קרני שומרון - סיבו סיבו

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בבקשה.

תודה רבה.

זה האמיתי, זה, עזוב, פה הם מרמים כולם, מרמים, בחיי.

תשמע, אני אומר לך את האמת, הכתבה ששיגעה אותי זה הקטע של הילד בעזה עם האבא שלו שהרגו אותו.

כן? פה ראיתי את התמונות שלכם בכתבה, איך הם...

וואלה, ערכו את הכתבה הזאת.

עבדו על כל העולם.

למה? זה בעיניים ראיתי?

אני בן אדם חילוני, לא דעתי, לא רואה אותך.

אהההההההההההה

היי, לשופר ניוז יש שירת חדש שופר ניוז טל

רוצה לשמוע?

שלום לכם, אולפני שופר ניוז טל.

ישראל מוספטת.

אם רוצים שירי תורה, לוחצים כאן.

אומרת המשנה,

ממתי קוראים את שמה בערבי,

משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתם עד סוף השורה הראשונה.

דברי רבי אליעזר.

אם רוצים חדשות,

לוחצים כאן.

מי שקיבלה שחרור מהשביתה היא שדרות,

שבה העירייה קיבלה את אישור ההסתדרות לפעול כרגיל.

זבל לא מצטבר שם הרבה בימים אלה,

אחרי שחלק גדול מהתושבים עזב את העיר.

אבל רסיסי הקסאמים,

שנופלים למרות הבטקת האש,

יפונו.

סוף סוף עדיפות על תנאי הזמנים אחרות. אם רוצים קיסקוסים, לוחצים כאן? מה זה? ישר מרציסים כשהוא נאמר?

על הבוקר הוא פותח בכנסת, פרושה אמר וו יו הלו.

איך אתה יודע שיגוג ומגוג הגיע עכשיו?

רעש גדול על אדמת ישראל.

איך אתה יודע? פצצת אטום על ישראל.

ונפלו המדרגות.

ונהרסו ההרים.

יגוג ומגוג.

שהוא יבוא עם כל חילו ויילחם בירושלים ועל ירושלים.

ציר הרשע לציר השלום. תהיה בכי.

אם הייתי יודע גם מה טוב.

לציר השלום, לציר הרשע.

השם יילחם לכם ואתם תחרישום.

לא יועיל שום דבר.

אין צבא בעולם שיכול להילחם נגד כל צבאות עולם.

לא היה כזה ולא יהיה כזה.

אני לא אוכל יותר כזה.

הבנתי אוכל?

תהיה בריא.

נובש שם לדבר נוסף בקשות שהכל יוצאים למלחמה.

שהרב חוטאמר שאלה שיושבים בישיבה,

דבר ראשון בני לוי כן יוצאים למלחמה, יש לנו את תניהו בן יהודה.

הם עדיפים על אלה שיושבים,

הייתי באמת רוצה לראות במקור,

בחי בקדמת השדה.

לבנות את עצמי בצורה טובה.

כמו אימא.

ממש כמו אימא.

אני פחות נגרר. שמת שלט?

אתה לא תגרר יותר. אתה תגרור. לא מתחבר לקטע. שששש. אתה בא?

סמסים עליי, בדוק, בדוק. מה זה?

חסוי. זה עולם אחר לגמרי.

אני קצת לחוץ, בוא נהיה ככה. עכשיו אתה לחוץ?

בדוק.

בדוק.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה לרפואת יוכבד בת פרחה ושלמה בן מטילדה ואדיר בן דוד ונופר בת הילה.

ולעילוי נשמת

המנוחים עזרא בן אהרון, אהרון בן עזרא, חביבה בת פרחה, שחר בן הדסה, אהובה בת עדה, כוכבה בת חביבה, מנוחתם עדן.

ולהצלחה בזיווג לשאירה בת מרים, נאור בן רבקה, יוסי בן שושנה, שי בן זהבה, דקל בן מטילדה,

עוז בן מטילדה, דביר בן מטילדה, וזיו בן כוכבה.

בפרשת השבוע למדנו

לא תקלל חרש ולפני עיוור לא תיתן מכשול,

ויראת מאלוהיך אני אדוני.

כידוע,

כל דבריהם של הראשונים שקולים ואין מילה אחת מיותרת, לכן פלא על רשי שחוזר

חמש פעמים בפרשת קדושים ובפרשת בהר,

לא תקלל חרש ולפני עיוור לא תיתן מכשול, ויראת מאלוהיך אני אדוני, אומר רשי.

לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות לדע אם דעתו של זה לטובה או לרעה,

שיכול להישמט ולומר לטובה נתכוונתי,

לפיכך נאמר בו ויראת מאלוהיך המכיר מחשבותיך,

וכן כל דבר המסור לליבו של אדם העושהו ואין שאר הבריות מכירים בו,

נאמר בו ויראת מאלוהיך.

זאת אומרת, על המצווה לא תקלל חרש ולפני עיוור לא תיתן מכשול,

על זה נאמר דברי רשי שהדברים מסורים,

הקדוש ברוך הוא רואה ומכיר בכל אדם ואדם,

האדם יכול לפרש שכוונתו לטובה,

אבל דיר באלכ,

הקדוש ברוך הוא יודע בדיוק למה אתה מתכוון, לכן ויראת מאלוהיך.

לא תקלל חרש,

במקרה שהאדם מלין את משכורתו של העובד אצלו ולא נותן אותה משכורת,

מיד סמוך לו לא תקלל חרש.

זאת אומרת, אתה יכול להתרעם על זה שהוא לא נותן לך את המשכורת

והוא עובר איסור, אבל אסור לך לקלל אותו.

תתבע אותו בבית דין.

אבל אם אתה מקלל אותו אפילו שלא בנוכחותו והוא נמצא במקום אחר, אתה עובר על איסור,

וכתוב בזה שצריך לראות את האלוקים, כי הוא רואה בדיוק מה אתה עושה.

ולפני עיוור לא תיתן מכשול.

אם אתה יכול להסיר מכשול מדרך עמי,

להתריע, להזהיר,

שלא ייכשלו אנשים בדבר האסור,

עליך לעשות כן, ואל תתעלם מזה.

מצווה נוספת,

מפני שיבה תקום והדרת פני זקן, ויראת מאלוהיך אני אדוני.

מי שהגיע לגיל 70 והוא לא זקן, אשמאי,

מצווה לקום מפניו בקומה זקופה, וצריך להיעדר בפני תלמיד חכם,

אפילו אם הוא צעיר.

ומצווה זו נאמר בה, ויראת מאלוהיך אני אדוני. רש״י אומר, יכול לעצים עיניו כמי שלא רואהו?

אדם יכול להשתמש.

להתפיל את מבטו ולשחק אותה שהוא לא ראה אותו.

על זה אומרת התורה, ויראת מאלוהיך, שדבר זה מסור לליבו של עושהו ואין מכיר בו אלא הוא,

וכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלוהיך.

שוב חוזר רש״י לפרש לנו בהרחבה.

עוד מצווה ולא תונו איש את עמיתו, ויראת מאלוהיך, אני אדוני. שוב רש״י אומר,

כאן הזהיר על הונאה דברים שלא יקנית את חברו,

ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי דרכו והנאתו של יועץ.

פעמים אדם נותן עצה לחברו,

אבל עצה כזאת שהיא מהנה אותו, את היועץ.

דבר כזה אסור לעשות בתכלית,

וזה הונאת דברים.

ואם תאמר מי יודע אם התכוונתי לרעה,

לכך נאמר, ויראת מאלוהיך היודע מחשבות הוא יודע.

כל דבר המסור ללב שאין מכיר בו אלא מי שמחשבה בליבו,

נאמר בו, ויראת מאלוהיך.

עוד מצווה שרש״י מתעכב ומסביר,

אל תיקח מאיתו נשך ותרבית,

ויראת מאלוהיך.

רש״י אומר,

לפי שדעתו של אדם נמשכת אחר הריבית וקשה לפרוש ממנו,

הוא מורה לעצמו היתר בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלו,

הוא צריך לומר, ויראת מאלוהיך.

הרבה אנשים, לצערנו הרב, נכשלים באיסור ריבית, אנחנו לא ניכנס לביאור ההלכה בזה.

אבל כתוב שמי שנותן בריבית, לוקח בריבית, לא קם בתחיית המתים.

כתוב שמעותיו מתמוטטות, וכתוב שהוא כופר ביציאת מצרים.

חמור ביותר, עניין של ריבית.

ריבית יש גם במי שמתאחר מלשלם את חובותיו

ומטילים על זה ריבית, כגון חשמל, בזק וכו'.

הוא צריך לומר, ואני לא מדבר אפילו על אוברדרפט,

שזה ברור שזה אסור, והיתר עסקה לא פותר את זה,

תר עסקה פותר רק דברים שהם עסקים ממש,

או שנחשבים כעסק, אבל לא לקנות

צרכים כגון מזון במכולת וכו'.

הוא צריך לומר גם, ויראת מאלוהיך,

או התולה מעותיו בנוכרי להלוותם לישראל בריבית.

יש מישהו שעושה קומבינה,

פשוט הוא לוקח את כספו של הישראל-הוא עצמו, נותן אותו לגוי, ואומר, אתה תלווה לישראל,

כי גוי מותר בהלוואה,

וככה הוא עושה. הרי דבר זה אסור לליבו של אדם ומחשבתו,

לכך הוא צריך לומר,

ויראת מאלוהיך.

עוד מצווה שמתעכב עליה רשי, לא תרדה בו בפרך, ויראת מאלוהיך.

מלאכה שלא לצורך כדי לענותו,

אל תאמר לעבד עברי,

החם לי יתקוס,

והוא אינו צריך,

עדור תחת הכפן עד שאבו.

שמא תאמר, אין מכיר בדבר אם לצורך או לא,

ואומר אני לא שהוא לצורך,

הרי הדבר מסור לליבו, לכך נאמר, ויראת.

זאת אומרת,

אדם,

נכנס מישהו אצלו,

והוא רוצה לשחרר את העובד שלו, והוא אומר לו,

לך תעשה כוס קפה, בסדר?

העיקר לשחרר אותו, הוא לא צריך באמת לקפה,

הוא לא מתכוון לשתות, עובר, הלא תרדה בו בפרך.

כאן מתגלים לנו ניצוצות מעומק המושג של יראה.

אנחנו, אם היו שואלים אותנו מה זה יראה, היינו אומרים

שיראה זה מי שעושה מצוות בדקדוק רב.

אדם שמתכוון בשעת עשיית המצוות, אדם שירא מעונש הגיהינום.

אדם כזה בעינינו היה נקרא ירא שמיים.

אבל בעומק של היראה לא נגענו.

התורה מגלה לנו בחמש הדוגמאות שמנינו במהירות,

כי מקומה של היראה היא במסתרים אצלנו בתוך הלב, ביצרי מעלילי איש ובעלילות מצעדי גבר.

דהיינו, בדברים שמסורים ללב,

שאין אדם יכול לדעת את כוונותינו.

זולתי האדם עצמו והקדוש ברוך הוא, היודע המחשבות,

ושם מקומה של היראה בתוך עומקו של הלב

מה אתה מתכוון כשאתה עושה או מה אתה מתכוון כשאתה אומר.

לעתיד לבוא הכל עתיד להתפרסם. סוף דבר הכל נשמע את האלוקים יראה ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.

כתוב שהכל עתיד להתפרסם בגלוי.

לא רק שיראו לאדם

מה הוא עשה,

לא רק שישמעו לו מה הוא אמר,

אלא גם יראו לו מה הוא חשב.

זאת אומרת, אם פה היום בעולמנו זה מראים לאדם סרט בדיוק מה הוא עשה,

שם

התרגום יהיה כוונות הלב שלו בשעה שהוא אמר. מה הוא התכוון בדיוק?

שומעים מה הוא אמר את הטקסט,

אבל רואים בפירוש מה הוא התכוון כשהוא אמר.

על זה נאמר, ויראת מאלוקיך כי הוא רואה

ואתה נטבע לפי זה.

כל החמש דוגמאות שהביאה התורה פה הן במצוות בן אדם לחברו, ביחסים

אל בני אדם כלפי העולם ומול העולם.

אנחנו יכולים להראות את עצמנו תמימים,

שאין לנו שום נגיעות עצמיות,

אבל אנחנו נבחנים בדברים האלה ביראה הפנימית שלנו,

במקום שיש עיוור בדבר,

באדם שנצרך לעציו וזקוק לעצתנו,

במי שזקוק לכסף, אם אנחנו נועיל ונעזור לו.

ביחס העמוק בין הבורא יתברך ובינינו, למרות שהשם אמר אנוכי השם אלוקיך ואנחנו קוראים לו אלוקיי,

כל זה תלוי עד כמה היראה שלנו חודרת לעומק הלב.

עוד מצווה שיש בתורה,

לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך, והתעלמת מהם הקם תקים עמו.

רש״י אומר לו, תוכל להתעלם לכבוש עיניך כאילו אינך רואה אותו.

איסור ההתעלמות הנובע מיראה מזכיר לנו את עניין ההרדמה המצוי בעולמנו.

הסרת השכרות וההרדמה אצלנו,

אנחנו מרדימים את עצמנו כביכול, לא ערים לדברים מסוימים.

האדם צריך להיות ער, ולבו ער לאנשים ולסובב אותו.

אם התורה מצווה אותנו,

לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך, והתעלמת מהם הקם תקים עמו,

אז על אחת כמה וכמה על נפשו של אחינו,

על בני ביתו של אחינו,

דהיינו להקים אותם

ולהביא אותם להכרה האמיתית

לשמירת תורה ומצוות.

אם אנחנו צריכים לשמור

את הסאות השור

שעבדו לו,

אז אבדת אחינו עצמו, שהאחינו עצמו נאבד,

אז על אחת כמה וכמה שאנחנו לא יכולים להתעלם,

ואנחנו צריכים לדאוג לו עד כמה שאפשר להביאו

אל המקום הראוי לו, בגן עדן.

רבנו יונה בשער שני מסביר את דברי קהלת,

ושם הוא אומר דברים מופלאים שלפי מה שדיברנו כרגע ניתן להסבירם.

על הפסוק בקהלת,

מי יודע רוח בני האדם העולה למעלה

ורוח הבהמה יורדת היא למטה לארץ?

פסוק מאוד מטמיע.

קהלת אומר,

מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה?

האם זה בלשון שאלה?

סימן קריאה?

שניהם?

ורוח הבהמה יורדת היא למטה לארץ?

כותב על זה כך רבנו יונה,

פירוש

מי יכיר הצדיקים והרשעים בעולם הזה?

כי יש רשעים אשר מעשיהם במחשך

לא יכירו בהם בני אדם,

ויש צדיקים שיראו שמיים בסתר,

וביאור לשון המקרא כן הוא.

ככה הוא מסביר את מה שאמרנו עכשיו.

דהיינו, מי יודע רוח בני האדם

והם הצדיקים?

העולה היא למעלה?

כי יש הרבה צדיקים שאין אדם יכול לגזור עליהם שהם צדיקים באמת,

וכי תעלה נפשם למרום.

יש כאלה שנראים בעינינו צדיקים,

אבל למרום הם לא יעלו.

כעניין שנאמר האדם יראה לה עיניים והשם יראה ללבב,

וגם רבים מן הצדיקים יראה שמיים בסתר, ואין צדקתם נודעת לכל.

וכעניין שנאמר, והצניע ללכת עם השם אלוקיך.

אז זאת אומרת, שאלה?

מה שאמר קהלת, מי יודע רוח בני האדם העולה למעלה זה על הצדיקים? ובאמת אנחנו לא יודעים.

מי יעלה למרום ומי לא?

כי יש כאלה שחיצונית, אם נראים צדיקים, פנימית לא.

ויש כאלה חיצונית לא נראים צדיקים, אבל פנימיותם כן, ומעשיהם כן, רק הם עושים את זה בהצניעה.

והמשך הפסוק,

ורוח הבהמה,

גם יש רשעים שאין אדם מכיר במעשיהם.

שנאמר, והיה במחשך מעשיהם, ויאמרו, מי ראינו?

זאת אומרת, יש כאלה שכלפי חוץ נראים בסדר,

אבל בעצם רשעים,

ובמחשך הם עושים דברים שלא יעשו, אבל אנחנו לא יכולים לראות.

ועליהם נאמר,

ורוח הבהמה יורדת היא למטה לארץ.

אי אפשר להכיר בעולם הזה כל צדיק ורשע.

הלא הוא מדקדק במצוות הוא צדיק, והעובר עליהם הוא רשע.

אבל המפתח לדברי רבנו יונה בסוגיה הזאת, ייתכן,

שהאדם מדקדק במצוות ואף מהדר בהן,

אבל בדברים המסורים ללב הוא נותן עצה מתוך נגיעה עצמית, ואומר, לטובן התכוונתי.

