קרני שומרון - קרני שומרון

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מלך מלך מלך

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

אילו עינינו ויסמכתי בינו וסוגל נפשנו וסוגל נפשנו בישור אוסטרו ביימן

אילו עינינו ויסמכתי בינו וסוגל נפשנו וסוגל נפשנו בישור אוסטרו ביימן

לך זו, לך זו, אין זמכ זה בן, אין זמכ זה בן תור גדעון

ובשם השם אקרוא לכו לכו אצבח זבח אצבח זבח תור ידו ובשם השם אקרוא לכו לכו

אצבח זבח אצבח זבח תור ידו ובשם השם אקרוא לכו לכו

אצבח זבח אצבח זבח תור ידו ובשם השם אקרוא

נגדו רעילה שם עשה לי,

נגד הונו לכל עולמו, יואי יואי, בחצרו נזפס השם,

בשויחי חידושו לא בוהי.

נדוד הלשם עכשיו עליהם, נגד הונו לכל עולמו, יואי יואי, בחצרו נזפס השם,

בשויחי חידושו לא בוהי.

לכו לכו, אצבח זבח, אצבח זבח טוי דו, ובשם השם אכל.

לכו לכו, אצבח זבח, אצבח זבח טוי דו,

ושם השם אכלו,

לכו לכו, אצבח זבח,

אצבח זבח טוי דו,

ושם השם אכלו,

לכו לכו,

אצבח זבח,

אצבח זבח טוי דו,

ושם השם אכלו.

נגד אורי לה' אשר עולים,

נגד הונו לכל עמוי עמוי וחצרו הזבא עץ השם בשיחי חידושו לא בואי נגד הונו לכל עמוי עמוי וחצרו הזבא עץ השם בשיחי חידושו לא בואי

מדורי להשם אשר נגדו נו נו לכל אבו יופיו בחצרו מזבא ישראל נו בשמחי פי ירושלים

נדורי להשם אשר נגדו נו לכל אבו יחמור בחצרו מזבא ישראל נו בשמחי ירושלים נדורי להשם אשר נגדו נו לכל אבו יופיו בחצרו מזבא ישראל

נשחכי ירושלים

כאשר נכנסו התקפור בין יגזירו התחבולו אין, אין, אין בו נויס אלוהי לכו

כאשר נכנסו התקפור בין יגזירו התחבולו אין, אין, אין בו נויס אלוהי לכו

נלכו, אילכו נקרא וזה שיגע אילכו, אילכו נזעק בסאניק אילכו, אילכו, אין בו נויס אלוהי לכו

אילכו, אילכו נקרא וזה שיגע אילכו, אילכו נזעק בסאניק אילכו, אילכו, אילכו, אין בו נויס אלוהי לכו

כאשר נכנסו התקפור ונגזירו התחבולו אין, אין, אין, אין בו נויס אלוהי לכו

וכאשר נכנסו התקפור ונגזירו התחבולו אין, אין, אין, אין מנוס אלוהי לכו, אילכו, אילכו, אילכו נקרא וזה שיגע אילכו, אילכו, אילכו, נזעק בסאניק אילכו, אילכו, אין מנוס אלוהו, אילכו, אילכו, אילכו, נקרא וזה שיגע אילכו, אילכו,

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח. הערב הזה יהיה להצלחת משפחת סעידוב, רחמים ולאה.

ולהצלחת דוד בן שולמית, אורה בת ניסים,

לרפואה שלמה ואריכות ימים.

ולעילוי נשמת מירה אסתר בת מלכה, שולמית בת זוהרה, סלם יוסף בן סעידה, עזרא בן אהרון,

אהרון בן עזרא,

שלמה בן מטילדה ומשה בן אליהו.

כן,

אנחנו מתחילים

בנושא שהוא חשוב מאוד מפרשת השבוע.

ויקר יהודה ויאמר צדקה ממני

כי עלה נתתיה לשאלה בני ולא יסף עוד לדעתה.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה.

מה זה שכתוב יחי ראובן ועל ימות

וזאת ליהודה?

אחרי

שכתוב יחי ראובן ועל ימות

בפסוק וזאת ליהודה.

מה זה שזה כתוב זה אחר זה?

אומרים חכמים בבבא קמא,

כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון.

עד שבא משה וביקש רחמים ואמר לפני הקדוש ברוך הוא,

ריבונו של עולם,

מי גרם לראובן שיודה?

יהודה?

שמע השם קול יהודה.

מיד התחברו אבריו.

ועדיין לא הכניסו אותו לישיבה של מעלה, למטיב תדרכיה.

ביקש משה רבנו ואל עמו תביאנו.

והכניסו אותו לשם אבל לא הבין מה אומרים חכמים.

ביקש, ידיו רב לו.

ולא היה מצליח עדיין לאסוכי שמעת אליבא דלקטר,

לכוון את השמועה לאמיתה.

ועזר מצריו תהיה, אמר משה רבנו, עד שהכניסו למטיב תדרכיה,

לביאו על מקומו לשלום.

עד כאן זה דברי הגמרא.

לומדים מכאן יסוד גדול מאוד שמעשי האדם נשקלים לא רק מצד עצמם לטוב או למוטב,

אלא עד כמה המעשים של כל אדם ואדם משפיעים על זולתו.

בעניין הזה של השפעה של המעשים של כל אחד מאיתנו על אחרים,

זה נמדד במידה יותר גדולה מהמעשה עצמו.

כמו שאמרו החכמים במקום אחר,

גדול המעשה את הרבים.

גדול המעשה יותר מן העושה.

מי שגורם לאחרים לעשות,

זה יותר מהעושה עצמו.

מי שלומדים ממנו,

זה יותר מעצם המעשה.

זאת אומרת, במידה יתרה ההשפעה של אדם על זולתו גדולה מהמעשים עצמם.

שערי עצם ההודעה שהודה לא הועיל לו.

ובכל זאת, מכיוון שעל ידי הודעתו גרם לראובן שיודה,

נתוסף לו זכות יותר עד כדי שהתחברו עצמותיו ועד שהגיע להבנת השמועה לאמיתה.

זאת אומרת,

ליהודה לא הועיל שעצמותיו לא יהיו מגולגלין בארון.

הוא לא יכול היה,

הזכות שלו לא הייתה מספיקה בשביל לחבר את עצמותיו בארון.

כידוע, עצמותיו של יהודה היו מגולגלין בארון.

זה היה בגלל

שהוא הבטיח לאביו,

שאם אני לא אביא אותו בחזרה,

בחטאתי לך כל הימים, גם בעולם הזה וגם לעולם הבא.

ממילא,

הנידוי הזה שנידה את עצמו,

אפילו שזה על תנאי, התקיים בו.

וממילא זה מה שקרה,

שעצמותיו

לא היו מחוברות והתפרקו.

אז הזכויות של יהודה בעצמו לא הועילו לו.

אבל זה שראובן למד ממנו

והודה על מעשהו בבלבול יצועי בלהה בפרהסיה,

זה הועיל לו שהזכות הזאת שלימד עליו משה רבנו,

הביא אותו בחזרה לחיבור עצמותיו ולהגעתו למטיבתא דרכיה בהבנת השמעת אליבא דלקתא.

הרי מה שאמרנו שיש בשיקול מעשה האדם חוץ מעצם המעשה,

גם ההשפעה של המעשה שלו על אחרים,

ובכוחו להכריע את האדם לטוב או למוטב.

לפעמים ההשפעה היא שלילית.

והנה מה שהיו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון כל אותן שנים,

יש לזה שייכות עם מטיבתא דרכיה.

משום שלא באה נפשו של יהודה למנוחתה שם בעולם העליון,

מפני זה היו עצמותיו מפורקים בארון בעולם הזה.

למה לא הגיעה נשמתו לעולם העליון עם מטיבתא דרכיה?

משום הטעם שהסברנו.

וזה גרם

שבעצם כשלא נכנסים למעלה אז העצמות מפורקות למטה.

כמו שהשמש שולחת ניצוצי אור למטה,

כך הנפש מאירה את גוף האדם גם לאחר מותו.

זאת אומרת, אם הנשמה נמצאת בעולם העליון במקום גבוה מאוד,

היא משפיעה גם על האיברים שנמצאים למטה.

וזה מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה בגמרא ביבמות.

מעשה שאמרו הלכה בבית המדרש.

ורבי יוחנן אמרה

ולא אמרו המשמה.

בקפיד רבי יוחנן.

רבי יוחנן הקפיד על זה שלא אמרו את השמועה משמו.

ואמרו בגמרא ורבי יוחנן מי טעמה קפיד כולי היי?

למה הוא הקפיד על זה כל כך?

מתרץ את הגמרא שאמר רבי יוחנן, אמר רב

מהו הכתוב שאמר אגורה אהולכה עולמים?

שאמר דוד בתהילים

וכי אפשר לאדם לגור בשני עולמים?

אם אתה למעלה אתה לא למטה ואם אתה למטה אתה לא למעלה. מה זה אגורה באהולכה עולמים?

אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם

יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה

זאת אומרת

כשהוא יהיה בעולם האמת הוא רוצה שיגידו שמועות מפיו בעולם הזה.

דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר.

אז אם אדם אומר שמועה כמו שאנחנו אמרנו עכשיו את השמועה הזאת

אז שפתותיהם

של רבי יוחנן רבי שמעון בר יוחאי ורב דובבות בקבר.

ואם ישאל השואל יש אנשים שגופותיהם מתפרקות בקבר

אז גם אלה שגופותיהם מתפרקות בקבר

שפתותיו דובבות בקבר.

אבל אין לו שפתיים

כי הבשר קלה.

יש דבר שנקרא בזוהר הקדוש הבלה דה גרמה.

הבלה דה גרמה זה הבל עצמות.

דמות דיוקנו של כל אדם נמצאת כבבואתו שנראית בהשתקפות במראה.

כמו שאני רואה את בבואתי במראה ואין זה מהותי בעצמי,

ההשתקפות הזאת זו ההשתקפות שנמצאת גם בקבר.

ובהשתקפות,

בהבלא דה גרמה זה,

יש שפתיים והן דובבות.

אם נשארו השפתיים לגמרי אז הן דובבות.

אבל רואים שיש קשר בין העולם העליון

לבין העולם התחתון.

גם כשאדם נמצא בקבר עדיין יש קשר.

רואים מזה נפלאות עד כמה הוא קשורים שני העולמות יחדיו.

והאדם שהוא בחיר היצורים חובקם כאחד.

כשנאמרת שמועה בעולם הזה בשם חכם,

אף שהוא כבר בעולם העליון,

מיד מאירה שמועה זו את נשמתו בגן עדן שם,

והיא מזהירה באור חוזר לגופו המונח בקבר,

ושפתיו דובבות שמועה זו עצמה שנאמרת כעת בבית המדרש

ובפמליה של מעלה,

והכל בא בדחיפות יחד באותה שעה ממש הפלא ופלא.

לכן כשנמצאים בציון של צדיק,

אז כתוב שצריך להגיד דברי שמועה שאמר בחייו ליד הקבר.

למה?

כי גורמים לו נחת רוח שמשמיעים שמועה

שאמר הוא בעצמו.

זה גורם לו שמאירה נשמתו בעולם העליון,

והיא משפעת על הגוף שנמצא למטה,

וממילא אתה גם יכול ליהנות מזה כי עשית טובה עם הצדיק,

הוא יחזיר לך טובה כנגד טובה.

אז מה שאתה מבקש ליד הציון שלו,

ודאי שהוא יחזיר לך טובה כפי יכולתו.

אז לכן כשבאים אצל ציון,

צריך להזכיר שמועה מפיו.

בציונים מפורסמים, יש גם ספרים כאלה שליד השמות של הצדיקים כתוב גם דברי שמועה שלהם,

מי שלא מצטייד גם עם ספר מהבית.

מה שהיו עצמותיו של יהודה מגולגלים בארון כל אותן ארבעים שנה, מכיוון שנשמתו לא באה למנוחתה בעולם העליון, וממילא

לא הגיעו ניצוצי אור נשמתו הקדושה אל עצמות גופו הקדוש,

והן התפוררו ולא הייתה שלדו קיימת.

וכמו לצד הטוב,

ביקש דוד המלך עליו השלום, אגורה באהולך עולמים,

וכפי שהסברנו למעלה.

אז כך בהפך,

בנידוי שנידה יהודה את עצמו,

נתנדה בשני עולמות,

שלא נכנסה נשמתו במטיב תא דרכיע,

ולכן היו עצמותיו מגולגלים בארון.

והנה יש לדקדק במה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה כאן.

מי גרם לראובן שיהודה יהודה?

משמע שעד שהודה יהודה במעשה תמר,

לא הודה ראובן במעשה בלהה.

ולא אמרו חכמים זיכרונם לברכה על הפסוק ויישוב ראובן אל הבור,

והיכן היה עסוק?

בשקו ותעניתו,

על שבלבל יצועי אביו.

הרי שהוא כבר הודה.

אז איך אומרים שהוא לא הודה?

והקשו התוספות על זה, ותרצו שבצנעה הוא הודה,

אבל בפרהסיה הודה רק לאחר שהודה יהודה בפרהסיה.

ויש לדקדק כן בכתוב,

שאמר משה רבנו, שמע השם כל יהודה.

איזה קול, שאמר צדקה ממני בפרהסיה,

שכולם נשבעו.

ומזה למד ראובן והודה גם הוא בפרהסיה,

ואמר אני הוא שבלבלתי יצועי אבי.

זאת אומרת, מה שגרם בעצם יהודה במעשה, לא במישרין.

אלא בעקיפין

שראובן ישפר את התשובה שלו

שהוא עשה תשובה מכבר

אבל הוא עשה תשובה בצנעה

מזה שהוא למד שיהודה עשה בפרהסיה

והוא שיפר את תשובתו

דבר זה גרם

ליהודה זכות כזאת שבגינה יכול היה להמליץ משה רבנו עליו המלצה כזאת חמה

שמע השם כל יהודה אותו קול שאמר צדקה ממני ולמד ממנו ראובן לכן כתוב בפסוק יחי ראובן ואל ימות

ואחרי זה כתוב שמע השם כל יהודה

כי ראובן זה קודם אחר כך שמעון ואחר כך לוי ואחר כך יהודה

מה קפץ מראובן ליהודה?

להסמיך

שכל מה שעשה ראובן מכוחו של יהודה לכן שמע השם כל יהודה

ואל עמו תביאנו

ידיו רב לו בעזר מצריו תהיה עד שהכניס אותו למטיבתא דרכיעא ועד מה שלמדנו.

יוצא מכאן

שלגרום לאדם שיחזור בתשובה,

לא לגמרי,

אלא בשיפור התשובה.

הזכות יותר גדולה ממה שהיה ליהודה בזכות עצמו, שכל ישראל קרויים יהודים על שמו.

הוא אמר, צדקה ממני,

הקדוש ברוך הוא אמר, אני אעשה אותך נשיא

על כל ישראל.

וכל היהודים יקראו על שמך יהודה, לא ראובנים, לא שמעונים, לא לויים. יהודה, יהודים.

על זה שיש לך את כוח ההודאה.

עם כל הזכויות האלה, ועם כל זה שצריך לצאת ממנו דוד המלך, ועם כל זה שצריך לצאת ממנו מלך המשיח, ועם כל זה שצריך להביא העולם לתיקונו השלם, כל העולם,

לא עמדו כל הזכויות האלה של יהודה בשביל לחבר את עצמותם,

כיוון שלא נכנסה נשמתו לעולם האמת עדיין,

עד ההמלצה של משה רבנו בגין שיפור התשובה.

למדים אנו מכאן כי אף על פי שעצם ההודעה של יהודה היה נורא למאוד,

שהרי ישבו שם עימו בדין תמר,

גם אביה שם בן נוח,

גם יצחק אבינו היה שם.

ומאת כולם יצא פסק, הוציאוה ותשרף,

וכעת עומד יהודה ומודיע על הרבים ואומר, צדקה ממני,

האם יש ביזיון יותר גדול מזה?

הוא פסק, הוציאוה ותשרף.

בסוף היא אומרת, הקרנה למי אלה?

והוא היה יכול להכחיש.

כי הוא ראה שהיא לא רוצה להסגיר אותו.

כי אם הייתה רוצה, לא הייתה אומרת לו, למי אלה?

הייתה אומרת לו, אתה עשית את המעשה.

אז הוא ידע שהיא תהיה מוכנה לסרף, ולא.

בכל אופן,

הוא עמד בפני כולם וצעק, צדקה ממני.

מהייסורים הגדולים והקשים ביותר של האדם זה הבושה.

אמנם קיבל יהודה שכר רב מאוד עבור הודעתו לדורי דורות,

בכל זאת לא הועיל לו ההודעה להצילו מנידויו,

ונשארו עצמותיו מגולגלין בארון,

ורק השפעת הודעתו על אחרים,

שגרם שראובן יודה בפרהסיה,

עניין זה הצילו מצרת נידויו,

והעלה אותו למטיב תדרכיה,

והרי לפנינו מה גדול כוחו

של מי שמשפיע על אחרים לעשות טוב,

ואפילו לא במישרין,

אלא בעקיפין,

ובלי ידיעה בכלל.

מה יגרור מעשיהו?

ואת הטעם לדבר אפשר להבין על פי מה שכתוב,

עולם חסד ייבנה,

שכל עיקר מה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם,

הוא כדי לעשות חסד עם בריאותיו.

וכן דורש הקדוש ברוך הוא מבריאותיו,

שהם יקיימו את העולם כולו על ידי עשיית חסד זה עם זה.

כמו שכתוב, זה אלי ואנווהו,

זה אלי ואני הוא.

הביא דומה לו.

מהו חנון?

אף אתה חנון. מהו רחום?

אף אתה רחום. לא כתוב מרחם,

אלא רחום.

שהמהות שלך תהיה רחום.

לא פעולת

רחמים מדי פעם,

אלא שהמציאות שלך תהיה רחום,

שתהיה חנון.

אז אנחנו צריכים לעשות כמו הקדוש ברוך הוא, זה אלי מנבאו,

הביא דומה לו,

שנעשה דברים גם חסד ללא ציפיית תגמול,

אלא מעצם מידת הטוב.

