בני ברק - ארגון הידרדרות עוקרי תורה! מי אומרים?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח. הערב יהיה לרפואה שלמה, החלמה מהירה לשירה בת מרים.

רפואה שלמה לאהרון בן וינרה,

ניסים בן קלרה, באינה בת תמרה.

זיווג הגון לגדי בן וינרה.

הערב גם לעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.

צב את בני ישראל ואמרת עליהם את קורבני לחמיני אישה ירח ניחוחי, תשמרו להקריב לי במועדו.

בכל הקורבנות לא מצינו את הלשון תשמרו להקריב לי.

ויש לבאר.

היות וקורבן התמיד נקרב פעמיים ביום,

עלול להפך לדבר שבשגרה ובהרגל,

מצוות הנשים מלומדה, ללא התפעלות ודבקות,

שצריכה ללוות את עבודת השם בכל עת.

קורבן

מלשון קריבה ואחדות.

אז זאת אומרת,

למה כתוב תשמרו להקריב לי,

בשונה משאר הקורבנות?

אז אנחנו לומדים שהפחד הגדול

זה שמקריבים פעמיים ביום,

קורבן תמיד.

זה הופך להיות שגרה,

מצוות הנשים מלומדה, אין התפעלות, אין דבקות,

מה שצריך להיות בעבודת השם בכל זמן.

קורבן מטרתו לקרב אותנו אל הבורא

ולהיות באחדות.

בעבור שבני האדם נגמרים במחשבה, בדיבור ובמעשה,

אז ציווה הקדוש ברוך הוא,

כשהאדם יחטא, יביא קורבן.

וכדי לתקן את המחשבה, הדיבור והמעשה,

אז הוא צריך לסמוך את ידיו על הקורבן כנגד המעשה,

להתוודות בפיו כנגד הדיבור,

ולשרוף באש את הקרב והכליות שהם כלי המחשבה והתאווה.

והקרעיים זה כנגד הידיים והרגליים של האדם שעושים כל מלאכתו.

וצריך לזרוק את הדם על המזבח כנגד דמו בנפשו שהיה צריך להיות נקרב.

כשאדם חושב,

כשהוא עושה את כל אלה שהוא חטא לאלוקיו בגוף ובנפש,

והיה ראוי שהוא יישפך דמו ויישרף גופו,

רק שהשם התחסד איתו והסכים לקבל תמורתו קורבן.

מה התכלית של הקורבן של היחיד או של הציבור?

לקרב את הלבבות

ולאחד אותם עם הבורא.

אבל כיוון שמקריבים קורבן תמיד,

שחרית וערבית,

בין הארבעים,

עלול לפוג רגש החידוש,

ולכן הוזקקה הדגשה להקריב לי,

דהיינו להתחזקות שמימית,

שלא תהיה פעולה טכנית,

אלא לזכור בשעה שאתה מקריב, שתמיד זה להקריב לי.

שאלה אותי מישהי היום,

יש לי חלישות בעבודת השם, אני לא מוצא שמחה בעבודת השם, בתפילה, בכל, אין לי,

זה הולך ודועך.

מה עליי לעשות?

כתבתי לה, תזכירי, שאת בת מלך.

היא הזהירה לי תשובה,

עוררת אותי.

אדם שוכח שהוא בן של מלך.

זה הכבוד הכי גדול שיכול להיות.

היום אומרים, הבן של, הבן של, אתה יודע מי זה? זה הבן של.

של סתם אנשים.

הבן של, פשיעי, הבן של.

אם אתה הבן של המלך, מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא שכל העולם שלו, אתה הולך עצוב. מה אתה עצוב?

למה אתה עצוב?

חסר לו משהו שהוא לא יכול לתת לך?

רק תבקש, תקבל.

אבל תראה לו שאתה הבן.

אם אתה לא עושה מעשה בן,

אז למה שהוא ייתן?

אבא תמיד נותן לבנים. אם הילדים טובים, הוא נותן.

אפילו אבא שאין לו אמצעים, נותן.

משתדל הכול.

אבא שיש לו אמצעים, בקלות נותן.

ואבא שלנו שאוהב אותנו, אפילו שאנחנו לא טובים,

בינתיים הוא נותן. בינתיים הוא נותן לך לראות, לשמוע, לדבר, ללכת. נותן או לא נותן?

ודאי נותן. למה אתה לא שמח?

רק אחרי בית חולים והשתלות וניתוחים אתה מבין את הערך של מה שקיבלת בחינם.

עד עכשיו.

רק אז אתה תבין.

למה אתה לא מבין עכשיו?

למה אתה לא שמח מעבודת השם?

כי אדם

הופך להיות מורגל.

אז יוצא העניין כשמורגלים.

אבל אם הוא מקרים קורבנות שאינם תדירים,

אז מתחדש רגש ההתלהבות וההתפעלות שמרוממת את הנפש.

נגיד שאדם צריך להקריב קורבן תודה,

הוא שמח ללכת לבית האלוהים,

להקריב קורבן תודה כי הקדוש ברוך הוא עשה לו נס, עשה לו דבר גדול.

בכיף הוא הולך.

ועכשיו יש מחסה.

חכמים כנסו משמרת שלמה של מרים בת מלגה,

שהיא הייתה אחת מכד משמרות כהונה.

מספר התלמוד

מפני מרים בת מלגה שהיא נעשתה מומרת

ונישאה לשרדיות ממלכי נוכרים,

וכשנכנסו נוכרים להיכל

היא באה וטפחה על גגו של מזבח ואמרה לו, לוקוס, לוקוס.

הכוונה זאב, זאב.

עד מתי אתה מכלה את ממונם של ישראל?

כל יום מקריבים קורבנות, זה כאילו ממון, עולה ממון.

ואינך עומד להם בעת צרתם, ככה היא טוענת.

ואמר אביי, כדאמרי אינשא

שותא דיאנוקא בשוקא הוד אהבוהו דימי, ואוהי לרשע ואוהי לשכנו.

מה פירוש?

אם בת של אחד מהכהנים יצאה לתרבות רעה והמירה את דתה,

מענישים את כל המשמרת?

עושים להם ביזיונות?

נועלים להם את החלון וכולי, כל מה שכתוב.

אלא אומרת הגמרא, אביי אומר, שותא דיאנוקא,

דיבור של התינוק בשוק, זהו של אבא שלו או של אמא שלו. מאיפה זה יצא לה להגיד ככה?

רש״י אומר, אם לא שמעה מאביה שהים וזה עבודה, לא אמרה כן.

מכוח מה היא באה וטוענת טענות על המזבח?

מכוח זה שהיא שמעה בבית את אבא שלה הכהן.

השאלה, איזה מין ביזיון אפשר לנהוג

בעבודה מרוממת את האדם לתענוג העילאי ביותר, להיות קרוב לשם כל היום

בעבודת הקורבנות בבית המקדש,

לכפר על בני ישראל.

סתם רופא, אם כל יום היה מצליח בניתוח מציל לאנשים, הוא לא שמח?

אפילו שזו עבודה סיזיפית וקשה.

אז אם אחד עומד על הקורבנות ומכפר על עם ישראל,

הוא לא צריך לשמוח?

אפילו אם זה קשה.

אלא בעל כורחנו נאמר שזוהי הסיבה גופה, ריבוי ושפע העבודה שתפס רובו של יום של הכהן

גרם למצב הזה שאביה היה מבזה את העבודה.

מה זה מבזה?

לא חס ושלום מטיח דברים,

אלא שבהרגל בעבודה עם ריבוי קורבנות התמידים,

המעיטו והכחישו את ההתלהבות והשמחה של העבודה ופגה הרעננות וההתפעלות.

ומה כתוב בתורה? תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה.

התורה מקפידה שאדם יעבוד את ה' בשמחה.

אז כשאדם עובד כל הזמן קבוע,

אז זה הולך הרגש ומתעמחם.

אמר הכתוב,

נפש שבעה תבוס נופת.

ונפש רעבה כל מר מתוק

רבי שמעון בן מנסיה אומר נופת

זה תלמיד שלמד מתחילתו

ונפש רעבה כל מר מתוק זה תלמיד שלא למד מתחילתו

מי שלומד וטועה מנופת התורה ומשביע את עצמו

זה נעשה לו כבר כהרגל

כמה אנשים מגיעים לכולל בבוקר בזמן ושמחים שהגיעו לכולל, כמה?

כמה ממשיכים את כל היום בכולל בשמחה נגיד

באופן

שלא יורד

זו זכייה שאדם זוכה לשבת

בה אוהלי התורה זו זכייה שאין כדוגמתה

אחת שאלתי מה את השם, אותה אבקש

שבתי בבית השם כל ימי חיי, מי אומר את זה? דוד המלך

שולט בכיפת העולם

מלך שלא חסר לו כלום, במאמרו הכל נעשה

והוא אומר עזוב את הכל, עזוב את כל הדברים שבתי בבית השם כל ימי חיי

אני קרבת אלוהים לי טוב, זה מה שמעניין אותי

אבל בן אדם שהוא כל הזמן לומד

נעשה לו הרגל

וניטל ממנו התיאבון לדעת,

להעמיק,

לחדש חידושים לבקרים

הוא כבר מתבוסס ומתבזה,

ונפשו כבר קצה עליו

זה בעיה?

אבל תלמיד שנדמה שעוד טרם התחיל

והתורה אצלו בכל יום כחדשה

אז למרות המרירות והיגיעה הקשה,

כי הוא עדיין לא יודע ללמוד כל כך טוב,

מתוק ונעים לחך

בכל שעה

בזמן שאדם זוכה לברך ברכת החמה שמזדמנת פעם ב-28 שנים

אז יש התרגשות והשתפכות הנפש לשם יתברך, שאנחנו זוכים לראות

עוד פעם שהחמה מפציעה במקום שברא אותה ה' תמיד ביום רביעי

כל 28 שנה

זה לא ברכה רגילה

זה לא כשמברכים בורא פרי העץ, משהו אחר

כשמתכבד אדם לברך ברכת שהחיינו על מצוות כיסוי הדם,

כמה אנשים זכו לכסות את הדם

אז הברכה היא בחרדת קודש ובהתפעלות

אבל שוחט שעומד לידו מרוב הרגל וריבוי עבודה בשחיטה מביט עליו באדישות

לא מבין מה ההתפעלות

זה כוח החידוש

אבל כשאדם כבר לא חדש אצלו

אז זה הולך ויורד

על כן עלינו להתאמץ להשתדל שבכל קיום מצוות ומעשים טובים

תלווה אותנו הקריאה של הקדוש ברוך הוא להקריב לי

אל תשכח שכל מה שאתה עושה זה בגלל שאני ביקשתי להקריב לי

שתכוון בזה, תזכור את זה ולא תשכח מזה

לא להפסיד את הכוונה שכל העשייה לאלוקים היא

צריך שנרגיש מי גוזר עלינו את המצוות

לא נשכח את המשלח

וגם אחרי שביצענו את השליחות

לא לשכוח

יש פסוק מדהים שמוכיח את הדברים האלה

שגם אחרי שאתה מסיים את השליחות שהקדוש ברוך הוא ציווה, את המצווה

עליך לא לשכוח את השם

כתוב בפסוק ויענוכו לעם יחדיו ויאמרו

כל אשר דיבר אדוני נעשה

וישב משה את דברי העם אל אדוני

לימדה אותנו תורה דרך ארץ

שישיב אדם תשובה לשולחו

לא לשכוח את המשלח

שכך אמר משה

אף על פי שהוא יודע

אשיב תשובה

מה השם לא יודע שהעם אמרו

ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר אדוני נעשה?

מה צריך שמשה יודיע לו?

ירים טלפון?

כבודו?

העם הסכים?

צריך להודיע לו?

עוד לפני שברא אותו ואת העם

קורא הדורות מראש הוא יודע אז למה אתה צריך להגיד לו למה כתוב וישב משה את דברי העם אל אדוני

ללמד אותנו דרך ארץ

שאדם ישיב תשובה לשולחו

מה הלימוד המוסרי מכך?

יש אנשים שמרכזים את המחשבה

במעשה השליחות,

בעבודה, במצוות,

ועד שלפעמים מרוב הרגל שוכחים את המשלח ואת המצווה

לכן נפסק להלכה בשולחן ערוך

שמצוות צריכות כוונה

אתה צריך לדעת לשם מי אתה עושה

לכן תקנו לנו לשם ייחוד קדשה בריך ובשכינתיהן

עלינו להתאמץ על ידי תחבולות המוסר

לרענן את המחשבה,

להחיות את הלב

כדי להתקרב אל השם יתברך ולהתאחד איתו בכל הפעולות במעשים הטובים

לשם ייחוד פודשא בריך ובשכינתיהן

בשם כל ישראל, ביחד, הכול.

הזוהר הקדוש אומר,

במקום אחד כתוב קורבני,

במקום אחר כתוב קורבנכם.

מה בין האי לאי?

קורבני זה כגון שלמים שהם באים על שלום.

קורבנכם

זה כמו על חטאות והאשמות, שהם באים על חטא והאשם.

ומה זה להקריב לי במועדו?

מועדו זה הזמן ששולט הרצון העליון

שנמצא למעלה בדרגה ידועה,

אומר הזוהר הקדוש, זה נקרא במועדו.

זאת אומרת, יש שעת רצון,

וצריך לנצל את הרצון העליון בשעתו, במועדו.

אם יש רגע מבורך

שנחת מן השמיים על האדם,

משופע באורות,

באותו רגע מבריקים ניצוצות השראה והשפעה

ולעשות הכל שיתקיימו

ויחולו

ולא לתחר לקבל אותם את האורות האלה,

כמו שאמר החכם מכל אדם בשיר השירים,

אחזתיו ולא ערפנו.

אם זכית להארה עליונה, שמימית,

שמחה מלמעלה,

דבר שאתה רואה שהקדוש ברוך הוא מחייך אליך,

חרא אותך, שמע אותך,

יודע מה אתה צריך והמציא לך את חסרונך,

עשה לך את רצונך.

אותו רגע זה אור גדול מבהיק עליך מלמעלה,

אחזתיו ולא ערפנו.

איך תופסים

ואיך לא ערפנו?

אדם שמתפלל ונפלה בליבו שמחת אהבת השם פתאום.

ידע

כי השם חפץ עתה לעשות את רצונו.

כמו שנאמר, מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים?

אז תתענג על אדוני ויתן לך משאלות ליבך.

אם נשמע קולנו

נפלה בליבו שמחה

או קודם יהיו לרצון.

מה עליו לבקש?

מה עליו לבקש?

נו,

אה אשת ריביגנדו.

יהי רצון מלפניך שזאת האהבה תהיה לעולם נטועה בליבי ובלב כל זרעי.

זה החסדיו ולא ערפנו.

ולא יבקש שום דבר אחר

אלא על האהבה ורצון השם.

כשהייתי בתחילת התשובה,

רצו לגייס אותי למילואים.

והתפללתי בשומע תפילה,

והערכתי קצת

שאני אוכל להשתחרר.

כל כך ביקשתי

עד שפתאום התעטשתי ועף לי הסידור מהיד.

אז כאילו הבנתי שמהשמיים אומרים לי, די, חלאס, הגזמת.

כמה טעם בקש?

ועף לי ה...

עכשיו, לא ידעתי את הגמרא בברכות שמי שמתעטש שלא לרצונו, זה סימן יפה לו מן השמיים. כמו שפה,

אם נופלת לך שמחה,

אז אתה צריך לדעת שמן השמיים יש רצון.

מיליון.

לא ידעתי.

אבל הבנתי שאני הגזמתי כבר בבקשה, וזהו. אבל הייתה לי הרגשה טובה שאולי זה סימן טוב.

הלכתי למילואים ואמרתי לו, לקצין, שאני רוצה זה וזה וזה.

לא, לא, לא, תלך, תעמוד שם. תעמוד שם.

טוב,

עמדתי שם, אני רואה אנשים באים עם טפסים, כל זה, ומשחרר את זה ואת זה.

אני מסתכל עליו, והוא יושב על כיסא מברזל של הצבא.

זה ברזלים, הכול.

אני מסתכל עליו, מסתכל, מסתכל, פתאום נשבר הכיסא

והוא נפל.

נשבר כיסא מברזל, נשבר.

הוא התרומם, מסתכל עליי, ואומר, תעוב מפה.

אז זהו, שחררו אותי.

כמו שהסידור עף, גם הוא עף.

בקיצור,

אם יש לנו הארה מן השמיים ברצון עליון, צריך לתפוס אותו. אבל מה זה נקרא לתפוס?

יהי רצון מלפניך שזאת האהבה תהיה לעולם נטועה בליבי ובלב כל זרעי.

ואם באיזה שעה, ביום או בלילה,

בלי תפילה,

נפלה בליבו השמחה,

אז בעוד שליבו שמח בנפשו,

בגלל הקדוש ברוך הוא,

אל ידבר עם אדם

עד שתצא מליבו השמחה.

כי הנביאים,

בשעה שנפשם קשורה באהבה בקדוש ברוך הוא,

כאילו אינם בזה העולם.

