שדרות - המשיח התגלה בשדרות

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בבקשה

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

ערב טוב בעזרת השם,

נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח. הערב הזה, לעילוי נשמת

רחל אפרת בת סימי, מנוחתה עדן,

להצלחת חיים עופר פרטוק ואשתו וכל משפחתם,

לרפואת סימי בת פרחה ותמר בת רזילה,

רפואה שלמה.

רפואה שלמה לניצה מיסה, בת זמירנדה,

ולעילוי נשמת המנוח יחיא בן עודד, מנוחתו עדן.

תודה לרבי אורן מלכה, אוחנה אמיר, אוראל כהן ואסתר כהן וחברת פוינט.

ערב טוב.

בפרשת השבוע למדנו כמה דברים שנוגעים אלינו.

כולנו לומדים ויודעים מי היה עשיו,

אבל מתברר שלא כולם יודעים בדיוק מי היה עשיו.

וכולם לא יודעים לזהות את עשיו בדורנו.

אז בואו נראה אם יש אחד או כמה.

ביי אהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו, ורבקה אוהבת את יעקב.

ההגדרה הרווחת והמקובלת אצלנו על אישיותו של עשיו,

הכינוי הבלתי מנותק ממנו זה עשיו הרשע.

תמיד אומרים עשיו הרשע.

לפי מושכל ראשון, וההנחה המקובלת

שעשיו היה איש מכוער וגס בטבעו,

בעל רגשות עבים, מסואבים,

בור וריק מכול,

זה מה שחושבים במושכל ראשון.

אבל אם נלך ונבדוק, נראה שאותו עשיו מוערך

בשמי מרום בתור בריאה אחרת לגמרי

מזו שאנו מתארים בדמיוננו.

שם למעלה מוצג כי איש בעל רגשות נעלים גבוהים ומחודדים.

סיפרו לנו חכמים, זיכרונם לברכה,

הרבן שמעון בן גמליאל שאמר,

כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שימשתי אותו אחד ממאה ששימש עשיו את אביו.

זאת אומרת,

רבן שמעון בן גמליאל אומר שאפילו אחת חלקי מאה

מכיבוד אב ואם של עשיו הוא לא הגיע.

למה?

אומר רבן שמעון בן גמליאל, אני, בשעה שהייתי משמש את אבא,

הייתי משמש בבגדים מלוכלכים,

ובשעה שהייתי יוצא לדרך הייתי יוצא בבגדים נקיים.

אבל עשיו, בשעה שהיה משמש את אביו,

לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות.

אמר,

אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות.

אתם מתארים לכם כזה ציור

שאבא קורא לך רגע,

ואתה אומר לו, כבר אני מגיע, אתה רץ למלתחה,

מחליף בגדים,

לובש חניפה, חניבה, מגבעת, ונכנס אליו.

אחרי זה הוא אומר לך, תביא לי כוס תה, אתה מביא לו,

הוא אומר לך תודה,

אתה עולה על בגדים רגילים,

פתאום הוא קורא לך עוד פעם, אומר לך,

בוא אליי.

אז אתה אומר לו, רק רגע, רץ עוד פעם למלתחה,

עוד פעם מחליף בגדים, לובש חליפה, עניבה, מגבעת, והכול, וחוזר אליו.

וכך כל היום, כמה פעמים שיקרא לו אבא, הוא משמש אותו רק בבגדי מלכות.

אצלנו היום זה לצאת החוצה, לובשים בגדי מלכות.

בבית,

חלוק,

מכנסיים, שלושת רבעי, ומסתובבים.

ואילו עשיו היה מקפיד מאוד רק בבגדי מלכות.

הרי לנו שעשיו היה מצטיין בקיום מצווה זו של כיבוד אהבה,

עד שרבן שמעון בן גמליאל העיד על עצמו שלא הגיע בקיומה

של המצווה הזאת לכדי אחד ממאה.

כי עשיו היה מרומם בביצוען של מצוות ידועות,

עד כדי הידור העולה על יעקב אחיו.

ומובא במדרש רבה עוד מעלה על עשיו.

עמד יעקב ושלח לו דורון

לסמות את עיניו,

שנאמר כי השוחד יעוור עיני חכמים,

ואין חכמים אלא אדומים,

שנאמר, ועבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשיו,

הרי מבואר גדולת חוכמת עשיו.

עשיו זה אדום, ואדום חכמים, והוא חכם, וצחסמות את עיניו,

כי השוחד יעוור עיני חכמים, זה עשיו.

אז עשיו היה חכם גדול, ואכן

ראשו נקבר במערת המכפלה.

גופו לא,

אבל ראשו כן, כי מצד הראש שלו הוא היה גאון.

מבואר בירושלמי

בגדי החמודות, שהיה משמש בהן מכונה גדולה.

רואים אנחנו שעשיו זה היה מחונן

בחמודות

ותשוקות נעלות ונשגבות,

ולעתים קרובות מותקף היה געגועים

עמוקים ונוראים

על האלוקות,

עד כדי הסתערות והפרזה על המידע.

ואפילו השאלה שהיה שואל את אביב יצחק, כיצד מעסרים את התבן,

מה שלא מעסרים כמובן,

היתה מתוך רוח געגועים לאלוקות, שהובילה אותו עד כדי עדר שיקול הדעת.

הוא כל כך רצה כל דבר לעשות, כמה שיותר מצוות, כמה שיותר הידורים,

שגם על דברים שכוח השיקול שלו כבר היה מוטה מרוב שהיו לו געגועים מהתעוררויות למצוות.

עוד מעלה שאנחנו רואים אצלו.

מה המעלה?

כשהוא התגבר וויתר על זעמו להרוג את אחיו יעקב,

בשעה שהוא ידע שהוא לקח ממנו את הברכות אחרי הבכורה,

אז הוא אמר, יקרבו ימי אבל אבי, והרגה את יעקב אחי.

אבל הזעם שלו היה גדול מאוד,

שהוא היה הרי רוצח, כידוע,

הוא היה עובר עבירות קשות וחמורות,

והוא הרג את נמרוד,

אז אין לו בעיה להרוג.

אבל הוא כבש את הכעס שהיה לו,

ולא רצה להרוג את אחי בזמן שאביו עדיין חי.

יש בזה הרבה מן הגבורה הרוחנית,

ועוד יותר לפי תכונת נפשו,

שהוא היה רוצח.

ורק בכוח אלוהי יכול היה לשים מחסום לנפשו המתברמרת והרותחת,

בצווח ואמר, חכה

עד שיקרבו ימי אבל אבי,

שלא לצער את אבא.

כל כך היו הכרתו והרגשתו במצוות כיבוד אבי בדרגה נפלאה מאוד,

עד כדי כבישת יצר הרצח ורתיחות הדמים הכוחשים שהיו בו.

עוד דבר מצינו בו,

כשראה כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו,

הלך ולקח את מחלת בת ישמעאל

כדי לעשות נחת רוח לאביו,

ומפה רואים עד כמה היה מצוין בהרגשתו וזהירותו בכבוד אב,

עד שהגיע ממש לגאונות

בעניין זה.

ועוד רמזו לנו חכמים, זיכרונם לברכה,

שיעקב נענש,

אחיו יעקב נענש, שהטמין את דינה ביתו בתוך תיבה,

כדי למנוע אותה מעשיו הרשע שלא ייתן את עינו בה וירצה לשאת אותה.

למה נענש על זה יעקב אבינו? כי אולי מצליחה הייתה להחזירו למוטב,

כי היה בו אוצר גדול של רוממות נשמתית

שבתנאים ידועים עלול היה לחזור למוטב.

אז אנחנו רואים מפה שעשיו לא היה כמו שאנחנו חושבים.

עוד סיפרו לנו חכמים, זיכרונם לברכה,

שיעקב פחד מעשיו.

ממה הוא פחד?

אמר, כל השנים הללו הוא יושב בארץ-ישראל.

תאמר שהוא בא עלי מכוח ישיבת ארץ-ישראל.

כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו.

תאמר שהוא בא עלי מכוח כיבוד הבאים.

זאת אומרת,

כשיעקב חוזר מלבן

ובא לקראתו עשיו, יש לו פחד

שאולי בזכות ישיבת ארץ-ישראל ובזכות כיבוד עם ואם

הוא ינצח אותו.

ולולא שהיה יעקב יודע שעשיו עושה זאת בחשבון

ובהרגש כדרך הגדולים, גדולי עולם,

לא היה יעקב מפחד ממנו,

כי דברים שאדם עושה רק במקרה לא נחשבים לו

למעלה ואין לו בהם זכות,

אלא דווקא כשעושים בהרגש גדול.

וכך ידע יעקב אבינו שעשיו עשה את יישוב ארץ-ישראל

ואת כיבוד הבאים ברגשות גדולים מאוד.

לכן

פחד ממנו,

וזאת היתה סיבת אהבת יצחק לעשיו בנו,

על שהכיר בו מחשבה ותשובה עילאית

כי ברגעיו הנעלים והמרוממים נתן עשיו עילה רצינית לאביו,

שיקרב אותו ויחבב אותו ושירצה להאציל לו ברכה.

ומהמאמץ שעשה עשיו להשיג ברכה מאביו

יש אות ומופת

על רגשות טובים ונעלים שהיו מקשקשים בנפשו,

ואפילו שהיה מכיר יצחק לישותו ורפיונו להחזיק מעמד מתמיד בגילויו והשגותיו אלה,

מדמה היה יצחק שעל-ידי הברכות שיעניק לו יזכה להצילו ולעמידו על כנו,

שרגשותיו הנעלים ייכנסו לאפיקים הנאים והמתאימים של הקדושה העילאית

והלבשת ההשגה המחשבתית לכלים מעשיים.

זאת אומרת, יצחק אבינו ידע שיש לו רגשות נעלים,

אבל הוא ידע שהוא קלוש ורופף ולא יכול להחזיק מעמד.

אז הוא אמר שברכה תומכת

תוכל להביא אותו לידי ביטוי כזה שהוא יחזיק אותו על כנו ויישאר במעלות

שיש בו.

ומה מאוד נוראה היתה הפתעתו ואכזבתו של יצחק?

כשהתגלה לו מתוך חרדה ואימה גדולה

שלא כך עלה במחשבה לפני הקדוש-ברוך-הוא,

ושיד ההשגחה היתה שיעקב יקבל את הברכה ולא עשיו,

ברוח הקודש צווחת ואומרת

אל תאמין בו,

אל תתפעל מזה שהוא ממריא למעלה,

כי ההמראה הזאת חולפת ועוברת,

כי שבע תועבות בלבו,

וכעבור זמן ישוב על כאו.

שבע תועבות בלבו.

יש איזה רב שאמר פעם,

שבע יפול צדיק וקם.

והוא אמר את זה על הזמר ציון גולן,

שכאילו הוא יכול ליפול ולעלות ובסוף הוא יעמוד.

אבל יותר נכון היה להגיד את הפסוק, שבע תועבות בלבו,

וככלף שב על כאו,

כסיל שונה באיוולתו.

כיוון שהוא לא עמד באבטחתו,

הוא נכשל פעם אחר פעם, אבל ברצון,

לא מחוסר רצון,

במודע ובמזיד.

אז זאת אומרת, צריך לדעת גם מתי אומרים פסוק על מישהו,

ולא לתקוע פסוקים על אנשים לא מתאימים.

והקפיד הקדוש-ברוך-הוא על יצחק שלא יסתכל באותה דמות רוחנית המדומה והמזויפת של עשיו,

כי אין תועלת באלו המעלות שסופן אכזבה.

אז הקדוש-ברוך-הוא הקפיד

על יצחק אבינו,

שאהב את

עשיו,

שלא יסתכל בדמות הרוחנית המדומה והמזויפת של עשיו.

כי אין תועלת באלו המעלות. למה?

כיוון שסופן אכזבה.

אין להן קיום.

בשביל שיהיה קיום למידות של אדם,

צריך שתהיה לו יראת שמים.

אם אין יראת שמים, אין קיום.

למה אברהם אבינו ביקש דווקא שיהיה לו בן שימשיך אותו?

למה לא היה מספיק אלי עזר, עבד אברהם,

שהיה במדרגה זהה לאברהם אבינו, שהיה מושל ביצרוק מותו,

והיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים?

למה לא היה מספיק בכל אלה שהחזיר אברהם אבינו לאמונה?

כי באמת לא נשאר מהם אחרי שני דורות שום דבר.

ממי נשאר? מהבן שלו.

למה הבן שלו?

כי הבן שלו, היתה לו מידת פחד יצחק.

מה זה פחד יצחק?

יראה.

יראת השם לעולם תעמוד, יש לה קיום.

מי שיש לו יראת שמים,

כל השגותיו ומעלותיו ומידותיו הטובות יתקיימו בו לעולם.

אבל אם אין יראת שמים,

לא מתקיים שום דבר. לכן

אמר הקדוש-ברוך-הוא ליצחק,

אל תאמן בו.

שבע תועבות בלבו.

זה שיש לו התפעלויות מדי פעם, התפרצויות,

שהוא פתאום מראה שתוקקות לעבודת הבורא,

זה זמני וחולף.

זה לא מתקיים לאורך זמן.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה על הפסוק,

שם שם לו חוק ומשפט

ושם נישאו.

חוק זה דינין

ומשפט זה כיבוד אב.

מה זה חוק ומה זה משפט? חוק זה דינין ומשפט

זה כיבוד אב.

ועוד אמרו על הפסוק,

יש נספה בלא משפט זה עשיו.

בסתם מה אנחנו אומרים?

אנחנו אומרים

שיש נספה בלא משפט זה עשיו,

יש נספה, פירושו, אדם נפטר לפעמים בלי משפט, דהיינו טרם זמנו,

לא על-פי הדין.

אבל פה יש פירוש אחר, יש נספה בלא משפט זה עשיו.

מסביר הגאון כך,

אמרנו שחכמים אמרו חוק ומשפט, חוק זה דינים ומשפט זה כיבוד אב ואם,

ויש נספה בלא משפט, משפט זה כיבוד אב.

אז עשיו,

בסוף נספה מן העולם,

מת בלי הזכויות של כיבוד אב ואם.

למה?

אומר הגאון מווילנא

באבן שלמה.

מי שנמשך אחר החמדה מפסיד את מידותיו הטובות שהוא הורגל והרגיל את עצמו בהן.

שימו לב,

מי

שנמשך אחר החמדה

מי שנמשך אחר החמדה

מפסיד את מידותיו

הטובות

שהוא הורגל והרגיל את עצמו בהן. זאת אומרת, מי שיש לו מידות טובות,

אבל המידות הטובות האלה הוא רק הורגל בהן,

הן לא טבועות בו,

אז אם יש לו חמדה,

החמדה מפסידה את המידות האלה.