זה מה שיש לנו ללמוד,

ועל זה אנחנו צריכים להבין.

מי שיש לו השפעה על תלמידים, לדוגמה,

והתלמידים המקשיבים לכל דברו, מתחנכים על ידו.

אם הרב יחסיר בהשפעתו עליהם במקום שהוא יכול לעלותם

יותר ולא עשה כן,

יתבעו אותו בדין.

יש מעשה מפורסם

מהחפץ חיים זכר צדיק, קדושה וברכה,

שפעם בא אליו,

לא בא אליו, הסיפור הוא כך, היה אחד שנידון לסיביר

לחמש עשרה שנה,

שאלו אותו בקשה אחרונה, אמר, רוצה לדבר עם הרב שלי?

ואז נתנו לו, הוא אמר לרב, תדע, אני הולך בגללך לסיביר.

אז הוא אמר לו, למה אתה הולך בגללי?

הוא אומר, כי אם היית מוכיח אותי על מעשיי,

אז לא הייתי חוטא ולא היו תופסים אותי ולא הייתי הולך לסיביר.

על זה אמר החפץ חיים,

שטענות מהסוג הזה יישמעו בעולם האמת כנגד אלה שהיו יכולים לעשות יותר ולא עשו כלפי תלמידים,

כלפי שרים למשמעתם,

כלפי בעלי שררה וכו',

שהיה בכוחם להשפיע ולא השפיעו,

יתבעו אותם על זה בעולם האמת ויגידו להם, אלה נמצאים בגיהנום בגללכם.

שאם הייתם מתקנים את דרכיהם,

אז הם לא היו מגיעים לשם.

אבל בואו נראה תכף דבר מדהים.

שלמה המלך אומר, גם מתרפא במלאכתו,

אחו לבעל משחית.

נמצא שכאילו הוא משחית ומונע מתלמידיו יותר טובה וברכה במעשה ממש.

זאת אומרת, מתרפא במלאכתו, לא שלא עושה מלאכתו,

עושה אבל ברפיון.

זה אחו לבעל משחית,

כמו שהשחית ומנע מתלמידיו יותר טובה.

לכן תלמיד שגלה מגלין את ריבו אמו,

מי שהרג בשוגג נפש,

וברח לערי מקלט,

מגלין

את ריבו אמו.

אחד הטעמים זה בגלל שלא הדריכו ולא הסביר לו עד כמה חובת הזהירות

ביחס לבני אדם אחרים שהוא זלזל ולא הקפיד כל כך עד שהרג בשגגה.

אז לכן הרב מצטרף אליו לעיר מקלט.

ובואו נשמע עכשיו גמרא בברכות ידועה.

שנו ריבותינו, כשחלה רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו,

כשראה אותם התחיל לבכות.

מה הוא בוכה?

יש שתי דרכים לפניי ואיני יודע באיזה מוליכין אותי. יש דרך לגיהינום ויש לגן עדן,

ואני לא יודע באיזה דרך מוליכין אותי.

רבן יוחנן בן זכאי מסתפק

באיזה דרך הוא צריך ללכת. אוי ואבוי, אם הוא מסתפק, מה אנחנו?

מסביר הסבא מקלם,

זכר צדיק לברכה, למה כשהתחיל לבכות היה דווקא כשראה אותם.

הוא פירש

כשראה את תלמידיו עלה בליבו פחד ומורא,

שמא חס ושלום חיסר בחינוכם

לעלותם כראוי,

ויאשם על זאת חס ושלום.

וזה מה שהוא אמר, ולא עוד, אלא שיש שתי דרכים לפניי ואיני יודע באיזו דרך מוליכין אותי.

כלומר, אותם המושפעים על ידי,

אם לא נהגתי אותם כראוי,

אפשר שעל ידם חס ושלום אצטרך ללכת לגיהינום.

כשהוא ראה אותם הוא בכה,

ודווקא כשהוא ראה הוא בכה.

למה?

כי הוא לא יודע באיזה דרך מוליכין אותו.

מי מוליכין אותו?

התלמידים שיכולים לטעון

שהוא התרפא במלאכתו ולא לימד אותם דיים.

בדיוק כמו שהחפץ חיים אמר.

זאת אומרת,

כל אחד משפיע במישרין או בעקיפין.

ומי שמוטל עליו להשפיע ולא משפיע,

אז תופסים אותו בעוון האחרים, כמו שאמרו החכמים בגמרא.

כל שיכול להוכיח בתוך ביתו ואינו מוכיח, נתפס בעוון

בני ביתו.

כל שיכול להוכיח בעירו ואינו מוכיח, נתפס על בני עירו.

כל שיכול להוכיח בכל העולם כולו ולא הוכיח, נתפס על כל העולם כולו.

שמעתם עד איפה האחריות?

כל אחד לפי...

כי כוחו,

תובעים ממנו.

אז זאת אומרת, כל אחד מאיתנו צריך לקחת בחשבון,

בין אם תרצה או לא תרצה.

מעשיך משפיעים על סביבתך.

בזה שאתה מוכיח או לא מוכיח.

בזה שאתה מעלים עין או בזה שאתה אומר מה שצריך.

בזה שאתה מתנהג כך או מתנהג אחרת.

בזה שאתה מדקדק במצוות

או מזלזל בהן.

גם אם אתה לא מתכוון להשפיע,

אם מושפע מישהו ממך לטוב או למוטב,

זה בחשבון שלך.

ולא רק בחשבון,

אלא זה החשבון הגדול יותר ממעשיך.

זאת אומרת, כולנו צריכים לבוא חשבון עם עצמנו.

כביכול מסתכלים עלינו כל העולם ומביטים איך אנחנו מתנהגים ומה אנחנו עושים.

מה שילמדו מאיתנו זה יהיה שכרנו או עונשנו.

וזה חשבון נורא ואיום, כי מי יכול להכיל זאת?

שאדם יצטרך לתת דין על מעשים של אחרים והוא לא ראה ולא ידע בכלל?

וקל וחומר אב ואם

על הצאצאים שלהם,

שהרי הם נותנים ממש מכוחם וטבעם בבנים אחריהם?

כמה פחד ורעדה תאחז לאדם בעליו ובעלות על מחשבתו?

כי מחוץ לעצם הדין וחשבון שיצטרך לתת על מעשיו בחייו,

עוד יעמידו אותו לדין על מעשה בניו ונכדיו אפילו עד כמה דורות.

ולפניו יתברך הרי נגלו כל תעלומות,

כי פרי מעלליהם

הוא משלם לכל אחד ואחד.

ואם כן, אדם צריך לקחת בחשבון שיצטרך לתת דין על מעשיו לדורותיו,

כי משפטיך תהום רבה.

זאת אומרת,

אי אפשר להימנע מזה. זה לא משנה אם אתה חרדי,

אתה דתי, אתה חילוני, אתה כופר.

זה לא משנה מה ההגדרה שאתה מכניס את עצמך תחתיה.

בכלל לא משנה.

מה שילמדו ממך,

טוב או לא,

זה הכל בחשבון שלך.

אין דבר כזה שאומר,

אני עושה מה שבא לי, אתה תעשה מה שבא לך.

זה יכול להיות נכון.

אתה לא אומר לא לעשות,

אבל אתה מהווה דוגמה.

וגם אם מישהו טעה בגללך,

גם זה בחשבון. לכן הזהירו גם את החכמים.

חכמים, היזהרו בדבריכם,

שלא ישתו התלמידים.

אתם אומרים דבר,

צריך לקחת את השיקול דעת על כל צדדיו, מה אתה אומר, איך אתה אומר, ומה עלולים להבין.

לכן אדם צריך להיות זהיר מאוד מאוד מאוד.

אבל למדנו עוד דבר,

שזה משמח,

כי אם אתה עושה מעשים טובים,

ומושפעים ממך אנשים,

ואפילו אתה לא יודע שהם מושפעו ממך,

והם עשו מעשים בגלל שהם ראו אותך,

כשתגיע לעולם האמת, יגידו לך,

וואו, כמה אנשים אתה הצלת. אני?

אני לא דיברתי עם אף אחד.

כן, אבל אתה זוכר שפעם עשית מעשה כזה?

שמעו מהמעשה, ראו את המעשה.

אנשים השתנו, שינו את דרכם, קיבלו על עצמם.

זה הכל בחשבון שלך.

אז מצד אחד זה מצוין למי שהולך בדרך השם,

אבל מי שלא הולך,

מאוד מסוכן, מאוד קשה.

קשה מאוד.

עוד נקודה שאני רוצה לעמוד עליה,

לפני שניתן לכם אפשרות לשאלות.

כתוב, ויכר יהודה ביאמר צדקה ממני

כי על לא נתתיה לשאלה בני.

אז הוא מודה,

יהודה,

ביהודה כדי שם שמיים בפרהסיה,

זכה ונקרא כולו על שמו של הקדוש ברוך הוא.

יהודה, שם מלא של הקדוש ברוך הוא נמצא בשמו.

כמה טועים אנשים?

ומשתבשים כשבאים לקבוע איזה דבר הוא קידוש השם ואיזה דבר הוא חילול השם.

היום ההגדרות של קידוש השם וחילול השם אצל אנשים,

בעיקרן הם טעות יסודית.

חכמים, זיכרונם לברכה, לא מספיקים לגמור את ההלל על יהודה שהודה במעשה תמר.

אבל אם בזמננו

היה הדבר,

אין ספק שהיו אומרים הבריות שחילול השם גדול מאוד מאוד.

לדוגמה,

לו יצויר שאחד מגדולי ישראל

פסק

שאישה מסוימת דינה עונש חמור ביותר. 25 שנה בכלא על המעשה. נגיד, הוא פסק בפסק דין.

פתאום היא שולחת לו ואומרת, סליחה, אדוני, אתה עשית את המעשה.

אתה מוכן להודות?

קודם כל הוא יכול להכחיש,

הוא יכול להכחיש.

הוא יכול למצוא פתרון שהדברים יובנו אחרת,

שהיא תסביר שהיא בעצם לא התכוונה אליו.

הוא יכול לעשות כל מיני תרגילים, נכון?

כמו שבמדינה עושים הרבה תרגילים,

איפה שרוצים לכסות,

מכסים.

איפה שרוצים שיתפרסם, מפרסמים.

ונגיד שאותו רב גדול פתאום עמד לפני כולם ואומר,

אני הפושע שעשה זאת.

וואי וואי וואי, איזה חגיגה הייתה למחרת בתשקורת.

ראית את החרדים שלכם? ראית את הדתיים שלכם? ראית מה זה רב?

ראית מה הוא עשה?

בסוף מי עשה?

הוא עשה.

אז איך אתה רוצה שאני אלך אחריו ואני אלמד מכם אם הוא אומר שהוא עשה מעשה כזה?

פניטולה קומידי.

זהו, נגמר הסיפור של הדתיים, וזהו.

אומנם שמענו שנשיא עשה מעשים שלא יעשו, והוא לא מודה,

אבל לא שמענו שמישהו לא רוצה להיות נשיא במקומו.

הרבה רצים להיות נשיא במקומו.

אז זה לא פוסל את מעמד הנשיאות.

זה יכול לפסול את האדם.

אבל כמובן, אם זה יהיה דתי, לא יגידו שהאיש הפרטי הדתי עשה.

הדתיים ככה.

ישר יגידו. ומה יגידו אלה שהם יפי נפש?

מה אתה מודה? זה חילול השם. תסתום.

מה אתה מדבר?

למה אמרת?

ככה היום אומרים, על בטוח. היום אומרים ככה, זה חילול השם.

כולם היו הולכים, מורכני ראש,

אוי ואבוי, אוי ואבוי, אוי ואבוי, אוי ואבוי.

וחכמים

משבחים את יהודה על המעשה שאמר, צדקה ממני.

איזה גבורת הנפש.

בן אדם שלוקח על עצמו את מלוא האחריות,

אומר, זה ממני,

יכול להפסיד את כל העתיד שלו, את כל המעמד שלו.

הכל הוא יכול להפסיד. הכל, בכל, מכל, כל הוא לא עושה שום חשבון.

שום חשבון חוץ מהאמת.

האמת,

היא אמרה, מי זה?

אני.

אני.

כל היהודים נקראים על שמו.

שמעתם דבר כזה?

למה? כי השתבשו אצלנו כל ההבנות.

האנושות נעשתה מושפעת מהחומריות,

עד שכל דבר נמדד במידת ההצלחה הגשמית שבו.

מסירות נפש להודות על האמת.

הפקרת חישובים קטנטנים למען רעיונות נשגבים לא תופס שום מקום בעיני אנשים.

העיקר אצלם היום, אם השיגו חיי שלווה ועושר,

אז מה טוב.

אבל אם מוכרחים להסתפק ברמת חיים נמוכה,

סימן שלא זו הדרך ולא זו העיר.

מאוד צריכים להתעכב

על פרשת יהודה ותמר כדי ליישר את העקמימות שבשכל ולהתרומם ממושגים נבערים.

אחד מהמושגים זה אנשים שיושבים ולומדים תורה ואומרים שיש בזה חילול השם.

מה חילול השם?

שהם עניים ואין להם אמצעים ואין להם כלום, והם נצרכים לתרומות וכל מיני דברים, וזה חילול השם, לך תעבוד.

אז המושגים של קידוש השם וחילול השם הפוכים.

חכמים, זיכרונם לברכה,

התנאים הקדושים אמרו,

פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה בעל הארץ תישן בחיי צער תחיה ובתורה תעמל.

אם אתה עושה כן,

אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.

ומה צועקים היום?

חילול השם!

חילול השם!

תראה, אברך, ילדים,

תפליה רעבים, אין להם מה לאכול, איזה אבא אכזרי,

הוא רק יושב לומד, לא אכפת לו מילדים, חילול השם! אוי, אוי, אוי, אוי, אוי.

הגמרא אומרת,

מי שרוצה להיות תלמיד חכם,

צריך להיות אכזרי על בניו כעורב.

העורב לא דואג למזונות של הילדים שלו.

חילול השם!

איך אומרים?

דבר כזה, אוי אוי אוי אוי אוי רחמנות.

אומרים לו חכמים, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.

איך זה מסתדר עם ההבנות של היום?

אז מי קובע מה זה חילול השם?

החברה, החברה כמובן מה זה חילול השם?

יש לנו תורה שקובעת.

יש לנו תורה שקובעת.

אז התורה לא אומרת שאתה צריך לא לדאוג לילדים שלך.

היא אומרת, אבל אם אתה רוצה להיות תלמיד חכם,

אסור לך שיעצור אותך החשבון הזה, כי אם תשב כל הזמן על החשבון,

לעולם לא תלמד.

כי ילד בוכר רוצה מסטיק,

והשלישי רוצה ארתיק, והשלישי רוצה טיול, והוא רוצה לקנה לו אופניים, והוא רוצה לקחת אותו,

והאישה רוצה טיולים, ותקנה לי, ותיקח אותי, וכל היום אתה קטק, קטק, קטק, קטק, קטק. ומתי תלמד?

כי צריך להרחם עליו ועליו ועליה ועליהם ועל השכונה ועל השכנים ועל הדודה ועל האימא צלצלה ודודה וסבתא וכולי. ואיפה תלמד?

אדם כי ימות באוהל.

צריך אדם להמית את עצמו באוהלה של תורה. מה זה להמית?

באותן שעות שאני לומד אני מת.

אם מתים לא מדברים בפלאפון ולא פונים אליהם.

מת.

אחרי זה תחיית המתים. לא טוב.

לא מת סופית, זמנית.

אבל אם אדם לא ימות,

אז יצר הרע ימית אותו.

יבזבז לו את הזמן, ייתן לו בטלה,

יסדר לו סידורים.

אז זאת אומרת, כל אדם מאיתנו צריך לקחת בחשבון שהמושגים של קידוש השם וחילול השם לא תלויים במה שחושבים בציבור.

יש שולחן ערוך, יש גמרות, יש הכול,

ושם אנחנו מסתכלים, מה קידוש השם, מה חילול השם.

אז חכמים קבעו פסק,

אין קידוש השם יותר גדול ממה שעשה יהודה, שאמר את האמת,

צדקה ממני.

היו לו הרבה עצות להתחמק דיפלומטית.

היה יכול גם להציל את חיי תמר ועובריה כדי למנוע חילול השם.

אילו היה מרגיש שיש בזה חילול השם.

אבל יהודה בחר להודות על האמת בפה מלא בלי שום המטלאות.

משום שזהו באמת הקידוש השם הכי גדול.

יהודה הבין שמה שירד כבודו על ידי הודאתו,

אין בזה אלא הקרבה למען בירור האמת.

וכל מה שאדם מקריב עבור האמת,

יותר גדול הקידוש השם.

אחד מהדברים שהתורה שלנו נשתבחה,

זה שהיא לא מכסה כהוא זה על אף אחד.

כל מעשה היא פרסמה.

דוד המלך ביקש מהקדוש ברוך הוא

שלא ייכתב המעשה שהיה עם בת שבע.

הקדוש ברוך הוא לא הסכים.

ייבטלו מאה כדוד ואות אחת מהתורה לא תרד.

אין דבר כזה.

תורת אמת.

מי שחטא פרסמה, מי שעשה פרסמה.

בלי כחל, בלי סרק.

הכי גדולים בעם ישראל.

פרסמה התורה.

אפילו בהגזמה.

בהגזמה אפילו.

הגזימה התורה.

הגזימה התורה במה?

שכתבה

וישכב ראובן

את בלהה.

אבל הוא לא שכב, חס ושלום.

כל האומר כן,

הרי זה טועה.

הוא רק בלבל את היצוע שלה.

הוא הוציא את המיטה שלה מהאוהל.

זה הכול.

אבל הוא לא עשה מעשה. אבל התורה צועקת. זה בדיוק כמו.

כמו שכתוב על חופני ופנחס בני עלי,

שכתוב שם ממש, וישכבון את הנשים,

ולא היה כן, אלא הוא משהין אותן

מלהקריב את קורבנן, והיו שוהות לילה שלם להמתין עד למחרת,

והיו מונעים מהן מפריה ורבייה שחוזרות לבעליהן,

וכתוב עליהן כאילו הן עשו מעשה. למה?

כי התורה רואה את זה בחומרה רבה.