כשבא זקן הוא מעצים את עיניו, כי מי שלא ראה הוא במקום לקום מלוא קומה ולקיים מצוות עשה דאורייתא,

הוא מעצים את עיניו.

והוא אומר, לא ראיתי.

יש תולה מעוטה בנוכרי להלוות ליהודי בריבית,

ועוד יכול לתת לו גם עצה הוגנת במרכבות.

ולומר לו יש שם גוי שמלווה בריבית, אין לך בעיה, אין שום ספק, אתה יכול לקחת ממנו ובעצם זה כספו שלא מושקע אצל הנוכרי והוא מעביר ככה את הכסף.

ומכל אלה אין אדם יודע וכולם מחזיקים אותו לצדיק.

אדם זה במחשך מעשיו ואומר מי רואני,

אבל בנקודת העומק שבליבו אין השם אלוקיו עמו.

לעומת זאת יש צדיק שמסתיר מעשיו הטובים

וכולם מחזיקים אותו לאיש פשוט והדיוט.

אחרי 120 שנה מגלים מי היה האיש

ומה היה סיגו.

פה אנחנו רואים שהיראה בעומק הלב אינה מצטמצמת רק בציורים

שהתורה מצווה עלינו ויראת.

ועל זה בנה חובת הלבבות רבנו בחיה בשער ייחוד המעשה.

מהו ייחוד המעשה לאלוקים?

והוא אומר כך,

הכוונה בנראה ובנסתר במעשה עבודת האלוקים

להגיע על רצונו בלבד מבלתי רצון הברואים.

כל מעשינו צריכים להיות מיוחדים

לשם יתברך,

בלי שום קשר לסובב אותנו, לא להתפעל ממה שסביבנו,

וכמו שפותח השולען ערוך, לא יבוש מן המלעיגים.

זאת אומרת, הכוונה בנראה ובנסתר לא רק כלפי חוץ,

אלא גם בנסתר הכל יהיה במעשה עבודת האלוקים להגיע על רצונו בלבד מבלתי רצון הברואים.

זאת אומרת,

אם רצון הברואים לא מתאים למה שרוצה השם, אל תתייחס אליהם.

לא שתהא דעתו מעורבת עם הבריות נגד רצון השם.

אם כן, זה רק עם רצון השם.

אבל בלתי זאת,

לא.

צריך אדם לייחד את מעשיו רק לשם.

עוד הוא מבאר שם כי בכל מעשה עבודה שהאחרים רואים,

יכולה להתעורר מחשבה,

עכשיו רואים שאני צדיק.

מחשבה זאת היא אנושית, קשה להיגמל ממנה.

או יותר גרוע, אם אדם עושה במיוחד מעשה טוב כדי למצוא חן בעיני רואיו.

מחשבות בלתי רצויות אלה מתעוררות בעיקר במצוות שבין אדם למקום.

אדם עשוי להאריך בתפילה,

להיעדר בסוכה נאה, לקנות אתרוג גדול ונאה,

כדי שיראו הכל שהוא צדיק.

והפסוק אומר,

מרב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם,

מחלקים את זה חכמים לשתיים.

מרב טובך אשר צפנת ליראיך, חלק אחד,

פעלת לחוסים בך נגד בני אדם.

מה ההבדל בין שני החלקים של הפסוק?

החלק הראשון מדבר על מי שדיבר עליו חובת הלבבות,

שהוא מייחד את כל מעשיו לשם,

והוא צדיק שעושה הכל לשם שמיים בלבד.

עליו נאמר, מה רב טובך,

רוב טוב צפון לו לעולם הבא, כיוון שהוא ירא שמיים, מעיד הרב פסוק.

מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, ואיפה היראה למדנו?

בתוך הלב, בעומק.

השם אומר, מי שירא שמיים בעומק ליבו, כמו שאני יודע, ויראת מאלוהיך,

אז יש לו רב טוב צפון לעולם הבא.

אבל יש את החלק השני.

פעלת לחוסים בך נגד בני אדם. יש כאלה

שכל מעשיהם הם רק

כלפי בני אדם. הם חוסים בשם

רק נגד בני אדם.

לעילה אומר הקדוש ברוך הוא לא שמור שום דבר לעולם הבא,

אלא יקבלו את השכר ממני בעולם הזה.

אין להם שכר לעולם הבא.

לכן, נאמר, פעלת בנוכח

לחוסים בך נגד בני אדם.

אז מה, רב טובך אשר צפנת למי?

ליראיך לעולם הבא.

פעלת לחוסים בך בעולם הזה,

לאלה שחוסים בך נגד בני אדם.

זאת אומרת, מה שהאדם מראה כלפי חוץ,

זה לא ראייה על מצבו ותוכנו האמיתי,

ועל זה מדברת התורה, ויראת מאלוהיך,

שהקדוש ברוך הוא מסתכל בפנימיות ליבו של כל אדם ואדם.

בחמשת המצוות שלמדנו,

יכול לומר אדם,

לא ראיתי, לטובן התכוונתי.

במצוות בין אדם למקום עשוי להדר, לרעות צדיק כלפי חוץ,

אבל עמוק בליבו,

הוא רוצה למצוא חן בעיני הבריות,

בנקודת עומק הלב, ששם מקומה של היראה האמיתית.

לעולם יהיה אדם ירא שמיים בסתר ומודה על האמת,

ודובר אמת בלבבו.

אל לו לאדם להתפעל מחיצוניות של אחרים,

מזה שאנשים אומרים עליו, צדיק אתה, בחיניו צריך להיות רשע,

ואדם צריך לעבוד את השם בייחוד המעשים שלו,

ורק את השם יתברך. מי שמסוגל להודות על האמת,

בשעה שאומרים לו אותה בפניו,

ואומר לאדם,

תודה רבה על התוכחת שנתת לי,

אדם כזה הוא אמיתי.

כמובן שאומרים לו דברים של טעם על פי התורה.

אדם שמוכיחים אותו צריך להיות שמח, אומר הראש, כמוצא שלל רב.

אם אחד יגידו לו,

איבדת את הארנק,

מצאתי אותו,

הוא ישמח? הוא ינשק אותו? הוא יחבק אותו? ירקוד איתו?

אני מאמין שכן.

אבל אם אומרים לו, תשמע, מה שאתה עושה כרגע,

אתה הולך לאבד את העולם הבא, לא את הארנק.

אז לכן כדאי לך לתקן את מעשיך.

בדרך כלל נקבל תגובה של מה אתה מתערב? מי אתה בכלל? על מה אתה מדבר?

מה, אתה נהיית שר ושופט עלינו?

כמה אתם מכירים כאלה שיקפצו וישמחו וירקדו עם האדם שיוכיח אותם?

אם הוא יוריד לו נוצה מפה,

או כתם יגיד לו שיש לו כאן, וינקה לו קצת,

תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה.

אבל אם הוא יגיד לו איזה משהו בעניין הלכה או מצווה, משהו שהוא לא עושה כראוי, או שהוא מאחר קצת לבית הכנסת,

או איזו הערה כלשהי,

פתח עליו עיניים, טול קורה מבין עיניך. מה אתה מסתכל עליהם?

החוכמה היא

שאדם צריך לדעת, יש בורא שמסתכל עלינו,

ואנחנו נמדדים לא לפי מה שהחברה מודדת אותנו,

אלא לפי מה שהקדוש ברוך הוא מודד אותנו.

לכן נאמר, ויראת מאלוקיך, אני אשם.

אל תתפעל ממה שאחרים מחזיקים ממך.

והאדם יודע בתוך-תוכיותו באמת כמה הוא שווה.

נכון שהרבה אנשים נוטים להאמין גם לאנשים,

כי הם לא מסתכלים על עצמם לבדוק ולבחון באמת,

באמת מידה מוסרית,

כמה הם שווים.

אם הם היו רוצים לדעת את הדבר הזה,

היו משקיעים לפחות כל יום שעה ללמוד מוסר.

כל יום לפחות שעה ללמוד מוסר.

זו ההצעה של שלמה המלך.

החזק במוסר על טרף

נצריה כי יהיה חייך.

אתה רוצה חיים? אתה רוצה חיי נצח? אתה רוצה להיות בטוח שתגיע לשם?

אורח חיים למעלה למשכיל, למען סור משאול מטה.

אתה רוצה?

תחזיק במוסר על טרף.

אדם נפל מספינה הים סוער,

החזיק במשות, כל זמן שהוא מחזיק

הוא צף.

מניח ידיו, טובע.

אומר שלמה המלך, אחזק, אחזק במוסר

על טרף.

אם אתה מרפה מזה,

חביבי, האגו שלך נפוח.

אתה כמו בלון.

אתה מרגיש שאתה, אין, אין כמוך, אין.

כמה מעלות יש לך?

חמש עשרה שיר למעלות של דוד המלך לא יספיקו אפילו.

אז זאת אומרת, אם אדם לא עושה שקר בעצמו ורוצה לדעת בדיוק מה הוא שווה,

צריך ללמוד ספרי מוסר.

כל יום, כל יום, שעה לפחות,

בשביל לדעת ולבחון מה אומרים עליו גדולי חכמי המוסר במשך כל הדורות,

שם הוא ימצא את עצמו תכף ומיד בדפים הראשונים כבר.

אבל מה לעשות?

בדרך כלל בני האדם הם שטחיים,

הם לא אוהבים לעמול קשה, ובפרט לא על עצמם.

קל להם להבחין בבעיות אצל אחרים,

קשה להם להתבונן על עצמם

במבט של חובה.

ככה החיים מתקדמים, אנחנו רצים קדימה, קדימה, קדימה,

ויום אחד מתאדים וצריכים לעמוד לפני בורא עולם ולתת דין מחשבון.

עכשיו, לא יועילו כל הסיפורים.

גם ההספדים לא כל כך יועילו. לפעמים מאדירים את שמם יותר מדי והם יקבלו על זה עונש.

לפעמים ממעטים,

אז נו,

יכול להיות, אם הם יהיו כמו שאול המלך, אז מן השמיים יקפידו על אלה שהם יעטו,

אבל בדרך כלל זה יותר מדי מוסיפים ממה שממעטים.

ואם נסמוך על זה שיגידו עלינו הספד כזה או אחר,

חבל על הזמן, כדאי להכין קצת צידה לדרך

ולהתבונן מה התורה מחייבת אותנו באמת, כדי שנוכל לעשות את מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו.

בצד השני,

אנחנו מלמדים חובה מהר מאוד על אחרים.

דהיינו,

קל לנו למצוא ולפסול ולהטיל מומים באחרים,

בעוד שתורה אומרת כל הפוסל במומו פוסל.

אז מובא מעשה בבבא קמא דף פ',

מרבי יהודה החסיד, שם כתוב החסיד, מעשה בחסיד,

שהיה ליבו

גונח מרוב כאב.

ואמרו לרופאים שאם לא יתנו לו לשתות חלב חם כל שחרית,

אז הוא לא יחזיק מעמד.

באו חבריו לבקרו וראו שעז קשורה בכרעי המיטה

כדי שהוא יוכל לשתות.

נסוגו אחורה ולא נכנסו לבקרו.

אמרו, ליסטים מזוין,

איך ניכנס?

אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל,

והוא מחזיק עז ליד המיטה,

יצאו החוצה.

עמדו ובדקו ומצאו

שלא הייתה לו שום עבירה חוץ מזה שהוא החזיק את העז בכרעי המיטה.

ואף הוא בסוף ימיו, אומרת הגמרא,

בדק בעצמו ולא מצא חוץ מהעבירה הזו.

וכולם טמאים מה העבירה שהוא בכלל עשה.

השיטה המקובצת מביא בשם המאיר, היא אמר, שם נסה לדחוק, שאולי לא היה הכרח כל כך להשתמש בעז, כי הוא לא היה חולה מסוכן וכולי וכולי. אבל בסופו של דבר, מה שלמדנו מתוך הגמרא הזאת,

למדנו שהם בדקו ולא מצאו יותר מדבר זה, פירושו של דבר.

לא הפילו עליו את כל התיקים והגיעו למסקנות ואמרו,

אם הוא מחזיק עז ככה לעיני כולם בפרסיה אז בטח הוא גם לא זה וזה וזה וזה, והסיקו מסקנות, כמו שאנחנו גילים,

שאם מצאנו באחד דופי בדבר מה,

אנחנו לא יודעים להבדיל בין הדבר היחיד לשאר הדברים ומעמיסים עליו כבר הכול.

וזאת חוכמה שצריכים מאוד לדעת בחיים שלנו, בבין אדם לחברו,

איך להיזהר שלא להטיל דופי באנשים בכמויות, במסות. משחררים מעלינו קיטור

על אחרים.

רבי יהודה בר אלעאי,

החסיד הזה שמדובר עליו,

היה יהודי קדוש צדיק לאין שיעור.

כתוב, שקר החן והבל היופי, אישה יראת השם היא תתהלל,

שקר החן זה דורו של משה רבנו,

הבל היופי זה דורו של יהושע בן ענון,

אישה יראת השם היא תתהלל זה דורו של רבי יהודה בר אלעאי, שהיו שישה מתכסים בתלית אחת.

להיות בדורו של משה רבנו, ללמוד תורה זה לא בעיה.

למה? לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן,

יורד מן מן השמיים, בעירה של מרים, מים מחכימים,

ענני כבוד, מיזוג אוויר, סלב,

מה חסר להם? בתנאים כאלה של גן עדן, עלי אדמות,

ללמוד תורה?

שקר החן.

הבל היופי בדורו של יהושע ללמוד תורה?

גם כן לא בעיה. נכנסים לארץ, איש תחת גפנו, תחת תאנתו,

ללמוד במצב כזה שיש לך ארץ משופעת בכל טוב, ואתה נכנס לבפנים ומוצא בניינים מוכנים, הכל מוכן לך?

לא בעיה.

זה הבל היופי.

אבל אישה יראה את השם, היא תתהלל, זה דורו של רבי יהודה בר אלעאי, שהייתה עניות מצויה,

והיו שישה מתכסים בטלית אחת, בשמיכה אחת,

מרוב עוני,

ואף אחד לא מושך את השמיכה. היום תשים שני ילדים על שמיכה אחת במיטה,

תמצא אותם בסלון.

שישה.

והיו לומדים תורה עם העוני ועם הקור ועם הכל, היו לומדים.

זה דורו של רבי יהודה בר אלעאי. ומי חינך אותם לזה?

רבי יהודה בר אלעאי.

הוא היה כזה עני,

שכתוב בגמרא שרבן שמעון בן גמליאן גזר את הענית, לא ירדו גשמים, והוא לא הגיע.

אז שלח שליח להביא אותו.

והם הבינו שיש בעיה.

מה הבעיה?

לרבי יהודה בר אלעאי אין מעיל לבוא לבית המדרש. אשתו יצאה לשוק,

לקחה את המעיל.

המהרשא אומר שהמעיל שלו ושלה היו מעיל שלא היה מסוים לגבר או אישה,

לכן היה מותר ללבוש אותו.

ולא היה לו מעיל.

וכשבא השליח, מביא לו מעיל, אז הוא אומר לו, אחי, אתה חושב שאני חסר משהו?

מרים לו את המחצלת,

ורואים שם כסף וזהב מטבעות למכביר.

וכתוב שזה היה מעשה נס.

משום כבודו של רבי יהודה בר אלעאי,

שלא יתבייש,

כשהוא עשה את הפעולה הזאת, הוא היה בטוח שהקדוש ברוך הוא יראה לו שיש שם כסף וזהב,

וכך היה.

זאת אומרת, זה יהודי שאם רצה,

היה יכול להיות לו כסף וזהב.

אבל השם גזר עליו עוני, אז הוא קיבל את העוני וחי ככה.

לא התרעם.

איסא בן יהודה אמר עליו,

כתוב שהבנים שלו מתו בחייו,

של רבי יהודה בר אלעאי, והוא אמר עליו שהוא חכם לכשירצה.

מה פירוש חכם לכשירצה?

פירושו של דבר, בכל מצב, עוני ומוות ושכול, בכל מצב,

הוא היה חכם לכשירצה. אם הוא רצה להיכנס

ללמוד סוגיה בעיון,

אין שום דבר בעולם שיכול להטריד אותו ממנוחתו להיכנס ללמוד תורה.

חכם לכשירצה.

ולמרות כל זאת, חכמים, בשעה שנכנסו, שיש עז כשורה,

והוא בסכנת נפשות.

אמרו לו, אם הוא לא ישתה בשחרית,

חלב רתוח, הוא ימות.

ומותר לחלל שבת על יהודי כזה, וגם לא כזה.

מותר להאכיל אותו נבלות וטרפות.

אם זה לצורך, חייו.

חכמים שראו שהוא מחזיק

עז ליד המיטה,

פרשו ולא ביקרו אותו, ביקור חולים.

אבל מה?

