שדרות - פרשת שלח לך ענין המרגלים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ארץ טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחובה ונדיח.

בבקשה תשלח לך?

תשלח לך אנשים ויתורו את ארץ צנעה.

אשר אני נותן לבני ישראל.

נשלחים,

מרגלים, 12 אנשים המובחרים שבישראל,

נשיאי עדן,

כולם אנשים חשובים מאוד,

ויש בהם אפילו גדולים מיהושע בנו.

יוצאים למשימה, לטור את ארץ ישראל, ארץ כנען,

ולראות את הארץ מה היא,

השמנה, היא רזה וכו'.

חוזרים אחרי ארבעים יום

ומספרים את הסיפור הבא.

וישובו מטור הארץ מקץ ארבעים יום,

וילכו ויבואו בין משה ואל אהרון ואל כל עדת בני ישראל ואל מדבר פרעה קדשא,

וישימו אותם דבר ואת כל העדה ויראו מטורי הארץ.

בפי רש״י הביאו אשכול ענבים

שמונה אנשים.

ויספרו לו ויאמרו,

באנו אל הארץ אשר שלחתנו,

וגם זרק חלל ודבר שהיא בזה פריה.

אפס,

כי אז העם יושב בארץ,

והערים בצורות גדולות מאוד,

וגם ילידי הענק ראינו שם.

עמלק יושב בארץ הנגב,

והחיטי והיבוסי והאמורי יושב בהר,

והכנעני יושב על הים ועל ידי ירדן.

כלב ששומע כבר לאיזה כיוון הם חותרים.

ויעש כלבת העם אל משה ויאמר,

הלא נעלה,

וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה.

והאנשים אשר הלום אל מוהג ראו,

לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו.

והמפרשים אומרים שהם התכוונות שלנו, כי חזק הוא ממנו, לא מאיתנו, אלא ממנו, מהקדוש ברוך הוא אצלנו.

גם שם הקדוש ברוך הוא לא יכול לעזור.

בגודל של הענקים,

הערים, הנצורות והכל.

ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה את בני ישראל לאמור, הארץ אשר עבר מובא לתור אותה, ארץ אוכלת יושביה.

היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות.

ושם ראינו את הנפילים בן הענק,

מן הנפילים מנהים בעינינו כחגנים,

וכן היו בעיניהם.

מה זה ארץ אוכלת יושביה?

כל מקום שהם באו,

והם תרו את הארץ לאורכב לרוחבה בארבעים יום, כל מקום שהם הגיעו קוברים מתים.

הקדוש ברוך הוא עשה נפט

כדי שהם לא יתגלו, להסתובב קבוצה של שתיים עשרה איש

ארבעים יום בלי להיראות,

זה לא פשוט.

אתה צריך להסתכל ולבחון מקרוב בכל מקום.

אז הקדוש ברוך הוא עשה נס שכל מקום שהם הגיעו היו קוברים סער.

ואז מתעסקים כולם בהלוויה, ואף אחד לא שם לב ימינה ושמאלה, ובינתיים הם עוברים בכל הארץ.

אז הקדוש ברוך הוא השגיח עליהם לטובה בשביל

שיוכלו לבצע את השליחות בנאמנות ולהחזיר שהארץ באמת טובה, וזה פריה, והנה, תראו כמה זרף, חלף ודגש והכול.

ובמקום לראות שזו השגחה אלוקית לטובתם,

אתם רואים ההפך.

ארץ אוכלת יושביה, כולם מתים.

רק מתים, מתים, מתים, לוויות, לוויות, לוויות.

ותישא כל העדה ויתנו את קולם וייכועם בלילה האהוב.

מתי זה היה? תשעה בארץ.

וילונו על משה ועל אהרון כל בני ישראל.

ויאמרו עליהם כל העדה,

לומתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לומתנו.

ולמה השם מביא אותנו אל הארץ הזאת, לנפול בה חרב,

נשינו וטפינו יהיו לבז?

הלא טוב לנו שוב מצרימה.

ויאמרו איש אל אחים, ניתנה ראש ונשובה מצרימה.

ויפול משה ואהרון על פניהם, בפני כל קהל עד עד בני ישראל.

ויהושע בן נלון וחלי בן יפונה מנטרים את הארץ כרעו בגדיהם.

אומרים שניים למרגלים שלא הסכימו המעשה.

ויאמרו אל כל העדה בני ישראל לאמור,

הארץ אשר עברנו ובא לתור אותה טובה, הארץ מאוד מאוד.

אם חפץ בנו השם והביא אותנו אל הארץ הזאת ומתנה לנו,

ארץ אשר היא זבת חלב ודבש,

אך בשם אל תמרודו ואתם אל תראו את עם הארץ,

כי לחמנו הם,

שר צילם מעליהם והשם איתנו,

אל תיראו.

ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים,

וכבוד השם נראה באוהל מועד על כל מיני ישראל.

זה הסיפור בקצרה,

וזה לא נובן.

נבחרים על ידי משה אחד אחד.

השם אומר שהם ראויים לשליחות,

אף על פי שהוא יודע מה יהיה בסוף.

אנשים שראו עשר מכות במצרים

שעברו בקריעת ים סוף,

שוכלים את המן במדבר מן השמיים,

שותים מים מבארה של מרים,

מקיפים אותם ענני כבוד,

ענן השם הולך לפניהם יומם

לנחותם בדרך.

חיים בגן עדן במדבר,

שהשם נתן ועשה ופעל בשבילם,

השם שהבטיח שהארץ טובה מאוד,

לא ביקש שהם יתורו אותה. אתם ביקשתם בבקשה,

אשלח לך.

אז הם הולכים.

מה מצפים מאנשים גדולים כאלה?

שהם יבחנו את הדברים,

ובוודאי יגידו שיש פה השגחה אלוקית שהם,

כמו שנאמר פה,

שר צילם עליהם כי לחמנו הם.

הם ראו אחרת.

למה הם ראו אחרת?

מקרה אחר.

ביישלח יהושע בן ענון מן השיטים, זו הפטרה של הפרשה.

שניים אנשים מרגלים חרש לאמור,

לכו ראו את הארץ ואת יריחו. לפני הכניסה לארץ ישראל,

אחרי פטירתו של משה רבנו, טרם הכניסה לארץ, הוא שולח שניים מרגלים לתור את הארץ.

וילכו ויבואו בית אישה זונה ושמה רכה וישכבו שמה.

וייאמר למלך יריחו לאמור,

הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל לחפור את הארץ.

הם עוד לא נכנסו.

עוד לא נכנסו.

כבר ידע המלך שנכנסו שניים לרגל את הארץ.

וישלח מלך יריחו לרחב לאמור, הוציא האנשים הבאים אלייך

אשר באו

לביתך, כי לחפור את כל הארץ, באו.

ותיקח האישה את שני האנשים ותצפנו,

ותאמר, כן, באו אליי אנשים, ולא ידעתי מאינם מה.

ויהי ישר לסגור בחושך, והאנשים יצאו.

לא ידעתי אנה הלכו האנשים,

ורדפו מהר אחריהם כי תשיגום.

ויהי עילתה מגגה בתטמנם בפשתי העץ, הארוחות לה על הגג.

והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן

על המעברות,

והשער סגרו.

אחרי כאשר יצאו הרודפים אחריהם,

כאשר יצאו הרודפים אחריהם, והנה טרם השכבון,

והיא עלתה עליהם על הגג.

בתאמר אל האנשים,

ידעתי כי נתן השם לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו

וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם,

כי שמענו את אשר הוביש השם את מי ים סוף מפניכם

בצדכם במצרים,

ואשר עשיתם לשני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן

לסיחון ולעוג אשר החרמתם אותם.

ונשמע,

וימס לבבינו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם,

כי השם אלוקיכם הוא אלוקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת.

ועתי שבעו נא לי בשם כי עשיתי עמכם חסד, ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד,

ונתתם לי אות אמת,

ואחייתם את אביו ואת אמיו ואת אחיי ואת אחיותיי,

ואת כל אשר להם, והצלתם את נפשותינו ממוות.

איך שהם נכנסים,

ישר הם מתגלים.

כמה הם נכנסו?

הבית שלה בקיר החומה,

עוד לא זזו.

היא מסתירה אותם

מספר ימים בגג ומכסה אותם.

אחר כך הם בורחים, הם לא תרים את הארץ,

הם כבר לא תרים ולא נכנסים ולא כלום. איך שרק

הרודפים חזרו,

בלילה הם בורחים, משתלשלים מהחלון

עם תקוות השני שהיא שמה להם, ובורחים להרים, ממתינים עוד, והופ, נעלמים.

ומה הם באים לספר?

שהקדוש ברוך הוא נתן אותם בידם.

איך למדתם את זה?

לא הסתובבתם,

לא ראיתם, לא כלום.

ברחתם.

תפסו אתכם כמעט מייד.

זאת אומרת, זה אנשים,

יש להם מצלמות אלקטרוניות.

זה אי אפשר לזוז בלי שהם ירגישו.

אז איך תבוא?

איך תיכנס?

ויריחו סגורה ומסוגרת.

ואיך באמת כבשו את יריחו? לא נכנסו לבפנים.

הקיפו את השבע פעמים מסביב עם שופרות,

והפילו את החומה.

מה ההבדל בין המרגלים הראשונים למרגלים האלה?

התורה אומרת, ולא תתורו

אחרי לבבכם

מאחרי עיניכם.

רש״י אומר, ולא תתורו כמו מתור את הארץ,

לרגל,

לרגל, כמו לרגל את הארץ,

הלב של הבן אדם הוא כמו מרגל, הוא טר,

לא טטורו.

ובספרי זוטה כתוב

לא תעלילו את לבחון,

תעלילו זה תרגום של טטורו מרגלים.

זאת אומרת, הלב בעצם קובע מה אתה רואה.

לכן לא כתוב לא תטורו אחרי עיניכם,

אלא לא תטורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אחר כך.

התחילה מתחילה בלב,

הלב שלנו קובע מה אנחנו רוצים לראות במה שאנחנו רואים.

לא העיניים, הלב הוא הראשון.

נטיית הלב גורמת לך להתבונן

ולהבין מה שאתה מעוניין להבין.

מה קרה לנשיאים הראשונים, למרגלים?

הזוהר הקדוש מגלה שהם לקחו בחשבון שאיך שייכנסו לארץ ישראל,

יחליפו אותם באחרים.

כרגע הם נשיאים,

ואם הם ייכנסו לארץ,

יהיו בחירות, יהיו פריימריז.

ואז מה יקרה?

אפשר שיחליפו אותם, נכון?

די.

הייתם עד פה במדבר,

עכשיו נכנסים לארץ, עכשיו בוחרים מחדש.

זה היה אפילו בצורה בלתי נרגשת בתוך הלב שלהם.

הם לא עשו את זה במזיד,

בידיעה ובכרה, זה מבפנים ככה חלחל, חלחל, וכשמחלחל משהו,

בואו נגיד ככה,

כשאתה חושש ללכת לאיזשהו מקום,

אז הכול אתה תסביר למה לא כדאי ללכת.

בלי להסביר שבעצם זה נובע מחשש.

אז תגיד, זה ארוך, ויש פקקים,

והיום יש הפגנות, ויש ככה, ואי אפשר זה,

ואי אפשר כך,

וזה, והאוטו שלי טרנטה, ובקושי סוחב, ואם אני אתקע, אז מי יעזור לי?

והבטריה הולכת להיגמר, לא יהיה לי למה לצלצל,

ואתה תמצא כל מיני דברים רק

לא לנסוע.

וזה לא נובע מהשיקולים האלה שאמרת,

זה נובע מהסיבה הפנימית.

פעמים במודע, ופעמים אפילו בתת-מודע,

יש לך הרגש,

לא כדאי,

ולפעמים הפוך, כן כדאי, והכול אתה רואה ורוד

עליהם.

על פי המציאות,

הראשונים היו צריכים מה להגיד,

קטן עלינו.

למה הם ראו כולם מתים לפניהם?

על פי המציאות,

על שני המרגלים ששלח יהושע, היו צריכים להגיד, חס ושלום, לא נעז, נעקוף אותם.

למה אם נבוא, אין, הם יודעים הכול.

והיה בדיוק הפוך.

למה?

אלה,

הספיק להם לשמוע שרחב אומרת בשם הציבור

שנמס ליבם מפחד והם רועדים והם יודעים שהשם הוא אלוקים.

זה הספיק להם.

רגע, אבל היא אמרה, רגע, עושים עסקה, עושים דיל.

מה הדיל?

אני עשיתי איתכם חסד?

אז ואחיתם את אבי ואת אמי, כן?

סוגרים.

היינו אומרים, היא אינטרסנטית.

היא לוקחת בחשבון

שגם אם יתפסו את המרגלים,

אז מכל מקום יתקפו,

ואז אין לה הגנה, יהרגו אותה כמו כולם, נכון? אז מה אכפת לה להגיד אני אשמור אותם,

אני אסתכן עכשיו קצת,

אבל אני ארוויח את ההצלה הגדולה כי אני יודעת.

בשבילהם זה היה אות וסימן מהשם שהגיעו דווקא לבית כזה שהיא תיתן להם מחסה, זה בשבילהם היה הצלה מהשם,

שהיא שיקרה בעבורם,

שהיא אמרה את המצב האמיתי שיש בתוך העיר וכן הלאה, זה הספיק להם. הם הבינו שהשם שלח אותם לשמוע את זה, זה כמו בת קול מן השמיים, ומספיק.

זאת אומרת, הלב שלהם היה לעשות את רצון השם.

הראשונים רצו לעשות את רצון עצמם, זה החילוק.

שני המרגלים האלה גרמו שעם ישראל נכנסו,

כבשו את הארץ, נלחמו בשלושים ואחד מלכים וניצחו.

תוך שבע שנים כבשו את הארץ.

לעומת זאת, המרגלים הראשונים גרמו ששש מאות אלף ימותו במדבר ולא ייכנסו לארץ.

למה?

בטיסה עדה את קולה וטבק.

הם אמרו, יותר טוב לחזור למצרים.