אומר הגאון מווילנא, ומי שנמשך אחר התאווה, שזה יותר גרוע,

הוא מפסיד את מידותיו הטובות שנולד בהן.

זאת אומרת,

חמדה זה יותר קל מתאווה,

לכן היא מפסידה את המידות שאדם מתרגל בהן

והורגל בהן.

אבל תאווה, מי שנמשך אחרי תאווה,

זה מוחק לו את כל המידות הטובות שהוא נולד בהן,

שאפילו הן טבעו,

כמו אצל עשו,

שעשו היו לו מידות טרומיות בנושא כיבוד הבאים.

אבל הוא נספה בלא משפט, בלא כיבוד אב זה עשו, והוא הפסיד את הכול

כי הוא נמשך אחרי חמדה ואחרי תאווה.

ולפי זה אפילו עשו,

למרות היותו מחונן ומוכשר להשגות נעלות בדרך כלל,

ובפרט שהיה לו כיבוד אב האם בהידור ובהפרזה,

כשהוא נמשך והשתקע בתאוות,

הפסיד ואיבד את מדרגתו,

אפילו המידה הזו של כיבוד אב האם שהיתה טבועה בתכונתו.

זה המובן, יש נספה בלא משפט.

עשו נספה ונעשה משולל אף ממצווה זו של כיבוד אב.

שטפונה תאוות, הנימים זאת,

סחף והשחית את שארית יקרת המידה האחת

הטובה שהיתה בו.

אף הכישרון הטוב שבו,

הכישרון של הגעגועים

למה שלמעלה ממנו,

נהפך לו לסם המוות,

כי היה מנצל את הרגשת היופי שבו לרדיפת התאוות,

וכמעה-כמעה היה הולך ומתרחק מכל היופי הנעלה שהיה אצלו.

וכמו שהיה כתוב במדרש, אמר הקדוש-ברוך-הוא לעשו,

אתה אמרת יקום אבי,

חייך אף אני בו בלשון פורע לך.

יקום אלוהים, יפוצו אויביו.

כשנכנס עשו

וראה שיעקב לקח

את הברכות,

אז הוא פנה אל אביו ואמר, יקום אבי ויאכל מצאת בנו.

יקום,

יקום, איזה לשון.

ככה מדברים לאבא,

יקום אבי.

אמר לו הקדוש-ברוך-הוא, באותו לשון אני פורע לך.

יקום אלוהים,

יפוצו אויביו אל עשיו וחילותיו.

אדום וחילותיו.

יקום, כתוב בפסוק, חסר ו, מלשון כעס,

מלשון דאגה ומלשון הריגה.

כמו שנאמר, לא יוקם כי כספו הוא.

כשהציק לו הטבע נתעלמו ממנו כל הרגשות העדינות.

וגם,

רגש כיבוד אב שהשעשוע נפשו הפסיד בשעה שתקף עליו יצרו,

דיבר בלשון גסה,

בכעס

יקום אבי.

פירש רבנו יונתן בן עוזיאל

על הפסוק, ויקח עשיו נשיו בניו ובנותיו

וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו.

אומר רבנו יונתן בן עוזיאל

שהוא הלך לארץ אחרת

כיוון שהיה עליו

אמתו של יעקב אחיו,

ולכאורה מוזרה האימה הזאת הפתאומית של עשיו מפני יעקב.

הלוא מצינו שכל הזמן היה יעקב מתיירא מפני עשיו אחיו.

עשיו בא עם האלופים שלו, עשיו עם ה-400 איש

שהיו עם נשק,

ויעקב הרועד מידי עשיו אחיו, פתאום

מוטלת אימת יעקב על עשיו. מה קרה?

אלא האימה שתקפה את עשיו פתאום.

עשיו היה מונע את עצמו מכל סביבה שעלולה לעורר בו רגשי עינויים וכאבים על תבוסתו וכישלונו בחיים.

הגיע רגע בחייו של עשיו,

שהוא הבין שהוא נכשל,

הוא הבין שהוא הפסיד,

הוא הבין שאחיו צדק בדרכו,

אחיו שהלך בדרך התורה והיה איש תם, יושב אוהלים,

והוא היה איש ציד, איש שדה.

מה ההבדל ביניהם?

יעקב איש תם, יושב אוהלים, אוהלי התורה,

היה יושב ולומד ועוסק בתורה,

ואילו הוא היה איש העולם הפתוח,

איש ציד, איש שדה מסתובב בכל העולם, כולו עושה מה שעולה על רוחו.

אבל הגיע הזמן שעשיו הבין שהוא טעה ונכשל כל חייו,

לכן הוא ברח מיעקב,

כי הציור של יעקב הצודק והמצליח

זה היה בשבילו נוק-אאוט לחיים.

הוא לא יכול היה לסבול לראות אותו מול הפנים,

כי זה הזכיר לו שגם הוא היה יכול ללכת בדרך הזאת,

כי הוא היה גאון בשכלו והוא איבד את הכול בשביל תאוות בני מבזות.

לכן הוא רצה לטשטש ולמחוק את הצורה העליונה שהיתה חקוקה בו,

ושלא הצליח להגשים אותה בחייו.

ראה את יעקב בדרכו והצלחתו בחייו המקודשים,

והיה כואב על שהכריע את עצמו לניוון ולרשע על-ידי תאוות הגוף.

רואה היה את צורתו של יעקב המחודנת והמזוככת

ואימה גדולה נופלת עליו.

מפני אימה זו היה בורח.

יעקב גרם לו צער נוקב עד תהום נפשו

של הרשע עשיו.

בזה יובן מאמר נפלא בירושלמי בתלמוד,

בנדרים,

כתוב כך,

עתיד עשיו הרשע

לעטוף בטליתו ולשב עם הצדיקים,

והקדוש-ברוך-הוא גוררו ומוציאו משם.

באחרית הימים,

כשהאמת תתברר,

יבוא עשיו וירצה לדחוף את עצמו אצל הצדיקים מעוטף בטלית,

מעוטף בטלית,

ירצה לבוא לבפנים ולהיכנס.

מה עושה הקדוש-ברוך-הוא?

גוררו ומוציאו משם.

נשאלת השאלה, איך מעיז עשיו לדמות ולחשוב בלבו שמקומו בין הצדיקים?

הלוא בעצמו ברח מהם ונעשה ההפך הגמור.

איך יכול להיות?

אבל, לפי הנאל יובן אל נכון,

לעתיד לבוא יתעורר עשיו ויזכיר לעצמו את כשרונותיו הראשונים,

איך היה מוצלח

שהיה יכול לעוף במרומי מרומים בהשגותיו ותשוקותיו האלוקיות,

שבאופן המופשט

היו כנים ואמיתיים.

בזכות הזיכרונות של השגותיו שהיו נשגבות,

אפילו שלא ירדו ולא חדרו לפני ולפנים,

הוא ידחוק את עצמו למחיצתם של הצדיקים האמיתיים.

הוא יטעה וידמה שגם הוא בהשגותיו ראוי לשם במסיבתם,

וגם הוא בעל דרגה כמוהם.

אבל הקדוש-ברוך-הוא גוררו, מוציאו משם ומעמידו לשמצה, לעיני כול.

כי למרות השגותיו ורגשותיו הנשגבים,

הלא הוא למעשה עשיו הרשע.

יהודים יקרים, תשמעו את מה שאמרתי כרגע בסוף.

לעתיד לבואו יבואו הזמרים הפסולים,

ויתעטפו עם טליתות ותפילין אפילו,

וירצו לשבת במחיצת הצדיקים,

ויבוא הקדוש-ברוך-הוא ויגרור אותם ויזרוק אותם לכל הרוחות.

למה?

כי הם חושבים שהם מזכי את הרבים.

מזכים את הרבים.

גדולי עולם פוסקים שהם מחטיאי הרבים,

והם מחליטים לו שהם מזכי הרבים.

לא יאומן כי יסופר.

הם ודאי שלא צריכים לחזור בתשובה.

הם אומרים שאני צריך לחזור בתשובה.

איש הלפידות

אומר שאני צריך לחזור בתשובה.

עופר בכי אומר שאני צריך לחזור בתשובה

איציק אשואל

אומר שאני צריך לחזור בתשובה

חיים אשואל

אומר שהוא מחזיר בתשובה יותר ממני

בני אלבז אומר בשיר אחד שלו,

הוא מחזיר יותר מאלף הרצאות שלי.

ממש עשיו.

עולם הפוך.

חושבים שהם שמים טלית ושרים שירים עם מילות קודש

שהן אסורות,

אז הם מקדשי שם שמים ברבים בשעה שהם מופיעים

במעורב לפני אנשים ונשים,

בייסור גמור,

בלי שום בושה.

והם מדמים את עצמם שהם יעקב וגדולי ישראל זה עשיו,

כי הם לא מבינים אותם.

לא מבינים אותם. הם גם מלמדים

את גדולי ישראל איך צריך לדבר,

איך צריך לנהוג,

מה צריך לעשות,

לאיפה להזמין את הזמרים.

הם מלמדים אותם כל דבר.

ממש מופת הדור, הזמרים זה משהו לא יאומן.

בואו אני אראה לכם אחד מהם, קוראים לו עופר בכי.

הוא נקרא זמר הביובים והאינסטלטור.

שימו לב.

זה מופיע לקהל מעורב, אני אומר, תשמע, הוא בחור. אני מופיע לכולם. הוא עבר מין מטמורפוזה עם עצמו, והוא היה דתי-חרדי קצת יותר. גם היום חרדי, גם היום.

אני מתאים את עצמי, היום. חרדי לא הולך, זה בגדי עבודה. תקשיבי, תקשיבי, רגע, תתני לי לדבר. אוקיי. זה בגדי אסטלטור.

אני אסטלטור. כן. אני יורד עכשיו לביובים לנקות, לסתימות, ואני קצת מתלכלך. כן. אני בא הביתה, אני מתקלח, אני שם מגדים חדשים. כן. אני היום במועדונים,

בחתונות, בעבר-מצוות, בהיכלי תהרות בכל העולם ובארץ. כן, הקהל מאורע גם. זה הקהל שצריך לשמוע, שמע ישראל,

אדוני אלוהינו,

ה' אחד. זה קהל שצריך לשמוע את טהרת המשפחה,

זה קהל שצריך לשמוע שיש שבת, זה קהל שצריך לשמוע ברכת המזון, הברכה את ה' בכל עת, זה קהל שזקוק לי. אבל ההלכה מצפה, אף רב לא יכול להיכנס שם. אני אתן את הדין.

הרב

המצחיק לא יכול להביע את דעתו עלי,

שיחזור בתשובה ההוא קודם.

אתה בעדה שלי. כל אחד מחזיר את עצמו.

אני אומר את האמת, מרגול, שכל אחד יחזור בתשובה על עצמו. אני מזה קטע רבים, שהיום מירחתי על קוסמי. אתה יודע שהוא עושה דברים, למשל ציון גולן,

מה הם גדושים? בוודאי. גם משהו שנה שמה דברים טובים עכשיו. כן.

בוא תשאל לנו את אוהב אותך. האנרגיות. לא, אני לא שואל את אוהב אותך. למה? כי אני לא בקיא במילים, אני יכול לבלבל פה. אז איזה שיר תשיעות? אני לא בקיא, מה שקורה, אני חייב לדבר אתך על מה שיר, כי תבין אותי הכי מהר בעולם.

מרגול, כל העשייה, אני לא קולט כלום, אני רק עושה.

מתי אני מתחיל ללמוד את זה בעל-פה? שגמרתי להקליט. נכון. אז מה הבעיה לך להקליט? שום דבר לא קולט, לא יותר מילים בעל-פה, לא תבין כלום. אבל מה אתה רוצה, שכחתי מה עשיתי. אז מה תשאיר עכשיו? מה תשאיר עכשיו? עכשיו אני אשאיר, אני אשאיר עוד מצער אותך, שאני בקיא במילים, זוכר את המילים, של שולי זכאי. כן. אוהב. של אגודס ישי ראובני, אנשים גם אומרים שאני מאוד אוהב. וזהו, תבואה בגשם. בוא נתחיל עם מצער אותך. אחר כך תשאיר אני ואת זהבה מהש

תודה, תודה. מספיק, יאללה.

זה מזכה רבים, עופר בכי, זמר הביובים. מגיעות לו מחיאות כפיים.

אז אני צריך לחזור בתשובה, כן?

הוא מנשק נשים,

ממש מחזיר בתשובה,

הוא יורד לביובים, לדיסקוטקים, בשרשירי אגבים,

והכול בסדר.

זה נקרא עשיו,

שבא עם טלית ורוצה להיכנס.

ככה זה הזמרים של היום הפסולים.

הם עם טלית חושבים, יבואו אצל הצדיקים וישבו.

אני מודיע להם חגיגית,

מה שכתוב אצל עשיו כך יהיה אתם.

הקדוש-ברוך-הוא מוציאם בגוררם החוצה וזורק אותם החוצה לפני כולם.

אם הם לא יחזרו בתשובה כמו שההלכה דורשת,

זה יהיה סופם של מזכי הרבים, במירכאות.

אבל בינתיים גדולי ישראל פסקו עליהם, אך תהיה רבים שאינם מצטרפים למניין

ופסולים לעדות

ואין להם חלק לעולם הבא וגיהינום קלה ואישם לא תכבה.

זה הדין שלהם,

עד שיחזרו בתשובה.

וגדולי ישראל כתבו במכתבם פסק הלכה שאין לשיר את השירים שלהם אפילו בחתונות

ואפילו בסעודות מצווה וכיוצא בזה.

זאת אומרת,

אין להם שום זכר כרגע בשום מקום, בוודאי לא של מצווה,

אז לכן זה מה שצריך לדעת, ועל כן שוברים את הדיסקים שלהם ומוציאים אותם מן הבתים,

ובכך מקייבים את מצוות החכמים בדורנו.

אני רק אקריא לכם

כמה תשובות חדשות של הרב בן-ציון מוצפי באתר שלו,

דורש ציון,

ושאלו אותו שאלה כך,

אם יש סופר או שוחט ששומע שירים של זמרים שאסור לשמוע אותם,

האם מותר לסמוך על תפילין שכתב או על שחיטתו?

תשובה, יש בעיה, והדבר טעון בירור.

שמעתם?

סופר או שוחט ששומע שירים של זמרים

שאסור לשמוע אותם?

האם אפשר לסמוך על תפילין שכתב או שחיטתו?

אומר הרב בן-ציון מוצפי, יש בעיה, והדבר טעון בירור.

