מי אוכל גחלי רתמים | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

תודה רבה לכבוד.

ויאמר אדוני מסיני בא וזרח מסעיר למו

הופיע מהר פארן ועתה מרבבות קודש

מימינו אש דת למו

התורה נקראת אש דת

תורה שנתן הקדוש ברוך הוא למשה

אש לבנה חרוטה באש שחורה

רש״י אומר אש דת

שהייתה כתובה מאז לפניו

באש שחורה על גבי אש לבנה

יסוד לקניין התורה הוא אש שחורה

מה זה אש שחורה?

כשמנו בממחה דברים שהתורה נקנית בהם

במיעוט שינה

זה אש שחורה

במיעוט תענוגים

זה אש שחורה

בקבלת הייסורים

זה כמראה של אש שחורה

כאילו זה קשה

למעט בשינה תענוגים

לקבל ייסורים

וכן מה שאמרו זיכרונם לברכה

על הפסוק שחורות כעורב

מי שמשים עצמו אכזרי על בניו כעורב

אם אדם רוצה להיות תלמיד חכם

צריך להיות אכזרי על בניו כעורב

כי העורב זונח את בניו

לבני עורב אשר יקראו

אין אבא שיזון ויפרנס

אז הרוצה להיות תלמיד חכם צריך להיות אכזרי על בניו כעורב

תלמיד חכם בא הביתה

והילדים בוכים ונוחים

הוא אומר להם עוד לא נגמר הקנים בנהר

תלכו תחפשו לכם שם כל מיני ירק וכל מיני זה

שמעתם?

אז זה נראה כעין

כגון אש שחורה

אבל כשהתבונן שהתורה משמרת אותו מכל רע בנערותו

ונותנת לו אחרית ותקווה בזקנותו

בנערותו מה הוא אומר?

דקובע אדוני יחליף וכוח

בזקנותו מה הוא אומר?

עוד ינובון בשבע גמרא בקידוש יפ״ב

זה כבר

כגוון של אש לבנה

שהמהות היא רק להאיר

ולא לשרוף

סוג האכזריות שמשים עצמו אכזר על בניו ובני ביתו

בשביל מסירותו לתורה הקדושה

זה סוג אכזריות של רופא מנתח

אבל בעצם המנתח זה מתוך הרגה של רחמנות

שהוא משתתף בצערו של החולה האומלל שסכנה מרחפת עליו

ומתאמץ להצילו בניתוח

נכון שהוא כורע לו את הבטן

ושמה עושה ניתוח

על קרביו על קרעיו

ואחר כך הוא תופר אותו כמו ריצ'רץ'

זה אכזריות של רחמנות

הרועה הם הרועה אכזריות

אבל המשמעות של זה רחמנות

אם הוא ישאיר אותו שלם הוא ימות

כך זה המתאכזר בשביל התורה

מרגישו את גודל הסכנה גם לו גם לבני משפחתו וביתו

אם הם יגדלו ללא תורה

מעל כן הוא מתאמץ

בתקיפות הדעת להתאכזר שזה רחמנות

ולהתגדל בתורה

בתוצאות מזה שבנערותו הוא יחליף כוח

מה זה יחליף כוח?