אמר הקב' ברוך הוא, אתם לא רוצים להיכנס.

נכון? תמותו במדבר.

יום לשנה, יום לשנה.

הייתם יכולים להיכנס בקצרה תוך ימים ספורים לארץ ישראל,

עכשיו תישארו ארבעים שנה במדבר עד שייטמו פגריכם במדבר.

איזה לילה זה היה?

תשעה באב.

מה אמר הקב' ברוך הוא?

אתם בחייתם בחייה של חינם,

אתם תבכו לדורות.

בתשעה באב, יום שחור

נשחור לעם ישראל.

שני בתי מקדש נחרבו ביום הזה.

ומה היה הדין של דור המדבר האלה?

מגיל עשרים עד גיל שישים,

שאין עונשין בפחות מגיל עשרים מן השעון.

כל שנה

זה נקרא יום החפר

היו לוקחים כולם טוריות,

חופרים קברים,

שוכבים

ליל תשעה באב

וממתינים לראות מי יקום בבוקר.

שנה ראשונה,

מעיר השחר,

15,000 איש לוקמים.

נגלה ראשונה.

שנה שנייה, תשעה באב,

לחפור קברים,

כולם חופרים.

נשכב בפנים,

שוכבים.

בבוקר 15,000 לוקמים.

שנה שלישית,

לחפור קברים,

חופרים, להיכנס בפנים,

שוכבים.

בבוקר 15,000 לא קמים.

שנה רביעית,

לחפור קברים,

חופרים,

להיכנס בפנים, שוכבים,

קמים בבוקר פחות 15,000 איש.

תשעה באב הבא.

לחפור קברים.

חופרים,

נכנסים בפנים, 15,000 איש לא קמים.

שנה שישית, תשעה באב.

אתם יודעים מה זה כל שנה להיכנס,

ואתה לוקח בחשבון שאתה לא קם.

אתה לא קם.

עכשיו אתה יודע, נשאר לך עוד שנה לחיות,

אתה נכנס תשעה באב, אתה יודע.

השנה יכול להיות, אני לא קם.

הולך לישון, לא קם. זה לילה,

לא קמים.

שנה שלושים ותשע

נשארו ה-15,000 האחרונים.

הם נכנסים לקבר

והם בטוחים.

בבוקר הם לא קמים.

נכון?

ככה היה כל שנה.

נכנסים, לא קמים.

נכנסו לקבר,

מגיע הבוקר,

קמו, כולם.

טעינו ביום, טעינו בתאריך.

מהפחד?

טעו בתאריך.

צריך עכשיו עוד לילה אחת לשכב בקבר לחכות שמנחם מוות יומו.

שוכבים,

מאיר השחר,

קמים.

מה, עד כדי כך מטושטשים, לא שמו לב?

ככה התבלבלו בימים?

זה איזה תאריך?

יא, יב,

שוכבים בפנים,

עוד פעם מחכים למלאך המוות.

בוקר הוא לא בא.

איזה טעות.

ככה הם שוכבים עד

ליל 15 בחודש.

בליל 15 בחודש הם הולכים לשכב פעם אחרונה,

בבוקר

כולם קמים.

עכשיו הם ידעו שהתבטלה הגזרה.

למה?

ב-15 בחודש הירח מלא,

אז אין טעות. זה ברור שעכשיו חצי החודש.

זה טו באב.

טו באב יום גדול ליהודים

מחמש סיבות. וזו אחת הסיבות

שהיה להם תחיית המתים.

היו צריכים למות, והשם השאיר אותם.

טוב, 39 פעם לעבור מיטה זה לא פשוט.

כל שנה לשכב ולחכות למוות?

פלא פלאות, איזה עם זה, מה זה?

בן אדם יודע, בשנה הבאה הוא צריך לשכב בקבר, הוא בורח למצרים לבד.

הוא בורח, הוא לא נשאר. מה זה, אני אכנס לקבר, אני אחכה, הלו?

טוב, שנה שלישית, רביעית, חמישית, 17 שנה, מה?

מה, אתה נורמלי? מה אתה עושה פה?

עם כל מה שאנחנו קוראים על הדור ההוא,

תבינו,

היה להם נפילות פה ושם,

אבל זה היה דור דה אז, זה היה דור מיוחד.

מכל מקום זה מה שקרה.

אז כשבאים ייסורים,

כשבאים ייסורים על בני אדם, צריך לדעת

שהאדם עם הלב שלו, איך שהוא טר אחריו,

הוא גורם לעצמו את הייסורים ומביא אותם.

השם אמר שהארץ טובה.

אתם רוצים לרגל. מה אתם תמצאו, יותר טוב או פחות טוב ממה שהוא אמר? אם הוא אמר זה ככה, זה ככה, נגמר.

אבל כל העדה נשאה את קולה בבכי,

לא מחו בהם,

קיבלו את הלשון הרע על הארץ,

וזה עוד אחרי שמרים דיברה באחיה במשה,

ובגלל שהתכוונה לטובתו והיא אחותו הגדולה,

נצטרעה שבוע ימים בצרעת מורחקת מכל המחנה,

וכל ישראל יודעים שמרים הצדקת הנביאה,

הצטרעה שדיברה על אחיה לטובה.

אבל גם לשון הרע לטובה זה לשון הרע.

אז אחרי שהם ראו את זה,

והם הלכו להוציא דיבה על הארץ?

הרי ראיתם מה קרה,

ראיתם מה העונש.

זה אחת מעשר זכירות שצריך כל אדם לזכור כל יום.

מעשה מרים.

מכל מקום,

כשבאים ייסורים על האדם, לא באים סתם.

לא באים סתם.

רבנו הקדוש,

רבי יהודה הנשיא,

היה צדיק קדוש.

פעם אחת הוא נענש מן השמיים,

שש שנים

כאב שיניים

ושבע שנים אבן בכליות.

אין לייזר.

ואין נופה שיניים.

13 שנה סבל.

למה?

צדיק כזה גדול, למה?

פעם אחת

לקחו שור לשחיטה.

השור ברח מהסכין

והכניס את הראש שלו בבית השיחי של רבי.

הלך לצדיק, נדבק ירא.

מה אמר רבי באותה שעה?

לך.

כי לשם כך נוצרת.

אה, בשמיים הקפידו על הצדיק הזה.

נשמע שאין לו חמלה מספקת להגיד כזה ביטוי, לא לבן אדם.

לבהמה שלא הבינה מה הוא אמר.

לך. כי לשם כך נוצרת.

שש שנים כאב שיניים, שבע שנים אבן בכליות.

איך נפסקו לו הייסורים, העונש?

פעם אחת הוא ראה בני חולדה

שהם מסתובבים,

הסירו את הסולם שהיה מעלה לעלייה איפה מקום שהיה להם לשתות מים.

הסירו את זה והם היו מצטערים, מצייצים.

אז הוא דאג שיקרבו את הסולם

ואמר ורחמיו על כל מעשיו.

הקדוש ברוך הוא מרחם על כל מעשיו, גם על בני חולדה.

ברגע זה שהוא הזיז את הסולם, הפסיקו כל הייסורים.

למה? הוא תיקן

את אותה מידה שהוא לקה בה בהתחלה.

אתם שומעים על מה אפשר לקבל ייסורים?

על ביטוי

לא הגון כלפי בהמה.

ולהגיד על בן אדם,

וואי וואי וואי.

ועל בן אדם שלא מגיע לו, וואו וואו וואו.

ועל כמה?

וואו וואו.

ואחר כך הבן אדם שואל, מה קרה? מה עשיתי? למה ככה? למה אני? למה דווקא?

זה רק על דיבור וכמה אנחנו מדברים בלי עין הרע.

וכמה לשון הרע וכמה שומעים.

וכמה, וואו, יש כאלה מוציאי אשם רע, עוד יותר גרוע.

יש כאלה מקלילים, רחמנא לצלן.

יש כאלה מדברים נבלות הפה, וואי וואי, כתוב על זה שבחורי ישראל מתים ובנות ישראל אלמנות

בגלל דברים כאלה של נבלות הפה.

וזה רק עם פה, בלי ידיים, בלי כלום, בלי שום דבר, בלי היזק, כלום.

ויש פעמים שהקדוש ברוך הוא מייסר בממון.

כמו רב הונה,

היו לו ארבע מאות חוויות של יין שהחמיצו.

וואי, איזה נזק.

ארבע מאות חוויות, יקב שלם, החמיצו.

הלך.

נכנסו אצלו חכמים לנחמו

ואמרו לו שיבדוק בעצמו.

תבדוק מה לא בסדר.

הוא אמר, מה אתם חושדים אותי שעשיתי משהו שלא כדין?

אמרו לו, וכי עביד קודשא בריך הוא דינא ולא דינא?

אז מה אתה רוצה להגיד?

שהקדוש ברוך הוא עשה בך דין בלא דין?

זה אתה רוצה להגיד?

אמר, אם אתם יודעים משהו עליי, תגידו.

אמרו לו, יש לך אריס

שעובד אצלך?

אתה דיללת לו בזמורות, לא נתת לו מה שמגיע לו בדיוק. הוא אומר, כמה הוא גנב ממני?

אני הפחדתי לא פחות ממה שהוא הזיק אותי.

אמרו לו, אתה במדרגה שלך לא יכול להתנהג ככה. קיבל על עצמו, החזיר לו.

באותו רגע

שתי גרסאות בגמרא

שמחיר החומץ עלה למחיר יין

ויש גרסה אחרת שהחומץ חזר להיות יין.

אבל מכל מקום

הוא לא הפסיד מאומה.

וזה למה היה?

בגלל שהוא עשה דבר שמותר לסתם בן אדם.

אבל הוא לא.

וסביביו נסערה מאוד.

הקדוש ברוך הוא מדקדק על הצדיקים כחוטא סערה.

אז כשאתם אומרים לפעמים,

תשמע, אבל הוא צדיק והוא זה, אז איך קרה לו?

בדיוק הפוך. צדיק,

מדקדקים עוד יותר,

ואנחנו לא יודעים הכל מה שצדיק עושה.

אנחנו יודעים כל פליטת פה שהוא אומר,

אנחנו יודעים כל שמיעה שהוא שומע,

אנחנו יודעים כל דבר ש... אנחנו לא יודעים.

אז מה אתם רוצים להגיד? שהקדוש ברוך הוא עושה דין בלא דין?

זה כן אתם רוצים להגיד?

אלא הקדוש ברוך הוא באמת ורחמיו על כל מעשיו אם על בריות כאלה בעלי חיים הקדוש ברוך הוא תובע

ביטוי

לשם כך נוצרת מצדיק שמקבל עונש, אומנם בזמן שהצדיקים הם אנשים בגולה לעם ישראל, עוברות לא מפילות את עובריהן,

יולדות, יולדות בנקה,

אין חולי, אין מחלות, הם מקבלים עליהם איסורים, זה בשביל כלל ישראל,

אבל בכל מקום הם מקבלים עונש, איסורים.

והקדוש ברוך הוא, כן רחום וחנון, רוצה בטובתן של הבריות ודואג שיהיה להם רק טוב.

אבל מה לעשות, אנחנו נוטים אחרי הלב, למרות שאומרים פעמיים ביום ולא תטורו אחרי לבבכם.

ותרים.

ואחרי עיניכם, בתרים.

אשר אתם זונים אחריהם, ממשיכים.

אומרים וממשיכים.

והקדוש ברוך הוא מוכן לקבל את כל בריאותיו בתשובה.

תשובה זה דבר גדול.

זה הפרס הכי גדול שאפשר לקבל בחיים. זה יותר ממיליוני דולרים כל יום.

זה גן עדן לנצח במקום גיהינום לנצח.

אתם יודעים מה זה?

הקדוש ברוך הוא אומר, התשובה זה לא בהרים ולא מעבר לים.

אתה לבד יכול לעשות את זה לבד, לבד, לבד, בבית, בלי שום דבר.

כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.

מה זה בפיך?

אתה אומר וידוי.

אנה ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי ועשיתי א', ב', ג'. כל מה שאתה יודע שעשית לא בסדר, אתה אומר.

אתה לא זוכר הכל, אתה אומר.

אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו לפי א', ב'.

עד הסוף כתוב בסידור.

זה וידוי.

זה בפה.

כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך ובלבבך.

אתה צריך גם להתחרט על מה שעשית.

אם אין חרטה, אין תשובה.

מתחרט על מה שעשיתי.

ועוד דבר,

לעשותו.

מקבל על עצמך.

לא לחזור על המעשים הרעים שעשית.

מכאן ולהבא, אדם חדש.

אם עושה כן, מקובל בתשובה לפני ה' יתברך.

גן עדן.

ואנשים לא מנצלים את הדבר הזה.

מספרים מעשה על רבי אייזיק,

צדיק,

שהיה חי בעיר קרקה.

ופעם אחת בא אליו חלום מבעל החלומות.

הוא חולם שהוא צריך ללכת למצוא אוצר גדול שממתין לו מתחת לגשר,

קרוב

לבית המלך בפראג.

קם בבוקר, אומר, בחלומות השב ידברו.

בלילה השני חולם אותו דבר מתחת לגשר בפראג, מחכה לך מטמון.

בבוקר, בחלומות השב ידברו.

ביום השלישי בא אליו בעל החלומות.

תלך לגשר, המטמון מחכה לך.

אמר זה כבר משהו,

אמנם הקדוש ברוך הוא יכול להביא לי אם הוא רוצה מטמון גם

פה בסביבה,

אבל אם בעל החלומות בא אליי כבר פעם שלישית,

ניסע, נראה מה קורה.

מגיע לעיר פראג,

מוצא את הגשר, קרוב לבית המלך,

אבל דא עקא,

מחנה צבאי מקיף את כל המקום,

אי אפשר להתקרב.

הלך לבית המדרש על מנת ללמוד תורה. לא רוצה לישון,

שלא יבוא לו בעל החלומות.

בבוקר

ניגש עוד פעם לסרוק את השטח לראות מה ניתן לעשות.

פתאום ניגש אליו קצין ואומר לו, סליחה אדוני,

אני רואה אותך פה מאתמול בולש.