אבל התורה כותבת יותר אפילו, לא מכסה,

מה שהיא רואה בחומרה,

כותבת את זה כאילו זה נעשה.

זאת אומרת, אם התורה היא כזאת,

ואנחנו אמורים להיות אנשי אמת כמו שהתורה מבקשת,

אז המעשה הכי הגון, הכי נכון,

זה מה שעשה יהודה, לומר את האמת.

מוכן להקריב הכל בשביל בירור האמת,

וככל שאדם מקריב

עבור האמת,

גדול יותר קידוש השם.

אדרבה,

חילול השם הכי גדול זה מה שהאדם מתעלם מן האמת לחישובים אנוכיים שלו.

מי שאינו מוכן לוותר על הכסף והמעמד שלו למען כבוד שמיים,

בזה שהאדם מפקיר כל החישובים הקטנטנים שלו,

ונעשה כאסקופה הנדרסת למענו יתברך,

בזה הוא מראה את החשיבות והחביבות שיש לו עבור השם.

אבל מי שלא מוכן לוותר,

האדם הזה הוא מחלל השם הגדול ביותר.

אם נראה סתם תלמיד חכם רוקד באמצע הרחוב ליד רמזור,

אנחנו נגיד שזה חילול השם.

אבל האם אנחנו רואים את דוד המלך עליו השלום

מפזז ומחרקר לפני ארון ברית השם?

אין לך קידוש השם יותר גדול מזה.

וכשהוכיחה אותו מיכל,

בת שאול,

ששאול אבי היה מכובד ממנו,

מה הוא ענה לה?

אמר לה בית אביך,

היו מבקשים את כבוד עצמם ומניחים כבוד שמיים,

אבל אני מניח כבוד עצמי

ומבקש כבוד שמיים.

אתם שומעים את המושגים?

רואים מזה שאם אדם מוותר על כבוד עצמו באופן שמתרבה כבוד שמיים,

לא שייך לומר בזה צד של חילול השם.

אחת מן הסיבות שמונע חובת הלבבות,

רבנו בחיה,

אחת הסיבות שהקדוש ברוך הוא מייסר את הצדיקים,

אחת מן הסיבות

זה להראות איך הצדיקים למרות הייסורים עובדים את השם בשמחה ובמאור פנים,

גם אם הם סובלים ייסורים וחולי ועוני,

כדי שילמדו בני אדם

שכך עובדים את הקדוש ברוך הוא.

אין ספק שצדיק ששרוי בשמחה ושלווה,

אז זה דבר שגורם לקידוש השם,

אבל בכל אופן הקידוש השם הגדול ביותר

זה שאם הוא מתייסר

והוא מראה פנים סוחקות לקדוש ברוך הוא,

כמו שאמרו חכמים כשם שמצווה לברך

על הטובה,

כך צריך אדם לברך על הרעה ובשמחה

כשנולד בן עומרים ברוך הטוב והמטיב,

וכשנפטר הבן עומרים ברוך דיין האמת,

כמו שקיבלת אותו בשמחה,

תיפרד ממנו בשמחה,

ותברך דיין האמת בשמחה.

זה עבד השם.

זה בן אדם

שהוא עובד את השם בכל מצב.

שבטך ומשענתך המה ינחמוני.

גם השבט, המכות שהשם מייסר פעמים אנשים,

גם המשענת שהוא נותן,

המה שניהם אותו דבר ינחמוני.

כוס ישועות אסע, ובשם השם אקרא.

צריו יגון אמצא, ובשם השם אקרא.

בדיוק אותו דבר.

זאת אומרת, עובד השם, עובד השם תמיד בשמחה.

הארי הקדוש שאלו אותו, במה זכית לכל מה שהגעת?

אמר, כל מצווה שעשיתי בשמחה.

בתורה מזהירה על זה.

תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב

מרוב כל ועבדת את אויביך.

זאת אומרת, אנחנו מצווים לעבוד השם בשמחה בכל מצב.

ולכן,

אדם צריך לדעת

שקידוש השם זה כשאדם גם מתייסר,

מברך את הקדוש ברוך הוא. ונתקלתי בכמה אנשים חשובים,

שבאמת ראיתי שמדרגתם גבוהה מאוד, ולכאורה זה אנשים פשוטים.

אחד שאיבד את הבן שלו,

יש קלטת מזה איך הוא מספר את הסיפור.

ולפני שבת הוא רץ בשביל לקבור את הבן לפני שבת.

וכל זה התחיל שלוש שעות לפני השבת,

והוא לא ויתר.

למה?

הוא רצה שהבן שלו יעשה שבת אצל הקדוש ברוך הוא.

שמעתם דבר כזה פעם? אבל לשמוע את התיאור שלו, איך הוא מתאר את זה?

לשמוע את השמחה שלו, איך הוא זכה לקבור את הבן שלו

לפני שבת.

שמעתם?

הוא לא בכה על הבן שלו.

הוא שמח

שהוא יכול לקבור אותו לפני שבת, הוא קיבל ידיעה שלוש שעות לפני שבת.

והוא פעל את כל הפעולות שהוא יספיק לקבור אותו לפני שבת.

והוא הספיק.

אתם יודעים איזה שמחה יש לו? זה מה שהוא זוכר מכל הפטירה של הבן שלו.

והבן שלו היה צעיר בן 24.

שמעתם פעם דבר כזה?

אין הרבה אנשים כאלה.

אבל אלה שעובדים את השם באמת,

אלה שמבינים איך צריך לעבוד את השם,

כשמגיעים למבחן האמיתי של החיים,

שם נוכחים מי עובד באמת ומי לא.

אז כמו כן, בנוגע להשפעה על אחרים,

ישנה אותה הטעות אצל רבים שחושבים שהעיקר הוא להשתמש בדרך של ברק חיצוני.

יש כאלה פוחדים לדבר על חזרה בתשובה.

אז הם לא אומרים חזרה בתשובה,

הם קוראים לזה קירוב רחוקים.

מחפשים איזה מילים מצדיקות

ושלא אומרות דוגרי מה שמתכוונים.

חס ושלום, לא להגיד את האמת בפנים.

אז זה קירוב רחוקים,

להראות לו את הדרך,

להעיר לו את האפלה,

כל מיני מילים מסביב,

אבל שום דבר לא נוגע בנקודה.

להראות את העמים והשרים את יופייה, כי טובת מראה היא.

מה על ידי זה? הם חושבים שימשכו את הבריות לדרך התורה.

אבל גם בזה הבל ידברו,

משום שעיקר המשיכה לתורה ועבודת השם היא על ידי נקודת האמת שמרגישים אצל העובדים האמיתיים,

ולא מצד רושם חיצוני.

באמת האנשים שמתפעלים, מתפעלים מהאמת שהשני אמר לו.

הרבה אנשים מבינים בדיוק מה אתה רוצה להגיד אפילו כשאתה אומר את זה בדרכים כאלה ואחרות. מי לא יודע?

מה, אנשים טיפשים? לא טיפשים.

אבל כשהם באים, הם מחפשים את האמת.

ואם הם רואים שמורחים אותם כמו שהם רגילים למרוח גם,

אז מה אתה שונה ממני בעצם?

אתה רק רוצה להעביר אותי לצד שלך,

אבל אתה לא אומר לי את האמת.

החוכמה זה לומר את האמת. אין צורך לסלסל בשערו כדי לקרב את הבריות לתורה.

השלמות האמיתית

בכוחה לקרב אליה את כל הדורש את האמת

ללא שום כחל וסרק. להגיד אותה ישר בפנים,

לא צריך לצעוק,

לא צריך לנבוח,

צריך לומר אותה בפנים,

לא בפנים זועפות, אפשר סוחקות,

אבל להגיד אותה בפנים.

יש שוטרים שמגיעים אליך לחלון ואומרים,

אתה יודע מה עשית?

אפשר גם להגיד,

ידוע לך מה עשית?

זה אותו דבר.

הוא אומר, לכן, היות ואתה מודה,

אני צריך לקיים את חובתי ולרשום לך רפורט.

אני מקווה שתקבל את זה בסבר פנים יפות.

אני פשוט ממלא את עבודתי,

אל תכעס עליי.

אני אברך אותך אחרי זה, שלא תתעשו,

סע לשלום.

מי שמע שוטר כזה?

הוא חייב לשחק אותה שוטר.

אפשר להגיד את אותה אמת בדיוק,

ולמה אתה עושה והכול עם חיוך.

שוטר שבא בצורה קשה, אני בטוח שכמה אחוזים מקללים אותו אחרי זה.

אבל שוטר מהסוג שהצגתי עכשיו,

קשה מאוד יהיה להקפיד עליו.

קשה מאוד.

אז אפשר להגיד את האמת בכיף, עם חיוך אפילו.

אבל בואו אני אראה לכם דבר מדהים שסוגר את כל מה שדיברנו.

אותה גמרא שאתם מכירים,

אבל עם הבנה אחרת לגמרי.

משהו מדהים.

הפסוק שקר החן והבל היופי.

אישה ידיעת השמי תתהלל,

שרוב בתי ישראל אומרים את זה ביום שישי.

מפרשים את זה חכמים, זיכרונם לברכה.

שקר החן זה דורו של משה ויהושע.

הבל היופי זה דורו של חזקיה המלך.

יראת השמי תתהלל זה דורו של רבי יהודה בר אלעאי.

אמרו עליו שהיו שישה תלמידים מתכסים בתלית אחת ועוסקים בתורה.

אני לא אכנס לכל הפירושים שיש בדבר הזה,

אבל נאמר,

שקר החן על דורו של משה ויהושע שקיבלו את התורה במעמד הר סיני,

במעמד הנשגב ביותר שהיה בבריאה.

זה נקרא שקר החן.

הבל היופי

זה דורו של חזקיה, שתוך שלוש שנים הוא הפך את כולם בכפייה דתית.

בכפייה דתית.

הוא נעץ חרב.

בפתח בית המדרש אמר מי שלא ייכנס ללמוד תורה יידקר בחרב.

כפייה דתית.

ותוך שלוש שנים כולם ידעו את התורה,

וה' חשב לעשות אותו משיח.

שמעתם?

רק בגלל שהוא לא שיבח ולא שר לפני השם,

אז הוא לא זכה.

אבל מכל מקום,

גם דורו נקרא

הבל היופי.

איזה דור משתבח בו הקדוש ברוך הוא?

אישה יראת השם,

היא תתהלל. זה דורו של רבי יהודה בר אל-עי, שהיו שישה מתכסים בתלית אחת

ועוסקים בתורה.

אז אני אגיד בריצה.

דורו של משה ויהושע לקבל את התורה במעמד כזה זה לא חוכמה.

דורו של חזקיה זה לא חוכמה.

למה?

כי שמה זה היה עם חרב,

לפני כן זה היה עם כפה עליהם ארכי גיגית.

זה לא חוכמה.

אבל פה יושבים מרצון.

לא רק מרצון, יושבים בעניות,

כי שישה מתכסים בתלית אחת זה עניות גמורה.

ולא רק זה, זה גם אחווה ואחדות.

כי שישה יכולים להיות בתלית אחת ולהתכסות. שני האחים על שמיכה אחת לא יכולים להסתדר.

אז איך שישה יושבים עם תלית אחת?

אז זה דוגמאות, כן?

אבל בואו תשמעו דבר אחד.

הקדוש ברוך הוא אומר,

הקדוש ברוך הוא אומר, תשמעו, תשמעו ממי אני מתפעל. אני מתפעל מרבי יהודה בר אל-עי

והדור שלו.

למה?

כי זה דור שלא היה לו מה להציע.

לא היה לו מה להציע.

מה היה לו להציע?

עוני!

עוני!

שישה בטלית אחת מתכסים עוני,

ועוסקין בתורה.

בדור של

משה רבנו,

ללמוד תורה בעיה,

יורד להם מן מן השמיים, סלב עף להם לפנים,

ענני כבוד, מיזוג אמיר,

הכל. זה חוכמה ללמוד תורה במצב כזה?

בדור של חזקיה,

שהם רואים ניסים, איך כל מחנה סנחריב מתים והכול? איך לא ללמוד תורה?

אבל בעוני, איך התורה מושכת בעוני? איך היא יכולה נמשוך?

אני בא ומציע לכם, אתם רוצים להיות בני תורה?

מעלה הכי גדולה בתורה?

כן, איפה לומדים?

לומדים בחדר. כמה נכנסים בחדר?

18. כמה גודל החדר?

4 על 4. אז איך ישנים שם?

אומרים, אין בעיה, יש 3 שמיכות, 6 בשמיכה.

ואיפה ישנים?

על הרצפה.

איזה כיף, קח אותי.

יש מישהו שיגיד ככה?

אבל התורה הייתה כל כך אמיתית,

היראת שמיים הייתה כזאת אמיתית.

בדורו של רבי יהודה בר אל-עאי,

התורה, היראת שמיים הייתה כל כך אמיתית,

שהיא משכה ושאבה את כולם בלי שום תנאי חומרי.

זה תורה.

רואים שהאמת מסוגלת למשוך בתנאים הכי מחפירים,

כי זה אמת.

יראת שמיים,

כל שיש בו יראת שמיים,

דבריו נשמעין, אומרת הגמרא.

זה לא תלוי בדמגוגיה, בהסברים, בהצגות,

לא.

יראת שמיים, דבריו נשמעין.

אין יראת שמיים,

לא נשמעין.

דברים היוצאים מן הלב,

נכנסים ללב,

כי הלב דובר אמת, השני מרגיש.

דברים שיוצאים מהשפה ולחוץ, לא נכנסים לשום מקום.

זאת אומרת, האמת בכוחה לשכנע,

וזה לא משנה מה התנאים.

אחד בא לכולם, אומר, אבל יש לכם מזגן?

מה, אתה בא בשביל המזגן או אתה בא ללמוד?

לא, אני לא יכול בלי מזגן.

איך אצלכם? ספסלים או שזה יש כיסאות מורפדים?

אנשים הולכים לבדוק, אמהות הולכות לבדוק איפה הילד לומד.

היא רוצה לראות על איזה כיסא הוא ישב,

מה הכיתה מרווחת או לא.

היא דואגת לחומר של הילד, לא לרוח.

איפה למדו אביי ורבא, אתם יודעים?

במערה.

איפה למדו הלל ושמאי?

במערה.

איפה למד רבי שמעון בר יוחאי? במערה.

מערה?

אפילו מיטש לסוכנות לא היה לו.

מזגן אתם מדברים?

עקרבים שלא יהיו,

נחשים שלא יהיו.

במערה.

אתם חושבים שהיה להם דפוס?

הוא הולך לחנות קונה ספר?

הם היו צריכים לכתוב הכל בכתיבת יד.

להעתיק ספר מספר.

כתיבת יד.

כמו שכתבו הראשונים.

מלמדו תורה,

ואלה התנאים הקדושים,

ואלה הקיפו את כל התורה.

אז אפשר להספיק המון בימי החיים.

ואנחנו בקושי גומרים ספר בשנה.

עם מזגן,

ועם ספה, ועם כורסה,

ועם קפה צמוד,

ועם נס בקפה.

ובקושי לומדים.

למה?

כי לא האמת מושכת אותנו, החומריות.

כי העולם השתנה לגריעותה.

אבל אמת,

צריך להגיד אותה ללא כחל

וללא סרק.

משה רבנו,

איש האלוקים, חציו איש וחציו אלוקים.

כיוון שאדם צריך להתנהג בכוחות הפוכים.

במה שנוגע לעצמו צריך להתרחק ממותרות ומחמודות העולם.

אבל מה שנוגע לחברו צריך להשתדל עבורו אפילו להשיג לוקסוס.

בא אליך עני, דופק בדלת,

רוצה ממך לאכול, רוצה ממך תרומה, נדבה, צדקה.

אל תיתן לו,

אל תיתן לו בהסתפקות.

תן לו ברווח,

לא בהסתפקות.

אל תלמד אותו שער הביטחון.

אל תגיד לו,

השם יעזור לך,

זה בסדר, העולם גלגל.

לך, תהיה בטוח שהשם יאיר מזלך. ביי.

טורק לו את הדלת.

ונכנס לספה, יושב, קורא עיתון.

ואותו שילח בלא כלום.

לא.

אתה תסתפק.

אתה תעמוד על עצמך להסתפק.

לא תיתן

מה שהוא צריך.

זה כוחות הפוכים שצריך להיות באדם.

איש אלוקים ואדם.

אתה צריך לדעת,

הסתפקות זה אתה.

הרווחה זה לאחרים.

מחובתנו לתת לאחרים.

אבל אם אתה מחנך,

ואתה מחנך אחרים,

אז צריך גם ללמד אותם הסתפקות.

אבל לא בשעת האמת שמגיע לך מישהו שזקוק,

ואתה גם ממשיך לתת שיעורים.

לא.

אז למדנו הרבה דברים חשובים היום.

אם אני אשם קצת מהם,

אשרינו ואשרי חלקנו.

אז תזכרו,

אתם משפיעים גם אם לא תרצו.

כל מי שרואה אתכם, שומע מכם,

שמע עליכם,

זה משפיע,

לטוב או למוטב.

כל אדם משפיע.

וזה עוד בלי שאתה עושה את זה

בממשות,

ביודעין.

זה רק בעקיפין.

ואם אתה עושה את זה במישרין,

על אחת כמה וכמה.

ואם אתה מתכוון לעשות,

על אחת כמה וכמה.

ואם אתה עושה דברים שאתה מתכוון להיטיב עם הרבים,

אפילו אם לא תצליח,

בשמיים אתה נחשב מאוד מאוד מאוד.

כיוון שהקדוש ברוך הוא שופט על פי כוונות הלב, רחמנא ליבאבאי.

הוא רוצה לראות מה הלב שלך מתכוון.

גם אם לא הצלחת.

לכן אנחנו מחר מקבלים 200 אלף דיסקים,

שהם הכנה למלחמה שתהיה עוד מעט

כנגד כולנו בארץ ישראל,

ושטילים יישלחו לתל אביב.

ואני צריך להכין את הציבור לפני שזה יהיה.

אז אני הולך לחלק ממחר 200 אלף דיסקים,

100 אלף בתל אביב,

ועוד 100 אלף במקומות שונים בארץ, לפי ההרצאות הקרובות.

