מצות השמחה חלק י״ג - יערב עליו שיחי | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 15.05.2024, שעה: 23:49
- - - עיקר הדרשה מהספר ואח"כ התמלול אך לא מוגה - - -
עֵצָה שְׁמִינִית - יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ
הָרַהַ"ק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ זיע"א כָּתַב (זרע קודש פ ויגש), שֶׁלִּפְעָמִים כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי קוֹנוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לְעַצְמוֹ: כֵּיצַד אֶשָּׂא פָּנַי לַעֲמֹד בִּתְפִלָּה לִפְנֵי מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא, וַאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַךְ עֶרְכִּי, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר הוּא נִזְכָּר בְּכָל חֲטָאָיו וַעֲווֹנוֹתָיו, הֲרֵי הוּא מִתְמַלֵּא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי כָּךְ אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלּוֹתָיו בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה וּבְהִתְלַהֲבוּת וְשִׂמְחָה כָּרָאוּי וְכַיָּאוּת.
וְלָכֵן צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן לִפְנֵי תְּפִלָּתוֹ בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חֲשׁוּבִים:
א. הִנֵּה יֵשׁ לָדַעַת שֶׁכָּל אֶחָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הוּא אָחוּז מִצַּד שָׁרְשׁוֹ בִּקְדֻשָּׁתָם הַנּוֹרָאָה שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבְכָל תְּפִלָּה שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי קוֹנוֹ הוּא מְעוֹרֵר אֶת זְכוּתָם הַגְּדוֹלָה וְהָעֲצוּמָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּבִזְכוּתָם הָעֲצוּמָה וְהַנּוֹרָאָה הוּא נַעֲנֶה בְּכָל תְּפִלּוֹתָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו מִשְּׁמֵי מְרוֹמִים.
כָּל הָאוֹחֵז בִּקְצֵה חֶבֶל אָרֹךְ - מְנַעְנֵעַ אוֹתוֹ לְמַעְלָה
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם הָאוֹחֵז בְּקָצֵהוּ שֶׁל חֶבֶל אֲשֶׁר אָרְכּוֹ רַב מְאֹד, שֶׁתָּמִיד כַּאֲשֶׁר הוּא מְנַעְנֵעַ אֶת הַחֶבֶל מִלְּמַטָּה - הוּא מִתְנַעְנֵעַ בְּקָצֵהוּ הָרָחוֹק לְמַעְלָה, וְזֹאת אֲפִלּוּ שֶׁהַחֶבֶל אָרֹךְ מְאֹד, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ נִמְצָא רָחוֹק מְאֹד מֵרֹאשׁ הַחֶבֶל, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהוּא אוֹחֵז בִּקְצֵה הַחֶבֶל, עַל יְדֵי אֲחִיזָתוֹ בַּחֶבֶל לְמַטָּה הוּא מְנַעְנֵעַ אֶת הַחֶבֶל לְמַעְלָה.
וְכָךְ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל אוֹחֲזִים בְּחֶבֶל אָרֹךְ בִּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ", וְכָל עַם יִשְׂרָאֵל אֲחוּזִים בָּהֶם, וְלָכֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ עָצוּם וְנוֹרָא מְאֹד לְעוֹרֵר בִּתְפִלָּתוֹ אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וְלִפְעֹל בִּתְפִלָּתוֹ אֶת כָּל הַיְשׁוּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל נַחַת רוּחַ וְשִׂמְחָה עֲצוּמָה מְאֹד מִתְּפִלָּתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי, וְזֹאת בִּזְכוּתָם הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.
עֵצָה תְּשִׁיעִית - נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי
ב. הִנֵּה לְכָל אֶחָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל יֶשְׁנָהּ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה בְּקִרְבּוֹ אֲשֶׁר הִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וְכָל אֶחָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלָּתוֹ הֲרֵי הוּא מְקַשֵּׁר וּמְדַבֵּק אֶת הַחֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל שֶׁבְּקִרְבּוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ אֲשֶׁר נִמְצָא לְמַעְלָה, וְלָכֵן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק אֱלוֹקַ בְּקִרְבּוֹ כֹּה חָשׁוּב וְעָצוּם בְּקִרְבּוֹ, בְּוַדַּאי הוּא רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הַחֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל הוּא אֲשֶׁר עוֹמֵד בִּתְפִלָּה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ.
עֵצָה עֲשִׂירִית - וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי
ג. הִנֵּה כָּתְבוּ חֲזַ"ל (ברכות ז), מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל? שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נו ז) "וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי". וְכַאֲשֶׁר אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל עִמּוֹ וּמִתְלַבֵּשׁ בְּפִיו כִּבְיָכוֹל וּמִתְפַּלֵּל מִתּוֹכוֹ. וְלָכֵן כָּל אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁאָמְנָם מִצִּדִּי אֵינִי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתְפַּלֵּל עִמִּי וְיִהְיֶה עִם פִּי בְּעֵת הַטִּיפִי בִּתְפִלָּתִי לְפָנָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ אוּכַל לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי וְכַיָּאוּת, בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה וּבְהִתְלַהֲבוּת וְשִׂמְחָה.
וְעַל יְדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן וְיִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ לִפְנֵי תְּפִלָּתוֹ, יִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל אֶת כָּל תְּפִלּוֹתָיו לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה וּבְהִתְלַהֲבוּת וְשִׂמְחָה כָּרָאוּי וְכַיָּאוּת.
עֵצָה אַחַת עֶשְׂרֵה - אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי
כָּתַב הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זיע"א (ליקוטי מוהר"ן רפב), שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם נוֹפֵל לְיֵאוּשׁ וְעַצְבוּת, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּמַצָּבוֹ הָרוּחָנִי הוּא רוֹאֶה אֶת גֹּדֶל רִחוּקוֹ הֶעָצוּם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הָרָעִים, וְרוֹאֶה כֵּיצַד הוּא מֻנָּח בְּחָמְרִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת תַּאֲווֹת וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא נוֹפֵל מְאֹד בְּדַעְתּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם מִגֹּדֶל הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֶלֶת עָלָיו עַל יְדֵי כָּךְ.