מה מעשיך?

הוא יהודי צדיק, לא משקר. אמר לו, את האמת, שמע, אני לפני שלושה ימים חלמתי חלום.

לא התייחסתי אליו. פעם שנייה לא התייחסתי. פעם שלישית אמרתי, אני אלך לבדוק.

ולכן אני כאן.

אמר לו, אני מתפלא עליך, אתה זקן, מטריח את עצמך,

מוציא הוצאות בשביל חלום.

מגיע עד לפה?

אני גם חלמתי חלום.

אז מה, אתה חושב שאני מאמין בחלומות?

אני חלמתי חלום הלילה,

שיש צדיק אחד בעיר קרקע

שקוראים לו ריבי אייזיק,

שמתחת לתנור שלו יש מטמון.

אז מה, אתה חושב שאני אלך לחפש איזה מישהו כזה ונחפש לו בתנור?

רבי אייזיק, שמע, הבין, הסתובב, מהלך, הגיע הביתה,

פותח מתחת לתנור, המטמון שם.

כי קרוב אליך הדבר מאור.

בפיך ובלבומך, לא צריך ללכת לפרק, זה פה, מתחת לתנור.

אתה יכול לעשות תשובה,

לא צריך לנסוע לאיזשהו מקום.

איפה שאתה, בכל מקום, זה קרוב מאוד אליך. הנה, הפה שלך פה,

הלב שלך כאן, לעשותו זה ברשותך, תחליט.

אבל יש כאלה שלא מחליטים מהר.

לא מחליטים מהר.

היה אחד, קראו לו מנשה.

הוא היה מלך.

והוא היה הבן של חזקיה המלך.

חזקיה המלך היה צדיק גדול, שהיה ראוי להיות משיח.

חזקיה המלך

שם חרב

בכל בתי המדרש,

והוציא הוראה.

מי שלא ייכנס לבית המדרש ללמוד תורה, יידקר בחרב.

וואי, וואי, וואי.

תוך שלוש שנים

לא נמצא נער ונערה בכל ארץ ישראל שלא בקיאים בכל התורה כולה.

יום אחד מגיע סנחריב,

שולט בכל העולם, כובש מדינות, ממלכות.

צבאות עולם מלווים אותו.

כל עם שהוא כובש, הצבא מצטרף לצבאו.

והוא מגיע לירושלים על מנת לחופשה.

מי בפנים?

חזקיה המלך.

ירושלים העתיקה, אתם מכירים אותה?

בין החומות זה ירושלים של פעם.

זה גדול? לא גדול.

אבל השם של ירושלים בכל העולם, לכבוש את ירושלים?

הוא מגיע לשם,

עולים על החומה להסתכל ככה, לראות מה המצב, מה יש בפנים.

הולכים להתעלף מצחוק.

כמה אנשים יש?

אין להם אפילו סוסים.

עם מי לחמו? הוא סחב

מיליונים חיילים,

מגיעים, העיר העתיקה.

אז הוא אומר שהוא מנדב אלפיים סוסים שיהיה פייר פייט.

חזקיה לא רוצה לקבל לא סוסים, לא כלום, לא מתייחס אליו.

חזקיה בוטח בשם שיהיה בסדר.

אומרים לו, תשמע, תקבל תנאי כניעה שנצא מפה הכי טוב, הם לא ישחטו אותנו פה, ישחטו אותנו.

לא מוכן חזקיה לשמוע בכלל.

היום היו אומרים עליו פנאטי.

לא מוכן.

מתי זה היה?

ליל פסח.

לילה המשומר מן המזיקים.

ארבע כוסות,

ראש כבש,

הלל,

קצת מרות,

חרוסת,

דוכא,

משהו.

פנאנין, שירים, שיר השירים בסוף.

אחד, מי יודע, שתיים, מי יודע.

בחוץ מיליונים, על הבוקר קמים, שוחטים את כולם,

ושרים, כולם שרים.

אה שאלה.

בלילה

הקדוש ברוך הוא שואל את גבריאל המלאך,

כשהוא רואה אותו עם המגל.

שואל אותו, גבריאל, לאן אתה הולך?

אומר לו לברך את האילנות.

אמר לו על הדרך, פשוט מגלך על מחנה סנחריו.

כתוב בתנ״ך,

בלילה ההוא ירד מלאך ה'

והיכה במחנה סנחריו 185,000

ראשי גייסות.

מיליונים מוטלים על הרצפה, מתים.

מי בורח? סנחריו ושני בנם.

ואחר כך בנו עשר חדון, רוצח אותו גם.

צבא עולמי,

לא רק ברית נאטו,

הכל.

מה זה? על מה סמך עזקי המלך?

יש פסוק בתורה.

אם בחוקותיי תלכו

ושכבתם ואין מחריד.

פרשת בחוקותיי.

יש שם ברכות בהתחלה ואחר כך קללות.

אם שומרים את המצוות, כל הברכות, ואם לא קללות.

חזקיה אמר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, מה אתה אמרת?

אם בחוקותיי תלכו,

זה הברית בינינו.

את החלק שלי קיימתי.

כל עם ישראל יודעים תורה.

תוך שלוש שנים דאגתי.

כולם, בחוקותיי תלכו.

עכשיו תקיים אתה את החלק שלך.

ושכבתם ואין מחריד.

אני הולך לישון. ביי ביי.

הולך לישון. זה לא בעיה שלי.

אני את שלי עשיתי.

אתה תעשה את שלך.

והקדוש ברוך הוא מקיים את ההבטחה.

מיליונים מתים בלילה אחד.

אם זה היה יומיים, אומרים, וירוס.

כימי.

ביולוגי.

תקרא לזה מה שאתה רוצה. אבל הקדוש ברוך הוא שולח את מה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה. מה זה משנה אם הוא שולח חיידקים או חומרים או מלאך או מגל או ככה. מה זה משנה איך?

העיקר בסוף מה תוצאה? מתים, מתים.

אתה עשית את זה? לא.

מישהו עשה לך את זה, אה?

יפה.

כולם, כולם.

נחמד.

חזקיה המלך הזה שהיה צדיק כזה גדול ובוטח בשם כזה.

היה לו בן, קראו לו מנשה.

מנשה הזה כופר.

כלום.

כל הרע והרשע עשה.

רשע מרושע.

מה כתוב עליו בפסוקים?

איזה דברים.

כתוב כך

ויכם מזבחות לבעלים

וישתחו לכל צבא השמיים.

העביר את בניו באש ועונן וניחש

ועשה אוב וידעוני.

הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו דווקא.

להכעיס.

וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאוד עד אשר מילא את ירושלים פה לפה.

הקדוש ברוך הוא שולח עליו את מלך אשור.

מלך אשור

תופס אותו.

מכניס אותו לדוד נחושת

ומצית אש תחתיו.

יואוו. להיכנס לדוד נחושת.

עם אש מלמטה.

זה חם.

זה לא נעים.

מה כתוב שם?

וכעצר לו,

היה לו צער, צועק, רוקט, דרינג, דרינג, דרינג.

עוד כשלא היה טרנס

הוא רקד.

וכעצר לו, חילה את פני ה' אלוקיו.

ויעתר לו וישמע את חינתו.

וואי וואי וואי, רשע כזה,

פונה ל' מתוך הדוד.

והקדוש ברוך הוא שומע לו.

ומה הוא אמר?

מה הוא אמר לו?

אמר לו, זכור אני שקראתי בימי הבא בתורת משה.

כשאבא שלי היה חי,

אני זוכר שהוא לימד אותי שהייתי קטן,

שהייתי הולך לחיידר,

אז הוא לימד אותי. מה הוא לימד אותי?

יש פסוק בתורה, בצר לך ומצאוך, כל הדברים האלה,

ושבת עד ה' אלוקיך.

יש מצווה שקוראים לה תשובה.

וכתוב, כי אל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך.

הקדוש ברוך הוא רחום,

והוא לא ישחית אותך, אל תפחד.

הוא נזכר בפסוק הזה מאז שהוא ילד. מה היה קורה?

אם הוא לא היה נזכר, הוא היה גחלין.

אתם רואים מה זה גרסא דיאנקותא?

אחת שלומדת אפילו שהוא קטן?

מכל מקום,

הוא פונה לקדוש ברוך הוא ואומר לו ככה.

ועכשיו, אם אתה מושעני מן הצרה הזאת,

אדע ואכיר את אלוהותך,

ואדע שכל הצלמים שעבדתי הם שקר.

ואם לאו,

גם אתה אחת כהם.

שמעתם מה עובר הקדוש ברוך הוא?

אם אתה לא מציל אותי,

אתה בדיוק כמו כל העבודה הזרה שעבדתי.

הכל חרטא ברטא.

נו,

שמעתם?

אם אני הייתי במקום הקדוש ברוך הוא,

הייתי שר לו שיר, גחלי לי, גחלי לי.

תהיה גחלי מצידי, נשמע אותך.

מה זה?

אתה עוד יושב בדוד, ואתה עושה לי תנאי.

אתה בדוד, הלו, איפה אתה?

אתם מתארים לכם? תופסים את שדם בבור,

ואומר, הלו, חכה רגע, שמעת, אל תיכנס.

תגיד לבוש ככה בשמי,

אם הוא לא משחרר אותי, הוא חרטא ברטא.

מי ישחרר אותך? בשביל מה רדפו עריך?

למה הביאו אותך עד לבור? בשביל מה?

למה גילחו לך את הפרצוף, את הזקן? למה עשו לך פוזה של טיפול ג'יניים?

בקיצורו של דבר, הקדוש ברוך הוא מרחם עליו.

תשמעו,

הקדוש ברוך הוא אומר למלאכים, תרדו,

תשחררו אותו.

מה אומרים המלאכים לקדוש ברוך הוא?

אומרים לו ריבונו של עולם,

מנשה שעשה לפניך כמה תועבות אתה מרחם עליו?

בטח אתה רחמן אבל עליו?

אמר להם אם איני מקבלו

הריני נועל שערי תשובה בפני כל חוטא.

אתם שומעים?

שלא יהיה אחד בשדרות,

שלא יהיה אחד ברמת אביב

שיגיד שהוא לא יכול לשאול בתשובה.

מנשה קיבל אותו כזה בתשובה.

הוציאו אותו מן הדוד,

הביאו אותו לירושלים אל מלכותו והסיר את הגילולים מבית השם,

מבית השם.

הוא שם עבודה זרה בהיכל השם במקדש!

זאת גלגול מאז, היא זוכרת.

בורחתו אדונו אלוהינו, מה אנחנו עוננו? שהכל נהיה לו.

טוב, זה היה מנשה.

כשהיה עוד אחד דומה לו,

קראו לו אחאב.

אחאב הזה לא היה פחות רשע

ממנשה

ואחאב

בין כל הרעות והצרות שהוא עשה,

חוץ מחיסול כל הנביאים, חיסול פיזי,

מי שנמלט ממנו זה היה אליהו הנביא.

פשוט

הייתה לו אישה איזבל כשמה כן היא.

היא הרגה את כל הנביאים.

פעם אחת הוא הלך והוא הגיע לעמק יזרעאל,

היה שם האדם שקראו לו נבות היזרעאלי.

והיה לו כרם.

ואחאב חמד את הכרם.

אז הוא נכנס איתו במשא ומתן, אמר לו שהוא מוכן לשלם לו יותר מערכו.

הוא לא מוכן.

נחליף אותו בכרם אחר יותר טוב.

בארטר.

לא מוכן.

הוא אומר, מה, אני אמכור נחלת אבותיי?

הוא לא מוכר. נחלת אבותיי לא מוכר.

אחאב

חוזר הביתה שר וזאף,

עצבני,

עולה למיטה,

פניו נפולות,

איזבל ניגשת אליו. מה קרה?

מספר לה.

אמרה, זו הבעיה?

זהו?

קום, קום, תמלוך.

אני אסדר לך את העניינים.

אתה יכול לראות את זה סגור, הכרם שלך.

מוציאה מכתבים לכל השרים מאחורים

ואומרת להם משפט פומבי לנבות היזרעאלי על אשר קילל אלוקים ומלך.

חרטא ברטא.

סוחרת עדים,

עדי שקר, שיגידו את זה.

נגזר דינו, סקלה באבנים.

מיטה.

רוצחים אותו?

נגמר המשפט, היא אומרת לו, יאללה,

לך תיקח את הכרם שחמדת.

שלך.

איזבל או לא?

בקיצור,

מיד הקדוש ברוך הוא שולח את אליהו הנביא לאחריו.

והוא בא אליו בשם ה' ואומר לו כך.

כה אמר ה'

הרצחת וגם ירשת?

אתה גם רוצח את נבות וגם יורש ממנו את הכרם?

כה אמר ה'

במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות,

ילוקו הכלבים את דמך.

אתם יודעים מה זה בשם ה' באים ומודיעים לבן אדם?

אתה, הכלבים ילקקו את הדם שלך?

וכתוב,

והכרדתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל.

לא זכרים,

לא בהמות, לא בקר, לא כלום.

הכל אני מחריט.

כרת לכולם ימותו.

כל זרעו וצאצאו.

ואף על פי כן

עשה תשובה וקיבל הקדוש ברוך הוא את תשובתו.

זה מה שכתוב, ויהי כשמוע אהב את הדברים האלה,

ויקרע בגדיו, כשהוא שמע מאליהו את הדברים האלה,

וישם שק על בשרו,

ויצום,

וישכב בשק, ויהלך אט,

כמו אבל.

לא התענה אלא משעה שדיבר אליו אליהו עד לערב. עוד לא עבר חצי יום.

מיד כתוב,

ויהי דבר השם אל אליהו התשבי לאמור,

הראית כי נכנע אחאב מפניי?

הקדוש ברוך הוא מסתכל, יש פה כניעה,

הלב שלו נשבר,

הגאווה ירדה,

המפלס הגיע לכניעה,

מקבל את התשובה שלו.

הראית כי נכנע אחאב מלפניי?

הוא לא נכנע מלפני השם,

בגלל שהשם הוא מרומם ונשגב וגדול וגיבור.