ואני מכין עוד מיליון אנציקלופדיות לחלוקה חינם,

לחלק לפני שיהיה מאוחר.

אז הכוונות שלי ודאי טובות.

אני מאמין גם שזה יעזור בגדול.

אבל אם תרצו להשתתף איתי ולעזור בחלוקה,

לא בכסף חס ושלום,

שלא נבזבז לכם את הכסף,

אז אם תרצו להתנדב בחלוקה,

אני אשמח,

תמלאו איזה פתקון קטן, תעבירו אלינו ונצלצל,

ונוכל לעשות את זה יחדיו.

למה?

אנחנו נמצאים בחנוכה, ואתם יודעים שבחנוכה היה נס גדול.

היה נס גדול בחנוכה,

וניצחנו את יוון, בלי צבא.

בלי צבא.

לא היה צבא, היה רק מתיתיהו וחמשת בניו, וניצחנו.

היום יש צבא, צבא גדול מאוד,

אחד מהגדולים,

אבל הוא לא יכול להגן על העם.

הוא יכול לתקוף את האויב, אבל הוא לא יכול להגן.

למה?

משום שהתקרה לא סגורה למעלה, השמיים פתוחים והטילים עפים.

ואין לנו כיפת ברזל עדיין,

וגם אם היה, היא טובה רק לטווחים קצרים.

אבל לטווחים גדולים

צריך כיפה מקטיפה,

לא כיפת ברזל.

קשה גם לשים ברזל על הראש.

מכל מקום,

יעקב אבינו

ראה את ארבעת הגלויות שנהיה בהן, כולל הגלות הזאת,

גלות אדום.

והוא ביקש מהקדוש ברוך הוא,

הצילני נא מיד אחי מיד עשיו.

שימו לב, יהודים יקרים, הצילני נא.

נא, לכאורה מילה מיותרת.

הצילני מיד אחי

מיד עשיו. למה צריך להגיד נא?

אלא נא בא לומר את כל שמות המנהיגים

שיהיו בארבעת הגלויות העתידות

שפחד יעקב אבינו על זרעו אחריו

וביקש מהקדוש ברוך הוא

שישמור על עם ישראל מפני המנהיגים האלה

שיהיו בעתיד.

כולם רמוזים במילה נא.

איזה גלויות היו לנו?

בבל.

מדי.

יוון.

אדום.

גלות ראשונה.

בבל.

מי היה מנהיג?

נבוכדנצר.

מדי.

מי היה מנהיג?

אחשוורוש.

נא וא. נא. הצילני נא. נבוכדנצר. אחשוורוש.

ביוון.

מי היו המנהיגים?

ניקנור. אנטיוכוס.

זה נא.

זה נא. מי היו בגלות אדום?

נרון. קיסר. ואספסיאנוס.

כולם רמוזים במילה נא.

הצילני נא.

מנבוכדנצר.

אחשוורוש.

ניקנור.

אנטיוכוס.

נרון.

אספסיאנוס.

זה כל אלה שהתחילו את הגלויות.

אבל הגלות של אדום צריכה להסתיים.

וגם היא תסתיים בינה,

נתניהו,

אובמה,

נסראללה ואחמדינג'אד.

אלה הרביעייה האחרונה שצריכים לסיים את גלות אדום.

אז אנחנו צריכים להיות מוכנים,

כי הכל מתרחש לנגדנו.

וחאלד משעל אמר היום,

אם תוקפים את איראן

כל המוסלמים ביחד נגד ישראל, נגד האויב הקבוע שלנו,

אז יש לנו כמה חזיתות.

איראן, סוריה, לבנון, חמאס, עזה, ואולי גם מהשומרון,

ואולי קצת מבפנים.

בקיצור, חגיגה.

ומה עושים?

אז 400 מטוסים ידלגו מכאן לכאן לכאן לכאן לכאן,

ופה, פה, פה, יפציצו,

ומי ישמור לנו על הראש?

אבל אם נלך במסירות נפש,

כמו בזמן החשמונאים,

או כמו בזמן פורים, אסתר ומרדכי,

שעשו מסירות נפש וחזרו בתשובה,

אז השם הפך הכול.

אם היום מודיעים היו 127 מדינות, כמו שהיו מודיעים כל הזמן נגד ישראל, נגד ישראל, נגד ישראל, נגד ישראל,

אז בן גורגור אמר כבר שהאו״ם זה שמום וזה כלום.

אבל אם 127 מדינות, לא שש מדינות, 127 מדינות היו אומרות

שצריך להרוג את היהודים,

כולל אמריקה, רוסיה, יפן, סין,

כל אירופה,

כולם היו אומרים צריך להרוג את היהודים.

מה היינו עושים?

היה מתכנס הקבינט

והיו קוראים אפילו לציפי לבני,

והיו יושבים אחרי שהיא כבר נחשבת לטרוריסטית ואסור לה לנסוע לאירופה.

ומה היו עושים?

איזה עצות היו עושים בין אבורקס?

מה העצות? נו, מהר. תגידו, עצות. עומדים להרוג את כל היהודים בכל מושבותיהם.

מה עושים?

יש לצהל פתרון?

איך הוא שומר על היהודים בכל הארצות ובארץ ישראל בפרט?

נו, מהר, תענו לי.

עוד מעט זה מתחיל.

מה, לחלק את יהודה ושומרון, אז מה זה נותן?

שהם יהיו קרובים יותר?

מה?

מה עושים?

מהר!

מהר!

מה?

צועקים?

תצעק!

חוזרים בתשובה.

רק זה הציל אותנו במשך כל הדורות.

רק!

ואז מה עשה הקדוש ברוך הוא?

אמר לא צריך צבא.

מי, מי עשה את הבעיה? אחשוורוש?

אני אהפוך לו את הראש. מה הבעיה?

אחשוורוש? נהפוך לו את הראש.

ואחשוורוש פוסק שצריך להרוג את כל מי שחשב להרוג את היהודים.

פשוט.

יש יותר פשוט.

בשביל מה להילחם?

אפשר לסובב את הראש.

היום אובמה אומר משהו, מחר הוא מחליף.

כל יום הוא מחליף משהו.

בינתיים שנה הוא נתן לאיראן הזדמנות,

ולא זרקו לו נעליים,

עוד לא,

אבל יורקים לו בפנים,

מצפצפים עליו ולא סופרים אותו.

ובינתיים אחמדינג'אד הצליח לעשות קואליציה מקובה ונצואלה, בוליביה,

מטורקיה,

מכולם הצליח לעשות קואליציה נגד ארצות הברית וישראל,

הגמד האזער הזה.

והוא לא סופר את האמריקאים בכלל.

לא סופר.

אמרו לו, זה סנקציות, אמר,

עוד עשר גרעיני,

עוד עשר כורים.

דברו עוד, עוד עשר.

נראה לי שורה קלטות שלי.

כשהרגיזו אותי באוניברסיטה, אמרתי להם, עוד עשר אלף קלטות,

עוד עשרים אלף.

איי, איי, איי.

האמריקאים הישראלים לא מבינים את המנטליות של המוסלמים, לא מבינים אותם בכלל.

לא מבינים.

זה כמו מדברים איתך על סינית,

לא מבינים, צ'חנצ'ום צ'חנצ'ים, צ'חנצ'ום, צ'חנצ'ום לא מבין מה הוא מדבר בכלל.

גם התנועות כלום, הכל תמונות צריך, צריך צייר כל היום.

נו, אז איך אתה רוצה?

לא מבינים!

רק תשובה.

שימו לב, כל מי שנלחמים נגדנו,

קנאים דתיים.

אחמדניג'אד, קנאי דתי.

נסראללה, קנאי דתי. אחמדניג'אד, קנאי דתי.

החמאס קנאים דתיים.

מי עומד פה? חילונים, לא קנאים ולא דתיים.

איך הם יכולים לנצח קנאים?

אתם רואים? בלאדן אחד מפרק את כל העולם ממערה.

בלי מזגן.

אמנם הוא נוסע על מרצדס זהב בחולות,

זה הג'ננה שלו,

אבל אחרי זה הוא חוזר למערה.

ומה יש לו? קלאץ' ניקוב, הוא עומד מול ארצות הברית עם קלאץ'.

והיום איימן זוואירי הסגן שלו אמר שסעודיה ומצרים

וירדן

ואבו מאזן כל אלה ערבים ציונים.

הוא הולך להילחם בהם עכשיו.

יושבים שניים במערה עוד אחד מתחבא באיזה בונקר עוד

אחד שם באיזה בונקר ונלחמים מול כל העולם. למה? כי יש להם שיירות נפש על האמת חרטא שלהם עד הסוף.

אז לא צריך בכלל, תראו, בלי צבא, זה פלנגות, זה כלום.

אבל מצטיידים עוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד והכול היה נצטרך להסתדר עם זה עוד מעט.

אז מה נעשה?

מה נעשה?

מול חמאס וחיזבאללה גם איראן ונאצר אללה ובין ידינו אבו עמאר ופלסטין וכל השאר,

יש לנו היסטוריה מנצחת.

בתנ״ך היא כבר מונחת.

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם תביא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא רק לאחר גוג ומגוג.

טילים רבים ופצצת אטום יפלו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעין בשין ורע?

נרבה תורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביאים.

כי התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם תביא גאולה לכל העולם.

קר פה היום.

בואו נתחזק.

נמחא כפיים ונפרק את אחמדינג'אד וחבריו לכל הצלילים של השיר.

התשובה של כל אחד היא ג'יהאד.

תביא מכה.

טאו.

טאו.

טאו.

טאו.

טאו. טאו.

טאו.

טאו.

טאו.

טאו.

טאו.

יש לנו היסטוריה מנצחת.

בתנ״ך היא כבר מונחת.

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל העם היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא רק לאחר נגום אום הגול.

טילים רבים ופצצת אטום ינחתו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעים בישין ורע?

נר בתורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביאים.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

מבצע מיליון חוזרים לתשובה כל אחד יחזיר אחד השנה משימה קדושה זו

לשם שוויון תביא גאולה מאל עניון סוף דבר הכל נשמע עולם החומר כולו נגמר מול הצועקים שמע ישראל השם אחד

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד התשובה של כל עם היא גאולה לכל העולם

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

שמי ישראל, השם אלוקינו,

השם אחד,

שמי ישראל, השם אלוקינו,

השם אחד,

שמי ישראל, השם אלוקינו,

השם אחד,

שמי ישראל, השם אלוקינו, השם אחד.

תודה רבה.

כן?

אז זה ההמנון של ההצלה.

תזכרו אותו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

אז אם אתם זכיתם לעשות תשובה,

זה לא מספיק.

צריך לדאוג גם שאחינו בית ישראל יעשו.

וזה מה שאנחנו משתדלים,

אבל יש מספיק ידיים ורגליים שיכולות לעזור לנו בהפצת החומר.

אז מי שירצה, כמו שאמרנו, יעביר לנו את הפרטים.

למי שיש שאלות, בבקשה, אני מוכן להשתדל לענות.

יש לו שאלה למעלה, אם אפשר להעביר לו.

תרים את היד.

השאלה שלי היא עד כמה אנחנו יכולים לבוא עם תלונות למנהיגים שלנו, למנהיגים הדתיים,

על זה שהם לא עושים מספיק.

עד כמה שאתה רוצה.

אין גבול?

אין גבול. כי אם הם לא עושים מה שצריך לעשות, שמענו עכשיו דרשה שחכמים זיכרונם לברכה אומרים שהאדם נידון על זה שיש בידו והוא לא עושה.

הם לא יותר גדולים

מרבן יוחנן בן זכאי,

שהוא בעצמו בחה לבד כשראה את התלמידים שנכנסים

ושמה המוֹל הכין אותו לגיהינום.

כן. זה גם משהו ש...

אמרת משהו שהוא כפול.

כן. מצד אחד

מצד אחד אני...

שנייה, אעשה את המחשבות.

תן המוזיקה שהוא ייסחר.

לא נורא. אם תיזכר עוד מעט נחזור לו.

כן. שאלה נוספת.

הנה פה באמצע.

תעמוד בבקשה. תעמוד.

כן, תעמוד בבקשה.

הרב, רציתי לשאול אותך,

כתוב שלפי מה שאמרו לי, כתוב שהעולם קיים ששת אלפים יותר... פחות קצת.

פחות.

ששת אלפים שנה.

אבל אומרים לנו שאנחנו חיים בשנת החמשת אלפים ומשהו.

כן.

חמשת אלפים ושבע מאות שבעים.

אז בעצם,

אז זה אומר, כשהמשיח יגיע, אז הוא לא יפתור את כל הבעיות.

למה? מה זה קשור לתאריך?

כי אחרי, כי אחרי, אחרי התאריך הזה, אז הרי לפי החכמים,

אז הם כבר גם לא יודעים מה יהיה.

הם אומרים שזה, שזה... יהיה אלף שנים, אם את משיח.

אז מה הבעיה?

אז לפי החכמים לא יודעים. הם אומרים שיהיה שכר גדול לאלה חוזרים בתשובה.

כן. ולאלה שזה.

אבל מה יהיה אחר כך, כאילו... הם אומרים שלא יודעים. עין לא ראתה אלוקים זולתך, יעשה למחק אלו. מה יהיה השכר לעולם הבא?

מה יקבלו? איזה שכר?

אבל שהוא יפתור את כל הבעיות, זה כן יודעים.

רק מה גודל השכר שכל אחד ואחד יקבל?

זה העין לא ראתה, חוץ מהשם יתברך.

תודה רבה. הבנת? תהיה בריא.

כן.

שאלה נוספת.

קודם כל, אני רוצה להודות לכל המשתתפים שבאו בקור ויושבים כאן, למרות החימום שדאגו יפה מאוד מצד המארגנים.

אבל זה מסירות נפש.

כל הכבוד.

כן.

שאלה נוספת, נומי?

הנה, שורה ראשונה.

כן, בבקשה. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

ככה, קודם כל,

הרבה זמן שמעתי את ההרצאות שלך באינטרנט.

אחד מהדברים שבאמת באתי לפה הערב זה בגלל ששמענו את ההרצאה של הרב בכפר יונה עם איציק רבני,

אני מהיישוב שלו.

אנחנו שכנים,

ועקבתי אחריו אחרי ההרצאה הזאת, שמעתי אותה פעמיים, שלוש.

ומה שהבנתי מההרצאה לגבי כל הנושא של הפרנסה בעצם,

זה ככל שהשתדלות של אותו אדם

פחות לעבוד

ויותר ללמוד, ככל שהביטחון שלו יותר גדול,

זאת אומרת, למעיט בעבודה ולעשות את תורתו קבע.

עכשיו,

אני, הסיפור שלי, אני באתי על מנת לקבל העצה מכבוד הרב,

הסיפור שלי מתחיל בזה שאני בן 28 היום,

אני לפני, אני קצת מתרגש,

אני לפני,

אני בגיל 19 התחתנתי אחרי שיבת הסדר,

כעבור שלוש שנים בערך התגרשתי,

יש לי שני ילדים שנמצאים

עם אימא שלהם,

לצערי,

אני משלם עליהם מזונות והרבה,

שנתיים אחרי הגירושין התחתנתי,

היום יש לי עוד שניים משותפים והילד של אשתי.

עכשיו, אנחנו גרים באבני חפץ,

בעצם כל אותה תקופה רק התגלגלנו לחובות,

זאת אומרת, אם לא הספקנו לשלם

ולא יכולנו לשלם ביטוח לאומי מזונות וכולי,

אז תמיד יצא מצב שאם הייתי עובד,

אז גם זה לא היה מספיק,

זאת אומרת, אפילו לכלכלת הבית.

אני מאוד מאוד רוצה לשבת ללמוד,

מאוד,

לפני

כארבעה חודשים, עברתי תאונת עבודה,

גילו לי שתי פריצות דיסק בגב.

אנחנו בהרבה חובות,

כל מה שאנחנו עושים,

יש ביורוקרטיה מאוד מאוד רצינית בביטוח לאומי,

אבל מה שיוצא מזה, שאנחנו רק מתגלגלים בחובות.

רציתי לקבל עצה מהרב,

היום אתה עובד?

היום אני ככה פה ושם,

עדיין לא קיבלתי פשוט תשובות מביטוח לאומי,

כבר ארבעה חודשים.

אז מה אתה עושה ביום?

עובד קצת פה, קצת שם.

ארבע שעות ביום אתה יכול ללמוד?

ארבע שעות?

אתה לא עובד שמונה.

וגם אם אתה עובד שמונה ועוד ארבעה זה שתים עשרה, ויש לך עוד שתים עשרה שעות פנויות.

בערך אני עובד שמונה.

נו, בארבע שעות תלמד, ושתים עשרה שעות מה תעשה אחר כך?

ישן.

שתים עשרה אתה ישן?

אני ישן בערב, כן. בסדר. שתדלתי לשאול מוקדם. אבל כמה?

יש לי סדרת תיאורים שאני הולך אליהם.

מה זה משנה? תשע שעות אתה ישן? שמונה? כמה?

אני ישן עם זוותם. שבע שעות, משהו כזה. שבע?

נפלא מה, יש לך עוד חמש ספייר.

אני כל ערב אחרי עבודה, יש לי ארבע שיעורים בשבוע.

כן, אבל אתה צריך להחליט מה אתה מעדיף.

ארבע שעות רצוף זה עולם אחר.

מה אני ביקשתי ממנו בכפר יונה?

ארבע שעות אתה לא מפסיק, נכון?

מה קרה איתו עכשיו?

הוא בכלל לא עובד.

הוא רק לא מן.

נכון, דווקא היום יצא לי לדבר איתו.

אני יודע מה המצב שלו. הוא בכלל, אלה שלא יודעים, היה שם בן אדם, שעה.

עבד, כמה הוא אמר? 12 שעות רצוף. 18. 18 שעות רצוף. 18 שעות רצוף. 18 שעות רצוף בשביל עשרת אלפים שקל.

18 שעות רצוף. סיני עובד פחות.

אז אמרתי לו,

שאם הוא רוצה שישתנה מזלו, והוא אומר שעם זה הוא לא גומר את החודש, תבינו.

שילמד ארבע שעות.

