היינו כחולמים
תאריך פרסום: 20.03.2013, שעה: 06:42
לכאורה מה שייכת הודאה לעתיד? לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלים קרבן תודה אינו בטל, תפילות בטלות תודה אינה בטלה, מה שייכת תודה לעתיד לבוא? הרי הודאה באה רק על נס, על הצלת גופו, הצלת משפחתו, נכסיו, הצלחת נכסיו, הצלחת בניו, הצלחת תורתו, אולם לעתיד לבוא כל ההצטרכויות יתבטלו, לא יהיה שום צורך, הכל יהיה מצוי, מעדנים מצויים כעפר, לא יהיה רעב לא יהיה צמא, לא יהיה עוני ועושר, חולי ובריאות, לא יהיה בעיות שלום, לא צריך את אובמבה, ובימים ההם לא יהיו כל פגעי הזמן ותאונותיו, ואם כן הלא מעצמו יתבטל ענין ההודאה, אין על מה להודות. כי על מה יודו ועל מה ישבחו אם לא יהיה דבר שיצטרכו להשיגו? אם כן הלא צריך להיות ההיפך, שההודאה היא תבטל ראשונה.
אפשר לבאר שאכן ההודאה על ההווה לא תהיה בימים ההם, אין על מה להודות בימים ההם, הכל מצוי לא חסר שום דבר, אולם ההודאה תהיה על העבר, אולם ההודאה תהיה על העבר, על כל הטובות והחסדים שהשיגו לפני ימות משיח. כאשר יתגלה כבוד ה' יתבררו כל סודות הנהגתו של הקב"ה שהיו בעולם הזה, ויתגלו דברים הפוכים, עולם הפוך יראה לעיני כל, מי שנדמה היה לו כיסורים ועוני ורעה, יתגלה לו כטוב, שהכל נעשה ומכוון היה מאת ה' יתברך לטובת האדם, ויתברר לו שההפסד אם זה בממון, אם זה בכבוד, היה מכוון להצלת גופו. הוא ידע אז שהסיבה שבשעתו נראה לו ההפסד כצרה, זה נבע מקוצר ראייתו. ובגלל זה לא יכול לדעת שבהפסד הזה הרויח את החיים, או שהיתה בו סיבה שדוקא יהיה לו יותר רווח, אם לחצו אותו וגירשו אותו ממקום זה, ובו בזמן היה לו הדבר לזרה, הרי היתה מכך סיבה שיעתיק את אהלו למקום אחר. במקום יביע אומר - בית מדרש פז, ששם טוב לו בעולמו וכל שכן לאחריתו. כענין שאול המלך ע"ה, שטעה אחר אתונותיו ומצא שם את מלכותו, שכן נקרא לו שמואל בדרכו ומשחו למלך, ומה' היתה הסיבה שטעה, שלשה ימים מחפש אתונות לא מוצא, עד שהגיע שמואל הנביא וימשח אותו למלך, הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה.
יש גם להיפך, שנעשה לאדם מאורע מסוים שלרגע נראה לו כשמחה, כמו שש"ס רקדו בהתחלה נצחנו את אמנון יצחק, ולבסוף זה הופך לאסון ולתוגה באופוזיציה בבושה גדולה.
אבל שם לעתיד לבוא יתגלה לו שהטוב הוא הרע והרע הוא הטוב, ויתגלו לו כל הסודות. ואז ממש יתפעל וינתר ממקומו בהתפעלות על העיוורון שפקד אותו בעולם הזה. ועל שלא הודה אז לה' יתברך על כל המאורעות שקרו לו, ואז ימלא פיו שמחה להודות לה' יתברך.