וַעֲצָתוֹ הִיא, לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים וְהַמִּצְווֹת שֶׁהוּא זָכָה לַעֲשׂוֹת בִּימֵי חַיָּיו וְאֶת כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהוּא זָכָה לַחְטֹף וּלְקַיֵּם, וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עִמָּהֶם לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא יִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה רַבָּה וְחֶדְוָה עֲצוּמָה.
עֵצָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה - הַקְּטֹרֶת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ חַיֶּבֶת אֶת הַחֶלְבְּנָה
כָּתַב הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זיע"א (שיחות הר"ן רצ"ה), שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי כָּל חֲטָאָיו הָרַבִּים, וּמִפְּנֵי כָּךְ קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה.
וַעֲצָתוֹ הִיא שֶׁיַּחְשֹׁב, הֲרֵי כָּל שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הִיא עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ בַּמִּנְיָן פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (כריתות ו) שֶׁכָּל תְּפִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ תְּפִלָּה, וְאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בַּמָּרוֹם. כִּי הַתְּפִלָּה הִנָּהּ כְּמוֹ הַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר הִיא חַיֶּבֶת אֶת הַחֶלְבְּנָה, שֶׁרֵיחָהּ רַע, בִּשְׁבִיל לְהַשְׁלִים אֶת רֵיחָהּ הַמְיֻחָד.
לָכֵן יַחְשֹׁב הָאָדָם, אִם אֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינַי כְּמוֹ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, אִם כָּךְ אַדְּרַבָּה - הֲרֵי כָּל הַתְּפִלָּה שֶׁל כָּל הַמִּנְיָן אֲשֶׁר אֲנִי מִתְפַּלֵּל בּוֹ, מִתְקַבֶּלֶת רַק בִּזְכוּתִי, וְאִם כֵּן זְכוּתִי גְּדוֹלָה מְאֹד, אֲשֶׁר אֲנִי זוֹכֶה שֶׁדַּוְקָא עַל יָדִי כָּל הַתְּפִלּוֹת בְּמִנְיָן זֶה מִתְקַבְּלוֹת בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים וְעוֹלוֹת לִמְקוֹמָם לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע רַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל, וּבְוַדַּאי שֶׁאַף אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה עֲצוּמָה וְלִבְטֹחַ בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם שֶׁיְּקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי, כִּי עַל יָדִי דַּוְקָא כָּל שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה וְכָל עֲלִיָּתָהּ, וְלָכֵן אַף אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה עֲצוּמָה.
עֵצָה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה – הַשָּׂמֵחַ בַּמִּלְחָמָה הוּא הַמְנַצֵּחַ
כָּתַב בַּעַל הַתַּנְיָא זיע"א (פרק כו, כח) שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְלֹא לִהְיוֹת עָצוּב וְדוֹאֵג מִשּׁוּם דָּבָר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְהִנֵּה לִפְעָמִים הָאָדָם נוֹפֵל לְעַצְבוּת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת אֲשֶׁר מִתְגַּבְּרוֹת עָלָיו בְּעֵת הַתְּפִלָּה וּמַפְרִיעוֹת לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, אֲבָל צָרִיךְ מִיָּד לְהַסִּיחַ דַּעַת מֵהֶם, וְלָדַעַת שֶׁהַתְּפִלָּה הִנָּהּ כְּמוֹ מִלְחָמָה אֲשֶׁר בָּהּ דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר רוֹאֶה הָאוֹיֵב שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְכִמְעַט שֶׁמְּנַצְּחוֹ, הֲרֵי הוּא מִתְגַּבֵּר עוֹד יוֹתֵר בְּכָל הַכֹּחוֹת לְנַצְּחוֹ וּלְהַכְנִיעוֹ.
וְכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת, שֶׁבִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה יֶשְׁנָהּ מִלְחָמָה גְּדוֹלָה בֵּין הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית שֶׁל הָאָדָם, וּבֵין כָּל הַקְּלִפּוֹת אֲשֶׁר נִמְצָאוֹת בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבְּלֵב הָאָדָם, וּכְכָל שֶׁהָאָדָם מִתְאַמֵּץ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה - כָּךְ גַּם הַקְּלִפָּה מְנַסָּה יוֹתֵר לְהַפִּילוֹ לְמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. וְלָכֵן לֹא יִפֹּל הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ מִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרוֹת עָלָיו בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי אַדְּרַבָּה - זֶה הַסִּימָן שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ הוּא מְנַצֵּחַ וּמַכְנִיעַ אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת, וְגָבַר יִשְׂרָאֵל.
כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁרַק עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה הָאָדָם יָכוֹל לְנַצֵּחַ וּלְהַכְנִיעַ אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת הַחֲפֵצוֹת לְמָנְעוֹ מִתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה וּמֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כָּרָאוּי, וּכְמוֹ שֶׁבְּמִלְחָמָה - מִי שֶׁשָּׁרוּי בְּשִׂמְחָה וּבִזְרִיזוּת הוּא הַמְנַצֵּחַ אֶת חֲבֵרוֹ הַשָּׁרוּי בְּעַצְבוּת וּמִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת, כִּי כָּל מִי שֶׁנִּמְצָא בְּעַצְבוּת וּכְבֵדוּת אֶפְשָׁר בְּקַלּוּת לְנַצְּחוֹ וּלְהַכְנִיעוֹ, וּבְוַדַּאי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ אֶת הָאוֹיֵב מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְעַצְלוּת.
כָּךְ הָאָדָם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּלִי שׁוּם נִדְנוּד שֶׁל דְּאָגָה וְעֶצֶב בָּעוֹלָם כְּלָל, וְעַל יְדֵי שִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה הוּא יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ תְּפִלָּתוֹ תַּעֲלֶה לְרָצוֹן וּלְרַחֲמִים לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל.
עֵצָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה - לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְכוּנַת הַשִּׁכְחָה
כָּתַב הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זיע"א (שיחות הר"ן כו, רפג), שֶׁבִּתְכוּנַת הַשִּׁכְחָה הַקַּיֶּמֶת אֵצֶל הָאָדָם יֶשְׁנָהּ מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁעַל פִּי רֹב יֵשׁ לָאָדָם בִּלְבּוּלִים וְחֹסֶר יִשּׁוּב הַדַּעַת גָּדוֹל בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁבִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה טֶבַע הָאָדָם שֶׁהוּא נִזְכָּר בְּכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו וּבְכָל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ עִמּוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ - הֵן בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל מַה שֶּׁלֹּא זָכָה לַעֲשׂוֹת כָּרָאוּי בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת בְּכָל מַה שֶּׁלֹּא עָשָׂה כָּרָאוּי בְּמַשָּׂא וּמַתָּן אוֹ בְּעִנְיְנֵי הַבַּיִת וְכַדּוֹמֶה.
כְּמוֹ כֵן מָצוּי לִפְעָמִים אֵצֶל בְּנֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל מִפְּנֵי שֶׁהֵם לֹא זָכוּ לְהִתְקַדֵּשׁ כָּרָאוּי, וְלָכֵן קָשֶׁה לָהֶם מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה.
וְהָעֵצָה לְכָל זֹאת, הִיא לְהַפְעִיל בְּעֵת הַתְּפִלָּה אֶת "תְּכוּנַת הַשִּׁכְחָה", וְלִשְׁכֹּחַ בְּעֵת הַתְּפִלָּה אֶת כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו וְאֶת כָּל אֲשֶׁר הִתְרַחֵשׁ עִמּוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, כִּי בְּעֵת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ הַכֹּל וּלְהִתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁכַּח הַכֹּל בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל אֶת כָּל תְּפִלּוֹתָיו בְּכַוָּנָה רַבָּה וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה.
עֵצָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה –– לְנַגֵּן אֶת הַתְּפִלָּה בְּנִגּוּן שֶׁל שִׂמְחָה
עֵצָה נִפְלָאָה לִזְכּוֹת לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב, כָּתַב רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד זיע"א בְּ"סֵפֶר חֲסִידִים" (סימן קנח), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
"חֲקֹר לְךָ אַחַר נִגּוּנִים - כְּלוֹמַר תְּחַפֵּשׂ נִגּוּנִים - הַמְּעוֹרְרִים אֶת לִבְּךָ וּמְשַׂמְּחִים אוֹתְךָ, וּכְשֶׁתִּתְפַּלֵּל, אֱמֹר אֶת תְּפִלָּתְךָ בְּאוֹתוֹ נִגּוּן שֶׁנָּעִים וּמָתוֹק בְּעֵינֶיךָ. לְדִבְרֵי שְׁאֵלָה וּבַקָּשָׁה - נִגּוּן שֶׁמֵּכִין אֶת הַלֵּב - כְּלוֹמַר נִגּוּן הַמְּעוֹרֵר אֶת הַלֵּב, וּלְדִבְרֵי שֶׁבַח - נִגּוּן הַמְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב. לְמַעַן יִמָּלֵא פִּיךָ אַהֲבָה וְשִׂמְחָה לְמִי שֶׁרוֹאֶה אֶת לְבָבְךָ, וּתְבָרְכֵהוּ בְּחִבָּה רְחָבָה וְגִילָה, כִּי כָּל אֵלּוּ הֵם דְּבָרִים הַמְּכִינִים אֶת הַלֵּב". עַד כָּאן דְּבָרָיו
וְכֵן אָמַר רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זיע"א (שיחות הר"ן עה), שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה וּלְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְנַגֵּן אֶת הַתְּפִלָּה בְּנִגּוּן שֶׁל שִׂמְחָה.
וְעַל פִּי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים בֵּאֵר רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב (ליקו"מ מב), שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְנַגֵּן אֶת תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה, הוּא מוֹצִיא אֶת הַשְּׁכִינָה מִגָּלוּתָהּ וּמַמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּינִים מֵעַל יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן שָׁם בְּמַה שֶּׁבֵּאֵר שָׁם.
וְכֵן כָּתוּב בְּ"סֵפֶר הַמִּדּוֹת" (תפילה אות מא): מִי שֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה מִתְּפִלָּתוֹ, יִתְפַּלֵּל בְּרִנָּה.
וְכָךְ גַּם אָמַר הָרַהַ"ק הָרַשַׁ"ב זיע"א, שֶׁיֵּשׁ לְנַגֵּן אֶת הַתְּפִלָּה בְּנִגּוּן הַמַּתְאִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם בַּתְּפִלָּה - אִם בְּנִגּוּן שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת בְּמָקוֹם שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וְאִם בְּנִגּוּן שֶׁל שִׂמְחָה בְּמָקוֹם שֶׁל שְׁבָחִים וְהוֹדָאוֹת. וְעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מְנַגֵּן אֶת הַתְּפִלָּה, הוּא מְזַכֵּךְ אֶת כָּל חֶלְקֵי הָרַע שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁבְּקִרְבּוֹ.
עֵצָה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה - צְדָקָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה
הִנֵּה כָּתוּב בַּ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" (סימן צב סעיף י), שֶׁטּוֹב לָתֵת צְדָקָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה. וְהִנֵּה הַצְּדָקָה בִּסְגֻלָּתָהּ לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כַּמּוּבָא, וְלָכֵן עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם נוֹתֵן צְדָקָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, הוּא זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב.
