כל מי שנפלט מהחברה ששומרת תורה ומצוות ממש - שמה יש לו כוח עליהם לייאש אותם: 'מי אתה בכלל?! מי אתה בכלל?! באיזה זכות אתה מבקש?!...'
אבל זה לא נכון! יש לך חן אצל הקב"ה, הוא אוהב אותך, הקב"ה אוהב אפילו את הרשעים הגדולים הוא אוהב אותם, הוא לא רוצה שהם יהיו רשעים - הוא גם יעניש אותם אם לא יחזרו בתשובה, אבל הוא אוהב אותם! זה כמו אבא ואמא שאוהבים את הילד אפילו אם הוא לא בסדר, אבל אם יראו שהוא הולך ליפול מהחלון - אווווו!! יקפצו אליו להציל אותו, אבל הוא רשע! מה אכפת לכם? שיפול כבר? – לא! זה אבא ואמא, הם אוהבים! הם אוהבים... רק הם לא רוצים שילך בדרך רעה.
עמלק הזה, יצר הרע, הספק הזה נכנס כל יום ומחליש את האדם, מנסה להביא לחוסר ודאות, פחד, אוזלת יד, בלבול - וזה מפר את האיזון של הבן אדם הוא מפתח אצלו לחץ נפשי: 'אולי אני לא אזכה? אולי אני לא אמצא זיווגי? אולי אני לא מספיק משתדל להביא פרנסה? אולי אני לא לומד מספיק? אולי סתם אני מנסה משתדל? אולי בסוף יהיה הכל כישלון? אז למה להתאמץ?...'
ככל שממשיכים לנבור במחשבות כאלה - הפחד מעמיק ונותן תוקף ומרחב לספק להשתלט! ועם הזמן הוא ינהל את האדם ואז מגיעים לסימפטום הבא - עובדים במקום עם משכורת טובה! פרנסה יציבה והעבודה כמו כפפה ליד, מתאימה בול ופתאום אחרי כמה זמן רואים: שמקדמים אחרים ואותך לא! עם הוותק... ואז אתה רואה: שאותך לא מעלים. ואתה מתמרמר: 'אולי הבוס לא שם לב למאמצים לביצועים?! למה כולם מקבלים קידום? והם פחות טובים ממני!'... ומתחיל בפנים הרצון להתקדם וגם מתחיל בזיון, אתה נשאר מאחור! וזה צורב לך ואתה מנסה להתקדם אבל זה בושש מלהגיע.
ואז עולות מחשבות: 'אולי לא רוצה לקדם אותי הבוס בכלל?'... ואז אשליה: 'כל מה שאני מבקש וחולם עובדים עלַיו אין לו מזל...' ומתחיל להתעמת עם המחשבות
ואז אומר: 'אתה יודע מה? אני עוד אוכיח לכולם מי אני...' מתחיל רעל וכעס וקנאה וניכור כלפי כולם וכלפי עצמו ובפרט מי שיצר את המציאות המסובכת ואתה מתחיל לאבד את החן בעיני כל הסביבה, מעיר הערות, נופל לטעויות ואתה מרגיש באופן מידי שאתה רוצה קידום: 'אני לא סמרטוט! ואני לא פראייר לעבוד ולא לקבל קידום'... בסוף אתה גורם שיפטרו אותך לגמרי!
אם היה ממתין עוד קצת וממשיך בנאמנות - ברור שהיה זוכה! והיה חוסך את עוגמת הנפש המלחמות והפיטורים. אבל מה הוא עשה? - הוא דחק את השעה; - 'עכשיו אני רוצה! לא יכול להיות שאותו יקדמו אותו ואותו ואני לא!?'...
אתם מבינים?
מחר סמוטריץ' ב- 2:40 אמור לתת הודעה לעיתונות, בטח הוא הולך להגיד לביבי: 'אתה חושב שאתה תשאיר אותי האחרון? כאילו אתה לכולם כבר הבטחת תפקידים ואותי אתה לא רוצה?! לא אוצר ולא ביטחון ולא כלום אתה חושב שאני הסמרטוט שלך? - לא תהיה לך ממשלה!'
[מחר יהיה לי ראיון אצל אמנון לוי בקשר לממשלה הזאת, תתעלפו מצחוק... ראיון עם אמנון לוי בנושא הרכבת ממשלה [הראיון המלא] • 16.11.22]
אז זאת אומרת כשהאדם מרגיש שלא נותנים לו...
הוא כבר לא מדבר אתו מיום רביעי שעבר, ביבי כאילו אין סמוטריץ' בכלל, אין, יש לא: סמוטריץ' - סמורטית סמרטוט
[צחוק בקהל]
כלום, אין, לא עונה, ללא לא כלום אז הוא לא מחכה סמוטריץ הוא יגיד לו מחר את מה שהוא חושב וכו'. הרי ביבי היה בוגד תמיד הבטיח לגנץ: 'שיהיה גלגל רזרבי אצלו' ובסוף הוא שחרר אותו... הוא מכריט הוא עובד על כולם 'סוחר יהודים' זה, אז... אבל סמוטריץ' מרגיש: שאתה מבין כולם קיבלו אפילו בן גביר קיבל כולם קיבלו רק הוא לא משאיר אותו בסוף בשביל לתת לו איזה תפקיד 'שר בינוני' כן אולי אחראי על הזבל, אולי משהו על העיריות, או על זה... אז... זה נקרא: 'דוחק את השעה'. וביבי בעל גאווה גדול, הוא לא יכול לסבול שמאיימים עליו, אז בגלל שסמוטריץ' איים - אז הוא עשה לו ברקס! לא מדבר אתו, כאילו הוא לא קיים, אבל גם סמוטריץ' בעל גאווה ואז כשיש שני (2) בעלי גאווה - יהיה חוויות! חוויות, תראו מה יהיה. בקיצור, אם ביבי חושב שהממשלה הזאת תאריך ימים כמו שהוא חושב ארבע-חמש שנים... – בחלום, בחלום! עם אנשים כאלה, יא בא בי, כל הזמן הם יעמדו לו עם אקדח אפילו אשתו של בן גביר הולכת עם אקדח, כן, דיר באלק, לא לשחק אתנו.
טוב, נמשיך. כאשר מתרגל אדם לחיות בצורה השוואתית שבה בעין אחת: הוא מסתכל על הסביבה כמה הם מצליחים! כמה הם מוכשרים, כמה הם חיים בנוח... ובעין השנייה הוא מסתכל על עצמו: כמה הוא מסכן! כמה הוא לא מוצלח, כמה הוא משתרך אחרי כולם - אז העתיד הצפוי לו: זה חיי צער ומרירות! והוא יהפוך להיות 'רע עין' שרואה הכל רק רע. עכשיו הוא מסתבך כבר בראייה רעה על הכל הסובב אותו; על עצמו, על אנשים ועל הקב"ה! ככה יגיע בן אדם שדוחק ולא מקבל את מה שהוא רוצה.
אמרנו תהיה רוצה-רוצה אבל גם מתרצה! אם אתה לא מתרצה, לא מוכן לקבל ברצון כל מה שמביאים אליך מן השמים - אתה רק תסתבך, הפוך! אתה תרחיק מעצמך את כל הישועות האפשריות.