הרגעים האלה הם יקרים מאוד,

ואם אדם זוכה להם, אשריו אשרו יחלקו.

בראשית חוכמה, בשער האהבה, בפרק ג',

בעניין גדרי האהבה,

אז זה אומר יש חשק,

דבקות וחפץ.

חשק

זה כשמתחשק הדבר,

אבל הוא עוד לא נדבק

בדבר שהוא חושק.

כמו שכתוב, כל זה לומדים משכם בן חמור.

שכם בני חשקה נפשו בביתכם,

תנונה אותה לו, לאישה.

אחר כך כתוב, ותדבק נפשו בדינה בת יעקב.

ויאהב את הנערה,

וידבר על לב הנערה.

מה זה חפץ?

שהוציא לפועל את האהבה.

השיק את חפצו, כמו שאומרים.

ולא איחר הנער לעשות את הדבר,

כי חפץ בבת יעקב.

אז גדרי האהבה, אומר ראשית חוכמה,

חשק,

דבקות וחפץ.

על האדם להשתדל

שלא יהיה הפסק

משעת ההתעוררות

עד השעה של הגשמה וביצוע למעשה.

שלא ייתן זמן שיצטנן הרגש ולא תפוג ממנו החמימות של ההופעה העליונה.

זה חוכמה גדולה לתפוס את הרגע.

אומרים לנו שיש שעה טובה.

שיהיה בשעה טובה. מה זה שעה טובה?

יש זמנים שהם נקראים שעה טובה,

ומי שזוכה בשעה טובה לעשות את מה שראוי לעשות,

יכול לזכות למעלות ודברים שבשום זמן, עם שום עמל הוא לא ישיג.

ויש זמן שכתוב השם יצילנו משעה רעה,

יש שעה שהיא רעה,

ואם חלילה אדם עושה טעות באותה שעה,

יכול לאבד כל כך הרבה שאין איזה שעות.

עכשיו, בלי השעה רעה ובלי הטובה, בסתם.

כל מי שיש לו התעוררות או הארה או משהו,

ובא לו חשק, פתאום בא לו חשק למשהו.

הוא החליט לבנות בית כנסת.

אל תעשה תוכנית מגירה ותשמור את זה, אתה יודע, היה לי כמה רעיונות וזה.

מאיפה הם?

לא יודע, לא יצא. בטח שלא יצא.

אם לא יצאת מייד כשהיה חשק

ונדבקת בעניין עד שהשגת את החפץ,

אז תמשיך לספר שהיו לך רעיונות.

מה זה רעיונות?

כשהשם נותן לך רעיון, זה לא אתה המצאת את הרעיון, זה נוחת מנשמיא.

יאהב לך עצה למקנה נכסין,

בא לך עצה מן השמיים, רעיון.

בשביל מה? בשביל שתגשים אותו.

לך נתנו את הרעיון?

אז קח אותו וצא לדרך.

זה אנשים לא יודעים לעשות.

למה הצלחתי הרבה דברים לעשות מה שאחרים לא הצליחו?

אני פשוט הבנתי דבר פשוט,

שאם ברעיון צריך לנצל אותו מיד, מיד.

אז איך אני, לא תמיד אפשר על המקום. נגיד בא לך עכשיו רעיון בלילה,

או בא לך רעיון באמצע היום, אז מה, אתה יכול להפסיק מכל דבר ולהתחיל לעשות את הרעיון?

לא, אז הייתי בא להרצאה

ואומר שאנחנו הולכים לעשות כך וכך.

אז מה הפירוש?

חייבתי את עצמי בקהל רב.

ברגע שחייבתי את עצמי,

חייב לעשות.

ועוד,

מיד גייסתי את הציבור איתי.

הולכים להקים מפעל לכך וכך.

מי לוקח מניה? קדימה. זהו, לא יכול לחזור אחורה. גמרנו.

נסענו קדימה.

ככה עושים.

כשאדם יש לו חשק,

מתעורר אצלו חשק,

רצון,

רעיון,

צריך לנצל אותו מיד.

צריך למצוא את העצה איך לעשות בשביל שזה יתקיים מיד.

ולהידבק בעניין עד שישיג את החפץ.

וזה הפירוש של הפסוק במשלי ג'

אל תאמר לרעך,

לך ושוב,

ומחר אתן

ויש איתך.

בא אליך אחת, תשמע, צריך הלוואה, צריך משהו. יש לו כסף בכיס לתת לו. הוא אומר לו, אתה יודע מה? תבוא מחר.

למה אתה אומר לו, תבוא מחר?

אם יש לך,

תן לו עכשיו, למה תעכב אותו?

אבל יש לזה עוד ביאור.

אל תאמר לרעך, לך ושוב, ומחר אתן ויש איתך.

למה? כי הוא יכול לחזור בו,

יכול להצטנן.

אפילו שהיום הוא מתכוון לתת לו מחר, מחר הוא כבר לא ייתן לו.

כי מי יודע מה יקרה עד מחר.

אלא בעת שיש לך חשק,

תעסוק בתורה,

ואל תאמר בעת הזאת, רגע, רגע, קודם אני אשכב,

אני אלך לנוח,

ואז אני אשכים,

ואשמור את הבוקר,

ואני אלמד. אל תאמר כן,

אלא תלמד מיד, שמא מחר תאבד את החשק.

אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תיפנה.

בסנהדרין ל״ג כתוב

אדמו קדח יקיד זיל קודס קרח וצל לי.

רש״י אומר, בעוד שהאש דולקת,

קצוץ דלועין שלך וצלע אותן.

אם יש לך כבר גחלים דולקים, לא חבל שיתבזבזו.

אז יש לך איזה חצילים, דלועים, משהו?

יאללה, תחתוך, שים על האש, תנצל את האש, היא דולקת.

כלומר,

אם אתה כבר לומד תורה,

ואתה עוסק בשמועה,

אז אל תבזבז את הזמן סתם.

כבר תן לב להבין ולהוסיף לקח. כבר תיכנס, תלמד את זה עד הסוף כמו ש...

צריך, תצלה את זה כמו שצריך,

אל תעביר את זה מעל האש,

כן? תושיב את הדבר שהתבשל טוב-טוב.

מעשה ביהודי

שואב מים

לכל בני העיר.

בוקר אחד

הופתע למצוא ארנק מלא כסף.

בהיותו איש דל,

נדהם,

מהמציאה.

אבל כיוון שהרגיש מיד שיצר הרע מתחיל לפתות אותו, לבטל

מהמחשבה לקיים מצוות השבת אבדה,

כי אם הוא לא משיב אבדה עכשיו הוא חשיר.

אבל יש לו מחשבה מיד, זה לא שני, אני צריך להחזיר.

אז מיד פתח בקולות של צעקה שחרידו את אנשי העיר,

וכולם נקהלו למקום

ושאלו למה אתה צועק.

סיפר להם את כל מה שקרה כשמצא את הארנק.

הוא רוצה להחזיר את הארנק והוא פוחד שיצר הרע יפתה אותו שלא להחזיר.

לכן הוא צעק.

כי אם ימתין, יתקרר.

ואז יכול למצוא כל מיני צידוקים.

אין פה סימן, יש כאן עיר שרובה נוכרים.

הוא אימצא כבר איזה משהו.

אז הוא,

מה קרה?

בעל הארנק ביקש לגמול לו גמול.

אבל המוצא הישר

סירב לקבל פרס,

אבל ביקש דבר אחד.

אמר לו, תזמין תזמורת

שתנעים זמר ברחוב העיר ואני אעמוד לרקוד ולפזז.

למה?

כיוון שהוא זכה בזכייה גדולה

להתגבר על יצרו.

לא ארנק,

זכייה יותר גדולה

להתגבר על יצרו.

הוא לא החמיץ את הרגע החשוב הראשון

שעלה בדעתו ובליבו להחזיר את האבדה,

ולא התפתה לרגע השני שכבר ניסה יצר הרע להכניס בליבו מחשבות אחרות לצננו מהרגש הטהור.

אתם שומעים איזה חוכמה?

באיזה ניסיון?

אדם עני שיכול לרפא את כל המצב שהיה לו עשרות שנים ברגע אחד.

ומה היה אומר?

וכי הקדוש ברוך הוא המציא לי את המציאה סתם.

ברור שזה בשבילי.

כמה עברו פה ולא מצאו ורק אני מצאתי.

כי ה' החליט שזהו עד כאן היית עני מכאן אתה תהיה עשיר.

יוסף

דוגמה נוספת.

אמר לאחיו

מהרו

ועלו אל אבי

ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף

שמני אלוהים לאדון לכל מצרים

רדה אליי

אל תעמוד.

מה זה אל תעמוד?

כתוב במדרש שלא תעמיד את השעה.

לא תעכב ולא תעצור את השעה

כיוון שהשעה היא שעת רצון.

אז יוסף ביקש לנצל את העת רצון בעשייתה דשמיא אחרי שהתפייס עם אחיו ולכן אמר מהרו ואמר אל תעמוד.

הוא ידע את הסוד של מה שאנחנו מדברים פה

לכן הוא לא רצה שתהיה שום עכבה. כמו אליעזר, עבד אברהם

לא רוצה להתעכב

כמו בועז

לא עובר יום על המקום עושים דבר

אם לא היה עושה בועז באותו יום למחרת הוא מת.

לדעת לתפוס את השעה זו חוכמה גדולה מאוד ואפשר להשיג השגות גדולות ועליונות

שאדם לא יכול לעכל ואם מפסידים את השעה

מאבדים לעולם

מאבדים לעולם זה לא חוזר זה כבר ניתן למישהו אחר

הנדיב המפורסם רוטשילד

נודע בליבו הטוב

וביד הפתוחה לציבור החרדי פעם פגש אותו ברחוב איש מכובד מדוכא

ושפך לפניו את מרירות ליבו

על המצב הדחוק

שהוא עומד ממש להתמוטט.

רוטשילד

שמע והתרגש מדבריו

אבל לא היה לו בכיסו כסף מזומן.

הסיר את השעון זהב

יקר הערך והגיש לעני.

העני נבהל, השתומם ולא האמין

שהוא מתכוון לתת לו באמת

ולכן אמר לנדיב

אם אין לכבודו אותה כסף

אני יכול להמתין עד מחר ואני אבוא לביתו, לא בוער עכשיו

אבל רוטשילד אמר לו כן בוער

כי ברגע הזה התעורר לי רגש

של רחמנות

ואיני יכול לדחות למחר

כי אני פוחד

שאפילו אם אתאחר בשעה יצטנן אצלי הרגש

מי יודע מה יהיה לאחר מכן

אולי אני גם לא אתן

וגם אם אתן

יכול להיות לא כמו שעכשיו אני נותן

אז הוא היה חכם גדול, ככה הוא זכה לעשות הרבה דברים עם הכסף

יש לנו להסביר עוד נקודה

למה אברהם אבינו לא גילה ליצחק

כשהם יצאו לדרך לעקדה, למה לא אמר לו מההתחלה שהולכים

לעקוד אותו?

הסתיר ממנו

עד שהשטן בא ובלבל את יצחק ואמר לו אתה לא שם לב שאין פה שא לעולה? איפה השא? מה אבא שלך הולך ללמד אותך מלאכת השחיטה?

ואיפה השא?

ואז הוא שואל אותו היה השא לעולה? אז הוא אומר לו השא לעולה בני עכשיו הוא מגלה לו

בדרך למה לא אמר לו מההתחלה? למה צריך שהשטן יבוא לעורר וכו'?

אם היה מגלה אברהם אבינו מוקדם

ליצחק על מעשה העקדה

היה במשך הימים שהוא הלך

נחסר ומתמעט הרגש

של המסירות נפש

לעלות על המזבח.

בשל הזמן העובר מראשית קבלת הידיעה עד לעקדה בפועל

מתיישן ומתקרר הרגש כבר לא יהיה באותה צורה.

ולא כמו במצב של ההודעה

שעה ורגעים ספורים בטרם העקדה.

לכן הוא לא גילה לו.

אתם שומעים מה זה?

זאת אומרת

זו חוכמה גדולה.

באהרון נאמר כאשר ציווה.

כאשר צווה.

אהרון עושה בדיוק כאשר צווה. כל ימי חייו שהוא מעלה את הנרות הוא עושה בדיוק. מה זה כאשר צווה?

אז איך הוא יעשה? כמו שהוא לא צווה.

איך הוא יעשה? ודאי שלא, בא להגיד לא,

שלא פחת אצלו

הרגע הראשון גם אחרי הרבה זמן.

אלא כל הזמן זה היה ממש כמו שמצווים אותנו.

כאשר אנחנו הולכים לצווה היום, כאילו היום קיבלנו את התורה במחמד הר סיני.

ככה אנחנו אמורים להרגיש. מי מרגיש?

אם לא עובדים על זה, לא מרגישים כלום.

אז לכן אדם אין לו בכלל

שום התלהבות בעבודת השם.

מה עיקר הבריאה?

כל הנברא בשמי לכבודי,

פרטיו יצרתי ואף עשיתיו. זו התכלית של הבריאה.

שאנחנו נמסור את כל היקר לנו לשם.

כל חלב לאדוני.

הכל ראשית עריסותיכם, ראשית דגנך. הכל, כל ראשית לשם.

הכל לשם המובחר, הבכור, הביכורים. הכל.

הכל לשם.

וזה הכוונה של כל הקורבנות.

עכשיו נוכל להבין את הכוונה של המדרש בפסוק

תשמרו להקריב לי.

אי במועדו.

המדרש אומר, זהו שאמר הכתוב, צדיק

אוכל לשובע נפשו.

זה אליעזר

שאמר לרבקה, הגמייני נע מעט מים.

מה אני מבקש?

רק גמייה, זה הכול.

ובטן רשעים תחסר, זה עשיו,

שאמר הלעיתני נא,

כמו גמל,

אני אפתח את הפה ואתה תדחף לבפנים.

אמר רבי יצחק

בר בי זעירא,

עשיו פער פיו כגמל,

אמר אפתח פיו ואתה מכניס.

עוד מובא במדרשים,

צדיק אוכל לשובע נפשו זאת רות המואבייה,

שכתוב בתאכל,

בתסבה,

בתותר,

שהברכה הייתה בפיה של אותה צדקת.

כמה היא קיבלה? שש סעורים,

ומזה היא אכלה,

ושבעה,

וגם הותירה.

זה צדיק אוכל לשובע נפשו.

יש ברכה בפה של אותה צדקת.

ובטן רשעים תחסר.

אלו אומות העולם.

אלה לא שבעים אף פעם. הזלילה הגדולה. תראו שם את החנויות שלהם. הוב מורגר, קוז'ו גדול, והכל זה.

הכל זה. סטייקים באמריקה, כאלה, כאלה.

לא כמו פה ומתכווץ.

ככה הולך ומתרחב.

ועשה בעובד כוכבים שזימן את כל בני העיר.

עשיר גדול.

אמר ריבידוס תאי,

אותי זימן לסעודה עם כל בני עירו,

ולא היה שולחנו חסר מכל המטעמים שבעולם.

אלא אגוזי פרך בלבד.

סוג אחד של אגוזים. היה לו כל סוגי האגוזים, אבל סוג אחד היה חסר.

מה עשה?

נטל הטבלה מלפנינו,

שהייתה יפה יותר כשישה קיקרי כסף,

שזה הון עתק,

ושבר אותה.

שבר אותה.

מעצבים.

איך לא הביאו לו אגוזי פרך?

אמרתי לו, מפני מה עשית כך?

אמר לי, אתם אומרים שהעולם הזה שלנו,

והעולם הבא שלכם.

אז אם אנחנו לא אוכלים עכשיו,

מתי אנחנו נאכל?

אין לו אגוזי פרך.

אם הוא לא יאכל עכשיו, מתי הוא יאכל?

וקראתי עליו את הפסוק, בטן רשעים תחסר.

טוב, לכאורה קשה להבין מה השייכות בין הפסוק, צדיק

אוכל לשובע נפשו,

לפסוק,

תשמרו להקריב לי במועדו,

שעל זה מביא המדרש.

אלא הכלל הוא, כמו שאמר במסילת ישרים,

יא.

כל זמן שאדם חס על כבודו שלו,

אי אפשר לא להיות עבד נאמן לקונו.

כמו שאומר חובת הלבבות,

העולם הזה והעולם הבא כשתי צרות זו לזו.

אם תרצה האחת, תכעיס השנייה.

אדם שיש לו שתי נשים,

הן נקראות צרות

אחת לשנייה.

ואם הוא הבעל מרצה אחת,

השנייה כועסת.

למה אתה התייחסת אליה יותר ממני?

אז ככה עולם הזה והעולם הבא.

אי אפשר שאדם

ירצה שיהיה לו גם עולם הזה וגם עולם הבא. אין דבר כזה. זה על חשבון זה.

אתה צריך להחליט או זה או זה.

כי זה כמו שתי צרות.

לכן, אם אתה חס על הכבוד שלך,

זה העולם הזה.

אז אתה לא חס על כבוד כונך, זה ודאי, שזה העולם הבא.

