http://live.shofar-tv.com/videos/2802
18-3-13
"חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן וסולת מורכבת חלות בלולות בשמן אם על תודה יקריבנו" אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים והולכי מדבריות וחובשי בית האסורים וחולה שנתרפא, ארבעה שצריכים להודות, שכתוב בהם "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם. אז התודה שמקריבים זה על דבר הודאה על נס שנעשה לארבעה אלה: יורדי הים, הולכי מדבריות, חובשי בית האסורים - מי שהיה בבית האסורים, וחוה וחולה שנתרפא, אלה צריכים להודות שכתוב בהם "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם".
חמץ ומצה הם שני דברים הפוכים ומנוגדים זה לזה, חמץ ומצה הם שני דברים הפוכים ומנוגדים זה לזה, חמץ מורה על דין מצה מורה על רחמים, להורות לנו כי כל עניני העולם ומאורעותיו, תלאותיו וכל הצרות הבאות לו לאדם הם בגדר חמץ ודין הם, אך באותו זמן גם רחמים. מצה וחמץ כרוכים יחדיו, הם ניגודים מאוחדים לעיני האדם הם ניגודים והפכים, אבל תאומים נוצרו מיד ה' להביא אור ורחמים עבור האדם.
נחזור, החמץ והמצה אמרנו שהם שני דברים הפוכים ומנוגדים זה לזה, למה? כי חמץ מורה על דין, והמצה מורה על רחמים, בא להגיד לנו שכל הענינים של העולם וכל התלאות והצרות שיש בו, הם באים תמיד בגדר זה של חמץ ודין הם, כל מה שעובר על אדם דברים לא טובים, אבל באותו זמן יש גם רחמים, אחרת אדם לא היה מחזיק מעמד. מצה וחמץ כרוכים יחדיו, ניגודים מאוחדים, ניגודים מאוחדים, הם גם ניגוד וגם מאוחדים, לעיני האדם הם ניגודים והפכים אבל תאומים נוצרו מיד ה', למה להביא אור ורחמים עבור אדם.
התודה היא מעורבת חמץ ומצה, כלומר, דין ורחמים, כשמקריבים קרבן תודה, כשמביאים תודה אז זה מורכב מחמץ ומצה, כלומר דין ורחמים, חלות מצות, גם חלות גם מצות, בלולות בשמן רקיקי מצות וכו', אז התודה מעורבת חמץ ומצה כלומר דין ורחמים, והיא באה על נס שנעשה לו לאדם אחר שהיה בצרה, או חבוש בבית האסורים או חולה ונפל למשכב או בדרכים מסוכנות כגון מדבר וים, אלה נסיונות וצרות, אבל אלה נסיונות וצרות שהביאו לו נס, אלה הביאו לרחמים ולגילוי שכינה שהוא יצא מכל הברוך, מכל הנסיונות הללו נולדה הכרה חדש, נולד אור חדש בחיים שהוא רואה שהקב"ה משגיח עליו ומצילו, ועל הניגודים הללו צריך האדם להודות לה', כי ע"י הדין נולדו ובאו הרחמים.
אם כן הדין והרחמים שלובים יחדיו, האחד עוזר ותומך את חברו. אלמלא היה צרה לא היה ישועה, ממילא לא היית מכיר בטובת הבורא עליך, בהשגחתו עליך, ז"א אם היית במצב של טוב כל הזמן, היית חושב שזה המצב הטבעי שלך, לא היית מכיר טובה לקב"ה ולא תודה ולא שום דבר, פשוט ככה חיים, טוב כל הזמן, אבל כשיש צרות, יש בעיות, יש מצוקות יש תלאות יש יסורים יש זה, בן אדם נושע מהם, מצפה לישועה והיא באה, אז זה מרומם אותו, זה מאיר לו.

ש. זה השגחה פרטית...?

הרב: בלי השגחה פרטית לא נושעים.