לא,

לא משום כבודו. מהפחד של העונש הוא שמע עכשיו.

והוא ידע מה זה אליהו הנביא.

כתוב במפרשים,

אם הוא היה עושה תשובה לא מיראת העונש,

אלא מיראת הרוממות של הקדוש ברוך הוא,

הייתה מתבטלת כל הגזרה לחלוטין.

כיוון שהוא חזר בתשובה אבל לא אמיתית,

אלא מהפחד של העונש,

אז הוא נשאר לחיות עוד כמה שנים,

ובנו וכולם מתו,

נחרטו, ובאמת לקקו הכלבים את דמו בסופו,

כיוון שהתשובה לא הייתה מושלמת.

אבל נתבטלה הגזרה להם איתו מיד.

אז אפילו רשע גמור כזה שעשה תשובה חלקית,

ולא אמיתית,

כי מי שרואה את החרב מונפת על צווארו,

מוכן.

אבל זו לא תשובה אמיתית.

אין לה את המעלות של תשובה אמיתית.

אז ממילא,

בכל אופן קיבל השם את תשובתו כדי להחיותו ולהשאירו בחיים.

היה עוד אחד, קראו לו יהויקין,

והכתוב מכנה הוא,

בלשון גנאי,

קוניהו בן יהויקין.

שנשבע הקדוש ברוך הוא להגלותו מירושלים לבבל,

הוא ואימו ושריו ועבדיו, ושם הם ימותו.

והשם אומר כך, חי אני, נשבע השם,

חי אני נאום השם,

כי אם יהיה קוניהו בן יהויקין מלך יהודה חותם על יד ימיני,

כי משם אתקנך.

אפילו אם אתה תהיה כמו טבעת של מלך על היד,

צמודה,

יש יותר צמוד מזה.

אני אעתיק אותך ואעקור אותך.

וכתוב, כה אמר השם, כתבו את האיש הזה, ערירי, גבר לא יצלח בימיו.

פירושו ימות בלא בנים.

נו, ובסוף מה קרה? נבוכדנצר אכן הגלה אותו ואת אמו,

וייאסרו הוא בבית הסוהר כדבר השם.

ובשעה ששחט נבוכדנצר הרשע את הבנים של צדקיהו לעיניו,

טרם נקרו את עיניו,

קודם נתנו לראות איך הוא שוחט את שבעת בניו,

ואחר כך ניקר לו את העיניים.

לא נשאר מזרע דוד רק קוניהו.

הסנהדרין ראו

ואמרו איך ייכרת זרע דוד והשם נשבע וכיסאו כשמש נגדים.

הרי הובטחה המלכות לדוד ואם לא יישאר זרע כלל

נתבטלה ההבטחה אלוהים.

והקדוש ברוך הוא לא חוזר בו לעולם מן הטובה שהבטיח

אפילו אם האדם לא יהיה בסדר

מן הרעה כן חוזר כמו במקרים האלה שאנחנו מביאים

כי הרעה היא על תנאי אם אתה חוזר בתשובה

אין את הרעה

אבל אם לא הרעה קיימת

הלכו אצל נבוכדנצר דבר לא הגיוני

מבקשים ממנו שהוא ייתן אישה בבית הסוהר לקוניהו

כדי שלא יכרת זרע דוד

בנבוכדנצר מתרצה ומצווה כן

נו חתונה

וצריך לקיים את המצוות

יש תקלה אי אפשר

עובר עוד שבוע, אי אפשר עוד שבוע

והוא מתגבר על עצמו ומקיים את דברי התורה כלשונם

ובזכות זה שהוא חזר בתשובה

לפני השם יתברך

הקדוש ברוך הוא הוציאו ממאסרו על ידי אוויל מרודח

ואת ראש יהויכין מלך יהודה מבית כלא כבר קוראים לו יהויכין ולא קוניהו

וידבר איתו טובות

וארוחתו ארוחת תמיד ניתנה לו

ועליו נאמר גם בדם בריתך

שילחתי אסירייך מבור

ונתבטלה השבועה והגזרה לא התקיימה

עד שנתקיים הפסוק

ביום ההוא אקחך זרובבל בן שעלתיאל עבדי

ושמתיך כחותם

קודם הוא אמר אפילו אם תהיה כחותם על ידי מיני משם אתקנקה אני אעתיק אותך משם

ועכשיו נהיה הפוך לוקחים את הנכד שלו

ושם אותו השם על יד ימינו ולא אתקנקה אלא אתקנחה

נהיה תיקון

ושאלתיאל היה בן בנו של יחוניה שנאמר בדברי הימים ובני יחוניה אסיר שאלתיאל בנו

לבן שלו קראו אסיר כי נולד במאסר והבן שלו היה שאלתיאל

מה רואים? שהקדוש ברוך הוא אפילו רשעים גדולים ואפילו שבועה וחי אני נאום השם

אם חוזרים בתשובה הקדוש ברוך הוא מוחק את העבירות

תלוי רק איזה תשובה

איזה רמה של תשובה

גם אנשי הענתות נגזר עליהם

כה אמר השם על אנשי ענתות הבחורים ימותו בחרב בניהם ובנותיהם ימותו ברעב

למה?

הם אמרו לי ירמיהו הנביא אם אתה תיכנס לפה עוד פעם ותנבא בשם השם

אנחנו הורגים אותך

אתם אומרים לנביא השם שבא בשם השם אתם תהרגו אותו אתם יוצאים נגד השם

הם חזרו בתשובה

והגזרה התבטלה

וזכו להתייחס כמו שכתוב בנחמיה אנשי ענתות 128

אף על פי שהשם אמר שלא יישאר מהם זכר

גם אנשי ננביא לא רק יהודים גויים

ננביא

היו רשעים כמו דור המבול

לכן נאמר עוד 40 יום ננביא נהפכת כמו 40 יום של הגשם של המבול לפנם

חזרו בתשובה

והקדוש ברוך הוא עשה את ננביא נהפכת לבעלי תשובה

פירושו של דבר שהקדוש ברוך הוא לא מוותר על אף אחד ורוצה בטובתו וגם הייסורים באים כדי למרק

את העוונות במקום שהתשובה לא הייתה מספקת

אבל אם התשובה מספקת וכראוי

שום איסורים גם

אז כי קרוב אליך דבר

בפיך ובלבבך לעשותו תרצה לעשות,

תעשה לא תרצה,

אל תעשה

אבל למה הדבר דומה?

אחד מגיע לבית משפט

ושמע כשכנגדו שהוא פשוט רצח

והעונש 25 שנה בפנים

והשופט לפני ההחלטה אומר לו תשמע יש לי הצעה

אם אתה תהיה מוכן לעמוד פה לפני כולם, לפני כל הקהל

ולבכות רבע שעה

ולומר שאתה מתחרט על הרצח

ואתה מבטיח ומתחייב שלא תשוב לעולם לרצוח

אני מוציא אותך מכאן זכאי

מה אתם אומרים? הוא צריך לבכות או לא?

לבכות או לא?

אם אתם הייתם במקומו הייתם בוכים?

הנה הוא צודק, הוא לא היה בוכה.

הבן אדם עומד על הבמה

מיד השופט ומתחיל

הוא מתחיל לספר לו, אני עשיתי ככה וככה

וכמו שאתם צוחקים החבר'ה שלו באולם התחילו לצעוק עליו

ואחד אומר לו אל תעשה פדיחות

תהיה גבר תאכל אותה

מה אתה עושה לנו בושות?

מה אתה, בחורה?

פתאום הוא עושה

השופט אומר לו, הלו,

עברו שבע דקות, תגמור

לא בוכה

הוא אומר לו, תבכה, כדאי לך, תבכה, אתה כבר בסיום

אומר לו, שמעת?

לא בוכה!

אמר לו, גבר, גבר!

השופט ראה ככה, אמר לו, טוב, עשרים וחמש שנה, לך לבכות עכשיו.

פסק, עשרים וחמש שנה.

אחד שנותנים לו אפשרות לבכות רבע שעה במקום עשרים וחמש שנה ולא לוקח

הוא טמבל או אהבל?

שניים. שניים, מה?

שניים.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם, שלפי מה שאני מבין,

כל אחד פה לפחות יש לו עשרים וחמש שנה בגיהנום.

Welcome.

כמה לשון הרע, כמה דיבורים, כמה רכילות, כמה פספוסים, כמה דברים.

וואי, אם נתחיל לבדוק באמת מה אנחנו, וואו, וואו, וואו.

אני לא מדבר על החילונים.

לא, אלה, מדובר באלפים, מה זה?

לא.

אני מדבר בדתיים.

עכשיו בא הקדוש ברוך הוא ואומר, תשמע מתוק.

תבכה רבע שעה,

תתחרט, כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך, תתחיל.

אנא ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי ועשיתי כך וכך וכך וכך.

תתחרט אמיתי,

ואל תשוב יותר למעשים.

מחול לך, מחופר לך,

שרוי לך, נגמר הסיפור, אתה צדיק חדש.

חדש!

וצמוך עליי.

אם למנשה ויתרתי, לאחיו,

לקוניהו, לענתות, לננבה,

כולם, גם אתה.

אתה פחות מהם, זה לא בעיה. הטקסט שלך לא כמוהם.

אבל,

נו, מי מוכן לקום עכשיו ולהתחיל לבכות רבע שעה?

אמרתי לכם, הוא צדק, הוא יודע.

נו,

מי מוכן לקום לבכות?

לא תבכו, תשערו עם החוב.

אין לי בעיה.

אל תבכו, אני אצחק.

מי מוכן לבכות?

הנה, אחד ברח.

יש מישהו שמוכן לבכות?

כתוב, הזרעים בדמעה ברינה יקצרו.

הזרעים ברינה בדמעה יקצרו.

רבע שעה זה לא הרבה זמן, לעומת עשרים וחמש שנה.

אני יכול להבטיח רק דבר אחד, מי שעושה את זה באמת פה הערב, קונה גן עדן, הערב.

יש לך כוח...

את זה?

בוא.

בוא.

בבקשה.

תביא מיקרופון.

היה אחת בהרצאה, התחיל דקה, אחר כך התחיל לצחוק.

אם אני רציני?

מה, אתה חושב שמה שאני אומר זה לא נכון?

אתה צדיק 100%?

עשית עבירות.

אתה יודע את החשבון של כל אחת?

אתה לא יודע.

אני אומר לך

שהחשבון הוא גדול.

גדול.

אתה יודע מה אמר הרמב״ן?

אם אדם היה רואה עונש עליו אחד מן התורה,

היה מוכן לקבל 70 שנה ייסורי איוב.

אתם יודעים מה קרה לאיוב?

מתו לו עשרה ילדים ביום אחד.

איבד את כל רכושו והיה מוכה 70 שנה בגופו.

כשאומרים ייסורי איוב זה השיא, זה על לאו אחד.

אם היה רואה אדם מה מקבלים שם עונש על לאו אחד, לא כמה שנים, לאו אחד,

היה מוכן לקבל בעולם הזה 70 שנה ייסורי איוב.

יעני, החלפות.

החלפות.

נו.

זה לא בא, אה?

יצר הרע הוא חזק, חזק.

או, הנה, ברוך השם, יש התחלה טובה.

אתם תצחקו, אבל לא ייכנס גן עדן.

עוד להפחיד אותך?

תעזור.

לעזור לך לבכות?

לא.

אני אגיד לשניים, תנו לך כאפות.

בוא אני אפתור אותך.

עצם זה שקמת עכשיו לפני כולם,

עם רצון חלקי אפילו לא ברור,

תדע לך שאתה קנית מעלה גדולה מאוד מאוד מאוד בשמיים.

זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה.

הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נהיה מוכנים, מוכנים. אפילו אם לא נצליח ולא נגיע למה שזה, אבל עצם המוכנות שיהודי מוכן להתקרב לבורא יתברך,

ולעשות צעד.

זה החלק, תדעו לכם. זה הכניעה. הראית כי נכנע אחאב, זה מה שרוצה השם.

אתה מוכן לכנע? זהו.

רבע שעה, לא רבע שעה,

זה לא נמדד בדיוק כמו שאני אומר בקטע של זמן.

יש דמעה אחת שהיא שקולה כמו מעיין,

ויש מעיין לא שווה דמעה אחת. חרטא ברטא הכול.

יש הרבה בוכים,

אבל הם בוכים עם כל החשבון של הצרות שיש להם, הם לא בוכים.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא סופר דמעות אמיתיות. זה היו דמעות אמיתיות של הבעור הזה עכשיו.

זה, זה השם רוצה.

דמעתי ספרת ונודיך.

הקדוש ברוך הוא סופר דמעות, דמעות אמיתיות, ושערי דמעה לא ננעלו.

אפילו אם שערי תפילה ננעלו,

שערי דמעה, אם זה מלווה עם דמעה אמיתית,

היא ממיסה את כל החטאים, את כל הייסורים, את כל העונשים.

חנש, לא היה לה ילדים. במה היא זכתה?

היא זכתה בזה שהייתה שופכת דמעות אמיתיות.

אז זה נחמד להעביר ערב על הכיפאק, הנה עוד יהודיה מתרגשת ברוך השם אשרייך אשרייך ואשרי חלקך.

כל בן אדם שתבינו רוצה לעבור את החיים בכיף, סבבה, לא לדעת מבעיות, לא מצרות.

למה אני אומר לכם את זה?

אני פשוט עוזר לכם שלא תגיעו למצבים שחס ושלום אחר כך

תבקשו את השם

ולא תמיד תצליחו אולי לתקן ולהצליח.

הנה עוד אני רואה ברוך השם עוד כמה בוכים, משתבח בורא,

איזה ערב נפלא.

משהו.

עוד יחשבו שאני סדיסט.

אבל שתבינו,

אדם שזוכה להתקרב לבורא יתברך, משהו, פסיעה,

צעד קדימה לקדוש ברוך הוא, הצעד הזה, הרצון, הרצון, אמרתי לכם.

הלב קובע, הלב.