שאלה נוספת, אנו מוזמנים לבר-מצווה, שמן הסתם יושמעו שם שירים של הזמרים האסורים,

וסגנון האירוע מרהיב ונוגד לעקרונותינו.

האם עלינו ללכת,

ואם לא, כיצד להתחמק מבלי לפגוע?

אסור ללכת,

ואסור להתחשב

במי שמנתץ כל זכר יהדות וקדושה ולא זוכר את השם יתברך.

שאלה נוספת,

אני חוזר בתשובה בערך שנה וחצי.

יש לדודה שלי בן שחוגג בר-מצווה,

ויהיו שם ריקודים מעורבים ושירים של זמרים.

מותר ללכת ולשבת בצד או לא?

אסור לגבר להיות נוכח במקום של פריצות והוא עוון

חמור מאוד.

לכבוד הרב שלום, חברתי הטובה מתחתנת והחתונה לא בהפרדה,

וברקע יושמעו שירים של זמרים חילונים.

האם אפשר ללכת רק לחופה?

תשובה,

הם מורדים בשם יתברך.

שאלה.

הרב אבנון יצחק בירך אותי לזיווג בתנאי שאלמד שעתיים בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף.

הסכמתי לכך.

אני מתקשה לעמוד בכך.

האם יש עבירה מבחינתי?

תשובת הרב בן-ציון מוצפי.

לא הבנתי מדוע זה כל כך קשה.

שאלה.

שמחנו לראות בדף הבית של כבודו את התמיכה נגד ערבי השירה ופסקי ההלכה של גדולי עם ישראל והתמיכה במאבק הצודק של הרב אמנון ניצחק.

תודה רבה, כבוד הרב. תשובה,

זה דבר התורה האמיתית והצרופה,

וצריכים להשמיע קול התורה ברמה.

שאלה אחרונה חדשה.

לאחרונה אנשים מנסים להוכיח את הרב אמנון ניצחק, כמו שראיתם פה דוגמה אחת,

מנסים להוכיח את הרב אמנון ניצחק בציבור, ושואלים שאלות לא קשורות, ולומדים זכות ומלמדים זכות על החוטא.

חשוב שכבודו יסביר לאנשים מה הדין הזה.

תשובתו של הרב בן-ציון מוצפי,

עוון גדול הוא לדבר על מי שלוחם מלחמת ה'

ומוסר נפשו על קדושת וצניעות הדור מפני הפרצות הקשות שיש בו,

ואין כוונת דברינו לבקש לאותם ליצנים מחטיאי הרבים שאין להם תקנה כלל,

אלא דברינו מכוונים אל יראי השם התמימים והישרים.

זאת אומרת, כל מה שהוא מתייחס רק לאלה ששייך,

שישמעו בכלל,

ואם לא,

עליהם הוא לא דיבר.

אז מכאן אנחנו רואים עד כמה הדברים הם חמורים,

ולצערנו הרב,

אנשים לא מבינים שזה הבירור בדור הזה, לראות מי לה' אלי ומי לא.

הרי אם היו אומרים

כמה מהגדולים

על בשר מסוים שהוא טרף,

וכמה מהגדולים היו אומרים שהבשר הזה כשר,

אדם שהוא ירא שמים היה מסתפק ולא היה נכנס לספק.

יש ויש שאומרים.

אז מה הוא עושה?

מסתפק.

אם היו בזמרים גדולי ישראל אומרים כך וגדולי ישראל אומרים אחרת,

גם היה מקום להסתפק.

אבל כל גדולי ישראל אומרים, אסור,

ואין מי שאומר אחרת.

אז איך זה שאנשים אפילו לא מסתפקים?

אלא אין להם יראת שמים.

אם היתה להם יראת שמים, ודאי שהיו מקפידים

שלא לשמוע דברים כאלה, מזמרים פסולים כאלה,

שחוטאים ומחטיאים את הרבים תמיד בשביל בצע כסף.

אני מסיים את הדרשה שהתחלתי ואחר כך אתן אפשרות לשאלות.

הפסוק אומר, קום עלי בית-אל.

אמר לו הקדוש-ברוך-הוא,

יעקב,

שכחת נדרכה?

קום עלי בית-אל ועשה שם מזבח.

ואם אין אתה עושה כן,

הרי אתה כעשו.

מה עשו נודר ואינו מקיים,

אף אתה נודר ואינך מקיים.

עשו מתרגש, מתעורר ומתרומם, וטס במרומי מרומים.

תראו את הזמרים כשהם שרים,

עוצמים עיניים,

מסתכלים לקדוש-ברוך-הוא כאילו הם אתו בקשר מתמיד.

ממש טסים, נשמי מרומים.

עשו מתרגש, מתעורר ומתרומם, וטס במרומי מרומים.

אבל היצר מוריד אותו ומשליך אותו עד התהום של תאוות העולם.

זה הגדר של עשו,

שהוא נודר, מבטיח,

מתרצה ומתפייס,

אבל סופו חילול כל הבטחותיו ונדריו.

יעקב הוא ההפך מזה,

הוא העולה בית-אל ומקיים את נדריו.

אם יעקב לא מקיים את נדריו, הוא בדיוק כמו עשו.

לכן השם אומר לו, קום עלי בית-אל.

אם אתה לא עולה לקיים את הנדר,

אתה כמו עשו.

מה הלקח שאנחנו לומדים מזה?

אדם ששואף להיות מושלם,

שמתאמץ לקיים ולבצע בפועל את כל ההברקות הרוחניות,

הרי הן בבחינת נדר,

כי ברגע שהוא זוכה ורואה מראות עליונים והוא מתאווה להם באמת,

הרי הוא כמי שלוחש לנפשו, מי ייתן ויזכה להתקשר עם המראות האלה בחיי,

והרי זה כמין נדר.

לכן, מחובתו של הנדר שיקיים את הנדרים הללו.

אם יש לכם התרגשות והתפעלות של קדושה,

תתפסו את זה ותקיימו את זה מייד.

למה זה כמו נדר?

אם לא,

הוא מצטרף לדרכי עשו ותעלוליו,

שהיו לו עלויות,

אבל הוא לא קיים את נדריו ולא הגשים את רגשותיו.

ואז,

אם אדם לא מגיע להשגות שהוא רצה להגיע אליהן,

סופו של דבר הוא ייפול וירד לתהום תחתית יותר גרוע ממה שהיה קודם,

כי בשעה שאתה לא מגיע לקדושה אתה נופל לטומאה,

ואז, רחמנא ליצלן,

אתה זוכה, לתואר של עשו הרשע.

אם כן, למסקנה.

באמת, עשו,

מצד מהותו ותכונותיו היו בו מעלות מסוימות,

והוא אפילו היה למעלה מיעקב אבינו.

ואפילו יעקב

פחד מהמעלות האלה, כמו יישוב ארץ-ישראל וכיבוד אביהם.

אבל כל זה היה אצלו הולך ובא, הולך ובא, הולך ובא,

ואין לזה קיום.

בחמדה והתאווה

הורידו אותו לגמרי אפילו מתכונות הטבועות בנפשו,

כי זה כוחה של החמדה וזה כוחה של התאווה.

אז אם אדם

לא מפנים את מה שהוא משיג ומקיים ביראת שמים,

סופו של דבר הוא יגיע למדרגתו של עשו.

ואם הוא חושב שזה שיש לו בראש מחשבות טובות,

ויש לו תכונות טובות, אבל בינתיים הוא עושה עבירות,

הוא חושב שמקומו אצל הצדיקים,

טעות גדולה בידו, יגררו אותו ויוציאו אותו שם

ויזרקו אותו לאלף טיולים.

זאת הדרשה מפרשת השבוע, שנדע, אם חשבנו שהיה עשו פעם,

שנדע שיש הרבה עשו

שמתהלכים בינותינו,

וזה אלה שיש להם התעוררויות

ואין להם קיום מוחלט.

עשו

זה עשו בכל מקום.

יעקב זה מקום של קביעות.

איש תם יושב אוהלים שהוא כל הזמן קבוע על מעמדו,

לא משתנה, שום רוח תזזית לא מניעה אותו.

עם לבן גרתי ותרייג מצוות שמרתי.

אפילו כשהוא היה אצל לבן הרשע והרמאי,

הוא לא שינה כהוא זה מעצמו והוא לא נגרר לשקרים של לבן

והוא לא נפל בזה והוא לא גזל ממנו מאומה,

למרות שלבן גזל ממנו עשרות מונים.

מכל מקום יעקב,

איש תם ושלם נשאר במצבו תמיד.

זה ההבדל בין יעקב לעשר.

עכשיו כל אחד יבדוק בעצמו למי הוא דומה יותר,

ליעקב

או לעשם.

שאלות למי שיש, בבקשה.

כן, הנה הבחור פה בשורה הראשונה.

שלום,

כבוד הרב.

אני ניר, הייתי דתי כל החיים שלי.

לפני חצי שנה בערך חזרתי בשאלה,

ויש לי כמה שאלות לשאול אותך, אם אפשר.

כן. לפני השאלות תגיד לי למה חזרת בשאלה.

התחלתי לחקור בכל מיני נושאים של מדע ולא קיבלתי תשובות לשאלות שקיבלתי.

נו, ואם אתה, יהיו לך שאלות במדע ולא תמצא תשובות, אז אתה תחזור עוד פעם בתשובה?

כן, הגיוני.

הגיוני.

יש לך את כל התשובות של המדע?

פחות או יותר, כן.

אני אתן לך שאלה, למשל.

המדע אומר שהעולם קיים לפי שיטה מסוימת מיליונים, לפי שיטה מסוימת מיליארדים. רק מיליארדים.

אה, רק מיליארדים?

13.7 מיליארד שנים.

יותר? מתי קראת על זה?

עכשיו, לפני שבאתי לפה.

ממש עכשיו? כן.

כדור הארץ, 4.5 מיליארד שנים. איפה זה כתוב?

בויקיפדיה. תיכנס, תקרא.

אה, ומתי כתבו את זה שם?

מעדכנים שם כל הזמן.

אז הם כותבים, נגיד, בעוד שבועיים יכתבו 13.7 מיליארדים בעוד שבועיים?

זה תמיד היה כאילו, תמיד ככה.

תמיד ככה. נשאר תמיד 13.7. פעם זה היה שונה.

ככל שהמדע מתקדם זה נהיה יותר מדויק.

נהיה יותר מדויק.

אז אני אגלה לך שלא למדת הכול, וויקיפדיה זה לא מקור נאמן

כלל וכלל, כי כותבים אותו כל מיני אנשים,

וכותבים גם שטויות.

עיין בערך אמנון יצחק בוויקיפדיה ותראה כמה שטויות יש שם וכמה שקרים.

אבל מכל מקום אני רק אגיד לך דבר אחד.

יש כאלה שטוענים שזה מיליונים מהמדענים.

לא, אתה אומר לי לא?

לא. אתה אומר לי לא? 98% מהמדענים.

אה, 98. גם זה כתוב 98% בוויקיפדיה? כן. רשום, רשום. כתוב?

הכול רשום. אני מוציא את זה עכשיו.

מה?

את ויקיפדיה.

מה? אני לא קראתי הכול בוויקיפדיה. אני יודע ש-98% מהמדענים, אה, כבר אתה יודע מאיפה זה אתה יודע?

אני קראתי בכל מיני מקומות. אני לא זוכר בדיוק. ואני קראתי גם,

ואני אומר לך שאין אחד שמסכים עם השני במדענים לגבי גיל העולם.

אתה טועה.

אני טועה. כן.

אז תביא לי בבקשה את המקור שלך.

איזה מקור? מה, תיכנס?

לאן ניכנס? או, תגיד לי לאן.

תראה לי אתה שכל המדענים חולקים אחד על השני לגבי גיל העולם.

אראה לך? כן, תראה לי.

100%. תסתכל באנציקלופדיה בבקשה. עוד פעם אנציקלופדיה? מה, לא טוב?

למה לא? סבבה. בשביל מה עשיתי אנציקלופדיה?

יאללה. יאללה. לך על זה. על הפחם.

תראה לו על הפחם, שאלה על גיל העולם לפי הפחם.

פחם.

לפי הפחם.

תיכף, בינתיים שב, הם יכינו, ואתה תראה כמה גיל העולם.

כן, הנה, יש פה בחור במדרגות.

תן לו בבקשה.

ערב טוב.

כן. לא משנה, כבר דיברת. דבר, דבר. לא, לא, לא.

לא, לא.

כיוון שקם, לא ישב. יאללה.

בכבוד.

כבוד הרב, ערב טוב לך.

אני גם אדם שחוזר בתשובה.

אבל אני רוצה להפנות את השאלה שלי אליך ולכל רבני הארץ.

הקדוש-ברוך-הוא אומר לגבי משיח בן דוד,

אני היום אהיה ליד אתיך.

אומר הרמב״ם

שלמשיח צריכים להיות קריטריונים,

לקוף את העם,

לקבל את פנית עם ישראל,

לבנות בת-המקדש תחיית המתים.

והרמב״ם מוסיף גם עוד דבר מאוד חשוב,

והוא

שברגע שמתקבצים כל רבני הארץ,

כל רבני הארץ מתקבצים

ויכולים להכריז

על משיח שהוא משיח. אז, כבודו, אני שואל אותך ואת כל רבני הארץ.

אני הולך בדרך השם

ואני שומע רק לקדוש-ברוך-הוא, ואני מאמין שרק הקדוש-ברוך-הוא ובכבודו ובעצמו ייתן את האות למשיח בן דוד.

מה התשובה?

קודם כול, תגיד לי איפה יש הרמב״ם כזה שאומר שאם יתקבצו כל הרבנים ויכריזו.

אני אשמח מאוד, תגיד לי איפה. אני יכול להראות לך, בספר אתה ידעתי של הרבי מלובביץ.

ברגע שכל דייני הארץ יתקבצו, אמרת הרמב״ם, שכחת?

לא.

התכוונתי לרמב״ם,

שהרמב״ם אומר שמשיח צריך לקוף את העם, לקבץ נדחי עמו ישראל,

לבנות בת-המקדש תחיית המתים. זה הרמב״ם.

בלי תחיית המתים, בלי תחיית המתים. בלי תחיית המתים. בסדר, אני מסכים. נו, ואיפה הבאת עכשיו את ה... אתה ידעתי של הרבי מלובביץ, מלך המשיח.

אני לא יודע.

אני צריך לראות רמב״ם שאומר. זה לא אתה היחיד שלא יודע.

כל רבני הארץ שהייתי, לאף אחד אין תשובה. אז אני אומר דבר כזה,

רק הקדוש-ברוך-הוא יגלה את המשיח. תודה.

אמרת שגילית אותו כבר. לא אני.

אבל אמרת שזה רבי מלובביץ, לא?

לא.