לכן, אי אפשר לאדם לקיים את כוונת הקורבנות,

כי הקורבנות, אמרנו, זה להתקרב לבורא, להתאחד עם הבורא.

אלא רק בזמן שינתק את עצמו מתאוות העולם הזה.

ולכן, מביא את הפסוק, המדרש צדיק אוכל לשבע על נפשו.

בשעה שאתה מסתפק

רק כדי קיום,

אתה לא נמשך אחר העולם הזה, שהוא צרה לעולם הבא,

אז אתה יכול להתאחד עם הבורא כמו בקורבן.

אבל אם לא,

אז אתה לא יכול.

נכון.

ובמדרש אנחנו רואים שתי בחינות.

אחת היא עולם ההקבלה בין אליעזר ועשו.

אצל אליעזר מצאנו את הביטוי הגמיינינא מעט מים.

הוא לא רוצה מהעולם הזה, רק מעט.

לעומתו, עשו מתבטא בלשון הלעיטי נינא, כלומר הוא מבקש הרבה.

שהצדיק לא דורש ומבקש בעולם הזה, אלא מעט.

כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני.

חנינא בני די לו בקו חרובין מערב שבת עד ערב שבת.

אז אחד כזה יכול לזון את כל העולם כולו, מסתפק לבעט.

זה צדיק יסוד העולם, הוא יכול לזון את כל העולם כולו.

ויש עוד בחינה אחת שמלמדת,

שהצדיק, כשהוא משיג את הקו חרובין,

די לו במעט הזה, והוא שבע רצון לחלוטין.

ואת זה מאיפה לומדים?

מרות המואבייה, באומות העולם.

אצל רות כתוב, ותאכל ותשבע ותותר.

משמע שהברכה הייתה מצויה בפיה של הצדקת.

מה שהיא קיבלה,

שש סוערים.

שמחה והסתפקה.

תארו לכם, אדם רעב, אתה בא ומביא לו שש סוערים.

איזה פרצוף הוא יעשה?

היא יכלה להסתפק בזה, לשמוח בזה, לאכול,

לשבוע ולהותיר עוד.

והמעשה שלה עובד כוכבים.

כל העיר אוכלים אצלו,

ולא חסר כלום מעיד.

ריביד וסתי,

רק אגוזה פרך.

מה זה? בגודל כזה קטן.

כל מה שיש פה.

עיר שלמה להכיל. אתה מנסה עיר שלמה להכיל?

בטן רשעים תחסר.

זו דוגמה בולטת למי שלא שבע מהעולם הזה. הוא לא שבע רצון.

כל מה שתביא לו,

תמיד הוא הולך כזה עם פרצוף נפול, אין לו, לא השיג, לא זה, חסר לו, רוצה, זה, כל הזמן.

כל הזמן יגון ודאגה וחרדות והכול.

כל הזמן.

כל הזמן.

כל הזמן.

אדם אמור להיות מאושר.

מאושר.

יש לך אבא אוהב בשמיים.

יש לו הכל.

לא חסר לו כלום.

אתה לא צריך להיות מוטרד.

בן כמה אתה? בן 70?

אתה אפילו לא תינוק אצלו.

לא תינוק.

הוא נצח.

אתה 70 שנה. מה זה 70 שנה מול נצח?

הוא זן ומפרנס את כל העולם כולו.

כשהיית תינוק, תינוק,

אתה דאגת?

דאגת לאוכל?

הלכת לעבוד?

עזבת את הבית?

ירדת מלול? הלכת לחפש פרנסה?

לא.

שמחת על אימא, נכון?

שמחת על אימא. ומה היא הציעה לך? רק חלב.

במקרר היה הרבה דברים.

בשולחן היו הרבה פירות.

לא הטריד אותך.

חלב. מספיק חלב.

שתית חלב וגדלת והתפתחת מחלב רק.

מחלב.

מחלב.

אבל גדלת קצת יותר. ראית ביסקוויט

וראית ואפל.

ראית זה. פתאום התחלת להבין קצת.

התחלת לקחת זה, זה, ו...

ואז התחלת להתלונן שאתה רוצה עוד וזה ועוד.

וככה התבגרת וזה וזה עד שנהיית בן 70. ועד עכשיו אתה מודאג.

מה, לא עברת 70 שנה? היה אוכל או לא היה 70? 70 שנה היה אוכל או לא היה אוכל?

נתקעת פעם שבוע בלי אוכל?

לא.

אז מה קרה עכשיו שאתה מודאג?

איך אדם כל הזמן מודאג על אוכל, על אוכל, על אוכל? כל הזמן מודאג על אוכל.

כמה אנשים שמעתם שמתו מאוכל?

שאין להם אוכל? שמתו, מתו, מתו.

כמה שמעתם?

מה אנשים מודאגים?

ואתה לא סומך על אבא?

שאם הוא גזר שתחיה 80-90 שנה, אז אתה עד אז חייב לאכול, כי אחרת איך תחיה בלי אוכל?

אפשר לחיות בלי אוכל? אי אפשר לחיות בלי אוכל.

אז זה הדבר שבטוח אתה לא צריך לדאוג.

לאכול תמיד יהיה לך.

ואנשים מודאגים.

אנשים מודאגים.

לא רק עבודה אחת, שתי עבודות הם עובדים.

מאוד מלאים טרוניות.

אבל אם היית בוטח בשין,

למשליך על השם יהבך, הוא היה מכלכל אותך,

אבל לא סמכת עליו.

כשהיית קטן לא היה לך שכל?

אז הוא לא הפריע לך שכל.

ואז אתה ראית שאכלת. הנה, תסתכל אחורה. היה לך שכל? לא היה לך.

ואכלת או לא אכלת? אכלת.

נהיה שכל? אכלת אותה.

ולכן כתוב במשנה, ואל בינתך אל תשען.

הבינה שלך מג'ננת אותך, והיא גורמת לך את כל הצרות.

אבל אם אתה כמו תינוק,

כן,

כאשר יישא האומן את היונק,

למה אתם מודאגים?

כולם מודאגים. למה מודאגים?

יש לנו אבא אוהב

שהוא מכלכל את כל העולם כולו, כל העולם כולו.

אני אחזור על הדוגמה שנתתי בהרצאות האחרונות.

ואולי תמחיש קצת לחבר'ה, כמו שאומרים.

שאלתי בארצות הברית,

תגידו לי איזה חברה פה של שליחויות הכי טובה שיש. אז אמרו לי כמה שמות UPS,

אמרו לי GPS, אמרו לי אמזון,

אמרו כל מיני שמות.

אמרתי להם, תגידו לי,

אם אני רוצה לשלוח עכשיו לכל הנמלים בניו יורק,

אני רוצה לשלוח להם עכשיו אוכל, גרגיר אחד של חיטה.

הם יכולים לבצע את זה? אמזון יכולה לבצע את זה?

לתת

כל יום לכל הנמלים בניו יורק?

יכולים או לא יכולים?

איך יכולים?

הם יודעים כמה נמלים יש? איפה הנמלים יש?

איך הם יכולים?

וכמה משאיות יש שיכולות ל...

הרי יש לפחות

ביליונים של ביליונים, ביליונים של... אין שיעור אפילו להגיד את המספר, כמה יש נמלים בניו יורק.

ואם צריך בארצות הברית,

ואם בכל העולם.

והקדוש ברוך הוא מספק להם,

לכל הנמלים בעולם, כל יום, כל יום. לא גרגיר אחד, הרבה גרגירים. הם סוחבות, סוחבות, סוחבות, סוחבות.

לך לנמלה עצל, רד רכיו החכם.

איי, איי, איי, בלי הפסקה, בלי הפסקה, בלי הפסקה.

למה היא עובדת כל כך הרבה?

למה היא אוספת כל כך הרבה?

חיה זה חצי שנה בסך הכל.

למה, היא אומרת, אולי הקדוש ברוך הוא יוסיף לי חיים?

ואם הוא יוסיף, מה אני אוכל?

והיא אוספת פי מיליונים ממה שהיא צריכה. פי מיליונים ממה שהיא צריכה.

אז אם היא חיה חצי שנה וככה היא אוספת, אנחנו 70-80 שנה, כמה צריכים לאסוף?

ואנחנו לא מתים כמו נמלה ואין המשך.

זה רק מתחיל כשיוצאים מפה

והולכים לנצח. אז כמה צריך לצבור

שיהיה לנו ממה להתפרנס?

הפרנסה של פה,

אין טעם לעבוד על זה. למה? כי זה מזומן לך.

המזונות מזומנים.

אבל הפרנסה לעולם הבא לא מזומן. זה אתה צריך לעבוד.

אם לא תעבוד, לא יהיה.

ורק נמלים הוא זן.

ומהם מקקים?

ומהם עכברים וחתולים?

ומהם בהמות? מים חיות? מים עופות? מים דגים?

ומהם בני אדם?

ורק אתה בן 70, הוא ישכח אותך ולא יביא לך. רק אתה?

חסר לו עוד סנדוויץ' אחד בשבילך?

לא יאומן.

איך אדם פוחד?

איך?

תסתכל סביב, תראה. מי זן? מי מפרנס?

מאיפה באה הבהלה הזאת?

חוסר אמונה.

חוסר אמונה.

לא מאמינים מספיק.

מאמינים שיש בורא לעולם, כן.

אבל לא מאמינים שבלעדיו...

זאת אומרת, אני אוכל להסתדר?

כאילו, ואני,

בלי לעשות שום דבר, כאילו אני אסתדר? הוא ייתן לי?

מי אמר שהוא ייתן לי?

מה זה, מי אמר? אם הוא גזר שתחיה, אז הוא ייתן לך.

אם הוא לא גזר, אז אפילו אם יהיה לך הרבה,

אז לא תוכל להסתדר.

איך רוטשילד מת בסוף, אתם יודעים?

בתוך הכספת.

בתוך הכספת. הוא נכנס לכספת, היא לא כמו של אדם פרטי רגיל, כן, זה כספת כמו בבנקים.

ונטרקה הדלת,

ואי אפשר לפתוח מבפנים, ואף אחד לא ידע.

הוא כתב פתק

שהאדם העשיר,

האדם העשיר בעולם,

מת מרעב.

ליד הכסף.

נו,

אם השם גוזר שהאדם יחיה,

אז הוא יחיה גם בלי כספת.

ואם הוא גוזר שהוא ימות, אפילו בכספת.

אז זאת אומרת, אין מה לדאוג, אבל כולם דואגים.

כי לא מאמינים.

תבדקו את עצמכם אם אתם מאמינים.

הדוגמה הבולטת של מי שאינו שבע רצון לעולם

זה כמו הגוי הזה,

העובד כוכבים.

כי העולם הזה דומה לשותה מים מלוחים.

דומה לו שהוא מרווה את צמאונו.

אבל בעצם המליחות גורמת שהוא נצמא יותר.

זאת אומרת, הוא אף פעם לא יוכל להפסיק.

כי המלח גורם שהוא יהיה צמא יותר להעביר את המלח. והוא שותה מים מלוחים עוד פעם, וזה עוד פעם. המלח גורר עוד מים ועוד מים ועוד מלח.

וככה תאוות העולם הזה משקרות את האדם שהוא כל הזמן

צורך עוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד, בלי הפסקה.

אז מה שהסמיך המדרש את העניין הזה לעניין הקורבנות,

זה כדי ללמד אותנו

מתי אדם יכול לקיים תורת הקורבנות?

דווקא בעת שהוא מקיים בנפשו צדיק אוכל לשובע נפשו.

בשתי הבחינות האלה שלמדנו.

וזה עכשיו יהיה מובן מה שנאמר על פי נחס.

ויכפר על בני ישראל,

שהרי עשה לשם שמיים,

מסר את נפשו

על זה.

וזה תכלית הקורבנות.

כי כשאדם עומד מול הקורבן, הוא בעצם מוסר את נפשו,

הוא יודע שהוא היה צריך להישחט מכל מה שנעשה בקורבן, היה צריך לעשות בו.

אז זה ממש הרגשה של מסירות נפש.

פינחס עשה את זה במו חייו.

הוא הסכים שהוא יהיה נעקד, כמו שאומרים.

הוא יהיה הקורבן של להציל את ישראל מהקטרוג.

לכן זכותו הייתה גדולה כל כך, שיכול היה לכפר במעשיו על כלל ישראל.

באותה שעה זמרי כל כולו היה למלא רצונו הבהמי ההפך הגמור מהקרבת הקורבן.

במעשה שלו יכול היה להמיט כיליון על כל עם ישראל,

שנאמר ולא כיליתי את בני ישראל.

באפי נחס נקט דוגמה הפוכה ומסר את נפשו למען כלל ישראל,

ולכן הביא במעשה זה כפרה על הכלל.

עכשיו נשמע דוגמה מדהימה לסיום.

בפרשת מסעה, בעניין הורג נפש בשוגג,

התורה קוראת לו רוצח בשגגה.

אז הוא נס לעיר מקלט

עד מות הכהן הגדול,

ולכאורה תמוה.

מה תמוה?

מי שהרג בשגגה

נס לעיר מקלט, כמה זמן הוא יישאר בפנים? מתי הוא משתחרר? כשימות הכהן הגדול.

תמוה.

העיקר של הטעם שהוא צריך לנוס לאחת מה...

אחרי המקלט

זה כדי שישוב בתשובה שם

על זה שהוא נכשל בהריגת אדם

ואז יתקן את המחשבות ואת המעשים שלו

אז איך התורה נותנת לו מכשול יותר גדול

יותר גדול

שהוא יושב ומצפה למיתתו של הכהן הגדול

מה?

לא מספיק שהוא הרג בשגגה

אז שולחים אותו איפה לתקן במקום שהוא יצפה שימות הכהן הגדול כדי שהוא ישתחרר.

איפה התקנה פה?

מה העצה?

מי יודע תשובה?

מאה שקלים אני נותן למי שיודע, כן?

מה באופן הפוך?

שהוא מתכוון שהוא לא יצפה לזה שהוא לא יצפה לזה שהוא לא יצפה לזה שהוא לא יתקן אותו אז למה האימהות היו מביאות

כסות ומחיה בשביל שלא יתפללו שיתפלל הבן שלהם הכהן הגדול למה היא עושה זאת?

נו, אז נשאלת השאלה, מה התקנה? לשלוח בן אדם

למקום

בגלל שהוא הרג בשגגה ואומרים לו תישאר שם. הוא אומר, טוב, מתי אני משתחרר?

אומרים לו, כשימות הכהן הגדול.

אז מה הוא צריך לעשות עכשיו?

נייחל,

להתפלל שימות הכהן הגדול. אז מה פתרנו?

היה רוצח קטן, עכשיו נהיה רוצח גדול. רוצח כהן גדול.

מתפלל שהוא ימות.

לא הבנתי.

איזה תקנה זאת?

נכון, הכהן אשם, אז מה זה קשור?

אז מה, צריך לחסל אותו?

שלא יהיה המשיך, אז מחסלים אותו.

שלא יהיה מה?

שלא יהיה עוד רזן, כי אתה רוצה מה... אנחנו שואלים עכשיו מה התקנה לרוצח בשגגה.

לא מי אשם.

הכהן הגדול אשם, בסדר.

מה התקנה?

התקנה היא...

אני לא הזמן הבא, יתפלל יותר טוב. הוא יצטרך שהוא ימות, אם הוא ימות... אז מה זה... מותר לו כאילו להתפלל עליו שימות.

לא בטח. אתה אומר זה העצה?

הפוך הוא, האישי. לא, רגע, קודם הוא. הוא אומר זה העצה?

לחסל את זה, להביא אחר יותר טוב.

טוב, אז תשמעו.

הסביבה שאמרה את מישהו הוא בגלל שהוא חושב שזה היו ברצונות שלו. אז הוא צריך לעשות כדברים,

ולכן הוא עשה גם מעשה לא ראוי,

מעשה עצום שהוא

ואחר כך הוא רואה שהוא רוצה את ההגדול האמור,

לא.

הפוך, שהוא אמור לרצות כל האינטרס שלו, שהכהן הגדול ירום.

אני רואה אותך עכשיו גבר,

מתפלל שהכהן הגדול יאריך חיים.

אבל מי אמר שזה יעזור?

לא, זה לא יעזור לו, שהוא חושב עליו. לא, אבל מה זה, מה זה יעזור?

כאילו, מה, מכניסים אותו לניסיון יותר גדול?

אנחנו רוצים שהוא יתקן את עצמו.

אנחנו לא רוצים עכשיו להביא אותו לניסיון עוד פעם.

הרי למה הוא הרג בשגגה? כי הוא מזלזל בחיי אדם.

אם הוא לא היה מזלזל בחיי אדם, הוא היה בודק את הפטיש או הגרזן שהיה בידו, נגיד,

ודואג שלא יקפוץ וישתחרר הברזל ויהרוג בן אדם, הוא מזלזל בחיי אדם.

אז אחד כזה מזלזל בחיי אדם, שמה שולחים אותו לשם? שמה?

שיתחיל להתאמן עוד פעם על מישהו אחר.

צריך שהוא ימצא שם את הפתרון.