לפעמים אנחנו לא יכולים לבכות, לא בגלל שהלב לא רוצה לבכות, הלב באמת בוכה בפנים גם מלעדי,

רק הוא מראה פרצוף מחייך ושוחק, כי לא נעים לבכות לפני אנשים, נכון? אנשים מתביישים.

אפילו שיש להם

צרה שאי אפשר לבלום,

משתדלים להתאפק, להיראות כאילו חזקים, אמיצים.

זה בלוף.

זה גאווה.

הקדוש ברוך הוא רוצה כניעה מהבן אדם,

שבן אדם ידע כמו שמשה ידע.

ואנחנו מה?

משה רבנו לא החזיק מעצמו אפילו משהו, כלום.

ואנחנו מה?

מה?

מה?

אברהם אמר, ואנוכי עפר ואפר.

דוד המלך אמר, ואנוכי תולעת ולא איש.

אבל משה אמר, ואנחנו מה?

תולעת, יש בה מציאות מה?

עפר ואפר, יש בו איזה שימוש.

אנחנו מה?

מי מרגיש פה שהוא מה?

שיעזו לדרוך עליו רגע בטעות בתור,

או יעקפו אותו.

וואלכ, מה, אתה לא רואה אותי?

ישר נכנס למלחמה.

ואנחנו מה?

לא ואנחנו מה. ואנחנו מה?

מה?

ככה אומרים לו, מה?

שלא תחשוב שאני מה של משה רבנו, מה?

זה הרצון האלוקי.

כשאתה יודע לרדת, השם יגביה אותך.

אתה תרד, הוא יגביה אותך. תגביה, הוא יוריד אותך.

משפיל גאים עד הארץ,

מגביה שפלים עד מרום.

תן לו שהוא יעשה לך את זה. אל תעשה את זה לבד.

תעשה, אתה תבקש, אתה הפוך.

תן לו.

כשאתה אומר, אני לא שווה כלום,

אז אתה לא אומר, כוחי ועוצם ידי. אני לא צריך את הכל זוכר, אני אסתדר, אני פיקח, אני נבון, אני, יש לי דרכים,

אני, יש לי טקטיקות,

אני, אני אנדל, להסתדר.

לא, לא, לא. אל בינתך, אל תשען.

תשתמש, אבל אל תשען.

אל תסמוך.

אל תהיה בטוח.

לא לעולם חוסן.

לא לקלים המרוץ.

לא לחכמים לחם.

לא.

אלא צריך לדעת

מה המקום שלנו. נתנו לנו זכות להיות בעולם,

ואמרו לנו, גם אם תטעו, ואם תיכשלו, ותחתאו, ותעברו, ולא תדעו,

תזכרו, יש דרך.

בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה, ושבת עד השם אלוקיך, תזכור, כי אל רחום השם אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך,

אבל תבוא אליו באמת ובתמים עמנו ונקי.

אם תעשה כן,

הקדוש ברוך הוא יקבל אותך בזרועות פשוטות.

גם בעולם הזה ייטיב לך וגם לעולם הבא.

ובואו נראה עכשיו את ניסים התותח,

ותראו איך זה עובד באמת.

בן אדם בא אליי שבוע לפני שהוא מת.

שבוע לפני שהוא מת.

כשראיתי אותו חשבתי שהוא יצא מהקבר.

רזה ומצומק,

עיניים שקועות לחיים בפנים,

חשבתי גם נרקומן, גם מת.

הוא אומר לי, עוד שבוע נתן לי הרופא לחיות.

מה אני עושה?

שלושה חודשים, ארבעה חודשים הוא פולט את כל משהו אחר.

ירד למעלה מ-50 קילו חודשים ספורים.

בן אדם שהיה 110 קילו, מר ישראל.

הצטמק

סרדין.

הקב'-ברוך-הוא הראה לו,

אין כוח, אין הופ, שרירים,

הופ, הופ, הופ, הוצ אין.

אין.

פסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס.

יורד לו הכול.

השאיר אותו שבוע לפני שהוא הולך.

הגיע אליי, מה אמרתי לו?

אתה צריך לשוב בתשובה מלאה,

גמורה ולהיות יותר מ...

צדיק.

הכל אתה צריך לעשות.

מה הוא אומר לי?

אני לחילוני, אני לא יכול.

זה מה שאני אומר לך, אתה צריך לחזור בתשובה. אתה ואשתך, הנה, תשמעי את והוא.

אבל תשמע, אי אפשר הכל בת אחת. איך אני יכול? אמרתי, למה יש לך זמן?

אמרת שמרו לך שבוע.

מתי תספיק?

עכשיו אתה צריך לחזור בתשובה.

ואם אתה מחליט עכשיו,

אז זה נחשב שחזרת בתשובה.

ועכשיו מה שצריך ללמוד, ללמוד, ללמוד בשביל לקיים, אני אפנה אותך למישהו, הוא ידריך אותך.

הבן אדם שמע למה שעשיתי.

יש בימינו הרבה אנשים כאלה, רחוקים, רחוקים, רחוקים, מאוד, מאוד, מאוד. עושים את כל העבירות,

ואפילו בתוך הדוד,

הקדוש ברוך הוא אומר להם, יאללה, מחול לך, מחול לך, מחול לך.

זאת אומרת, אין להתייאש.

אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

רק החכם לא מחכה עד שיגיע למצבים קשים.

בריא, שלם,

תתקרב לאביך שבשמיים,

תעשה מצוות בשמחה. פיקודי ה' ישרים משמחי לב.

מצוות ה' ברא מירת עיניים.

התורה הזאת מתוקה מדבש ונופת צופים.

המצוות וההנהגות והמידות הטובות שהיא מחנכת,

זה אושר בחיים, זה טוב.

זה הסתפקות, זה נדיבות, זה רוחב לב, זה רחמנות, דברים טובים.

למה להתרחק? למה להתנהג בצורה אחרת,

לא ברוח התורה,

עד שיצטרכו לכופף אותנו,

תשב אנוש עד דקה ותאמר שובו בני אדם? של מה צריך שהקדוש ברוך הוא ידכדך אותנו עד למטה,

עד דכדוך הנפש שנכיר ונודה שיש ממעלינו. כמה גובה שלנו? מטר שבעים?

מה?

בן אדם עומד מטר שבעים ועומד כזה ואומר, הופ,

הופ, לא ללחוץ, בזמן שלי,

מתי שאני אוכל,

כמה שאני ארצה, לא לדחוף,

אה, אה, אה, לא לדחוף, אה, שנה, אה, שנה.

בן אדם כזה זה עטוט.

מבניין גבוה לא רואים אותו. לא רואים אותו כמו קופסת גברורים.

קצת יותר למעלה, בכלל לא ניכר.

כמו סעורה.

עוד טיפה יותר גבוה כמו גרגר חוט.

עוד יותר הוא בכלל לא קיים.

פה הוא עומד ואופ, אופ, אופ, אופ, איזה, איזה.

יש כאלה שאומרים לי לאט לאט.

בן כמה הוא? שבעים? לאט לאט.

הוא רק התחיל את החיים.

מה בועל? לאט לאט, הוא אומר.

מגיל 13 הוא באיחוד, לאט לאט, לאט לאט.

אחת חייבה לך כסף,

חמשת אלפים דולר, שנתיים לא משלם, תפסת אותו סוף סוף. אומר לו, נו, מה עם החוב לפני שנה?

מתשעה חודשים היית צריך להחזיר? הוא אומר, מה בועל? לאט לאט.

נו, מה אתה תגיד לו, אין בעיה, קח את הזמן, קח את הזמן שלך.

אתה לוקח אותו,

אז לקח את הזמן.

בורא עולם נותן לך אוויר, נותן לך נשימה, נותן לך אוכל, נותן לך בריאות, נותן לך ילדים, נותן לך הכול, אתה אומר לו, הופ, הופ, רגע,

לא לדחות.

יש זמן, כל דבר בעיתו, כל דבר בעיתו.

החכם מקדים שעה אחת קודם.

ההפך, אני לא אומר לכם, אתם מבינים לבד.

יפה, שעה אחת קודם.

אז לכן כל יהודי שיושב כאן

ייקח את הדברים, כמו שכתוב, קחו דברים,

ושובו אל השם.

אדם צריך ללכת לדרשה לשמוע ולקחת את הדברים איתו,

ולקחת אותם אל ליבו,

ולשוב אל השם.

בכיף.

תארו לכם, שהיו מודיעים לכם,

שאבא שלכם שאתם מכירים,

ואתם חושבים שזה אבא שלכם,

לפי רישומים אמיתיים,

זה לא אבא שלכם.

וואי וואי וואי.

בן אדם פתאום שומע שאבא שלו שגידל אותו והיה, זה לא אבא שלו.

והוא עושה ברורים, מתברר שכולם אין עור, רק לא אמרו לו.

זה לא אבא שלו.

איזה צער, איזה טראומה.

לכולם יש אבא, הוא מתברר, הוא לא יודע מי זה אבא שלו.

וזה שהיה, זה לא אבא שלו.

אבל פתאום מגלים לו שאבא שלו,

אבא שלו,

זה הבן אדם הכי עשיר שיש במדינה.

וואי איזה חיוך אני רואה עליכם.

איזה יופי שזה לא אבא שלי.

איזה יופי.

איזה יופי, זה לא אבא שלי.

לך, לך פויה, לך.

טוב שגילו לי.

עכשיו יש לו אבא, הוא כבר מחכה להיפגש.

בטח יקנה לו יכטה, ייתן לו בוכטה,

קשחתה.

עולם חרטה.

איזה יופי.

אני גיליתי לכם היום שאבא שלכם,

זה אבא שלכם.

אבל זה כלום.

יש לכם אבא הכי עשיר בעולם, הכי חכם, הכי נבון,

בעל היכולת, המשפיע היחידי.

וגם את אבא שלכם הוא מחייב וזן ומכלכל אותו,

שייתן לכם קצת,

קצת,

קצת.

קצת, מה שקיבלתם, קצת.

נכון שהייתם רוצים עוד קצת?

עוד קצת.

דברו עם אבא הגדול.

דברו ישירות לאבא למעלה,

קשר ישיר, הרווחת.

איזה שמחה זאת. יש לי אבא בשמיים.

תראה מה זה אבא בשמיים?

מה שאתה רוצה אתה יכול לבקש.

אם אתה ראוי, תקבל.

אתה לא ראוי, תאמץ עוד, תמשיך. תשתפר עוד, עוד, עוד, תקבל.

המטרה שלו לתת.

צא ולמד.

אם הרשעים הגדולים מקבלים כל כך הרבה,

איך הם מקבלים בכלל?

על קצת מצוות שהם עשו בעולם. הוא משלם להם בעולם הזה את כל החוב.

זה על הקצת מצוות. מה שאתה רואה שהרשעים מבסוטים ונהנים ועשירים והכול,

זה על הקצת מצוות שהם עשו.

פה גמילות חסדים, שם צדקה, פה טובה, פה זה.

על הקצת הזה.

אז תאר לך מה מגיע למי שעושה הרבה מצוות,

את כל המצוות.

אין בעולם הזה בשביל לשלם לו.

אין.

אין.

מה תשלם לו?

ואם תשלם לו, כמה זמן זה יחזיק? 70 שנה שהוא חי, 80 שנה, ואחר כך זהו, אין כלום.

זה נקרא שכר?

מה, בן אדם עשה מצווה רוחנית נצחית והוא מקבל שכר זמני,

זה לא שכר.

אבל עשה מצווה רוחנית,

יקבל שכר רוחני לנצח נצחים.

אז כמו שאמרנו, אם עליו אחד של בן אדם,

70 שנה ייסורי איוב עדיף,

כתוב שמידה טובה פי 500. אז על מצווה אחת שיהודי עושה כמה מגיע לו,

פי 500 מגודל העונש שאמרנו.

שכר אבל.

על אחת.

שתיים.

שלוש.

כמה?

אם נבוכדנצר הרשע,

כשיצאה איגרת לחזקיה המלך על הנס שנעשה והוא חי,

פסע שלוש פסיעות,

או בשביל שלוש פסיעות,

לכבוד השם יתברך, שהוא כתב במכתב,

במקום לכבוד חזקיה המלך, לכבוד ירושלים, לכבוד אלוקי חזקיה,

החליף וכתב לכבוד אלוקי חזקיה,

הקדים את אלוקיו לחזקיה,

מסחר שלוש פסיעות זכה ששלושה מבניו שלטו בכיפת העולם.

נבוכדנצר, הרשע המרושע שרצח המונים.

שלוש פסיעות לכבוד השם,

שלושה ילדים שולטים בכיפת העולם.

אתם שומעים דבר כזה?

הוא חזר בתשובה?

הוא התגייר?

לא, הוא נשאר רשע עד הסוף.

אבל הוא עשה שלוש פסיעות לכבוד השם.

צא וחשוב עכשיו מה זה שכר פסיעות לבית הכנסת.

כתוב אם יש בית כנסת קרוב, בית כנסת רחוק,

ללכת לרחוק תקבל שכר פסיעות.

כל פסיעה שמודד, כל שיחה טובה, כל שיחה נאה, הכל הכל הכל, כל תנועה נמדדת, נשקלת, נספרת

ומשולמת

לטוב או למותר?

חיים זה אוצר,

תנצל את זה, נותנו לך זמן,

תאסוף.

אם היה דבר כזה שנותנים לכל בן אדם פה

בשדרות,

היו נותנים לכם.

היו נותנים לכם

מענק

פיתוח, מה שהבטיחו מאז קום המדינה ולא נתנו.

נותנים לכם 86,400 דולר ליום,

כל יום.

אבל אומרים לכם תנאי.

אתה מקבל את זה בשמונה בבוקר?

כל מה שתשתמש במשך היממה,

תיהנה זה שלך,

כל מה שהשארת ולא בזבזת חוזר בחזרה לבנק.

מחר בבוקר

תקבל עוד פעם 86,400 דולר

לבזבוז יום שלם,

24 שעות.

מה שניצלת,

נהנית, מה שלא חוזר לבנק וכן הלאה כל יום.

מה תעשו אם תקבלו עכשיו 86,400 כל יום?

תגידו לי, מה התוכנית? נו.