לא דנו אותו והוסיפו עוד כהנה וכהנה, אלא באומדן מדויק,

ולא מצאו בו רק זה.

נו, אנחנו יכולים לבודד ככה את הדברים?

איפה אנחנו ואיפה מה שהתורה מבקשת מאיתנו?

אבל אנחנו בנים, בנים לקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו שאכן אנחנו נשתדל מאוד להגיע לזה, ועוד יותר מזה. והלכת בדרכיו.

הקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו שנהיה דומים לו.

זה אלי ואנווהו ואנווהו ואני הוא.

אנחנו צריכים להיות דומים לשם יתברך.

מהו חנון, אף אתה חנון, מהו רחום, אף אתה רחום,

מהו גומל חסדים, אף אתה גומל חסדים.

חובה עלינו והלכת בדרכיו.

אז אנחנו צריכים להשתדל בכל מה שאפשר

לעשות הכול.

מצב השעה היום בדורנו, יהודים יקרים.

אנחנו נמצאים במצב לא קל בכלל.

אנחנו מאוימים מסביב על ידי מאות מיליונים של שונאים ואויבים שרוצים לכלותנו,

ולא רק בכל דור ודור.

אני לא יודע אם היו כל כך הרבה סביבנו שרוצים לכלותנו כמו בדור הזה.

וסכנה גדולה נשקפת מאיראן.

יש שם איזה אחמדי ניג'אד אהאד,

שרוצה לא פחות מפצצה אטומית אחת עלינו, לפחות ככה על הפתיחה.

והסורים, אם לא היו מורידים להם שם את הכור,

אז הם היו כבר מוכנים תוך שנה, פחות או יותר,

כבר לשחרר לנו ככה איזה משהו קטן,

משהו מלוכלך קוראים לזה, פצצה מלוכלכת.

ובלאדן גם כן זומם עלינו מאוד.

בקיצור, לא חסר כמה אוהבים.

וגם אלה שנראים אוהבים,

לא כל כך אוהבים,

משום שהם אינטרסנטים, וברגע שהאינטרס ייגמר להם,

אז אנחנו נהיה בדיוק בצד הלא נכון.

וכידוע, כתוב במפורש שביחזקאל ל״ח ל״ט

ובזכריה י״ג י״ד שתהיה באחרית הימים,

וזה לא רחוק, מלחמת גוג ומגוג,

ששבעים אומות העולם יבואו נגדנו לכלותנו, שבעים לא פחות.

דהיינו, כל העולם כולו, כל העולם כולו.

והמדרש מגדיר אותנו ככבשה אחת בין שבעים זאבים.

ומה נעשה במצב כזה?

נסמוך על אולמרט,

על ביבי,

על ברק.

כבר עברנו אותם כברת דרך, לא?

אולי עגל דיידמק.

עכשיו הוא יהיה עם שלושת הזקנים החדשים?

הוא אומר שהוא לא מתנגד.

הם יסכימו שהוא יהיה שר? הוא לא מתנגד.

הוא לא מתנגד.

יש כמה לא יתנגדו, אם כמה מיליונים הוא יעביר להם גם. לא יתנגדו, גם.

הוא לא מתנגד.

מאוד צנוע.

אבל אנחנו במצב לא טוב. נו, מה אתם אומרים? איך אנחנו נגן על עצמנו?

איך נגן על עצמנו? קשה, קשה. בעיה רצינית.

יש פטנט

כתוב מזמן, לא מהיום.

רק אנחנו לא מאמצים אותו. הקב' ברוך הוא אומר, הכל תלוי רק בדבר אחד.

בתשובה שלכם שובו אליי, ואשוב אליכם.

זה הכל.

כל הסוד

של הגאולה שלכם זה תשובה. אין ישראל נגאלין אלא בתשובה.

אתם רוצים לגאל?

בבקשה, תרימו את הכפפה,

קבלו על עצמכם תשובה,

ובעזרת השם יתברך אני גואל אתכם.

זאת אומרת,

אנחנו, למרות שיודעים את הסוד,

לא עושים הרבה בשביל זה.

אז חשבתי, מה ניתן לעשות בשביל לקרב את הגאולה במהירות?

אז אני מצד עצמי משתדל, רץ פה ושם 30 שנה ככה, ימינה ושמאלה,

ומשהו זז בעולם.

משהו זז.

אבל כנראה זה עוד לא מספיק, צריך עוד קצת.

אבל עכשיו יותר קל.

כשהיה לי בעל תשובה ראשון,

ראשון, לקח לי שלושה חודשים,

שלושה חודשים להחזיר אותו בתשובה, מה זה לעשות?

אחזיר אותו בתשובה, עד שהוא שם כיפה.

הייתי צריך לקבל אותו לשבת אצלי, ולשיר איתו,

ועד שהוא שם כיפה, עלה לי הרבה כסף.

ובסוף הוא שם כיפה, וברוך השם, ריחם עליי. אמר לי, אבל תשמע, אם אתה תלך ככה שלושה חודשים על כל בן אדם, מתי תגמור?

אמרתי לו, לא, עכשיו זה יותר קל. למה?

אני אקח חצי, ואתה חצי.

אז יהיה יותר קל.

אני אחזיר עוד אחד,

אז יהיה לי רבע.

ואתה עוד אחד, רבע, וככה אנחנו, טקטק, נגמור את הכול.

התוכנית טובה, רק אני נשארתי לבד.

אבל עכשיו יש לי עצה יותר טובה.

בואו נראה אם אתם מרימים אותה איתי ביחד.

העצה היא פשוטה. יש היום מיליון בעלי תשובה.

מיליון בעלי תשובה זה מספר שעוד לא היה בהיסטוריה היהודית, למעט בדור חזקיה המלך,

שהוא גרם שכולם ידעו את השם למקטנם ועד גדולם תוך שלוש שנים.

אבל הוא לא אחזיר אותם בתשובה.

פשוט לימד אותם תורה. אבל להחזיר בתשובה מחילונים גמורים, מאפיקורסים,

מיליון?

לא היה דבר כזה.

והנה יש, אז זה דור התשובה.

אז אנחנו קרובים גם לגוג ומגוג וגם לתשובה.

אז בואו נשיג אותם.

למה צריך לחכות שיפציצו אותנו ואחר כך אנחנו מהפחד נצעק?

למה לא לפני?

מה העצה הפשוטה?

יש מיליון בעלי תשובה

ויש עוד מאות אלפים של דתיים,

חרדים,

יש?

מאמינים?

יש.

פשוט מאוד, כל אחד יקבל על עצמו שתוך שנה אחת הוא מחזיר עוד יהודי בתשובה.

אם כל אחד יקבל על עצמו להחזיר יהודי אחד בתשובה,

בשנה הבאה אנחנו שני מיליון.

אם נביא לקדוש ברוך הוא מיליון בעלי תשובה בשנה,

אני מבטיח לכם, אנחנו נגאלים.

אתם מוכנים להרים את הכפפה?

לא מוכנים, אה?

מוכנים או לא מוכנים?

מי שמוכן שירים את היד נראה.

נו?

נו?

איפה?

זה קלטות וידאו חינם.

קחו, תחלקו, תראו, תעבירו, כל קלטת זה יהודי.

יהודי, הנה יש לכם אלפים של וידאו.

תחזירו יהודים בתשובה.

לצפות ולהעביר, לצפות ולהעביר.

כל יהודי מחזיר יהודי,

בעזרת השם נגאלים.

בזריזות, אנחנו עוברים לשלב של השאלות.

למי שיש שאלה, להרים את היד, ניתן לו מיקרופון

וישאל שאלה.

כן, רבותיי,

למי שיש שאלה, בבקשה.

אני רק רוצה להודות לקהל הגדול שהגיע לפה היום, למרות שיש משחק של מכבי.

אבל כנראה שמי כמוך באילים השם יותר חשוב.

לך יש שאלה?

לך?

תן לו שמה שורה ראשונה.

בבקשה.

הרב. תעמוד, בבקשה.

אני שואל במקום חבר שלי, הוא קצת מתבייש.

אתה שואל בשם חבר שמתבייש, כן.

הוא שואל איך אתה יודע שהגוגוג הגיע עכשיו?

איך אני יודע שהגיע? עוד לא הגיע, אבל זה בדרך.

איך אתה יודע? מאיפה ה...

תראה,

כתוב ביחזקאל ל״ח ל״ט שיהיה רעש גדול על נטמת ישראל,

ורעשו מפניי דגי הים ועוף השמיים ואימת הארץ, ונפלו המדרגות ונהרסו ההרים.

בקיצור, יש תיאור של פצצת אטום על ישראל,

וזה יהיה אחרי שישראל יגיעו לאדמתם פה בארץ ישראל.

התיאור הוא בארץ ישראל, שם מתואר גוג ומגוג, שהוא יבוא עם כל חילו ויילחם בירושלים ועל ירושלים.

והיום אתה רואה שכולם מדברים על ירושלים ולא מוותרים על ירושלים,

ואתה רואה שכל העולם נגדנו.

נשאר לנו רק כרגע, כאילו, במירכאות, את ארצות הברית, שגם הפנתה עורף והפכה את ציר הרשע לציר השלום,

וציר השלום לציר הרשע.

כל רגע מתחלפים, זה תלוי בסיבובים של קונדי ושל בוש.

אז הם קובעים, אתה מבין, מתי כן, מתי לא.

בקיצור, המצב לא טוב.

והזמן,

יש גם זמן,

ואנחנו נמצאים בסוף הזמן.

הדור הזה זה דור התשובה, כמו שכתוב בפרשת ניצבים.

ושבת עד השם אלוקיך,

וכתוב שתהיה עת צרה ליעקב ממנה יבשע.

ואתה יודע, היום כולם מדברים איתך רק בפצצות אטום, בפצצות גרעין, אף אחד לא מדבר על משהו אחר.

ואם אנחנו במצב היום שטילים עפים עלינו, אתה מבין, ואנחנו שותקים,

ולא עושים שום דבר, או לא מסוגלים לעשות הרבה,

אז המצב שלנו קשה. מי שזוכר את ההרצאות שלי מלפני עשרים שנה,

עוד לפני שהתחילה האינתיפאדה הראשונה,

וכשהתחילו עם סכינים באוטובוסים,

אז אמרנו, עכשיו זה סכינים,

אחר כך זה יהיה אקדחים,

ואחר כך תת-מקלעים,

ואחר כך ככה, ואחר כך ככה, והנה, אתה רואה, כל מה שאמרנו התקיים.

קלטת משנת תשעים ושתיים, שלום עם ערפאת,

שאמרנו בשנת תשעים ושתיים שהשלום עם המחבלים לא התקיים, ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים,

ערם אחד צנאה תטע עליכון כנחל מגבר,

שזה ילך ויתגבר מעת לעת,

ולא יהיה שלום עם המחבלים לעולם.

זה נאמר כבר בשנת תשעים ושתיים.

יש לי קלטת שנקראת אם המלחמות,

שבה יש ציטוטים מההרצאות שלי במשך השנים,

שאמרנו את הדברים לפני שהתרחשו, וכולם מתרחשים.

צריך לחוש את מה שקורה בסביבה,

להכיר את הפסוקים בתורה ולחבר אחד לאחד.

אתה יכול לתת לו פה איזה הוכחה קטנה, איזה משהו לתאריך.

תאריך? משהו מהתנ״ך. אוי ואבוי, אם הייתי יודע גם לא הייתי אומר לך.

הוא עושה כזה ככה, כאילו לא מספיק. תהיה מוכן, תהיה מוכן, בקיצור. תהיה מוכן.

לא, הוא אומר כאילו הוא לא מספיק.

אז לכן אני ממהר. אתה מבין? מחלק קלטות, רוצה להגיע מהר, כמה שיותר אנשים ינצלו, כמה שאנשים יותר יתקרבו,

ולהקטין את הסכנה, ובעזרת השם, נקווה.

אתה יודע, אנחנו לומדים כל יום מדרש תהילים, שוחר טוב.

דוד המלך כל כך הרבה דיבר על גוג ומגוג ועל מלכות אדום,

ואיך הקדוש ברוך הוא ישלם לה.

זה לא יאומן. כל כמה מזמורים, הוא יושב על זה ומדבר, מדבר, מדבר.

תקרא, אתה תדהם.

דוד המלך, עוד לפני שהיה ארבע גלויות, אמר כבר את הכול מראש בתהילים.

תהיה בריא.

כן.

שאלה נוספת.

הנה, יש בחורצ'יק שם למעלה, קשה להגיע, אבל

בעזרת השם.

חבר שלי קצת, הוא עשה שלוש שנים לצבא, והוא התחזק בזמן האחרון ואמר לי,

שלח אותי לשמוע איזה קטע באינטרנט של הרב.

עכשיו, הרב שם דיבר בעקרון נגד גיוס תצהרה.

אני יודע שזו שאלה ידועה, אבל בכל זאת, אם הייתי רוצה לשאול את הרב משהו,

הרב מביא שם איזה מקור ברמב״ם בשמיטה ויובר לגבי למה לא להתגייס לצבא, פטור לתלמידי חכמים,

אם הרב זוכר.

כן.

אנחנו לא אמרנו שלא להתגייס לצבא,

אמרנו שמי שרוצה ללכת לישיבה או רוצה ללכת לישיבה, הרמב״ם תומך במה שהוא ילך לישיבה.

שאם הבינו אדם את מדעו ורוצה לעסוק בתורה, הרי זה מתקדש קודש-קודשים והוא פטור משרת, זה בסוף אל קודש, מיטבי יובל.

שם זה מובא.

הרב אמר שם, בהלכה קודם, מובא ברמב״ם לגבי שבט לוי, שלעולם לא נלחמו. ככה הרב אמר. נכון.

עכשיו, זה קצת נראה לי לא מדויק לגבי בני לוי,

כי אם נסתכל בתנאיך יש לנו את בניהו בן יהוידע, שהיה שר צבא דוד והיה לוי.

במשנה בסוטה,

לא יודע אם הרב כאילו זוכר,

אז מובא שם לגבי מלחמת רשות,

שהכל יוצאים למלחמה.

מצווה אתה מתכוון.

אה? מלחמת מצווה. לא, מלחמת רשות. כאכול.

באתי קצת מוכן, אני מצטער. למה לא? לבריאות.

ואספו, זה משנה ה', פרק ח'.

אני אקריא.

כתוב ואספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירב ורח הלבב ילך וישב לביתו.

רבי עקיבא אומר הירב ורח הלבב כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה.

מישהו שהוא פחדן בלארז.

רבי יוסי הגלילי אומר הירב ורח הלבב זהו המתיירם מן העבירות שבידו. לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו שיחזור בגללן.

רבי יוסי אומר אלמנה לכהן גדול גרושה והחלוצה לכהן אדיוט.

כלומר אלמנה לכהן גדול כהן מי שלא הבין כהן זה גם לוי אם יש פה הרוב פה דתיים תלמידי ישיבות הם יודעים.

אז כהן שנשא אלמנה שהוא מפחד מהעבירה לא יצא למלחמה זאת אומרת שאם אולי הנושא אלמנה הוא כן יצא למלחמה.

שתי משנות אחר כך במה דברים אמורים? במלחמת הרשות.

אבל במלחמת מצווה הכל יצין אפילו חתן מחדרו

וכלה מחופתה אז רק רציתי להגיד קודם כל לגבי הרמב״ם שם ש...

דבר ראשון, בני לוי כן נוציא למלחמה, יש לנו בני יהודה. קודם כל זה לא חיוב.

ודבר שני,

צריך להבין דבר אחד.

הרמב״ם אומר בהלכה לאחר מכן,

שכל מי שרצה והבינו מדעו פטור,

פירושו של דבר הוא קודש קודשים ופטור, אז הוא פטור.

כל אחד ואחד.

זה אחד.

כל אחד מישראל.

לא רק לוי ולא רק כהן.

דבר נוסף אתה צריך להבין,

שאם אנחנו מדברים על חשיבות של מה שעושים או לא עושים, אז יש כבר תשובה של הרב קוק.

שהרב קוק אמר שאלה שיושבים בישיבה הם עדיפים על אלה שיושבים בחיל,

בקדמת השדה.

וציטטנו את זה באחת הקלטות.

שתי תשובות יש לו בזה,

ובשתיהן הוא אומר שחשיבותם של הלומדים גדולה מאלה של הלוחמים בקו,

ואף עדיפה על שלהם.

אז מה נעשה עם זה?

אני מודה שלגבי הרב קוק, אני הייתי רוצה לראות את המקור.

הייתי באמת רוצה לראות את המקור. אין שום בעיה, ניתן לך את המקור.

אין שום בעיה, ניתן לך את המקור.