מה זה 'רע עין'? - אדם מסוגל לראות רק רע, הוא לא רואה טוב על עצמו, הדימוי שלו הוא שלילי, המורל שלילי, משדר: מרמור, תסכול ואכזבה גדולה, לא רק מעצמו, גם ההנהגה של הבורא אתו ועל כל האנשים בסביבתו מסתכל בצרות עין ומבט שלילי, הכעס בוער בו: 'איך הם מצליחים יותר ממני?!' הוא רואה רק מגרעות וחסרונות בכל אחד. וכמובן שהוא לא מפרגן ולא מאיר פנים לאף אחד.
יש לו 'עין רעה' על עצמו כמו שאמרנו, יש לו גם על השם, כי יש לו הסתכלות שלילית: 'למה השם מתנהג אתו בשונה מאחרים?! למה אתו ביד קשה? למה לאחרים הקב"ה מאפשר?...' ואז הוא גם מסתכל רע על אחרים: 'בסך הכללי האחרים לא יותר טובים ממני! אז למה הם זוכים ואני לא? ואפילו יש להם מגרעות וחסרונות יותר ממני! אז ההצלחה שלהם לא מוצדקת!...'
רחמים, אדם קשה יום, בקושי יש לו פרנסה, פיטרו אותו מהעבודה, מלא תסכול, בטוח שהוא נולד ללא מזל וחייו נועדו לכישלון: 'למה אני סובל ככה?! אני משתדל בתפילות, קובע עתים לתורה!! ויהודים רבים שאני מכיר - חיי הוללות! למה להם יש שפע פרנסה והצלחה?! אולי הקב"ה פספס אותי? מה קורה פה?' - המצב הזה מעייף ומחליש אותו והולך לישון! נכנסים לדיכאון, לחרדות, לייאוש.
זה מתחיל במידת 'רע עין' כשאתה הולך עם דימוי שלילי על עצמך, אחרי זה יש לך קושיות על הבורא! אתה חושב: 'שאין צדק! ואולי טועים לגביך?...' ואז אתה רואה: שאחרים אין להם את המעלות שלך ואתה רואה בהם חסרונות. ואז אתה שואל: 'למה השכן שלי זכה לשידוך מיוחס? למה אני לא? למה הבן שלי שהוא עילוי גדול לא זוכה לזה?!'
אתם יודעים איך זה מתחיל? תשמעו אצל הגדולים איך זה קורה אז תדעו אצל הקטנים;
זוכרים את מעשה המרגלים שנשלחו לרגל את הארץ שנים עשר (12) במספר, היו אנשים חשובים! מסולתים בעם, שמשה הסכים עליהם שהם גדולים, הקב"ה קרא להם: 'גדולים!' ועם ישראל ידעו שהם גדולים: "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים" (במדבר יג, ב) "אֲנָשִׁים" - זה אנשים חשובים, נשיאי ישראל!
נו, מה קרה? מה קרה? - הם היו צריכים לדווח דיווח אמתי! לא? מה קרה? שש מאות אלף (600,000) יהודים מתו בגללם! כשהם הוציאו דיבת הארץ רעה!! 600,000 למה? - כי הם שמעו את מה שהם אומרים דיבה על הארץ ולא מחו בהם;
השם אמר: 'שהארץ טובה!' איך אתם אומרים הפוך!? לא מחו בהם, שמעו, בכו, בכו העם! כאילו: 'אוי ואבוי שאנחנו צריכים להיכנס לשם וכו' וכו'...' אחרי התיאור: "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא" (במדבר יג, לב) ו: 'אנשים ענקים' ["אַנְשֵׁי מִדּוֹת"] וכו' וכו' ומה קרה? - זה מה שקרה.
מה היה העניין אצלהם? - קשה להסביר! יש כמה הסברים, נגיד אחד מהם: זה 'דור דעה!' זה הדור הכי חשוב שהיה, רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) אומר: 'לא היה כזה ולא יהיה כזה!' והאנשים האלה באמת היו הגדולים בעם ישראל, אבל מה קרה? איך הם חטאו?
המדרש אומר: 'כשרצה הקב"ה לברוא את האדם, התייעץ עם המלאכים, מה אמרו לו?
- 'ריבונו של עולם! "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ" (תהלים ח, ה) למה אתה בורא אדם שעתיד לחטוא ולקלקל את העולם שלך?!'
קטרוג הזה שקטרגו המלאכים, אומר רבי נתן: השתלשל במרגלים והטעה אותם בנקודה הזו. מה הם אמרו? – 'אנחנו עומדים להיכנס לארץ ישראל, ארץ ישראל זה 'פלטרין של המלך!' זה הארמון של המלך, זה הארץ שבחר הקב"ה מכל הארצות! לא שווייץ, לא הולנד, לא פינלנד, הוא בחר את ארץ ישראל: "אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ" (תהלים קלב, יג) אז הקב"ה, אנחנו צריכים להיכנס לארץ שלו זה לארמון שלו! אז אנחנו נהיה חייבים לקיים שמה תורה ומצוות מקסימום! בלי נפילות!! אם לא, מה שווה כל עבודתנו?! ואיך יקבל הקב"ה שעשועים מאתנו אם נהייה בבחינה כזו פחותה שנעבור כל מיני מצבים ויהיה כל מיני בלבולים: "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים" (במדבר יג, לג) אנחנו לא מאמינים שהקב"ה יקבל מאתנו שעשועים! כי לא נוכל לעמוד ברמה כזאת של להיות בתוך ארמון של מלך!! אתה לא יכול לעשות שטויות בתוך ארמון של מלך, אז מה יהיה?!
המלאכים שקטרגו על האדם אמרו: 'אם אדם לא יעשה את המקסימום בעבודת השם בלי נפילות - בשביל מה שווה לברוא אותו?! בשביל מה?...'
וזה התלבש הקטרוג הזה על המרגלים והם טעו לומר: 'שעם ישראל לא יהיו מסוגלים לעמוד בדרישות של ארץ הקודש'.
דרך אגב, אם אתם לא יודעים, הגאון מוילנא רצה לעלות לארץ הקודש! ובסוף בסוף הוא נמנע. והחפץ חיים אומר באחד המכתבים שלו: שהגאון מוילנה אמר: 'שהוא לא יוכל לעמוד בדרישות של ארץ ישראל!' הגאון מוילנה אמר ממש כמו שאמרו המרגלים והוא לא עלה לארץ, הוא היה בדרך, כבר נפרד מהמשפחה, מהקהילה ובסוף הוא חזר.
הבעל שם טוב רצה לעלות לארץ, הגיע עד טורקיה ובסוף חזר.
החפץ חיים רצה לעלות לארץ ובסוף נשאר.
להיות בארץ ישראל - זה לא כל כך פשוט, זה לא פשוט! התימנים שבאו לארץ נשקו את הארץ ולא העזו לירוק עליה. יש פה מישהו שלא יורק בארץ...?! אנחנו לא מרגישים, לא יודעים מה זה ארמון של מלך! לא יודעים מה זה פלטרין של מלך!!