נראה אם אתם יודעים לבזבז, מה תעשו?

אם כבר יש לך לבנות בית כנסת.

לבנות בית כנסת?

כל יום את יכולה לבנות אחת.

לעזור לתלמידים. לעזור לתלמידים? הם צריכים אותך? הם מקבלים לבד 86,400 דולר.

מה תעזרי להם? הם מקבלים.

הם גם כן בשדרות.

חומש או באב.

תביאו בבית.

מה?

תביאו בבית.

מחביא?

אתה תצטרך לקנות דירות בשביל שיהיה מקום לחביא.

כל יום מחביא בך.

כל יום.

יפה, אז בשביל מה נתנו לך שתחביא?

עד שתגמור לחביא תלך. מי ייקח את זה?

מישהו מדימונה.

אז מה עשינו?

אבל נתנו לשדרות.

אתם רואים? הוא כבר לא יודע מה לעשות עם לו כסף, הוא הולך לחביא. מה אתה מחביא? תשתמש.

מה תקנה?

קאדילק.

יאללה, אחד. מה, תקנה עוד אחת מחר? מצה עם שתי ידיים? מה תעשה?

מה?

ארבע אספות תשים בסלון? מה תעשה?

מה תעשה?

נתרום. מה? תקנה עוד שני לחמים? נתרום אותם. נתרום?

אוקיי, תתרימי.

קיבלת מחר עוד פעם? תתרום.

אז בעצם את יכולה להגיד, תעבירו את הכסף ישר למישהו אחר.

אני לא צריך כסף.

אתם רואים שאתם לא צריכים פיתוח? אתם מסודרים. לא יודעים מה לעשות עם כסף.

לא יודעים לכם כסף, לא יודעים מה לעשות.

יפה.

בשביל זה המדינה לא משקיעה פה.

הקדוש ברוך הוא אוהב אתכם, וואי וואי וואי וואי.

כל יום הוא נותן לכם.

86,400 שניות לחיות ביממה.

תבזבזו.

מה שניצלתם נשאר לנצח. מה שלא, הלך פייפן, מת.

רך.

הלך הזמן. הלך, הלך, הלך, הלך.

עובר לך הזמן, עוברים החיים, לא חוזרים.

הלך.

עשית מצווה אותו רגע? לנצח. עוד אחד? לנצח.

עוד אחת? לנצח.

עוד, עוד, עוד. מה שעשית ביממה נרשם בשמיים? עשית.

ניצלת שלוש דקות מתוך היממה,

שעה, שעתיים, 22, הלכו לאבדון.

מתו?

הלכו.

אין לך מהם כלום.

עכשיו צאו ותחשבו איך עושים לנצל את החיים.

מה זה?

בן אדם יושב בבית קפה,

תביא לי קפה מעוגה.

נו.

יושב, מקשקש לו בכוס.

מה אתה אומר על ביבי, אה?

מה אתה אומר?

אה, גם אתה יש לך סרט כתוב?

יפה, יפה.

תבין, בנגלי גם. יאנא, אפילו בנגלי מערבב על...

מה, מערבב את החיים, הלכו, רחו, הלכו.

נגמר החיים.

עוד קם, משלם, משלם, שלחו החיים. הולך הביתה, הולך לישון. מחר בבוקר לעבוד, לעבוד, לעזור.

יהיה לו עוד כסף, עוד ביגנע, עוד קנה עוד משהו.

עוד שבועיים קנה אספרסו.

איזה סוף יש את הקפוצ'ינו, איזה חיים.

שתיתי קפוצ'ינו, אכלתי סברינה.

איזה יופי של חיים.

איזה אנשים באו בשביל ג'עלה? מה זה?

של מה באו?

ועם כל זה עוד קסאמים.

וואי, מה זה?

הקדוש ברוך הוא נתן לנו חיים, נצלו אותם. נצלו אותם, מתנה, מתנה,

מתנה, וואלה, מתנה.

מדהים.

וזה בדוק.

נצלו את החיים.

החיים מנצלים אותנו. מי שלא מנצל את החיים, הוא מנוצל על ידם.

מפסיד.

נו, מה אתם אומרים? איך אפשר לנצל חיים?

בדולרים ראיתי שאתם לא יודעים להסתדר.

עם זמן באו נראה, מה אתם יכולים? הנה, בבקשה.

כן?

מה הרעיון?

עמוד, עמוד, עמוד.

רגע, תנו לו מיקרופון רגע.

כן.

אוקיי, אז... תעמוד.

תגיד עוד רגע את השכר ואת העונש, אתה דיברת עליו פה.

רציתי לשאול אם באמת התורה שבכתב ניתנה לנו מישות כל יודעת וכל יכולה.

והשאלה, איך היא מסתדרת עם הסתירה שיש

בפרק ויקרא י״ד,

שרשום שם שהשפן מאנמת

מעלים דירה?

זה הכול.

הבנתי. אתה בחיים, אין לך סתירות. הכול בסדר.

שרון אמר משהו ואחר כך התחלף? לא בעיה בכלל, לא בעיה. אפשר לבחור בו עוד פעם.

אתה צריך ללמוד טוב בשביל לשאול שאלות שקראת בחוברת של אפיקורסים.

אם קראת בחוברת של אפיקורסים, אז אתה חושב...

איפה קראת?

מאיפה אתה יודע? קורא. קורא. קראת?

מה קראת? קראתי בתורה. קראת בתורה. ואיפה קראת שזה לא?

מה? יש מה אתה אומר? איפה? איפה? תראה לי איפה. מעלה גירה זה מי שפולט מהפה שלו ופולט שלו. כן. ומהקר בקיבה אחרת. כן. ובדיוק מה שבתורה אומרים, שהשפן מאנמת מעלים גירה. ואתה אומר שזה לא כך, נכון? לא. או, אז אם אתה תקרא את החוברת שהוציא הרב סגל ונמצאת אצלנו באתר שופר,

נמצאת, תסתכל עליי, קום מוטי, קום.

קום, קום, קום, קום, קום, קום. אבל אני רוצה לראות.

קום, אל תהיה שפן.

קום, קום, קום, קום.

ואם תקרא את מה שכתוב שם בשם התורה, כשנציג של התורה כותב,

או אז תבין איפה הטעות שלך. אבל אתה לא מחפש הרי לדעה.

הם אומרים שמי שהתורה עוקב את התורה שלו, זה היה הרבה גירה.

רגע, ומה מפריע?

אתה קובע? אתה מפרש את התורה?

או שכמו שהרשב״א אומרת, קבוצה שיש לה חמש רגליים לא יכולה לחיות יותר מחמש רגליים. יסלח לי כבודו, מי זה הרשב״א?

אה? אני לא יודע. אה, אתה לא יודע אפילו מי זה הרשב״א.

מה זה משנה, נכון? מה זה משנה?

מה, איפה הגעת? כבר נתנת לו מוניטין של תנא קדוש.

אשריך.

אז בוא אני אלמד אותך ידידי היקר שקושיות לא מקשים כך. אתה יודע מה צריך לעשות בחור רציני?

נכנס לבית המדרש,

לומד את הסוגיות האלה מאלף עד תו במ...

ואחר כך אחרי שמסיק את כל הלימודים אז רואה מי צדק ומי לא.

אבל לקרוא חומר מוכן לעוס כמו שפן שפלט ואחר כך על הגרה זה בעיה.

לעשות בקלות אי אפשר לראות.

הבנתי, אבל לראות ולהבין זה עוד משהו.

יש בן אדם שרואה גם פטה מורגנה ורץ וחושב שיש מים ומתברר שזה חול

מה לעשות? מה לעשות? מה לעשות? זה כפוי עליו, לא אוכל את המורגנה. לא מתוק, צריך ללמוד.

זה כפוי על הבן אדם, לא יכול לראות אותו בתעופת המורגנה. לא מתוק שלי. הידע הוא כלום, הידע של הרפואה אמר שניסים התותח ימות עוד שבוע.

זה היה מה שאמר המדע.

הרפואה אבסולוטיקה סופית מת.

מה לעשות שיש דבר שקוראים לו תשובה שזה לא הגיוני,

זה לא קשור לבריאות בכלל,

לא הכניסו לו אינפוזיה,

לא הכניסו לו איזה סם תורני או משהו,

לא אכל עלים ולא שום דבר.

פשוט עשה מצוות שזה מתורה של שפן וארנבת שמעלים גרה והוא שמע בקול התורה והוא נרפא. לא אחד.

רגע, לא אחד.

עשרות מקרים כאלה מתועדים.

חוץ ממאות יומיומיים שאנחנו חווים אותם ומדריכים אנשים איך לזכות בחיים מחדש.

אבל מה, בא בן אדם שהוא מלא תאוות

ורוצה לחיות כמו חילוני או כמו הפוקר ידען שכתב את הדברים והשטויות וההבלים האלה,

אחד שהתפקר,

אחד שלו קיבל תפקיד של ראש כולל ובגלל זה הוציא דברי שטנה כנגד התורה.

ויושב לו ומפזם לו כך וכך, מוציא חוברות, וילדים וצעירים כמוך שהם האובייקט שהוא מחפש,

פשוט קוראים את החומר מוכן וחושבים, משתמשים בשמות שלא מבינים, הרשב״א,

מחלק הפאפא, ויקרא יא, מי ששומע איזה גאון יושב פה כבר, ויקרא יא,

אם אני אשאל אותך כמה חומשים,

אני בטוח גם שאתה לא יודע כמה יש.

אבל... מה לעשות, אני לא יודע, אבל אני יודע אמת.

לא, זה לא אמת.

מה האמת שכתובה? או, זה לא, זה לא. זה כמו שאתה אומר, שהשרות ניצלו בעזרת השם,

מאות מאמינים נהרגו גם בעזרת השם. נכון, מיליונים אפילו.

אבל התורה מסבירה למה אלה ניצלו ולמה אלה מתו, זה ההבדל.

אבל אתה לא רוצה לדעת.

אם היית רוצה לדעת,

אני מזמין אותך ללמוד כמו שצריך מההתחלה עד הסוף,

ואז בעזרת השם תסיק מסקנה,

אבל אתה לא עושה כן.

עובדה, אני אתן לך דוגמה פשוטה. אתה דיברת פה על עולם עבר, בטח, אפילו אני יכול לתת לך פה את הרמב״ם שאומר מקום שיש חילוקים בין חכמים לא רשאים לקבוע הלכה.

אז אתה בא ומוכר... מה זה, מה זה פירוש מקום שיש חילוקים? מאיפה הבאת את זה? זה הרמב״ם. איזה רמב״ם? שלך?

מרחוב רמב״ם? מאיפה הבאת את זה?

אנחנו הלכנו לעיין ביחד, אם אתה רוצה... הבנתי, הבנתי מתוק. אני מכיר את החבר'ה האלה שמגיעים להרצאות, שנשלחים לפה על מנת

להכניס קריר... לא, לא, לא, לא, לא. אתה מטעם עצמך, ודאי, ודאי.

והצלם הזה מטעמי, הצלם הזה מטעמי.

כבוד הרב, הפוך, הפוך. אנחנו לא אוהבים אותך, אנחנו לא אוהבים אותך, אנחנו לא אוהבים אותך. אתה מכוחותינו? אה, יפה.

יפה. יפה. יפה. יפה. יפה. טוב מאוד. די, אל תביא לי אותי. די, נבלתי.

מכל מקום, ידידי, אם תרצה פעם ללמוד באמת,

אני מוכן לעזור לך ולסדר לך אפילו חברותה, שילמד לך רק את הסוגיות האלה שאתה שואל עליהן.

ויעבור איתך דבר לדבר בשביל שתבין מה התורה אמרה ומה חזל אמרו ועל פי איזה כללים.

אם אתה לא רוצה, אתה רוצה רק לשאול את השאלה ולהישאר בשאלה,

תישאר בשאלה.

הבנת?

אנחנו לא כופים אנשים לקבל את דעתנו,

אנחנו רק אומרים את הדברים למי שרוצה לבדוק. אתה האחד שרוצה לבדוק, בבקשה? יש את המקום לבדוק?

אם אני יש לי קושייה על המדע ואני ארצה להקשות אותה באמת, עד הסוף,

אני אלך לאוניברסיטה,

אני אשב, אני אלמד, נתמודד בסוף מול הפרופסור,

ואז אנחנו נראה מי צודק.

אבל לשבת, אתה מבין, ולטעון טענות מרחוק בלי להבין בכלל את הסוגיה ואת הנושא?

זה דרך התמין לקלים שרוצים באמת למלא את העבודה.

בעיניי אני מבין את זה.

אי אפשר לבדוק את זה בקלות, שהשפן והר ילד.

הם פשוט לא מעלים גירה, אין מה לעשות.

בכתובים. כל מה שאתה אומר זה נכון, רק מעלה גירה, אתה לא יודע מה זה?

גם שאני מבין. מאיפה אתה יודע מה זה מעלה גירה? מעלה. מעלה, מעלה.

עלה, עלה. אתה מסביר, עלה מאחורה, עלה מקדימה, לא חשוב עלה, מעלה.

מעלה, עלה, עלה. גירה, גירה. זהו, נגרר. גיר, נגמר.

עלה.

פשוט כתוב. מה, אמרתי משהו אחר? כתוב. עלה. היה נמטה, נפל. עלה. עלה במעלית, בלי.

גירה, עלה. נגרר. שלום. נגמר.

יפה.

זהו. כתוב. לא כתוב.

כתוב.

תודה רבה חמוד.

כן.

מה שאלתך?

כן.

אפל חיים בן צער שהוא עכשיו נודע על מחללות הטענות.

ובאמת היא מאוד מבקשת שתגיד לי מה אני יכולה לקבל, ופה יש שם הודעה שיכול לחזור בתשובה.

הוא שומר מצוות? כן, הוא חרדי.

הוא עכשיו בהכרה?

כל הזמן הוא, אין לו שנתיים,

עכי לו נישואין,

והוא כבר קיבל את המהרה.

בהכרה?

בינתיים בהכרה. בכוחותיו?

כן. אני חושבת שכן, כי רק עכשיו גילו את הבדיקה.