עֵצָה שְׁבַע עֶשְׂרֵה – צִיצִית וּתְפִלִּין
כָּתְבוּ מוֹהַרְנַ"ת זיע"א וְעוֹד צַדִּיקִים, שֶׁהֲנָחַת תְּפִלִּין וְהַהִתְעַטְּפוּת בְּטַלִּית, בִּסְגֻלָּתָן לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל הָאָדָם, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁהַתְּפִלִּין אֲשֶׁר הֵן מֵעוֹר שֶׁל בְּהֵמָה, בִּסְגֻלָּתָן לְהַכְנִיעַ מֵהָאָדָם אֶת כָּל רוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת אֲשֶׁר הִיא שֹׁרֶשׁ הָעַצְבוּת וְלַהֲבִיאוֹ לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. וְכֵן הַצִּיצִית שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַרְבַּע כְּנָפוֹת, בִּסְגֻלָּתָהּ לְהָבִיא לָאָדָם רוּחַ חַיִּים, שֶׁזֶּה שִׂמְחָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ".
וְכֵן נָהֲגוּ צַדִּיקִים רַבִּים לְהָנִיחַ תְּפִלִּין וּלְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית אַף בִּתְפִלַּת מִנְחָה, כַּמּוּבָא בְּ"רֵאשִׁית חָכְמָה", עַיֵּן שָׁם, כִּי עַל יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלֵּל כְּשֶׁתְּפִלִּין בִּזְרוֹעוֹ וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ, הוּא זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶת כָּל תְּפִלּוֹתָיו מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְטוּב לֵבָב.
עֵצָה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה – תְּפִלָּה בְּצִבּוּר בִּסְגֻלָּתָהּ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה
כָּתַב מוֹהַרְנַ"ת זיע"א (הלכות קריאת שמע ב) עַל פִּי מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" (מאמר כד), שֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה אֲשֶׁר הֵם שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה, כִּי הֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם, וְלָכֵן הַשִּׂמְחָה הִיא הָרְפוּאָה לְכָל הֶחֳלָאִים, עַיֵּן שָׁם.
וְעַל פִּי זֶה מְבָאֵר מוֹהַרְנַ"ת, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ כָּל אָדָם מְחֻיָּב לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, כִּי כַּאֲשֶׁר הַתְּפִלָּה הִיא בְּמִנְיָן שֶׁל עֲשָׂרָה יְהוּדִים, מִתְעוֹרְרִים כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁשָּׁרוּי בְּעַצְבוּת וּדְאָגוֹת, בְּכֹחוֹ שֶׁל הַצִּבּוּר שֶׁמִּתְפַּלְלִים יַחְדָּו הוּא יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה בִּתְפִלָּתוֹ אֲשֶׁר עַל יָדָהּ יִזְכֶּה מִמֵּילָא לִפְעֹל אֶת כָּל הַיְשׁוּעוֹת וְהָרְפוּאוֹת.
עֵצָה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה - סֵדֶר הַתְּפִלָּה שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים מְעוֹרֵר אֶת הַשִּׂמְחָה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים
כָּתַב מוֹהַרְנַ"ת זיע"א (הלכות קריאת שמע ב), שֶׁכָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים הוּא כְּדֵי לְעוֹרֵר וּלְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי שִׂמְחָה בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם שֶׁהוּא עוֹבֵר בּוֹ בְּסֵדֶר הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָאֲרִיזַ"ל שֶׁבְּסֵדֶר הַתְּפִלָּה עוֹלֶה הָאָדָם בְּכָל אַרְבַּעַת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהֵם עֲשִׂיָּה יְצִירָה בְּרִיאָה אֲצִילוּת.
וּמִשּׁוּם כָּךְ הַתְּפִלָּה פּוֹתַחַת בַּאֲמִירַת הַקְּטֹרֶת, אֲשֶׁר בִּסְגֻלָּתָהּ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ויקרא דף יא ע"א), וְזֹאת כְּדֵי לְעוֹרֵר וּלְתַקֵּן אֶת הַשִּׂמְחָה בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה אֲשֶׁר אֲמִירַת הַקָּרְבָּנוֹת מְכֻוֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ.
וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים אֶת עֲשָׂרָה הַמִּזְמוֹרִים בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, אֲשֶׁר הֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, וְזֹאת כְּדֵי לְעוֹרֵר וּלְתַקֵּן אֶת הַשִּׂמְחָה בְּעוֹלַם הַיְצִירָה.
וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים אֶת קְרִיאַת שְׁמַע אֲשֶׁר בִּסְגֻלָּתָהּ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' פנחס דף רלו ע"ב), כִּי עַל יְדֵי רְמַ"ח תֵּבוֹת שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע נִמְשֶׁכֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת הַשִּׂמְחָה בְּכָל רְמַ"ח אֵיבְרֵי הָאָדָם, וְזֹאת כְּדֵי לְעוֹרֵר וּלְהָבִיא אֶת הַשִּׂמְחָה בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה.
וְאַחַר כָּךְ מַזְכִּירִים וְאוֹמְרִים אֶת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם אֲשֶׁר עַל יָדָהּ בָּאִים לִידֵי שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל, וְזֹאת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה אֶת תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אֲשֶׁר הִיא כְּנֶגֶד עוֹלַם הָאֲצִילוּת, וְזֹאת כְּדֵי לְעוֹרֵר וּלְתַקֵּן אֶת הַשִּׂמְחָה בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת.
וְעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם אוֹמֵר אֶת פָּרָשַׁת הַקְּטֹרֶת, וְכֵן אֶת הַפְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, וְאֶת הַקְּרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּמִתּוֹךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְכֵן עַל יְדֵי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל אֶת כָּל תְּפִלַּת הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְיִרְאָה עֲצוּמָה וּמִתּוֹךְ שִׂמְחָה רַבָּה, עַל יְדֵי כָּךְ מְעוֹרְרִים וּמְתַקְּנִים אֶת הַשִּׂמְחָה בְּכָל אַרְבַּעַת הָעוֹלָמוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה הַתְּפִלָּה עוֹלָה לַמָּקוֹם הָרָאוּי לָהּ, וְכָל תְּפִלּוֹתָיו מִתְקַבְּלוֹת בְּרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל, עַד כָּאן דְּבָרָיו.