אז קודם כל, הכהן הגדול, למי שלא יודע,

כל השחרור של כל הרוצחים משגגה תלוי במיטתו,

בגלל שהיה לו לבקש רחמים על הדור והוא לא ביקש.

אבל עכשיו תקשיבו טוב,

מזה גופה יכול הרוצח בשוגג לעשות חשבון נפש.

אם בעד חטא קטן כזה,

שהכהן הגדול לא יתפלל על הדור.

הקדוש ברוך הוא תולה את חייו בתפילתם של רוצחים בשוגג שנמצאים בערי המקלט,

אז כמה גדול החטא של מי שהורג ממש,

ממש הורג בשוגג.

הרי כתוב, מרשעים יצא רשע.

מגלגלים חובה על ידי חייו.

אז עכשיו הוא בא לשם ואומר, רק רגע, למה הקדוש ברוך הוא קבע שאני אשתחרר בגלל הכהן הגדול? למה הוא עשה כזה דבר?

ואז הוא אומר, רגע, למה בכלל הוא חייב למות?

למה הוא צריך למות?

למה? בגלל שהוא לא התפלל עלינו, על כל העם,

שלא יהיה מקרה כזה שקרה לי.

והוא לא התפלל.

אם הוא לא התפלל, כבר צריך לייחל למיתתו.

צריך לייחל למיתתו.

וואי!

וואי!

אז אני,

שאני רצחתי בקלות ראש,

בחוסר שימת לב, בזלזול בחיי אדם,

מה מגיע לי?

ולכן יש גם גואל דם,

שיכול, אם הוא יתפוס אותו בדרך, הוא יכול לחסל אותו.

אז זאת אומרת, אדם יכול להגיע להתבוננות רק בעצם זה, על מה? הכהן הגדול מספר אחת בעולם, הבן אדם הכי חשוב בעולם.

אם העם היהודי הוא הכי חשוב בעולם, ודאי.

אז אם הבן אדם הזה, שזכותו לגונן על כל עם ישראל,

והוא משהו שכח, משהו שכח,

להתפלל על היהודים שלא תהיה מכשלה כזאת,

כבר ראוי שכולם יתפללו עליו שהוא ימות, יא חביבי, אז מה קורה עם בן אדם

שגרם בפועל למיתה של אדם

והחסיר אותו למשפחתו?

זה בדיוק

העונש של נוח.

נוח היה איש צדיק, תמים,

את האלוהים יתהלך נוח,

מצא חן בעיני אלוקים.

מה אתם רוצים יותר טוב מזה?

בזכותו אנחנו קיימים.

אם לא היה נוח, לא היה עולם.

ולמרות זאת,

כל המבול נקרע עליו מנוח.

למה?

בגלל שהוא לא התפלל.

לא התפלל שבני הדור שלו יישארו בחיים יחזרו בתשובה.

לא התפלל.

השם אמר לו, אתה 120 שנה בני תיבה וכל מי ששאל אותך למה, מה, מה אמרו, תגיד שיבוא מבול בגלל שאתם חטאים.

בסדר, זה הוא עשה.

להתפלל הוא לא התפלל.

אתם שומעים?

אברהם אבינו התפלל בשביל אנשי סדום ועמורה שהם ההפך הגמור

מעבודתו ומכחישים אותו הם אנטי חסד ומידת החסד

והוא אנטי חסד.

אז אברהם אבינו במעלה גדולה ביותר ביחס למי?

לנוח.

אבל אברהם אבינו עדיין כלום אצל משה רבנו.

כי משה רבנו אמר, ואם אין מחני נא מספריך אשר כתבת.

אברהם התפלל על הצדיקים, לא על הרשעים.

הוא אומר, אולי יש עשרה צדיקים, חמישים עד עשרה,

אולי יש.

אז הוא דואג לצדיקים, לא כל כך לרשעים.

אבל משה רבנו אמר, אין, אפילו שהעם חוטא והכול,

ואתה רוצה ועשך לגוי גדול, אני לא מסכים.

לא מסכים.

למה אני לא מסכים?

אם אין מחני נא מספריך אשר כתבת.

כתוב בספרים הקדושים

שנוח התגלגל במשה רבנו לתקן את מה שהוא לא התפלל בדור המבול.

איפה זה רמוז?

שמשה אמר מחני.

מחני זה אותיות מנוח.

מנוח. מנוח. אז הוא, מנוח הקדוש ברוך הוא, העמיד עולם,

ועכשיו רצה ממשה להעמיד עוד פעם.

אמר לו, לא, עד כאן.

לא חוזרים על טעות פעמיים.

אז זאת אומרת, מה ראינו?

ראינו שבעצם אנחנו צריכים לתת את המבחר,

כל חלב לשם.

אנחנו צריכים לעשות את רצון הבורא.

הוא ברא אותנו לכבודו,

שבראנו לכבודו,

יצרתי, ברתי ועשיתי.

מה שמצפה מאיתנו,

שנעשה את מלאכת שמיים בשמחה,

ולא מלומדה,

ושיהיה קורבני,

תשמרו להקריב לי,

ותזכרו גם במועדו,

שאם אני מערה עליכם איזה רוח ממרום, מזכה אתכם לאיזה תפקיד, לאיזה דבר,

לא תאבדו את הרגעים האלה, תדעו לנצל אותם, ותישארו באותה רמה,

לא פחות, רק יותר.

זו העבודה.

זאת העבודה שמוטלת עלינו.

וזה העניין של הקורבנות, לקרב אותנו לבורא,

שנהיה באחדות גמורה,

ואז בעזרת השם אנחנו נוכל להיגאל אם כל אחד יהיה כך.

אבל אני מעביר שיעורים בתקופה האחרונה.

גמרנו סדרה של ואהבת לרעך כמוך,

25 שיעורים.

למדנו איסור שנאת חינם בלב,

ולומדים עכשיו שנאת אחים ומחלוקת.

אבל הבעיה שלנו שיש שנאת חינם עד עכשיו, מאז בית שני עד היום.

וזה מצרות עין וקנאה.

צרות עין וקנאה.

ובעיה?

בעיה.

אבל כתוב

שאין בן דוד בא עד שיהיה דור שכולו חייב

או כולו זכאי.

למה צריך כולו? רובו ככולו תמיד. למה צריך כולו?

אז כתוב, חבור עצבים, אפרים, א-נחלו.

דורו של אחאב היו יורדים למלחמה ונוצחים.

למרות שהיו עובדי עבודה זרה, כולם.

דורו של שאול יורדים למלחמה ומפסידים.

למה? בגלל שהיו ביניהם דילטורים,

מספרי לשון הרע ומחרחרי ריב.

אז רואים שאם הם באחדות,

אפילו רשעים באחדות, אי אפשר לגעת בהם, א-נחלו.

ואם

אפילו צדיקים בפירוד,

אז השם ירחם, מה שיכול להיות.

אז כתוב שיבוא בדור של כולו או כולו.

רק שזה ביחד.

אפילו כולו רשעים, כולו חייבים. הכולו יכול להביא את הגאולה.

הכולו.

ואמרנו פרפרת נפלאה,

מהגדה של פסח.

ולא אחד בלבד

עמד עלינו לכלותינו.

מה גורם שעומדים עלינו לכלותינו?

שאנחנו לא אחד בלבד.

אם היינו אחד בלבד, עם שלם באחדות,

אז לא היה יכול אף אחד לעמוד עלינו לכלותינו.

אתם ניצבים היום כולכם.

מתי שאתם כולכם ניצבים.

אבל לא,

אז זה הבעיה.

אז אם אתם רוצים לעשות משהו בעניין, אתם מוזמנים.

תודה על ההקשבה.

ולמי שיש שאלות, בבקשה.

כן.

שלום.

למה לא שומעים אותה?

כן.

בקשר לבחירות וכשהם, מה אמורים לעשות בעצם? איזה בחירות?

לא בוחרים כמו תמיד.

לא בוחרים, למרות שכולם אמרו שזה צעד או שעד, לא צריך לבחור? תמיד זה היה צו השואה, אף פעם זה לא היה בלי צו.

צו את בני ישראל, את קורבנין לחמיני ישי, תקריבו במועדו, כן.

שאלה נוספת.

אתה?

תן לו, תן לו.

שלום עליכם, כבוד הרב.

שלום וברכה. אני בטוח לך על הדברים המאלפים.

אני זכיתי לא לשמוע את הרב

בתפילת הדרך לפני כ-35 שנה.

מחור צעיר אתה.

היינו רצים ממקום למקום בקטמון בירושלים ורמת גן,

ורשפי התעוררות שהתעוררו בליבנו, גם בתור אדם חרדי.

עד היום הרושם שאני נזכר, רבו יצחק, אני אומר כמה תפילות היו לי, כמה דברות, כמה תשובה.

אני באתי לפה בשביל להתחזק שוב.

להתעורר את זה?

לחתום תשובה.

אני, סדר יומי הוא די צפוף,

והפעם בסיעתא דשמיא עברתי פה יום שני וראיתי את המודעה על ההרצאה

ואת השעה,

ומשמיים בעבודה היום סידרו לי את הגמר של העבודה מוקדם,

מוקדם יותר מהרגיל, וכך זכיתי לבוא.

אבל את המודעה שהייתה פה,

מה שנמצאת,

המלחמה קרבה והזמן קצר,

זה כבר אני רואה אולי כחצי שנה בכל מיני מקומות בארץ.

ואני אומר, רגע, איזה תאריך פה אני ארשום, אולי אני אצליח להגיע לפה, לא, לא הלך.

אולי לפה, לא, לא הלך.

היום, יצא.

אני שמח על כל מילה שאומר,

על כל חידוש, אני רשמתי חלק מהמקורות.

אבל אני קצת סקרן לדעת אולי באיזושהי תמצות

על הכותרת של ההרצאה,

המלחמה קרבה והזמן קצר, כי הדברים האלו בסגנון הזה,

עוד אז בזמנו,

וזה היו מהדברים שעוררו אותי לתשובה ולהתחזקות ולצאת מאותה שגרה,

מה שהרב דיבר עליה, שאנחנו מתפללים ולומדים.

אבל הלב וכל ההתעורמות הגדולה הזו.

אז אם אתה רוצה בקצרה,

אז אני אומר לך שהדברים

הם רק

מתקרבים עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר.

תראה, אל תתפסו אותי במה שאני אומר את זה הרבה זמן.

כי הנביאים אמרו גם הרבה זמן לפני, והם ידעו בדיוק מה יהיה ומתי. אני לא יודע בדיוק מתי, אבל אני יודע מה יהיה.

ירמיה הנביא, שנתיים לפני, כבר אמר להם את מגילת איכה.

שנתיים לפני הוא אמר את אותה מגילה שאנחנו קוראים, הוא אמר אותה כבר לפני.

נו, אבל כולם אמרו, נו, נו, איפה, איפה, נו, נו, איפה, איפה, נו, נו. לגלגו.

ואחר כך, כשהם הלכו לגולה וראו אותו בחו״ר, למה לא שמענו לך ולמה לא.

אני, חובתי להגיד את מה שאני מבין.

ומתי הקדוש ברוך הוא יחליט?

אני רק רואה שהחבית מסביב.

האש מלחכת.

אתמול הייתה תקיפה בסוריה.

כל פעם יש תקיפות בלילות.

יום אחד, אתה מבין, הם יחליטו להפציץ. זה לא...

הטילים שמוכנים אצל חיזבאללה,

זה לא מוכן סתם. לא אוספים עוד, עוד, עוד, עוד, עוד סתם.

יום אחד זה יעוף לפה.

אבל זה יעוף, חביבי, בחבילות,

באלפים.

ואז אתה אל תבין שהמלחמה שדיברתי הגיעה.

תודה. חזק וברור. תהיה בריא.

כן.

תן לו פה לבחור.

שלום כבוד הרב.

יש לי כמה שאלות.

אני כמעט כל יום צופה בסרטונים שלך ביוטיוב בשידור חי,

ורציתי לשאול שאלה אחת,

למה היוטיוב הפסיק לפעול, היוטיוב שלך?

לא הפסיק. ארגון הידרדרות בראשותו של הזמיר,

הורידו את כל היוטיוב בערוצים שלנו,

של אלה שמפרסמים את ההרצאות שלי,

הורידו קרוב לעשרה ערוצים עם מאות אלפי צופים

ועם אלפים של סרטונים.

ארגון הידרדרות,

חתום על כל סרטון שירד,

שם מבקשים הידרדרות.

עוקרי תורה רפורמים,

שהרב אלעזר בן דוד קרא לזמיר מין ואפיקורוס,

והרב בן ציון מוצפי קורא לו כומר ורפורמי,

ובריון,

והם מאיימים גם על הרבנים בירושלים ואפילו דברים חמורים בנפש.

ככה אמר אתמול הרב מאיר בניהו,

מאיר שמואלי, סליחה, הוא אח של בניהו, אמרו לי, לא?

אז יש עוד אחד.

יש עוד אחד. אח של הרב בניהו גם כן דיבר.

בקיצור, זה ארגון

שרוצה להישאר לבד.

הם גם פרסמו עכשיו שהם הולכים לשנות את פני היהדות.

מודעות רחוב.

כן.

לא יאומן כי יסופר.

אז הם עוקרי תורה.

דיברנו על זה עוד מזמן. אמרנו שהרב שטיינמן צידד במה שאני דיברתי נגדם בזמנו.

מזהרתי את הקהל.

אבל הקהל לא רוצה להבין, לא רוצה לשמוע. עד שזה בא בבום, אז מבינים. תמיד זה ככה.

אף פעם.

תמיד הקדמנו את כולם להגיד מראש מה הולך להיות ומי מה מו.

אנשים קשה להם לעכל,

כמו זמרים פסולים, כמו בשר ועופות, כמו שאר הדברים.

אבל מה לעשות, כי הבטן מדברת.

בטן רשעים תחסר.

אז חסר להם.

אבל זה בסדר, הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם. לרשעים יש לפעמים שעה שהיא משחקת,

ואחר כך היא סוחקת עליהם.

הבנתי. יש לי עוד שאלה.

כן.

אני מאמין ביהדות, ואני הייתי דתי,

ומאמין באלוהים, אוקיי?

ואני יודע שיש אלוהים.

עכשיו,

בדור של היום הטכנולוגיה מתקדמת ומתקדמת, והמדענים כל פעם מגלים דברים חדשים.

ויש דברים שהם סותרים את התורה.

הם אומרים שהעולם חי מיליוני שנה,

ובאמיתי העולם הזה מעל 5,700. אז איך הם אומרים שזה מיליונים?

ועוד דברים שהיו דינוזאורים ומלא שטויות כאלה?

אז אתה לא ראית מספיק הרצאות.

לא הספקת.

בחודשיים האחרונים ראיתי. אה, בסדר.

אז אתה צעיר.

תשמע,

להגיד

זה לא בעיה,

אבל אם יש לך עדות

מהאדם הראשון עד היום, איש מפי איש, תאריך כמה זה חי, מתי מת, מי נולד, מתי נולד, כמה חי, וכן הלאה,

דור אחר דור.

זה בטוח, לא?

כן. כן.

אבל בא אחד מריח אבן,

מיליון,

שבע מאות,

שבעים ושתיים,

שלושה חודשים וארבעה ימים.

מה אתה אומר? זה רציני?

לא.

וזהו.

זה מה ששווה המדע.

יש לי עוד שאלה.

יש לי מלא חברים מכל הסוגים. לא משנה, כל העדות.

והשאלה אם מותר לי להסתובב עם כל אחד.

אם אמרת, ראיתי את השיעורים שלך של ואהבת לרעך כמוך.

אם יש מקומות שהם רוצים ללכת אליהם, ואני לא רוצה, אבל אני בכל זאת הולך בשבילם,

בגלל שאני רוצה להיות איתם.

אבל יש...

מה שמותר להסתובב זה להסתובב מהם.

הם רוצים ללכת למקום לא טוב? אתה מסתובב והולך,

משאיר אותנו.

אסור לך להצטרף למקום שהוא לא טוב.

אסור.

אין בזה ואהבת לרעך כמוך.

הפוך, אתה צריך למנוע מהם

מללכת. זה נקרא ואהבת.

שלא ייכשלו.

ויש אנשים שנולדים בעולם בחו״ל,

והם נולדים נוצרים.

נכון.

אני יכול להיות בקשר איתם?

לפעמים יש עניין להיות בקשר עם גוי, כן. אין איסור להיות בקשר עם גוי, בקשר.

כי זה לא אשמתו שהוא נולד שם. אני לא אמרתי שהוא אשם.

ואם הם מאמינים ב... הם מאמינים באלוהים שלהם, נכון? אין אלוהים אחר.

יש רק אחד.

יפה, יפה.

זה מה שאני יודע.

עכשיו,

אם היינו נולדים ב... לא יודע מה, בניו יורק.

כן.

אז אצלם הם חושבים שיש את ישו. נגיד, נו, אז מה זה מפריע לך?

לא מפריע לי, אבל בגלל שהם נולדו שם,

אז... ו... אז מה הבעיה? לא הבנתי. הדור שלהם חושב... מה שיחשוב, מה זה הבעיה שלך?