בבקשה רק אם אני אחזור שנייה לגבי הרמב״ם בכל זאת מה שהרמב״ם אומר שם לגבי הלכה להיות גמל הוא לא כותב תור למלחמה בצבא

הוא כותב נתקדש קודש קודשים עכשיו אם אנחנו רוצים באמת ללמוד לא יוצא לא יוצא בצבא

לא כתוב לא יוצאים למלחמה כתוב נתקדש קודש קודשים ולא יוצא הקדוש ברוך הוא יזון אותו והכל ואין לו שום מלחמה הוא לא יוצא למלחמה

זה לא כתוב

יש לי פה את הרמב״ם כאילו אני יכול להקריא

אין בעיה, אתה רוצה להקריא? תקריא.

אז אני כן אקריא.

ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי עולם, אשר נתבה רוחו אותו ואבינו מדעו,

להיבדל ולעמוד לפני הקדוש ברוך הוא, לשרתו ולעבדו ולדע את השם,

והלך וישר כמו אשר עשהו אלוהים, ופרק מאול צווארו על החשבונות הרבים,

אשר ביקשו בני אדם, הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהיה השם חלקו ונחלתו לעולם ולמי עולמים ויזכו לו בעולם הזה. ועל מה מדברות ההלכות קודם?

לגבי צבא.

נו, אז על מה אנחנו מדברים? על מה זה נתקדש קודש קודשים? הרי זה נתקדש, זה מה שהוא אומר. אז הוא פטור מהכל, הוא קודש קודשים, וכמו שיש. אבל ההלכה יב שם אומרת, ולא עורכים מלחמה, מה שאמרנו על בני לוי,

ולא הולכים מלחמה ולא נוחלים ולא זוכים לעצמם. נו, אז מה אתה רוצה? אם אנחנו רוצים ללמוד, נכון,

אז זה לא רק, אז כל התלמידי הישיבות, לא רק שלא הולכים לצבא. נכון, כל מי שלומד בישיבה ומתעסק הרי הוא קודש קודשים, והם לא הולכים למלחמה וכולי, כמו שאתה מבין. אז הם גם לא הנחלו נחלה, כמו שאמרנו, למה אנחנו לוקחים רק את החלק הזה?

כן, הם לא נוחלים נחלה, מה אתה רוצה שאני אעשה? תלמידי חכמים היום לא נוחלים נחנה? ומי זה?

עוד דבר. אבל זה מה שאומר הרמב״ם, לא אני.

אז למה שתלמידי חכמים היום בישיבות, למה הם נוחלים נחלה? תשאל אותם, אבל מה כתב הרמב״ם?

הרמב״ם כתב את זה, ואתה רוצה ללמוד ממה שהם עושים. אנחנו מדברים על הרמב״ם, אז הרמב״ם כתב את זה במפורש.

מה לעשות שהוא כתב? אני לא אשם.

אין בעיה.

הוא לא...

לא נורא. עוד דבר אחד, עכשיו שאלה, אם הרמב״ם באמת היה רוצה לכתוב את זה,

יש ספר הלכות מלכים,

למה הרמב״ם לא כותב את זה בהלכות מלכים?

דרכו של הרמב״ם לסיים בדברי מוסר כל ספר,

וזה בדיוק מה שהוא עושה פה.

עוד דבר אחד, מי זה בכלל תלמיד חכם בדורנו?

אביר הלכה בהלכות צניעות אומר תלמיד... להלכה אין היום תלמיד חכם בדורנו. אז מי זה תלמיד חכם, תלמיד בשיעור א' בישיבה? בשיעור ב'? הבאתי לך את הרב קוק שאמר את הדברים, מה אתה רוצה ממני עכשיו?

אתה תסתדר עם הרב קוק?

אני מאוד מסתדר, מסתדר ברוך השם. אז אני אביא לך את זה, אתה תראה. הייתי רוצה לראות את זה מאוד. אין שום בעיה.

עכשיו, בסדר.

תהיה בריא.

כן,

עוד שאלה?

רציתי רק להגיד שפשוט מקפיאים אותנו.

אין כאן בנייה ביישוב,

ומדברים על פינוי, ומפחידים אותנו, ואין דור המשך,

ואנחנו לא יודעים מה לעשות. בונים כל מיני קונכיות לשים ילדים, זוגות שמתחתנים.

ואיך אפשר, זאת אומרת, להגיע למצב שהיישוב יתמלא ותהיה בנייה,

בעזרת השם?

איך אפשר? עוד לא קיבלתי מינוי ממשרד השיכון.

אבל יש אפשרות לפתור את הבנייה. אם רוצים להתרבות, אף אחד לא מונע ממך.

אין איפה לשים את הילדים. תראי, גם אני רוצה להתרחב בבני ברק, ולא נותנים לי אפשרות בנייה.

אפילו להוסיף סוכה לא נותנים לי.

ברגע שאנחנו בונים, מפנים אותנו, והערבים מתנחלים חופשי, אם זה בגליל,

אם זה בעומר. זה באמת לא בסדר.

באמת לא בסדר. ואנחנו יושבים בשקט, לא עושים כלום. אבל זו הממשלה, את מבינה?

זו הממשלה, מה נעשה? אז מרימים ידיים.

לא? מה פתאום?

למה את צריכה להרים ידיים? איך פותרים את הבעיה?

דור המשך. את רוצה לבנות?

תקחי בחשבון שהם יכולים להרוס.

מה הבעיה? אפשר לבנות, אבל צריך לקחת בחשבון שהם עושים מה שהם רוצים.

אתם רוצים באמת לבנות?

אתם רוצים להתרחב?

תחזירו יהודים בתשובה, תבוא הגולה, והכול יהיה בסדר.

טוב, כבוד הרב,

רציתי רק להוסיף למה שנאמר בינך ובין התלמיד החכם,

שאי אפשר להתקיים בלי תלמידי הישיבה,

ואי אפשר להתקיים גם בלי החיילים שלנו.

הנה, קיבלת מחיאות כפיים.

אתם יודעים מה כתוב במלחמה האחרונה?

השם יילחם לכם ואתם תחרישון.

כי במלחמה האחרונה לא יועיל שום דבר.

אין צבא בעולם שיכול להילחם נגד כל צבאות העולם.

אין צבא כזה. לא היה כזה ולא יהיה כזה.

כשהיה חזקיה המלך,

ובאו 370 מיליון איש מצבאות העולם, צבאות סנחריב, לצור על ירושלים,

אז לחזקיה המלך לא הייתה אפשרות אפילו להתגונן.

מה הוא עשה? הוא אמר לה, הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אני קיימתי את חלקי,

אתה תקיים את חלקך.

מה אתה אמרת בתורה, אם בחוקותיי תלכו, נכון?

אני קיימתי, אם בחוקותיי תלכו. תוך שלוש שנים דאגתי שכולם ילמדו תורה, יעסקו בתורה, יכירו את התורה.

עכשיו אתה תקיים את השאר, ושכבתם בעין מחריד, וחרב לא תעבור בארציכם.

והקדוש ברוך הוא קיים את השטר.

שלח מלאך אחד

והיכה במחנה סנחריב, והרג 185,000 ראשי גייסות.

בלילה אחד

הוריד את כל ה-370 מיליון האלה.

מי עשה את זה? הקדוש ברוך הוא.

כשעם ישראל הגיעו לים,

ומשה רבנו התפלל לקדוש ברוך הוא,

מה אמר לו הקדוש ברוך הוא?

דבר אל בני ישראל ויסעו.

מה תצעק אליי?

דבר אל בני ישראל ויסעו.

למה?

השם ילחם לכם,

ואתם תחרישון.

אני לא רוצה בכלל שאתם תתפללו אפילו.

שתתפללו אני לא רוצה.

ככה אומר הזוהר הקדוש.

תיסעו מהמצב שבו אתם נמצאים.

אני לא רוצה את ערותא דלתתא, אלא מלמעלה.

והקדוש ברוך הוא הנהיג אותנו בהנהגת הייחוד,

כמו שמביא על זה הרמח״ל רבי משה חיים לוצטו, זכר צדיק וקדוש ברוך הוא, בדעת תבונות,

שזו ההנהגה התכליתית, הנהגת הייחוד,

שהקדוש ברוך הוא אומר, בלי שום התערבות שלכם כלל וכלל,

ואני אביא את המצרים לכדי תביעה. אתם לא תעשו שום דבר.

יש מצבים שהקדוש ברוך הוא אומר, לא יועיל, לא כוח, לא זרוע, שום דבר לא יועיל. רק אני.

ובמצב שאנחנו צפויים אליו,

שום דבר לא יועיל.

רק הקדוש ברוך הוא, ואנחנו אומרים את זה כל בוקר,

אין נקמות השם, אין נקמות הופיע. ינשא שופט הארץ, אשר גמול על גויים.

הקדוש ברוך הוא עתיד ללבוש פורפירא דילה,

את החלוק שלו,

שהוא אדום מגוויותיהם של ישראל, שנרצחו ונטבחו במשך אלפי שנים על ידי כל הגויים.

הקדוש ברוך הוא אומר,

אני אפרע מהם, לא מישהו אחר.

אז

במצב ההוא ודאי אנחנו לא נצטרך שום דבר,

רק עזר אלוקי.

כי עת שרה ליעקב וממנה ייבשע ואין לנו בלתו יתברך שהוא המסייע גם אם יש לנו צבא.

יש צבא.

נו,

היה צבא עכשיו?

ירו טילים מעל הצבא.

ירו או לא ירו?

יורים עד היום.

זה מועיל?

מה מועיל?

אם לא נהיה קשורים לקדוש ברוך הוא,

לפייס את הקדוש ברוך הוא,

לא יעזור, הוא משתמש בהם נגדנו.

זאת אומרת, אנחנו צריכים להתקרב לאבא שבשמיים. נעשה מה שהוא רוצה,

הוא יסדר את הכל.

הסברתי.

יש פיגועים, פיגוע ועוד פיגוע ועוד פיגוע, ברוך השם, עכשיו

אין כל כך, אבל

כשהיו הפיגועים, אמרתי, איך עושים דבר כזה? מה קרה?

כלב רודף אחרי בן אדם.

הבן אדם מכה אותו, הכלב פצוע,

הוא נהיה יותר עצבני, נובח יותר, אכזרי יותר, מופרע יותר.

הכלבה שומעת שעשו ככה לכלב, לבעלה,

אז היא באה גם כן.

ואחר כך הילדים שלו, ואתה מרביץ להם, באים עוד יותר.

אמרתי, זה בדיוק המצב.

פיגוע אחד, עוד פיגוע,

אנחנו פוגעים בהם בחזרה, באים עוד כמה כלבים, נהיה עוד יותר בלאגן,

נהיה עוד יותר פיגועים.

איך מפסיקים את הכלבים האלה? מה עושים איתם?

את יודעת מה העצה?

אם אנחנו מכירים את הבעל של הכלבים,

צריך לשכנע אותו שייקח את הכלבים מאיתנו.

אם אנחנו נגיד לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, שלחת לנו את אלה? תשחרר אותנו מאיתם.

הוא אין לו בעיה.

הוא אומר להם איזה מילה ככה, פספספספס,

כולם יושבים?

הם לא יעשו כלום.

אבל אם אנחנו לא שומעים,

הוא אומר לו, סיבו, סיבו, סיבו.

ואנחנו סובלים.

אז אם יש קשר

עם הקדוש ברוך הוא, אנחנו לא צריכים לדאוג שום דבר. אם אנחנו רוצים להסתדר עם כל הכלבים, יש פה מיליונים, מיליונים.

אם הם יתרמו כל אחת שלוש יריקות, אנחנו טובעים.

כבר מזמן, חמש עשרה שנה,

אמרתי, אם מיליון מוסלמים צועדים לכיוון פה, מה תעשו?

מה תעשו?

הנה 250 אלף פרצו את החומה עם מצרים.

מה יכלו לעשות המצרים? שום דבר.

את יודעת מה זה מיליון?

שתי מיליון? חמש מיליון? צועדים קדימה. מה, תרססי אותם?

מה תעשי?

חסד השם

שהוא עושה סכסכתי מצרים במצרים,

החמאס לא מסתדר עם הפת״ח, בן לאדן צוחק על החמאס,

ההוא צוחק על זה, זה הלאה,

אף אחד מהם לא מסתדר. אם הם היו מסתדרים,

אוי ואבוי.

אם לא הקדוש ברוך הוא מסכסך אותם,

אנחנו היינו אבודים.

אבל רק חסד השם שהוא עדיין נותן לנו להתבונן.

אי אפשר להשמיד מיליונים, מאות מיליונים מסביבנו, אי אפשר.

אי אפשר, הם מטורפים.

אבל זה חסד. תראי איך אנחנו במפה, רצועה כמו עניבה קטנה, קטנה, חצי עניבה,

לא עניבה שלמה, חצי,

ותראי מסביב כמה שטח שהם יושבים,

איך אנחנו חיים פה בכלל.

זהו.

אז למה לחיות על נס?

בואו נעשה מה שקדוש ברוך הוא אומר,

ולא צריך נס, על בטוח, הוא אומר,

ככה תעשו וככה יהיה. את יודעת מה אומר הקדוש ברוך הוא?

אומר רבי שמעון בר יוחאי, הוא אומר,

אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים. אומר הקדוש ברוך הוא, אני חבוש,

אני כבול על ידי מידת הדין,

אתם עושים קטרוג לעצמכם.

צור ילדך תשי, אתם מתישים כוח של מעלה.

תנו עוז לאלוקים, תנו עוז לאלוקים למידת הדין,

כדי שאני אוכל לפדות אתכם.

אבל אני אסור.

למה? יש דין.

והם מקטרגים.

אתם רוצים שאני אחלץ אתכם? שחררו אותי קודם.

אם תראו לי שאתם חוזרים בתשובה, יהיה לי במה לסתום את הפה למקטרגים.

עם ישראל היו במ״ט שערי טומאה במצרים.

עוזה המלאך של מצרים אמר, הללו עובדי עבודה זרה, הללו עובדי עבודה זרה, הללו מגדלים בלורית,

הללו מגדלים בלורית, הללו מושכים מעורלה, הללו מושכים מעורלה.

לא היה אפשרות להציל את עם ישראל. היה צריך לתת להם שתי מצוות של מסירות נפש

בשביל להציל את ישראל. אלמלא הן אי אפשר לצאת.

אחת,

זה לקחת את האלוהים של מצרים

ולשחוט אותו ולשים אותו על המנגל לעיניהם,

להכחיש את כל התרבות המצרית,

את כל האמונה המצרית, תוך סכנת נפשות,

ולמרוח את הדם על המשקוף והמזוזות,

להתגרות בהם,

להראות שאנחנו בוטחים בשם.

ודבר שני, צריכים לעשות ברית מילה לפני שיוצאים למדבר, שזה סכנת נפשות בפני עצמה.

לא מדובר על בני שמונה ימים,

מדובר על אנשים גם מבוגרים וזקנים.

ולצאת למדבר.

אומר הקב' ברוך הוא שתיים, תכחישו את כל התרבויות הזרות

ושתיים תקבלו עליכם עול מלכות שמיים ודם.

בדם בריתך

שילחתי אסירייך מבור, בדמייך חיי,

בדמייך חיי.

אם אנחנו נכחיש את כל התרבויות הזרות

ונקבל עול מלכותו יתברך עלינו בתשובה,

הקב' ברוך הוא גואל אותנו את הגאולה האחרונה.

אבל אנחנו עדיין מתפנקים על אמריקה, על המערב, על התרבויות הזרות.

אנחנו נהנים מהתרבות הקלוקלת.

אם נתנתק מזה ונקבל עול מלכות שמיים כמו שהשם רוצה,

על המקום הקב' ברוך הוא גואל הוא מחכה,

מחכה בנרות,

מתי נעשה זאת.

אבל כנראה שאנחנו עדיין לא כל כך מוכנים, אז מדי פעם

הוא מראה לנו שלא משתלם.

אם חשבתם שתחיו חיים טובים, מסודרים, שקטים והכול בשעה שאתם מתרחקים,

אז הוא מזכיר לנו את זה.

היה אצלי ראש עיריית אנטבה,

סטפן קבויה.

שאלנו אותו מה קרה מאז מבצע אנטבה לעכשיו.

במבצע אנטבה הייתה הצלחה אדירה, היה משהו משהו.

האם אתה חושב שזה יד ההשגחה,

או שזה היה פשוט מאוד היכולת המבצעית של צה״ל

אתם יודעים מה הוא אמר?

הוא אמר שזה היה יד ההשגחה.

שאלנו אותו, למה אתה חושב?

אז הוא אומר, פשוט מאוד.

אם יוני לא היה מת במבצע,

היו אומרים שצה״ל ניצח, צה״ל הצליח.

אבל הקב' ברוך הוא, מה עשה?

גרם שהמפקד לא יצליח לחזור,

ובזה הראה שהוא הביא את ההצלחה ולא המפקד.

זה מבט

של אדם שהוא גוי,

ואין לו לכאורה שום קשר למה שאנחנו מדברים.