אז ישלם את חובות ההודאה שלו, שמפני עיוורנו וסכלותו לא הודה בעולם הזה, כי בקוצר שכלו סבור היה שאלו הן צרות ורעות ולו הבין אז שכל הצרות הן לאמיתו של דבר טובות, כי אז היה מהלל לקב"ה בשעתו. כי פעמים הרבה שהרעה היא טובה, ודרכי ה' נסתרות ומכוסות מבני אדם, לכן אמרו חכמים ז"ל בעירובין י"ט, שהרשעים מצדיקים את הדין על עצמם בעולם הבא, כי הסיבה שהיו כופרים בעולם הזה מפני שלא הכירו את גדלות הנהגת ה' יתברך ואת משפטו, והם הכעיסוהו משום שהיה קשה להם לסבול את הרעות, את הצרות, את העוני והחולי, אבל שם יבינו שהכל היה בסדר, והנהגתו אז היתה בחכמה רבה, אז יצדיקו את הדין ואת המשפט.
ובמסכת ברכות נ"ה אמר רב הונא, לאדם טוב מראים לו חלום רע, כדי שידאג ולא יחטא ושיכפר לו עצבונו, זה שהוא עצב בחלום הרע זה מכפר לו, כך אומר רש"י. לאדם רע מראים לו חלום טוב, כדי לשמח אותו שיאכל עולמו בחייו, ככה אומר רש"י. זהו שאמר הכתוב "היינו כחולמים", היינו החלום הרע לטובת האדם, החלום הטוב לרעתו של אדם, ואז בעולם הבא יבינו את הנהגת ה' יתברך שהרעות היו לטובת האדם, אז היינו כחולמים, כמו שבחלום שאדם חולם חלום רע בעצם זה לטובתו, כשהוא חולם חלום טוב בעצם זה לרעתו, אז היינו כחולמים, אז אנחנו נראה שכל מה שהיה רע זה היה טוב, כל מה שהיה טוב זה היה רע.
באחרית הימים יבינו ויכירו את חסדי ה', וכל סודות הבריאה הרע והטוב, העליות והירידות, ההצלחות והכשלונות, הצער והשמחה, יסורים והשלוה, כל ההנהגות שהיו עטופות בגלימה של סוד ומסתורין, הכל יתברר ויתגלה. אתם יודעים איזה אושר זה לראות את הכל איך הכל מסודר, איך הפאזל הזה עבד? ואז יופתעו וישתוממו מאד למראה עיניהם, למראה העולם ההפוך, שהטובות היו רעות והרעות היו טובות היינו כחולמים. רק לראות מגילת אסתר ולהבין איך כל דבר שחשבו שרע הפך בסופו של דבר ל טוב, וכל מה שהיה טוב אצל הרשעים הפך להם לרע.
ובמסכת פסחים דף נ', לעתיד לבוא יברכו כולם על מה שברכו דיין האמת יברכו ברכת הטוב והמטיב. כשיתגלה שכל הרע שסבל בעולם הזה היה טוב בעיקרו, כן צריך האדם הבונה את ביתו משפחתו וכל עסקיו ואפילו עסקיו הרוחניים, שלא יתרשל, שלא יתרשל, אם בדרכו יתייצבו לו מכשולים וחתחתים ויסגרו בעדו את פתחי הישועה, אל תתרשם, הכל לטובה, כל מה דעבדין מן שמיא עבדין לטב, כל מה דעביד רחמנא לטב עביד, גם זו לטובה, גם זו שאתה רואה אותה רעה - לטובה. גם הרעה זו זו זו היא טובה. אל יתרשל אם בדרכו יתייצבו לו מכשולים וחתחתים ויסגרו בעדו את פתחי הישועה, אם עתידו יראה לו מעורפל אל יתרעם ואל תפול רוחו, כי לאחר זמן יתגלה לו שכל הרעות והנסיונות הם לא לטובה, ואשרי אדם הבוטח בה'.
לכן צריך ללמוד שער הבטחון של רבינו בחיי טוב טוב טוב טוב טוב, ומי שזכה למידת הבטחון הוא עובר את כל המכשולים של העולם הזה בצחוקים, בצחוקים, מקבל מכה ומחייך, לא נבהל, יודע הכל מכוון מאיתו יתברך לטובה, ככה זה, כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי, אין מצב שרע יורד מן השמים, "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", אין, אז לכן אדם צריך להיות רגוע במצבו בכל מצב, כל זמן שאתה נושם, "כל הנשמה תהלל יה הללויה" על כל נשימה ונשימה תודה לקב"ה.