אני רוצה לו בדיקת... בכל יום הוא לומד?

כן.

איפה הוא לומד?

באצל הרוב הבג'יין.

בכולל. בכולל.

תגידי לו שילמד שעתיים בתענית דיבור, בתוך הזמן שהוא לומד.

בתוך הזמן שהוא לומד.

את יכולה ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה, רבנו יונה.

אין, אני צריכה לקנות את זה. אין בעיה, עשרים שקלים.

אין בעיה, יש פה את זה פה?

אני לא יודע, אבל אני מאמין שבחנויות לספרים של קדושה יש. אני צריכה לרשום את זה. רבנו יונה, ספר שערי קדושה.

רבנו יונה. סליחה, שערי תשובה.

שער תשובה. אני צריכה לרשום את זה. אין בעיה, הנה רושמים לך כבר.

חצי שעה כל יום, את יכולה?

‫כפיר, בלי נטל. ‫-אוקיי, מה השם שלו?

‫כפיר,

כפיר חיים. ‫-כפיר חיים. ‫-בן שרה.

‫בן שרה. ‫-כן.

‫השם ישלח לו רפואה שלמה וישועה קרובה,

‫בתוך שאר חולה עמו ישראל מהרה. ‫-אמן. ‫בזכות, בזכות,

‫שעתיים לימוד תורה בתחנית דיבור ‫וחצי שעה מוסר. ‫-שאני אקבל את זה. ‫-מוסר, כן.

בלי נטל.

‫עכשיו הייתי רוצה גם על הבת שלי ‫שתברך שכולם ידועו בין סבבה. ‫-בבקשה, מה השם? ‫-אביטל בת מרים, לזיווג... ‫-אביטל בת מרים, תזכה לזיווג הגון מהרה. ‫אמן.

‫-אמן. ‫-ועוד יש את חזרה בתשובה, ‫ענבל בת ציפורה,

‫ענת בת צימי ו... ‫-ענבל בת ציפורה, ענת בת צימי.

‫ובעלה אורן בן-עתיה. ‫-ואורן בן-עתיה. ‫-חזרה בתשובה והצלחה בקול.

‫יזכו לשוב בתשובה שלמה ‫ויצליחו בכול מכל-קול.

‫אמן. תודה רבה. ‫-זהו, נגמר? כן. מהר? ‫-אני צריכה עכשיו ללכת, ‫יש לי הצעה בקול. ‫-נסיעה טובה גם. תודה. תודה רבה. ‫-תענו, אמן. אמן. ‫-יש לי רק להגיד לך דבר אחד, ‫יש לי בוטל בבית שהתחלפי לי.

‫ושום שיר לא נקלט ללחוץ ‫מכבודו של הרב אברהם יצחק. ‫-זה תב מיוחד.

‫-אני אמרתי את זה להם ‫מאוד שערנו לדבר עם הילדים שלהם, ‫אמרתי להם, תראו, אני שמה שיר, ‫לא נתקלתי, לא שום דבר, ‫רק הרב אברהם יצחק. ‫זה... ‫שרק יצחק את העזות שלך אצלי ‫כל היום בבית. ‫-תגידי לי, זה תב תימני?

‫-כן, תודה רבה. ‫-אני מודה לך. תהיי בריאה.

‫תודה רבה לכולם. ‫-נסיעה טובה, נסיעה טובה, רילה טוב.

‫בהזדמנות זאת של הברכות האלה ‫האחרונות נאמר גם אורן בן דור, ‫הרפואה שלמה בעיניים ובחוליות,

‫והתינוק שנולד לחנת בת יפה, ‫הרפואה שלמה.

‫כמו כן, שלום בית, בריאות, ‫פרנסה טובה, מהירה, ‫לעידן אבא צמחיו, אברהם בן פרלה.

‫ואי רצון שלא ייפגע אדם בשדרות ‫מטילי קסאב.

‫ואם אפשר שהם יחזרו רוורס ‫על הראש של אבו מאזן.

‫הערב הזה אורגן מחסות תרבות תורנית שדרות ‫של הרב הרצל שעובי.

תודה.

‫ויש פה גם קבוצת אברכים שמוכנים...

לעשות חוגי בית בחינם. מי שרוצה לעשות חוג בית, להביא כמה יהודים או יהודיות לשבת ללמוד תורה,

הם מוכנים לבוא לבית וללמד חינם אין כסף, פעם, פעמיים בשבוע, כמה שרוצים.

יש כאלה שרוצים?

רק רגע, אבל מי שרוצה,

אז מארגן הערב.

רבי דוד יפתח.

דוד שלום. דוד שלום, סליחה.

אפשר לפנות אליו, הוא יארגן את הדברים האלה בעזרת השם.

כן, מה רצתה, הגברת?

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

אני נשואה 13 שנה,

ללא ילדים.

אני בתהליך של חזרה בתשובה שלוש שנים. ברוך השם.

ואני רואה הרבה את הקלטות שלך ושומעת אותך,

והיום שמעתי שאתה נמצא פה ואמרתי שאני אעבור ושתברך אותי ושכולנו תעמם.

בעזרת השם, אתם מוכנים?

כן.

מה השם שלך?

אדאווי אסתר.

אסתר בת?

גרחה. יופי, אבל תקשיבי טוב.

את תקבלי עלייך ללכת בצניעות שלמה.

דהיינו, סגור פה למעלה,

ושרוולים שלושת רבעי אלף עוד.

בסדר?

אדאווי אסתר בת

פרחה.

השם יזכה אותך לזרע חי וקיים מהרה.

בשורות טובות.

מה עכשיו?

כבוד הרב יש לך שאלות.

רגע, רגע, רגע, שנייה. כן, שאלות אני אשמח, אבל רק רגע.

הבחורצ'יק, מה שהוא רוצה.

אמרתי את כל הפתקים.

זה?

זה שאלות?

כן, נו.

עשית בדיקות?

מה אמרו?

הכל.

אין חיידק קטן שלך?

מה פירוש? אתה עייף?

חולשה.

כמה שעות אתה לומד?

יום שלם, אבל לא תמיד ב...

מה זה חולשה?

דוגמה,

בשבועיים האחרונים הייתי הרבה פעם במיטה. לא הייתי בא קודם איזה שבוע שלם.

שבוע שלם.

כשחזרתי מהקולט, אני אתאלמץ מאוד מאוד בלימוד,

ואני יכול ללמוד שלושים עשרות מהיכולת שלי.

אתה לא אוכל סדיר.

לא?

לא אוכל סדיר.

אוכל סדיר?

זמנים, כשאוכל בזמנים... אוכל טוב, אוכל טוב. רק הגוף שלי לא... לא מקבל את המזון? קבל את המזון רק לא חזק.

חלש מהאדם אומר לי.

במה זה? במה זה?

אני עוד לא שמעתי במה זה.

מה זה? בהתבטא? כן.

תפילה ולימוד תורה ו...

מה זה חלש?

מה? מה זה חלש? חלש ב...

יש לזה דרגות,

שאני יכול להגיד על המצב הזה שאני פשוט כל כך יכול ללכת.

זו דרגה הנוראה ביותר.

ועכשיו נגיד אני במצב טוב, שאני יכול ללכת, יכול לדבר, אבל העיקר, מה, יש לרוץ והתרומה?

עשית רק בדיקות של דם?

לרוץים פרטיים ו... לא, אבל איזה עוד בדיקות?

שילוב תזונה, פשוט עשיתי כדי ש... חוץ מבדיקות דם לא עשית כלום?

היית אצל רופא מומחה לעצבים?

הייתי אצל רופא פרטי שאומר לי משהו לגבי מערכת העצבים, אבל...

נו, ומה עשית עם זה?

הייתה לי כל מיני כמה טיפות כאלה. שמת בצד.

יש לו משהו קצת בגלל. קצת, ראית? זה לא עזר.

אני חושב שזו בעיה של נרבים קצת.

אתה רוצה להספיק הרבה,

רוצה להשיג המון,

מרגיש שאתה לא מתקדם מהר,

זה מתיש אותך.

וזה פועל עליך בנרבים פנימיים שגורמים לך את החולשות האלה.

אם אתה לא תצפה הרבה,

אבל תעבוד מה שצריך, היום, ביומו תיתן שכרו. היום אתה עובד, לומד את מה שאתה יכול היום, אין מחר.

אין נספיק עד

לגמור את המסכת בפרק זמן כזה.

אתה לא יכול לעשות את זה.

יש כאלה שכן.

היום באתי לכול, נתנו לי חיים היום, זכיתי ל-86,400,

אני מנצל אותם הכי טוב שיכול להיות, אחר כך הולך לישון, מחר נקום,

נתחיל מהדבר שיש רק את היום.

אם תלך ככה,

תבריא ותתחסן.

בשבילי הרע, הייתי לחוץ באמת.

אבל אין לי שזה באמת לא עוזר על החץ,

והרציתי, ואני לא, אני מרבה.

אבל זה לא עוזר לי. זה לא יעזור כי השאיפות שלך נפריעות.

טוב, אני...

לא, לא, אתה ממשיך לשאוף, אבל יום אחד.

כל יום תראה אותו, יום שלך.

זה היום שלי. אני צריך למצות את עצמי ביום הזה, שכמה שהספקתי,

לא יכולים לבקש ממך יותר ממה שהספקת, נכון?

אז מה הטענה?

מחר יהיה עוד פעם, נתחיל מחדש.

הלוואי שכל אחד ילמד ככה, שיש רק את היום.

אם הוא ידע שיש רק את היום ואחרי היום לא בטוח שיש עוד יום,

הוא ילמד הכי טוב בעולם.

הבנת?

בזה שתקום מחר בבוקר, איזה שמחה, איזה כוחות.

יש לי עוד יום? יאללה.

עוד פעם ללימוד.

בסדר?

אבל ככה תנהג.

מה השם ושם האמא?

משה בן יהודית.

משה בן יהודית.

השם יזכה אותך לכוחות מרובים לעבודת השם.

אמן.

תהיה בריא.

כן, שאלות אמרו לי פה, נכון? אה, שאלות אצלי, רק רגע.

האם אפשר לעשות תיקון למי שיתאבד?

כלומר, מצוות לעילול נשמתו, או שאין לו שום תקנה וחלק לעולם הבא?

מצד עצמו הוא בבעיה,

אבל אם יעשו לו מצוות,

ודאי שזה נזקף לזכותו, וכמה שירבו יוכלו גם להוציאו מגיהינום או מכף הקלע לגן עדן.

תלוי לפי מצבו.

אבל אפשר, וצריך הרבה, הרבה מצוות.

הרבה, כמה שאפשר יותר שיעשו,

אפשר לעזור לבן אדם ולהוציא אותו גם משם.

עכשיו יש פה בן אדם שהוא נשוי פלוס ארבעה, יתחיל לחזור בתשובה, שבת תפילין, ויושב בבית כל היום ולא עובד ולא לומד תורה.

האם גם לא תגיע הפרנסה עד הבית, לדבריו הוא לא ינקוף אצבע ותהיה לו פרנסה,

או שמדובר רק בתלמיד חכם?

אם זה עצלן, בטלן,

שחושב שהוא בעל ביטחון,

אז זה לא יעזור לו. אבל אם הוא בעל ביטחון אמיתי,

בין אם הוא עם הארץ, בין אם הוא תלמיד חכם,

פרנסותו תגיע אליו.

אבל בתנאי שהוא בעל ביטחון אמיתי,

אמיתי.

היה פעם אחת

שאמר שהוא בעל ביטחון,

בעל ביטחון היה לומד, לומד, אמרו לך תאכל, לך תאכל, אתה לא יכול ככה, אתה תתעייף, אני לך תאכל

אני בעל ביטחון, בעל ביטחון, כל הזמן בעל ביטחון

יום אחד אמרו ינסו אותו

מה עשו? סגרו אותו בבית הכנסת, סגרו אותו,

אבל לפני שסגרו שמו סנדוויצ'ים למעלה בספרייה למעלה אבל בולטים,

בולטים

שמו, לקחו את כל הדברים שאפשר שם,

שהוא לא יאכל לטפס,

לא יאכל לטפס,

סגרו את הדלת, שלום,

השאירו אותו שמה,

הבן אדם בא לצאת,

אה, סגור,

סגור נכנס ללחץ, אדם סוגרים אותו, נכנס ללחץ.

אחרי כמה זמן הבן אדם רעב,

רוצה לשתות, סגור, אין אדם מי לדבר,

הלו, הלו, הלו,

סגור.

מה עושה בן אדם? מחפש.

מה מחפש? הוא גם לא יודע, מחפש משהו, איזה מוצא.

פתאום הוא רואה את הסנדוויצ'ים למעלה.

אורו עיניו, אורו עיניו.

אבל איך הוא יגיע? אין שולחי עינות, אין כיסאות, נכון על הכול.

מה הוא יעשה?

מה הוא עשה?

בעל ביטחון.

שם את הספרים אחד על השני על העניין בבית הסנדוויץ'.

בעל ביטחון, משהו.

הוא היה בטוח שיפתחו עוד מעט, בגלל זה הוא עלה.

היה אחד,

אמר אני בוטח, אני בוטח בשם, אני לא עושה כלום, לא עובד אני.

חבל על הזמן, לא עובד.

אמרו לו, ואם השם לא ייתן לך, מה תעשה?

אמר אין, בוטח, בוטח.

ואם תהיה רעב, רעב, רעב, רעב, והוא לא ייתן.

בוטח, אני בעל ביטחון.

ואם לא ייתן לך בכלל, הוא אמר, יש לי דוד באמריקה.

תלוי איזה ביטחון.

תלוי איזה ביטחון.

היה אחד ואני מכיר אותו, הוא גר בבני ברק.

הוא קרא סיפור,

סיפור,

ומהסיפור

הוא עשה כמו בסיפור והגיע לו מה שקרה בסיפור.

הוא קרא סיפור,

יום אחד הוא בא לאשתו ואומרת לו, נו מה איתך? אתה לא הולך לעבודה? אתה לא...

אמר לה לא.

מה קרה היום?