אז לכן הם אמרו: 'שלא שייך שיכנסו לארץ ישראל כי לא יכלו לעמוד ברמה הזאת מול השם תמיד ככה!' כי הם ראו במדבר, ככה מסביר בספר הרב כי טוב 'ספר התודעה' מסביר: שהם ראו כשהם היו במדבר והשכינה היתה איתם ענן השם מוביל אותם - הם ראו שכל פספוס שהם עשו - בום מתו אלפים! כל דבר קטן בום מתים אלפים. אז אמרו: 'יואו! אנחנו פה במדבר עם הקב"ה וזה ככה, תראה כמה... כמה חטאים קלים מכלים בעם! מה יקרה כשנהיה בארמון שלו קבוע! איך נוכל להחזיק מעמד?!' ולכן הם ראו את עצמם כַּחֲגָבִים!
ונכנסו בקושיות על הקב"ה! עד כדי כך שאמרו: "כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" (במדבר יג, לא) העם שיושב פה בארץ ישראל - חזק ממנו, הקב"ה! יא בא ביי! זה הנשיאים!? זה הצדיקים הגדולים...?!
תראו מה זה כשאדם מתחיל עם תמיהות וקושיות לאן יכול להגיע...
כתוב ב: "שמע ישראל"... אנחנו אומרים: "וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (דברים יא, טז) אם אתה רק סר קצת - אתה תגיע לעבודה זרה ממש לעבוד! "וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם" (שם) קצת!
עד שהם גרמו לעם כולם שהם בכו ומאז יש לנו 'תשעה באב' ושני (2) חורבנות ואנחנו בוכים על אותה בכייה של חינם שהם בכו! זה היה בתשע באב. הם בכו בכייה של חינם כאילו: 'יוֹאוּ איך ניכנס?! בטח ימותו! בכו-בכו-בכו...'
אמר ה': 'אתם בוכים בכייה של חינם! - אני הבטחתי: 'שהארץ טובה!' ואתם לא האמנתם לי, האמנתם להם - הם יבכו בכייה לדורות!' אלפי שנים אנחנו כבר בוכים תשעה באב. כל האסונות הגדולים לעם ישראל היו בתשעה באב. למה? - בגלל אותה בכיה של חינם שגרמו המרגלים.
עוד דוגמא;
הנחש ראה את אדם וחוה מחבבים אחד את השני, נתמלא קנאה וחמד את חוה לעצמו! הוא היה בהתחלה דומה לאדם הוא היה הולך על שתיים (2), הוא היה הבעל חי היחידי שהולך על שניים כמו אדם זקוף! כל הבעלי חיים על ארבע (4) הוא היחידי הלך ככה תראו יש לו פה שני סימנים שהיה לו פה את הרגליים, תסתכלו בנחשים תראו למטה. והשם העניש אותו: "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ" (בראשית ג, יד). אבל הוא חמד את חוה לכן זמם להחטיא אותם. איך הוא החטיא אותה? - הכשיל אותה בעין הרע על הקב"ה!
הוא אמר לה: 'את יודעת למה, למה הוא לא רוצה שתאכלו מעץ הדעת? - "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (בראשית ג, ה) והוא לא רוצה שתהיו כמוהו, שלא תהיו חכמים כמוהו, לכן הוא לא רוצה שתאכלו מהעץ שהוא אכל והוא נהיה חכם כזה...!'
כופר! אפיקורוס!! כאילו העץ קדם להקב"ה והקב"ה אכל ממנו ונהיה חכם... אז מי ברא את העולם? אתה? יאהבל! מי ברא אותו?...
אבל כשבן אדם מתפתה, הוא גם לא שומע מה אמרו לו, הוא לא שם לב במילים...
ואז היא אמרה: 'שהשם אמר: 'שאסור לגעת גם בעץ!' איפה השם אמר שאסור!? - "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב, יז) אבל מי אמר 'לגעת'?! בגלל שהיא הזכירה 'לגעת' מה הוא עשה? - דחף אותה על העץ, 'אַה! את רואה? את לא מתה! הקב"ה לא רוצה שתהיו כמוהו... לכן הוא אמר לכם ככה וככה... הנה, את רואה? לא מתים!...' ואז היא אכלה והאכילה את בעלה, מה, היא תמות לבד?! אם יקרה – 'שגם הוא ימות איתי...' אפשר לסמוך על הנשים - מאה...
נמצא: שהמקור של הרע עין - זה הנחש הקדמוני! הוא יצר הרע הזה שמנסה להסית ולהדיח אותנו, לכן כאשר אדם מרגיש בעצמו שהוא רואה שהוא מתחיל להיות שלילי וביקורתי על עצמו, כשאתה מתחיל להרגיש שאתה ברדיפה עצמית - תדע לך: שכבר הכיש אותך הנחש הזה! זהו, הוא הכניס בך כבר ארס של מחשבות, הוא מנסה להמאיס עליך את עבודת השם, הוא רוצה להוריד לך את המורל, הוא רוצה להביאך לתסכול עצמי, שח"ו תתמלא בקושיות על השם ואז אתה תגיד יום אחד: 'אתה יודע מה? אם ככה אני לא עובד יותר... למה שאני אתאמץ?' תתחיל לגלות רפיון בעבודה! וזהו... עם ביס אחד (1) של הנחש הוא כבר ינטרל אותו מעבודת השם.
תיזהרו! אם אתם מרגישים חולשה בעבודת השם, אם אין לכם שמחה 'וְשָׂמַחְתָּ בימיך'... אם אתם לא מרגישים טוב, אתם מרגישים חסרים ולא מקבלים את המצופה – תבינו: שיצר הרע כבר הכיש אתכם, תיזהרו! תיזהרו!! צריך לנטרל לו את הארס, יש דרכים...
יש דרך נוספת שנוכל לזהות מתי הותקפנו על ידי הנחש? - אם אנחנו עצבים, אם אנחנו עצלים - זה מוכיח: שהנחש הכיש אותנו: "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ" (ישעיה סה, כה) עָפָר - זה עצבות ועצלות! כי זה בא מיסוד העפר, מי שיש בו יסוד העפר יותר מאש, מים, רוח - אז הוא עצלן ועצוב. ואם אתה לא כזה ופתאום אתה מרגיש ככה - הוא כבר הכיש אותך! זהו.
אדם שמזהה: עייפות החומר, עייפות כללית, האיברים כבדים ולא מתחשק לו לעשות כלום 'רק לישון'... – ידע: שהוא הוכש!
איך אומר בן אדם: 'אין חשק לכלום, בקושי גורר את עצמו לתפילה במניין, ללכת לשיעורי תורה הפסיק, אין כוח לדבר עם אף אחד...' זהו, נכנס למיטה לישון.
אדם מגיע למסקנה: 'שהוא אפס, היו לו שאיפות, בסוף מוצא שהוא באותו מקום אם ככה? הוא כישלון. בטח בורא עולם מאוכזב ממנו והאמת שכבר אין כוח הלאה, כבד עליו...' מי עזר לאותו בן אדם להגיע למסקנה זאת? – הנחש! עמלק, הספק, הוא הכניס בו עין הרע על הקב"ה, על עצמו ועל הסביבה.
תקשיבו!
עוד פטנט שיש ליצר הרע...
יש לכם עוד סבלנות לשמוע אותי? או שלא, כן? להמשיך עוד קצת? אז עוד קצת...