עֵצָה עֶשְׂרִים - שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו
כָתַב מוֹהַרְנַ"ת (הלכות הודאה ו' סעיף מז), שֶׁהַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה הִיא עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מְדַבֵּר בְּפִיו דִּבּוּרִים הַמְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טו כג) "שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו", וּבְכָךְ מְרֻמָּז שֶׁשִּׂמְחָתוֹ שֶׁל הָאָדָם מַגִּיעָה עַל יְדֵי דִּבּוּרוֹ.
וּמִפְּנֵי כָּךְ תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לוֹמַר לִפְנֵי כָּל תְּפִלָּה דְּבָרִים הַמְשַׂמְּחִים אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁנִּתְפַּלֵּל אֶת כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְטוּב לֵבָב, כְּמוֹ שֶׁבִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית אָנוּ אוֹמְרִים לִפְנֵי הַתְּפִלָּה: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ", וְכֵן בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לוֹמַר אֶת מִזְמוֹר "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ", וּבִתְפִלַּת עַרְבִית אָנוּ אוֹמְרִים אֶת בִּרְכַּת "אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהַבְתָּ וְכוּ' וְנִשְׂמַח וְנַעֲלֹז בְּדִבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתְךָ" וְכוּ', וְכָל זֹאת כְּדֵי שֶׁנִּתְבּוֹנֵן לִפְנֵי הַתְּפִלָּה בִּדְבָרִים הַמְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב, וְעַל יְדֵי שֶׁנּוֹצִיאֵם בְּפִינוּ תִּגְדַּל שִׂמְחָתֵנוּ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל אֶת כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה.
הַשִּׂמְחָה שֶׁבִּטְּלָה אֶת הַבַּצֹּרֶת
סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְשׁוֹן פִּינְקוּס זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "שְׁעָרִים לַתְּפִלָּה" (שער רינה), שֶׁסִּפֵּר לוֹ רַב גָּדוֹל מֵהָעִיר גִּילַת בַּנֶּגֶב, שֶׁשָּׁנָה אַחַת הָיְתָה בִּמְקוֹם מְגוּרָיו בַּצֹּרֶת קָשָׁה מְאֹד, וְכִמְעַט כָּל הַחֹרֶף לֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים, וְעָשׂוּ הַרְבֵּה צוֹמוֹת וְתַעֲנִיּוֹת וְעַצְרוֹת תְּפִלָּה וּזְעָקָה, וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים.
וְאַחַר כָּךְ עָשׂוּ מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וְרִקּוּדִים לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְשָׁרוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, וְהִתְפַּלְלוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וּמִיָּד אַחַר כָּךְ פָּסְקָה הַבַּצֹּרֶת וְיָרְדוּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה, וְנוֹכְחוּ כֻּלָּם לִרְאוֹת אֶת כֹּחָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל הַתְּפִלָּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, לְשַׁדֵּד אֶת כָּל הַמַּעֲרָכוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁפַע בְּרָכוֹת וְהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת.
יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל אֶת כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִזְכֶּה שֶׁיִּתְקַבְּלוּ כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ וּבַקָּשׁוֹתֵינוּ בְּרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל. ה' יְזַכֵּנוּ אָמֵן.
- - - תמלול הדרשה אך לא מוגה!!! - - -
נציב יום ישראל אורי בן יפא ארגיטו מושתל כליה שנתרמה על ידי חתנו דניאל קסה בן אסתר השם ישמרם וחייהם ויזכו הם ומשפחתם לדעת חוכמה ובינה בהבנת התורה הקדושה מתוך בריאות שלמה נה אמן [מוזיקה] אמן
מצוות השמחה חלק יג יערב עליו שיחי
אנחנו בעצה השמינית יעקב חבל נחלתו הרב הקדוש רבי נפטלי מרופשיץ זכר צדיק כה זכותו תגן עלינו אמן אמן כתב לפעמים כאשר אדם עומד להתפלל לפני קונו הוא אומר לעצמו איך אסף ניי לעמוד בתפילה לפני מלך רם וניסה ואני יודע את מך ערכי ובפרט שהוא נזכר בחטאו עוונותיו מתמלא בושה וכלימה מתפלל לפני השם יתברך ועל ידי כך הוא לא מתפלל באהבה ביראה בהתלהבות ושמחה כראוי על כן צריך להתבונן לפני התפילה בשלושה דברים שהם חשובים דבר ראשון צריך לזכור שכל אחד מאיתנו אחוז מצד שורשו בקדושת הנוראה של אב נו הקדושים אברהם יצחק ויעקב ובכל תפילה שעומדים לפני הבורא מעוררים את זכותם הגדולה והעצומה אלוקינו ואלוקי אבותינו אלוקינו ואלוקי אבותינו