ואם היית נולד פיל?

לא הייתי יודע שיש אלוהים. זה הכול.

ואתה, שנולדת יהודי, יודע שיש הקדוש ברוך הוא.

וזה מספיק. והוא לא יודע. אז מה אכפת לך אם הוא לא יודע?

אז צריך להגיד לכולם. תגיד.

מה הבעיה?

אני גם אמרתי.

אמרתי באנגלית, אמרתי בצרפתית, אמרתי ברוסית.

תרגמתי כמה קלטות שלי, שידעו.

אם הם רוצים, בבקשה. אם לא, לא.

אבל עכשיו, מסכנים, הם לא יוכלו לדעת. כי הזמיר הוריד להם את הסרטים.

טוב, תודה רבה. רציתי שאולי תברך אותי. איפה אתה גר?

בראשון לציון.

קרוב, אתה יכול לבוא מדי פעם.

נכון, ואני ירושלמי במקור.

לא חשוב, אבל אתה בראשון עכשיו.

כן.

אז תבוא.

ורציתי לבקש, אם תוכל לברך אותי, בזיווג הגון. בשמחה, ישר להתחתן.

מה השם?

אופיר מטטוב.

אופיר בן?

בן אשר.

אשר, השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה,

ולהתחתן עם בעלת תשובה, ולבנות בית נאמן בישראל, מהרה.

אמן. תודה רבה, כבוד הרב.

כן, שאלה נוספת. תן לבחור פה.

שלום, כבוד הרב. שלום.

רציתי לשאול את הרב, למה הרבה מבלז מגבה את הידברות?

אני לא יודע. בזמנו אני רציתי להיכנס אליו,

והמשמשים שלו מנעו ממני.

הודעתי לרב שטיינמן,

הרב שטיינמן כעס על זה,

וניסה להעביר מסר לשם, זה גם לא עבר,

וזה מפורסם בהקלטה של הרב ליבוביץ' שאומר לי את הדברים.

ועוד שאלה, למה הרב לא תבע את ש״ס על הוצאת דיבך?

אתה יודע כמה אני צריך לטבוח?

לפחות 50,000 איש.

אין מספיק בתי משפט.

הרב לא ניסה להיפגש עם הרבנים שדיברו נגד?

להיפגש?

כשאני רציתי להיפגש עם הרב עובדיה, עוד לפני בחירות לא נתנו לי.

אז איך אתה רוצה שאני אפגש?

בוא נגיד שנפגשתי, מה אני אגיד להם?

תן לי עצה, מה אני אגיד?

להסביר להם את הנקודה, למה... איזה נקודה אני צריך להסביר? לא הבנתי. איזה נקודה אני צריך להסביר?

איזה נקודה? תגיד לי איזה נקודה אני צריך להסביר.

נגיד העסקנים, הם אומרים... עזוב מה הם אומרים, מה אני אומר לרבנים, כן, מה אני אומר?

שהמטרה הזאת של המפלגה היא על פי העבר שלי. למה אני צריך להסביר להם? לא הבנתי, למה אני צריך להסביר? הסברתי את זה ואמרתי במפורש והם ידעו,

וזה לא עניין אותם.

והם אמרו, למה עשה מפלגה?

זהו.

אבל יש אנשים אחרים שאומרים להם הפוך. נכון.

ורציתי לבוא לרב עובדיה ולהגיד לו, ולא נתנו לי.

אבל שאר הרבנים, כמו, דוגמה, הרב מזוז,

הם לא יכולים לעשות כלום.

מה הם יכולים לעשות?

הם דיברו נגד הרב, עובדה. נכון, אבל כפו אותם, הכריחו אותם, אנסו אותם.

אתה חושב שהרב מזוז רצה לדבר נגדי?

הוא לא רצה.

אתה יודע שבעלונים, חמישה עלונים אחרונים, הוא מזכיר אותי?

הוא הולך להוציא ספר עכשיו על גדולי ישראל, תופתע מה הוא כותב שם.

אבל לא משנה, אני רק אומר לך,

אונס, אתה יודע מה זה אונס?

זה כוחו של דור רעי.

שהוא יכול לאנוס את הרבנים.

הוא לא אנס אותם כשהוא אמר שהוא לא ממשיך והוא עוזב הכל ורדפו אחריו ברחובות לחפש אותו והוא ברח לאיזשהו מקום ועשה את ההצגה שלו?

ונתן לרבנים, הזקנים, שירוצו אחריו?

יגידו לו בוא בוא תנהיג אותנו?

כשהרב עובדיה אמר עליו שהוא רשע, גנב,

למה צריך אותו?

ועצם זה, ואלה שכן, עשו עכשיו לא מזמן סיום הש״ס בשביל דרעי.

כן. אז זאת אומרת, נגיד הרבנים, יש רבנים שהם בכלל לא שייכים לש״ס.

נכון. ואם הם השתתפו, אז זה מסתבר שהם השתתפו באונס?

לא. נגיד רב בורכנולכי אזרחי, לא. הוא בכלל לא קשור לש״ס. נכון, נכון, אבל מקבלים תקציבים ממשרד הפנים,

ומי ששולט שם זה דור רעי.

תודה רבה.

ואם אתה לא תכבד

ולא זה,

אז פשוט ישכחו אותך ברשימות.

יאחרו לך, לא ייתנו לך, תלוי.

אבל הם אמרו עליו דברים שהם לא שבחים מלמעלה, זה דברים ישירים וחותכים, כאילו. השוחד יעוור עיני החכמים, כך אמרה התורה על החכמים הכי אמיתיים שיש בעולם.

התורה לא מגדירה חכם מי שהוא לא חכם.

וכשהתורה אומרת חכם,

זה חכם שהתורה קורא לו חכם,

והיא אומרת שהשוחד יעוור. אתה יודע כמה זה שוחד?

כמה זה שוחד?

אלף דולר? אלפיים? חמשת אלפים? כמה אתה חושב? פרוטה.

לא.

אפילו נוצה, אם יש לך פה,

ויבוא בעל דין ויעשה לך פוף

להעיף אותה,

צריך להגיד לו פסלנא לך לדינא.

שוחד כזה כבר מעוור את החכם הכי גדול.

הכי גדול.

הבנת? אז מה אתה מתפלא?

מי שלמד תורה יודע בדיוק איך זה עובד.

ואיך הרב מתייחס לרב מוצפי?

מה המצב כרגע?

מה הפירוש שלך אני מתלהם? בחינת העכשווה כלפיו,

הדעות וההשקפות שלו.

אז אני הסברתי כבר בהרצאות, אמרתי במפורש.

יש דברים שהוא סתר את עצמו.

הוא אמר שהזמרים הם פסולים, ועשה טקס, אם אתה זוכר,

לארז יחיאל, והלקה אותו,

ועשה בית דין, ואמר דברים,

רגנות, בכה, הוריד מעות. יש לי ריאיון איתו, שאלתי אותו 30 שאלות.

אמרת גמרות, סידרת הכול.

זהו, פסולים, פסולים, פסולים.

ואחר כך הוא היה באירוע של ש״ס, הוא אף פעם לא היה ש״ס.

אנסו אותו.

הגיע לאירוע של ש״ס, והביאו לו זמרים בדיוק בפרצוף ששארו לידו, והוא לא קם ולא מחה ולא כלום.

זה דבר אחד.

דבר שני,

הוא דיבר נגד השחיטות ונגד זה שמה שהוא ראה זה דברים איומים ונוראים, הכול מוקלט.

ואחרי זה ברדיו הוא אמר שלא אסור לדבר, גם הרבנות זה טוב, גם זה.

אחרי זה חזר ואמר עוד פעם,

יש דברים איומים ונוראים וצריך להיזהר, וכל פעם הוא משתנה. לא יודע למה, באמת אין לי בירור על זה.

מצד שני, בהתחלה הוא לא רצה לדבר על הידרדרות,

ועכשיו הוא נקט בקו תקיף, בלית ברירה,

כי איימו עליו

וכו' וכו',

ואמרו שהוא טועה ומטעה, ואמרו שהוא רדיקלי קיצוני.

רדיקלי. אתה שומע? זמיר קורא לו רדיקלי קיצוני. הבנת?

אז הוא החליט לצאת עליהם, ועוד כמה רבנים, הרב צדקה והרב זה והרב זה והרב זה,

וכתבו מכתב נגד הידרדרות,

אז קיבלו איומים.

אז הוא החליט לצאת נגדם, כבר אין לו מה להפסיד. למה? כבר לכלכו אותו,

הלכו לכו עליו, וכבר מאיימים עליו והכול,

אז הוא אומר, תמות נפשי עם פלישתים.

אז אם הוא רוצה,

הוא יכול לדבר קשה, ואם הוא לא רוצה, אז הוא לא מדבר קשה. כשהוא לא רוצה, אז הוא לא המשס,

וכשהוא רוצה, הוא המשס, זה תלוי.

תודה. לא כולם עומדים בלחצים, זה הבעיה.

ואני לא מכיר כמעט מישהו בדור הזה שעומד בלחצים.

לא מכיר.

למה אני לא לקחתי כסף מהמדינה?

למה לא לקחתי משאס אף פעם פרוטה?

למה מאף אחד לא לקחתי?

אז אני אגלה לך מה שאמרתי באחת ההרצאות.

בזמנו, כשקמה ש״ס, הם רצו שאני אהיה מספר ארבע.

היו ארבעה.

ובסוף אני לא הלכתי.

ושמו שמה

את הרב שלמה בן שלמה,

שהוא היה הנציג התימני הראשון, ברביעייה הראשונה שנבחרה.

אחרי כמה בחירות

פנו אליי משאס ואמרו לי,

זה היה הרב יסחייק, שהיה עוזר של הרב שך,

ואמרו לי שמציעים לי 200 אלף דולר

אם ישאלו אותי בהרצאות למי להצביע, כמו שהגברת שאלה,

ושאני לא אגיד, הם מתחילים שאני לא מצביע

ואני לא בוחר,

אז אמרו, אתה תגיד, תשאלו את הרבנים הספרדים.

על זה הייתי מקבל 200 אלף דולר,

שנכון היום זה שתי מיליון דולר.

אז.

אתה יודע מה התשובה שעניתי להם על המקום?

אתם רוצים שמשטרות אני אמלא את הפה ולא אוכל לדבר?

תודה רבה, אני לא רוצה.

ובגלל זה אני היחידי שיכול לדבר.

כן, שאלה נוספת. תזרקו ברוך.

תהיה בריא.

הנה ילד נחמד פה.

כבוד הרב, אפשר ברכה להצלחה בלימודים?

בטח.

זה חטקה פזניקית.

מה השם?

נאורי כהן בן שירה.

נאורי כהן בן שירה, השם יזכה אותך להיות צדיק וירא שמיינו.

כן, הנה, רן בניטה, כן.

תן לו.

שלום, כבוד הרב.

אנחנו יודעים שכבוד הרב בדרך כלל מגיב על כל האירועים שקורים בחצרות האחרות של הרבנים האחרים.

אבל למה?

אם תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם,

אנחנו רואים בדיוק הפוך.

התלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

אבל מה שקורה,

אף אחד לא מתכופף, אף אחד לא בא, אף אחד לא מודה.

ועוד יותר מזה, יש מחלוקת.

איך זה מסתדר עם ה... קודם כל, אני תלמיד חכם.

זה אנחנו יודעים כולנו. לא, אני אגיד לך למה. כי כתוב שתלמידי חכמים מרבים שלום, ואני הרבתי שלום, שכולם מתאחדו נגדי.

אז זה ודאי תלמיד חכם.

עכשיו, למה הם,

לא עושים שלום, יש קנאה ותחרות.

אתמול למדנו שהמהר״ל מפראג אומר שאחת מהגזרות של הגלות

זה שיהיה פירוד.

ואז הקהילות יתפזרו בעולם, וממילא, כשמפורדים, הדעות שונות.

כי זה לא שאנשים יושבים במקום אחד מרוכז.

אז יש גם פירוד, אומר המהר״ל מפראג, בין החכמים,

וזה חלק מהגזירה.

לכן כתוב בגמרא בשבת,

שבאחרית

האמת תהיה נעדרת.

פירושו נעשית עדרים-עדרים.

אז זה יהיה קבוצות-קבוצות.

אף אחת לא תלך עם השנייה.

לכן אתה רואה, הנה יש חסידויות, לדוגמה.

אתה ראית שהם מתמזגים? חוץ מחיתונים מדי פעם, אבל אתה רואה שהם מתמזגים?

לא, קהילה זו היא בפני עצמה וזאת בפני עצמה.

אלה הנהגות כאלה ואלה כאלה ואלה כאלה.

אתה רואה

שאפילו אנשים שאין ביניהם סכסוך,

לא מתחברים.

כל אחד, עדרים-עדרים. זה אומר הרי בשלי וזה אומר הרי בשלי וזה אומר הרי בשלי,

וזה אומר הרי בשלי.

זאת הבעיה.

זה חלק מהגלות.

מה יעשה אליהו שיבוא?

זה מה שהוא יעשה, ישכין שלום.

עוד שאלה, מה הקשר בין הספרדים,

דור רעי ושס וכל הישיבות האשכנזיות?

למה הישיבות האשכנזיות לא עומדות על הרגליים אחרי הרב

ועם האדמו״רים שלהם והחסידויות שלהם? מה קורה פה?

קודם כל, מעולם אף אחד לא עמד לימיני ולצידי.

אני כאילו לא נמצא בעולם, אף אחד לא מכיר אותי.

אתה ראית פעם איזה עיתון חרדי,

ספרדי או אשכנזי שפרסם עליי איזה כתבה חיובית

או סיפר שפעם היה אצטדיון או היה עוד אצטדיון או שעשינו בעלי תשובה. ראית פעם כתבה? אני חיפשתי, 40 שנה לא מצאתי.

איך יכול להיות?

איך ההתעלמות הזאת? מה קרה?

אתה יכול להבין את זה.

עכשיו שפכו את דמי,

כן? מישהו קם,

לא תעמוד על דם רעך?

היחידי שעמד בסוף זה הרב ליבוביץ שהבין שיש פה הסתבכות גדולה

ועוד הלך לשאול את הרב חיים קנייבסקי

אם יכול לפרסם את המכתב שהוא פרסם אז לגלות את האמת, בדיוק מה היה.

והרב קנייבסקי אמר לו, כן,

תפרסם את המכתב ואז התפרסם, אם לא,

גם זה לא היה.

והיו אומרים שכל מה שאמרתי שקר גמור.

ככה זה עובד, לצערנו הרב.

אבל פעם אחת שאלתי את הרב בעדני.

אמרתי לו, כבוד הרב, איך ייתכן, בן אדם שעושה כל כך הרבה בשביל עם ישראל וכולם נהנים ממנו,

איך אף אחד לא בא לתמוך,

לעזור, לדחוף,

לסייע, משהו?

אתה יודע מה ענני? לא תאמין.

אתה לא שייך לאף אחד, אז אף אחד לא יעזור לך.

אם היית שייך לשאס, היו עוזרים לך. אם היית שייך דגל, היו עוזרים לך. אבל אתה לא שייך לאף אחד, לא עוזרים לך.

שמעת דבר כזה?

יהודים לא עוזרים לאחרים,

אלא אם כן אתה שייך לאנש.

אם אתה לא מאנש, אתה עצמאי,

אז תסתדר לבד.

אבל אני עושה בשבילכם, מי לקח את כל הפירות?

אתם.

אז אם אני מנער עץ ואתם באים ולוקחים את הפירות,

אז לא כדאי לכם לעזור לי, תביאו טרקטור שנזיז עצים?

זה פליאה, זה אולי נתחו את זה עוד 200 שנה, יבינו מה היה פה.

עוד שאלה אחרונה,

הביאו את הרב יצחק יוסף לילדים.

מה עשו? הביאו אותו לילדים של התלמוד תורה שידבר לפניהם. איפה? אצלכם? כן, בירושלים, אנחנו הלכנו לטייל בזמן הזה. כן.

בכל מקרה,

איך הילדים מתמודדים, אם אחר כך הוא אומר על הפאות שלנו, קראנו בעל איזה אלון, שזה בוקסות שיש לנו על האוזניים. כן. אז מה, איך מסבירים לילדים שזה הרב הראשי לישראל, מצד שני, יש כאן... הרב הראשי לישראל גם אמר על הבן איש חי, שהוא גרם על ידי זה שהוא אומר בדין, בדין הדלקת נרות לשבת,

שלא כמו שהם פוסקים,

שבגלל זה יש שבאבניקים בדור.

על הבן איש חי הוא אמר את זה.

סרטון.

מה קרה לו? מה קרה לו? למה?

למה הוא אומר ככה? למה הוא פוסק ככה?

למה? בשביל זה יש בשבאבניקים.

תאמין, שבאבניקים זה בגלל שהרב בן איש חי פסק לא כמוהו.

נו, אז מה אתה מתפלא שאתה מסתובב עם בוקסות?

אבל איך הוא הגיע למושג בוקסות? לא הבנתי. מה הוא חושב? זה רמקולים? לא הבנתי.

זה דומה לרמקולים?