תשמעו, לעתים נדמה לנו, שאם נחזק את הדימוי העצמי שלנו ונגיד: 'כן אני טוב! אני יודע ללמוד אני אוהב את השם אני עושה מצוות יש לי חשק...' אם אנחנו חושבים שבדימוי עצמי כזה נוכל להשאר באותו מקום ולא נצליח יותר. זאת אומרת אם אני מבסוט מעצמי בכל מה שאני עצמי אז אולי זה לא יתן לי להתקדם כי אני מבסוט מעצמי במה שאני, איך אומרים אנשים לפעמים: 'הלוואי ואני אשאר ככה'
אומרים לו: 'תתחזק! אתה זה...
אומר: 'אֵה, אתה יודע איפה הייתי? אתה יודע איפה אני עכשיו הלוואי, תתפלל עלי שאני אשאר ככה...'
אז יש, כן, יש כאלה אומרים: 'אם יהיה עוד אחד כמוני בא המשיח בכלל...!'
[צוחקים...]
אבל בכל אופן, בן אדם אומר: 'זה לא טוב, לא טוב שאני אהיה מבסוט מעצמי, אני חייב לתת ביקורת שלילית על עצמי בשביל לדחוף את עצמי קדימה, זאת אומרת אני אראה חסרונות בעצמי כדי שאני אתגבר עליהם ואשלים את עצמי להיות יותר טוב... אוֹ! זה שיטה, לא להתרפק על עצמי ולתפוח לי על השכם, אלא אני אביט על עצמי במבט שלילי יותר וככה אני אגרום לעצמי דחף!'
שמעתם רעיון? ואז מה יקרה: שאם אתה לא תצליח להגיע לאן שרצית על ידי הדחף, הביקורת שלילית תישאר שלילית! ותגיד לך שאתה באמת שלילי ואתה לא שווה כלום באמת הנה ניסית, אתה לא מסוגל לזוז! זה גם פטנט של יצר הרע! זה גם פטנט שלו, למה? הוא בא לעודד אותך כאילו 'בוא תעלה!' וישאיר אותך למטה, וואי וואי וואי... זה חתיכת ארטיסט, בעיה! איפה שאתה לא זז הוא בא לך בהפוכה!
אדם בשם ראובן חשב שהוא מבין עניין והחליט שכל דבר הוא אומר על עצמו: 'אַה! כמה טיפש, כמה חסר דעת...'
שאלו אותו: 'למה אתה כל הזמן אומר על עצמך שאתה טיפש וחסר דעת?'
הוא אומר: 'אם אני לא אגיד לעצמי שטיפש וחסר דעת איך אני אתקדם להיות חכם? אז לכן אני כל פעם אומר... אם אני אגיד שאני חכם אז מה יש לי להשתפר?! אני כבר חכם אין יותר מה להוסיף, אבל אם אני אומר שהוא טיפש זה ידרבן אותי ואני מזכיר לעצמי כמה הוא טיפש...'
רעיון נכון?
אבל בטווח הקצר יכול להיות שראובן רואה פירות! כי הרצון שלו לא להיות טיפש - מניע אותו להמשיך ללמוד ולא להרפות. אבל אם בסוף הוא לא יצליח, אז תהיה לו ביקורת על עצמו והסתכלות שלילית עד שבאמת הוא יגיד: 'שהוא טיפש...!' הוא ישאר טיפש.
לכן עלינו לדעת: שאם אנחנו מסתכלים על מסלול חיים של הזולת ואנחנו מתפעלים מההצלחות שלו - זה יוליד בנו ציפיות לא ריאליות לעצמנו! ואם נרצה להתחקות ולחקות ולאמץ לעצמנו דרכים והנהגות שלא תואמות את היכולת הנפשית או הפיזית שלנו - נגיע לאוזלת יד ויהיה לנו פערים גדולים מול החברה, נחלש ברוח ונכין את הקרקע ליצר הרע להכנס ולהפיל אותנו שוב פעם לעצבות ולעצלות.
כשאדם עסוק כל הזמן במה שאין לו וכמה חסר לו ביחס לאחרים - הוא מפסיד פעמיים (2); הוא מגיע למצב שלא טוב לו עם עצמו מתוסכל. ומצד שני: הוא לא יכול גם ליהנות במה שהשם כן נתן לו! כיוון שהוא מבוזה בעיניו, כל עוד שהוא לא הגיע למימוש הציפיות!
פעם היה גר בחדר (1)! עבר לשני (2) חדרים - היה מבסוט! אחר כך ראה: שהשני יש לו שלושה (3) חדרים אז הוא כבר לא מבסוט רוצה: שלושה חדרים, עבר לשלושה חדרים, ראה: שאחד קנה חמישה (5) חדרים אז הוא כבר לא מבסוט עכשיו רוצה חמישה חדרים, אחר כך הוא שמע שההוא חפר באדמה ועשה 'בייסמנט' הוא גם כן רוצה כבר לחפור למטה, אחר כך שמע: שבנו לא חוקי והצליחו גם הוא רוצה לבנות לא חוקי... הוא לא גומר עם זה... הוא לא גומר עם זה, הוא לא מרוצה אף פעם! למה אתה לא מרוצה במה שיש לך?
אמרתי לכם, אמרתי לכם: אתם לא יודעים כמה אתם עשירים! אין פה אחד שהוא לא מיליונר בדולרים, אני לא מכיר אתכם ואני ערב לכם שאתם לא מודעים שאתם מיליונרים בדולרים!! כמה יש לך בבנק? - הוא לא רוצה לגלות... כל אחד פה מיליונר בדולרים!
יום אחד הגיע אלַי אבא עם בן, בן שבע עשרה (17) ואומר: 'שהם רוצים ברכה כי הם הולכים לניתוח בגרמניה',
מה הניתוח?
אומר לבן: 'תוציא את הידיים מהכיסים'
הוא מוציא את הידיים יש לו רק שתי (2) האצבעות האלה מלידה וגם ביד השנייה אין לו שלוש (3) אצבעות האמצעיות אין לו ככה הוא נולד והוא בן 17 וכולם מושיטים לו יד הוא לא יכול להוציא את היד מהכיס מה הוא יתן? אצבע ואצבע?! הוא מתבייש! אז הם החליטו: ללכת לגרמניה עושים השתלת אצבעות הם מומחים! אתם יודעים...
ושאלתי אותו: 'כמה עולה הניתוח?'
- 'חצי מיליון דולר!' (500,000$)
- 'מאיפה יש לך כסף?'
אמר: 'אני מוכר דירה בשביל זה!'
שלוש אצבעות ביד שלכם שוות חצי מיליון דולר!! חמש (5) אצבעות! כמה שווה? כמה שוות שתי (2) עיניים? כמה השתלת לב? כמה השתלת כבד? כמה השתלת כליה? אתם מכירים את המחירון בקופת חולים?! - תבררו! אז אתם יושבים פה עם מיליונים דולרים עליכם ואתם לא מעריכים!
[מחיאות כפיים]
אז למה אתם לא מרוצים? אז אין לכם חמישה חדרים, יש לכם שלושה, אז מה? אז מה?! אתה יכול לצאת לנשום אוויר, אתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה, אתה רואה, אתה שומע, אתה נהנה, אתה טועם, מה רע לך?! תגיד, מה רע, אל תגיד: שרע לך! אף פעם כי השם יראה לך: כמה טוב לך!! ואוי ואבוי אם הוא יראה לך כמה טוב לך - אז הוא יזכיר לך כמה יכול להיות רע לך! הוא יכול להראות לך, אין לו בעיה להראות לך!