חולה

מוכרח

לצמצם את מזונותיו

ושאר תענוגים

אין לו להביט

על מה שהוא כרגע הולך ופוחת במשקלו

ונעשה צנום עקב המחלה

אין דבר

כי סוף כל סוף על ידי הדבר הזה הוא מחליף כוח

זהו הגוון האמיתי של מה שאמרנו קודם אש שחורה מיעוט שינה

מיעוט תענוגים

ואף קבלת הייסורים

זה נראה אש שחורה מה זה ככה התורה

ככה התורה מה לא נותנת לישון לא נותנת ענג לטייל את זה מה גם ייסורים

מה זה זה אש חורה

לא

זה יחליף וכוח

אתה מכלת המחלה מחלת הגוף זה ההשתוקקות והתאבות לחומר שהן הורסות את הבן אדם

ומאבדות את נשמתו

אתה מכלת הכוח הרע שבגוף

זה טוב מאוד

אם רק זכה שכל זה שהוא ממעט בשינה תענוגים ומקבל ייסורים אם רק זכה

שזה לעמלה של תורה הוא יחליף כוח מהם

ומהמראה שנראה בתחילה כאש שחורה יתהפך לאש לבנה

ואז

יחליף מזה כוח בנערותו וגם בזכות זה יתקיים לו בזקנותו עוד ינובון בשיבה

הוא ימשיך להניב פירות ופירי פירות

גם בשיבה

לא כמו שנאמר בעמי הארץ ככל שהם מזקינים מטפשים

אלא מוסיף דעת

מוסיף חוכמה ינובון בשיבה מביאים תנובה עדיין

העולם צריך להם

הכותב בשבת שתי אותיות חייב מיתה

זה מלאכה אסורה בשבת

עבור פעולה קטנה וקלה כזאת יוצא אדם לסכל סקלה

שזה העונש הכי חמור בתורה

אבל כשיתבונן

ימצא שבעצם

אש לבנה הוא יום המנוחה

יום הקדושה

קדושה לעמך נתת כל אומות העולם

אפילו שהם כבר סידרו אחרינו

יום שביתה

weekend

הם למדו מאצלנו

אבל הם לא זכו למנוחת הנפש

הם לא זכו לקדושה

הם לא זכו למעין עולם הבא שבת מלכתה

אמנם

אין להם את האש חורה הם אינם מחויבים מיתה עבור מלאכת שבת

אבל הם לא זכו לעיקר המתנה של יום מנוחה וקדושה

וטרודים הם מה ביצרם ביותר ביום שביתת גופם

ועלולים למעשים עכורים עד שנאמר עליהם נוכרי ששבת

חייב מיתה

פעם היה אחד שהיה צריך

השתלת כליה

אז יעצו לו

תלך

אצל הגויים

באירופה

אחרי היום טוב שלהם, היום אדם, תלך שמה,

יש שמה הרבה כליות, הרבה ריאות, הרבה.

אז הוא שאל למה, הוא אומר, הם משתכרים,

דוקרים אחת את השני, יש הרבה מתים,

ואז יש איברים.

זה נקרא כבר היום טוב שלהם.

אולם ניתנה בחירה חופשית לאדם,

שבכוחו בידו לשים אש שחורה,

בידו לבחור להיות רודף אחרי הכבוד,

בידו לדחוק את רגלי השינה כביכול.

אבל גם בזה הוטבע סדר העולם שמפה על ידיו משתלם לו,

וחטאים תרדף רעה.

ואם עולה בידו להשתמש לפי שעה,

אבל סוף כל סוף יילחד ברע,

זה מה שהתורה ניתנה אש שחורה על גבי אש לבנה.

אז זאת אומרת, נכון,

אדם יכול לבחור לעצמו לשים אש שחורה בעצמו.

הוא לא הולך בדרכי התורה.

מה שמעניין אותו זה כבוד, מה שמעניין אותו זה לדחוק את רגלי השכינה,

כי הוא רוצה מקום לעצמו, מה פירוש?

יצמצמו לי את ה...

יגבילו אותי? מה פתאום?

אבל כפועל ידיו

ישולם לו,

וחטאים תרדף רעה,

ועושה הרעה תבוההו רעה.

וזה גלום בתוך זה, והוא אוכל את בשרו,

והוא מכלה את חייו.

זה מה שנאמר, יבלו בנעימים.

אמנם הם בנעימים, אבל מבלים את חייהם, בלאי.

כתוב כל הפוסק מדברי תורה, מאכילין אותו גחלי רתמים.

יש עץ רותם,

בעץ שלו הוא נשרף הכי הרבה זמן.

זה טוב לשיחים,

גחלי רתמים.

בגיהנום

יש גחלי רתמים, שהאש שם מחזיקה המון זמן.

אז כתוב, כל הפוסק מדברי תורה,

מאכילין אותו גחלי רתמים.

מאכילין אותו, מאכילין אותו בתיאבון.

מאכילין אותו.

בוודאי נראה מזה,

רואים מזה מראה אש שחורה.

אבל כשהתבונן,

בעצם מהות התורה,

שבאותה שעה שהוא לומד,

כמו שאנחנו,

הוא עוסק באש לבנה,

כי הוא מאיר את שכלו להבין ולהשכיל,

עד שהוא מתדבק בבורא יתברך שמו.

כמאמר הכתוב, ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם,

חיים כוליכם היום.

והדברים הם כפישוטן.

כמו שדבקות הגוף והנפש,

שחיבורם ודיבוקם

זה יסוד החיים,

כך האדם שלומד תורה הוא נדבק בקדוש ברוך הוא במקור החיים.

ומצינו בש״ס שרבי טרפון אמר לרבי עקיבא,

שהפורש ממך כפורש מן החיים.

מי שדבק מתלמידיו של רבי עקיבא בריבו היה דבוק בחיים,

בחיים היה דבוק,

דבוק בחיים העליונים.

אז רבי טרפון שהיה מריבותיו של רבי עקיבא אמר עליו שהפורש ממנו כפורש מן החיים.