שאלנו אותו מה השתנה מאז להיום, למה עכשיו יורים עלינו טילים ואנחנו לא יכולים לעשות שום דבר?

הוא אמר, אני לא רוצה להגיד לכם.

אבל אם אתם שואלים, אני רק אגיד לכם.

כשאתם מתרחקים מהקדוש ברוך הוא, אז הוא מעורר אתכם.

כשאתם מתקרבים,

הוא מסיר ממכם את הסכנות.

זה אומר גוי,

שחור עום,

והיהודי הזה, אני קורא לו,

היהודי הזה הוא גוי,

ממש כמו יהודי מדבר.

כשאתה רואה את הכל,

זה לא היהודי של אדם כזה,

זה היהודי המנהל.

כי כשאתה רואה,

האחרון של נתניהו, כשהוא היה נתניהו,

הוא היה נפגע.

כן.

אם זה לא היהודי המנהל,

כל הכבוד היה נפגע.

בגלל שהייתה איזושהי זכויות.

אבל איך הוא החליט את האחרון של האנשים?

ואני חושב שהמנהל של נתניהו הוא בראש

איזו הביאה שזה היהודי המנהל.

אם זה היהודי המנהל, אפילו נתניהו לא היהודי.

אבל בגלל שהיהודי המנהל,

אתה יכול לראות שהוא רוצה לבחור את האחרון,

אבל זה היהודי המנהל כאילו שהוא

שמבו

שזה אני שהיהודי לך.

זה היהודי המנהל,

אני חושב שזה היהודי המנהל.

אם זו הייתה הצלחה משלמה, זה לא היה כאילו אפשר להתייחס לשם. רק בזה שהוא שהוא קורבן...

אם נתניהו היה נשאר בחיים עם אחד תרגיל, זה נתניהו ייצח.

זה משנה מאנו.

יד אדם.

יד אדם.

תגיד לו רק שזה לא היה שביל אחד, זה היה שתיים עשרה.

בשביל כל שבט לבד.

כל שבט לבד.

האופציה הראשונה מאוד מאוד חשבתה בכל מקום ובכל מקום כלולד.

אבל

עכשיו אתה רואה את האינטאבה,

אתה רואה את אותה שגם ישראל נפגש איתך לפני חזבאללה ולנדבנון ואיתך לפלסטינים ומסיירים מאוד פרימיטיביים,

קרעים את אשקלון וקרעים את סדרות.

מה את חושבים האלה בין האינטאבה האינטאבה

וישראל,

ישראל יום וישראל עכשיו.

מה עושים את ההחלטה?

מה עושים את ההחלטה?

אני לא רוצה להגיד מה עושים את ההחלטה,

כי

יהוד הוא דבר אחרת.

אתה יודע,

יש זמן

כשגות אמרו לאזרעיסטים

שכאשר אתה עושה את הדברים

אני אשמח לך.

אם אתה מוסיף

לך

אני גם אשמח לך.

כשאתה תלך אליי, אני אשמח לך.

זה המדינה של השם עכשיו,

כי

לדבר הכול יש כל הדבר.

ואני רוצה להשתמש בזה.

אתם מתרחקים?

אז הקדוש ברוך הוא

מקרב אתכם אצלו על ידי הטילים האלה.

נו,

אנחנו היינו צריכים להבין את זה, לא?

יש איזה הורים שמלקים את הילדים שלהם

על לא עוול בכפם? יש דבר כזה?

אלא מאי?

הקדוש ברוך הוא רואה

שאנחנו לא כל כך חפצים להתקרב כל כך.

אז מדי פעם הוא נותן לנו איתותים.

אם נבין מהר, נרוויח.

לא נבין מהר, אז זה ממשיך, זה רק מתרחב.

כן.

עוד שאלה?

הנה הבחור שכאן.

כבוד הרב,

רציתי לשאול שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן.

איך חס וחלילה שיגיע הזמן ושאני אמות,

אז אני אדע שבעצם יהיה משהו שאחרי ולא,

ואני לא כאילו,

איך אני אדע שיש את המשהו של האחרי?

קודם כל אתה תדע את זה אחרי.

ובטוח שתדע.

ואם הכנת את עצמך ויש,

אז הרווחת.

אם לא הכנת את עצמך ויש, הפסדת.

אם לא הכנת את עצמך ואין,

לא הפסדת.

עכשיו השאלה, מה כדאי?

כדאי להכין או לא כדאי?

אתה חי פה 70 שנה, ואם יש, זה נצח.

מה אתה אומר?

על נצח כדאי להמר שיש או אין?

יש.

שיש. תמיד כדאי, נכון?

ובפרט שאתה לא צריך להיות בהרי ההימלאיה ולהיות פקיר.

אתה יכול לחיות טוב, יש לך כיפה בלי עין הרע, מכסה את רוב הראש,

אתה נראה טוב.

שבת, אוכלים, שותים, שרים,

נפלא, מתפללים,

מפצעים פיצוחים.

זה לא רע, נכון?

להניח תפילין זה לא מסובך.

נכון? פחות ממכון כושר.

נו,

אז מה הבעיה?

להכין קצת סידה לדרך,

ואחרי כמה שנקצב,

מיד רואים מה קורה.

אבל יש איזה משהו כאילו שיכול להיות... בטח שיש.

יש חמש הוכחות מדעיות,

שהן לא אמורות להגיד את זה, אבל אין להן ברירה,

שיש חיים לאחר המוות,

כגון מתים קליניים,

סיאנסים,

הפנוזה,

גלגולי נשמות,

ילדים אוטיסטים.

תיכנס לאתר האינטרנט שלנו, תראה סרט שנקרא מבראשית, אולי חילקו פה חלק,

ושם תראה שלוש שעות ורבע הוכחות כאלה.

כדאי להתכונן.

עדיף. עדיף, אוה.

אתה רוצה אולי ציצית כבר?

עדיף.

עדיף.

הנה, כבר עוד אחד עשינו עד לשנה הבאה.

נשאר לכם קצת.

999-1999.

בוא, בכבוד מוטי, בוא.

אשריך תזכה לגדול בתורה ובירת שמיים.

אתה תושב המקום?

לא. מאיפה באת?

שוהם. שוהם. וואי, וואי, וואי.

זה,

זה,

זה בחור שקול כמו עשרה.

שוהם, יא חביבי, והם יסכימו להכניס אותך בחזרה?

תגיד להם שקיבלת שכפץ.

בהצלחה, מוטי.

כן, יש לך חברים גם אולי?

גם בן אדם שלובש ציצית יכול לקבל ממך ציצית, או רק מי שלא לובש ציצית?

אם הוא רוצה לשבת, על העני או על הרסי?

אז אני בא לקבל.

יאללה, בוא, ברוך הבא.

הנה, עוד יהודים באו.

רק שומעים מצוות? כולם באים.

חזק וברוך.

אתה רואה מה עשית?

הנה מותג.

תזכה למצוות.

כן?

תהיה בריא.

לא, שיספיק.

כן, תזכה לגדול בתורה ורד שמעון. אמן, כן יהיה רצון.

כן, יפה מאוד.

אחד מבקש, רבים זוכים.

כן, יש לך שאלה שם?

הנה בחורצ'יק על המדרגות,

ואחרי זה בחור עם זקן ארוך.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

במחילה, כבוד הרב, יש לי שתי שאלות.

אני מקווה שנוכל לקצר.

קודם כל, שאלה ראשונה שדי מעסיקה אותי כמה זמן,

זה שיש לנו מצווה בתורה לשים עלינו מלך.

עכשיו, אני לא יודע בדיוק, לא הבאתי גם את הציטוט,

אבל אני יודע שאנחנו לא יכולים להביא נוכרי גוי, אנחנו צריכים להביא מישהו שהשם בחר בו.

עכשיו, איך זה יכול להיות שבמדינת ישראל בעצם בחרנו,

אם נקרא לזה ממשלה, זה בעצם מלכות,

אבל לא בחרנו מישהו שהשם בחר בו, בחרנו מישהו שהרוב בחר בו, וזה לא איזה מועצת חכמים שלומדים תורה שיודעים, זה כל העם.

אז זה לא אמור להיות בעצם עבירה כמו שהיה בזמן שמואל,

שהם ביקשו רק בשביל התרעומת?

יש לך טענה עליי, או שיש לך טענה עליך?

זו יותר שאלה בעצם לגבי עם ישראל, אם הוא לא עשה עבירה, אולי אפילו לא במודע.

תראה, אני לא בוחר,

אז ככה שאני פטור.

אבל מי שבוחר, בוחר מסיבות אחרות, זה לא מדין מלך,

אלא יש פה איזו מדינה,

והמדינה הזאת יש לה מנהגות כאלה וחוקים כאלה,

והשאלה אם צריך לבחור או לא לבחור. החזון איש לא רצה לבחור בהתחלה,

אבל אחרי זה,

בגלל שהוא ראה שאגודת ישראל החליטה ללכת לבחירות,

וכיוון שהחליטה ללכת לבחירות,

אז

הוא פחד שיראו שהציבור הדתי הוא מועט,

ואז זה יגרום נזק, אז הוא אמר לכולם ללכת לבחור.

והיה רב אחד בשם הרב בנגיס, שהיה אב בית דין בירושלים,

שהוא אמר לו לא לבחור,

והיה רב אחר שהוא כן אמר לו לבחור,

אז שמעו ממנו את שני הצדדים,

שראוי כך וראוי כך.

אז זאת אומרת, זה בדיעבד

מה שנעשה בכל אופן על פי החרדים,

על פי החזון איש וכו', כי ההנהגה לא רצתה בכלל, גדולי ישראל לא רצו להשתתף

בדבר הזה, אבל בלית ברירה נקלעו למצב שבו נמצאים.

יש כאלה שלא בוחרים.

אז מה הרב אומר על זה בסוף? לבחור או לבחור? אבל זה לא רק מבחינה זאת, יש גם בעיה של מינויים, שלא נותנים מינויים לאנשים שהם

לא שומרים תורה ומצוות.

זה עוד דין מהרמב״ם.

יש עוד דין גם שלא נותנים שררה לנשים.

עוד דין מהרמב״ם.

אבל בכל מקום,

אני עושה את מה שאני עושה, ואתה תעשה מה שאתה מבין.

זו הייתה השאלה הראשונה.

השאלה השנייה היא בנושא אחר לגמרי,

היא לגבי החזרה בתשובה שהרב דיבר.

יש לי חבר,

הוא הייתי בישיבה התיכונית,

ובסוף י״ב הוא החליט שהוא לא רוצה להיות יותר דתי.

הוא לא מסכים כל כך לדבר על זה, הוא לא אומר בדיוק מה עבר עליו.

והוא נהיה מאוד מאוד אנטי ברגע שמתחילים לדבר על זה.

איך באמת אפשר לעזור לאנשים כאלה?

טוב, זה תלוי מה עבר עליו, אבל נראה לי שאני מבין מה אתה מתכוון שעבר עליו.

אבל גם שיעבור על אדם מה שלא יעבור, את הקדוש ברוך הוא לא עוזבים, כי בסוף...

בסוף צריך להגיע אליו.

אז זה לא משנה אם אתה ברוגז עם כולם,

אתה צריך להיות שולם עם הקדוש ברוך הוא.

ולא להתנפל על הקדוש ברוך הוא בשעה שמישהו עושה לך מה שלא צריך לעשות.

זה מה שאמרת לו, הוא לא קיבל.

בערך, כן, משהו בסגנון. בסדר.

הוא רוצה להיות

כועס ודווקא על הקדוש ברוך הוא.

פעם הסברתי לאחד,

תגיד לי, אם אתה הולך,

הוא היה לו טענות על דתיים.

הדתיים ככה, הדתיים ככה, הדתיים ככה, אז בגלל זה הם לא דתיים.

אמרתי לו, אם אתה הולך

למכולת ואתה רוצה לקנות לחם,

לקחת את הלחם, אתה רוצה לשלם,

במעל המכולת היה תור, אז הוא צוחק עליך, מה אתה דוחף? מה אתה דוחף את הכסף? תמתין, תמתין.

אז מה אתה עושה? לוקח את הכסף, זרק אותו על הרצפה ואומר, מהיום אני לא אוכל לחם?

או שאתה הולך למכולת אחרת ואומר, אצל זה אני לא קונה,

אני אקנה במקום אחר.

בן אדם, הוא מה שעשה החבר שלך, הוא זרק את הכל, אני לא אוכל יותר לחם.

ההוא לא בסדר,

אל תהיה איתו יותר בחברות.

אבל מה זה קשור לקדוש ברוך הוא? מה מתנפלים על הקדוש ברוך הוא?

עיניים אתה מקבל ממנו עדיין?

אוזניים כן? רגליים כן?

מה אתה מחזיר על זה?

הבנתי אותך?

הבנתי.

תהיה בריא.

כן.

הנשים פה יודעות הכל.

אין שאלות.

הנה בחור פה.

שורה ראשונה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי בבקשה הסבר על הנושא שהאם אחרי 120 שנה אנחנו נפגוש את האיכרים לנו בעולם האמת.

יש קשר בין הנשמות

בעולם העליון.

אבל הקשר הזה הוא בין הראויים לראויים.

זאת אומרת, אם מי שיקר לנו יהיה במקום אחר, למטה,

ואנחנו נהיה למעלה, אז לא יהיה קשר.

יהיה פשוט עשן ביניהם.

זה היה בהומור, החלק הזה.

אתה יכול להרחיב קצת?

תראה,

נשמה של אדם ונשמה של זולתו יכולים להיות בקשר רוחני למעלה,

אבל בתנאי שהם נמצאים בסביבה כזאת או אחרת. דוגמה, מי שנמצא בגן עדן

יכול להיות בקשר עם אלה שנמצאים בגן עדן, אבל ברמה שלו,

במדרגה שלו.

לדוגמה,

מי שנמצא ברמה מסוימת לא יוכל להיות במדרגה של הארי הקדוש.

הוא לא יזכה להגיע לשם.

לא יהיה לו קשר אליו.

הוא לא יוכל להיות במדרגה של רבי שמעון בר יוחאי.

הוא לא יוכל להגיע לאבות הקדושים.

זאת אומרת,

שם אתה יכול להיות בקשר וברמה מול אלה שהם שווי ערך אליך,

ויש לך קשר אליהם, או אין לך קשר,

אתה יכול להגיע אליהם.

בחלק התחתון, אלה שנמצאים למטה,

גם כן יש כאלה שהם יכולים להיות בקשר עם כאלה שנמצאים בסביבתם וכו'.

עכשיו, בשביל זה יש תחיית המתים.

תחיית המתים,

אחרי שיתגלה מלך המשיח,

ארבעים שנה אחרי זה תהיה תחיית המתים.

בתחיית המתים יקומו הצדיקים,

רק הצדיקים.

ואלה שיהיו ראויים לקום,

הם ייפגשו אלה עם אלה.

אבל מה היתרון שיש בעולם שנקרא תחיית המתים,

לעומת גן עדן,

שבגן עדן יש את ההגבלה שאמרתי,

שאתה לא יכול להגיע יותר ממדרגתך,

בעוד שבתחיית המתים

אתה תזכה לראות את האדם הראשון,

את נוח,

את אברהם, יצחק, יעקב, 12 השבטים,

כולם יהיו יחדיו.

אבל בשביל לזכות לזה צריך להתכונן מעכשיו.

אני מבין שאיבדת מישהו ואתה רוצה להיות בקשר,

אל תדאג.

אם היהודי, היהודייה הם במקום טוב, ואתה עתיד להיות גם במקום טוב, אז יהיה קשר.

אבל מה שכן,

מי שנמצא שם למעלה, אתה ודאי יכול לעזור לו

או לעזור לה.

אתה יכול לעזור להרים למעלה, למעלה, למעלה,

וכמובן,

גדול המעשה מן העושה,

אתה יכול גם לזכות מעצם זה שאתה עושה.

ממילא אם תרבה זכויות לך ולה או לא,

אז ממילא אתה תזכה להיות בקרבה.

אבל מה שהכי חשוב זה שתעזור לאותו זה שאתה אוהב או אוהב.

כן?

זה הדבר הכי חשוב, נכון?

אבל אני לא במדרגה שלו. אם אני עוזר לו,

ואיך אני יכול להביא, זאת אומרת, אני עוזר לו,

הוא עולה למעלה.

איך אני יכול להיות במדרגה שלו?

אתה יודע מה המדרגה שלו?

זאת השאלה.

אתה הכרת אותו?

כן. מעשיכם דומים? שווים?

כן, פחות או יותר. פחות או יותר, אז פחות או יותר כן.

עכשיו, אם תעזור לו, אתה גם עוזר לעצמך, כי מי שעושה לאחרים, הוא גם עושה לעצמו.

זה לא שאתה עושה לו ואתה מנותק מזה.