ש. לא, מי שהוא חי פה כאילו כל הזמן טוב פה ואין אנחה

הרב: הפוך, זה מאכילים אותו כבר את השכר של העולם הבא, אדם שכל הזמן טוב לו זה בעיה, זה כנראה אוכל שכרו של העולם הבא כבר בעולם הזה, בד"כ רשעים גדולים מקבלים הכל טוב בעולם הזה, משלמים להם את כל השכר פה.
כל המשמח חתן וכלה כאילו הקריב תודה, עכשיו למדנו מה זה קרבן תודה, והבנו שזה חמץ ומצה, ועכשיו אנחנו רואים מאמר חכמים בברכות ז', כל המשמח חתן וכלה כאילו הקריב תודה, שנאמר "מביאים תודה בית ה'". החתן והכלה, הזוג החדש כשהם מתקשרים לבנות את ביתם, נראה הכל מסודר וטוב, המראה נהדר, השולחנות ערוכים, עליהם כל טוב, דירתם מוכנה מקושטת כבר ברהיטים חדשים יפים מרהיבי עין, כל הבאים להשתתף בשמחה, אוכלים ושותים ושמחים בשמחת חתן וכלה, מענגים את גופם ואולי גם את רוחם, שומעים איזה דרשה, אך בכל זאת אצל החתן והכלה מתגנבים הרהורי פחד ודאגה לגבי העתיד, הם לקחו על עצמם עכשיו עול, עכשיו צריכים להסתדר לבד בלי ההורים, חובות זה לבד, בעיות זה לבד, הכל זה לבד, עכשיו צריכים להתחיל להסתדר, מה יהיה? צעירים, מקנן עכשיו בליבם חשש נעלם המעציב את רוחם, וגם אם הנישואין יעלו יפה, לך תדע. בתת ההכרה מכרסמת הדאגה על העתיד, מי יודע איך יסתדרו חיי המשפחה, איך יעלה זיווגם, האם ישתוו בדעותיהם, האם ישרה השלום ביניהם, האם יהנו משלווה, אולם שמא יבואו עליהם נסיונות בחיים קשים, מרים, מסובכים, האם יצליחו להגדיל את המשפחה או יישארו גלמודים, כל הפחדים הללו מתרוצצים וסוערים בקרבם ומעכירים במקצת את רוחם, מערבבים וטורדים את השמחה.
כל הבא לשמחה אז ומפר את המחשבות הללו, ע"י שמשמח אותם, מה זה משמח, זה לא אחד שעושה ככה אתה מבין עם המפה מול הפרצוף של החתן, זה לא אלה שהולכים וחוזרים הולכים וחוזרים, כל מי שמשמח אותם בדברי בטחון ואמונה בה' יתברך, על ידי שמסביר להם שדוקא ע"י ההתנגדות של איש ואישה, ע"י שאיש ואשה הם שני הפכים, דוקא מתוך הניגוד הזה כפי שברא אותם הקב"ה בכוונה תחילה מראש, הרי הם בונים את בנין ביתם, הם עוזרים זה לזה ע"י הניגוד וההפכיות שיש בחיי המשפחה, האיש עוזר לאישה והאישה עוזרת לאיש וכמו ברזל בברזל יחד שמחדדים זה לזה. איך מחדדים ברזל? ברזל בברזל יחד. ככה מחדדים ברזל בברזל. אותו דבר, מחדדים זה לזה, וטובים השניים מן האחד, כי הבינה היתרה של האישה מוסיפה חכמה ועזר לאיש בעל הבינה, אבל לא ראי זה כראי זה, כל אחד ממלא את חסרון חברו וממילא נבנה הבנין ונשלם באופן יפה ונהדר. והאיש הבא לשמח ולעודד את החתן והכלה, מטיף להם ומעורר את רוחם, הרי הוא מחיה אותם ומדריך אותם לגבי נסיונות החיים, ומחכים אותם בהבהירו להם כי הנסיונות והניגודים המה מביאים אושר בחיים, המה נותנים טעם ושלוה אושר וכבוד, אם המשמח משתמש בנימוקים אלה כשמשמח את החתן והכלה, אם כך הוא מעורר מעודד ומרומם את נפשם, רוח החתן והכלה מתרוממת והרי הוא כאילו מביא תודה. כי התודה ממה באה? מחמץ ומצה, דין ורחמים, היינו כמו שאמרנו, כלומר בעל הנס מכיר דוקא ע"י הדין שבאים הרחמים, אז הוא מכיר את ההשגחה האלוקית ואת הטובה שנתן לו, את הדבר הנוגד לו, כמו שדין זה נוגד את רצונו של האדם אבל זה מביאו לרחמים של אח"כ, וזה דוקא הנס, ואז הוא רואה את ההשגחה באור ברור, אז מתוך הצרות נוצר הנס, מתוך זה בא לאדם גילוי שכינה, זה נקרא שהקב"ה מחייך לו, מראה לו אתה רואה אני פה, חשבת שלא תצא מהבעיה- הנה יצאת, אבל תראה את זה, תכיר את הנס, אין טבע, זה השגחה, העיכוב היה מכוון וההצלה היתה מכוונת. אבל בלי שיראו לך שלא תלוי ביד שלך שום דבר אתה עלול לחשוב כוחי ועוצם ידי, אז ה' מראה לך איך הדברים מסתדרים ע"י ההשגחה.
ככה מביא ומשמח את החתן והכלה לידי שמחה והודאה לקב"ה, וע"י זה הם ישליכו את יהבם על הבורא יתברך, הרי אדם כזה הוא כמקריב תודה.
זה הרעיון הגלום בקרבן התודה, וזה מה שהוא עוזר לחתן ולכלה, לכן נאמר "כל המשמח חתן וכלה כאילו הקריב תודה", באיזה אופן? שאמרנו דין ורחמים. שתודה מורכבת חמץ ומצה. ממילא שנאמר "מביאים תודה בית ה'", ממש זהכ אילו מביא תודה לבית ה', דהיינו הוא אומר להם תשמעו, זה לא יהיה קל, יהיו נסיונות, יהיו בעיות, יהיו קשיים, אבל עוברים את זה, אנחנו גם עברנו את זה, עוברים את זה בעזרת ה', אדרבא, הדעות יגובשו, ההבנות, הפשרות. כשאדם בא בצורה כזאת, זה משמח את החתן והכלה, למה? גם מה שהם חוששים הוא אומר להם אין לחשוש כל כך, הכל בסוף מסתדר, הכל יהיה בסדר. זה השמחה האמיתית וזה כמי שמקריב קרבן תודה.
תודה לכם.