רשום בספר את ההדעתי של הרבי מלובביץ שהוא מלך המשיח. אני לא יודע. לא בטוח.

לא בטוח?

ובספר את הידעתי רשום שאם במידה, זה רשום לי גם פה בספר הקדוש שלי,

שברגע שמתקבצים דייני הארץ,

יכולים להכריז על צדיק אדור. אשאל אותך שאלה. בבקשה, כבודו. מתי הקדוש-ברוך-הוא יכריז עליך?

עלי.

אתה יודע, כבודו, כל הרבנים,

באמת, ואין צדק,

שמי ראובן משה.

כל הרבנים, מה הגימטרייה? מה הגימטרייה?

רם על כל גויים, אדוני. ראית? ידעתי שאתה זה.

אילכ, אני קלטתי אותו. תשמע, דבר אחרון. כל הרבנים באזור הדרום שלחו אותי לרב דוד אבוחצירא בן נהרייה.

אני הגעתי אליו, והוא אמר לי, איזה חוכמה,

איזה חוכמה.

אמרתי לו, כבוד הרב,

אני משכין שלום בית בין זוגות.

חזרתי בתשובה שלמה.

יש לי את כל הסימנים.

של משיח בן דוד. לא קריטריונים. מה אני עושה?

רבי דוד אבוחצירא אמר לי, ראובן משה, זה מעלי.

אמרתי לו שבחורה בשם נעמי,

שאני לא מצליח להשכין בינה לבין בעלה, שלום בית.

רבי דוד אבוחצירא אומר לי, מקבץ תדחי עמו ישראל.

סימן.

יפה מאוד. אז מתי אתה גואל אותנו?

יש צדיק אחד בשדרות, שהוא קבור פה אצלנו למעלה,

לא קבר קטן,

קבר מאוד גדול, עם מתחם עם הכול,

שהצדיק הזה, רבי שלום בר חנין, זכותו לתגן עלינו, שכל שדרות מכירים אותו,

והוא בא בחלום לנין שלו, והוא אמר לו, המשיח משדרות!

אני שואל, אבל מה אתה עושה עם זה, נו?

אני מחכה להוראה של הקדוש-ברוך-הוא,

כי אליהו הנביא נגלה אלי ואמר לי, ראובן משה, תפסיק עם רבנים.

פשוט תפסיק עם רבנים. אז למה באת לפה הערב?

הייתי אצלך לפני כמה שנים באוליון מלכיאל,

ואני מאוד אוהב את הדרשות שלך, ואני מאוד אוהב צדיקים,

ואני מאוד אוהב את כל השאלה הזאת. אני שמח, קודם כול, שהמשיח בא לשמוע אצלי שיעור.

יפה מאוד. אבל,

כבודו, אני רוצה שבאמת השאלה שלי תלך לכל רבני הארץ.

אמרתם,

הרב עובדיה יוסף,

אני הולך לרב עובדיה יוסף, סליחה, לא פוגע בו, כן? אני לא מטפל בעיניי המשיח. אז מטפל בעיניי המשיח! המשיח!

אבל אני שואל אותך שאלה, אם אתה משיח, מה אתה עושה עכשיו? בוא נגמור את העניינים. הדבר הראשון שאני עושה, אני אקף את כל העם, אני אהיה כמוך, אני אדרוש, אני אחזיר אנשים בתשובה, אני אלך לארצות-הברית, לניו-ג'רסי, לארצות-הברית, ללאס-וגאס, אני אדרוש מכל עם ישראל שיחזרו לארץ-ישראל, אני אבנה את בית-המקדש,

אני

אפרסם בכל הארץ, אני אעשה את דרכו כספים. די, די. עד שתעשה את כל מה שאתה אומר,

כבר עשיתי ועוד לא במשיח.

אולי זכית, אני לא יודע. לא, אז אני אומר, אפילו אם תגיע למה שאני עושה,

עדיין לא במשיח.

אז מה זה מועיל שתתחיל מחדש?

לא נורא, יש לך פוטנציאל כנראה, יש לך פוטנציאל.

שב, זה יגדל, זה יגדל,

בעזרת השם.

טוב, יהודי יקר, הנה, זה יהודי מתל-אביב הגיע לפה עכשיו, הנה, תן לו, תן לו.

טוב, אתה, סליחה, כן, שנייה.

כן, עמוד, עמוד במדרגות.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

אני אוהב לשמוע את ההרצאות שלך, ואני

באמת רוצה,

אני שנתיים נשוי, ואני אברך, לומד בכול כל היום,

ואשתי לובשת צנוע.

ואני רוצה רק שתברך אותי לבן זכר, ושכל הקהל יענה האמן. כמה שנים?

שנתיים.

אתה תהיה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף?

כן, אבל אם אני עושה את זה, ולא יהיה לי בן זכר,

או לא משנה מה,

אתה מבטיח לי?

אני מוכן לעשות את זה.

אני לא מבטיח שום דבר לאף אחד.

אתה מבטיח שתתפלל עלי להשם?

עכשיו אני אברך אותך לפני כולם, יענו אמן, זו החותמת הכי טובה שתתקבל.

אני שואל שאלה.

כן. שעתיים כל יום בתענית דיבור רצופות

במשך שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים. קיבלתי עלייך. נפלא. ואשתך תלמד

חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים. את זה אני אשאל אותה, זה לא תלוי בי.

נכון. תשאל אותה ותגיד לי.

אני אנסה לשכנע אותה, אבל אתה חייב לברך.

בטח, אבל אתה חייב לשאול אותה. תדבר אתה בטלפון.

ואני אגיד לך ברכה אחרי זה.

תן לו בינתיים.

תודה רבה, כבוד הרב.

אתה מכיר אותי.

אני רוצה שתברך אותי לרפואה,

שכל פעם איפה שאתה הולך, שאני אבוא אחריך.

אני הולך רחוק.

אני ביום רביעי בשלומי, אגמר לך כסף.

מה השם שלך?

שלום בן-חנה.

שלום בן-חנה, השם יזכה אותך ללמוד תורה בריאת שמים, להיות שקוד על התורה וזיווג הגון מהרה. אמן.

כן.

שאלה נוספת.

הנה, אצל הנשים, פה ליד המעבר, בבקשה.

מוזיקת ביניים.

תודה.

שם, במעבר. תרימי את היד.

זה קצת באיחור המוזיקה. בבקשה, כן.

ערב טוב, הרב.

ערב טוב.

כמו שהבחור הזה אמר שם, גם אני ובעלי נישואים שנתיים.

לפני כשלושה חודשים התחלנו לעשות בדיקות.

טוב, טוב, טוב. חיים יהיו שחורים מאז.

טוב.

בקיצור, תקבלו על עצמכם מה שאמרתי לו, פלוס

שאת חסית ראש לגמרי, שלא יראו שערות בכלל.

אני קיבלתי על עצמי קודם כול להוריד את הפתיעה, בעזרת השם. פשוט אנחנו לפני בדיקה שבאמת מחליטה הכול. שמעתי. אבל אני אמרתי,

תחסי את הראש לגמרי ותעשי מה שאמרתי להם. בסדר?

אני לא זוכרת בדיוק מה אמרת.

הנה, בעלי פה.

שמעת בעלה?

לא אי-אפשר. רק שעתיים בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף.

יותר זול מטיפונים.

ברור. אין ספק.

מסכים?

קיבלתי.

יפה.

בעד, חצי שעה,

ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

שלושה חודשים רצוף.

אוקיי. שמותיכם.

אני שפרה בדאליה.

שפרה בדאליה. וארנון בן-דניס.

וארנון בן-דניס. תזכו לזרע חי וקיים מהרה. אמן.

עכשיו, במעמד הזה באמת יש לי חברה שהיא באמת באותו מצב כמוני. היא לא נמצאת פה.

הייתי רוצה שהרב יזמרנו גם אותה. קודם צלצלי אליה שהיא תסכים לתנאים ונדבר.

טוב.

אתה כבר קיבלת תשובה?

אשתו בטח מוכנה. תן לו.

תן לו.

כן, מה השמות שלכם? אבירן בן שמחה ומעיין בתמר. אבירן בן שמחה ומעיין בתמר.

מעיין בתמרה, השם יזכה אתכם לזרע חי וקיים מהרה. אמן.

יפה מאוד.

תודה רבה.

שאלה שם? כן, בריצה.

אני מתכוון להראות לכם בהמשך הערב פרומו נוסף בעניין כל בוב לק.

שלום, כבוד הרב. אני איבדתי אח בתאונת דרכים לפני שבוע וחצי,

והוא היה בן 16 וחצי.

הרבה רבנים אמרו לי שעד גיל 20 הבן-אדם לא נשפט בבית-דין של מעלה.

ורציתי לדעת אם זה נכון, אם הוא באמת מגנה את דינו. נכון, נכון.

איפה הוא נמצא אני לא יכול להגיד, אבל אני יכול להגיד לך שזה נכון.

תודה רבה.

תהיו בריאים.

כן.

הנה בחורצ'יק נחמד למעלה, מאושר ושמח.

רוץ, רוץ מהר, שמה, שמה.

כן, תרים את היד עד שהוא יראה אותך.

דרך אגב, אני באמת מתל-אביב. יפה שקלטת.

אשריך, אני.

לא ביקשתי ברכות, רק תשובות. לא צריך אנציקלופדיה.

זה יותר פשוט.

אמרת קודם על עשיו שלמד,

סליחה על יעקב שעמד תורה, ועל עשיו שלמד,

איש ציד איש שדה, איש המרחב הפתוח.

עם מצוות, כיבוד אב ואם.

יכול להיות שאני טועה, אבל התורה ניתנה לבני ישראל רק הרבה הרבה הרבה שנים אחרי זה.

נכון.

לבני ישראל.

נכון. ואז עוד לא לבני ישראל, עשיו ויעקב היו בני אברהם.

זו השאלה הראשונה.

לא בני אברהם, אבל לא. אתה יכול לענות לי על זה.

קודם כול, אתה צריך להבין,

תחילת תקומת עם ישראל זה מאברהם אבינו.

אברהם הוליד את ישמעאל,

ואת יצחק.

יצחק הוליד את

עשיו

ואת יעקב.

יעקב הוליד 12 בנים,

הם נקראים בני ישראל.

הבנים של יעקב, שנקרא ישראל, בני ישראל.

הם ירדו ב-70 נפש למצרים,

והם התפתחו שם והגיעו למיליונים.

הם יצאו ממצרים וקיבלו את התורה כבני ישראל במעמד הר-סיני.

עכשיו, מה לא מסתדר לך?

התורה ניתנה לבני ישראל.

כשיצחק ויעקב היו בחיים,

כשיצחק ויעקב ועשיו היו בחיים, עוד לא היתה תורה.

התורה עוד לא ניתנה.

אתה מדבר על כיבוד אביהם של עשיו, למשל? בין השאר.

קודם כול, אתה צריך להבין שמצוות כיבוד אביהם זה מצווה פשוטה,

הגיונית, שלא צריכה להיות אפילו כתובה.

היה שבע מצוות בני נוח.

כל בני נוח נצטוו בשבע מצוות.

אז יש כמה מצוות יסודיות.

אברהם אבינו השיג את כל התורה כולה מעצמו על-פי הסתכלות בבריאה.

עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי,

חוקותי ותורותי,

ככה אומרת התורה,

שאברהם קיים את הכול.

אפילו מצוות רבנן שעתידות להתחדש הוא השיג בשכלו הגדול.

למשל,

האולם הזה,

טרם בנו אותו היה מי שתכנן את זה,

שרטט את זה,

ולקחו את השרטוט ובנו בהתאם.

ייכנס עכשיו מישהו,

כשזה בנוי,

ויראה

את המבנה ויוכל לשרטט את מה שהוא רואה. נכון?

התורה היא התוכנית של העולם.

בקדוש-ברוך-הוא כתוב, הסתכל בתורה וברא את העולם.

ממילא הקדוש-ברוך-הוא, כשברא את העולם על-פי התורה,

מי שיודע להסתכל בעולם רואה את התורה.

הבנת? זה היה אברהם אבינו. למה הצלם לא מראה אותו כל פעם שהוא מגיב?

עוד שאלה.

בשביל מה אתם יושבים שם? ברשותך.

עכשיו היו הרבה סיפורים על עשיו והסיפרת עליו שהוא הככה, שהוא הככה, על יעקב שהככה והככה.

אני לא קראתי את הדברים האלה בתנ״ך. אולי זה כתוב במקום אחר,

שחכמים כאלה ואחרים אמרו את זה.

איך הם ידעו את זה על עשיו ועל יעקב אם הם לא חיו באותו זמן?

מאיפה עליהם המידע הזה?

כל התורה כולה קיבל משה רבנו.

הקדוש-ברוך-הוא הכתיב לו את כל התורה כולה.

מבראשית,

אמרנו, תכתוב, בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ

עד הסוף,

ולימד אותו את כל מה שכתוב בתורה מאלף ועד תו.

זאת אומרת, כל סיפורי המקרא, מה שאנחנו קוראים,

כל השתלשלות הדורות,

כל מה שהעתיד תלמיד ותיק לחדש באחרית הימים,

כבר הראה הקדוש-ברוך-הוא למשה רבנו בהר-סיני

בארבעים יום ולילה שהיה עמו שם.

את כל התורה כולה הוא לימד אותו,

כך שאת כל מה שקיבלנו,

קיבלנו ממשה רבנו.

עדיין,

מאיפה כל המידע הזה שהחכמים אמרו?

זה לא כתוב בתנ״ך, שאלוהים הכתיב למשה.

כתוב, כתוב, וידבר השם אל משה לאמור, וידבר השם אל משה לאמור. כל הזמן כתוב, וידבר השם אל משה לאמור,

והקדוש-ברוך-הוא אומר לו.

דבר נוסף,

היום יותר קל להסביר לך, בפרט כשאתה מתל-אביב,

אז אתה יודע שהיום בכמה ג'יגות

אפשר להכניס מידע אדיר, נכון?

מיליונים של ספרים אני יכול לשים ב-1 ג'יגה, נכון?

נכון.

וב-8 ג'יגה,

הרבה יותר,

וב-16 ג'יגה יש 52 ג'יגה היום,

אפשר להכניס הרבה מידע.

אז אם אנחנו אחרוני האחרונים,

שאנחנו תמצית של תמצית של תמצית החכמים,

אם אנחנו יודעים להמציא כזה דבר שיכול להכניס מידע כל כך הרבה בג'וקים כאלה,

אז תחשוב רגע,

הקדוש ברוך הוא שנתן תובנה לאדם מהאחרונים להמציא כזה דבר,

יש לו את השכל הזה או אין לו?

אוקיי, קיבלתי.