לא. לא, אז למה הוא אומר בוקסות?

פעם אמרו לי שבישיבה אצלו, בשביל להראות שהוא כל כך עמקן ושקדן והכול, שהוא לא מבין בכלל בטכנולוגיה,

אז הביאו לו דיסק.

אמרו לו,

יש פה ככה וככה וככה, אז הוא עשה ככה.

אני לא שומע.

אני לא שומע.

זהו.

הוא לא מבין בעולם הזה. אז לכן, זה יכול להיות שזה בוקסות.

הוא אומר, מאיפה אתה שומע פעם שיש דבר כזה, בוקסות?

כי אולי בגלל שבוקסות שמים בצדדים בדרך כלל,

אז כיוון שזה בצדדים, אז זה נקרא בוקסות.

כן.

תודה רבה, כבוד הרב, ובהצלחה בתלמוד תורה של קהילות פז. אמן. כן, תן לבחור שם.

למה אי אפשר להגיד שהרב דני והרב יצחק יוסף התכוונו לדברים מאוד פשוטים?

הרב דני התכוון להגיד כזה דבר. קודם כול דיבר על אנשים פשוטים. גדולי ישראל מגיע למה שאומרים ומה שהם מבוארים בצורה ראויה,

וכמובן לא שהם תלויים על פי שר אחד שהוא כאילו אומר להם מה לעשות. כי כמובן שגם אם שייך העניין הזה של שוחד, שמה שמבואר בחומש הכוונה היא יותר לעיניין סגולי, כי גדולי ישראל הם אנשים מרועמים שלא משפיע עליהם כל שטות.

אז ברור שהרב שלמה כהן והרב יצחק יוסף וכל הרבנים הגדולים שדעתם היא דעת תורה, וזה מה שמניע אותם,

אז הם לא תלויים בו, שהם יכולים להעיף אותו בן רגע.

ולמשל לגבי שתי ההתבלטויות האחרונות, בוודאי שהם לא התכוונים להגיד כאלה שלטויות. הרב עדיין התכוון להגיד משהו מאוד פשוט.

הוא דיבר על אנשים פשוטים,

והוא אמר, הוא דיבר על אנשים פשוטים, והוא התכוון שלכן הם לא יעזרו. הוא לא דיבר על גדולי ישראל שהדברים לא הגיעו אליהם והם לא יודעים מכל אלי אדם, כי הם תמיד שקועים בלימוד.

והרב יצחק יוסף התכוון להגיד בצורה כזאת כמו בדיחה, כמו שהרב עובדיה כבר היה אומר כאלה בדיחות.

וכל העונים של הרב יצחק יוסף הם אומרים כאלה בדיחות. וגם כן הסתבר שאפשר לדון את הרב יצחק יוסף בפשטות מאוד לקו זכות,

שמה שאתה דיבר על השיטה של הבן אשתך, הוא התכוון שמבחינת המציאות, זה מה שקורה.

איזה מציאות? איך הוא קובע שזה קורה?

אני עדיין לא יודע, אני לא מכיר, לא את ההלכה ולא את המקרה, אבל... אז בוא, בוא אני אלמד אותך משהו. אתה, פרשת השבוע בטח חזק מאוד.

לא מזמן למדנו פרשת המרגלים, נכון?

כן. הם יותר גדולים מהרב יצחק יוסף?

כן, יכול להיות שהייתה להם איזו נגיעה מסוימת. שואל, הם היו יותר גדולים ממנו. הם היו יותר גדולים.

יותר, בהרבה, נכון? כן. זה דור דעה, לא?

רבי שמעון בר יוחאי אמר שלא יהיה כמו הדור הזה.

לא יהיה יותר גדול מזה. אין.

אין בעולם. אין.

ואלה היו הכי גדולים, שהשם הסכים עליהם גם.

לא רק משה, גם השם הסכים.

ואמר הם ראויים.

ובסוף מה הפיל אותם?

שוחד של התפקיד.

למה? יהיו בחירות עוד פעם בארץ ישראל, והם לא ייבחרו.

כל בעלי המוסר אומרים שהיה להם נקודות הרבה יותר גבוהות.

אדוני, מה שאני אומר לך זה הזוהר, ואתה לא מכיר את כל גדולי המוסר שאתה ממציא.

אין גדול אחת שתגיד לי שאומר את מה שאמרת.

עברתי עליהם.

אז כתוב בזוהר מפורש.

הרבה התקשר.

שכל מה שהיה החשבון שלהם,

שיבחרו אחרים תחתיהם.

לכן הם הניעו את העם לא להיכנס,

וגרמו שימותו 600,000 איש בגללם.

שמעת מה חכמים גדולים מאוד מאוד מאוד יכולים לגרום עם שוחד?

כן. זהו. אז אל תלמד לי זכות על מי שלא צריך ללמד זכות,

כשברור מה הוא אומר ולמה הוא אומר.

אני חושב שאני הסברתי את זה מאוד טוב, וגם למשל... ברור, אתה מסביר מצוין, רק זה לא תואם את האמת.

ואת המציאות. אין בעיה להסביר.

להתפלפל ולהגיד מילים זה לא בעיה. הכול אפשר להגיד.

אפשר להגיד שהוא גם מתכוון להטעות את הציבור.

הוא רצה להציל אותם מלשון הרע, שלא ידברו עליו, אתה מבין?

כי הוא גרם ממש שכולם לא ידברו עליו. הוא פשוט שולח, אתה מבין? כל מיני דברים,

וברור לו שאף אחד לא ידבר. כולם יבינו כמוך. מי ידבר? כולם יגידו, איזה יופי.

תראה איזה בדיחה הוא עשה.

ממש תמיד חכם בדחן, כל הכבוד.

קורא לפאות של אלה שהולכים.

אז אני אתן לך עוד חכם אחד שאמר ככה.

יש חכם, קוראים לו חכם שלום כהן.

שמעת עליו? ודאי. ואחד ניגש, אמר לו,

כבוד הרב,

איך אתם לוקחים את דרעי כשהרב עובדיה אמר עליו רשע?

אתה יודע מה הוא ענה לו?

אז מה אם הוא רשע?

העיקר הוא בונה בתי כנסיות?

תוריד את הפאות!

תוריד את הפאות!

וככה הוא אמר לו, מה אתה מנפל לו על הפאות?

לא הבנתי, למה אתה גם אומר לו? אתה אומר גם הקלטה שלא אמר כזה דבר? אני לא מאמין שהוא אמר כזה דבר. ואם אני אראה לך, אתה תגדל פאות?

ואם אני אראה לך, אתה תגדל פאות?

אני אברר את זה, אבל אם... מה יש לי ברר? אתה תראה!

אבל אם אתה תראה, אתה תגדל פאות! כן. יופי, ותלך לאיציק, תגיד לו שעשיתי בוקסות.

רק... בוא תראה לו, תראה לו את הקטע, בוא.

הלו?

אני מוריד את המסכים.

רק שנייה, הרב ינון. לי אין שניות, גמרנו.

יש לי עוד שאלה, דבר ראשון. אחר כך, אחר כך, קודם אנחנו נראה.

אתה יכול לשבת בינתיים, שב.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

נו, מה קורה יש לו?

מיכאל, יש?

מצאת אבל?

מה, צריך לפתוח את המסך?

צריך לפתוח משהו במסך?

למה, הם לא דלוקים תמיד?

תמיד היו דלוקים.

תודה רבה.

מיכאל

תכין גם את הרב אליעזר בן דוד

כמה זמן, מיכאל?

שיצלצל אליהם, נו.

בינתיים עוד שאלה,

עד שהוא יחבר את החיבור.

תן לו פה שורה ראשונה.

תן לו.

כן.

שלום הרב.

שלום.

תצמיד את המיקרופון.

אני בזמנו למדתי באוניברסיטת בר אילן,

ואז אמיר בא לתת את ההרצאה, פעם נתן הרצאה מאוד יפה, חידש להרבה דברים,

ואז אני ראיתי סרטון,

ראיתי ושמעתי סרטון, אני חס ושלום, אני לא רוצה לעורר מריבה, אבל איך הוא דיבר על הרב?

אני, מותר לי לחזור על הדברים, הרב?

אני לא רוצה להעליב את הרב פשוט.

אתה יכול לחזור, אבל אני אף פעם לא נעלב. הוא אמר,

לא רק מה שהוא אמר, גם צריך, אני לא מומחה לשפת גוף,

אבל ראיתי איך הוא דיבר, יש אחד מבני ברק,

אחד, אני מתבייש אפילו להגיד,

ודאי שזה לא הדעה שלי, אבל

איך כאילו בן אדם שיודע תורה ואני כלום לעומתו מבחינה תורנית,

ואני גם למדתי בית ספר חילוני וסיפרו לי שסבא שלי קוף ופיצוצים וכל החרטות האלה,

איך בן אדם כזה אומר על הרב אמור יצחק שאני רק בן 35 אבל אני זוכר את הרב מקלטות אחרי זה מ-CD, אחרי זה מ-DVD עכשיו מיוטיוב שגם את זה הם רוצים למחוק

כאילו אומר אחד מבני ברק ואני זוכר אדם עשה

ככה תנועה אחד בבני ברק, אחד.

אז הרב מקודם דיבר על אחדות,

שזה דבר חשוב.

הרב, מחילה אם אני אומר עכשיו משהו נגד התורה, אבל עם אחד כזה אני לא רוצה אחדות,

הוא מעדיף להישאר לבד.

מי אמר לך שאפשר לעשות אחדות עם אנשים שהם אפיקורסים? לא, אבל הרב דיבר מקודם שצריך להיות אחדות, הם אפיקורסים איננו. כי הוא לא חייב או כולו זכאי.

תכף תשמע שקורא לו הרב

אליעזר בן דוד,

אחד מהחשובים שבעם ישראל,

שהקים את אורח חיים ושזיכה את הרבים ושתמיד היה עם הרב גריינמן חיים,

וידוע אצל הגדולים מה מעלתו ואחריותו.

הוא עמד פה ואמר לו, אתה רשע בפנים מין ואפיקורס.

אתה מפיץ דברים שהם הפך התורה בציבור.

הוא עוד לא דיבר על הטמבלוויזיה ועוד לא דיבר. רק עצם זה שהוא אומר לאנשים שהוא

יחלק להם פנטהאוז ועושה הגרלות על פנטהאוז ולוקח את הכסף מכל האברכים המסכנים. ראיתי גם, יש להם, הם עשו אתר היכרויות.

שיש שם נשים, כן הרב אני לא כל כך דתי, אני, תקשיב.

בואו לראות, בואו לראות. מה זה בואו לראות? אלף גברים מחצים לאחר. נשים גם נשואות

עם תמונות

ואומרות צפה בי, צפה בי.

תסתכל עליי, את התמונה שלי. שופוני, שופוני.

אומר הרב בן ציון מוצפי,

תסתכל עליי מהגג עד הרצפה ימינה ושמאלה, תראה אותי,

לבחירה.

כן, הרב זה... זה פושע שאין כדוגמתו.

הוא מבטיח שיש שמירת נגיעה, הוא מבטיח על עשרות אלפים שנמצאים שם.

ומעיד הרב בן ציון מוצפי שהוא יודע שאשת איש נכנסה להיריון מזה.

אתה מבין, הרב? זה כואב. אני... נו, זה האיש! אני, אני לא, אני לא במערכת. חוץ מכסף לא מעניין אותו כלום. יש לו אבא עני מרוד, מקשקש בפחית

מול מוסאיוף,

יושב שם עני. אבל זה מאסר את הדיברות, כיבוד הורים. איך הוא לא... הוא מדבר על כיבוד הורים, שזה... הוא מיליונר.

מה זה מיליונר?

זה דולרים, לא בשקט.

שש עמותות פרטיות,

יש הקלטה שלו שאומר לא לתרום להידברות כי הוא לא סומך עליהן,

שיתרמו לעמותה שלו.

תשמע את ההקלטה, באת.

אבל הרב, לפי התורה,

אפילו אם חס ושלום אדם יש לו אבא רשע, חייב לקבל אותו. נכון.

אפילו אם הוא רשע... אז לכן הוא קורא לו אפיקורס, הרב אליעזר בן דוד.

אבל מה?

תשמע, בלעם היה במדרגה של משה רבנו.

אתה יודע?

ולא כאן בישראל עוד, אבל באומות כן כאן, מיהו בלעם?

מחזה שדה יחזה.

נו, אז מה?

אז מה?

אם אדם אפילו מגיע למעלות הכי גדולות ויודע את כל השס בעל פה, אז מה?

איפה המידות שלו? ובסוף הוא אומר לימים. איפה המידות? על הפנים, הרב. זה נקרא בלעם! בלעם זה מידות, שלוש מידות.

שלוש מידות עושות הבן אדם בלעם. כל בן אדם.

זה הכל, ואפילו אחת.

וזה, יש בו את כל המידות האלה.

לא, כאילו זה בן אדם שמצד אחד יודע תורה והכל, ואומר למזעקי הרבים, אדם שהחזיר מיליון, הוא אומר,

אחד מבני ברק, יאללה, אחד. ומי פרסם אותו?

הרב. אני.

אני פרסמתי אותו.

אני לקחתי את החוברות שלו הראשונות, כן. ואני הפצתי אותן, והדפסתי אותן,

ואני עשיתי מזה דיסקים. אז אין לו הכרת הטוב?

מה פתאום, למה שיהיה לו? וקצת, ולא... מה, אתה לא יודע שהכלל אומר שאם יש הכרת הטוב,

אז זה מחייב את הבן אדם לא להכיר בבן אדם, שהוא חייב לו הכרת הטוב כי הוא מרגיש נחות?

פעם הבריסקרוב הלך בדרך, ומישהו פנה אליו במילים לא יפות.

והבן שלו הלך איתו.

אז הוא רצה להגיב, משום כבוד אביו.

אז אבא שלו עצר אותו.

והוא רואה שאבא שלו חושב, חושב, חושב, בסופו של דבר, אה, בסדר.

נשאלתו מה קרה?

הוא אומר, נזכרתי איזה טובה עשיתי, לא.

האמנת איך זה עובד? ככה זה עובד. עוד שאלה קטנה, הרב. ראיתי בוואטסאפ,

שאני ממליץ למי שעדיין כמוני, יש מכשיר שהוא לא כשיר,

יש את הוואטסאפ של הרב,

ה-050-650-0666, ראיתי היום סרטון שקוראים מודעות של הרב בבני ברק. נכון.

עכשיו, הרב חשב... זה בוראה של ש״ס.

כן, הרב חשב שלום, אני לא עבריין ולא בן אדם אלים,

אבל אם אני רואה דבר כזה בלייב,

כן?

אני אמור להגיד לבן אדם, תשמע, זה לא בסדר,

זה לא יפה, זה לא מכובד. ודאי, אתה צריך למחות בו. לא, נגיד הוא ממשיך, הוא אומר ככה, אתה יודע. לא מרימים ידיים.

אבל, אתה יודע, כאילו, זה ביטול תורה, מה, זה לא... בסדר, אבל לא מרימים ידיים.

אתה יכול למחות, והקדוש ברוך הוא יטפל בו.

ועוד ש... שאלה קטנה אחרונה, שזה חוזר לשאלה הראשונה,

אז אם אנחנו צריכים אחדות באמת בעם,

ויש אנשים כאלה, כמו הזמיר, כמו הדרדס הזה, שמדבר ככה אל הרב,

מה, מה כאילו, מה, מה, תראו איך הוא... נו, נו, דבר. אבל זה לא... מה, מה, מה צריך לעשות, הרב? איך אפשר אחדות עם אנשים כאלה? אתה אומר רק את הפתיחה שהוא אמר ככה, הוא אמר אסור לתרום לו, אסור ככה, אמר דברים כאלה, איומים נוראים. בעדינות אני עושה, הרב.

לא משנה, נו, זה האיש, הוא מופעל על ידי דור האי,

והוא עושה את שירותו.

לכן הם מייעדים אותו, כל אלה שהם היום מרצים חדשים,

הם פשוט מאוד מקדמים מכירות של ש״ס בשביל הבחירות.

אז לכן הם מממנים אותם,

והם צריכים לשמוע למה שאומרים להם. אז ככה לא תהיה אחדות.

ברור שלא, אמרתי, עד שיבוא אליהו,

אז אתה יכול לשכוח בינתיים מהאחדות.

אבל כל אחד שירצה לעשות אחדות עם כמה שיותר אנשים יהודים,

אז הוא עושה את החלק שלו.

אתה לא תוכל לתפור את כולם ביחד,

אבל לפחות על ידי זה שאתה במשפחה,

בקרובים, בשכנים, בעבודה, בכל מקום.

ובקשה אחרונה מהרב. מה היה כתוב אצל אהרון? אוהב שלום רודף שלום. במה?

מקרב את הבריות לתורה.

בקשה אחרונה מהרב, אני גם כמו הבחור פה רואה הרבה סרטונים ביוטיוב.

ופתאום אני רואה מלא סרטונים נמחקים.