הוא אומר, תשמע, אם אני לומד ארבע שעות, זאת אומרת, אני לא עובד 18, כן?

אז יפטרו אותי כי אני שף.

ואין דבר כזה, מהבוקר עד הלילה שנגמר הכל, אני צריך להיות שמה.

יפטרו אותי. אמרתי לו, אז יפטרו אותך.

אז השף ימציא לך משהו אחר.

ואחרי איזה חצי שעה, ארבעים דקות של דיבורים,

הוא השתכנע.

והוא החליט שזהו, הוא הולך אליהם ואומר להם בפנים,

לא עובד יותר.

אחר כך הוא סיפר לי שפלא פלאות,

הם התחננו שהוא יישאר למרות שהוא מוריד ארבע שעות.

והם ימצאו לו מחליף.

אבל רק אל תעזוב.

והוא אומר, פלא.

והסתדרתי עם החובות והכול.

אז פרסמתי את זה באחת ההרצאות הבאות,

ואמרתי שהמצב ככה עם זה שהיה בכפר יונה.

אז הוא צלצל אליי, אומר לי, תשמע, אתה לא מעודכן.

אתה מטעה את הציבור.

אני כבר לא עובד בכלל.

אני אברך כולן.

והוא מסתדר.

קודם הוא היה צריך 18 שעות ו-10,000 שקל,

ועכשיו הוא לא עובד בכלל והוא מסתדר עם הכל ולומד כל היום.

כבוד הרב, יצא לי לדבר איתו היום, ובאמת כאילו,

באמת אני עוקב אחריו. אני רואה באמת, הוא נהיה אברך והוא בכולל וכולי.

אבל יצא לי באמת לדבר איתו, והבנתי שהמצב כאילו,

הוא עובר בתקופה די קשה.

עכשיו?

כן. אין בעיה?

אז עוברים אותה, ואחר כך יהיה יותר קל.

למרות שירדו לו החובות, לפי מה שהבנתי ממנו. כן, אל תדאג, אל תדאג.

הקדוש ברוך הוא דואג. מי שמתקרב לאבא, אבא דואג לו. מי שסומך על עצמו,

אבא אומר, תסתדר לבד.

אני רואה שאתה יודע כמה לעבוד.

כמו הבן שלי. אם הבן שלי אומר, אבא, אני לא עובד, אני רוצה ללמוד. אתה אוהב את זה שאני לומד? אני אומר לו, כן. אם תלמד, אני אפרנס אותך.

והוא הולך ללמוד, אני אפרנס אותו.

אבל אם הבן שלי אומר, אבא, אני לא רוצה ללמוד, אני רוצה לעבוד. לך תעבוד.

אין בעיה.

אבא שבשמיים רוצה, והגית בו יומם ולילה.

יש לו בעיה לפרנס?

אין לו.

את הנמלים הוא מאכיל?

את המקקים הוא מאכיל?

אז למה אותך לא יכין?

אין לו בעיה.

רק תן לו צ'אנס להראות לך.

זה מה שאמרתי לו.

הוא נתן לו צ'אנס והוא הראה לו.

ארבע שעות תתחיל.

ארבע שעות ללמוד.

יש אפשרות שאני אחלק את זה לשעתיים בבוקר ושעתיים בצהריים?

עדיף רצוף, אבל אם קשה לך בהתחלה שתתרגל לרעיון, בסדר.

אבל לא תפחת.

ארבע שעות בתעני דיבור או ש...

לא.

בסדר, אני מקבל על עצמי ארבע שעות. יפה, מה שמך?

מה שמך?

אורון אושר בן חנה.

אורון אושר בן חנה. גם אשתי פה.

השם יזכה אותך

לגמור עם כל החובות הרוחניים והגשמיים,

להצליח במעשה ידיך.

תראה ברכה בלימוד ובעשייה, אמן.

אמן. תודה רבה, כבוד הרב.

כן, שאלה נוספת.

שאלה? כן, יש שאלה למעלה אצל הגברת שם.

כבוד הרב, ערב טוב. ערב טוב.

ברוך הבא לקרני שומרון, בפעם השנייה.

תודה.

רציתי לשאול אותך משהו שקשור לנבואות האחרונות של אחרית הימים.

כולם יודעים,

הנבואות בכל אופן,

שפצצת אטום תיפול על ישראל,

אז קצת לא ברור לי מה יישאר מאיתנו אם פצצת אטום תיפול על מדינת ישראל, מדינה כל כך קטנה.

מה יישאר? מי יישאר? תראי, אנחנו לא יודעים להגיד בדיוק מה גודלה של הפצצה,

ואנחנו לא יודעים להגיד גם כמה היא תצליח

ובאיזה שטח היא תיפול,

אבל כמו שאני מבין, הם מכוונים אותה על תל אביב.

אז אני אשאר לגור בקרני שומרון.

אבל את יודעת, זה ערבים, הם יכולים לפספס.

כבוד הרב, אני לא יודעת כמה יודעים,

אבל גם לנו לא חסר כמה פצצות אטום. אני יודע. יש לנו לפחות 16. איזה 16? זה היה פעם. אה, זה היה פעם.

אז בוא נגיד שהשתפרגנו. 400 יש, אבל לא משנה, זה בסדר. אנחנו מתכוונים להשאיר את זה במחסנים?

בואי נגיד שהפצצנו את כל העולם, בסדר?

מה זה עוזר לנו?

זה לא.

זה לא עוזר לנו. תבינו, אם יש צבא,

זה טוב,

אבל זה בשביל להפציץ את האחרים.

להגן זה סיפור אחר, זה לא תלוי בצבא בכלל.

זה לא תלוי בצבא, כי אם השם לא ישמור עיר,

שב שקד שומר.

אם הוא רוצה,

הם מצליחים לעבור.

אם הוא לא רוצה, הם לא מצליחים.

הכל לפי זכויות של עם ישראל. אם עם ישראל זכאים יותר,

או שזה מתנת חסד של הקדוש ברוך הוא.

תראי, עשרות אלפי טילים נשלחו על ישראל בשנים האחרונות,

רובם בשטחים פתוחים.

זה צריך להיות צלף מיוחד.

פעם היה טוטו, מי שמביא 13, מקבל פרס גדול. והיה אחר כך גם תקופה שמי שמביא אפס,

גם מקבל פרס גדול.

כי גם כן להביא אפס זה צריך להיות...

חכמולוג, לא לקלוע בכלל, תמיד.

זה צלף מאין כמוהו.

אז הקדוש ברוך הוא הראה לנו גם שהוא יכול לתת מכה וגם שהוא יכול לא לתת.

אחת הנבואות אומרת, אגב,

שאומנם תיפול פצצת אדום, אבל היא תישאר תלויה בין שמיים לארץ.

כן.

ככה ידעו. טוב, אם הם אומרים ככה, אני מסכים.

גם אני.

אבל זה לא יהיה כך.

אני מקווה שנעבור את זה בשלום. פצצות יורדות. אם הן מתפוצצות או לא, זה עוד עניין, אבל בעביר לא. זה תלוי בקדוש ברוך הוא, זה לא תלוי בנו. נכון, אני אומר שיהיה פצצה, כי כתוב את זה בספר יחזקאל ל.ח.

נכון. אז אם זה כתוב, אני לא יכול לעשות עם הכתוב כלום.

אבל אנחנו צריכים להבין,

אפשר למעט ולמזער את הנזקים,

כמו גשמים.

הקדוש ברוך הוא קוצב גשמים לעם ישראל כל שנה.

עכשיו,

מגיע לנו את אותה כמות.

אם ישראל בסדר כמו שהוא קצב לנו,

אז ירדו הגשמים במקומות שצריך את הגשם.

ואם אנחנו שינינו מעשינו ודרכינו ואנחנו לא ראויים,

אותה כמות תהיה.

רק היא תלך למדבריות,

לים. למקומות שאין צורך במים.

אז זה לא משתנה.

הגזירה שתהיה פצצה קיימת.

נהיה זכאים,

היא תיפול בשטחים פתוחים, מה שנקרא. לא נהיה זכאים, היא תיפול באוכלוסייה.

הכל תלוי לפי הזכויות. מה שאני מנסה לעשות זה לייצר זכויות לעם ישראל.

אפילו אם אני לא מצליח,

הרצון שלי הוא מספיק בשביל להגן,

כיוון שאני הולך לחלק כמויות אדירות שבכוחן נהפוך את האנשים.

אם זה יעזור או לא,

זה לא ענייני.

אני צריך לעשות השתדלות.

כמו שאיכר הולך לשדה ובכל התלמים הוא שם זרעים.

אם ירד גשם וזה יצליח, זה כבר לא תלוי בו.

מה שמיים קובעים.

וגם אם יש לו...

יתרות,

זה לא אומר שיצליח, כי יש גם תולעים,

ויש גם

שקצים,

ויש רמסים,

וגם אפילו אם הוא יוציא את זה כבר אחר כך ויקצור,

יכול להיות שזה בתבן יירקב,

במטבן,

יכול להיות שיגנבו לו, ויכול להיות שצ'קים יקפצו בסוף.

אז מה הוא עשה עם הכול?

אז זה לא תלוי במה שאנחנו עושים,

זה תלוי בכוונות וברצון,

וזה מה שהקדוש ברוך הוא מסתכל.

תוצאות זה הוא עושה.

זורע צדקות,

מצמיח ישועות,

אדון הנפלאות.

האמת שלפעמים יש לי הרגשה שעם ישראל מקבל הרבה פעמים עונשים כבדים רק בגלל המנהיגים שלו. נכון.

כתוב שהדור... זה לא ממש תלוי בנו.

כתוב, אי ראשי עמה מתקן,

כולה עמה מתקן.

אז זוהר הקדוש אומר, אם ראש

העם מתוקן ומתקן את דרכיו,

כל העם מתוקן ומתקן את דרכיו.

אם לדוגמה, ביבי יהיה יוצא עכשיו בהצהרה ואומר, רבותיי,

אני, שיודע את המצב האמיתי הביטחוני של ישראל כרגע, מול מה שעומד להיות,

מבקש מכל העם

לשמור שבת.

זה הכול.

תאמיני לי,

אף אחד לא יכול עלינו רק בגלל ההצהרה הזאת.

לא משנה אם ישמעו לו או לא יגידו שהוא יתהפך בראש,

אבל

זה מספיק בשביל לעשות רעש גדול בשמיים.

מן הסתם זה לא יקרה. ברור שלא. חס ושלום.

אם יקרה כזה דבר,

אוי ואבוי, זה לא מדינת ישראל, זה מדינת הלכה.

הלכה המדינה.

בקיצור, צריך לדעת, יהודים יקרים, אם נחכה למנהיגים החילונים, נתבדה.

אבל אנחנו צריכים לייצר תשובה בעם ישראל. זה בכוחנו, ביכולתנו.

כל אחד יכול לתרום את חלקו בעניין.

גם להעביר דיסק לחבר-חברה,

יש בזה כוח עצום גם לחלק,

גם לתרום.

כל מה שאדם יכול לעשות,

לא לעמוד מנגד.

יש עוד יהודים שצריך להגיע אליהם, זה הכול.

אם היו תולים בנו את החיסון של השפעת,

והיו אומרים, כל אחד ייקח עשר זריקות

ושיעשה את זה בחוג המשפחתי שלו אם הוא רוצה,

והיו מחלקים את זה חינם,

אם לא היה מסוכן,

כולם היו לוקחים ותוקעים אחד לשני זריקה וגומרים את הסיפור.

אני נותן דיסקים חינם, קחו, תחלקו אותם,

ותיתנו למשפחה ולקרובים ונציל אחד את השני, מה הבעיה?

אבל אני לא חושב שמאה אחוז מהציבור פה יירתם.

הרבה יאהבו את הרעיון, אבל יישארו בבית.

ככה זה המצב, בשביל זה עד היום אנחנו בגלות.

אם היינו איש את אחיו יעזורו,

ולאחיו יאמר חזק,

היינו מעבר לכל.

זאת הבעיה שלנו.

קצת רפיון, וזהו.

כל אחד דואג לארבע עמוד שלו. זאת הבעיה שלנו.

מתי אנחנו פתאום נהיים מאוחדים כשפורצת מלחמה?

אבל אז זה כבר מאוחר.

אז כבר יש מלחמה, אנחנו רוצים למנוע.

כשיש מלחמה, כולם מאוחדים, כולם נרתמים, כולם עושים מה שביכולתם.

אבל למה במלחמה? למה לא עכשיו?

למה לא לפני?

זאת השאלה.

כן.

האם יש נבואות שלא התקיימו? כאילו זה גזרות שיכולות להתבטל? גוג ומגוג חייבת להיות, אין מה לעשות, זה חשבון אישי של הקדוש ברוך הוא עם כל אומות העולם.

אז לכן זה לא יכול להתבטל.

כי זו האחרית שרק אחריה,

והתגדלתי,

והתקדישתי,

ונודעתי לעיני גויים רבים.

לכן אומרים, התגדל והתקדש

שמי רבה. אנחנו מחכים כל הזמן.

מתי יתגדל והתקדש שמי רבה.

מתי זה יהיה? כתוב בנביא.

והתגדלתי והתקדישתי ונודעתי לעיני גויים רבים. מתי? אחרי גוג ומגוג.

תודה רבה.

תהיי בריאה.

כן, שאלה נוספת.

הנה הבחורה כאן וקדימה.

כן, אם אפשר לעמוד. תודה.

יש לי בקשה לברכה לבן של חברה,

שהוא בן עשר ויש לו חיידק טורף במוח,

והרופאים אמרו שאין לו סיכוי לחיות,

וההורים שלו ביקשו ממני, כאילו,

שאני אבקש מכם ברכה.

ואב אמר שהוא יקבל על עצמו משהו.

תגידי לי, הם חרדים, דתיים, חילונים, מה הם?

הם דתיים.

דתיים.

שאבא ילמד שעתיים בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף,

חוץ מתהילים בחוק לישראל.

האמא תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה

של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף.

בסדר?

תזכרי,

אם לא, בשידור חוזר.

בסדר?

זהו, תודה. יש לכם בשקית גם את זה כתוב. מה השם של הילד?

אה,

רן בן שרון.

רן בן שרונה?

בן שרון.

רן בן שרון.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל מהרה.

אמן. ויסיר את החיידק הטורף, ויעביר אותו למוחו של אחמדינג'אד.

אם תוכל לחזור עוד פעם, בבקשה.

יש בשקית פתק, שעתיים תענית דיבור שלושה חודשים, חצי שעה שערי תשובה שלושה חודשים בשקית. קיבלת שקית?

כן. יום. תודה רבה.

לרופאים, למי שלא יודע, אין רשות לייאש.

יש להם רשות לרפא, שנאמר, ורפו ירפא.

אבל לייאש זה לא התפקיד שלהם.

כן.

שאלה נוספת.

הנה למעלה, בבקשה.

תעמוד אם אפשר.

אם אפשר לעמוד.

תודה.

כן. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. הגמרא במסכת ברכות אומרת,

לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע.

והגמרא מונה שם שלוש דרכים שהאדם יתגבר על יצר הרע,

והיא אומרת, יעסוק בתורה, יקרא קריאת שמע,

והמוצא האחרון של האדם זה יזכיר לו יום המיטה.

הגרעין המרכזי של הרב בדרך שהוא ככה מתווה לעם ישראל,

זה בגדול זה כאילו השכרת יום המיטה.

הרב לא מפסיק לדבר על הגרעין ועל האטום

ועל הפצצות שיהיו על עם ישראל.

ואנחנו רואים שהגמרא שם מונה את זה כמוצא אחרון.

זאת אומרת שהרב לא, אני לא יודע אם זה בוודאי,

אבל הוא לא לוקח את הגישה הראשונה שהגמרא אומרת לאדם,

שזה לעסוק ב...

הרב קוק אומר בעין אלה, לעסוק בתורת אותן הדרכים שהם גורמים לאדם להיות טוב יותר, להיות יותר ערכי, להיות יותר מתוקן.

זאת אומרת הגמרא מונה את הגישה האחרונה של יזכיר לו יום המיטה.

בוא אני אסביר לך משהו, יהודי יקר.

עם ישראל נמצא עכשיו בצרה.

הוא מאוים על ידי כל אומות העולם.

עכשיו אין זמן לשום דבר, רק להבין

שאנחנו לפני מלחמה.

ואמרתי את הדרך הקצרה, תשובה.

תשובה. תשובה כוללת את כל מה שאמרת.

נכון?

לימוד תורה, קריאת שמע, כבנת עולמה חוץ שמיים, הכל בפנים כבר, נכון?

אבל צריך להזכיר לו גם את יום המיטה?

מה הפירוש?

לא כתוב יזכור את יום המיטה.

לא אומרים יזכור את המיטה.

יזכור.

יזכור או יזכיר את יום המיטה.

מה פירוש?

אתה צריך לצייר

את יום המיטה.

עצם הציור הזה הוא מחליש אותך, אבל הוא מחליש את הכוחות, את כוחות הנפש שלך. אז איך נותנים לנו חכמים את המוצא הזה כמוצא אחרון? נכון. ואחריו הם לא אומרים,

ואם לא,

אז מה?

לא אומרים.

נכון, זה המוצא האחרון. למה לא להשתמש במוצא הראשון, שהוא יעסוק בתורת התוצאות הזאת? אמרתי כבר, עניתי, שכחת? אתה אוהב את השאלה? שזה השכל. אתה אוהב את השאלה ולא אוהב את התשובה?

אמרתי שכשאמרתי שצריך לעזור בתשובה, זה כולל

את מה?

לימוד תורה וקריאת שמע והכול, נכון?

אמרתי לילדה, שתגיד להורים מה, שילמדו וכולי, נכון?

מה אמרתי לבחור פה?

שילמד ארבע שעות, נכון?

לא אמרתי לו תזכור את המיטה,

נכון?

אבל עם ישראל נמצא לפני מלחמה, מה אני אגיד להם?

לא, תשכחו מה שהם אומרים, תעזבו אתכם.

אנחנו רק נגיד קריאת שמע ותורה והכול וזהו, מספיק.

אדם לא מתעורר מזה.

יש פה מישהו שלא יודע שצריך ללמוד תורה?