אז הוא יכול להכניס למשה רבנו בג'וק אחד, צ'ינג, טרנטרנג,

כמה ג'יגה שאתה רוצה,

וכל החומר בפנים.

תהיה בריא.

אתה רוצה לחזור איתי לתל אביב או שיש לך רכב?

יש לך רכב?

אני גר פה. אה, אתה גר פה?

טוב, בעזרת השם אשריך.

כן, יש לנו התשובה המוכנה לבחור רגע עם הפחם,

אבל אני מבקש שתקפיץ קצת לסיום,

כי אין טעם לראות את הכול, הוא יכול לראות את זה באנציקלופדיה לקראת סיום הקטע,

רואים שהוא אומר את המסקנות, בסדר?

את יודעת מה זה הסתלגניתים, הסתלגניתים?

במערת הנתיפים,

כן, מלמעלה ומלמטה,

מערת הנתיפים אומרים שהיא קיימת מיליונים שנים,

והטפטוף הזה, ביובי הזה, במערת הנתיפים,

נעשה במשך מיליונים שנים.

בחוץ לארץ יש גם מערות נתיפים,

ואחת מהן

בנו גשר,

בנו גשר,

שיוכלו לעבור ממקום למקום.

והנה, מאז שפתחו את המנהרה,

עד

זמן מסוים,

בינתיים טפטפו,

טפטפו נתיפים כאלה.

עמד אחד ואמר, רק רגע, אתה, תראה, היינו פה לפני כמה זמן,

עכשיו אנחנו נמצאים שוב,

מאז שנמנה הגשר עד עכשיו,

תראה מה הגובה.

עכשיו אפשר לבדוק

לפי הגובה הזה כמה זמן לקח לגובה של כל הסתלגנית הזה, או הסתלגנית הזה.

ומה מתברר?

שזה לא עולה על ששת אלפים שנה.

המדען ציג לב

הביא את הראיות האלה באחד מן השידורים שלו.

זאת אומרת, זה שאנשים אומרים כך, תאמין לי, זה לא הוכחה.

או, זו הוכחה.

רואים שבמשך זמן מסוים נופל ככה,

המערה היתה סגורה, האקלים לא השתנה,

הכל אותו דבר, והנה זה יורד.

עכשיו אני יכול לעשות חשבון.

אבל אתה אומר לי, תסמוך עלי, תאמין לי?

זה לא מספיק.

מעות

שהם בעצמם,

אלה שבודקים את גיל העולם לפי ההיקף של העצים,

לפי השכבות של העץ,

אלה שבודקים לפי עובי הגולגולת,

אלה שבודקים לפי פחמן 14,

אלה שבודקים לפי כל השיטות,

סותרים האחד את השני.

זה על הפחר.

הארץ הראשון הפרימודי,

מאשר להשתמש ומסולידות מיליוניים של ימים,

קריסטליזו כמעט אינסטנטנטי.

כמה מורמלות גיאולוגיות,

שהחשבתו להיות 100 מיליון שנה,

הם, באמת, רק כמעט כמה מיליון שנה.

תודה רבה על הפחרות האלה וכל מחמלות יגיד לכם שהסטוריה ההיסטורית של העצמות היסטורית תחשבו מהחורמלות.

כמה מורמלויות יצטרכו.

עד כדי שההישיבות האלה,

והאחרים,

שחשובות ומחוויחות,

היו מטיחותים בסרימנה רציניות של פיילים שמונחים לפני כמה שנים ביותר מיוחדים של מדינת ישראל,

חיילים וחיילים ומחוויית מסודות התחשבות של נוקליאר,

מול המחקרות המחקרות,

תודה רבה על הפחרות 1977. תודה, מספיק.

עדיין.

באנציקלופדיה, תראה את זה בהרחבה,

ושם תראה.

Nature ו-Science, אם אתה מכיר,

זה ירחונים של מדענים בכל העולם.

המסקנה של המדען הזה, שלא נמצאה עליה עדיין פרחה,

היא שגיל העולם לא עולה על 6,000 שנה.

בסדר, הראת לי מדען אחד, אני אומר לך, שהוא מביא לך את המקורות.

שאם תבדוק בכל הירחונים האלה של המדע תגיע לאותה מסקנה של מה שהוא אומר.

אתה לא מבין שזה לא חשוב?

בוא אני אתן לך דוגמא.

עצמות,

מאובנים, שכבות גיאולוגיות, כל הדברים, על זה הוא מדבר. הוא לא מדבר על זה. הוא מדבר, הוא מדבר. הוא מדבר על שכבה גיאולוגית אחת,

אל תגיד מה הוא מדבר כי לא שמעת.

הוא נע עם הקרח שנטף.

לא, זה משהו אחר. זו דוגמה אחרת שאני הבאתי עם סטלגמיטים וסטלגטיטים. זה משהו אחר.

מדובר עכשיו על מחקר

על-פי פחם שגיל העולם לא עולה על 6,000 שנה. אוקיי, מחקר אחד. יש אבל מיליוני, מה מיליון? מיליוני מחקרים. שכולם אומרים אחרת אחד מהשני.

איך אחרת? אני אומר לך, אחרת, אתה אומר,

אני אומר, בסדר. מה לעשות? כל אחד אומר משהו אחר. עזוב,

שאלה אחרת.

כן.

לגבי התורה. רגע, בלי תורה, אני שואל אותך שאלה. מה אתה תלך יותר בטוח, על מה שוודאי או מה שספק?

ודאי, לגמרי. אתה בטוח שעל ודאי? כן.

ודאי.

האם גיל העולם שאנחנו אומרים עכשיו 5,700 שנה בערך,

זה גיל העולם ודאי או לא ודאי?

אין סיכוי.

אין סיכוי. כן. הבנתי. שמעת? למה חזרת בשאלה?

אוקיי. מה?

בגלל שאין שכל.

בסדר. אתה אומר, אני אסביר.

אני אסביר.

התורה אומרת שהעולם קיים 5,700 פלוס.

נו.

המדע סותר את זה?

ברור.

מה פתאום? הוא אומר שוודאי, כי אם הוא אומר מיליארדים,

אז ודאי ש-5,700 זה ודאי.

זה לא קשור, אבל הוא אומר, מה קשור? זה ודאי או לא ודאי? זה שונה.

אני שואל, זה ודאי שיש 5,700?

יש 5,000, אבל יש יותר. זה ודאי או לא ודאי? יש יותר, אבל. שואל, אבל זה ודאי או לא ודאי?

זה לא קשור.

אני שואל, אנשי התורה ואנשי המדע, 5,000 שנה יש.

זה מי אומרים? כולם. נו. כולם? כולם אומרים. כולל המדענים? כולם.

נו. לא 98%,

100% מדענים אומרים שגיל העולם ודאי 5,700, נכון? נו. ודאי או לא? ודאי. ומה שהם אומרים זה ספק, כי אנחנו לא מסכימים.

בסדר, אבל אם יש... אז זה ספק. אמרת שוודאי וספק. מה תיקח?

זה לא קשור. מה תיקח? אתה מתחמק, אבל. אני מתחמק. אתה מתחמק. אני מתחמק. אני אומר לך שיש... עוד פעם, 5,700, כולם מודים?

נו.

מה נו? כן או לא? כן. ודאי. הם לא אומרים. אף מדען לא יגיד לך שהעולם קיים 5,700 ומשהו שנה. אם הוא אומר מיליארדים, אין 5,000 בפנים.

מה זה קשור בפנים? אני אומר לך כמה עולם, העולם ודאי.

זו לא תשובה בשבילי. בן כמה אתה? ככה אתה לא תחזיר אותי בתשובה. בן כמה אתה?

אני בן 17. אם אני אגיד שאתה בן שלוש, כולם יסכימו פה?

לא.

לא יסכימו? לא.

הייתי בן שלוש. פעם.

מה זה משנה? אבל בן שלוש, יש לך גיל שלוש לפחות. אתה בתור אדם כרגע עברת שלוש? אני לא מבין למה זה קשור. אתה חי שלוש?

חיית שלוש?

אתה קיים שלוש? זה לא קשור.

עכשיו אחד אומר שאתה 17, אחד אומר 21,

אחד אומר 27,

אחד 28. אני שואל אותך שאלה,

שאתה בן שלוש זה ודאי או לא ודאי?

ודאי. הספק הוא רק על הגיל אחר כך, נכון?

זה ספק?

אין שום ספק. על שלוש, כולם מסכימים?

כן או לא? עזוב, עזוב. זו תשובה ודאית? זו לא תשובה בשבילי.

ברור שבשבילך לא. אתה מתעלם מהראיות. אני מראיות? אתה מתעלם מהמציאות. איזה מציאות? ספר שנכתב לפני חודש אלפיים שנה זה מציאות.

אני אגיד לך מה המציאות. איך אתה יודע בן כמה אתה?

אני, מה זאת אומרת? יש תאריך לידה, יש צילומים. מי כתב את זה?

הרופאים.

רופאים?

כן. אתה מאמין לרופאים?

לא, אתה לא מאמין לרופאים. מה אכפת לך ממני? אתה מאמין לרופאים? בסדר, כשתהיה לך מחלה נראה לי כשאתה מאמין ולא מאמין. מה פתאום אתה מאמין לרופאים? תלך למעבדה שיבדקו לפי פחמן 14 בן כמה אתה.

מה פתאום אתה מאמין לאנשים שהם כתבו לך תעודת לידה?

בושה וחרפה לאינטליגנציה.

להאמין לאנשים שכותבים תעודה זה בושה.

צריך להיכנס כולם למעבדה ושיבדקו אותם לפי העצמות,

לפי היקף הגולגולת,

לפי השרירים.

מה זה?

איך זה קשור בדיוק? אני לא מבין. אני אגיד לך איך זה קשור בדיוק.

כשהאדם הראשון נולד,

אז הוא נולד, הוא חי.

והוא הוליד,

והוא הוליד בגיל מסוים את הילדים שלו.

ואחרי שהוא הוליד, הילדים שלו הולידו.

והם כתבו מי נולד, מתי, ומי הוליד את מי,

עד היום רצוף.

כמו שכתבו לך מתי אתה נולדת,

ככה הם כתבו אחד מאחד.

הם צריכים ללכת למעבדה.

אז לפי התורה שהתחילה מאדם הראשון,

והם כתבו, לא בדקו לפי גולגולות ולפי עצמות.

הם כתבו, כמו שאצלך כתבו,

כתבו כמה חיו ומי נולד אחרי מי כמה זמן. כתוב גם שישו הלך על המים, זה נכון. ואז 5,700 פלוס, בדיוק. כתבו שפיטר פן חי, זה אומר שזה קיים. כתבו שישו הלך על המים. אז זה גם נכון, כל דבר שכתוב. לכן אתה לא יודע עד גילך, לך למעבדה, זה מה שאני אומר. בסדר.

זה ממש חוצפה להאמין שאתה בגיל שאתה אומר.

זו פשוט טעות מדעית. אתה צריך ללכת למעבדה.

טוב.

בסדר, אם חשבת שזה עזור לי. אני חשבתי, אתה אמרת. בסדר. אני חשבתי, אתה אמרת. אין בעיה, בסדר. אין בעיה. אני מקבל את התשובה שלך. תודה, מותיק. אני מודה לך, השתבח, המורא.

אבל מחר תסתכל מה עניתי לך בשידור חוזר,

כשאתה תהיה יותר מיושב דעתך ותבין בדיוק מה אמרתי לך.

אפשר לשאול עוד שאלות?

אפשר עוד, אבל בוא ניתן רגע לעוד כמה ואני אדבר איתך תכף. אין בעיה. בסדר? אתה, יש תשובה כמה חוזריות, כבוד הרב. אתה, בטח, יש לך תשובה, פשוט.

תן לו, תן לו, תן לו.

כבוד הרב, יש תשובה הכי קלה לשכן שלי.

שבעה דברים נבראו לפני בריאת העולם.

הרב יציין אותם, אני אציין את מה שאני יודע. גן-עדן, גיהנום ומשיח.

משיח, 5,771, אתה מדבר שטויות.

עם משיח כזה לא יהיה גוג ומגוג אפילו.

כן.

יאללה, קדימה.

תן לו שורה ראשונה פה.

תן לו שורה ראשונה פה. כן.

שלום לך, הרב. אני לא מאמין בטאט, ולא אכפת לי לא להאמין במדע, בטאט. זה לא כל כך מעניין אותי. אבל סתם, אני רוצה לשאול אותך על שאלה עכשיו.

אם עכשיו אתה הולך, נגיד, לבית-חולים, חס וחלילה, כן?

ויש לך איזה, נגיד, מחלה קטנה, כן?

אז לאן תלך, לרב, כדי שהוא ירפא אותך, או לרפואה?

קודם כול, אם כבר הלכת לבית-חולים, אז בטח שהלכת לרופא, לא הלכת לרב.

נכון.

אבל אחרי שהגעת לבית-חולים והרופא אומר לך שהוא לא יכול לעזור לך, למי אתה פונה? לאף אחד, זהו. מה? אתה לא, אבל לאן פונים אחרים?

נו, זה פונים לרוח. לרוח? למה?

אני התפללתי על סבתא-רבא שלי, על קרובים שלי, על מי לא התפללתי. שום דבר לא עזר. אדם שלא מאמין, למה שענו לו? אני האמנתי פעם, בגלל זה.

אתה האמנתי פעם. אתה האמנת?

אם היית מאמין, היית נשאר מאמין. קודם כול. כי מי שמאמין יודע שקודם כול לא חייבים לענות לו.

קודם כול. תשמע, אני מצלצל עכשיו לאימא שלי.

הלו, הלו, לא עונים.

לא עונים.

מצלצל עוד פעם. הלו, לא עונים.

תביא טלפון, לוקח את השני, אולי זה לא טוב.

הלו, לא עונים. אתה יודע מה?

אמי לא עונה, אין לי אמא יותר. שלום, ביי.

לא קשור. שמע, ככה עשית.

ככה עשית. לא עדו לך, שרקת הכול.

קודם כול, אומרים לבן-אדם, נגיד יש בן-אדם שהוא חילוני,

אין לו, נגיד, קרובים דתיים, הוא רק חילוני.

והוא, נגיד, לומד תורה, יש לו זכויות, נכון? אתה ככה אומר, נכון?

כולם אומרים ככה.

שאם הוא לומד תורה יש לו זכויות, כן. כן. יש לי זכויות כשאני לומד תורה?

כן.

ומה זה הזכויות האלה? איך אני משתמש בהן? מה, זה קופונים? מה זה? מה אני עושה אתם?