והרמב״ן זיכרונו לברכה אמר שהפורש מרבנו הריף

כפורש מן החיים.

ומעתה

אין פלא,

מי שפוסק מדברי תורה,

מאכילין אותו כחלה רתמים. למה?

שמפני שמפסיקתו מדברי תורה

נראה שהוא תופס

שמה שאמר הכתוב הלא קודם עריק האש נאום אדוני

זה אש של הדיוט

שמהותו בעיקרו לשרוף.

הוא מבין את הפשט

הלא קוד בריק האש כאש שמהותה לשרוף.

והוא מביט על התורה כעל אש שחורה והוא יראה לגשת אליה וקל בעיניו להפסיק מדברי תורה שכך הוא מתרחק על ידי זה שלא ייקבע מגחלתה של אש שחורה אומר יותר טוב לא לדעת

ככה אתה יודע אין לי איסורי מצפון אין לי פחד אין לי גרום לא יודע

לא למדתי לא ראיתי לא יודע

מעל כן עונשו מידה כנגד מידה

מה אמרת שהתורה זה אש שחורה יאכילו אותך את זה

כי ככה אתה חשבת

איך חשבת

שהתורה היא אש שחורה כמו גחלת שחורה

אז מאכילים ומטעימים אותו מהגחלים של אותה אש שחורה שהוא בדעתו ובמעשיו הבין כך

אז כך היא המידה

הבא לטמא מעט

מטמאים אותו הרבה

מה אמרת?

טמאת כאילו את התורה אמרת שהיא אש שחורה היא שורפת זה לא טוב זה לא זה כן?

ככה אמרת?

אז תדע שלא כל דברי כאש, התורה היא מאירה כמו האש המאירה המחממת

זה הצד החיובי שבה

הצד השורף זה אתה אמרת

אתה אמרת אז תאכל אותה כמו שאומרים כפי שאמרת

וגם מוטבע במציאות של הבריאה

שכל נעימות של רצון חומרי

יש לאנשים

דמיונות שאם הם יעשו ככה ויאכלו ככה ויתלבשו ככה וילכו לשם

יש להם נעימות מזה, מהחומר, יש להם נעימות

אבל כל נעימות של רצון חומרי זה כשותה מים מלוחים לצמאונו

בשעה שהוא גומע נדמה לו שזה לח וקר

ומרבה את צמאונו

אבל המציאות שהוא צמא יותר

וגם

הוסיף שקודח בלבו ממש מהמים המלוחים

זאת אומרת

אי אפשר

שאדם

ירווה מן העולם הזה

אין אדם מת וחצי תאוותו בידו

זה כמו מים מלוחים

זה רק מצמיח עוד יותר

לאותה שעה זה נראה מרווה

אבל המליחות טבעה

לגרום שאדם רוצה לשתות עוד

אז ככה זה כל הנאות העולם הזה

ככה פוסק מדברי תורה לדברים בטלים

ומכל שכן

חלילה לדברים אסורים

נדמה לו שבדיבורו מעט בדברים בטלים וכדומה

אז יהיה לו אחר כך

דעה צלולה יותר לגרוס בו רייטא

אני מבקש מהאנשים תלמדו בבקשה שעתיים בתעני דיבור רצוף

ואפילו בחורי ישיבות חלקם אומרים קשה

מה קשה אתם יושבים באוהלי התורה

שעות על גבי שעות לומדים שלושה סדרים

אתם לומדים לפחות עשר, שתים עשרה, ארבע עשרה שעות

אז מה קשה?

מתוך הזמן שאתם לומדים שעתיים סתום את הפה רק לדבר דברי תורה קשה

מה קשה?

יצר הרע חייב להכניס

בשביל לעשות הפסק,

הפסק,

וקרעים תלביש נומה,

וקרעים תלביש נומה.

אתם מתארים לכם שאתם יושבים מול הקדוש ברוך הוא והוא מלמד אתכם תורה

ובאמצע הטלפון מצלצל

ואתם לא אומרים לו סליחה ולא כלום ואפשר לקבל רשות לענות זה אשתי או שזה אבא שלי או משהו, שום דבר.

עונים אהלן, מה נשמע? מה זה הם מפסיקים? והוא מחכה.

הוא מחכה, ואתה ממשיך.

מה אתה מדבר? לא דברים חשובים. בדיחות, סיפורים, זה, דולרים, עניינים, זה.

ואחר כך אתה חוזר ללמוד.

כאילו, חוזר ללמוד.