יש פה מישהו שלא יודע שצריך להגיד קריאת שמע?

אז מה זה מועיל?

והנה הגזרה עומדת בפתח.

אז אם שולחים לנו את הגזרה, סימן

שכל התורה שלנו

וכל הקריאת שמע שלנו עדיין לא מספיק.

עובדה שמאיימים עלינו לכלותנו בפצצת אטום.

דיווח,

מסמך סודי מוכיח שאיראן בונה פצצה.

ממסמכי מודיעין מסווגים עולה שאיראן מפתחת הדק ניוטרון,

רכיב המפעיל את פצצת האטום ואין לו יישומים אזרחיים.

המסמכים הוכנו ב-2007 ועולה מהם שהפיתוח יושלם תוך ארבע שנים.

מה אתה אומר?

אז מה הוא מתכוון?

מה הוא מתכוון?

שהוא הולך לגרות את כל העולם נגד ישראל.

מה הוא מתכוון שלא הייתה שואה בכלל והעם הזה שקרן?

מה הוא מתכוון שהוא צועק בכל העולם והוא אומר, היהודים הם גורמים לכל העולם מלחמות ונזק והכול ומשתלטים על הכלכלה.

מה הוא מתכוון?

סתם?

אז מה להגיד לציבור?

אפשר להגיד מילה אחת, מג'נון,

מג'נון, תעזב אותך מג'נון.

נו, זה אחריות?

ולמה ביבי אומר כל הזמן שהוא מתכונן וכל מה שהוא עלה לשלטון זה רק למגר את האיום האיראני?

למה הוא רץ בין כל הבירות

העולמיות לשכנע שיעצרו את איראן?

למה?

סתם.

אין איום והוא רץ, סתם מבלבל את המוח.

למה העולם עושה סנקציות על איראן?

למה? עדיין זה לא הגישה האידיאלית, לא משנה.

מה זה גישה? זה לא הגישה האידיאלית, יזכיר לי יום המיטה, זה לא הגישה האידיאלית.

מה אתה נתפס לי באידיאלי? דבר לעניין, עכשיו יש מלחמה.

נו, אז מה עושים?

יש מלחמה, אבל זה לא הגישה האידיאלית, לא משנה מה יש.

תגיד, אתה שומע מה אתה מדבר?

מה קשור גישה אידיאלית? צריך גישה עניינית. צריך לפנות לשכל,

זה יעסוק בתורה, וצריך לפנות לרגש, זה קריאת שמע. לא הבנתי. יזכיר להם המיטה, זה הגישה האחרונה שהגמרא אומרת. שמעתי, אנחנו נמצאים באחרונה. צריך לפנות לשכל של האנשים, ולפנות לרגש של האנשים. אנחנו נמצאים לאחרונה. אבל לא להחליש את האנשים.

אנחנו נמצאים באחרונה. זה מה שהגמרא מתכוונת.

אנחנו נמצאים באחרונה מתוק.

אתה רוצה להתכונן למלחמה

או לא?

למה עכשיו יש תרגילים בשבועיים הקרובים

נגד הפצצות כימיות ביולוגיות?

למה צה״ל עושה אימונים באוכלוסיות ברחבי הארץ?

אתה יכול להסביר לי?

זו גישה לא לוגית להפחית את הציבור ולעשות אזעקות שווא.

הם צריכים לקחת אחריות

וללכת בשיטה לוגית, לא להגיד בכלל שיש מלחמה.

זה רק בסוף אומרים, אחרי שמתים מודיעים למה מתו.

מה פתאום להודיע לפני שיכולים למות?

אז עד מתי יחכו?

אנחנו מדברים על עבודת השם של ה...

זה עבודת השם מה שאני עושה, וזה גם עבודה של פיקוד העורף.

לא על ההכנה הצבאית. אני גם עושה את העבודה של פיקוד העורף שהיה צריך לעשות.

הבנת?

אבל אין בעיה, אתה תעסוק בתורה ובקריאת שמע,

ותשפיע על אחרים ככה,

ואני אגיד להם את האמת בפנים,

וכשהתברר הכל,

אחר כך נראה מי צדק,

מה היה התועלת יותר.

תגיד לי, בשיטה הלוגית שלך, כמה דיסקים הפצת?

אני הבאתי עובדה לרב, זה לא קשור כמה דיסקים... אז אני שואל, הרי אתה אומר שהשיטה של הרב קוק היא כזאת.

כמה דיסקים הפצתם? לא הפצת.

כמה הפצתם דיסקים בחינם עד היום בשיטה הזאת, אם זאת השיטה?

למה אתם לא מפיצים אותה?

לא, דיברתי על הרב קוק, הפירוש שהוא אמר לדברים האלה. אני מסכים עם הפירוש שאמרת, ולמה לא הפצתם את זה בדיסקים?

יש, תשובה מהווה, יש את ראש יהודי, ברוך השם.

למה אתם לא מחלקים בחינם לציבור מיליונים?

תשמע, משאבים, שמעת את המילה הזאת? משאבים,

אם אני אחד יכול להיות שואב משאבים דלים,

ולייצר דיסקים ולחלק,

ועד היום חילקתי 15 מיליון,

איפה אתם עם השיטה האוהבת? בעזרת השם, לאט לאט. אה, לאט לאט. היום זה מתחיל בתל אביב, זה מתחיל לאט לאט. בטח, זה אני מתחיל, לא יודע. גם אתה התחלת מאפס.

גדלת ברוך השם. בנעמי, אני אחד.

אתם אלפים ורבבות שמחזיקים מהשיטה.

אני אחד.

וזה מה שעשיתי.

אתם אלפים וברבבות, 30 שנה לא עשיתם כלום.

אם יש שיטה, תפיצו אותה.

תראה ברסלב.

כל היום רצים, מחלקים ספרים, מחלקים פה.

למה הם מאמינים בשיטה שלהם?

תראה חב״ד.

הם מאמינים בשיטה שלהם, מפיצים. רק אתם לא מפיצים.

למה? מפיצים קצת.

לוגית.

זה,

דבר ככה,

חפש לי איזה גמרה שמה, העיקר לא לעשות.

להגיד ככה, זה ככה, ככה.

אה, לא. לעבוד!

לעבוד. אתה מאמין במשהו? תעבוד!

אשטאיסט.

תהיה בריא.

כן,

שאלה נוספת.

הגברת פה.

בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני לפני שנה הייתי כאן בהרצאה הקודמת שלך וביקשתי שתברך את חברה שלי שתתחתן.

אני לא הייתי נשואה ואתה אמרת לי, אם אתה רוצה אתה יכול להראות את זה, זה יכול לחזק את כולם.

כן, אז תראה.

אוקיי. קרני שומרון, מהפעם הקודמת.

כן?

הנה, הנה, שנייה, קודם שיראו את זה.

לא, אבל תספרי מה היה, שהוא ידע למצוא, הוא לא מכיר אותך.

תראה את הפרצוף שלי שם, בלי כיסוי ראש.

זה אחרת לגמרי.

מה, מה איך אני אסביר לו? אני אבוא אליו. מה היה? לא, לא. מה היה?

מה היה? בירכתי אותה. אתה בירכת? יפה.

אני ביקשתי, אני סיפרתי לרב שחברה שלו הייתה צריכה להתחתן. כן.

ו...

רגע, רגע, אני מה זה בלחץ?

היא הייתה צריכה להתחתן, אני ביקשתי מהרב שיברך אותה.

והרב אמר, אה, כל המתפרח אברה נהנה תחילה, כאילו, הוא ככה,

את רוצה בשביל שאת תתחתני? במרכאות.

לא במרכאות, ברצינות.

לא. זה דברי החכמים.

אוקיי, זה מה שהיה, אז אפשר לראות את זה. נכון.

והתכוונתי אבל, כן, והתחתנת.

ו... כן, אז אני אומרת,

כמה זה חשוב, תראה מה זה שכל המתפלל על חברו נהנה תחילה.

את התחתנת לפניה או אחריה?

היא עוד לא התחתנה.

אז... אז... בוא, בוא נראה את זה שנייה, באמת.

זה... באמת, באמת התכוונתי, אה?

רגע, זה אני אומרת, בוא נראה את זה,

ואז ככה...

ואיפה יהיה חברה שלך פה? הנה, היא כאן.

כנראה לא התכוונה להתחתן ברצינות.

אפשר לראות את זה? כן, על הכיף. תודה.

מה זה? תראה, תראה, ואנחנו נגיד לך.

זה את?

אני ראיתי סרט הזה יותר ממיליון פעם.

באיזה דקה? באיזה דקה זה?

דקה? באיזה שעה, דקה?

בסרט, כשראית. אתה רוצה שאני אבוא להראות לך?

נו,

צלם, מה אתם ישנים?

ליעד צלם,

שהיא מראה לו.

מיעד?

הוא שם, אתה שם.

כן, פופו,

גולן פופו.

אוה.

עזוב, עזוב.

ליאור, לא לישון.

תעשה ניתוב, ליאור.

כועילה לשם, תעשה ניתוב.

יעקב, שתהיה יעקב.

וואלה.

גולן

נא לנסות, טוב.

אשרי, והוא יחד כלפו אשרי חלשיהם, אשרי חלשיהם,

גאונפו.

ואוי ציחוי, ציפכוי, ונשמור כחוק עצוי.

ואוי ציפכוי, ואוי ציפכוי, כי כאחוי השניים.

ניור, לא לישון, ניור.

ליאור, ניתוב, ליאור.

ליאור, ניתוב, ליאור.

כן.

בינתיים יש לנו שיחה מחו״ל, כן. הלו?

שלום, שלום, שלום וברכה.

בראש לך, ראשי נאום. אני קצת מתרגשת. כבר כמה פעמים עוד קצרתי לדבר איתך

ולא יצאה אבל נעים מאוד אני רוצה קודם להגיד לך שיש לי בן בשנה וחצי

וכל יום,

לפעמים 20 פעם ביום, אני צריכה להשיג את הרב

שאושר עני עניך

אז רציתי לדעת שאתה אצלנו בבית כל הזמן.

את מתכוונת אנו אנו עבדו דקוד שבריחו?

כן, כן, כן. יפה מאוד. אז אפשר את זה, אפשר את זה,

אני חיילת לשים.

בן שנה וחצי? אני אגיד לך, בשבתות אנחנו אומרים לו בשבת,

הוא יודע שנהיה חושך נושאי שבת ואומר אני אני.

הוא לפני הטלפון? יכול לשיר עכשיו?

יופי, חמודי.

אתה, אתה מה?

טוב, זה מה שהוא יכול להגיד, אתה חושב. אה, עני עני זה גם טוב.

זו התחלה של עני עני עבדא דקוד שבריחו.

יפה.

היה לי כמה שאלות וגם רוצים לקבל ברכות.

יש לנו פה באלופן של הפלטה מאוד מאוד לא טוב.

יש הרבה מה שאילים שלא רוצים אף אחד להיכתן,

והולכים עם גוייס.

אז יש לי פרופורציה סלחה שהיא רציתה לעשות חילוכים והיא מנסה לעשות הרבה פעמים להגלצים ולצבך ביניהם ולא עולה.

אז רציתי לבקש ברכה.

קודם כל שכל אלה שרוצים להתחתן עם הגויים,

שהשם יפריד ביניהם,

שישנאו אותם

ויקיאו מהם.

ושיזכו לעלות לארץ ישראל.

אמן, אמן. אבל זה לא היה. הם פשוט לא מוצאים.

וזהו.

מה לא מוצאים? מה הם לא מוצאים?

מה? הן יהודיות?

אז גם היהודיות. הנה, חזרה של אחותי לפני איזה חודש או חציים מישהו לא יהודי.

השם יפריד ביניהם, בעזרת השם, מהירה?

אמן, אמן.

שיהיה לכם בשורות טובות וכל טוב.

רציתי גם להתקשיב ברכה לאחותי חני בת שרי אסתר,

שזכה זיווג.

חני בת?

שרי אסתר. שרי אסתר, תזכה לזיווג הגון מהרה.

כן. אמן. ואני גם רוצה לגרום את האנציקלופדיות,

ואני אגרום עשרה אנציקלופדיות.

עשר אנציקלופדיות?

כן.

השם יזכה אתכם לכל טובה וברכה, לעבודתו יתברך.

אמן, אמן. כל טוב.

רציתי לשאול אם אתם יכולים לשלוח לי עוד שאני אתן לאנשים פה. בעזרת השם יתברך, תצרי קשר עם הארגון, בסדר?

בסדר. כל טוב, לילה טוב.

רביי.

אצלהם צהריים.

כן, מצאתם את הקטע.

נו, פעם הבאה כשאת רואה את עצמך בסרט, תסתכלי באיזה דקה.

טוב.

כן.

אחר כך תגידי שנראה לך את הסרט של היום,

אז תזכרי.

אני רוצה שבעזרת השם תברך אותה,

ושהיא תתחתן. היא לקחה לעצמה חצאית, כן.

לא הבנתי. אחרי שזה קרה. היא צריכה להתחתן עכשיו עם ההוא שהיא ביטלה? לא.

ביטלו.

הבנתי.

ולמה דואגת לה כל כך?

כן. כי היא נפת לי ראו ממנו.

הבנתי. ואת מוכנה לעשות גם בשבילה? כן.

הבנתי.

חצי שעה ספר מוסר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף.

בעזרת השם. יפה מאוד. מה שמה?

תפארת בת אסתר.

את לא נשואה, נכון? אני לא.

את יודעת שהמתפלל על חברו נענה תחילה? בעזרת השם. זה הפטנט.

לא, חס ושלום. לא, בטח שלא, חס ושלום. באמת. לא, אני יודע, לא, סליחה.

תפארת בת.

אסתר. אסתר תזכה לחופה בקרוב. תעגו אמן חזק.

ספרת לברכה.

ספרת בת אסתר.

חופה בקרוב מהרה. אמן, אמן, אמן, אמן.

אימא שנכאה ב... טוב.

יפה מאוד.

בעד נשואה כמה זמן?

חודשיים וחצי, משהו כזה.

יפה מאוד. ואת למדת?

בטח למדתי.

יפה מאוד. והיא לא קיבלה על עצמה ללמוד כלום?

בעינייך זה עובד. את עבדת בשבילה וזכית, היא לא עשתה כלום. אז מה?

עכשיו תני לה את המיקרופון, שיהיה לה סרט לפעם הבאה.

את מוכנה ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה שלושה חודשים רצוף?

חצי שעה, כן. כן? לא ארבע שעות.

לא, חצי שעה. חצי שעה, כן. שערי תשובה, אני מביא לך גם ספר בחינם.

תודה. מה השם שלך?

תפארת בת אסתר.

תפארת בת אסתר תתחתן מהרה בזיווג הגון וראוי. אמן.

יפה מאוד.

ספר בחינם. תן לה לדבר.

אני יכולה עכשיו ברכה בשבילי?

כן, מה?

זרע בר קיימא. שם?

שירת טל, בת מרים קרן. שירת טל, בת מרים קרן.

ובעלך?

ניר יעקב בן אורלי. ניר יעקב בן אורלי. תזכו לזרע חי וקיים, מהרה. אמן, אמן. תודה רבה.

שאלה נוספת.

שאלה אצל הבחור למעלה.

ערב טוב, תודה.

ערב טוב ומבורך.

אבא שלי הוא אדם חולה ורציתי לקבל בשבילו ברכה ואני מוכן לקבל על עצמי משהו.

שעתיים בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף?

אני חייל.

חייל? אבל אתה לא כל הזמן עסוק.

אני במסלול, אם זה אומר לך משהו.

אה, זה אומר שאתה עסוק.

מאוד.

הבנתי. מתי זה נגמר המסלול?

עוד חצי שנה.

וואי.

טוב, שני החברים יהיו מוכנים לעשות זה במקומך?

את האמת שגם שני האחים שלי פה, שהם גם מוכנים.

הם גם במסלול?

עוד לא, אחת זימה. אבל הם יהיו מוכנים שניהם?

כן.

תשאל אותם, שיהיה בטוח.

אתה מוכן?

אחי מוכן.

מה, האח השני?

האחות פה, גם.

האחות זה חצי שעה.

לנשים אנחנו מקילים.

אבל גם אני רוצה לקבל לעצמי משהו, אם אפשר.

שעה אתה יכול?

לא, אני לא רוצה תמיד.

אין זמן. אז חצי שעה אתה יכול? חצי שעה, כן. טוב.

אז תלמד חצי שעה, שערי תשובה גם כן, בסדר?

תודה רבה. מה השם של הבא?

אשר בן חסיבה.

אשר בן חסיבה, השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן.

תודה רבה.

חברי וחברים, חברים עם כל ישראל. כן, שאלה פה, שירה ראשונה.

חברים, חברים, חברים עם כל ישראל.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

אני עכשיו מתחילה עוד מעט תהליך גיור.

עכשיו השאלה שלי היא איך אני מתמודדת עם זה כשאנשים שמאוד קרובים אליי במשפחה,

מתנגדים לזה מאוד, ורוצים לנתק איתי כל קשר.

תראי,

את צריכה לעשות מה שנכון לגבייך,

והם יעשו מה שהם חושבים שנכון לגביהם.

אם את מתגיירת,

אז את יודעת שלמעשה ההורים שלך הופכים להיות להורים שלך.

אבא שלי נשאר אבא שלי.

כי אבא שלי יהודים. כי הוא יהודי. הבנתי.

והוא מתנגד.

לא, דווקא הצד השני מתנגד, והם לא... מי, היהודי?

לא.

סבתא שלי, שהיא נוצרייה, היא לא רוצה כל קשר איתי בכלל.

נו, אז מה לעשות?

אז יהיה לך רגש פחות.

אבל מכל מקום, את זוכה למעלה גדולה מאוד להיכנס לעם היהודי. רות המואביה זכתה והקימה את כל בית דוד.

אם תהיי גירה צדק אמיתית,

בעזרת השם.

אז בעזרת השם זו זכות גדולה שאין כדוגמתה.

אני הייתי לפני שבוע בערך בהרצאה

שהגיעה לשם הפיליפינית.

מי שראה את האצטדיון בטדי, שהייתי האחרון,

הייתה פיליפינית שהתגיירה.

רואים איך היא נראתה קודם, וארבע שנים עכשיו אחרי.