יש אנשים מסכנים חולי אסטמה, התקפות, סכנת חיים, משאפים, אתה נושם ב"ה, נושם, נושם, לא רואה כל כך טוב, לא שומע כל כך טוב, לא נורא, נושם אבל, נושם.
אז צריך לראות את הכל "היינו כחולמים" כמו שחלום טוב זה לרעה, חלום רעה זה לטובה, היינו כחולמים. אז לא כדאי לחכות עד אחרית הימים, לך תדע אם תהיה שם, אז כרגע אתה יכול להיות ממש בגדר זה של היינו כחולמים ולהבין את הכל שהכל מאיתו יתברך לטובה. אבל אם יש לך טענות זה על עצמך, כי מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. והקב"ה נתן לנו את הבחירה, "ראה אנכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע" הנה זה לפניך, אני נותן לפניכם, לפניכם, הנה עוגיות אתה רואה, אתה רוצה לקחת בקשה תקח, אתה לא רוצה אל תקח, ויש מלוחים יש חמוצים יש מתוקים יש חריפים, תחליט. מה שאתה רוצה תקח. אבל ברגע שלקחת תאשים את עצמך, מה אתה מאשים את הקב"ה למה למה למה, מה זה למה? אתה עשית הכל, אין לך שום תלונה על הקב"ה, הכל זה אתה. דע, דע מה למעלה ממך, דע, כל מה שלמעלה זה ממך, הכל זה ממך, אל תבוא בתלונות. ומה שמתגלגל אז צריך לדעת שהכל הולך בסיבי סיבות לטובה, אז צריך לתרגם את זה נכון ולהבין את זה נכון, ולא להתעקש לא להלחם, לא צריך להלחם. אתם רואים נלחמו בנו מלחמת חרמה שלא לחמו בגויים אפילו, אם היו נלחמים ככה נגד הסורים היו מנצחים אותם בשניה בלי מטוסים. אבל מה המלחמה הזאת הביאה? שום דבר, מלא עוונות, חילול ה', חזרה בשאלה, ובאופוזיציה, בסוף לא עזר כלום, כל הכח הביא להפסדה, ואדרבה, כמה שהשתמשו עם כח יותר, קראו לאלה כופרים לאלה גויים ואלה זה, בסוף חזר עליהם בומרנג, אמרו גויים, אה אנחנו גויים? בסדר לא מתחברים עם יהודים. אנחנו גויים. איייי. עכשיו הם אומרים יהודי לא מגרש יהודי, אז איך גרשתם אותי? הקב"ה האכיל אותם עם כפית, על כל מעשה ומעשה שעשו החזיר להם בדיוק. אז שלא יחשוב בן אדם שהוא שמח כרגע שכך יהיה בהמשך, בערב ילין בכי ולבוקר שמחה, ולפעמים שמחה ובבוקר בכי, ז"א אדם לא יודע, רק מה, העיקר שילך בדרך ה' כמו שצריך, שלא יהיה טענות מן השמים. אם יש טענה מלמטה לא נורא, נסיונות, אבל כשהוא בשמים הכל יהיה בסדר, אם אתה יודע שבשמים מרוצים ממך, אתה בסדר כלפי שמיא הכל טוב, אל תפחד, תמשיך, תצעד, כל זמן שאתה הולך בדרך המלך, אפילו שאתה לא רואה אנשים אבל אתה רואה שזה דרך המלך אתה תגיע למחוז חפצך. אבל אם אתה יורד בשבילים עקלתונים וחושב לקצר את הדרך וזה פה ושם, לך תדע איפה תסתבך, אבל אתה הולך בדרך המלך, צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים, שמה אתה תגיע כמו שצריך.
אז אם כן, קרבן תודה ישאר כל הקרבנות בטלים קרבן תודה נשאר, כל התפילות בטלות וההודאה אינה בטלה, זה שנאמר "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול קלה קול אומרים הודו את ה' צבאות אמן".