ואתה מספר גם לחברותא, אתה יודע מי זה היה, מה זה היה, לאל תשאל מה היה איתו, וזה, וככה עוברים אחרים.

אז האדם,

יצר הרעב, מדמיין לו שאם קצת הוא יגיד דברים בטלים קצת ככה, זה ייתן לו חיזוק להמשיך לגרוס בתורה, כי קשה לו כל הזמן. אז זה ככה בדיחה פה, בדיחה שם, זה ככה, מדברים קצת.

אבל באמת זה ההפך הגמור, שהמעט דברים בטלים,

הם בוראים בקרבות צימאון להוסיף עוד רוב דברים, בסוף רוב השיעור הלך על דברים בטלים, ומה יזכרו מהשיעור? את הבדיחות שסיפרו, ואת הצחוקים, ואת הקטע ההוא עם זה, ועם זה, ועם זה.

ומה ההלכה, ומהלימוד, וזה, לא יישאר לו שום דבר.

בעוד חודש שם.

אותו מה למדנו לו אבל את הקטע ההוא עם הבדיחה היא חבל על הזמן זה היה משהו

מה שאני אומר לך הבחור הזה כישרוני מה כישרוני?

טמבל

הוא יודע לספר בדיחות

וזה הכוח של הבא לטמא

ולהפך מי שמרגיש אש לבנה

שהתורה זה אש לבנה

והוא חרד

לא לפרוש מאור התורה

הרי עליו נאמר הבא לטהר

מסייעין אותו

מי שחושב שהתורה זה שחורה

אז זה נקרא הבא לטמא

ואם הוא מטמא את עצמו מעט מטמאין אותו הרבה

אבל מי שרואה את האור הלבן את האש הלבנה שבתורה

זה נקרא בא לטהר והם מסייעין אותו מן השמיים

בעצם אין אש שחורה בתורה האש השחורה היא הבחינה שלמדנו שמטרתה לרפא את החולי

כגון מיעוט שינה מיעוט תענוגים

וייסורים וכל שאר הדברים

זה לכאורה תרופת המנתח

למרות הקושי כדי להחלימך

מאז עוד יניבון בשיבה

אז בהתחלה זה נראה קצת קשה

אחר כך התאוששות

אחר כך החלמה

אחר כך בריאות איתנה לאורך שנים עד יניבון בשיבה

אז בהתחלה זה קשה זה נראה אש שחורה

אבל היא לבנה בעצמותה

היא אש שחורה על גבי אש לבנה

אבל מי שרוצה לעקור ולהבין שהיא אש חורה שחורה כמו גחלים יאכילו אותו ממנה

מאותה תורה שהוא חשב שהיא שחורה והיא שורפת

אז מזה יאכילו אותו

מכאן אנחנו למדים רבו ישראל איך שאנחנו ניקח את הדברים

ככה אנחנו נזכה

אם נראה את הטוב והיופי עם כל הקושי לכאורה

כי הגוף קשה לו להתנתק מגופיותו

מגשמיותו הוא רוצה את שלו

אבל המטרה שלנו היא להפוך אותו לרוחני כמה שיותר

להיות כלי עזר לרוחניות לנשמה

לא שישעבד את הנשמה לצרכיו

הפוך שיהיה משועבד לנשמה

אז זה קצת קשה לו אז לכן הוא מדמיין שזה קשה וזה שחורה וזה וזה אכזריות וזה זה

וזה הכל טענות של היצר הרע שהוא נמסך בדמו של האדם בגופו

אבל המסכין יודע שהקדוש ברוך הוא לא עשה שום דבר רע בעולם

הרע היחידי שיש בעולם זה ההסתר של הטוב

כשאתה לא זוכה לראות את הטוב

בתוך ההסתר

אז בשבילך זה נקרא רע שחור

קשה וכו'

אבל אם אתה רואה את המכוון כמו בניתוח

שהמטרה להציל את החולה

אפילו שצריך להסביר את החולים, הרדמה, ניתוח וכו'

אבל כולם מייחלים בחוץ לתרופה שיצא בריא

אם כבר אתה נכנס בגלל שאתה חולה אז

לפחות שתצא בריא

אבל מי שלא מכיר במחלה שלו

ולא מבין שהוא חולה

נכון הוא ירוויח את הניתוח הוא לא יעשה ניתוח

אבל הוא ימות בקוצר ימים לא חבל ולא יתקיים בו עוד ינובון בשבע

ויאכילו אותו גם

גחלי רתמים

חבל

צריך לברר מה מברכים על הגחלי רתמים

רבי חנן יאמר כשהוא אומר עושה גודל בחוץ וקודל צרוען