אלוקי אבותינו אנחנו מכוונים קרוך בהם כשאנחנו באים להיכל לתפילה ורוצים להתפלל לקדוש ברוך הוא אנחנו פוחדים להתפלל לבד אז אנחנו באים עם אבותינו כאילו לוקחים את אבותינו איתנו ואומרים אלוקינו ואלוקי אבותינו אלוקי אברהם רוך בהם ועוזב אותם אני בא מכוח ההורים שלי יש לי הורים אברהם יצחק ויעקב אז אדם צריך לזכור את זה בכל תפילה עומד להתפלל מעורר את הזכות הגדולה ועצומה של האבות הקדושים ובזכותם נענה בכל התפילות ובקשות משמי מרומים אם אדם זוכר שהוא באמת אחוז בקדושת של האבות הקדושים יש לך הורים כאלה אז אתה בא לדבר עם הקדוש ברוך הוא איך אנשים אומרים היום אתה יודע מי זה האבי שלי אברהם יצחק יעק ר ש משל למה הדבר דומה אדם אוחז בקצהו של חבל ארוך מאוד שהוא מנענע אותו מלמטה אז הוא מתנענע בקצה הרחוק למעלה למרות שהחבל ארוך אז למרות שאנחנו פה למטה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע שמימה עם ישראל אוחזים בחבל ארוך שלושת אבות הקדושים יעקב חבל נחלתו וכל עם ישראל אחוזים בהם לכן עומד להתפלל יש לו כוח עצום לעורר בתפילה את העולמות כולם ולפעול ישועות וברכות והקדוש ברוך הוא מקבל נחת רוח ושמחה עצומה מתפילה של כל יהודי ובזכות האבות הקדושים אז ראוי שתתקבלנה תפילותינו אז לא להתיאש שאתה כלום ואתה זה ויש לך עוונות ויש לך דבר שני לכל אחד מעם ישראל נשמה קדושה חלק אלוה ממעל ובזמן התפילה מקשר ומדבק את החלק האלוקי עם השורש למעלה וזה חשוב ועצום לזכור זאת ו בוודאי שראוי שיתפלל לפני הבורא כי חלק אלוקה ממעל עומד בתפילה לפני בורא עולמים אז מתחבר מין במינו דבר שלישי הגמרה בברכות זן שואלת מנין לנו שהקדוש קדוש ברוך הוא מתפלל שנאמר בישעיה וז ושמחתים בו תפילתי כשאחד מישראל עומד להתפלל הקדוש ברוך הוא מתפלל עמו מתלבש בפיו כביכול ומתפלל מתוכו לכן כל אדם צריך דעת אמנם אני מצידי לא יכול להתפלל אבל השם יתברך מתפלל עמי והוא עם פי בעת הטיפי ועל ידי כך אוכל להתפלל לפניו קראים וכיאות באהבה ביראה בהתלהבות ושמחה אלה שלושה דברים שאדם צריך לזכור חיבור לאבות הקדושים זכות האבות הקדושים נשמה קדושה חלק אלוקה שמדבר עם הקדוש ברוך הוא ו שהקדוש ברוך הוא מתפלל עמו ומתוכו איזה דברים גבוהים אם יתבונן אדם בשלושת אלה לפני התפילה יזכה שהתפילות יהיו באהבה ביראה בהתלהבות ובשמחה כתב רבי נחמן מברסלב זכר צדיק לברכה זכותו תגן עלינו אמן אמן לפעמים אדם נופל ליאוש ועצבות מתבונן במצבו הרוחני ורואה כמה הוא רחוק על ידי מעשים רעים כמה הוא מחובר לחומריות ותאוות בבלי העולם ונופל מאוד בדעתו לא יכול לפתוח את פי ילה מגודל העצבות והמרה השחורה אז מה העצה תזכור את המצוות והמעשים טובים שזכית לעשות בימי חייך ואת הנקודות הטובות שחטפת וקיימת ותחייה את עצמך בהם לשמוח לפני הבורא לפני התפילה ובכך יוכל להיכנס לתפילה בשמחה אין אדם שלא עשה דברים טובים מצוות ואמרנו גם אם אתה לא עושה מצוות בפועל יש עליך מצוות הברית ארץ ישראל הזקה הפות כיפה על הר ציצית בבגדו מזוזה בכניסה לכל מקום י כל זה אתה זוכר כל יום כל יום כל יום כל יום כל רגע מה זה לא זכויות ודעי זה זכויות אז למה אתה מתבונן רק בבעיות תתבונן בזכויות ותשמח שהשם זיכה אותך עצה 12 כתב רבי נחמן לפעמים אדם חושב שהוא רחוק מאוד מ מאת השם וקשה לו להתפלל בכוונה ובשמחה אבל יחשוב כל שלמות התפילה זה כשיש בתוך המניין מפושעי ישראל כל תפילה שאין בה מפושעי ישראל אינה תפילה ואינה מתקבלת במרום כך כתוב בקרי טו כי התפילה היא כמו קטורת והיא חייבת החל בנה שהריח שלה רע ורק עם החל בנה מעורבת בשאר סמני הקטורת נודף ריח הקטורת 40 קילומטר עד ריחו לכן יחשוב האדם אם אני נחשב כאחד מפושעי ישראל חס ושולם אדרבה כל המניין זוכה בזכותי כבלי החל בנה לא עולה התפילה ובוודאי י שאני צריך לשמוח שמחה עצומה ולפתוח בשם שיקבל את התפילה כי שלמות התפילה היא גם עם פשעי ישראל זה אם אתה חושב על עצמך אני חושב שיותר יותר חשוב לחשוב שאתה מפושעי ישראל ולשמוח מאשר לחשוב שאתה מצדיקי ישראל כתב בעלת שאדם צריך להתפלל תפילה בשמחה רבה לא להיות עצוב ולא דואג משום דבר בשעת התפילה ולפעמים נופל בעצבות כי רואה שיש לו בלבולים ומחשבות זרות באמצע התפילה מפריע לו להתכוון והוא לא זוכר מתי הוא הצליח להגיד תפילה עד תילה ועד סוף כמו שצריך אבל אדם צריך לדעת להסיח דעת טוב מזה כי תפילה זה מלחמה ודווקא כאשר רואה ויב שחברו מתגבר עליו וכמעט נצח אותו אז הוא מתגבר עוד יותר בכוחות לנצח ולהכניע שאתה רואה שאתה הולך להפסיד בקרב אז אתה מתגבר בכוחות האחרונים חכמים אמרו תמיד שאתה בא לכבוש עיר תשאיר להם מקום מנוס לא להקיף את העיר כולה תשאיר להם מקום לנוס למה אם תסגור עליהם הכל לא תהיה להם ברירה להילחם