חס ושלום, לא סרטונים של... סימרתי, כן. כן, לא סרטונים של לשון הרע, זה סרטונים של תורה. כן, הוא אומר שהכל זה נגדו וזכויות יוצרים. כן, כאילו...

עכשיו, הרב ידוע שאם אומרים על הרב לשון הרע או משהו, אז הוא תובע וכולי.

הרב יכול לעשות משהו, כי אנשים כמוני, שהם לא הכי קרובים לדת, מסתכלים ביוטיוב, רואים סרטונים של הרב. פתאום אין לנו.

אז אם הרב יכול להפעיל את העורכי דין שלו או משהו... אני מקווה שתוך יום-יומיים הכל יחזור בחזרה. כן, כי אם הרב אומר משהו לא נכון, בבקשה, שיתבע את הרב.

אל תדע. שיתבע אם הרב אמר משהו, חס ושלום, כן, אבל שהוא לדעתו...

אל תדע. למה הוא לא תובע את זה? הוא יודע שהוא יפסיד. הוא עשה טעות גדולה מאוד,

כי הוא עכשיו ברור עוקר תורה שאין כדוגמתו. אני רואה את זה בעיניים של אדם חילוני.

הוא הפסיד את כל זכויותיו, נגמר. הבן אדם הזה עכשיו מידת הדין מתוחה עליו,

ואל תדאג, בורא עולם מטפל באנשים כאלה אישית. פשוטו כמשמעו, הוא מוחק סרטונים, אבל מה?

לא מוחק סרטונים, עוקר תורה, זה הכול.

טוב, תודה רבה. כן.

עובד?

עובד. יאללה, קדימה, בוקסות.

נו, יש.

רגע, רגע, בסדר.

אני אשאיר בתלמודי תורה.

זהו.

מההתחלה...

יעקב,

אני שולח אליך, תעביר לו את הסרטון הבא, שהוא יראה אותו.

כבוד העז, אפשר לדבר עם אבי חזון בבקשה?

מה? נכון בבקשה לדבר עם אבי חזון בבקשה?

שאולי ביחידות.

כדי שאתה רוצה לדבר עם אבי חזון. לא, לא שטויות, כבוד הרב. אנשים שואלים אותי,

מה שואלים אותך? אנשים אומרים שהרב עובדיה אמר הרב דרעי גלימה ברשע.

על אבי דרעי, הרב עובדיה, זכר כשאני מקבל שכבר לברכה. אדוני, הוא מינה אותו או לא?

מה אכפת לך שהוא רשם? אבל הוא אמר... ברשע, אבל הוא מקים בתכניסיון ותלמודי תורה.

והוא, נקרא את יהודי, עושה בעת רשם.

זאת אומרת, תפסיק לנובל את המוח.

מה אני אומר לאנשים? להוריד את הפרעות שלך, כאילו ש... להוריד את הפרעות? זה מה שהרב אומר אלינו. כן.

כאילו יגידו שאתה זמן קרוב, זה פותח לך.

מה אני מדבר? אנשים אומרים שהרב עובדיה אמר. הוא לא אמר.

שקרנים.

אבל יש וידאו, אמר.

יש וידאו שהוא אומר, אמר.

לא צריך להתענן על ידודו, אבל אני הייתי איתו.

תשעים שנה הייתי איתו.

כן, שמעתם? אתם מאמינים למה שאתם שומעים?

הוא אומר לו, כן, גם אם הוא גנב ורשע.

כן, אבל הרב מינה אותו.

ומה הוא בונה?

בתי כנסת וכו'.

אז אם הוא בונה בתי כנסת, אז זה מצדיק.

ומה עם כל הדרשה שלמדנו עכשיו?

אל תתחבר לרשע.

מה עם כל הדרשה הזאת שלמדנו בקצרה?

כמה חכמים מתנאים. זאת אומרת, אם היו באים התנאים האלה עצמם

והולכים למועצת החכמים ואומרים להם, תשמעו,

אתם אומרים על לא תתחבר לרשע.

נו, מה אתם אומרים?

הם היו אומרים להם, לא, אנחנו מועצת החכמים, אין לך חכמים אלא שבדור וזהו.

מה שאמרו קודם לא קיים.

עכשיו אתם חושבים שזה דעתו בלבד?

יש עוד. אני לא מראה היום את כולם.

אבל אני אומר לכם דעה נוגדת במועצת

ממה שהוא אמר.

זאת אומרת, הוא אומר שלמעשה מרן מינה גנב ורשע.

הוא מינה אותו, זהו.

ואם הוא מינה אותו, אז זה בסדר. אבל אתה, תוריד את הפאות.

כי אם אתה שואל שאלות כאלה,

איך הרב עודיה מינה, אז תוריד את הפאות.

זהו, תוריד את הפאות.

תוריד?

כן, תוריד.

שמעתם פעם סקר רגע, כן?

תוריד את הפאות בגלל שאלה.

והוא אומר לו, אבל רגע, רואים את מרן שאומר.

הוא אומר, שקרנים!

למה אני חייב שם?

חבר שלך, אני לא שומע בכתב מועצ של איש.

זה לא רשם.

אני אמרתי לו, עכשיו אני שמעתי עכשיו, לא רוצה לשמוע.

זאת אומרת, לא מעניין אותו מה שנינו. כמו שאתם זוכרים את הקלטת שהקליטו אותו,

שהוא מדבר עליי.

לא חתמתי ראשון, חתמתי שני, חתמתי אחרון, מה אני ראש הפעות.

איך הרב עוד עדיין חתם הם ככה?

אז תמחק, תמחק תחת ימות. לא אמרתם שאני מחק, מייד הוא שהוא צודק.

שקרן! הוא גם שקרן.

מי אמר את זה נכון?

איזה יובי?

פסיקת הלכה מהמותן.

דך תקבח, אין אנשים.

ובסוף הוא אומר, תגיד, מי חי איתו שישים שנה?

אני או אתה?

אני חייתי איתו שישים שנה, אז אני יודע.

אז אפילו אם יש הקלטה, סרטיו, הוא אומר,

אני חייתי איתו שישים שנה, אז זה מבטל הכול.

טוב, זה מספיק, אני חושב. לא?

זה כבר מספיק שתגדל פאות.

אבל אתה לא תגדל, אני יודע שאתה לא תגדל, כי אתה לא אמיתי.

אם היית אמיתי,

הרי אני יודע, מאחורי הקלעים כבר אמרו לי שאתה אומר שאתה לא מאמין שום דבר שאני אומר.

אתה יודע, נשים שם מספרות לי.

אז הם אמרו לי, כשאתה אומר שמה, שאתה לא מאמין שום דבר ממה שאני אומר.

אתה מבין?

אז לכן,

ככה זה. כל מלמדי הזכות,

זה לא בגלל שהם רוצים ללמד זכות.

זה בגלל שהם שייכים לאג'נדה מסוימת,

וזה הכול.

כן, שאלה נוספת.

תן לבחור פה.

תן לו.

תכין את זה, את הרב אליעזר בן דוד, כן.

וגם את הרב הזה שלחתי עכשיו.

שלום, כבוד הרב. שלום. ערב טוב. גם לך. שמי שי אברהם בן יפה. קודם כל, אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך. זה דבר ראשון. תודה. תודה. מאוד. מאוד מאוד אוהב אותך, זיכוי רבים, ואני מכיר אותך באמת הרבה מאוד שנים, גם כשגרתי באמריקה, תמיד מקשיב, ואתה אצלי בלב תמיד. יש לי שאלה,

שאני לא הצלחתי לקבל עליה תשובה.

מה הרב חושב, ברשותו, לגבי עניין שיבוט?

שעושים שיבוט, כמו כבשה, שיבוט שעוד,

איך זה מתקשר לתורה הקדושה?

זה כמו כלאיים שעושים בין בהמות או בצמחים,

בדיוק אותו דבר, אותו איסור.

מה זה שיבוט?

מה זה שיבוט?

שיבוט.

שלוקחים בעל חיים ומייצרים עוד בעל חיים, מכלום.

לא מכלום. לוקחים ממנו את התאים ומייצרים.

כן, את התאים.

את התאים, אז לוקחים יש מי יש, מה עושים? נו, בסדר, נו.

זה כמו שמרבים גם חיידקים ומרבים כל מיני דברים.

אין סתירה.

כן, אבל זה אסור.

כן. תודה רב.

תודה.

כן, יש מוכן?

תצפין, תצפין, יאללה.

כן.

היום

כל החיים שלנו זה תאוות.

מכניסים לנו עם כל החוברות

של מיני ואפיקוס, אם אני קורא להם.

אני אמרתי בפירוש לדבנים שמדפיסים את החוברות האלה,

אני שורף אותן עם הספר תורה, כנגבי תורה שלהם. של הידרדרות.

כך כתוב ספר תורה שכתבו מין.

מה זה מין?

מי שבא ואומר לי, לך בית מלון בפסח בחוץ לארץ, זה נקרא מין ואפיקולס, ואני רוצה לסלוף אותו, זרק, או שייך שהם מאזין למאזין. לא מעניין אותי בירן?

לא ככה זה?

מוטאב.

כל החוברות מלא תחפש את זה, יוצא לי אפה, תגיד, יוצא לי את הרגל.

פעם היה פיס, עשו לי צדיקים,

פיס של פנטראוס.

זוכרים את זה לפני שנה, כאן, שלוש.

פנטראוס, פנטראוס, פתאוס.

פגשתי את השערים, נשים שלהם,

בסנגולות,

הייתה רוחצת של הבת שלי,

גם לי וכל הכול.

נכנסו אליי, אמרתי להם, אתם רשעים.

אני לא מתבייש לזה.

אתם מכניסים לאנשים לאירופה פתאוס?

זה נקרא תורה?

אנשים שבחיים שלהם אין להם מדינה בקושי. שלושה חדרה ואתה בא, עוברת, תעשה, תעשה בית. אולי פנדל זה יפה, אולי פנדל זה יפה, עוברות מדפיסים, כמה יפה להיות פנדל, כמה יפה.

הרי במפורש כתוב,

בית יפה, בית נאה.

מה עושה את האדם? מרחיב את העטו של אדם. מה אומר להם הרשע?

כמו בלעם הרשע.

על מה אתה מכניס?

לא, אנחנו לא עשינו את זה, עשה את זה משהו אחר וכל מיני תירוצים.

אמר פינות.

אני צריך להכניס לי בבית שלי, להכניס כל היום, להתגעגע. זה, זה לא מספיק לך? מה שטוב לך זה לא טוב?

שאני רוצה, שאני רוצה לומר, מה, איפה, איפה גמרנו?

כל התורה כולה להסתפק כמועט.

לא לחפש תאוות, לא לחפש עוד.

מה אנחנו, אנחנו כל הזמן עוד, כל הזמן עוד.

זה דמינות,

דמינות.

כן,

ברור.

דברים ברורים.

לא אומר את זה מישהו שהוא נגדו אישית, או שיש לו ריב איתו.

דעת תורה צרופה.

אומר, אני שורף את כל החוברות שלהם עם הדברי תורה. שורף אותם.

זה מינים ואפיקורסים.

כל החוברות שלהם.

זה אמרתי לו בפנים, אתם רשעים.

כן.

שאלה נוספת, כן, תן לבחור פה.

שלום, שלום, תודה. שלום, שלום, כן.

אני יכול להסביר את כל מה שקורה פה עם העמותות וה...

אתה יכול להסביר. כן, לפי מה שהרב דוב ברקוביץ' אמר. כן.

שארגון הבונים החופשיים

הם שותלים בכל ארגון טוב, שותלים אדם,

אדם משלהם, שהוא משנה את כל הכיוון שלהם.

כל האג'נדה של הארגון.

אז יכול להיות גם לגבי ש״ס,

שבעצם זו מפלגה טובה, אבל יש להם אחד,

אני לא רוצה להגיד, אבל דיקטטור,

וכל האנשים מפחדים ממנו.

בעצם זה הדעה של הרב שמואל אריבך, אם אני לא טועה,

שבשקט בשקט, מתחת לפני השטח,

מרגים את האנשים, אומרים אין שום כלום, הכל טוב,

ואז מכניסים בתכנים של החינוך, מכניסים ליברליות

ופרוגרסיביות חרדית.

אין על שום דבר כבר שנלחמים,

אין שום מפלגה שבעצם נלחמת.

חוק הגיוס,

העבירו אותו כלשון ליברמן בפעם האחרונה ב-100%.

אז בשביל מה צריך מפלגות דתיות?

אם חוק הגיוס, שזה היה הדבר שעליו נלחמים, כמו שאומרים,

ועכשיו הדתיים היו 16 מנדטים,

ושס הייתה מפלגה שנייה בגודלה,

וויתרו לליברמן שהיה רק חמש מנדטים. מי אמר שהם יויתרו? ובסוף הוא גם צפצף עליהם ואמר לא.

זאת אומרת, מן השמיים ניסו אתכם,

נתנו לכם לעלות, טפחתם,

ואז יכולתם להגיד, כמו כל מפלגה שנייה בגודלה,

מה אתם קובעים, לא מה אחר הם יקבעו.

אז למה התפשרתם?

למה התפשרתם עד הסוף? הסכמתם שיעבור בסוף החוק כמות שהוא.

פירושו של דבר, אין פה דת, אין פה כלום, יש פה אינטרסים כלכליים,

ותו לא, זה הכול.

אבל הם שאלו את גדולי ישראל.

איך?

הם שאלו את גדולי ישראל.

מי שאל? הם אומרים לגדולי ישראל מה נכון לעשות, כי אחרת הם מאיימים ואומרים שיעשו לנו ככה, ויהיה ככה, ויעשו ככה, ויעשו ככה.

נו, הגדול בישראל יושב בבית, ומספרים לו את הסיפור הזה, אז מה הוא יעשה?

זה הנתונים שמעבירים לו, אז מה הוא יעשה?

ושאלה שנייה, רציתי לשאול, מה רב אומר בכשל הברקל?

למה? לעוף הברקל שהיה הברקל, לא יודע איך קוראים לזה.

העוף.

כן, העוף ש... הוא עף.

זהו, למסקנה הוא עף.

ניסו להחדיר אותו סוחרים, ובסוף הוא עף.

אני שמעתי שזה סך הכל ויכוח של תעשיינים, של העוף ה... הכל זה כסף,

אבל העוף הזה אין לו שום חזקה.

אבל זה עוף תרנגול, ומספיק שאין לו חזקה של... אתה אומר ככה, ואחרים שדנו בזה אמרו שזה לא ככה, אבל לא משנה, נו.

העוף עף.

ראיתי באיזה חוברת ש...

יש הרבה חוברות שהוציאו, כן.

אלה שמצדדים בעוף.

כן.

תגיד לו שישים את הרב הזה שאמרנו, מירושלים.

מה שמו? מאיר מה?

שמואלי. שמואלי.

יש גם ערוץ אחד מחטיא איתו ערבים. קוראים לו ערוץ דתי.

יש לו טלוויזיה דתית.

הוא מחלק לנו כל מיני עלונים צבעוניים.

כמה פריצות יש באתרים שלו.

נורא נוראות.

תפתחו, תראו, אל תאמינו לי.

תפתחו.

לא מתאים לו לדתיים.

לא מתאים לבעלי תשובה. רק חילונים. כשיש להם טלוויזיה חילונית, בשבילה אם זה משהו אחר.

שם שומרי תואב עם צבאות.

אסור להכניס את זה לבית. לא תקרב אל פתח ביתה.

מנוס שראיתי בעיניי לא הייתי ברח.

נראים לא רעים.

רבנים נותנים יותר דבר כזה.

רבנים שחתמו, הם לא ראו את האתר.

אם היו רואים את האתר,

יש שם וז.

שם ארבע, חמש אלף נשים.

עכשיו אדם רוצה לצאת עם אישי, יש לו וז.

איזה אישה הכי קרובה אליו באזור.

לא שמענו דבר כזה.

אדם מתקשר ישר אליהם, מדבר איתה.

כמה בנות נפלו אשת איש.

הרב בנציב מוצפי מעין.

יש אשת איש שנפלה. נשות,

אשת הנשים נשואות, נשואות. הרב מוצפי לא משקר.

נשואות.

שמו את הזה שלהם, חשבו בינתיים ניצו עם מישהו,

עד שהתקרבו אותו, יקבלו את הגט,

ונכשלו.

אני התקשרו אליי אנשים, סיפרו לי, אני לא מספר לכם. אני דיברתי איזה בכמה מקומות.

קם עליי מישהו, אומר לי, אני מהערוץ הזה, למה אתה מדבר עליהם?

אמרתי, לומד ככה וכך, פה, פה, פה, פה, פה, פה, פה, פה, פה, פה, פה.

אחרי שגמר את כל השיחה, הודה לי.

אמר לי, חבר שלי, התחתן דרך האתר שלהם, אבל לפני זה נכשל.

הוא אומר, ויש נשים שם שאין להם כוונה שם רק להשיג את הציבור.

וכמה בחורי ישיבה, כמה חילונים,

כל לילה, אין להם מה לעשות.

נכנסים לה את העם,

שמרחם.