לא, זה בסופרסל. בסופרסל, לא. אז מה אני עושה אתם? אני אגיד לך. אני מעדיף לתת את העולם הבא שלי ולהעניק חיים למי שאני אוהב, לא ללכת לאיזה עולם דמיוני. מה? הבנתי, הבנתי. רק הדמיוני הזה זה האמיתי, כי העולם הזה דמיוני. פה אתה לא תישאר.

אין שום הוכחה, כאילו, יש הוכחה, יש הוכחה, יש הוכחה, יש הוכחה, יש הוכחה. איפה הוכחה? יש הוכחה, אני אגיד לך.

אתה גר בשדרות? כן. יש לכם בית קברות?

כן. זו הוכחה שהעולם דמיוני. איפה הם?

הלכו, לאן הלכו?

לעולם הנצחי.

איזה עולם נצחי? אין שום עולם נצחי. איפה העולם הזה?

אז למה הם באדמה? אתה פה, הנה העולם הזה. אבל למה הם באדמה?

כי הם מתו, זהו. מה זה, זהו? אז בשביל מה באו? בשביל מה באו?

מי הביא אותה? סתם באו? ברירה טבעית, מה? הברירה הטבעית של מי?

אני לא קראתי על זה כל כך. אה, לא קראת כל כך. אני לא. אתה כבר החלטת, בלי לקרוא.

אני קראתי על דברים כאילו ככה, בחפיף. אני יודע כאילו מה האמת. אתה, אין לך שום בעיה. אתה יכול להיות הסגן של ראובן משה. אין לך שום בעיה.

אז רגע, תענה לי.

כן. אז אתה לא עונה לי על זה. רגע. אני אענה לך, למה לא?

הרפורמה מאמינה באבולוציה.

הרפורמה מתבססת על אבולוציה, נכון?

אני לא יודע על מה היא מתבססת.

נו, אה, זה... הם דוקרים אנשים, חותכים אותם, הכול, לומדים בינתיים.

לומדים, אבל הם מתרפים. אתה לא תלך לאיזה רב, תגיד, נכון, נכון, נכון.

לפעמים מתרפים, נכון, ולפעמים מתים.

אני הלכתי, נגיד, לאיזה רב שיברך אותי, שילמתי לו,

הוא לא ביקש כסף, שילמתי לו מהשקל ככה בקופה.

מה איפה? מה? כלום לא קרה. מה לא קרה? 100 שקל נשארו בקופה. מה זה לא קרה?

100 שקל נשארו בקופה. מה עזבת?

זה כאילו לפח. כל התפילין שקניתי, כאילו, זה גם לפח. לא הבנתי, גם מה שאכלת היום הולך לפח. לא, הולך לקיבה, ככה אני חי. ואחרי זה זה יוצא לפח.

יוצא לפח, בסדר. נו, אז בשביל מה אכלת?

מה?

תשמע, לא יודע, אתה בדרן.

אבל אין דבר אחד, כאילו, שאתה יכול להוכיח לי מה תורה. כאילו, תוכיח לי דבר אחד, אני מאמין, יואל. דבר אחד מה? כן. שמה?

שמוכח, כאילו, ממש. שמה?

שיש אלוהים.

שיש אלוהים. שיש תורה, שיש זה. שיש אלוקים. כן. ואם אני אוכיח לך, אתה חוזר בתשובה היום?

נגיד. מה, לא, סתם. אל תנצל אותי סתם. 50-50. לא 50. זה קצר.

100%.

תקבל שיעור תורה. נו. לא, לא, לא.

אם תחליט שאתה חוזר בתשובה, אני אוכיח לך עכשיו שיש בורא לוחם. לא, לא. חוזר בתשובה זה יותר מדי. מה? אתה רואה? זה לא העניין של השאלה. בסדר, לא קשור.

אתה שואל שאלות, אתה יודע למה?

כדי להשקיט את המצפון שלך, שנוקף אצלך,

שאתה פוחד שאתה אולי, אני מת שיהיה עולם הבא, אתה לא מבין. אתה פוחד. אני מת שיהיה אלוהים וכל זה. מה אתה חושב? שאני רוצה למות וזהו? לא לחיות. אני מת שיהיה עולם הבא וכל זה.

פשוט שיהיה, אבל אין, אין הוכחה.

יש, יש.

אין. יש. אין. תחזור בתשובה,

אני אראה לך. אז תחזור בשאלה, אני אראה לך. אני גם מוכן, אבל אם תשכנע אותי, הפוך. יאללה, נו. יאללה, שכנע אותי.

יאללה.

יאללה.

תשכנע אותך.

איך אתה מסביר את זה שמצאו עצמות של בני אדם לפני

אלף, אלפיים, חמשת אלפים, עשרת אלפים שנה? אתה שוב פעם אומר, לפי המחקרים. תקשיב, תקשיב לשמוע. אני מקשיב, אני לא מקשיב.

לאורך כל תקופה הגולגולת הייתה שונה,

וזה באמת מראה את כל ההתפתחות של האקונציה. שמעתי, שמעתי. אני שואל אותך שאלה.

איך מוצאים דגים על הרים בגובה, מאובנים שלכאורה היו צריכים להיות מלפני מיליונים שונים? כי אומרים שהם,

שהם היו פעם יצורים יבשתיים והם עברו, אומרים. כן. אומרים. אומרים. מה זה אומרים?

זה דבר שנקרא ברירה טבעית. אומרים. ברירה. יש לך ברירה או אין לך ברירה?

בקיצור, הנקודה היא פשוטה.

היה מבול בעולם,

וכיוון שהיה מבול בעולם,

דגים

יש בגבהים וברכסים של הרים ונמצאו מאובנים. דגים לא יכולים לטפס על ההרים.

אבל לפי התורה היה מבול שכיסה את כל ההרים,

ולכן נמצאים שם מאובנים של דגים מלפני מיליונים, מיליונים, מיליונים. שנים, לפי השכל של המדענים.

אבל לפי הפסוק בתורה זה פשוט,

כי כשהיה מבול נשתנו הטבעים של החומרים,

והגיל של העולם בבדיקה לא יהיה כמו אם לא היה מבול.

כי היה מים רותחים וכל היקום נימח,

ממילא הכול השתנה וכל התוכן של כל הבריאה השתנה.

ולכן, אם אתה בודק את זה לפי תנאים כאלה, זה כבר משהו אחר ממה שהיום.

אז אתה צריך, כשאתה בודק דבר,

לבדוק אותו לאורך זמן,

ושלא ישתנה שום דבר.

אבל אם ישתנה משהו, אתה כבר לא יכול לבדוק לאורך זמן.

השתנו הרבה דברים בתורה.

באנציקלופדיה אתה תיקח ותראה שם בדיוק על המאופנים בהרים של הדגים.

שם אתה תראה בדיוק

את מה שאני אומר לך, שמדענים מסבירים, לא אני. גם על זה שהשפן והארנבת הם לא מעלה גרא רשום שם?

גם. יש קונטרסט שלם שמגיב על כל השטויות האלה של מר ידען וחבריו. קונטרסט שלם.

רק על הנושא הזה תוכל להשיג אותו באתר שופר וזה נקרא ניפוץ השיקוץ.

תוכל לכתוב ותמצא.

בעזרת השם תעשה עבודה.

אבל יותר נוח כאילו לחזור בשאלה, נכון?

אפשר ללכת בינתיים. לא יותר נוח. לא יותר נוח. לא, אין למי להתפעל להקשרה לך, אתה יודע.

נו, אז יש לך את הקדוש ברוך הוא ויש לך את תלמידי החכמים. אין שום דבר, אין שום דבר.

אין שום דבר למי?

יש לך אותי, מה?

כן, הנה יש לך את ראובן משה, בחייאת, שכן שלך.

כן, קדימה, שאלה נוספת.

תנו לה.

תן לילד הנחמד פה.

כבוד הרב, אני לפני שלוש שנים עברתי משהו לא קל.

אני לא יכולה לדבר על זה כל כך הרבה. הבנתי כבר מה עברת.

כן.

ורק לפני שבועיים בערך המשפחה שלי גילתה את זה, ההורים.

כן.

ואני רוצה לשאול אותך מה אתה מייעץ לי לעשות.

קודם כל, לחזור בתשובה, להוריד את העגילים,

ולא לעשות פסים חריצים בשערות.

אוקיי.

להיות ילד טוב, אני אתן לך ציצית, אני אברך אותך,

ובעזרת השם תזכה להיות מורה הוראות בישראל.

אוקיי. בוא.

תן לי את העגילים.

בבקשה.

תן לו לברך.

שהחיינו, תברך.

כרוך אתה, אדוני אלה ימיך עולם, שהחיינו והגיענו וקימנו לזמן הזה. אמן.

תזכה לעלות במעלות התורה בהצלחה מרובה.

כן.

הנה יש שאלה למעלה בסוף.

כבוד הרב,

זאת לא שאלה אלא בקשה.

לפני חמש דקות התקשר אלי חבר שלי,

שעכשיו הוא נכנס לתא מאסר, לתקופה ממושכת.

הוא שאל אותי איפה אני נמצא והסברתי לו.

אז הוא אמר שאני אבקש ממך ברכה למשך התקופה שלו בכלא.

ככה הוא מאמין חזק,

ואמר שאתה יכול לעזור לו. לכמה זמן הוא נכנס?

לחודשיים פלוס.

בחודשיים הוא יכול לצאת בעל תשובה אמיתית. תגיד לו שיקבל עליו תשובה אמיתית. לא, זו בדיוק הפואנטה.

אין אפשרות עכשיו לדבר אתו ולהתקשר אליו בזמן הזה, כי השיחה האחרונה בעצם היתה אלי, לפני שהוא נכנס לתא מאסר.

הבנתי. אז אם אתה יכול לעשות משהו, תודה. אחרי כמה זמן נותנים להם שיחה נוספת?

הוא יתקשר אלי מחר, הוא אמר.

אתה רואה?

אז תגיד לו מחר,

שבעזרת השם יקבל עליו תשובה שלמה,

ואני מברך אותו.

זה עלם או שזה כבר בפנים סופי?

שמה?

הוא עציר לפני משפט או שהוא כבר קיבל את הגזר? לא, הוא כבר קיבל את הגזרה.

הבנתי.

טוב, מה שמו?

וואו, לא, לא, זה לא יפה. כולם פה מכירים אותו. אני...

הבנתי.

לא, בלי השם. כולם פה מכירים אותו. טוב, החבר שלך שדיבר אתך, בעזרת השם יזכה לשוב בתשובה ולהשתחרר יותר מוקדם.

אמן.

תהיה לו תקופה קלה שם.

יהיה לו קל אם הוא חוזר בתשובה, ישימו אותו בתאים איפה שהחבר'ה הדתיים.

כן.

כבוד הרב, שלום.

שלום. יש לי פה חבר לדי, הוא קצת לא רוצה לדבר.

הוא עכשיו בחור ישיבה, נכנס לכולל, לומד כולם תורה,

והצבא עכשיו לא מכיר בו כבחור ישיבה.

הוא מבקש, אם אתה יכול,

לתת לו ברכה קצת, שיש לו קביינים רביעי, שיעזרו לו, בעזרת השם,

ויצא מזה.

מה השם?

אהרון בן מרים.

אהרון בן מרים. מירה.

אהרון בן מירה, אשר יזכה אותו לשקוט בתורה תמיד ללא הפרעה.

אמן.

כן. שאלה נוספת.

הנה הבחורצ'יק, תן לה שמה קודם, אחר כך פה הבחור.

שלום, כבוד הרב. שלום.

יש לי בקשה, אם אתה יכול לברך מישהי בברכת זיווג.

כן.

דתייה או חילונית? חרדית.

מה שמה? רבקה בת יפא.

רבקה בת יפא, זיווג הגון מהרה, אבל תגידי לה שתלמד

שלושה חודשים, חצי שעה, ספר שערי תשובה, של רבנו יונה.

בסדר? בסדר.

תודה. הנה פה יש שאלה לבחור בלבן.

תרים את היד ותקום, כן.

תעמוד, תעמוד.

תעמוד, מה טוב. תעמוד.

שלום, כבוד הרב. שלום.

תשמע, אצלי זה סיבוך.

אני אסביר לך למה.

אני בן 18. בוא נגיד,

עד לפני שנה לא הייתי מייחס חשיבות לתפילה,

כל מיני דברים.

בשנה הזאת יש פה את אחי, ויש גם עוד כמה אנשים ש...

אני יכול להגיד לך, אני יודע את האמת.

אני יודע שיש עולם הבא, אני יודע הכול.

אבל,

אבל גדול,

קשה לי, קשה לי לחזור בתשובה.

אתה החזרת למעלה מ-1,000 אנשים בתשובה.

איך אתה מכניס אותי לרשימה?

הייתי בישיבה שבת,

שישי-שבת,

הראו לי כמה דברים.

הייתי בישיבה של הרב יצחק פנגר.

כן.

ואיך אתה מחזיר אותי? איך אתה עוזר לי?

אני רוצה. אתה תהיה מוכן להשקיע חודש ימים בנישואים. רגע, רגע, יש לי רק משהו קטן. סליחה, כבוד הרב.

אני משחק כדורגל.

זה קצת בעיה לי.

איך אתה עוזר לי?

בעיה? כדורגל? מה זה כדורגל? זה החלום שלי.

זה החלום לבעוט בכדור?

אני אקנה לך שני כדורים. אבל שתקנה לי שני כדורים זה יביא לי כסף?

כסף מכדורגל? כמה אתה מרוויח?

לא, אני לא מרוויח כרגע. אני בעזרת השם רוצה להרוויח. אתה יכול כבר להתחיל להרוויח מעכשיו?

איך בדיוק. אתה רק סומך שתהיה שחקן טוב, אולי ייקחו אותך אחר כך? אני לא בטוח בזה. אני לא בטוח. מה שבטוח זה שאתה תחלל שבת ותקבל על זה גיהינום.

אז מה מועיל לך? את זה אני יודע.

אז כמה אתה מוכן לשלם בשביל להיכנס לגיהינום?

אמרתי לך, אני יודע הכול, אבל איך אתה עוזר לי?

אז אמרתי, תראה, תהיה מוכן, קשה לי, אני מגיע לשבת, שמעתי, תהיה, אנסה לשמור,

לא הולך. תקשיב טוב למה שאני אומר.

תהיה מוכן לחודש ימים להשקיע בעצמך,

ואני מבטיח לך שאתה תגיע למה שאתה רוצה.

חודש ימים אני שולח אותך לישיבה בירושלים שאני מכיר,

ששם אתה עובר את החודש הזה עם מחורים צעירים כמוך.

קצת בעיה לי עם הקבוצה.

עזוב את הקבוצה עכשיו.

אתה לא מרגיש טוב.

אתה באמת לא מרגיש טוב. אתה הרי... ככה כמו״ל.