ואז הם ילחמו עד טיפת הדם האחרונה ואתה תפסיד מזה יהיה לך חללים חלילה אבל אם הם מרגישים שקשה עליהם המלחמה אז הם יצאו דרך המקום ההוא וככה תגבר עליהם בקלות אבל אם לא בלית ברירה אתה דוחק אדם לפינה אין לו ברירה הוא יוציא את כל הכוחות גם מה שאין לו כמו ש אז כשאתה רואה שיש מלחמה היצר הרע מכניס לך יותר מדי אתה חייב להבין שהוא הולך לסגור עליך עד סוף התפילה תפוס מה שאתה יכול תפוס כפי יכולתך וצריך לזכור שכ פות באות דווקא שמה כי למדנו כבר אדם יכול ללמוד שבע שעות תורה בהבנה בצלילות בשמחה בזיכרון והכל עומד לתפילה שלוש חמש דקות לא יכול להתרכז בכלום מה זה אומר יצר הרע מחכה יודע כל בקשה שלך אם תתקבל הוא יהיה בבעייה יהיה לו עבודה קשה מאוד אחר כך ואם אתה בשמחה בכלל אתה מסלק אותו מעליך אז לכן הוא אומר לך תלמד אין בעיה א אגיע לתפילה אני ארך הוא מחכה לך בפינה אתה בא עם ביטחון וזה שאתה למדתי היום זה ואיך שאתה זה מתחיל לחשוב חישובים וזה וכתוב שעל עיון תפילה מקבלים עונש אתה חושב שמגיע לך כי אתה זה היו ה רק בשמחה אפשר להכניע את הקליפות שהם חפצות למנוע ממך להתפלל כראוי אבל במלחמה זו מי ששרוי בשמחה ובזריזות מנצח את חברו השרוי בעצבות ובכבדות מי שנמצא בכבדות ובעצת מפסיד לאויב הסתר אח אז לכן צריך להיות בשמחה בלי שום דאגה ובזה ינצח את הקליפות עצה 14 להשתמש בתכונה שנקראת שכחה רבי נחמן אומר יש מעלה גדולה בשיחה על פי רוב לאדם יש בלבולים וחוסר ישוב הדעת בתפילה בתפילה פתאום נזכר הבן אדם בכל הדברים שהתרחשו עמו במשך כל היום ואתמול ומה התוכנית למחר כל העניינים מסה ומתן ומה צריך לקנות לבית ומה זה ו הכל פתאום זורם כל צביר הידיעות מגיע אליו דווקא בתפילה מה העצה להפעיל את תכונת השכה לשכוח כל מה שעבר עליו כל מה שהתרחש איתו כל מה שצריך לתכנן כל מה שזה לשכוח פשוט לשכוח זה אומר שאתה לא נכנס לשום מחשבה חוץ מהאותיות שלפניך את האצבע את מתקדם ברוך אתה מקדם שום מחשבה לא נותן עצה 15 להתפלל מתוך שמחה וטוב לבב כותב רבי יהודה החסיד זכר צדיק וקדוש ברכה זכותו תגן עלינו אמן אמן בספר חסידים סימן קנח חקות לך אחר ניגונים כלומר תחפש ניגונים שיעוררו את ליבך ומשמחים אותך תתפלל אמור את תפילתך בניגון שנעים לך לדברי שאלה ובקשה כשאתה הולך להגיד עכשיו בתפילה שאלה ובקשה מת הבורא תכין את הלב שלך עם ניגון שמעורר את הלב שאתה עובר להגיד דברי שבח תכי ניגון המשמח את הלב למען מלא פיך אהבה ושמחה ומי שרואה את לבבך ותברך אותו בחיבה רחבה וגילה כי כל אלו דברים המכינים את הלב וואי ווואי וואי זה תפילה של חצי שעה לפ גונים אמר רבי נחמן מברסלב זכותו תגן עלינו אמן אמן צריך להתפלל בשמחה ולנגן את התפילה בניגון של שמחה ועל פי סודם של דברים באר רבי נחמן מברסלב כאשר אדם מנגן את תיבות התפילה ומוציא את השכינה מגלות וממתיק את כל הדינים מעל ישראל וכן כתוב בספר המידות מי שאיין לו הנאה מתפילת יתפלל ברינה זה כתוב מפורש בפסוק עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בש בואו לפניו לפניו יר ננה בוא לפניו יר ננה בואו לפניו לפניו רננה בוא לפניו רננה יש לנגן את התפילה בניגון מתאים לאותו מקום בתפילה אם זה התעוררות אז צריך ניגון לחינות והבקשות ואם זה של חה זה בשבחים והודעות וכך אדם מנגן את התפילה מזכך את חלקי הרעש של הנפש הבהמית שבקרב זה גם מראה שהבן אדם מבין מה אומר אי אפשר להגיד שבע וטחינה אותה מנגינה או לקרוא אותו דבר צריך שיהיה בטעם עצה 16 צדקה לפני תפילה כתוב בשולחן ערוך סימן צב סעיף י טוב לתת צדקה לפני התפילה בצדק חזה פניך הצדקה סגולתה לזכות אדם בשמחה גדולה שנותן צדקה לפני תפילה יכול וזוכה להתפלל בשמחה טוב לב מצווה דאורייתא לפני שאתה מתפלל אדם שבא להתפלל אחרי צדקה דאורייתא עצה 17 ציצית תפילין כתב רבי נתן ועוד צדיקים הנחת תפילין והתעבות בטלית זה נקרא לבוש המלך וכתר המלך טלית הא לבוש המלך זה כתר המלך בסגולת להמשיך שמחה גדולה על האדם מפני שהתפילין הם מעור של בהמה סגולתם להכניע את רוח הבהמיות שהיא שורש העצבות ולהביא אותו לשמחה גדולה כן הציצית יש לה ארבע כנפות סגולתה להביא לאדם רוח חיים וזה שמחה מארבע כנפות הארץ שנאמר מארבע רוח ות בוי הרוח ונהגו צדיקים רבים להניח תפילין ולהתעטף בציצית גם במנחה כמו שמובא בראשית חוכמה כי על ידי שמתפלל כש התפילין בזרועו וציצית בבגדו זוכה להתפלל תפילותיו מתוך שמחה גדולה בטוב לבב עצה 18 כתב רבנו נתן על פי מה שמבואר בליקוי מארן מאמר כד יש עשרה מיני נגינה שהם שורש השמחה כנגד עשרה מיני דפקין שיש לכל אדם ולכן השמחה היא הרפואה לכל החוליים על פי זה הו מבער משום כך כל אדם חייב להתפלל בציבור כאשר הת במניין עשרה מתעוררים עשרת מיני נגינה שהם