אמר לה, מי שיאכיל את הדוב, הוא יאכיל אותי.

התחרבן, זה דובים, מה קרה לו?

איזה דוב?

אמר, מי שיאכיל את הדוב, הוא יאכיל אותי.

מה קרה? קרא סיפור. מה כתוב בסיפור?

זה מעשה ידוע.

היה רועה צאן

שהיו לו כבשים והיה יוצא לרעות אותם.

פתאום הוא היה מבחין שכל פעם שהוא בא,

עושה ספירה, חסר לו כבשה.

כל פעם.

והוא לא שם לב

מה קרה, אין זאב, אין כלום, איפה הם הולכים?

החליט לעשות מעקב. ישב על גבעה, הסתכל על כל העדר,

פתאום אחרי הצהריים הוא רואה

כבש אחד,

חוזב את העדר,

מתרחק לו לבד, לבד, לבד, לבד,

והוא עוקב אחריו, הולך, הולך, הולך, הולך, הולך, שני קילומטר.

הולך אחרי הכבש, הולך, הולך, הולך.

קיצורו של דבר,

הוא רואה אותו מגיע למערה,

למערה ונכנס לבפנים.

הוא נכנס גם כן אחריו, נבהל.

הוא רואה דוב,

ענק,

יושב בתוך המערה,

הרגליים כרוטות

מהכבש בא עד אליו,

טאח! נותן לו חלעה,

הוא אוכל אותו.

הוא אומר, מה זה?

הדוב הזה יושב פה,

ואני עם הכבשים שלי מפרנס אותו.

אמר, מי שמאכיל את הדוב, הוא יאכיל אותי.

יושב, לא שם, הכבשים שלי הולכים אליו.

ההוא למד את הסיפור, אמר, גם אני עושה ככה.

אמר, אשתו לא עובד.

הבן אדם שבועיים, אם לא הולך לעבודה, אין להם לקנות שישי שבת.

שום דבר.

אחרי הצהריים, הלו,

אין חלות, אין כלום, מה נעשה?

אני מכיר את האיש, הוא רב חשוב היום.

רב שכונה בבני ברק.

בחיים לא היה דבר כזה.

פתאום מגיעים אבא שלו ואימא שלו,

סלים מלאים אוכל.

הכל.

הביאו לו הכל,

הם לא מבינים למה, מה ההסבר, מה פתאום הם...

הוא לא אדם נצרך, הוא תמיד בסדר.

הביאו לו סלים, עשה את השבת.

הבן אדם התחזק מזה, חבל על הזמן.

אני מכיר אותו אישית.

אני גם כן חייתי ככה, אני גם כן יש לי ביטחון בשם יתברך.

לא כמו הדוב.

אבל,

ברוך השם, גם אני הייתי ככה פעם. כשאני הייתי בעל תשובה בהתחלה,

אני האמנתי כל מה שכתוב והאמנתי.

אפילו למעלה גרה, הכל.

הייתי הולך, היו לי אופניים,

הייתי עולה בכרם התימנים,

נוסע עם סלים, לא היה לי כסף.

לא היה לי כסף.

כל הזמן הייתי משקיע, לומד, לומד, לומד, לומד, לומד, לומד. לא יודע, לא ראיתי בעיניים כלום, רק לומד, לומד.

עולה ביום שישי, אין לי כסף.

אין לי כסף.

עולה עם סלים, עם האופניים,

עדיין מסתובב בשוק הכרמל,

היו לי כבר בעלי תשובה וזה, שהתחזקו.

שואל אותי אחד,

אמנון,

לאן?

אומר לו, פה עושה קניון.

אומר, איפה קניון? רואה את הסלים ריקים.

אמרתי לו, טוב, אין לי כסף לקנות.

אז הוא אומר, אז מה אתה מסתובב עם סלים?

אמרתי לו, אני מאמין שהקדוש ברוך הוא ימלא אותם.

לא עומרות דקות,

פתאום אחד מבסטה קורא לי, אמנון, אמנון, בוא, בוא, בוא, בוא.

אני בא,

אתה יכול להשיג לי שתי מזוזות? בטח, תביא כסף, תביא כסף, עושה קניון.

אחר כך מסתדרים, קודם כל על שבת.

ככה הייתי חי.

הייתי מזמין אורחים, ואין לי כסף.

איפה המשכנתה? איזה משכנתה?

משכנתה.

הקדוש ברוך הוא היה מנהיג אותי, זה משהו, אני ראיתי את הקדוש ברוך הוא בתשובה בעיניים כל הזמן. אין, זה לא חוכמה, זה לא תבונה, זה לא כלום.

הקדוש ברוך הוא מביא לך כמו לדוב.

מביא לך עד לפה מה שאתה צריך.

אבל רק מי שעושה תשובה אמיתית זוכה לראות את הדברים האלה בחוש, בחוש,

מימין ומשמאל. איפה שהוא לא פונה, השם לידו.

זה ביטחון אמיתי, ללכת עם הקדוש ברוך הוא עד הסוף בכל עניין.

בלי פקפוקים, בלי הרהורים, כמו שאמר הקדוש ברוך הוא משה רבנו על האבות הקדושים.

לא הרהרו אחר מידותיי.

אמרתי לאברהם כי ביצחק יקרא לך זרע.

אחר כך אמרתי לו תיקח את יצחק מעלהו לי לעולה.

הוא לא אמר לי,

אה,

אה, מעלה גרה, אה?

מה?

שכחת מה אמרת לי?

אמרת שביצחק יקרא לי זרע, אתה אומר אני אעלה אותו לעולה? מה יישאר?

איפה תתקיים ההבטחה?

לא הרהר.

השם אמר כך,

מחר הוא אומר אחרת, זה אותו דבר מה שהוא אמר.

הרב לא, הקדוש ברוך הוא לא יעזור בו מדבריו.

וכך היה, הקדוש ברוך הוא אמר לו, העלהו,

לא אמרתי אקריבהו, העלהו, העלית על המזבח? תוריד.

זה החוכמה.

אדם שמאמין בשם

באמונה צרופה ותמימה יזכה לראות את הקדוש ברוך הוא בחוש על כל צעד ושעל.

אדם שמפקפק לא יזכה.

אפילו אם אתה מנשה ואתה בדוד

ואתה אפילו מתריס,

אבל אתה רוצה באמת לראות אם יש השם.

נראה אם אתה קיים.

הקדוש ברוך הוא מראינו.

זאת אומרת, הכל תלוי בנו.

אם נפנה את לבבנו להבינו שבשמיים נזכה.

לא, נפסיד.

לא ייארך היום ונצטרך להיווכח, יש או אין?

אחר כך זה כבר יהיה מאוחר.

אי אפשר כבר לתקן.

אז כרגע עוד אפשר.

מי רוצה לשים ציצית בעזרת השם ולצאת לדרך?

הנה, בכבוד.

להשלמה בשועה קרובה.

תודה רבה.

תכף, תעמדי פה. אמן. מי עוד רוצה מהבחורים?

רגע, רגע.

לא, לא, רגע.

שנייה.

כן, הנה עוד.

אמן. כן, מי עוד?

פה, פה, רבינו.

יש? סודר.

איפה החבר'ה הצעירים? נו. בואו, בכבוד.

אמן.

בוא.

חזק וברוך.

תזכה למצוות.

שים עליך.

כן.

אני חושב שאתה רואה הרבה זמן.

כן.

אחר כך.

כן, מי עוד?

בבקשה.

תכף, תכף.

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?

לזכות בעזרת השם דברך.

מי מהנשים? הנה אני רואה.

למה את לא יכולה לקחת?

למה?

תתייעצי אבל קחי קודם.

תן לה, תן לה שם, תן לה. היא תתייעץ עם מעלה.

תן לה.

מי רוצה להתחיל שישי שבת?

מי רוצה להתחיל? בואי, בואי.

יאללה, להתחיל שישי שבת. תכף.

תרצה עפיצית?

אני רוצה להציץ. תן לה. אשרייך, תזכי לכל טוב.

מי עוד רוצה שישי שבת להתחיל? בכבוד, בואו.

מי עוד?

שימי מותק, שימי.

בבקשה, הנה, גם פה וגם פה. בבקשה, בבקשה.

רגע, רגע, נראה. תכף, רגע, רגע.

מי עוד?

בכבוד, אשטרייך, הנה. אוה, תצליחי.

מי עוד?

מי עוד?

רגע, רגע.

כן.

בבקשה, הנה עוד מטפחת.

הנה עוד יהודייה יקרה, אשטרייך,

איזה חיוך,

איזה אושר.

מי עוד רוצה לזכות?

למד? יאללה, בכבוד.

עוד רגע.

שימה! וואי וואי וואי.

שימה משדרות. חזק וברור.

סוף-סוף, אה?

מי עוד רוצה לזכות?

מי עוד? הזדמנות, ערב גדול.

הנה עוד אחת. אשטרייך, בכבוד.

תכף, תכף.

מי עוד?

מי עוד רוצה לזכות אחרון? מטפחת אחרונה.

מטפחת אחרונה, מי עוד רוצה?

בואי, אשטרייך.

מי עוד ציצית?

מי עוד ציצית? בבקשה.

בבקשה.

כן, עוד ציצית, אשריך, בכבוד.

אני מברך את הבחור שלקח על עצמו ציצית,

והוא רוצה לזיווג עגום. אשריך, מי עוד?

בוא, בוא, בוא.

קה.

קה.

קה.

בבקשה. אפשר לך להגיד על מי שם? כן.

תגיד לו פרץ אבי בן צוליקה, עזבו גבוה. פרץ אבי בן צוליקה, עזבו גבוה.

בבקשה.

בבקשה.

בוא. בוא.

הוא לא נמצא פה.

כן, מי עוד?

די, לא, לא, לא.

עוד מעט.

עוד מעט.

מי עוד?

בוא.

כן, מי עוד?

אמרתי כבר. טוב, רגע, רגע, לא להתפזר.

רגע, כן, אבל לא להתפזר. שנייה, שנייה.

בבקשה.

אני רוצה להציע לכם הצעה, בעזרת השם יתברך, שקשה לסרב לה והיא תיתן לכם זכויות גדולות כרימון.

רוצים זכויות כרימון? רוצים לנצל את ה-86,400 שניות שיש בחיים?

כל הזמן שהשעון יתקתק וייתן זכויות?

תשמעו עצה.

ארגון, מה אתה צריך?

אז עוד מעט, רק רגע.

יהודים יקרים, שימו לב.

שימו לב.

ארגון שופר זה ארגון,

ברוך השם, גדול מאוד, חובק עולם.

הפעילות פרוסה בכל רחבי העולם, קלטות, וידאו, cdvd, אינטרנט,

חבל על הזמן.

14 מיליון קלטות חולקו חינם לאנשים בכל רחבי העולם, יהודים,

ותנועת התשובה גדלה בצורה מדהימה.

הזכות של להשיב יהודי בתשובה שהתקרב לאלוקיו זה יותר מפדיון שבויים,

כי זה פדיון שבויים בנשמה.

ומי שזוכה להיות שותף לדבר כזה, אשריו אשרי חלקו,

שהוא מציל נפשות בישראל, כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הוא הציל עולם מלא.

וכל הזכויות של הבן אדם ששב בתשובה הן שלו גם.

שניהם מרוויחים.

כל התפילין, כל השבתות, כל הכשרות, הכל הכל הכל מה שהוא עושה וצאצאיו אחריו בעקבותיו בגללו הכל שייך למי שהשיבו בתשובה.

זה שכר נצחי לאין ערוך. זה כל רגע מונה דופק.

אדם נפטר גם, זה ממשיך.

למה? כי הוא השאיר פה אנשים שומרים תורה ומצוות בזכותו.

ארגון שופר עשה תוכנית

כדי לזכות את הרבים ולזכות את האנשים בשני העולמות, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

פעמיים שכר.

מי שרוצה בעזרת השם נברך להיות שותף בפעולות של הארגון ורוצה לצאת איתנו לשישי שבת בבית מלון חינם,

ורוצה לצאת לקברות צדיקים טיול חינם,

ורוצה לקבל כל חודשיים קלטות או וידאו או סי די חינם,

ורוצה לקבל עיתון ארבע כנפות שחילקנו פה חינם כל שבוע,

ורוצה לקבל את העלון שמונה עמודים בכרומו,

ארבעה צבעים,

גנזי המלך, דברי תורה לשולחן שבת, חינם כל שבוע.

אם הוא תורם 28 דולר לחודש מכספי מעשר,

הוא שותף בפעילות הארגון בכל העולם,

והוא מקבל את כל ההטבות האלה שאמרנו חינם,

והוא מקיים מצוות צדקה למהדרין,

וצדקה תציל ממוות,

ובעזרת השם כל מה שהארגון עושה בכל העולם כולו, הוא שותף במונה שלו, דופק כל רגע, מכל מצווה ומצווה.

מי רוצה בעזרת השם להיכנס לתוכנית שנקראת כוח כפליים,

28 דולר לחודש,

וימלא את הפרטים, יקבל גם ברכה, בעזרת השם יתברך,

להצלחה, לרפואה ולסייעתה דשמיא.

הנה הראשון, תבורך מפי עליון, בהצלחה רבה,

וזה אברך.

מי עוד רוצה, בעזרת השם יתברך,

לזכות בתוכנית כוח כפליים,

להיות שותף ולקבל שכר לאין שיעור וארוך?

כספי מעשר, מצווה וצדקה גדולה.

מי עוד שירים את היד?

מי עוד רוצה לזכות?

כן, תעבור בין האנשים שמה, רז.

כן.

יהודי יקר, יהודי היקרה,

הוצגה לפניכם קיימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

אין לכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10, בני ברק, או לטלטלטל למספר 03-677779 וגם לפקסס

03-65307.כתוב, תן לו באינטרנט.

www.supar.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 הרצאות של הרב אמנון יצחק שריטה.

ולכן, ניתן לרכוש משרדי שופר בניגוד הצפייה.

שחרור אונים

אינציקלופדיות ספר עולם התשובה ניתן להוריד הרצאות לנגן MP3 כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.

תודה רבה.