אתה נשמע עכשיו לא מרגיש טוב.

למה?

כי אתה אומר שאתה לא רוצה בעצם, אתה רוצה לחזור בתשובה, אתה רוצה לצאת מהבוץ, אתה רוצה זה, אז אתה לא מרגיש טוב. זה בעיה, זה הניסיון, אתה מבין?

אז לכן אני אומר, חודש ימים. קשה לעמוד בו, ניסיתי. חודש ימים, תקשיב טוב, רק חודש ימים.

חודש.

אחרי חודש, אני מבטיח לך,

הכול יהיה לך ברור במאה אחוז.

איפה הישיבה? בירושלים? בירושלים, מקום טוב, אני אגיד לך. מה השם?

מחנה ישראל של הרב אהרן פיינדלר.

ואיך אתה תעזור לי בדיוק?

אני אעמוד איתך בקשר אישי.

באמת?

לא בצחוק.

לכבוד הוא לי.

מסכים?

תודה, כבוד הרב. בוא נתחיל עם ציצית. בוא אליי, בוא, בוא.

כן, תן לו, ושיברך שהחיינו.

תהיה בריא.

ברוך אתה. ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם.

שהחיינו וקיימנו. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן. ותעלה מעלה-מעלה, בעזרת השם.

הוא ייתן לך אחר כך טלפון שלי.

מה השם שלך שאני אזכור?

יקיר גבאי. יקיר גבאי, בסדר.

כן, שאלה נוספת.

תן לגברת שם.

שלום. שלום, כבוד הרב.

יש לי פה חברה שיושבת לידי, ונולדה לה אחות לא מזמן.

לאחותה יש שני חורים,

שני חורים בלב.

ממש תינוקת קטנה, בת שבועיים, ואם אפשר ככה לקבל ברכה,

מה זה אחותה? איפה האבא והאמא?

בבית.

הבנתי, אם שומרים תורה ומצוות או לא?

הבנתי,

שומרים שבת.

את נשואה?

לא.

עוד לא.

מה זה מצחיק? אני לא יודע. מה, מתחתנים?

מכל מקום,

תראי, תגידי לאבא שיקבל על עצמו שעתיים בתחנית דיבור שלושה חודשים רצוף,

מה?

מה יותר קשה, שני חורים או שעתיים ללמוד?

אם אפשר בשעתיים לסתום את החורים, לא טוב?

יותר טוב ניתוחים מחוץ לארץ?

תשאלי, תשאלי.

תשאלי.

מה שאני אמרתי להם, תשאלי. טוב, עוד שאלה.

הנה, בחור שם.

בשביל מה אתה מחזיק את זה אם אתה לא עובד את זה?

כן.

שלום, כבוד הרב. שלום.

בשנים האחרונות קמו תחנות רדיו חרדיות כפטריות אחרי הגשם.

לצערנו,

אחת אחרי השנייה נפלה בגלל עניין של פרסום של שירים וזמרים למיניהם וכו' וכו'.

לכן אנחנו באמת נמנעים מלשמוע רדיו. אבל, לצערנו,

יש,

בואו נגיד, קהילה גדולה מאוד של נשים דתיות, חרדיות וכו',

וגם גברים,

שמאוד רוצים לשמוע רדיו,

אם זה ברקע,

אם זה נשים שעובדות בבית וכו', ואין להם כלי של האינטרנט שהוא זמין,

לרוב האנשים האלה.

רוצים לשמוע רדיו טהור,

רדיו חרדי אמיתי, טהור,

כמו שהרב אמנון יצחק יודע לעשות,

עם הרבה דברי תורה,

עם מוזיקה אולי שאפשר לשמוע ברמה של מנגינות, אולי לשמח את האנשים.

מדוע כבוד הרב לא לוקח את הכלי הזה של הרדיו ומקים תחנת רדיו אמיתית,

חרדית,

כמו שצריך,

לפי כללי התורה?

תראה, אם היה לי רדיו, אתה מבין שהייתי משמיע רק דברי תורה בלי הפסקה ולא שום דבר אחר?

זה ברור לך?

כן, בהחלט. אז יש לי רדיו כזה, אתה יכול לקחת דיסק שלי שיש בו 120 הרצאות רצוף,

זה רדיו.

שים אותו ברקע במטבח, שים באוטו, שים פה, ויש לך רדיו שלי במשך כל הזמן.

רדיו זה לא כלי בשביל יהודי חרדי.

עצם המילה רדיו, זה לא שייך לחרדים.

אתם בפלוויזיה, זה לא שייך לחרדים.

זה כלים שלא מתאימים לחרדים.

אז אתה צריך להבין,

יש תחליף

שאדם יכול לשמוע תורה במקום שיר.

אפילו אם השיר היה מותר ולא פסול,

בשעה שאתה יכול ללמוד

דבר תורה שמעניק לך חיי נצח,

נסחר תורה,

זה כנגד כל המצוות כולן,

איך אפשר להחליף את זה בשיר?

מה עוד ששיר

זה אסור בגלל גזירת החורבן.

רק במקום של מצווה מותר לשיר שירים,

אבל שירים שהם שירים של הלל ותשבחות לשם יתברך,

ולא שירים כאלה פסולים כמו הזמרים הפסולים.

בהחלט, אבל פיוטים.

פיוטים זה נפלא.

בשעה שמותר, מצוין. וגם בחגים קצת מותר לשמוע מוזיקה. אמרתי שלא, מתי שמותר מצווה גם לשמוע,

אבל מזמרים שאינם פסולים ופיוטים באמת.

זה ודאי.

בשביל זה יש פיוטים. למה תיקנו פיוטים?

בשביל לשבח ולהלל השם.

זו המטרה.

ואדרבה,

מי שמתעלם מזה זה מצוין, אבל לא בימי חול,

בימים שבאמת זה עניין של מצווה.

תודה, כבוד הרב.

יש לי עוד שאלה קטנה.

אחת מהשאלות שאתה הקראת היא שאלה שאני שאלתי את הרב מוצפי עליך בנוגע ללימוד של שעתיים רצוף בתעני דיבור, ואני מתקשה לעמוד בזה. נפלא, פלא, פלא, הגענו לשדאות. אז אני שואל בשביל עוד הרבה אנשים שיכול להיות שקיבלו עליהם,

ואולי לא עומדים בזה.

אני שאלתי את הרב מוצפי אם אני עברתי איזושהי עבירה פה או אני עשיתי פה איזה משהו במירמה, יחס ושלום,

שכבוד הרב יסביר. אם קיבלת את זה כנדר, אז אתה בבעיה.

אם לא קיבלת כנדר אלא מתוך כוונה שאתה תיוושע או שיהיה לך איזה משהו שביקשת,

אז זה תלוי בך. אם פספסת, אתה יכול להתחיל מחדש.

בעזרת השם. אבל זה לא כל כך מסובך, כי עם רצון טוב תמיד אפשר.

יש מצבים יותר קשים בחיים, שאנחנו מוכנים לקבל על עצמנו דברים שאנחנו לא מאמינים שהיינו עומדים בהם. אפשר ללמוד גם באמצע הלילה, אם אני מתואר באמצע הלילה ולומד שעתיים? מהבוקר עד שאתה הולך לישון זה יום לעניין זה.

בעזרת השם.

בהצלחה רבה.

כן, שאלה נוספת. הנה, חזרנו לגברת,

יש תשובות.

אבא שלי אמר שזה קשה לו.

קשה לו. אז מה נעשה?

מה נעשה?

אני יכולה לקבל משהו במקומו?

זה לא כל כך כמו אבא, כי אבא, בעצם זה מכוון אליו.

אבל את תהיי מוכנה ללמוד שעתיים בתוכנית דיבור במקומו?

מה ללמוד? הלכות, לדוגמה.

ספרי מוסר.

אני רוצה לך לשבת וללמוד שעתיים?

מה?

לשבת ורק ללמוד שעתיים?

שעתיים רצוף, כי אין תורה.

פרשת השבוע, מפרשים מעם לא עז,

הלכות. אולי תדבר איתו, אני לא... דברי איתו, כדאי לך.

את רוצה שאני אדבר איתו? כן. תביאי את הטלפון.

תגיד.

גם ממנו.

לא צריך לקום, תביא לו את הטלפון, אני אדבר.

תשאלי אם הוא מוכן לדבר, אולי הוא לא מוכן.

מגיעה להם מוזיקה קצת. תודה.

אולי הוא מוזיקה קצת.

הלו.

ערב טוב. ערב טוב, מוערך. מה שמך?

כבוד הרב, וגם הוא לא מתכוון, כבוד הרב.

מה אתה אומר?

תסגור רגע, שם אתה, תסגור, תסגור.

אני לא מסוגל פה מסך, אני אומר.

כן, אבל תסגור שם את הווליום. תסגור את הווליום.

אה, עכשיו אני שומע.

כן, כבוד הרב. מה שמך?

מורנו יצחק שני.

תראה, אני מנסה לעזור לבת שלך,

ואפשר אולי לסגור את השני חורים האלה עם שעתיים של לימוד תורה רצוף.

מורנו יצחק, מורנו יצחק, הוא ישב את הבת שלי, אבל אם תגיד את השם שלי מפה,

יגידו לך מי זה מורנו יצחק.

מורנו יצחק זה אחד שעושה גבלחים בשדרות,

מורנו יצחק זה שעודף לשעודף זה עולה בשדרות,

ומורנו יצחק זה כחולה, בכל הקהל הזה,

גם הרב הזה שקם עכשיו,

ואומר משה, לצעוק צעד לתרבי זה מורנו יצחק.

הוא יודע מה אני תורם לכוללים, לא. כבודו, רק שתבין. אז כל מה שביקשת, אני עושה את זה בשום קשר לילדה ובשום קשר לשני החורים.

אני עושה את הדברים האלה. מורנו יצחק, למרות כל מה שאתה עושה. פשוט שיש לבתים בשדרות שמורידים מהחשק לבן אדם ללכת לכולל.

מורנו יצחק, למרות כל הזכויות שיש לך, לילדה יש שני חורים.

אנחנו רוצים עכשיו לסתום את החורים. אני לפני חודש, עם כל הכבוד שלך, כבוד הרב, בנתיבות,

פירקתי הודעה שראשון תלאתי את הילדה הזאתי מלשום מור.

אבל ברוך השם, כל מה שאמרו הרופאים,

מה שציפינו, זה לא יוזד למה שציפינו, אבל יצא פחות.

בסדר.

אני שואל אותך, מה הבעיה עכשיו? עזוב מה שעשית.

עכשיו אומרים, בוא תעשה עוד משהו.

אני אוכל בלי תענית.

למה בלי תענית? שעתיים אתה בלב אחרי. כי אני אחד שיכול ללב, אני ללב.

שמה?

אני חול ללב גם כן ללב.

לא הבנתי.

אני אמרתי שאני חול ללב, אני ללב לקהל תענית.

אבל אם אתה לא מדבר, מה הבעיה? אתה יכול ללמוד עם קול ולא לדבר עם מישהו אחר בשום נושא חוץ ממה שאתה לומד בשעתיים. מה הבעיה?

אני אוכל ללמוד, אבל בלי תענית, ללמוד תענית.

תענית הכוונה, תענית דיבור, לא תענית אוכל.

למה לא לדבר?

לא, אתה יכול לדבר בלימוד. נגיד אתה לומד עכשיו פרשת השבוע, אז תלמד בכל מי שאתה רוצה.

אבל אתה לא עונה בפלאפון,

אתה לא אומר שלום מה נשמע,

אתה לא מסיח את דעתך מהתורה, אתה לומד שעתיים רצוף עם הקדוש ברוך הוא.

וחשוב שעות?

לא.

מהבוקר עד שאתה הולך לישון,

מתי שאתה רוצה, כל יום, שעתיים רצוף.

רק, לא משנה מה, גם אם זה משניות. לא משנה, משניות, פרשת השבוע, הלכות, מוסר,

מה שאתה רוצה.

גם עם חות יוסף.

גם כן.

אוקיי, אין בעיה. יופי, נשמה.

מה השם של הילדה? רגע.

הודיה.

שכולם יצעקו בקורם. הודיה, בת?

בת אילנית.

בת אילנית?

כן.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה.

ובזכות השעתיים שלך שני החורים יסתמו מעצמם.

תהיה בריא מותק בשורות טובות.

טוב, אני רוצה עכשיו לעבור לתוכנית קולבו בלק,

כי מי שעקב אחרינו בתקופה האחרונה יודע שלצערנו הרב,

רפי, רפי, רפי,

רפי גינת עשה תוכנית לא יפה ושערבב אותי בדברים לא יפים,

ולכן אנחנו עושים פרומואים עד שנגיע לתוכנית המקורית,

אבל בואו נראה לכם מה בינתיים אנחנו מחדשים כל פעם דברים חדשים.

עכשיו נשמע קודם כול שיחה של מוישה כץ.

בבקשה.

חריג בלעדי ודבר שלא נעשה במשך 32 שנה בקולבוטק.

32 שנה בקולבוטק לא נעשה דבר כזה,

שרפי מסכים שהנציג שלכם יגיע לראות את הדבר הזה לפני השידור. עצור.

מי שמדבר כאן זה העורך מוישה כץ, שערך את התוכנית,

ואומר שיש לנו הישג גדול מאוד.

רפי גינת הסכים,

אחרי 32 שנה באופן מיוחד, שאנחנו נוכל לראות ולצפות בתוכנית טרם שידורה.

תמשיך.

לנוכל אני לא נותן. אז לבן-אדם שהוא לא קשור מהצד הזה? איפה נשמע כדבר כזה? עצור.

הוא אומר שלנוכל, אסף חדד, הוא לא נותן לצפות בתוכנית לפני.

אז לבן-אדם שהוא לא הנוכל,

למה שהוא ייתן?

אבל אנחנו נתנו לך, מוישה כץ, את החומר על הנוכל,

ואנחנו עשינו לך את התוכנית.

אנחנו נתנו לך את כל הממצאים.

אנחנו הבאנו לפניך את כל הנעקצים.

אנחנו הכנו לך בעצם את התוכנית עם החומרים.

אז למה אנחנו לא יכולים לצפות

במה שהיינו בעצם שותפים?

כן.

מסכים. מה קרה?

הוא בא, העביר אלי נוסח, שאני לא יודע אם אתה ניסחת לו או לא,

באופן מאוד מאוד דרקוני, שלא מאפשר לי לעשות כלום ולהיות מוגן. מה זאת אומרת?

מה זאת אומרת?