אם הוא רק יעשה לך מה שאני אוהב להגיד תמיד 'ציפורן חודרנית' שתלך חודשיים ככה על קצות האצבעות כמו 'בלרינה...' אז תעריך כמה זה ציפורניים לא חודרניות. ואם זה בשתיים (2) - אז תלך על העקבים... ואם ישים לך 'דורבן' שמה - אז תלך על הידיים... ואחר כך יהיה לך יבלות! ומה תעשה? תתגלגל ברחובות?! - אז הקב"ה נותן לך כל כך הרבה טוב! שאתה לא יודע!! רק כשהוא מביא לך ציפורן חודרנית - אז אתה יודע כמה טוב לך!
אז לכן, כשהאדם עסוק כל הזמן במה שאין לו ומה חסר לו - מפסיד פעמיים! למה? - לא טוב לו עם עצמו וגם לא נהנה ממה שיש לו.
מאיר ואשתו חיכו הרבה זמן שיהיה להם ילד שלישי (3)! יש להם שניים (2) אבל עשר (10) שנים כבר אין ילדים והם הולכים במרמור ותסכול! 'למה?' והם קצרי רוח, חסרי סבלנות, פונים לרופאים, מנסים כל מיני דברים ולא הולך! - מפסידים שניים: ילד שלישי אין להם ומהשניים שיש להם - הם לא נהנים, כי הם עסוקים בלהביא את הילד השלישי... ומה עם השניים?! מה עם השניים זה לא ילדים?! ככה אנשים, ככה אנשים: לא רואים מה טוב להם! לא רואים מה טוב להם.
בפרשת "חיי שרה" מכירים אותה? תכף תבוא, נכון, ב: "חיי שרה" נפטרה שרה אמנו, אברהם רוצה לקבור אותה במערה, למי היא שייכת? - לעפרון החיתי, פונה אברהם לעפרון ומבקש חלקת השדה ששוכנת המערה, עפרון רוצה לתת לו אותה בחינם!
אברהם אומר: 'לא, אני קונה "בְּכֶסֶף מָלֵא"!' (בראשית כג, ט).
פתאום מתגלות את הפנים האמתיות של עפרון והוא מציע לו לקנות את המערה בסכום אסטרונומי: "אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא"? (שם פסוק טו).
המדרש אומר על עפרון: "נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן" (משלי כח, כב) הוא נִבֳהָל, מזדרז, שמע שיש כסף - תקע מחיר חבל על הזמן!
[- 'אַהּ! אהבתי את הקוטג''
- 'אין בעיה! חמישים אלף (50,000)!'
- 'קוטג' 50 אלף?! חמישה (5) שקלים, אפילו אחרי שהעלו עכשיו בארבע וחצי אחוז (4.5%) ב: 'תנובה' את המחירים... מה, איך הגעת לחמישים אלף?!'
רַע עָיִן, נִבֳהָל לַהוֹן, תוקע מחיר! "אַרְבַּע מֵאֹת (400) שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא"? מה זה "בֵּינִי וּבֵינְךָ"? אתם יודעים? - עשה לו גימטריה כזאת עפרון;
אמר לו: 'מה השם שלך?'
– 'אברהם',
- 'מה אות האמצעית?'
- 'רי'ש'.
ואני איך קוראים לי? - עפרון מה אות האמצעית? רי'ש, רי'ש זה מאתים (200) ו - 200 זה "אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא"? שחרר את הרי'ש ואני אשחרר את הרי'ש תביא 400 זה הכל! 50 אלף על קוטג'!! ואברהם משלם, משלם אברהם! עפרון היה רַע עָיִן.
אבל תשמעו מה כתוב בזוהר הקדוש;
אברהם אבינו ראה: שממערת המכפלה יוצאים אורות גדולים במיוחד! הוא מריח ריחות עליונים מגן עדן ונגלה לו גם: שהמקום הזה מקום מנוחתם של אדם חווה, שמה הם קבורים 'מערת המכפלה' ארבע (4) זוגות יש שמה גם אדם וחווה. והוא זכה שהם נגלו לו בתוך המערה. ועפרון שמחזיק את המערה לא ראה במערה חוץ מחושך ואפלה! והיתה מאוסה בעיניו המערה!! הוא לא מכר לו רק את המערה, גם את כל השדה הוא מכר לו! מרוב שלא היה לו חשוב.
מה לומדים? - שאדם שהוא רע עין - לא יכול לראות אפילו מה שיש אצלו בגינה! כמו שאומרים, רק הגיע אברהם לשם ראה אורות גדולים וריחות גן עדן ואת אדם וחוה. וזה שלו - ולא רואה כלום חושך ואפלה. זה אדם שהוא רַע עָיִן, לא יראה אפילו את הטוב שיש אצלו, כלום הוא לא יכול לראות כי הוא רַע עָיִן.
אז הפתח של גן עדן - נמצא אצלו, השער שדרכו עוברות כל הנשמות לעץ החיים, מקום קבורת אדם וחוה, תמצית הטוב בעולם נמצא אצלו ביד - והוא לא רואה דבר! ולא רק זה, מבזה את זה ואומר לו: 'קח את כל השדה!' וזה דבר פלא! רחוק מההיגיון, איך יתכן?! שאדם יכול למאוס כל כך באוצרות הטמונים אצלו ולא רואה את כל היופי והפאר שהשם נתן לו בחלקו!
אלא, מסביר רבי נתן מברסלב זכותו תגן עלינו אמן [קהל: אמן]: עפרון - הוא בחינת עפר, בחינה של הרע שנאחז ביסוד העפר "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ" עצבות, עצלות, כבדות - כל זה מהיסוד של העפר וזה עיקר נשיכת הנחש.
היה פעם צדיק מרעננה, קראו לו הרב יצחק הוברמן, יש לו ספר 'בן לאושרי' הוא מסביר את הפסוק: "וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן" (בראשית כג, יז)
תקשיבו טוב! "וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן" ראשי תיבות: 'עשו'! סופי תיבות: 'המן'!
שמעתם?
"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן" - עשו והמן, בעפרון היתה קליפה גדולה של רַע עָיִן שהיא כלולה; מעשו, מהמן והנחש הרשע! זה הסיבה שהוא לא ראה את הטוב שבחלקו. וזה סיבה: שדווקא אברהם אבינו הצליח לראות את כל המעלות הנמצאות במערה, למה? - רק מי שעבר כל כך הרבה ניסיונות כמו אברהם אבינו והמשיך לראות בעין טובה את הקב"ה ולא התלונן! ולא הקשה קושיות ולא הרהר אחר מידותיו, דווקא אדם כזה בכוח האמונה, ההפך הגמור מעפרון, הכניע את הרע! בבחינת: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" (תהלים לג, ז).
עכשיו יש לנו מסקנה:
כל מי שיש לו עין רעה - לעולם יהיה חסר, הרגשה: 'מה, למה לי אין ולחברי יש?' - תגרום לך לזלזל במה שיש לך! ותסמא את עיניך שלא תבחין בטוב שנמצא ממש!!