אם אני נותן צדקה לעני, אז אני נותן צדקה, אני מאכיל אותו, אבל אני גם זוכה במצווה.

אם אני מלמד תורה לחברי, הוא לומד תורה ממני, אבל אני גם נחשב שמלמד אותו.

זאת אומרת, אתה לא נפסד, הפוך.

אתה מסייע לשניכם.

מאה אחוז, תודה רבה.

זה העיקר, שתדע, החסד האמיתי זה מה שמפה אפשר לעזור למי שאי אפשר כבר שיעזור לעצמו.

זה החסד האמיתי.

להיות שמה ביחד זה לא החלק המעניין. החלק המעניין זה מפה מה אנחנו יכולים לעשות לזולתנו.

תודה.

בהצלחה.

כן.

כבוד הרב.

כן.

קודם כל אני רוצה לברך את כבוד הרב שהוא הגיע לקרני שומרון.

אמן. והאולם הגדול הזה,

האולם הגדול הזה,

עוד אף פעם אני לא זכיתי לראות אותו כמו שאני רואה אותו הערב, אז ברוך השם.

ברוך השם. יש לנו כאן ישוב טוב, אנשים נפלאים.

אני רוצה לשאול,

בעזרת השם השבוע, מתוך שבח והודיה לקדוש ברוך הוא,

נחגוג את יום העצמאות.

יום העצמאות, שאנחנו נחוג אותו,

אנחנו בתפילה ובסעודה ובשיעור לכל הציבור.

האם כבוד הרב חושב שנכון לומר את ההלל בברכה בתפילה?

תראי, זו בעיה קצת.

אני אסביר לך.

על זה שאנחנו יהודים ונמצאים ביחד

אנחנו צריכים להגיד הלל, על זה שאנחנו חיים אנחנו צריכים להגיד הלל.

אבל יש בעיה קצת עם המדינה.

המדינה, כשקמה, לא התכוונה בדיוק למה שאת מתכוונת או מבינה.

המדינה התכוונה קצת אחרת. המדינה זה לא המדינה,

המדינה לא הקומפלקס הזה אלא ראשי הציונים ששאפו לבנות מדינה לאו דווקא פה לא בגלל חזון אבות הקדושים וכולי וכולי

אלא לתת מפלט לבעיה האנטישמית

אפילו על ידי התבוללות אפילו בכל דרך שהיא אפילו על מיזוג הגזעים ואפילו על ידי התנצרות כמו שרצה חרצל וחבריו

וכן על זה הדרך הם התכוונו למשהו אחר לחלוטין על זה ודאי שאין מה לומר הלל.

פעם הסברנו יש לי קלטת נקראת ציונים במיאמי

אז היה אחד ששאל אותי את השאלה הזאת אבל בהתרסה לא סתם הוא שאל אותה

וקראנו לקלטת ציונים במיאמי כי אמרתי לו אם אתה כל כך כל כך ציוני מה אתה עושה במיאמי?

אבל אמרתי לו תשמע

כתוב מעשה ידיי טובעים בים ואתם רוצים לומר שירה?

זאת אומרת

המצרים הרשעים והארורים

שלקחו את ילדי ישראל

ושמו אותם ביור בשביל שימותו

וששקעו את הילדים בתוך הטיט

ועינו ושעבדו את ישראל

וכשהקדוש ברוך הוא מביא אותם לים בשביל לשלם להם מידה כנגד מידה על מה שהם עשו לבניו

מלאכי השרת רצו לומר שירה

הקדוש ברוך הוא אמר להם

איך אתם רוצים לומר שירה?

מעשה ידיי טובעים בים מי זה המצרים ואתם רוצים לומר שירה?

אז אם המצרים הם כאלה שהקדוש ברוך הוא אומר שאין מקום לומר שירה

אפילו על כאלה

מה נאמר על ילדי ישראל שלמעשה הציונות או הציונים הראשונים רצו שהם ימירו את דתם ולא יהיו יהודים?

חומרי תורה ומצוות מקוריים ואותנטיים כמו שהיה בגלות אירופה

או בגלויות המזרח ורצו להעביר אותם על דת.

על זה ראוי להגיד שירה?

על זה ראוי להגיד הלל?

תראה כבוד הרב, כשאני חושבת על אבא שלי

שהוא שרד את השואה ושהוא הגיע לארץ ובנה את הארץ, אין שום בעיה, אין שום בעיה, אבא שלי היה יהודי ירא שמיים אמיתי

והוא היה מתלבש בבגדי חג

והיה חוגג את יום העצמאות בקדושה, בשיעורים ובסעודה. אני אסביר לך למה. אני אגיד לך למה. ואני גדלתי בבית שיום העצמאות היה חג קדוש. אגיד לך למה. אני גם כן פעם גרתי בבן יהודה בתל אביב והיינו שמים דגל במרפסת.

אבל התבגרתי קצת

ולמדתי מי הייתה ציונות ומה עשתה

ואפילו חיברתי שיר

שיר התשובה למדינה

לרגל השישים שנה.

אני אקריא לכם אותו פה בהופעת בכורה.

אבל אני רוצה להגיד לך דבר, אבא שלך גם אם היה נפלט מהשואה לאמריקה,

הוא היה שר את ההמנון האמריקאי ביום העצמאות האמריקאי אותו דבר, כי הוא הגיע לאדמת אמריקה

והוא חב לאמריקה את ההצלה, לא? אבא שלי לא היה יכול לדבר לאמריקה. לא, לא משנה, אני רק אומר.

זה לא אבא שלך, אבא שלו. הדוגמה לאבא שלי לא מתאימה, בת ארץ ישראל. לא משנה. הנקודה היא, ארץ ישראל זה משהו אחר, מדינה זה משהו אחר.

ארץ ישראל זה ארץ ישראל.

אבל את צריכה להבין,

ויצמן אמר,

ויצמן אמר שהזקנים בשואה יישארו וימותו שם.

אנחנו צריכים רק את הצעירים והנוער.

זאת אומרת, אם נשיא מדינת ישראל הראשון היה יכול להגיד על יהודים שמיליון הוא מוותר עליהם שם,

אז המצב של אלה היה לא הצלה,

אלא בנייה של מה שהם רצו למה שהם רצו.

ואם ראש הממשלה הראשון אמר

שאם הוא יכול להציל שני מיליון

או להציל רק ילדים לאנגליה,

כן?

אז אם היה אפשר להציל שני מיליון לאנגליה ומיליון רק לפה של צעירים, הוא היה מעדיף את החלק השני.

ועוד כהנה שבזמן השואה היו יכולים להציל ולא הצילו.

כי את המדינה לא הקימו בשביל יהודים אותנטיים.

זו הייתה הבעיה. ואנחנו יודעים

מה עבר על בשרנו כשאנחנו הגענו לפה, ואיך המירו את דתנו פה,

התימנים, איך העבירו אותם על דת,

בשיטה

כמו שצריך.

יש סרט שקוראים לו הרצל והציונות, מומלץ לראות אותו באתר שופר.net.

תראו את זה לפני שאתם אומרים הלל.

תחליטו אחר כך אם להגיד הלל.

אבל זו המציאות העגומה, אנחנו לא רוצים בה.

אבל אנחנו, שמשעבדים את ליבנו לעבודת השם,

וחיים באמונה כזאת, במקום כזה קדוש,

ואנחנו בארץ ישראל...

מה זה קשור ל... תגידי, כל יום.

כן, נכון. כל יום. נכון. כל יום.

אבל... אז למה דווקא ביום העצמאות?

בגלל שזה היום של מרבים, כמו שיש... מה מרבים? את יודעת מה רצו פה לעשות?

שאת לא תהיי פה עם כובע, ותלכי בצניעות, ותשמרי מצוות.

זה מה שרצו.

טוב, אז עליי זה לא השפיע. אז על זה את אומרת הלל?

תגידי הלל על הצלה, תגידי הלל על מה שאת רוצה,

אבל על עצם שהחזון הזה היה מטרתו הפוך מזה, על זה לומר הלל?

בואי תשמעי את השיר, ואחר כך תגידי לי אם הוא נכון, בסדר?

איך בגלץ אומרים?

מוקדש לך.

תודה. אני רוצה ברכה ממך.

אחר כך.

מה שלא עשתה המדינה ב-60,

עשתה התשובה ב-30.

המדינה עשתה פירוד,

והתשובה עושה איחוד.

זה הפזמון.

אם תרצו לחזור אלי,

אני אלמד אתכם.

בית ראשון.

הם באו בגלים.

הם עלו בחנפי נשרים.

הם שטו מפולין.

ובמדבר הלכו רגלי.

הם חשבו נגאלים.

אך נהיו נגעלים.

הם באו עם מסורת.

אך נחשבו לנשורת.

מה שלא עשתה המדינה ב-60,

עשתה התשובה ב-30.

המדינה עשתה פירוד,

והתשובה עושה איחוד.

בית שני.

להתיכם בחור היתוך

בדרך

של חיתוך.

הפרד ומשול מהר

בין אב לבן ובת לאם.

במוסדות חינוך ובצבא

ניתנה פקודה והוראה.

כל סימן דתי וסממן

נמחק מהר מן העולם.

מה שלא עשתה המדינה ב-60 עשתה התשובה ב-30.

המדינה עשתה פירוד

והתשובה עושה איחוד.

מבלי לזכור דרכי אבות,

אלפי שנים למחוק החור,

כי הקדמה משחררת לטרף,

מי יוכל למנוע דרך?

חושו מהרו אחים ואחיות,

שכחו תרבות

ומוסר עליון.

יש כעת

סוציאליזם ונפטוניזם,

קפיטליזם ומכניזם.

מה שלא עשתה המדינה ב-60 עשתה התשובה ב-30.

המדינה עשתה פירוד

והתשובה עושה איחוד.

אחר הניסיון המר והנמהר

יודעים כולם

האידיאל נגמר.

שנים של קרע וקיטוב

גרמו חוזים ללא שילוב.

עתה כולנו מבינים

שהתשובה כמאה עדים,

את כולם היא מאחדת,

לאומה שלמה ובלתי נפרדת.

מה שלא עשתה המדינה ב-60 עשתה התשובה ב-30.

המדינה עשתה פירוד והתשובה עושה איחוד.

בית אחרון.

חזון עוועים של יחידים

נמצא מאחור מלא קרעים.

באנו עם הפנים כולנו לפנים

להקביל פני מלכנו מייחלים.

אז התקע בשופר גדול

ובאו העובדים מכל מקום.

רחוקים קרובים כולם בנים.

התשובה מקרבת לעידן ועידנים.

מה שלא עשתה המדינה ב-60 עשתה התשובה ב-30.

המדינה עשתה פירוד

והתשובה עושה איחוד.

ועדיין אנחנו קוראים לכל אחינו בית ישראל להתחבר למכנה המשותף לכולנו,

ואין לאף אחד אפוטרופסות עליו.

זו התורה הקדושה.

כולנו בני אל חי,

וכולנו צריכים להזדרז,

להחיש ולקרב את כולם ולהכיר להם את האמת

ולהתחבר סביב המכנה המשותף.

אחד אלוקינו,

אחת תורתנו ואחד עמנו.

אין לנו משהו אחר.

אם נתחבר, אשרינו.

יישר כוחך.

ברכה.

מה שמך בשם האימא?

קוראים לי רחל בת לאה.

רחל בת לאה,

תזכי בעזרת השם יתברך

לכל טובה וברכה לגדל בנים ובנות מתוך יראה ואהבה לקדוש ברוך הוא,

לעם

ולתורה הקדושה.

אמן. תודה רבה. יישר כוחך.

כבוד הרב, אפשר לשאול שאלה?

כן.

כשאנחנו מאבדים את ההורים שלנו, כשההורים שלנו נפטרים,

מובטלים? נפטרים. אה, נפטרים, כן. הם רואים אותנו מלמעלה? הם רואים בצער שלנו?

לאו דווקא.

לא כל הנשמות

יש להן קשר ואפשרות להיות מחוברים למי שהשאירו למטה.

יש נשמות שכן, יש נשמות שלא,

וזה תלוי במצב של הנשמה שנמצאת למעלה ואלה שנשארו למטה.

זה משתנה, כן.

אבל יש לי עצה בשבילך.

בראם זכה אבא,

הילדים יכולים לזכות את ההורים,

וכמה שהם ייטיבו עם הנשמות שנמצאות למעלה על ידי חזרה בתשובה, שזה הדבר הכי גדול,

כיוון שאם חוזרים בתשובה, אז אפילו אם ההורים אמורים להיות בגיהינום,

הילדים מעלים אותם לגן עדן.

לכן אמר שלמה המלך עליו השלום יסר בנך ויניחק וייתן מעדנים לנפשך.

מסביר הגאון מוילנה זכר צדיק ברכה

שאם אדם מייסר את בנו או בדרך מוסר או בדרך ייסורים בחייו

אז הוא ייתן לו מנוחה לעולם העליון

וייתן אפילו מעדנים לנפשך שנפשו תהיה בגן עדן.

אז זה הדבר הגדול

ובדרך כלל אם מיטיבים עם נשמות בעולם העליון

אז ניתנת להם ברוב המקרים האפשרות לרדת,

דהיינו בחלום או בדרך כלשהי,

כדי להודיע שאכן הם מרוצים.

וזה יתבטא אם הם יופיעו לדוגמה בבגדי לבן

או שייראו מחייכים, שמחים וכולי.

אם הם ייראו במצוקה הם משדרים שצריכים

לעשות למענם למעלה עוד דברים.

כן.

ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב. יש לי חבר טוב שאבא שלו חולה סרטן, לא עלינו, והמצב שלו מידרדר קשה.

אז רצינו איזה ברכה מכבוד הרב. החולה הוא שומר תורה ומצוות או לא?

השומר משתדל לשמור תורה ומצוות.

משתדל? מה זה משתדל?

לפי מה שאני יודע, כשהמחלה התחילה אצלו, אז הוא התחיל פחות או יותר.

הבנתי.

פחות או יותר ממש. תראה, אם הוא רוצה סיכוי מרבי,

הוא צריך לחזור בתשובה קומפלט בשביל לא להניח מקום למקטרג לקטרג עליו.

אם הוא ישאיר מקום למקטרג לקטרג, אז זה מלחמת קיום.

אז לכן כדאי שהוא ודאי יחזור בתשובה,

ואם עוד מסביבו הילדים יקבלו על עצמם האישה,

אז הסיכויים שלו גדולים מאוד,

כי זה המכוון בעצם כשיש מחלה, המכוון

מן השמיים

זה שהתקרבו לקדוש ברוך הוא.

אם מבינים את המסר, מרוויחים.

הבן אינץ' לא קיבל על עצמו תשובה לפני חצי שנה, פחות או יותר. זה טוב מאוד,

אבל גם האבא בעצמו נידון.

טוב, תודה, כבוד הרב.

הוא נמצא פה? הוא נמצא פה.

נו,

אולי נפנה אליו את השאלה?

ערב טוב, כבוד הרב.

ואני, זה מדובר על אבא שלי. ולפני שנה נכנסתי לישיבה, וכרגע אני יצאתי מהישיבה לעזור בבית.

והאבא יהיה מוכן לקבל עליו תשובה?

האבא יהיה מוכן לקבל עליו תשובה.

נו, זה נפלא מאוד.

עכשיו, אני רציתי לדעת מה אני צריך גם לעשות, אם אני צריך לקבל על עצמי גם משהו.

אתה אומר שחזרת בתשובה, קומפלט.

עכשיו, כרגע אני יצאתי מהישיבה, אני לא בישיבה, כרגע אני עוזר בבית, בעבודה.

כן.

אבל אתה שומר מצוות הכול?

מתפלל, לומד, הכול?

קצת ירדתי בלימוד.

כמעט ולא לומד.

מחפף קצת.

כן, כבוד הרב.

נו, ואיך אתה רוצה לעזור לאבא?

בעזרת השם, עם הלימוד שלי, אבל אני צריך לדעת אם נחזור לישיבה או לא נחזור לישיבה.

כי זה כרגע הכי חשוב לי, כי... מה אתה עוזר בבית?

בעבודה.

מה, מה אתה עוזר?

עוזר, הוא עוזר בבית, בעבודה עוזר לאימא שלי קצת, לאבא שלי, שהוא צריך אותי. מה אתה עוזר? אני רוצה להבין, מה?

פרנסה.

מה?

הוא עוזר לאימא שלי במה שצריך, כי אימא שלי עכשיו פחות עובדת. היא עובדת ב... אז מה אתה עוזר? אתה עובד ומרוויח כמה? אני מביא לה, והיא עושה עם זה. היא עושה את זה מה שהיא צריכה. כמה אתה מרוויח?

בערך חמש.

חמש, בלי עין הרע.

תגיד לי משהו.

ואם תביא לאבא חמש ועוד חמש ועוד חמש, זה יעזור למחלה?

לא.