יהודייה ממש.

ואת יודעת, פיליפינים לא נראים בכלל יהודים.

והיא נראתה יהודייה ממש.

זאת אומרת, קיום התורה והמצוות שהיא עשתה,

זה לא יאומן. מי שרואה את זה בעיניים, לא מאמין.

אולי אתה מוצא את זה בטעות, ליאור?

אתה זוכר באיזה הרצאה זה היה?

נו, אתה יכול למצוא דבר כזה?

את הפיליפינית.

גם אפשר לשאול עוד שאלה? כן.

אתה אומר שעכשיו הולך לקרות משהו שהוא לא טוב, מלחמה.

כן.

ויש הרבה אנשים שהם רוצים לחזור בתשובה, לפי איך שאני יודעת.

אז איפה יש לנו את הזמן להספיק?

כי כדי גם לחזור בתשובה צריך בשביל זה כוחות וללמוד. אם את מחליטה או הוא מחליט או הם מחליטים.

ברגע שהם החליטו, ברגע אחד

זה מספיק. אפילו אם אדם אחרי שהחליט שהוא חוזר בתשובה

הוא נפטר אחרי חמש דקות,

אז בעצם הבן אדם הזה זכה לתשובה.

אפילו אם הוא לא הספיק. למרות כל החטאים שהוא עשה בפני שהוא היה... אם הוא מתכוון באמת לחזור בתשובה וכוונתו אמיתית וטהורה,

ומה שנמנע ממנו זה לא הוא שמנע,

אלא שמן השמיים החליטו לקחת אותו לדוגמה,

הוא מבחינתו עשה הכל, אין אפשרות לעשות יותר מזה.

אז לכן הפריבילגיה לחזור בתשובה ולהתגייר היא רגעית.

ובתורה כתוב, כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.

זו החלטה בלב אמיתית, אומרים בפה,

וזהו, יש תשובה. עכשיו זה קיום וביצוע מרגע זה ואילך.

כמה שיספיק האדם,

יספיק.

העיקר שלא ימנע מעצמו ולא יגיד שקר.

שיעשה מה שהוא מתכוון.

אז זה יועיל לו במאה אחוז.

נקווה שכך יהיה.

זה תלוי בכל אחד. מצאת?

הנה הוא מצא פעם מהר. בואו נראה.

שלום כבוד הרב.

תודה רבה.

קודם כל אני אגיד לרב תודה רבה.

קודם כל אני רואה אותך יהודייה.

ברוך השם. ברוך השם.

אפשר למצוא את הקטע שלה באיצטדיון טדי. באיצטדיון טדי היא איתה.

אם אפשר למצוא, כן.

כן.

כן, דברי.

מה אני אגיד?

קודם כל, אני... איך זה להיות יהודייה חמש שנים?

אה, איך היא עוד מצטערת או אני כל כך... העברית שלך יותר טובה מהפיליפינית שלי.

בסדר.

קבל, אני רוצה להגיד, קבל הזמן. אני נולדתי יהודי, אבל בכל זאת, ברוך השם, מצאתי הקדוש ברוך הוא.

וקראתי אותו, וגם ברוך השם, הוא נתן ליד שלו,

נתן ליד שלו, ואני קיבלתי אותו.

ועכשיו, ברוך השם,

אפילו יש המון בלאגנים בחיים,

אבל רק,

אולי לא מספיק,

כאילו, להודות באמונה,

באמת באמת צריך,

קוסמן, אני נתבלט ככה, דוס ברוך הוא,

אמונה וביטחון שלי,

צריך להזיק את זה.

להתחזק בזה. להזיק את זה.

באמת, תודה רבה שהקדוש ברוך הוא

Remember me, זוכר אותה. סוקר אותי, ולא סקף אותי, ואפילו יש המון בלאגנים,

אבל קוסמן, אני יודעת,

הוא קוסמן ביד,

הוא לא עידה רציינת ליב מאלון.

הוא לא עוזב אותך. זה לא עוזב אותך. אני מבטיח לך שהוא לא יעזוב אותך,

ואת תזכי בעזרת השם לחבוק בן,

ובעזרת השם אל תדאגי,

הקדוש ברוך הוא אוהב אתכם,

וייתן לכם מה שאתם חפצים,

והקידוש השם שאת זכית לעשות,

מגיע לך לא סתם בן,

אלא בן צדיק וירא שמיים אמיתיים. אמן, אמן.

כבוד הרב, גם אני רוצה לברך שלום בית.

היה גם שלום בית, כבוד הרב, בפרנסה טובה. השם יפתח לכם שערי פרנסה טובה, ושלום בית, נאמן ואיתן, מתוך ויתורים.

אמן, אמן, יהיה רצון. תודה רבה, כבוד הרב.

כן, יש לנו פה את הקטע של...

למה אתה לא מראה?

שירו את ההבדל, מה היה?

ג'אסט אמן.

עד גאו תשע עשרה הייתי במקולה למשפחה שלי ולעם שלי האמנתי

שאפיסלנס זה עבודה שרה אליכם צריך להתפלל ועוד פעם צריך לבוא,

והם שמעו אותנו ויאסור לנו.

אבל כשגליתי שיש הקדוש ברוך הוא בעולם, סיבלתי את הכסלים בבעיות של ההורים שלי וניסיתי להסביר להם שזה לא הדרך הנכונה.

עם האוכל שאנחנו נותנים להם הם לא יכולים לאכול בי, הם מאבן ועץ.

הם גם לא יכולים לשמוע אותנו.

איך הם יכולים לעזור לנו?

ואיך אנחנו מדליקים עם עץ?

איך יכול להיות שהאלוקים הוא מאותו חומר?

ההורים שלי טעשו מאוד,

ואני הייתי חייבת לעזוב את הבית.

16 שנה עברתי קשיים ואיסורים קשים,

כולל ישיבה בכלא בארץ ישראל.

הכול כדי להיות יהודייה ולהיות קרובה לחדוש ברוך הוא.

לרגע לא נסברתי,

וידעתי שמה שעושה החדוש ברוך הוא הכול לטובה,

בגלל שלא רצו להיעקב כיהודייה פה בארץ ישראל.

שמו אותי בכלא ורצו לשרוך אותי מישראל,

וחסדה השם, הרב אמנון יצח, הסלטה,

שמעה את זה והקלט לעזור לי.

הוא שלח את עורך דין חיים פרל.

הביאו אותי לפני סופט,

והוא אמר לי,

למה אני צריכה להסרב אותך פה בארץ?

את לא לגלית.

אמרתי לו, כבוד השופט, קיבלנו תורה בהר סיני,

שם כתוב,

זו ארץ של יהודים.

אתם כתבתם תורה, זה מגילת העצמאות.

כתוב שם, זה ארץ של יהודים.

כבוד השופט, אני יהודייה, לאן אתה צולח אותי?

והוא אמר לתת לאזרחות.

אני מודה להחדוש ברוך הוא ששלחת צריכים טובים.

אלה הקימו הרב אמנון יצח והקימו חיים כפר.

תברכו משמיים.

היום אני יהודה ישירה ושמיכה להיות קלק מעם ישראל הנפלא.

תודה.

בקרוב אצלך.

אמן. אמן, אמן.

אוקיי, שאלה הבאה, מוזיקה.

כולם צדיקים, צמרי חבילי.

תן לה.

מה נזכרת?

הפעם זה אחותי.

כן?

יש לי אחות שיש לה ילד בן שלוש שהוא עדיין לא מדבר.

והיא לקחה אותו לרופאים, וכולם אומרים שזה בסדר,

אבל עדיין, כאילו, ילד... היא הולכת עם כיסוי ראש? לא.

גם אם אני אגיד לה את זה, היא לא צריכה.

טוב, תשאלי אותה בטלפון, אם היא תסכים, אני אתן לה כיסוי ראש,

ואני אברך את הילד. עכשיו? בוודאי. בלייב. שנייה.

איפה הפלאפון שלי?

בינתיים שאלה למישהו נוסף.

הנה בחורצ'יק שמה, בפינה.

בפינה שמה, כן, תקום, תקום, קום, תקום.

כן, תן לו.

כן, בבקשה. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אתה תמיד אומר להתפלל שעתיים, תעני דיבור,

במשך שעה חודשים רצופים.

אני באתי אליך להרצאה לפני כמה חודשים בכפר סבא,

ויש לי חבר טוב קרוב,

שהוא נשוי כבר חמש שנים,

והם מנסים להביא ילדים והם לא מצליחים.

אתה אמרת, והוא יהודי והוא דתי,

אתה אמרת שיקבל על עצמו שלושה חודשים,

תעני דיבור.

הוא קיבל אפילו יותר.

המשיך בסביבות הארבע, חמישה חודשים תעני דיבור, שעתיים כל יום,

ולא קרה כלום. אשתו

לומדת חצי שעה ספר שערי תשובה? לא.

צריך שאשתו תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה.

אוקיי.

אני אגיד לו. אני אביא לך ספר.

תודה. אבל הוא חבר טוב שלך.

כן. כואב לך.

מאוד. אתה מוכן גם ללמוד בשבילו?

אני השתדלתי, לא כל כך הצלחתי.

חבל.

ביקשתי ממך שתלמד בשבילו? לא, אני ביקשתי ממך.

מה, שאני אלמד בשבילו? לא,

ביקשתי ממך שאם אני יכול ללמוד.

אז מה אמרתי?

בשמחה.

ולמדת?

ניסיתי.

הצלחתי שבועיים.

אתה רואה? זה לא פשוט.

להביא ילדים זה יותר קשה, אבל ללמוד זה יותר קל.

לא. אולי תנסה עוד פעם?

אני אשתדל.

בשמחה?

כן. טוב.

מה השם שלהם?

גל ואורטל.

גל בן? צורי. צורי.

ואורטל בת?

דליאל. דליה.

יזכו לזרע חי וקיים בזכות כל המאמצים להידבק בתורה.

אמן.

בעצמך. ועוד בבקשה. כן. לזיווג בשבילי.

וואי.

עכשיו אתה חייב שעתיים.

גם בלי שמחה.

בעזרת השם.

מה השם ושם האימא?

אסף. אסף בן? איריס. איריס.

השם יזכה אותך לזיווג הגון. מהרה.

אמן.

כן. חוזרים אליי? יש תשובה?

עוד לא. תן לו שמה רצה בפינה מישהו לשאול גם.

רגע. מי רצה פה לשאול עוד?

הנה פה פה. שאולה ראשונה.

כבוד הרב. כן.

שוב חזרתי. תשובה. קודם כול,

תשובה.

כן.

קודם כול, לרפואה.

דודה של אשתי,

אין להם ילדים הרבה זמן. הם כבר בסביבות גיל 40 ומשהו. אין להם ילדים.

הם עשו הרבה טיפולים ורבנים וכל מיני דברים שהלכו אליהם.

הם חרדים.

הם גרים בירושלים. בני כמה הם?

בסביבות ה-40 ו...

שבע היה. האישה כאילו.

משהו כזה.

זה כבר איחור גדול מאוד.

כן.

יש להם ממש...

אחרי גיל 40 זה צריך נס גדול.

שילמדו, כמו שאמרתי, שעתיים וחצי שעה.

שיקבלו את השבת חצי שעה לפני הזמן.

ששולחן שבת יהיה מוכן מיום חמישי בערב.

ערוך ומוכן.

ושהיא תפריש חלה כל יום שישי.

אז להפריש חלה כל יום שישי,

לסדר שולחן שבת מיום חמישי,

לקבל חצי שעה, חצי שעה.

בשעתיים לימוד בשביל הבעל בתענית דיבור שלושה חודשים, וחצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים.

בסדר גמור. אם תשכח, אז יש שידור חוזר.

בסדר גמור, אני אגיד לך. וכבוד הרב... מה שמותם?

טובה חיה בת סעדה.

טובה חיה בת סעדה.

יצחק בן חנה. ויצחק בן חנה, השם יזכה אותם, בעזרת השם, לזרע חי וקיים מהרע.

אמן. תודה רבה, כבוד הרב. היא הולכת להם כיסוי ראש.

כן, כן, הם זוג חרדים.

טוב, תודה. וכבוד הרב, רק רציתי להזכיר משהו.

הרב יוסף חדד מבאר שבע מסר לך דרישת שלום, ואם אפשר לברך אותו לרפואה שלמה.

תודה.

מה שמו?

עם אמא.

אני לא יודע את שם אמא שלו.

הרב יוסף חדד,

בן אמא שלו.

בן אמא שלו.

השם יזכה אותו, בעזרת השם, לבריאות והצלחה וכל טוב.

אמן. תודה רבה, כבוד הרב.

תהיה בריא. כן, יש תשובה? עוד לא.

כן, תן לבחורה שמה, באמצע.

באמצע.

באמצע, שמה, באמצע.

תרימי את היד.

נו, תרימי, כן.

בקשר לילד הזה, אז הרב קנייבסקי שינה לו את השם לדן.

אוקיי. שינה. אז מה השם עוד פעם?

דן בן שרון.

דן בן שרון.

כן.

השם יזכה אותו, בעזרת השם, לרפואה שלמה מהירה,

ושהחיידק יעבור למוח של נסראללה גם.

אמן.

כן?

יש לו מה?

היא לא רוצה כיסוי ראש.

נפלא מאוד.

יש משהו אחר?

אין. כיסוי ראש. אין. אוקיי, בסדר. בבקשה, תן למעלה שמה שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב ומבורך. אפשר לבקש משהו בשביל אחותי? כן.

זיווג?

מה שמה?

רחלי בת אסתר.

רחלי בת אסתר תזכה לזיווג הגון מהירה.

אמן. היא שומרת מצוות? כן, כן. היא תהיה מוכנה ללמוד חצי שעה ספר שעה.

תשובה?

אני יכולה לשאול אותה? היא לומדת קבלה והכל.

קבלה?

לא צריך ללמוד קבלה.

לא ללמוד קבלה.

טוב.

ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה. בסדר? אוקיי. ואפשר לבקש עוד משהו? כן.

שתהיה לי, שיהיה לי רעיון קל ולידה קלה? בבקשה.

את מוכנה לכסות את הראש במקרה?

אני רק בשבועותות בינתיים.

זה היה עד עכשיו.

כן? אני מקווה. אז בואי אני אתן לך משהו. יש לי שלושה צבעים חדשים.

לבן, שחור ובז'

עם סמל של שופר.

כן?

איזה את מעדיפה?

לבן. לבן.

יאללה.

אוהו, כולם צדיקים.

אוהו, כולם צדיקים.

אוהו, כולם צדיקים.

חברים, חברים, כולם ישרואים.

כן?

תן לה.

אתה בעלה? אני רוצה לשים לי את זה. כל הכבוד. אשריך. שים. שים. אשריך. היית צריך לשים לה בחופה.

נפלא מאוד.

יופי.

מה השם שלך?

ליטל בת אסתר. ליטל בת אסתר, תשלימי את ההיריון תקין. אמן. ותלדי בשעה טובה, קטרנגולת,

ותזכי לבן צדיק.

אמן. תודה. בהצלחה.

אוהו, כולם צדיקים. כן, עוד שאלה מסיימת לפני שאני מחלק מתנות.

עוד שאלה?

כולם צדיקים.

חברים חברים. מי יודע פה מה זה אנציקלופדיה אינטראקטיבית?

אתם לא מהיישוב.

אני אראה לכם מה זה אנציקלופדיה אינטראקטיבית שהכנו ועמלנו עליה הרבה שנים.

והיא מוצעת לכם לשימוש?

בואו נראה. בבקשה.

יש שתי דרכים שאנחנו עוזרים לאנשים שנתקלים עם אנשים קשים,

או שלא יודעים לענות להם תשובות,

או שהם טרדנים.

מה עושים?

פשוט מאוד,

אמנון יצחק לא נמצא בכל מקום,

אבל הוא דאג לעשות משהו שהוא יימצא בכל יד ובכל בית.

איך עושים? פשוט.

יש היום דבר כזה שנקרא שחרורון.

אתם יודעים מה זה שחרורון?

שחרורון זה רצועת יד שהיא מפלסטיק שנמצאת על היד.

אתם רואים?

זה,

זה כרוך על היד פה, וזה נכנס.

וזה בעצם דיסקון-קי,

התקן USB שנכנס לתוך מחשב 8 ג'יגה.

יש בפנים 3 ג'יגה סרטים שלי,

הרצאות ושירים.

כל זה נמצא בתוך 3 ג'יגה, ו-5 ג'יגה פנוי.

זה אתה עונד על היד.

ואם נתקלת באחד כזה, או כמה כאלה, אתה אומר לו, יש לך פנאי קצת.

בוא נתחבר.

טוז.

מחבר אותו.

הוא אומר לו, בבקשה, הנה תשמע מה שאתה רוצה, ותאזין, ותשכיל,

ואין שום בעיה,

שיתווכח עם המחשב.

זה ערכת עזרה ראשונה, נקרא שחרורון.

זה משחרר את האנשים מהשטויות והאבלים.

זה דבר אחד.

דבר שני שעשינו,

זה אנציקלופדיה אינטראקטיבית. מה זה אומר?

יש פה שני דיסקים של DVD שמכילים 82 סרטים בפנים,

באורך של כשלוש שעות,

240 שעות של צפייה בסרטים,

מחולקים ל-1727 מקטעים,

שכל קטע זה תשובה לשאלה שעלולים לשאול אותך,

בכל נושא ובכל תחום ביהדות.

למה הייתה השואה?

אתה כותב, השואה.

טוז.

מקבל תשובה.

האם האדם בא מן הקוף?

טוז. מקבל תשובה.

האם יש גלגול נשמות?

טוז.

יש תשובה.

דחיית המתים מתי?

טוז.

יש תשובה.

כל שאלה, תשובה, הוכחות, מדע, אמונה,

פילוסופיה, ארכיאולוגיה,

מה שאתה רוצה.

אתה רוצה לראות את תיבת נוח?

יש פה את תיבת נוח שמצאו אותה על הרי עררת,

מה אתה רוצה.

גיל העולם, דינזהורים, כל מה שאתה רוצה בפנים.

אני אראה לכם שלושה קטעים.