- 'תראה-תראה את הבן אדם הזה, ראית? הלך קנה הגרלה הרוויח כך וכך וכך... אתה יודע כמה שנים אני קונה הגרלות?! זה פעם אחת הלך והרוויח!'
- 'אתה רוצה להתחלף אתו?'
- 'כן!'
- 'אתה רוצה בטוח?'
- 'כן!'
- 'יש לו גם סרטן!'
- 'לא-לא, לא רוצה, לא רוצה!...'
מה אתה יודע למה הוא קיבל? אולי בגלל שהוא הולך למות מן השמים סוגרים אתו חשבונות נותנים לו מה שמגיע לו ויאללה סלאמאת' מה אתה מבסוט?! אתם יודעים כמה אלה שהרוויחו בפיס התאבדו! וכולם הפסידו את הכסף! תוך שנים ספורות, תקראו בגוגל 'מורי גוגל' תראו.
אז זאת אומרת אל תקנא במה שיש לשני, לכל אחד יש חבילות פאקלעך, לכולם יש! מה אתה יודע שלשני טוב ממך, אתה רק מתפעל חזותית, רואה בית, רוצה מכונית, רואה זה זה... מה הצרות שיש לו? מי רודף אחריו, מה המומים, מאיפה אתה יודע?
תראו אצל הערבים, יוצאים עם אם 16 תתת תתת תתת... ולפעמים אלה שעושים תתת תתת - עושים להם גם ככה תתת תתת תתת והם הולכים עם האם 16. אל תסתכל, מה שיש לאחרים - לא מעניין אותך! מה שהשם נתן להם הוא יודע למה ומה שהוא נותן לך הוא יודע למה.
טוב, אני מפסיק, מספיק. אתם צוחקים יותר מדי כבר...
בכל אופן הבנו עד פה: שטוב לבן אדם שיהיה לו רצונות טובים! אבל צריך להיות: רוצה רוצה ומתרצה - להסכים לכל מה שהשם נותן, כמה שתאמין בשם ויהיה לך עין טובה על השם, הפוך! אפילו אם יהיה לך דוחק ויהיה לך ניסיונות ויהיה לך... הכל זה רק בשביל להשתיק את מידת הדין בשביל שהיא אומרת: 'שיש לך חטאים' והיא צודקת! ואם תתגבר על הכל ותמשיך לאהוב את השם ותמשיך תמשיך-תמשיך ואל תסתכל על אחרים - תקבל גם את הישועות שמגיע לך!
אם תדחק את השעה - ירחיקו ממך את הישועה. אם תסתכל כל הזמן על אחרים - תפסיד גם את מה שיש לך; לא תהנה ממה שיש לך, זה יחסר ממך ויצר הרע יכיש אותך, יכניס אותך לדמיונות לא טובים ואתה בסוף לא תעבוד את השם ואחריתך מי ישורנה... אז זה, בוודאי מצבים שכל אחד מאתנו עבר בחייו, תקופות, כן, יש תקופות ויש תהיות ויש תמיהות ויש כל מיני שאלות... עזוב-עזוב, עזוב! תבטח שהשם יודע טוב ממך הכל. נכון שהיה לכם בעיות בחיים! נכון?
נכון שבאותו זמן חשבתם: 'יואו! איך אני עובר את זה? מה יהיה? מה זה, הזמינו אותי למילואים ורוצים לגייס אותי רוצים זה רוצים זה עכשיו יש לי רפורט, יש לי משפט, יש לי כאן...' נכון? נכון-נכון...
ומה חשבתם? – 'איך אני אצא מזה? ואיך אני אצא...'
- הנה אתם יושבים פה אחרי זה מסתלבטים צוחקים, עברנו את הכל, עברנו את פרעה נעבור גם את ביבי....
תודה רבה על הקשבה חברים
[מחיאות כפיים]
בהצלחה, לא טוב 'הצלחה'? מה, בסוף אני אדבר אתך, כן, למי שיש שאלות בקשה! יש הנה פה תן ליהודי פה כן-כן אפשר גם למעלה תכינו שאלון למעלה כן
ש. כבודו קודם כל תודה רבה על ההרצאה
הרב: תודה לך
ש. אני התוודעתי להרצאות שלך רק לאחרונה ואני אשאל אותך שאלה שכנראה אתה כבר ענית עליה הרבה פעמים אני פשוט לא שמעתי את התשובה ואני אשמח לשמוע תשובה. באחד ההרצאות שלך שאלו אותך אם אתה חושב שכולם יחזרו בתשובה ולא נוכל להסתמך על חיילי צה"ל (צבא הגנה לישראל) שיגן עלינו מי ישמור עלינו, אתה הרי חווית את מלחמת יום הכיפורים,
הרב: היית איתי?
ש. לא. שמעתי
הרב: כן
ש. ובאמת אני מכבד את זה. ואתה יכול לתאר לעצמך במלחמה שהיתה מלחמה לא פשוטה, שאם צה"ל לא היה ואם הבודדים שנשארו ונלחמו - לא היתה לנו בכלל מדינה כיום.
הרב: טוב, קודם כל לא היה צבא כשקיבלנו את המדינה וקיבלנו אות המדינה בלי צבא! זה דבר ראשון. דבר שני: אתה שמעת על דוד המלך?
ש. שמעתי כמובן,
הרב: היה לו צבא והוא ניצח בכל המלחמות, איזה צבא היה לו חילונים או דתיים?
ש. אוקיי אבל כן
הרב: היו או לא היו?
ש. אבל
אז בוא בוא נתקדם, מי אמר לך שלא צריך להיות צבא? צבא שלא הולך על פי השם - אין לו סיוע מן השמים! אתה יודע שבכל המלחמות שנלחמו בישראל כמעט ולא נפל באחת המלחמות מישהו מישראל? זה הגיוני שיוצאים למלחמות וחוזרים כולם 100%? זה כשהולכים עם השם! כשלא הולכים כמה מתו עד עכשיו למעלה מעשרים אלף (20,000) חיילים במלחמות!
ש. הרבה יותר...
הרב: עשרים אלף... 20K וכמה זה מה שאמרו בעצמאות, אז זאת אומרת אם הולכים עם השם אז נלחמים על פי השם "שמע ישראל היום אתם קרבים למלחמה" כהן משוח עומד אומר להם עם "שמע ישראל" הולכים - ומנצחים! כי הקב"ה רוצה שהבנים שלו ינצחו! מה, הוא רוצה שיפלו חללים?! למה הוא לא נתן לבלעם להרוג את עם ישראל? למה הוא הפך את הקללות שלו לברכות? כי הקב"ה לא רוצה שהבנים שלו ימותו! אבל אם הבנים לא שומעים לו הם חייבים מיתה מצד עצמם, אז כשמגיעים למלחמה קורה מה שקורה... כי יצר הרע אומר: 'הנה-הנה לא שמעו לך והם רוצים עוד לנצח...' אז תקשיב, אם היינו הולכים בדרך השם - אז קודם כל אם היום היינו הולכים בדרך השם בוא נגיד שכולנו חוזרים בתשובה הרגע כולם בעם ישראל נגיד החליטו פתאום לא משנה מאיזה סיבה: 'חוזרים בתשובה!' - אתה יודע מה יקרה באותו רגע? - מלך המשיח מתגלה! וכתוב: 'שהוא ילחם מלחמות השם והוא ילחם נגד כל המעצמות לבד! ואתה יודע איך הוא ינצח? - בלי f35 – "בהבל פיו" הוא יגיד ביידן ביי ביי! הוא כבר לא יסתובב לחפש את אף אחד לא יהיה כבר ביידן! זה הכוח של מלך המשיח שנותן לו הקב"ה כוח בפיו כי אי אפשר לנצח את כל גוג ומגוג 70 אומות העולם אי אפשר אי אפשר בנשק אי אפשר!