אז מה אתה חושב שצריך לעשות בשביל לעזור לו קודם כל במחלה?

נחזור לישיבה. נו, אתה יודע את התשובה לבד.

אז מתי אתה חוזר?

השבוע.

יפה מאוד.

מה השם של האבא?

משה בן רוזה.

משה בן? רוזה.

רוזה.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

מהרה! אמן.

אשריך.

זה גבורה אמיתית.

כן, שמה למעלה.

לא מזמן, לצערנו, חברה של אמא שלי,

אני לא שאלתי אותה אם אפשר להגיד את זה בקול, אבל

חברה של אמא שלי, לא עלינו, נפל עליה מחלה.

ואני מאוד רוצה, בעזרת השם,

באמת שהיא תרגיש טוב ותחזור לשגרה. ואני רוצה, אם אתה יכול לבקש, כאילו, לברך אותה, אסתר בת שושנה.

איפה ביתה?

היא לא פה.

אף אחד לא פה.

הבנתי. וזה מיוזמתך.

כן. מה את מוכנה לעשות בעבורה?

הכל.

אוי, יפה מאוד.

והיא שומרת תורה או מצוות? שומרת, כן, היא דתייה.

ממש?

כן.

נשואה כמובן.

לא.

לא? היא גרושה, כאילו.

היא הולכת עם כיסוי ראש?

די, אבל עכשיו בגלל... די.

תגידי לה שיתכבל עליה כיסוי ראש.

לא, זהו,

בגלל המחלה נשאר לה כל השיער, והיא זרוקה. אז עוד יותר סיבה לחסות. לא, אז עכשיו היא כן מכסה.

בסדר גמור, העיקר שהיא מכסה.

אז השאלה מה אפשר לעשות, כי אני רוצה ש... קודם כל, רגע שהיא תכסה.

אוקיי. שתיים, את תלמדי במשך שלושה חודשים רצוף,

ספר, שערי תשובה של רבנו יונה,

חצי שעה כל יום לרפואתה.

מקובל עלייך?

אני מעדיפה משהו שאני יותר יכולה להתחבר אליו.

די, די כזה.

הבנתי.

את רוצה להחליף את זה במסילת ישרים?

אם אפשר יותר מעשים מאשר ספר.

מעשים? כן.

מעשים? לא מעשים, מי יודע מה. לא די, כן.

את תהיי מוכנה לעשות חסד בכל יום?

אני עושה.

את עושה כל יום חסד?

כי היא לא, ברוך השם, קופת צדקה ו... לא, לא צדקה, חסד.

כן?

מה למשל?

לא יודעת.

לא יודעת? זה יפה מאוד, זה חסד גדול. הכל, מה שאין לרפואתך. קודם אמרת לי הכל, אמרתי לך חצי שעה, אמרת תחליף לי.

לא, לא ספרים. אמרת אם זה תחליף לי.

מעשים, הבאתי לך, אמרת לא. לא, הרב.

הרב, לא ספרים, אני מעדיפה יותר לעשות מעשים. תגידי את מה את מעדיפה.

עכשיו אני אקח על עצמי, בעזרת השם, אמא שלי יושבת כאן, אני אקח על עצמי כיבוד אבאים,

שבאמת אני צריכה. יפה מאוד, את זה את חייבת.

אבל אני שואל, מה את מוכנה לקבל על עצמך?

זה כאילו את מוכנה לנשום. תודה רבה.

לא יודעת, תציע לי.

מה?

תציע, אני לא יודעת. מה דעתך על חצי שעה ספר מוסר, שערי תשובה של רבנו יונה?

אני מפחדת לא לעמוד בזה. זה מה שאני יודע, זה העניין.

אם רוצים לעזור, צריך הכנעה.

אם את מוכנה להכניע את עצמך לחצי שעה ביממה

לטובת החולה,

זה יכול לפעול.

כן, אני אקח בעזרת השם. או, נפלא.

ורציתי עוד משהו הרע, אבל. מה שמה ושם מה היא מה?

אסתר בת שושנה.

אסתר בת שושנה,

השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן.

עוד שאלה בבקשה.

רגע, מהגברים, הנה יש פה גבר.

שלום לכבוד הרב. שלום וברכה.

לפני כמה ימים הגיע להם מקרה, אשתי סיפרה לי שיש איזו אישה שלא מרגישה טוב.

ובאמת שהמצב שלה קשה.

ואמרתי לה, אם את שואלת את דעתי,

קחה כהרף עין כזה. אמרתי לה, אם הרב נורא יצחק יברך אותה,

לדעתי שהכול יהיה בסדר.

אמר לי, למה אתה אומר ככה? איך אתה תופס את הרב נורא יצחק?

דרך אגב, הולכים לרבנים גדולים.

אמרתי לה, תשמעי, זכות הרבים תלויה בו.

ככה.

אמר לי, איך נגיע לארון יצחק? אמרתי לו, לא יודע, אם רוצים את הברכה שלך, שלא, שילכו.

טוב, אשתי מספרת לאחותה.

זאת אישה יכולה. אמרה, תשמעי, ככה דיברתי עם בעלי, ככה בבית זה הערב, וזה.

וככה הוא אמר,

תלכי.

טוב, אז היא גרה בעמנואל, אחותה. אז היא נסעה פה לקרנשומרון, פתאום היא רואה,

אחרי יום באמת שהרב צריך להגיע לפה.

אז היא אמרה לאשתי, אם בעלך כבר התחיל, אז שיסיים.

תעשי לי טובה, שהוא ילך, אני חייבת להיות עם אחותי, לא מרגישה טוב,

שילך

ויגיד למרות שלו, שיברך את אחותי.

אז אמרתי לאשתי, נו, מה העניין? מה, סתם ככה לברך? וזה. אמרה, היא מוכנה לקבל כיסוי ראש. היא לא דתייה,

היא מוכנה לקבל כיסוי ראש.

יפה מאוד.

עכשיו תגיד לי.

ואם אני אגיד לה שצניעות גמורה ולא רק כיסוי ראש...

אני עכשיו אוכל להחייג לטלפון אליה,

הרב ידבר איתה,

ולסגור איתה דרך הטלפון. הכי טוב. הכי טוב, אני אומר.

ערב טוב.

ערב טוב.

אני מבקש ממך,

בנוסף למה שהסכמת לקבל על עצמך ללכת עם כיסוי ראש,

ללכת בצניעות גמורה ולשמור שבת.

אני שומרת שבת. נפלא.

צניעות גמורה, חצאיות, שמלות,

מעבר למרפק.

אחריה ברכיים,

גרביים וכיסוי ראש.

הגנה מלאה.

אני לוקחת על עצמי את מה שאתה אומר. יפה מאוד, אשריית, אשריית.

מה שמך ושם האימא?

תמר בת זהבה.

תמר בת זהבה, השם ירפא אותך ברפואה שלמה, ברנב איברים ושסה גידים,

בתוך שאר חולי עמו ישראל. מהרה.

שיהיה לך בשורות טובות, תודיעי אותנו, בסדר?

כל טוב.

תודה, אמן.

אשריך זכית.

רגע, אבל אתה גם תשלם.

אתה עכשיו תקבל על עצמך עכשיו שעתיים ללמוד כל יום בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף.

שעתיים כל יום תורה בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף.

אני לא קשור לך.

אתה רוצה לעזור לה או לא? לא מכיר אותה.

אתה מכיר אותי אבל.

האם אתה מכיר אותי? מה הרב נותן לי?

אני אתן לך ברכה גם.

כן.

תגיד לרמוד משהו בשבילי. נו.

לא, אבל אתה מקבל.

אני רוצה לעזור להבין ברכה. נו, תגיד, בסוד.

בסדר.

אני רוצה שאלה? סגור, סגור.

זה כשר, אבל מאה אחוז.

גלאט.

שעתיים תעני דיבור. בעזרת השם, בלי נדר.

לא, לא. אתה רוצה שהברכה שלי תהיה בלי נדר?

טוב, שעתיים לא מחייב.

בהמשך היום.

כן, אבל רצוף.

מתי שאתה רוצה, מהבוקר עד הלילה.

תורה, חוץ מתהילים, כל דבר שתלמד תורה. גם מוסר, גם הכל. גם מוסר, גם הכל. פרסות השבוע, הלכות, מה שאתה רוצה, משנה ברכות. מקובל. מקובל.

מה השם, שם האימא? אילן בן סעדה מאזן.

אילן בן סעדה מאזן, תצליח במה שאתה פותח מחדש.

עובר, עובר, עובר. בהצלחה.

כן.

יש לי שאלה.

ברור שיש לך שאלה. למה קיבלת מיקרופון?

בשיר הסוף.

כן.

אימא שלי מאוד,

היא דואגת מאוד לדת שלי.

מה היא? היא דואגת לעולם הבא שלי.

זה לא העניינה, זה העולם הבא שלי, אבל זה מצער אותה

ממש ממש אם אני לא אלכת בדרך שהיא רוצה.

מה פירוש? אימא לא מעניין אותה עולם הבא של הבת שלה? למה? זה ברור שזה אמור לעניין אותה.

אבל זה ברמות שמצער אותה מאוד, ואני לא רוצה לצייר אותה.

אבל אם אני לא אהיה שלמה עם הדרך שאני בוחרת בה,

במאה אחוז, אז חבל.

חבל למי?

חבל על הזמן, גם יכול להיות שלמה עם הדרך שאני בוחרת בה. איזה זמן?

הזמן קיבלת אותו רק בשביל זה. נכון. נו, אז למה את לא עושה מה שצריך בשביל שאת תזכי

למה שאימא רוצה והקדוש ברוך הוא רוצה?

כי זה קשה.

מה קשה?

מה קשה? להיות שומר תורה ומצוות? מה קשה?

לא זה.

מה? מה קשה?

קשה?

יש נפילות ו... נפילות?

כן. אל תעמדי גבוה, אל תבלי.

מה פירוש נפילות? למה ליפול?

אני אשאל אותך שאלה. את הולכת באיזשהו מקום ונופלת כל פעם.

את לא תנסי לאתר מה הסיבה שאת נופלת כדי לא ליפול שוב?

אני אנסה לאתר.

נו, אז למה עכשיו את לא עושה אותו דבר בדיוק? ואני אגיד לך בדיוק איך פותרים את הבעיה.

לומדים שעם מוסר כל יום ולא נופלים.

זה לא כזה פשוט כמו שזה...

כמו שאתה אומר את זה.

מיליון בעלי תשובה יעידו שזה הדרך.

את באת מבעי דתי, אני מבין.

כן. נו.

מתחזק.

אז מה, הרחוב קורץ?

לא.

אז מה? בכלל לא. אז מה?

את צריכה להתחתן, כאילו.

בעזרת השם.

נו, אז אני אתן לך ברכה ונגמור את הסיפור, זהו.

לא.

לא, את לא רוצה להתחתן?

לא, אני...

מה?

אני רוצה להתחתן, אבל קודם כול אני צריכה לבנות את עצמי בצורה טובה. לא, לא, אני אתן לך ברכה,

ואז ממני תצטרכי מהר לבנות את עצמך כדי שתשיגי מי שראוי לך.

אחרת את תקחי, לא עמיש מתאים.

מסכימה?

כן. רוצה לבנות בית יהודי?

בטח, בית דתי מאוד. מאוד. מאוד. כמו אימא, אה? כמו אימא. יותר מאימא. ולדאוג לילדים שיהיה להם גן עדן, אה? בטח, כן. ממש כמו אימא. יותר מאימא אפילו. אז יאללה, אני אברך אותך. מה השם ושם האימא?

איריס אפרת בת חבצלת.

איריס אפרת בת חבצלת.

תזכי להתחזק ולא ליפול.

אמן. ולבנות בית נאמן עם יהודי ירא שמיים.

ותזכי של צאצאייך יהיו יראים בשלמים.

אמן.

יפה מאוד.

כן.

ערב טוב.

ערב טוב.

שאלה.

לפני שבע שנים, כשניסיתי להביא את הרב לפה, אני אומר הפוך, כאילו,

זכינו שהרב יגיע לקרני שמרון, אבל לפני שבע שנים, כשאני השתחררתי מהצבא,

התעסקתי גם כן בזיכוי הרבים, וביקשתי מהרב,

זה שחי שם על מלאכות דוד,

נפח לי על השם שלו.

כן.

שהרב אמנון יצחק יגיע לקרני שמרון, ונעשה פה ערב כמו שפה, אבל זה לקח שבע שנים.

אני שואל, מה קרה בשבע שנים האלה, שבאמת זכינו אחרי שבע שנים שהרב יסכים להגיע לשמרון? שאמרו לו הוא לא מגיע לשמרון. אמרתי, הנה, ברוך השם הוא פה.

בוא, אני אסביר לך.

אשמח מאוד. הרב שלי אסר עליי לצאת

מחוץ

לגבולות 67'. ונימוקיו עמו.

הוא אמר שיצר הרע מחפש אותי מאוד,

ואני צריך שמירה מעולה,

ולכן הוא לא מרשה לי.

אז לכן הוא לא נתן לי.

הרב שלי, שיהיה בריא ויאריך ימים, לא מרגיש טוב עכשיו, הוא בבית חולים.

והגיעה הבקשה שאני אבוא, ואולי היה לו את מי לשאול.

אז החלטתי לבוא.

זכינו.

ואני מקווה שבזכות זה הוא יהיה בריא.

כן.

אני רוצה להמליץ לכם עוד משהו. מי שרוצה בעזרת השם מעשים,

כמו שאמרה לי שם,

מעשים, תן לי מעשים.

מי שרוצה להיות שותף,

בעזרת השם יתברך,

גם כן למהלך הזה של תשובה בעם ישראל,

וליטול חלק אקטיבי,

אומנם פסיבי,

אבל אקטיבי,

אני אתן לכם הזדמנות הערב להיות שותפים

בשקל וחצי.

אם תהיו מוכנים להפריש צדקה

כל יום

שקל וחצי,

בהוראת קבע בחודש זה 50 שקלים.

50 שקלים

במשך שנה ושמונה חודשים זה 1,000 שקל.

1,000 שקלים במשך שנה ושמונה חודשים, שקל וחצי ועוד שקל וחצי ועוד שקל וחצי ועוד שקל וחצי ועוד שקל וחצי.

בכסף הזה אנחנו יכולים לעשות 100 DVD ולחלק אותם לאנשים רחוקים ולקרב אותם לאביהם שבשמיים.

זכות החזרה בתשובה אין שיעור לה ואין למעלה ממנה, וכמו שאומר רבי שמעון בר יוחאי,

מאן דמזכה לחייביה אין קץ לשכרו.

מי שמזכה

את החוטאים,

אין קץ לשכר שלו.

תארו לכם, אדם חוזר בתשובה,

הוא עושה מצוות, כל המצוות שלו שייכות לכם.

הוא התחתן,

בנה בית יהודי, כל המצוות של כל צאצאיו, עד סוף הדורות שלכם.

מה אתם השקעתם?

שקל וחצי ביום.

אתם יכולים לקחת את 100 DVD ולחלק אותם בעצמכם,

אתם יכולים להניח, ואנחנו נחלק אותם כמו שחילקנו פה הערב.

אבל ככה אנחנו נגרום שעם ישראל יתקרב לאביו שבשמיים.

זכות גדולה שאין כדוגמתה,

צדקה תציל ממוות, וכל המזכה את הרבים,

אין חטא בא על ידו,

וכל המציל נפש אחת מישראל,

כאילו הציל עולם מלא.

מי שרוצה לזכות במצווה זו,

שקל וחצי בהוראת קבע, ירים את היד,

יכתוב על ההוראת קבע את השם שלו ושם האימא,

וגם ניתן לו ברכה ברבים, בעזרת השם יתברך.

רציתי להגיד לך קודם כל תודה לעציצית.

אשריך.

תודה רבה.

ודבר שני, רציתי לשאול משהו כמו מה שהוא אמר, שמקודם כאילו הוא שאל אותך למה לא באת לפה לפני שבע שנים.

כן. ואז אתה אמרת לו שאתה לא יכולת להגיע בגלל יציר הרע וזה.

לא יציר הרע, מה פתאום?

מה פתאום?

אמרתי שיצר הרע מחפש אותי.

אה, מחפש אותך.

כן.

כאילו לא כתוב ששלוחי מצבא אינם ניזוקים?

לא במקום סכנה.

ורציתי לשאול עוד משהו. אבל סכנה זה לא לכל בן אדם בשווה.

כתוב שחתן

צריך ללוות אותו שני אנשים

בשבעת

הימים שלאחר החופה.

אדם שעלה לגדולה צריך ללוות אותו שני אנשים.

למה? השטן מקטרג בזמנים מסוימים

ואנשים שפועלים למען זיכוי הרבים

הם מבוקשים אצלו.

אין בעיה. רציתי לשאול עוד שאלה.