נגיד שנתקלת באדם שאומר לך, תשמע,

אני מוכן לחזור בתשובה,

אבל תשכנע אותי שאני לא באתי מן הקוף.

מה אתה עושה? פשוט, טוז.

לפי מה שאתה אומר,

אתה מדבר על האבולוציה של דארווין.

לא, אני לא מדבר על האבולוציה,

אבל אם אתה שואל תשובה חילונית, מי שאמרת ברירה טבעית זה דארווין,

אם אתה לא יודע.

אני יודע שהוא אמר. אוקיי, אז אם הוא אמר, אז נשתמש בדבריו.

אז אני אסביר לך, אני למדתי בבית ספר חילוני.

אני הייתי חילוני, אל תראה אותי ככה, אני התקלקלתי פשוט.

אבל,

כשלמדתי בבית ספר תל נורדוי בתל אביב,

אז נכנסתי לכיתה זן,

בית ספר יסודי,

והמורה לטבע אמר לי, אמנון, היום אנחנו נלמד שאתה קוף.

אמרתי לו, אני קוף, אינתה ואבו קופי.

אמר לו, אני מתכוון ברצינות,

אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, איך תוכייה?

אמר, אני אביא לך אנציקלופדיה תרבות בצבעים ואני אראה לך איך היה נראה. סבא שלך.

אמרתי לו, אתה תראה לי את הסבא שלי?

אמרתי, כן.

הביא לי אנציקלופדיה תרבות בצבעים.

והראה לי את האדם הפרה-היסטורי, יוצא מהמערב עם אבו עגלה, עם אבוטה,

והוא אומר לי, זה הסבא שלך.

אמרתי לו, תסלח לי, זה דומה למשפחה שלך.

התעקש, אמר,

אני אקח אותך אל חדר טבע ואני אראה לך איך אתה התפתחת,

בברירה הטבעית.

לקח אותי לחדר טבע והראה לי תמונות על הקיר של ההתפתחות. איך הייתי קופיקו קטן?

לאט-לאט הזדקפתי, זרקתי את הזנב,

לבשתי חליפה, לקחתי תיק, נהייתי עורך דין.

ואמר לי,

בשנת 2000 אתה עוד תוציא מהראש שלך אנטנות.

אמרתי לו, מה זה?

אמר לי, זו תורת האבולוציה של דרמי.

אמרתי לו, תסלח לי, המורה, זה נשמע לי בלבולוציה של דרוויש.

אמר, אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, אם ככה, המורה, גם אתה קוף.

אמר, שמור דיסטנס.

זה היה המורה לטבע.

נכנסתי לשעות בתנ״ך,

המורה לתנ״ך

אומר לי, תקרא בתורה,

אני קורא בתורה,

וייצר השם אלוקים את האדם.

אמרתי לו, סליחה, מורה,

יש מחלוקת בינך אל המורה לטבע.

אתה אומר שאני בן אדם, הוא אומר שאני קוף, מה אני בסוף?

אמר, פה זה בחירה חופשית.

אמרתי לו, טוב, איפה לשחק בהפסקה? על האספלט או על החצים?

אמר, אנחנו לא מתערבים.

שאלתי אותו, אם בשיעור הבא ייתנו לנו בוטנים, בננות, משהו,

אמר שאין תקציב.

אתם צוחקים?

אבל המורה שלי לטבע עד היום הולך לבקר את המשפחה שלו בספאדי.

מסכנים, הם לא התפתחו.

כנראה הברירה הטבעית לא לקחה אותם טבעית,

השאירה אותם קופיקות.

יש פה מישהו משפחת בבום?

משפחת שימפנזה הגיעו הערב?

אולי אדון אורן מותן?

אין פה, ברוך השם.

אז אתם בני אדם.

דרווין נשאר קוף.

דוגמה שנייה, מה קורה אם אתם נתקלים באישה שיש לה תרעומת?

מה התרעומת?

היא שומרת שבת, היא מכינה וטורחת לכבוד שבת,

אבל היא מתלוננת.

הבנות לא עוזרות, והבעל רק אוכל.

האם ניתן לשכנע אותה שיהיו לה שתי שבתות בשבוע?

בואו נראה.

את חושבת שלנו יש חובות יותר ממה שיש לחילוני?

כן. בואי אגלה לך סוד.

החובות הם לי ולך אותו דבר,

רק אני מקיים ואת לא.

והוא חי, והוא חי יותר טוב ממני.

איך? והבן אדם החילוני גם יותר טוב מהדתי.

מבחינת ההנאות בחיים, מבחינת ההנאות. חילוני חי יותר טוב מחרדי?

כן?

אוי איזה עונש יש לך שלא זכית לדעת.

אוקיי, פה אצלך יותר טוב זה רוחני? זה במשהו בנשמה? לא, לא. לחילוני זה ממש עכשיו למציאות? קרוב לו. לא, גשמי.

חרדי חי יותר טוב מחילוני? גשמי. גשמי. את יודעת למה? למה?

אני אגיד לך למה.

לנו יש כל שבוע חופש שישי-שבת.

שולחן ערוך,

נרות, בטח רק שבת.

שישי-שבת. זה רק שבת, שישי עובדים.

יום שישי, עד שאני מכינה עד שזה עד שזה יפה?

הדלקת נרות, עוד יש לי חופש. תן לי, תני לי, תני לי רגע. יש לה בית מסובך, אני רואה את זה.

חס וחלילה, חס ושלום. אין לי בית מסובך.

אמרת שישי-שבת חופש.

נכון.

אז שיהיו בריאים, זה לגבר, לבעל, לילדים, לבן.

הם הולכים לבית הכנסת, הם חוזרים, אוכלים, שותים.

צריך לקום למזוג. מי מוזג?

האישה. נכון. אז לא הבנות, הן עייפות, הבנות שלי. אבל תגידי שגם את עייפה, שלא ימזגו. אז מי ימזוג? לא, לא. מי שרוצה לאכול. סליחה, אנחנו עכשיו רצינים, נכון? זה לא מצחיק.

שאלה, ואם לא תמזגי, נגיד, את חולה, מה יקרה?

אף פעם, ברוך השם, אני לא חולה. את רואה איזה זכות. אל תסתכלו עליה. זכות השבת מגינה עלייך, אחרת מי ימזוג? נכון, נכון, נכון, אני לא מתלונן. אז הקב'ה אומר, בבית הזה אני יודע שאין מי שימזוג, אז שהיא תהיה בריאה.

נכון, אתה צודק.

לא, סליחה, סליחה, הרי לא דיברנו על זה, נכון? אני אספר לך את הסיפור שלך, אוקיי, בדוגמה, תקשיבי. אוקיי, תודה רבה. יש שניים,

יש שניים שעובדים,

שניים שעובדים מתחת לאדמה,

חופרים תעלות

עם טוריה וחם, שמש, ומזיעים, מזיעים.

אחד אומר, איזה בכט,

איזה מזל, מנחוס כל החיים,

תראה מה זה, אני חופר באדמה כמו קברן,

כולם אומרים לי בעל הראש,

אף אחד לא אומר לי כלום, לא מגישים לי מים, תראה איזה חיים,

איזה מקצוע.

השני, שר, שורק,

ועובד.

מה אתה שמח?

אני מקים את הארץ,

אני דואג שיהיו לכולם מדרכות וכבישים וצינורות,

וזה בזכותי, כולם שוטים, כולם מבסוטים,

וזה,

שניהם עומדים אותו מקצוע,

אותו משכורת, זה רואה שהוא מפתח את הארץ,

וזה רואה שהוא נקבר באדמה.

זה תלוי בנקודת ההסתכלות. אשתי, לדוגמה,

כשהיא מגישה את הדברים,

היא לא שורקת,

כי אצלנו שורקים,

אבל את רואה את האושר על הפנים.

סוף סוף בעלה בבית,

הילדים בבית, היא יכולה להגיש להם, לתת להם לאכול מהמטעמים שהיא טרחה והכינה.

היא נהנית כשאנחנו אוכלים,

היא נהנית כשאנחנו שרים, היא נהנית מדברי תורה,

היא נהנית מכל רגע שהיא במחיצת המשפחה,

והיא, היא,

דווקא היא הכינה וטרחה לכבוד שבת.

לכן אני אומר לה בערב שבת,

וכל הבנים והבנות,

אשת חיים מי ימצא.

אז איך השבת אצלכם, טובה או לא? ברוך השם, אין לי פעמיים.

רגע, זה כמו יום חול או יותר טוב מיום חול?

לא, ברור שלא.

זה יותר מנוחה?

זה יותר מנוחה או פחות? אני, ברוך השם, מחכה. אני אומרת, אני באה ואהיה פעמיים בשבוע שבת.

אבל את תצטרכי לטרוח פעמיים. לא, מה אני אעשה? לא חשוב.

אבל לא, אתה אמרת שנחים.

בטח נחים. שזוג נחים. בטח זוג נחים. אבל גם האישה עובדת, יאללה. אז למה ביקשת עוד שבת? אז נכון, צריך להאריך.

למה ביקשתי מס? סימן שביום חול יותר קשה, נכון?

כן, נכון. אפילו שלא מכבס. כי אתה מכבס ואתה מגהץ ואתה זה. פה אתה לא מכבס ולא מגהץ. יפה. לא הולך בית כנסת. אז נחים. ומה עושים החילונים? מחפשים ומגהצים ורוקדים,

ועושים כלים ומכינים. נכון, אתה צודק. אין יותר להתערב. ומעשנים ועשן וריח וטמבלוויזיה ולכלוך וקלפים וששבש וטח-טח-טח וטח-טח-טח,

וויכוחים ומריבות וטלפונים ובלאגן.

ומה?

ואחר כך בבוקר נוסעים בשביל 200 גרם בשר על טבריה. בדרך נתקעים בפקקים, יורדים בחורשה, אוכלים,

עולה על זה זבובים,

חול, לכלוך, הכול.

חוזרים באמצע, מקללים, רבים, סתירות, כפות, הכול.

מה יותר טוב?

כל הזמן שדיברת אמרתי שאתה צודק, אני שומעת את הקלטות שלך. לפי דעתי אתה צודק. ברוך השם, דהי בריאה. שבת שלום, שבת שלום.

את יודעת,

רק כשאומרים את המילה שבת שלום כבר נכנסת על הבן אדם מנוחה.

כבר. רק כשומעים את המילה שבת שלום כבר האדם חי אחרת.

מה קורה אם מגיע אדם רברבן לעבודה שלך,

אחד מהלקוחות,

והוא מציג את עצמו כידען גדול שיודע הכל בכל מכל כול, אבל בעצם הוא לא יודע כלום.

איך אתה מסתדר עם אחד כזה והוא גורר אותך לוויכוחים לאורך הרבה זמן?

מה עושים?

אומרים לו, תמתין רגע, טוז.

הכול בא מעפר וחוזר לעפר. אבל אתה צריך לזכור דבר אחד.

אתה עכשיו מדבר

כן?

אתה נשמה בתוך גוף.

כן או לא? כן. אתה נשמה בתוך גוף. כן. אז אני שואל אותך, מה זה נשמה? אני מאמין בזה. אמרת כן. בנשמה אני מאמין. מה זה נשמה? נשמה דבר לא מוסבר. לא מוסבר. וגם אתה לא יודע מה זה. כל דבר שאתה לא יודע, גם אני לא יודע. אתה לא יודע. בסוף נהיה אותו דבר.

אבל רק רגע. מה טוב? אם נהיה אותו דבר, אני עם ציצית, תצטרך לשים ציצית.

גדולי הפסיכולוגים בעולם שינו את המושג פסיכולוגיה

למושג תורת ההתנהגות,

כי הם לא יודעים מה זה נפש ומה זה נשמה, וגם אתה לא יודע. גם אני. כן? בוא אני אגיד לך שאני כן יודע. כתוב בתורה... אה, כתוב. עזוב אותי מה שכתוב, תפיל את השכל.

רגע, רגע. עזוב מה שכתוב. למה אמרת, עם פסיכולוגים שקראו לזה תורת ההתנהגות, עזוב מה שכתוב, דבר עם שכל.

עזוב מה הם אמרו.

למה הוא אומר שכתוב בספר על המקובלים מצפת לפני מאה שנה? עזוב את הספר, דבר עם שכל.

נכון. נכון? למה אתה אומר שכתוב 80 מיליון,

עזוב את הספר, דבר עם שכל. זה היגיון. זה היגיון. עכשיו אני שואל אותך,

איך ההיגיון שלך קובע שיש לך נשמה,

כשאתה לא יודע אפילו להסביר אותה?

הנשמה זה ישות בלתי מוסברת. נשמה זה ישות בלתי מוסברת. זה האדם שאני מקבל את הקיום שלה.

רגע, מה קורה עם הנשמה ברגע שהאדם מת?

עולה. עולה, לאן?

אצל הדרוזים היא כאן חוזרת.

בסדר, אבל לאן? זה אצל הדרוזים. לא חוזרת. מאה אחוז, בסדר. מי אמר לך, גם אצל היהודים?

גם אצל היהודים?

נכון. אז למה אתה אומר רק דרוזים? זה לא התורה.

עזוב תורה, מי מדבר על תורה? אני באתי בשם התורה, מה קרה לך?

אני באתי בשם השכל.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה. אז אנחנו בסדר. האשמה שלך עולה. לאן?

לא יודע. שביל החלב.

שביל הבשר. רק רגע.

אני רוצה להבין.

עולה, זה אתה יודע. מי היא, אתה לא יודע.

לאן עולה, אתה לא יודע. גם אתה לא יודע.

אני ברור. כל מה שאתה לא יודע, גם אני לא יודע. בטוח שאתה לא יודע. אבל מה שאני יודע, אתה יודע?

כמעט. כמעט. כן. אז אני אשאל אותך שאלה.

מה זה וייצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים?

כן, זה דוגמאות.

כל דוגמה כזאת

עולה חמש אגורות.

שווה.

1,727 כאלה. האנציקלופדיה הייתה צריכה לעלות

אלף דולר.

משום שהושקע במשך שמונה שנים למעלה מחצי מיליון רק לעשות את המנוע החיפוש הזה,

שיוכל למצוא את הקטעים מהתמלין,

את הקטעים מהסרטים, ולחבר אותם ביחד.

צריך היה לכתוב את כל ה-240 שעות,

היה צריך לחתוך אותם לחתיכות,

לפי נושאים ושמות,

ואחר כך לקחת את כל הקטעים האלה ולחתוך אותם בסרטים,

ועל שולחן עריכה במשך שנים,

ואחר כך לרכז את זה לאכסניה אחת,

וייצא אנציקלופדיה. דרך אגב, אין.

בעולם עד היום אנציקלופדיה אינטראקטיבית כזאת,

שאתה שואל שאלה והיא עונה בסרט.

אין אנציקלופדיה, זה פטנט שלנו ראשון בעולם.

שואלים שאלה, בתשובה, בסרט.

אבל לאחר שנפטר מורי ורבי הרב הגאון המנוח רבי יהודה שפירא לעילוי נשמתו,

החלטנו להוריד את המחירים למחירים מצחיקים,

כדי שכל אדם יזכה ונשמתו תזכה בעולם העליון, ותזכה אותנו גם כמליץ יושר.

אז יהודים יקרים,

בשבילכם 100 שקלים בלבד.

יש לכם אנציקלופדיה כזאת,

שאתם יכולים להחזיר את כל פתח תקווה בתשובה.

מי שיש לו שני דיסקים כאלה,

גמר את הסיפור עם שאלות. מי שיש לו, מתיישב, שומע, רואה ומתהפך.

אז מי שרוצה בעזרת השם יתברך,

ירים את היד, ישלוף 100 שקלים מכספי מעשר ויקח שני דיסקים, 240 שעות,

שזה גם סרטים וגם מקטעים,

שאלות ותשובות לתוך הלילה,

כמו שאומרים,

חודשים.

מי שמסתכל בזה נמכר ומתפטר, מה אתם בלוויזיה?

שתיים הוא מרוויח.

לא צריך יותר

ליצנות והבא לה.

אפשר לראות דברי תורה וקדושה,

לחזור ולהחזיר יהודים בתשובה.

יש גם ספר חדש שהוצאנו,

עולם התשובה,

302 עמודים צבעוניים בכרומו.

ספר מהמם ליום חול ושבת, 50 שקלים בלבד.

מי שרוצה,

חוויות בחודשים הקרובים.

יש להם שם.

100 שקלים אנציקלופדיה, 50 שקלים ספר,

זיכוי הרבים שהם כדוגמתו מכספי מעשר.

כל עמוד סיפור, כל עמוד שאלות ותשובות, כל עמוד ניסים ומופתים, דברים מדהימים.

מי שרוצה לזכות, ספר 50 שקלים בלבד,

אנציקלופדיה 100. מי שרוצה לרכוש מהצופים בבית,

בפרסומות בצידי השידור, ניתן להזמין, ללחוץ על הפרסומות ולהזמין.

כן,

אחרונים,

מי שרוצה,

מי שרוצה ציצית,

שיבוא לכאן, מי שרוצה כיסוי ראש,

תקבל בחינם,

ומי שרוצה כיפה,

מי שרוצה ללמוד חצי שעה

ספר שערי תשובה במשך חודש,

יקבל ספר חינם.

אז מי שרוצה יגיע לכאן בזריזות.

שירה בת איאלה,

זיווג הגון מהירה, אסתר בת תלמה, זיווג הגון מהירה,

שילמדו חצי שעה,

שלושה חודשים ספר שערי תשובה.

ניתן לקבל כאן, בבקשה.

ספר שערי תשובה.

ספר שערי תשובה.

לא, לא לגעת בעמודים הארצות.

נתניהו. למה מצדדים? רק מצדדים. מצדדים. לא מצדדים. מצדדים.

והייתה לא נפחד, והייתה לא נפחד.

והייתה לא נפחד לה, לא נפחד לה.

ספר כאן.

מי שרוצה.

תודה.

נזכה למצוות.

רגע, איפה הגיורת? איפה הגיורת?

איפה הגיורת?

איפה הגיורת?

אוקיי.

מי רוצה עוד ספר?

ספר?

תן להם שיחסים.

מספר?

ספר?

תן להם ספרים.

בבקשה.

נזכה למצוות.

נזכה למצוות.

נזכה למצוות.