יש אחד קוראים לו מלך המשיח והוא שליח השם כמו שמשה בפה שלו יכול היה לעשות מה שהוא רוצה גם זה מה שיגיד זה מה שיהיה. אז זאת אומרת אתה לא צריך לדאוג. בוא נגיד שעד עכשיו עוד לא חזרו בתשובה אם היה עכשיו 'כוכבי' אומר לפני כל משימה שאתם עושים להגיד "שמע ישראל"! אז אתה יודע מה היה קורה? - לא היה שום נפגע מאצלנו! כך כתוב "שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה" בזכות "שמע ישראל" אתם יכולים לצאת לכל מלחמה. מספיק שאתם אומרים רק את ה: "שמע ישראל" גמרנו אני כבר שומר עליכם "השם ילחם לכם ואתם תחרישון" את המלחמה אני אעשה! מה הבעיה?! מה הבעיה להגיד "שמע ישראל" מה הבעיה להוציא 'פקודת יום' לא פקודת יום להוריד מכל המכתבים: 'ברוך השם'. אתה יודע שבצה"ל הורידו את ברוך השם בכל המכתבים! כבר לפני שנים!! למה? - שלא יזכר שם השם והיה אחד באחת הפעולות בעזה שהוציא 'פקודת יום' מח"ט נדמה לי או משהו והוא כתב להם דברי תורה - וכעסו עליו! מה זה פה? צבא דתי?! 'וינטר' וינטר כן, מה זה? למה? מה כואב לכם? מה הבעיה להגיד "שמע ישראל" אתם לא יהודים?! תראו את הערבים כל דבר: 'אלה וואקבר!' אלה וואקבר, אלה וואקבר, כל דבר הם מזכירים את השם למה!? למה אנחנו לא יכולים?! מזכירים אבא שלנו לא יכולים להזכיר אותו?! לקבל חיים ממנו כן ולהזכיר אותו לא? למה? – "כוחי ועוצם ידי" כאילו? זה בעיה!
אז לכן אם היו עושים את זה כבר אמרתי כמה פעמים לביבי, ביבי כופר! מחלל שבת, אוכל נבלות וטרפות, עושה הכל... תגיד 'ברוך שאמר והיה העולם' תגיד: 'אני חוזר בתשובה', שים כיפה - כל הליכודניקים ילכו אחריך הם מאמינים לך לכל מה שאתה אומר הם קוראים: 'שאתה מלך'! בכל... כל הזמן
ש...
הרב: מה 'זה עולה'! תמיד הרשעים מצליחים כתוב: "היו צריה לראש" מי שמצרים לישראל הם תמיד יהיו הראש,
ש. אבל בנט היה, מה שאתה ראית פעם
הרב: בנט זה לא כיפה בכלל! מה שיש לו מאחורה זה פקק!... אבל אתה צריך להבין, הוא חילל שבת כשהוא היה בממשלה בכל מיני דברים שלא מחויבים על פי הלכה הוא בכלל לא דתי הוא רפורמי! הוא רפורמי בכלל אמא שלו גם רפורמית.
אבל לא משנה הנקודה היא: צריך להבין יש פה בעיה המדינה הזאת לא רוצה יהדות, לכן יש שמאל וימין, לא שהימין דתיים כולם קצת מסורתיים מאמינים לא כולם דתיים, אבל השמאל לא רוצה דת! לכן כל מה שאפשר נגד הדת לצמצם-לצמצם לצמצם וזהו! אתה יודע שבחיל האויר כתבו כבר בשלט בכניסה כתבו 'ברוכיניות הבאימיות' כן שיהיה מגדרי, תחליט מי אתה, אני לדוגמה לפי החוק שלהם עכשיו יכול להיכנס למקומות שיש נשים ולהגיד שאני אישה עם זקן, לא יכולים לעשות לי כלום! למה? אני מגיל חמש כזאת... אם שרת התחבור איך קראו לה? – מיכאל, מיכאל לא. מרב מיכאל מרב מיכאל, אתה מבין, יכולה לשנות את כל המושגים מי גבר מי אישה עושה מה שהיא רוצה אתה מבין
היא אומרת היא נגד ילודה והלכה לקנות מחוץ לארץ קנתה ילד!! תתביישי לך! את אומרת את נגד הריון אז מה את קונה אישה בהריון היא צריכה להרות בשבילך?! ואת תשעשעי עם איזה ילד? הכל הפוך פה המדינה הזאת זה 'מדינה של סוטים' סוטים כן מקדשים לך את הכל תראו כל מי שזוכה 'טרנסג'נדר' כל מי שזה כל שר - הומו, כל זה... מה זה? מה זה?! לא יאומן כי יסופר אובמבה [אובמה, נשיא ארצות הברית] למדו ממנו הוא נשוי לחבר שלו, זה לא אישה זה החבר שלו טרנסג'נדר, לא יאומן! ביידן סנילי! הבן אדם לא יודע איך הולכים הביתה 'לאן הולכים?' הוא שואל לאן הולכים, נשיא של המעצמה.... פוטין חולה במחלות קשות הבן אדם מצטלם על טיגריס, חצי גום ערוף... שחיין ג'ודו, הכל אש הדא?! בוא הנה זה... זה ראשי מעצמות? בוא הנה העולם הזה סתלבט חבל על הזמן, מי צריך ללכת להצגות תראה רק חדשות אתה מתעלף מצחוק, כן.
אז אפשר שיהיה צבא אבל שיהיה בדרך השם.
ש. אבל קצת הצלחת לבלבל אותי, כוכבי צריך להגיד לחיילים להגיד "שמע ישראל"?!
הרב: זה הסמכות שלו כמו של...
ש. אבל איפה הסמכות של בורא עולם?
הרב: לא הבנת, הוא יש לו פקודת יום יש לו רשות כל יום לתת פקודת יום לכל צה"ל ומה שהוא אומר עושים,
ש. הבנתי זה הבנתי אבל איפה הצד של בורא עולם? שיתן את הפקודה,
הרב: מי יתן? השם בורא עולם?
ש. כן
הרב: הוא נתן כתוב בתורה, הם לא שומעים לו כי כוכבי אומר: 'אסור להזכיר את שם השם' אז לא הוא חצי בעולם
ש. הוא לא יכול להתגבר על כוכבי!?