מחר,

לפי הנוסח שאתם העברתם לי, אדון לא יודע מי יבוא, שלום לא יודע מי יבוא, יסתכל, ויגיד, וואלה, לא נראה לי, עזוב אותי. עזוב, עזוב, שכח שעה, עזוב, סיבכתם אותי, לא נראה לי העניין, סגרו את הכול, לכו הביתה, גם אם לא פגעתי באינטרס של הרב או בשם של הרב.

ואז אם אני משדר, אני מוכרן ב-250,000 דולר. אם אני לא משדר, אין לי שידור.

כי הרי האישור הזה מגיע רק אחרי שהכתבה ארוכה, ובגלל לוח הזמנים המטורף שהעמדתם אותי בו,

אז מה עשיתי? ממה אין נפשך? עזוב. אז מה הוא אומר?

הוא אומר בעצם

שאנחנו העברנו להם מסמך.

נכון, העברנו מסמך ואמרנו שהחומרים שאנחנו נותנים להם,

הם ישודרו

כמו שאנחנו נותנים להם את החומרים,

והם צריכים להחזיר לנו את החומרים האלה,

ואם הם ישנו מהחומרים וישתמשו בהם שלא כמו שראוי להשתמש בהם,

הם מתחייבים מראש לפצות ב-250,000 דולר. למה?

כי אנחנו יודעים שתשקורת זה תשקורת.

באה העובדה שבסוף מה יצא מהתוכנית?

תשקורת אחת גדולה.

אז היתה לנו סיבה למה ביקשנו,

והוא מצטדק,

שכאילו הוא יהיה תפוס. למה תהיה תפוס?

אם תעשה מה שאנחנו סיכמנו,

אף אחד לא יתבע אותך.

אבל כיוון שעשית מה שלא סיכמנו,

על כן נתבע אותך.

בבקשה.

כל הכוח. אני מתחייב,

מבחינתי, לתת לכם מה שאתם רוצים ברמה שלא תפגע באינטרסים של הרב, שתלך אך ורק נגד אסף חדש. די.

הוא מתחייב שהוא יעשה את הכול כדי שאני לא אפגע,

כי אני נתתי את החומרים,

ורק אסף הנוכל.

אז רק בסוף יצא שאני נפגע.

אז כל המלה של מוישה כץ לא שווה כלום.

בבקשה.

על אנשים אחרים, או קצין נוספים, אין ספק שאסף חדש אומר מילים קשות על הכסף. אני אומר את זה כבר ואני לא מתבייש.

אבל, מה למחל?

מה הוא אומר על הכסף?

אז הוא אומר שהוא לקח את הכסף והרב לא ידע.

הוא אומר שהוא הלך עם הכסף לנערות ליווי, בשביל לקח את הכסף לסמים, בשביל לקח את הכסף,

וזה כסף של מפרסמים, וזה כסף שהיה צריך להגיע למקומות אחרים, והרב לא יודע בכלל מה שהוא עשה. ואנחנו נדגיש שהרב לא יודע, ואנחנו נדגיש, עצוב.

הוא אומר, אנחנו נדגיש שהרב לא ידע.

הוא אומר, אנחנו נדגיש שהרב לא ידע.

ומה הם עשו בתוכנית?

אורון התחקירן שותל שאלה בפיו של הנוכל אסף חדד,

ואומר לו, תגיד לי, והרב ידע את זה מההתחלה?

אז הוא אומר מההתחלה,

אה,

אתה שותל לו שאלה,

שהוא אפילו לא שומע מה אתה שואל ועונה תשובה,

וזו לא התשובה האמיתית כי הוא סותר אותה לאחר מכן,

ואתה שותל את הקטע הקטן הזה כאילו באמת אני ידעתי, הרי אתם יודעים שאני לא ידעתי.

הרי אמרת עכשיו שאני לא יודע.

אז איך בתוכנית שמתם שאני כן יודע?

אלא זה התחקיר המחריט,

זו תוכנית של חרטטנים.

בבקשה.

ועדתי מבחינתנו, אם זה יוצא ככה, זה יותר רעיון, הרב לא אדם הזה. תקשיב, אבל אני הולך להבליט את זה, ואני גם רוצה לתת לכם במה, או לך או לשלום או לכל נציג אחד שיגיד את הדברים, ואני אתמוך בכם בקריינות,

ואני אתן לכם את מלוא האפשרות לעשות עם זה שימוש הכי הכי אינטרסנטי.

אבל, חבר'ה, קצת הגיעו. די. אז הוא מבטיח שהוא ייתן.

אז למה הם לא נתנו בסוף?

כי הם בישלו תוכנית

לפי מה שהם רצו בשביל לעשות רייטינג.

רייטינג על חשבון הרב,

לפתוח את תוכנית העונה.

שמתם לב שיש להם פתאום אחרי שלושה שבועות

פגרה שבועיים?

למה?

ולמה אחרי זה הם חוזרים לא לתחקירים אלא לדבר רק על מאכלים?

כנראה שמישהו בתוך רשת הבין שרפי גינת לא יכול להמשיך להשתולל,

כי הם לא מתכוונים לקבל תביעות של מיליונים מכל כך הרבה נפגעים.

ובאים אצלנו הרבה נפגעים עכשיו

שמספרים לנו איך עשו עליהם תחקיר

של תשקורת,

ואנחנו נביא את זה בהמשך בכל פובלק.

בבקשה.

גינות, רבאק, אני עושה פה כתבה עיתונאית. אני לא הולך לעשות מערב שום דבר

שאתם תתנגדו לו,

אבל מצד שני אני רוצה לקעקע את אסף חדד, כי הוא ממשיך לעקוד,

ופונים עוד אנשים,

ואני רוצה שהבן-אדם, המשטרה תיכנס לעניין ותיתן פה פעילות.

אז אתה יודע, יש לי גם אינטרס עיתונאי ציבורי. אני לא, אם אני הייתי מחפש רק רייטינג,

רייטינג, רייטינג, רייטינג, הייתי כותב אתמול על הרב אמנון יצחק, ולא אמרתי כזה דבר. אמרתי לו שאני מוכן באופן חריג, בלעדי, ודבר שלא נעשה במשך 32 שנים. די, די, זה חוזר על עצמו.

זאת אומרת,

הוא אומר שהם לא עושים מישהו רייטינג, רייטינג,

הם עושים את זה בגלל שהם עיתונאים,

וודאי שהם יציגו שאסף הנוכל הוא העוקץ הגדול,

וכמובן שהם לא יפגעו ברב.

ומה היה?

בדיוק הפוך.

מילים לחוד, מעשים לחוד.

אנחנו בהמשך הפרומואים,

בתוכניות הבאות,

נביא לכם לשמוע שכל המטרה הייתה רייטינג,

רייטינג, רייטינג,

למרות שהם ידעו שזה יפגע בי.

זה יהיה בהמשך.

אבל בואו תשמעו את הסגנון עכשיו בהקלטה הבאה.

בבקשה.

אתמול על מה שהיינו אצל אסף בבית, אני ואתה.

כן.

עצוב.

כרגע מדבר איתו יעקב

עם התחקירן רון כהן,

וזה היה אחרי שאני הגבתי לתוכנית,

אחרי שדיברתי עם רפי גינץ,

ואמרתי לו שאני חייב להגיב לתוכנית.

אני חייב, כי שואלים אנשים מה קרה פה.

היו פרומואים,

ואנשים שמעו מי מימן,

מי שילם, על חשבון מי.

אז בואו תשמעו, אחרי שהתברר לו שאני גבתי בעדינות, בעדינות,

תשמעו מה הוא אומר. בבקשה.

זה היה נשמע לי כאילו כל מה שהיה מעניין שמה, וביני ובינך, אחי,

כל מה שהיה מעניין שם זה היה מערות ליווי.

כי ו... לא, קודם כל אסף הדליק אותי. אני יודע מה הטלוויזיה אוהבת.

ביום שאסף אמר לנו בבחור את מה שאמר,

הוא הדליק אותי.

אז הוא אומר, אני צריך עכשיו להוציא ממנו את ההודעה הזאת.

אז אני כל הזמן בלי בהודעה הזאת.

עצוב!

אז הוא אומר שאסף חדד פלט את המילה הזאת ליווי

והוא נדלק על זה והוא היה סביב המילה הזאת כל הזמן והוא רצה להוציא ממנו את החומר הזה בשביל שיהיה לו לעשות תוכנית עם רייטינג.

הלאה.

סביב ההודעה שכאילו הרב ידע שיש נערות ליווי זה מה שעניין שיהיה רייטינג לטלוויזיה שכביכול יהיה... שמעתם? הוא אומר בדיוק בדיוק

פשע נוראי. מה זה קשור לעקיצה?

בבקשה. במקביל,

אם אנחנו חושבים על זה,

זה נזק לרב, אבל זה טוב לטלוויזיה שזה יביא רייטינג לראות את הרב, כאילו שכולם ירצו לראות את הכתבה. בדיוק, בדיוק. בדיוק, בדיוק. הוא מודה בדיוק.

משה כץ אמר העורך, אנחנו לא עושים בשביל רייטינג.

אנחנו כמובן שומרים על האינטרס של הרב,

ואנחנו רוצים להוקיע את העוקץ,

ואנחנו רוצים שהמשטרה תיכנס לעניין.

ומה אומר רונל טחקירן?

רייטינג, רייטינג, רייטינג. בדיוק, בדיוק, בדיוק.

לוס מחריטוס.

מה זה הדבר הזה?

תוכנית של חרטטנים?

בבקשה.

תחזור רגע טיפה, טיפה אחורה, טיפה.

ואם היינו יודעים שלמה אתה יכול להביא רייטינג, אז אתה יודע, פתיחת עונה, אתה רוצה לעשות רעש.

די. זאת אומרת?

די.

פתיחת העונה, אתה רוצה לעשות רעש.

לכן רייטינג, ממה מקבלים? מליווי.

מה אכפת לנו עקיצה?

לכן בתוכנית, מה הם אמרו?

12 פעם את המילה ליווי ב-12 דקות,

ועקיצה פעמיים,

ומילה גנב פעם אחת.

מה התוכנית?

על עוקצים.

איך הגעתם ליווי?

רייטינג, רייטינג, רייטינג.

עושים פרומו. מה הפרומו אומר כמה ימים?

מי מימן נערות ליווי?

מי הרב המפורסם שמימן?

מי שילם על חשבון מי?

כל העולם שומע, יש איזה רב שמימן.

מימן.

יואו! מימן.

מגיעים לתוכנית?

זה שעקץ

סיפר שלפני עשר שנים

הוא הלך לנערות ליווי. לפני עשר שנים.

מה עשו?

חתכו את העשר שנים,

ושמו את מה שהוא סיפר, כאילו זה היה בזמן שהוא עבד.

בשופר ניוז בעיתון

תפרו תוכנית

שמתאימה להם להביא רייטינג לתוכנית.

זה ממש,

עבודה בעיניים.

אבל זה רק הפרומו.

יש לי עוד חומרים, חבל על הזמן.

ואני מודיע לכם שהיום הוגשה תלונה במשטרה נגד רפי גינת

ורון כהן.

אתם יודעים על מה הוגשה התלונה?

על סחיטה באיומים.

סחיטה באיומים.

ועכשיו, נראה את רפי גינת ורון כהן מסבירים לאור ההקלטות המאיימות

מה יש להם להגיד בעניין.

ואני אראה לכם עכשיו את הפרומו שעשינו כשאני יושב בתוך

ה'קולבובלק',

שזה תוכנית התגובה לרפי, רפי, רפי,

רפי, רפי, רפי.

וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

הוא לא נתקל באדם רגיל.

רפי, אתה תכיר אותי מתוק,

אני עשיתי תחקיר על התחקיר שלך ואני פתחתי תוכנית חדשה שנקראת קול בוב בלק,

ואתה תלמד מה זה קול בוב בלק. למה לא אמרתם שמר אסף חדד הלך לנערות האלה על חשבון הנעקצים האחרים?

למה אמרתם שזה על חשבון אמנון יצחק?

למה?

למה?

כי רציתם רייטינג.

הם הזכירו 12 פעם את המילה ליווי.

נערות ליווי, ליווי, ליווי, ליווי.

מה נכנס לבן אדם בראש?

ליווי.

אני כרגע,

אחרי כל האומרים שהשגנו, הכספחים והכול,

אני הרבה פחות צריך את השיתוף פעולה,

ואז אני גם חופשי בניסוחים שלי להגיד מה שאני רוצה.

אני חופשי בניסוחים שלי להגיד מה שאני רוצה.

מה פירוש שאתה יכול להגיד מה שאתה רוצה?

אתה יכול רק להגיד את האמת.

אם אתה עיתונאי עם צדק עיתונאי,

אתה יכול להגיד רק את האמת.

יש לי מילה,

ואם אני אומר שהרעב הוא לא הסיפור אלא החדד הזה.

מה שאמרת לך עכשיו במילה של כבוד,

כמו שניסחתי לך בערך בניסוחים האלה,

זה מה שיהיה בשקט.

המילה שלך, רפי, לא שווה אגורה,

אבל היא שווה מיליון שקל בתביעה על מה שעשית,

ליווי, ליווי, ליווי,

see you tomorrow in Call Bob Black, Mr. רפי גינאץ,

ביי.

כן, זה אולפן Call Bob Black החדש, שיגיב לתוכניתו בערוץ 10 כל יום-יומיים.

מראים בציפור לילה קטעים מתוך Call Bob Black,

ובעזרת השם אני אראה לכם כבר את הפתיח שהכנו, הוא עוד לא גמור,

אבל בשביל שרפי ידע לקראת מה הוא הולך,

אז אנחנו נראה לו שהפתיח שלנו יותר יפה משלו.

בבקשה.

יש לי רק, אני אומר שהשארה הוא לא דיבור ולא אחלה לדבר.

זה הפתיח.

ועוד לא הסתובבתי בכיסא כמו רפי.

מכל מקום,

בהמשך בשלומי נחשוף עוד כמה עובדות מהתוכנית כלבוטק.

רבותיי,

חייבים לטפל באלה שמשקרים.

זה לא בסדר.

מישהו צריך לטפל

באלה שמשקרים.

כן, יהודים יקרים.

אני פחות או יותר סיימתי אתכם את הערב, אבל אני רוצה לחלק לכם מתנות.

הבאתי איתי פה ציציות, כיסויי ראש, כיפות

ודיסקים לחלוקה, ספרים, כל מיני דברים טובים. שבו במקומותיכם, אני ניגש אליכם ומחלק.

אדוני המשיח, אתה רוצה לעזור לי?

יאללה, בכבוד.

תודה רבה, תודה רבה.

סיימתי אותנו ודיסקים לחלק מהתוכנית כל ביטחון וחלק מהתוכנית כלבוטינגרית.

בבקשה.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש,

חבר הכנסת נכון,

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,