הרב מוצפיש, שבוע שעבר פה צעק,

אמר, יש שם כזה דבר בר-מתנאי. והעם הקדם רואה את השמרחם, זה שלפניו.

יכול לראות אותו בכל מיני פוסות.

זה בית פעוז!

הדבר הזה.

כי אנחנו נדבר, נגיד,

זה ישר, שולחים לך תביעה, איום לבית, איום לבית.

תביעה.

אנשים קיבלו מיליון, מיליון וחצי תביעה, הוצאת דיבה.

הוצאת דיבה.

סותמים לרבנים את הפה.

אומרים, אבל רגע, מה, יש רבנים וזה?

אני יודע איך אף אחד מגדול הדור,

גדול הדור, אדם שאתם תראו אותו איפה נכנסת, עמדו לו את התור שלו.

הוא בממשלה,

ויש לו תפקיד ממשלתי,

גדול הדור כמעט.

הראו לו, כתב מכתב ענק נגד האתר הזה.

באו מהממשלה, אלה שעוד חודשיים ירצו שתשימו להם פתק בקלפי.

חרדים מאלה שירצו שירצו שתשימו להם פתק בקלפי.

איימו על הרב הזה, וזה היה מפורש.

הוא לא עושה כל הכבוד סיפורי סבתא.

סיפר להם אישית, סיפר להם.

אוי לך אם תוציא את המכתב.

אחד מהם.

אמרו לה, אנחנו מינינו אותך לרב. מי עשה אותך רב?

אנחנו עשינו אותך רב.

לא תשמע להם, אוי ואבוי לך.

אני מספר לכם דברים שאני יודע בפירוש.

רבנים מפחדים מהם.

נענים על רבנים.

איום בנורא.

זה פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. הרב מוצפי זכה להיות פנחס.

זכה להיות פנחס, הוא לא מפחד.

ויש להם תוכנית לחסל אותו.

אני אומר לכם את האמת. יש להם תוכנית איך לחסל אותו.

אמיתי.

למה הוא מדבר נגדה?

מי יכול לדבר עליהם? מי יכול את זה?

איך תגיד?

בשבוע הייתי באיזה מקום, בצפון.

אבל אין לי תלמיד שלהם, אנחנו זהו. אמרתי לו, אין לנו שום דבר נגדם. האמת? אמר, אין לי שום שנאה, ודאי שאנחנו לא מזלזל באף אחד.

אמרתי לו, זה מתאים רק לחילונים, לא לדתיים. לא מתאים לדתיים.

אומר לי, מה?

אמרתי לו, תפתח, תראה.

אני לא מדבר, אני לא מדבר מה שאנשים מוכרים לי.

אני ראיתי בעיניים.

לפני שחתמתי,

ראיתי בעיניים את האתר שלהם ישר והפוך.

נורא ואיום.

שמא אחד,

מאות אלפים

צופים בו.

הוא מסדר לאנשים את המוח. הוא אומר, יש לך מוח עקום, אני אאשר לך אותו.

אני אעשה אותך אדם, רגוע, אני נוח.

הוא יהיה פסיכולוג, פסיכופת, עם חותמת.

תראו לי אותו, איך הוא מרצה להם. הוא עושה להם שם קראטה, קופץ דיים

מול נשים, הוא עושה להם קראטה. זה היה מזבק ככה, מחזירים תשובה.

אתה עומד על במה ומתחיל לעשות קפיצות,

תנועות של קראטה,

אתה מטומטם

או משחק להם כדורסל.

כדור עף, אף לא הראש, אף לא.

הוא רואה לעצמו רם, ערב רם.

וזה כל בית מלון שלהם, הרב הזה נמצא, הרב, ערב רב הזה נמצא שם.

עבדים משהו בנו.

נראה לי שלא ראיתי בעיניים, לא האמנתי למראה עיניים.

אמת.

הרב מוצף יש לו שכר, מקבל את השכר הכי גדול בדור. תדעו לכם.

למה הוא מדבר? בלי פחד.

בלי פחד.

בלי פחד.

אני אומר, כדאי לראות את זה רק להבין איך האויב מתוחכם.

רק כדאי לראות את זה, אתם לא תאמינו.

יש שם אחד, מוצא בכל המקומות. ראיתי בעיניי.

אומר לו, בואו אני אראה לכם מה זה ואז כאן נמר.

ואז הוא הנמר. בסדר, לא משנה.

נכנס לגן החיות עם חילנית.

מראה את כל הציבור.

מראה.

מדבר איתה.

רק.

תיקח איש. אתה לא צריך לדבר איתה. אתה חרדי. אתה חרדי. אבל אני מכניס אישה.

מה עכשיו צופים שם אנשים שצריכים לראות אישה מול הפנים שם טלוויזיה חילונית? תכניס. אתה דתי. חרדי.

מה אתה מכניס?

תתחיל לדבר איתה.

תתחיל לדבר. שימפנזות ויגנים.

והוא מרצה.

הוא קלאק משגיח בישיבה.

בגדוליה מחזירים לתשובה.

ושם איש ואישה סינדפיסטים.

עומדים חמול הקל, ואישה מצחיקה אנשים.

עם בעלה!

פריצת תורה!

הנה עכשיו הגיע בין הזמנים.

מה הם יעשו?

כל הארץ אמורים חילונים. כולם.

אתה חסר את זה אמורים דתיים?

מי אתה מבין?

לכל בית השבוע שאני צעקתי לכם,

אתם אולי חושבים שאני סתם אומר.

ראיתי בעיניים, כמה צעקנו על זה לפני זה

ואין כמה גדולי ישראל באמת צדיקים

ואין דוד בצד צדיק

יושבים אותם בבמה, הוא צדיק, הוא לא מבין, הצדיק בא יושב שם

ואין כמה זמרים חילונים, ואין נשים חילוניות, חרדיות, דתיות

כולם יש לו, מי הזמר?

מי הזמר?

שם ארחם

שם ארחם

אני לא בא לדבר עליהם

אני בוכה! לא לדבר! בוכה!

שעם גושפנקה של תורה!

מחתימים גדולי ישראל!

מרמים את הציבור!

על זה אני בוכה! אני בוכה! ואני לא מוכיח! אני בוכה! אני כואב!

ויהיה הלב שורף!

שמרמים את הציבור!

מאוד מתרימים!

כל אחד, 20-25 אלף שקל משכורת, ג'יבים, הכל בתי מלון, הכל באים ואברים.

יא חביבי, אין לנו כסף! תן לנו 100 שקל! תן לנו 100 שקל! יא חביבי, מי אתה הפסדת רעש?

מי אתה רואה?

הוא אומר לו לגמור את החודש!

מי אתה רואה? אנשים מסכנים, אין להם את הצדקה.

נותנים צדקה. למה לרמות הראשיים? למה?

מי שידבר,

שחטו אותו!

באים אליו לבית!

חברים שלי באים אליו לבית!

דודי, אתה דיברת פה! פה! פה! פה! פה! פה! פה! פה! פה! פה! פה! פה!

יש לך את הרב בן ציון?

כן?

כן, כן. טוב.

רגע, בנות, שנייה.

כאלה, באים כאילו, באים בקרב.

כאילו לקרב,

אז עושים לך איזה ערב שאסור להחמיץ,

ואת חייבת,

אומרים לאנשים, ערב נשים.

כי איך מתחילים?

הנחש, עם מי התחיל?

עם חברה.

הוא לא הלך לאדם הראשון.

אז ככה הם עושים. הולכים לאנשים,

ומביאים להם ארבע נשים מתחזקות. איזה מתחזקות?

שחקניות!

דוגמניות!

וביאים להם, ואלה הארגון הזה ששמו הידברות.

ייקח אותם האופל.

הם באים ומתחילים לקלקל את עם ישראל,

לוקחים את הנשים והולסים אותם.

עושים להם באחד הדוקו,

עושים להם בכל מיני מקומות,

כל מיני זה, ואומרים לרבנים, ירשו לנו. תראה לי פסק,

בוא אני איתך, אלך לארד חיים.

ארד חיים התיר דבר כזה?

אני שאלתי שם.

אבל בשום פנים ואופן לא.

פותחים טלוויזיה,

יש שם כל מיני, מביאים טלוויזיה לבית,

ואמר לי אחד, תביא חכם,

קוראים לזה צופיה,

אמר לי זה גילטרייה ממדמנה לטלוויזיה.

אז מכניס לי טלוויזיה כשרה הביתה, הכל נהיה כשר.

אמר לי פעם, רבי יהודה צדקה, עליו השלום.

אישית אמר לי, לפני שלושים שנה.

תדע בן ציון יבוא יום ויתירו,

תהיה אשת איש בהכשר.

זה המילים שלו.

והנה אנחנו רואים את זה עכשיו.

שם ישמור, שם אציל.

כן, עוד קטע אחד קטן, ואחרי זה לבת הזאת הנחמדה.

יש, מוכן?

לכן צריך לדעת

לא להעתיק שום מנהג של גויים.

אנחנו לא יודעים מה זה סטנדפיסטיות,

לא יודעים מה זה כל מיני מנהגים רעים וחטאים

שמקמקמים אותנו.

תיזהרו עוד פעם, רבותיי, מהארגון הזה הצרוע ששמו הידברות.

הארגון הזה הרס המון בתים מישראל.

אני מכיר אישית

אנשים שנכשלו באש את איש שם,

כי יש שם תמונות

שונות כל מיני נשים שהן עדיין נשואות.

שמו את התמונות שלהן,

וכתוב שם, יש שם חלום צפה בי.

הוא לוחץ ורואה את כל, מה הוא רואה?

את הגג, את הרצפה, את הימין ולשמאל,

לא עליכם ולא עלינו ולא על כל ישראל.

וזה המשחטה שבלעם הרשע עשה.

תראו היום מה קרה, שמעתם?

אישה נהרגה עם הילדה שלה ביחד בתאונת דרכים בדרום.

איך זה קורה?

הגמרא שואלת.

הרי כתוב, אותו ואת בנו בשור וזה,

אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד.

ומי זה אותו ואת בנו? זה אימא ובן.

אבא, אנחנו לא יודעים מי זה אבא,

אלא אסור לשחוט אם ובנם באותו יום, עד למחוריו.

איך נהרגה אישה? הגמרא שואלת.

איך נהרגת אימא וילד?

הארונות גרבו מאוד.

וכן צריך להיזהר, רבותיי,

עד שאלה יבי חופש

מתחילים כל מיני לעשות דברים שלא צריך לעשות.

שלא ייכשלו, אנחנו צריכים להצבות בתפינה.

שלא יהיו דברים נוראים.

שלא יהיו עוד ועוד דברים כאלה לעם ישראל.

מה הם עושים? הולכים לרבנים, אומר לרב,

הרב, אני רוצה להחזיר בתשובה. בוודאי, חותם לו במקום.

אבל אתה שואל אותו,

אתה אומר לו איזה אירוע אתה עושה?

את מי אתה מזמין? איזה שחקנים, שחקניות, דוגמניות?

אתה מראה לו את ה-22,000 תמונות של בנות

מכל הגילאים?

לא.

אני שאלתי את שניים מגדולי הדוב,

לא יכול להסתיר שמות.

שאלתי, אמר לי, אסור.

אנחנו לא הכרנו את זה.

והם כותבים בשמם שהם התירו להם.

עוד מעלים לים על גדולי ישראל.

הם עושים מה שהם רוצים.

זה מרד.

זה נורא ואיום.

הגענו למצב נורא.

ומה עושים? סוחטים את הנשים האלה, התמימות שלנו.

נשים באות לשם,

תותנים להן

הוראות קבע, ומה הן עושים? תסתכל על זה רכבים ונוסעים.

שאל אותם, הרב קסלר, אתה מכיר את הרב קסלר?

אף שהם מודיעים עילית, באו אליו.

למה הוא ארגן נגדם?

אמר להם, תתביישו, פושעים.

תראו באיזה רכבים אתם באים אליי.

מאיפה יש לכם כסף? אף אחד מהם לא עובד.

אוכלים וזוללים כל היום בבתי מלון, מסעדות.

הכול על חשבון הציבור.

והכול מכסף של עניים, משוד עניים,

מערכת עליונים.

אתה אקום, יאמר אדוני.

צריך להתפלל שיציל אותם מהערב רב האלה.

זאב היה עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס.

כן,

אז אנשים לעזור שפנחס בין המזל יעמוד בלב עלינו.

תודה.

כן, שאלה.

רגע, תפתוח לה את המיקרופון.

שלום כבוד הרב,

לפני שבועיים אמא שלי עברה ניתוח ואתה בירכת אותה שהיא צילה

בדיקות תקינות וגם רציתי להגיד לך תודה. אתה בירכת גם את אימא שלי

ברפואה שלמה וגם אותי, כשאני הייתי קטנה שאני לא אצטרך לעשות בכלל ניתוח.

לב פתוח.

תודה רבה.

תהיי בריאה.

כן,

שאלה אחרונה, תן לבחור פה, כן, יש פה בחור.

אני פה.

פופו.

שלום כבוד הרב. כן.

אני שומע את ההרצאות שלך כבר יותר מעשר שנים.

כן.

למרות שעם המפאות, עם הבוקסות.

כן, גם אתה. כן.

יש לי מכר שהוא חילוני,

הוא לא מאמין בכלום, ההורים שלו כן היו קצת דתיים, הוא לא מכיר בכלום, היום כבר נבוגר.

ורציתי, אני מנסה להשפיע עליו ולא מצליח. האם יש לרב איזה עצה, מה אני יכול,

איך אני יכול להשפיע עליו?

תראה, אם הוא אנטי זה קצת בעיה. הוא לא אנטי בכלל, אבל הוא לא רואה תכלית בחיים, לא מעניין אותו תכלית, הוא שש בש כל היום וזהו.

שמעתי. יש לי כמה קלטות דיסקים היום. אמרתי לו להסתכל מבראשית.

כן? לא רוצה?

להסתכל קצת, לא כל כך מעניין אותו הנושא הזה.

מה פירוש?

אם בן אדם רוצה לברר

אם זה נכון או לא נכון... אני רוצה שהוא יברר, אני לא בטוח שהוא רוצה לברר. לא, אבל אולי הוא ירוויח.

הרי הוא לא חייב, הוא לא מתחייב כלום. לא מעניין אותו.

אז אתה אומר שהבעיה שלו שאין לו התעניינות בכלום, אבל אתה אומר שהוא לא רוצה מהחיים.

אז אולי תמצא משהו אחר שכן יעניין.

אם אתה מדוכא ולא טוב לך,

אז בדרך כלל בן אדם מחפש חליפה,

משהו אחר.

ואם לא, אז מה, זה סתם סתום?

מה אכפת לו לחיות ככה עד סוף החיים?

אז מה אכפת לנו שהוא יחיה ככה עד סוף החיים? הוא רוצה להציל אותו. אתה רוצה להציל אותו, אבל הוא לא רוצה להנצל.

כתוב שאין מרחמים על מי שלא מרחם על עצמו.

ככה אומר הקדוש ברוך הוא. אבל הרב מסתובב בכל הארץ בשביל... אני אמרתי שלא, אבל אני לא אלך לאחד מראש שאני יודע שהוא לא רוצה, אני בא להרצאה.

יש שם כאלה וכאלה, ואני משתדל.

אבל ללכת לאחד בשביל לשכנע אותו, כדאי לך לחיות,

כשהוא בעצם מפקיר את חייו? אם הוא לא מעוניין, אז אין עניין לנסות למשוך אותו?

לא.

בפרט שהוא חילוני גמור.

אין פה הוכיח את עמיתיך,

אין פה ואהבת לרעך כמוך.

הוא יודע מה היהדות, אבל הוא... בסדר, רעך זה רעך למצוות, עמיתך זה עם שאיתך במצוות.

אין לנו דין ערבות עליו.

קיבלנו דין ערבות רק על אלה ששומרים תורה ומצוות. מי שהוא לא שומר תורה ומצוות, אין לנו דין ערבות עליו.

אם הוא הפקיר את חייו, הפקיר את חייו. הוא רוצה להיות מופקר, מופקר.

בשביל להביא את המשיח אנחנו רוצים שכולם יחזרו בשבילו. לא חייב.

אמר רבי אליעזר לרבי עקיבא, אפילו קנישתא חדה יכולים להביא את המשיח, ובשביל זה יש פה קנישתא חדה.

העבריו מסתובבים בכל הארץ.

אני נכון, אני משתדל עוד לקבץ כמה שיותר, להציל.

אבל אם אנשים לא רוצים,

הרי לא כל הרצאה מלא.

למה לא הכל מלא? כי חלק לא רוצים.

אז ממילא, מה אני יכול לעשות?

אני הצעתי את עצמי, באתי אליהם, הם לא באו, הם הפסידו, לא אני.

אני מקבל שכר כנגד כל העיר שבאתי.

תודה רבה, תודה רבה. תהיה בריא, אני מודה לכם, רבי חנין יובל רגשי, עמיר אוסון גודש ואוכלוסו קודש ישראל.

דפיקו אחר בעולם תורה ומצוות שנה מורדנו בסלמאן זאת גו יחדיל תורו יא אדיר.

קדיש.