הרב: בטח שיכול בזה שיש לך כל הזמן אתה מבין ניסיונות וכל מיני דברים והאיראנים כל הזמן מטרידים אותך ורוצים לחסל אותך ומכינים גרעין ומביאים פצצות וטילים ונותנים וחימשו את החיזבאללה ומאה חמישים אלף (150,000) פצצות ואם הם ישלחו את זה אפילו אם בסוף נתגבר עליהם בינתיים הם יהרסו פה אתה מבין כל כך הרבה ואז מה אתה צריך להיות כל היום בפחד! אתה כל הזמן את מבין על השיבר, אוי ואבוי אם הם יקדימו אותך אז לכן אתה כל הזמן עסוק במה??...
יכולנו לשבת בשלווה והיינו מוגנים כמו שהשם סוכך עלינו במדבר! עם ענני כבוד, זן אותנו מן השמים, בלי מזון מלמטה, נתן לנו מסלע לשתות ארבעים (40) שנה! יש לו בעיה בכלל לפרנס אותנו?! לדאוג לנו... זה האינטרס שלו! אבל אנחנו לא שומעים לו אם לא שומעים לו אז על מה הוא יתן?! זה הבעיה! אז הוא אמר את זה, בטח שהוא אמר את זה, אבל בצה"ל החליטו: 'לא, אסור ברוך השם' למעלה זה צה"ל, זה הצבא שמגן על ישראל, לא הוא, אנחנו!
איך אחרי פעולה אמר שרון: אשריך 'אשרי העם שצה"ל לו' לא אומר: "אשרי העם שהשם אלוקיו" שהציל את החיילים וכו' לא, 'אשרי העם שצה"ל לו. זה 'צבא הפלה לישראל'!! אתה יודע כמה חיילות שמה מסכנות! אומללות!! אתה שומע כל פעם את כל המה שאומרים: שהתעלל בה ועשה לה ככה וזה... מה זה?!
ש. כל צה"ל ככה?
הרב: ככה היה כתוב בעיתון 'לאישה' לפני שנים
ש. כל צה"ל כל, כל הבנות בצה"ל מתעללים בהם?
הרב: עיתון לאישה אתה מכיר אותו? אתה יודע מה אמרה, אתה יודע מה אמרה מרב מיכאל? היא אמרה בתור שרת התחבור: ש- 67% מהנשים סובלות מהטרדות באוטובוסים! לכן היא עשתה אוטובוסים 60 אוטובוסים עם חבלים: 'עד פה תבוא ולא תתקדם שלא תגע בזאת שיושבת פה ותקרא פה מה שכתוב שאסור לשמור, כן, תשמור על הצניעות של זה...' באמת מי שהוא פדופיל או מישהו זה באמת הוא הפס הזה ששמת לו... הוא, הוא באמת לא?! הוא יגיד: 'דחפו אותי...' תגידי את מסטולה?! בשביל זה את משרד התחבור?! היא מחנכת את הפדופילים ואת האנסים היא מחנכת אותם עם פסים על הרצפה: 'אל תתקרב! שמעת?' נשים אומרות לבן אדם עם צעקות: 'לא! אל תיגע בי!!' והוא תוקף אותה! לא, אבל אם יש פס של מרב מיכאל - זה צהוב-צהוב לא מתקרבים אם זה צהוב לא מתקרבים... אתה מבין איפה אתה חי?
ש. חזק וברוך.
הרב: שאלה הבאה כן
ש. כבוד הרב לפי מה שאתה אומר הממשלה צריכה ליפול?
הרב: תמיד,
ש. עכשיו יש לי בעיה אני הצבעתי ביבי
הרב: כן
ש. מה אתה מציע למי להצביע? עכשיו מה שתגיד אז למי אני אצביע
הרב: בוא בוא בוא אני אסביר לך, בוא אני אסביר לך, למי שלא תצביע - יהיה גרוע! רגע
ש. הטוב בגרועים,
הרב: רגע, אבל השאלה איזה עוונות אתה תקבל? אם שלחת את ביבי והוא יעשה דברים שאסור על פי התורה אתה שלחת אותו נתת לו כוח ואתה תקבל את העוונות כי שלחת אותו! מי ששולח אדם לבצע פשע הוא משלם!! אתה יודע את זה, לא? זהו, אז לכן לא מצביעים בכלל. תן להם להסתדר לבד שיצביעו רק המאה עשרים (120). כי הם רוצים להיות שמה, אתה לא מעניין אותך.
בוא תקשיב, היה לפיד, היה בנט 'נפתולי בוטן'... היה כל מיני, מה קיבלת מהם? - עליות מחירים! עליות דלק, הכל, מה קיבלת? רק לקחו ממך פעם אמרו: 'הקורונה זה מחייב לעלות את המחירים בגלל שהקורונה גרמה כך וכך...' נו, הפסיקה נגיד הקורונה הורידו את המחירים בחזרה? – לא! אף פעם הם לא מחזירים אחורה, תמיד רק מעלים-מעלים מעלים מעלים שמונים ושתים אחוז (82%) ממה שאתה מתפרנס - הם לוקחים לך!
ש. אבל הטוב בגרועים מה שטוב אצל ביבי לפחות שהוא מדבר... תראה איזה בן אדם
הרב: בן אדם אני אומר לך אם תסרוקת שעפה ברוח יש לו, נכון הוא מדביק את זה לפעמים
ש. לבריאות
הרב: נכון... ביבי אין, אין כמוהו בפרט שיש לו שרהל'ה כזאת גדולה חשובה זה אין כמו ביבי מכריט שעוד לא נולד כמוהו! כל מה שהוא מבטיח לא מקיים זה לא יאומן כי יסופר איך אפשר להאמין לבן אדם?! משקר עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם הוא מכר אותך עם החיסונים עשה ממך מעבדה, נהיית העכבר כבר עכבר עשה אותך.
[מחיאות כפים]
ש. אפשר לעבור לעוד שאלה?
הרב: עוד שאלה
ש. דיברת על השעה של כל בן אדם, כן יש פתגם שאומר 'יפה שעה אחת קודם'
הרב: נכון
ש. שמעת עכשיו נניח שעה קודם לא תחזור בתשובה משהו אחר נניח אני חוזר שעה קודם עושה את זה אז אני מפסיד את השעה אז מה עשיתי בזה?
הרב: אני אסביר לך: כשאומרים 'יפה שעה אחת קודם' מדובר כשהאדם צריך לעשות נגיד מצוות, עניינים רוחניים אז במקום להתמהמה 'זריזין מקדימין למצוות!' אז לכן אומרים לו: 'יפה שעה אחת קודם' למה תדחה את המצווה? מי אמר שתחיה עוד שעה?! אף אחד! אז לכן אם הקדמת את השעה קודם, אתה יודע מתי אני מכין את הנרות לשבת? - במוצאי שבת! למה? - מי אמר שאני אחיה עוד שבוע, עד יום שישי, אז אני כבר מכין במוצאי שבת, קודם כל את זה הספקתי לעשות, גמרנו, עכשיו השם יתן חיים - נספיק עוד כמה דברים! לא מחכים עוד, כמה שיותר מוקדם, זה נקרא: 'יפה שעה אחת קודם'.
לכן יפה שעה קודם, הבאתי לכם ספרים ציציות וכיסויי ראש ודברים טובים ויפה שעה אחת קודם שאני אסע הביתה ואני אתן לכם את הדברים תהנו ותשכילו ממה שאמרתי תעשו ותצליחו – אמן
קהל: אמן!
'הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כה''....