אני בעיקרון לומד בבית ספר חילוני,

ולפעמים יש לי הרגל כמו כולנו,

ללכת ל...

לא, כמו רבים מאיתנו,

או לא רבים מאיתנו, לא יודע, ללכת למועדונים,

ובנות, והרבה דברים כאלה, ורציתי לדעת איך אני מפסיק את ההרגל הזה.

בן כמה אתה?

אני 16 וחצי. ואתה רוצה באמת?

באמת.

למה אתה רוצה באמת?

כי אני לא רואה בזה משהו טוב.

אז למה הלכת עד עכשיו?

כי אני פשוט נגרר.

ושמת שלט? זה כמו שאני אגיד לך, זה ככה, לא, לא, לא, לא.

בלי ש... לא, לא, בוא אני אסביר לך, בוא אני אסביר לך.

נגיד חברים שלך, נגיד אתה הולך עם חברים שלך.

אני לא הולך עם חברים שלי, הם הולכים איתי. בסדר, בסדר, בסדר.

אז אני הולך עם חברים שלי.

כן. ועכשיו אנחנו מדברים.

אמורים איזה היקף היה, ואז אתה מתבאס שלא הגעת.

ואז אני, יש לי מצבים כאלה שמתי שאני שומע את זה, אני נכנס למצב דיכאון, וזה משפיע עליי הרבה. דיפרסיה, ממש.

תשמע, מתוק, אתה בחור חכם,

אבל אתה תלוי.

אין לך אישיות עצמית.

אתה צריך לבנות את עצמך שתהיה מנהיג וילכו אחריך. אל תלך אחרי אחרים.

אתה תעשה צעד ראשוני,

תחליט שאתה הולך לישיבה,

לחודש ימים,

לבדוק. הייתי כבר שלוש שנים.

לא בישיבה שההורים שלחו,

ישיבה מרצון.

יש הבדל.

כשעושים מה שההורים אומרים,

כמו היהודייה הצדיקה הזאת שאמרה שאימא שלה לוחצת שהיא תהיה בגן עדן,

אבל היא ודאי שהיא תלחץ שהילדים שלה יהיו בגן עדן,

אז אתה צריך להבין דבר אחד,

תלך מרצון לבדוק.

תלך לישיבה לבעלי תשובה, לא ישיבה רגילה.

שם יש אנשים שהפקירו הכול מאחורה,

זנחו את כל מה שאתה מדבר,

והחליטו ללכת לבדוק ולטעום מקרוב מה זה חיים תורניים אמיתיים מרצון.

אף אחד לא מחזיק אותך. כל רגע אתה יכול לקום וללכת.

אם תחליט שאתה עושה דבר כזה ותתרשם ותרגיש ותחוש את מה שאתה אמור להרגיש שם,

לא תהיה לך שום בעיה. ההחלטה שלך תהיה ברורה.

ואתה לא תיגרר יותר,

אתה תגרור, ויבואו אחרים לעשות אצלך שבת,

ויכול להיות שאתה תביא את כל החברים שלך גם כן.

אבל צריך להיות הראשון, הנחשון הראשון,

ואחריך ילכו עוד.

טוב, אני בעיקרון, כמו שאמרתי לך מקודם, אני עמדתי שלוש שנים בישיבה,

ואני, איך שאומרים, לא מתחבר לקטע.

ברור שלא.

כי מה יש שם?

חיוב ללמוד, כמו שלומדים בתיכון, מה ההבדל?

ככה גדלת, אותו דבר.

אבל לא היה לך חיפוש,

חיפשת משהו לבדוק אותו מקרוב, לראות מה ערכו.

לא נתקלת באנשים שמחפשי אמת.

אתה חי, גם החבר'ה שלך אותו דבר, גם הם נמשכים. גם הוא שמע מההוא, וההוא, מההוא, ואתה בא, אתה בא,

ששש, אתה בא,

יאללה,

כולם הולכים.

למה?

עדר.

אל תהיה חלק מהעדר, תהיה מנהיג.

תקום, תגיד, החיים שלי שווים יותר מזה,

אני הולך לבדוק מקרוב מה זה.

זה עולם אחר לגמרי.

תן לעצמך פסק זמן, חודש ימים,

לך תבדוק. לא מצא חן בעיניך, חזרת.

אבל אחרי החודש של בדיקה עצמית,

אני מאמין שתגיע למה שאתה שואף,

בלי שום ספק.

הניסיון שלי מורה שרובה דרובה שהלכו, הצליחו.

אוקיי, תודה רבה לך, הרב. אתה מוכן?

טוב, זה קצת בעיה, כאילו, לערוב בית ספר והכל. כאילו, אני נמצא עכשיו כאילו במסלול כלשהו.

ההורים שלך יתנגדו אם אתה תלך?

הם לא יתנגדו, ישמחו.

נו? אבל עדיין זה מסלול, כאילו, זה עתיד. מי החליט על המסלול?

אימא.

אמרת שהיא לא תתנגד, אבל.

בסדר, אבל היא הציעה לי לחזור, כאילו, ללכת לזה, לבית ספר חילוני.

למסלול החילוני?

בגלל שאתה הצבת את המצב שלך?

לא הצבתי את המצב שלי, פשוט,

אני אמרתי עכשיו, אני לא כזה מתחבר, כאילו, לקטע, וזה. הבנתי, אז הצבת את המצב שלך, ואמרת, זה מצבי, ולאור זאת היא אמרה שעדיף שתהיה במסלול כזה,

במקום שתסתובב ברחובות.

אתה יודע מה, אם אתה, כאילו, אומר לי ללכת לבית ספר אחרת,

איזה בית ספר אתה מציע?

בית ספר? למה בית ספר? אמרתי משהו יותר טוב.

ישיבה, כאילו. כן.

ישיבה בירושלים,

אצל הרב פיינלר,

ישיבת מחנה ישראל,

אני ממליץ מאוד ובחום, ואני יודע שאנשים מגיעים לשם מחוזקים,

ואם תרצה ברכה תומכת אני אתן, ואם תרצה המלצה אני גם אתן.

ושאלה קטנה, יש שם לימודים רגילים, כאילו?

כאילו, מה זאת אומרת?

מה, מה, מה שלומדים באנציקלופדיה?

גם, כן.

זה לא צריך, אתה יכול... מה, זה חשוב לעתיד, אני אומר לך את האמת, זה חשוב לעתיד. עתיד? איזה עתיד יהיה לך?

עתיד של...

טוב, בוא נגיד ככה, הרוב האלה שלומדים בישיבות וזה.

כן. אני רוצה להיות כאילו תכלס בחור עם כסף,

לא... כסף, בטח כסף.

אחת מהאשמות החמורות נגד החרדים, שיש להם כסף.

ומאיפה אתה חושב שאני אשיג את הכסף הזה,

אם אני אלמד רק תורה ותורה?

מאיפה אתה משיג את הראייה, ואת השמיעה, ואת הנשימה?

את זה מאלוקים, אבל לפי מה שרואים... מה, בזה הוא לא יודע לתת?

בסדר, אבל... הכסף הוא לא יודע? שנייה, ביומיום, כמו שאנחנו רואים, אז כאילו,

רוב החרדים הם לא... כמו שרואים בבני ברק, לא שאני צוחק על זה, אז זה לא... תראה, אני אגיד לך, תשמע, אני תפרן, אין לי כסף.

אבל אני לא צריך כסף.

אני למדתי תורה,

והיום אני לא צריך שום דבר.

לוקחים אותי לכל מקום, מחזירים אותי לכל מקום,

מטיסים אותי, מטיסים אותי, מחזירים אותי, נותנים לי בתי מלון,

לא צריך כלום.

אני רק עובר ברחוב, לאן אתה צריך כבוד הרב? לאן אתה צריך כבוד הרב?

מה אתה צריך כבוד הרב? מה אתה צריך כבוד הרב? אני צריך כסף?

מה, שיגנבו לי?

לא צריך כסף.

אבל תסכים איתי שלא כל אחד מקבל את זה.

מה? תסכים איתי שלא כל אחד מקבל את זה.

אם תהיה כמוני ותשמע לעצה שלי,

אז תהיה ככה.

בסדר, תודה רבה. אתה מוכן אבל?

אני מוכן להשתדל.

מה, עזוב להשתדל, תהיה רציני, נו.

לא, אני באמת אשתדל, קשה לי.

אמרת שאתה נגרר, נכון?

לעזוב את כל הדברים שאתה נמצא בהם זה קשה לי. לא אמרתי שתעזוב.

אמרתי פסק זמן, לא שמעת שיש כזה דבר?

פסק זמן.

טעים מאוד, פסק זמן.

כן, ניסיתי.

עזוב, זה היה שלוש שנים סתם ככה. אתה למדת בגלל שזה היה מסלול.

בוא, תיגרר אחריי חודש.

תדריך אותי.

הנה, אני נדריך אותך לשלב א'.

נדבר?

תלך לחודש ימים, לישיבה שאני אומר.

אני לא יודע בדיוק מה להגיד, באמת, אני צריך לחשוב על זה.

את מי לשאול?

איך אפשר לחשוב? לשאול את עצמי.

אבל אתה אמרת לי שאתה רוצה.

זה לא ככה,

כאילו, להפקיר את כל מה שעד עכשיו עבדת בשבילו.

מה עבדת? מה עשית?

למדתי הרבה.

מה למדת? הפסדת את זה עכשיו?

אם אתה הולך לישיבה, הפסדת?

אני לא הפסדתי, אבל אני אפסיד, כאילו, כן, אני אפסיד את כל מה שלמדתי בשבילו כדי להגיע לאן שאני נמצא. בוא נחזור עוד פעם. התחלת איתי עם המועדון.

התחלתי עם המועדון.

אמרת לי שיש לך בעיה.

אמרת זכרת ברתה.

אמרת שאתה נגרר.

שאלתי אותך אתה כנה ואמיתי, אמרת לי כן.

אתה באמת רוצה? אמרת לי כן.

נתתי לך עצה, מה עשית עכשיו? ברחת עוד פעם מהעצה.

לא, כי אני אומר לך ש...

אני לא יודע איך להגיד לך בדיוק את זה. לעזוב את כל מה שעשיתי עד עכשיו. אתה לא עוזב כלום. מותר לך לנסוע עד ירושלים?

אוקיי, אם אני אגיד לך עכשיו שאם אני אעזוב את הבית הספר ואני אלך לישיבה,

זה יעשה צער להורים.

אמרתי, שאלתי אותך, ההורים מסכימים? אמרת לי כן.

אבל לעזוב את כל מה שהתחלתי איתו עכשיו? לא עזבת כלום, אפשר ללכת להפסקה?

התכוונתי לישיבה, לא ישיבה כמו מה שאמרת, ישיבה כאילו כמו מה שהיה לי פעם.

זה לא טוב, עזבת את זה, אמרת שלוש שנים וזה לא היה טוב.

בסדר, אבל אתה אמרת בעצמך כאילו ש...

לא כזאת.

טוב, התבלבלתי.

אני יודע שאתה מתבלבל בשביל זה, אני מתקן אותך כל הזמן.

אולי תשמע לי מה שאני אומר. לא, בוא נסביר לך משהו. בוא תסביר. אתה ביקרון יותר חכם ממני, ואני כאילו,

אני קצת לחוץ, בוא נגיד ככה. ממה אתה לחוץ? ואני לא יכול לפרט לך עכשיו בדיוק אתמול כל הזמן. עכשיו אתה לחוץ?

כן. אז אני אעזוב אותך כמה דקות, תשתחרר, ואחר כך נדבר עוד פעם.

אני אשמח לקבל את המספר טלפון שלך כדי שאני אדבר איתך או משהו.

יפה מאוד, נהנו חברים, על הכיף כבר.

לא, סבב.

מה, בכיף. לא, מה.

סליחה עליי.

סליחה עליך. סליחה עליי. אמיתי.

אסמסים עליי בדוק.

יואו וואי וואי. של בוקר טוב, מה?

מה השם שלך חמוד? ינון. ינון, ינון ואליה אני שולח.

כולם אומרים את זה. כן, אה?

כולם מדברים רק פסוק אחד. לא, חכה שתשמע את השם השני שלי.

מה השני? חסוי. חסוי? לא, לא נעים וזה.

יפה, יפה.

אתה יודע מה?

אני אתן לך מספר טלפון.

אל תגיד בקול, כן?

בטח שלא.

חסוי.

ברור.

בדוק.

בדוק.

אחר כך אני אליך אליך.

בסדר, בעזר השם.

אין בעיה.

תודה רבה. טוב מותר, כן, הנה, פה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי חברה שהייתה צריכה להתחתן לפני שנה וביטלו את החתונה.

אני רוצה שבעזרת השם תברך אותה,

והיא הלכה לעצמה חצאית, כן.

לא הבנתי. אחרי שזה קרה. היא צריכה להתחתן עכשיו עם ההוא שהיא ביטלה? לא.

ביטלו.

הבנתי.

ולמה את דואגת לה כל כך? כי אכפת לי ממנה.

הבנתי. ואת מוכנה לעשות גם בשבילה? כן.

הבנתי.

חצי שעה ספר מוסר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף?

בעזרת השם. יפה מאוד. מה שמה?

תפארת בת אסתר.

את לא נשואה, נכון? אני לא.

את יודעת שהמתפלל על חברו נענה תחילה. בעזרת השם. זה הפטנט.

לא, חס ושלום. לא, בטח שלא, חס ושלום. באמת? לא, אני יודע, לא, סליחה.

תפארת בת אסתר. אסתר תזכה לחופה בקרוב. תענו אמן חזק.

ספרת לברכה.

אחי זה ספר. ספרת בת אסתר, חופה בקרוב מהרה. אמן, אמן, אמן, אמן.

כן.

אמא שנכה בערך 12 שנה.

מה?

אמא שלי נכה בערך 12 שנה.

כן.

ואם אפשר, ברכה.

שומרת תורה ומצוות.

ברוך השם.

מה נחות?

בעיה במערכת העצבים, לא מוגדר בדיוק.

הבנתי.

את מוכנה ללמוד בשבילה חצי שעה?

מה שאמרנו?

משמע?

שרה בת זוהר הרחל.

שרה בת זוהר הרחל תזכה לרפואה שלמה מהרה, ובפרט בעצבים.

אמן.

כן. כבוד הרב, אחיינית שלי שגרה באנגליה רוצה להתחתן בעוד ארבעה חודשים עם גוי.

מה אפשר לעשות? רוצה להתחתן?

כן.

מה בעיה? אני לא מונע.

עם גוי. עם גוי. אה, עם גוי.

מה השם שלה דחוף?

דניאלה, בת לורטה.

דניאלה, בת לורטה,

השם ישניא את הגוי עליה ותזרוק אותו לכל הרוחות. אמן. אמן. בטוח, הוא עף.

תרס, חיה, בת סימי,

רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

מלכה, בת

מסרשה,

רפואה שלמה מהרה.

רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל ולחבצלת בת מרים. חזרה בתשובה, נועם בן רחל, אלירן ואביו, בני אסתר, פזית בת

שולמית

וירון בן שולמית.

עידה ענל, בת פורטונה, זיווג הגון מהרה.

חזרה בתשובה, יעקב אחיקם, אורי דוד, נחמן צבי, אברהם מאיר בן עידה ענל.

ענאל, סליחה, ורעיה, חנה בת פורטונה ויעל תחיה בת עידה. ענאל, כל טוב ובהצלחה.

כן.

קודם כול, תודה רבה שבאת, כמו שכולם אמרו.

אני אפילו ביטלתי עבודה לבוא, כי אני כל היום מתעסקת ב...

שהשם מזכה אותי לעזור לנשים,

שרק נעזור כולנו.

ורציתי לבקש בבקשה,

עבור שני הילדים הבכורים שלי, הגדולים,

שקרה מאוד קשה, הבן שלי איבד את החבר הכי טוב בפיגוע,

ומאוד קשה לו, ושהם יגזרו לעצמם, לדרך הנכונה שלהם. מה השמות? ואני אתן לך את השני שמות, תודה.

הבן שלי זה שר יאיר שלמה. שר יאיר שלמה. בן קלרה. בן קלרה.

ביעל רחל, בת קלרה.

יעל רחל, בת קלרה, יזכו לחזור לאיתן התורה, ללכת בדרך טובים.

אמן. בהצלחה.

כן, מי עוד מהבחורים פה רוצה ציצית?

יש פה חבר'ה עוד שרוצים ציצית?

בכבוד, בואו לפה.

יש מה נשים שרוצות כיסוי ראש?

יש נשים כאלה שרוצות לזכות? בבקשה.

אני מודה לכולם.

מי שרוצה עוד לקבל קציצית וכיסוי ראש, יגיע אליך.

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק או לטלפן ל-03-677-7779 וגם לפקסס ל-03-57430-73.

כתובתנו באינטרנט

www.שופר.net

ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.