שורש השמחה ואפילו אדם שרוי בעצבות ודאגות בכוח הציבור יחדיו זוכים לשמחה בתפילה ופועלים ישועות תרפות עוד כתב רבי נתן כל סדר התפילה שתקנו חכמים לעורר האדם לשמחה בכל עולם בעולם שהוא עובר בו בסדר התפילה כי אנחנו עוברים ארבעה עולמות וזה כתב הארי זכרונו לחיי העולם הבא זכותו תגן עלינו אמן אמן בסדר התפילה עולה אדם בארבעת העולמות עשייה יצירה בריאה אצילות משום כך התפילה פותחת באמירת הקטורת שבסו אתה להביא אדם לשמחה וכותב בזוהר הקדוש זאת לעורר ולתקן השמחה בעולם העשיה אשר אמירת הקורבנות מכוונת כנגדה אחר כך אומרים עשרה מזמורים פסוקי דזמרה שהם כנגד עשרה מיני נגינה לעורר ולתקן השמחה בעולם יצירה אחר כך אומרים קריאת שמע בסגולת להביא אדם לשמחה גדולה כפי שכתב בזוהר הקדוש פרשת פנחס דף רלו על ידי רמח תיבות שבקריאת שמ נמשכת ומתפשטת שמחה ברמח איברים של האדם כדי לעורר ולהביא את השמחה בעולם הבריאה אחר כך מזכירים ואומרים גאולת מצרים שעל ידי זה בא לידי שמחה אם כן כדי לזכות להתפלל מתוך שמחה את 18 שהיא כנגד עולם האצילות עלינו לעשות כל זאת ברצף הזה ועל ידי שאדם אומר פרשת הקטורת ואת הפסקי זמרה ואת הקראת שמע הכל בכוונה גדולה ובשמחה עצומה על ידי שהוא מתפלל את כל ה-1 בכוונה גדולה ובהירה עצומה ובשמחה רבה מעוררים ומתקנים את השמחה בארבעת העולמות ועל ידי זה התפילה עולה למקום ראוי לה והתפילות מתקבלות ברצון לפני אדון הכל בטח אם אתה מעורר את העולמות מה עוד יש יותר טוב מזה ש הקדוש ברוך הוא לא ישמח חס ושלום בתפילות כאלה ועוד כתב רבי נתן הדרך לזכות לשמחה זה על ידי דיבורים משמחים את הלב כתוב במש טו כג שמחה לאיש בענפים זאת אומרת השמחה מגיעה על ידי דיבור לכן תקנו לומר לפני כל תפילה דברים שמשמחים את ליבו של האדם כמו בשחרית אשרנו מטוב חלקנו אשרנו מטוב חלקנו אשרנו מטוב חלקנו ומנעים גורלינו אשרנו מטום חלקנו אשרנו מטוב חלקנו אשרנו מטוב חלקנו ומנעים גורלינו וגם ירושתנו בתפילת מנחה תיקנו לומר אשרי יושבי ביתך אננו צריכים להיות מאושרים יושבים בבית הכנסת עוד י עלנו חסר וואי וואי וואי ובערבית אנחנו אומרים אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת יא בב הבורא יתברך אוהב אותי אוהב אותנו ואומרים ונשמח ונעלות בדברי תלמוד תורתך כל זה למה שנתבונן לפני התפילה בדברים המשמחים את הלב וכשאנחנו מוציאים אותם בפה תגדל שמחתנו ביותר ואז נוכל להתפלל בשמחה שמחה לאיש מתי במענה פ הדיבורים האלה נותנים שמחה בלב רק לא לקר אותם בשביל לסים אז אתה לא שם לב בכלל מה אמרת אז אתה לא יכול לשמוח מעשה שהיה בעיר בנגב בצורת כ החורף לא ירדו גשמים הרבה צומות ותעניות עצרות תפילה וזעקה לא הועיל לא רדו גשמים עשו משתה ושמחה וריקודים לכבודה של התורה ושרו שירים תשבחות התפללו לשם מתוך שמחה של מצווה מיד אחרי זה פסקה בצורת וירדו גשמי ברכה ונוחו כולם לראות את כוחה הגדול של התפילה מתוך שמחה של מצווה אבא שלי המנוח סיפר לי שהגויים בתימן כשלא היה גשם היו באים ליהודים ומבקשים או מהימים שהורידו גשמים מה היו עושים לוקחים את התינוקות של בית המדרש הולכים לבית הקבר אצל הצדיקים והיו שרים שירים של רבי שלום שבזי זכר צדיק קדוש ברכה ואני לא זוכר את השיר שהאבי אמר לי אבל יש שיר אחד שהוא מדבר מעניינים אלה וכשם הגיעו לקטע שהקדוש ברוך הוא יוריד גשמים וכולי וכולי שהגיעו לקטע תקדו השמיים זהו מעיד לי שככה היה מעשה איתו שהוא הייה אצל המורי לקח אותם שרו הגיעו לקטע של הגשמים התקדרו השמיים ירד גש עם שירים עם שירים לא עם תפילה עם שירים שירי שלום שבזי זכר צדיק ך עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו רננ בואו לפניו ביר ננ בואו לפניו לפניו ביר ננ בוא לפניו ננ עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו רננ בוא בואו לפניו ביר ננ בואו לפניו לפניו ביר ננ בואו לפניו רננה דו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו רננ בוא לפניו רננ בואו לפניו לפני רננ ב לפניו רננ דו דו עדו עדו את השם בשמחה עמדו עמדו עמדו עמדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו מיר ננ בוא לפניו יר ננה בוא לפניו לפניו יר ננה בוא לפנ רננ עבדו עבדו עבדו עבדו את שם בשמחה עמדו עמדו עמדו עמדו את השם בשמחה בואו לפניו לפני יר ננ בואו לפניו רננ בואו לפניו לפניו רננה בואו לפניו רננה ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת קורא נג שבת תשמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת מכ עונג שבת ע מקדש מקדש מקדש שבי [צחוק] שבת מקדש מקדש [מוזיקה] שבי שבת תהיו בריאים אמן תזכו לשמחה אמיתית אמן הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים בשמחה רבי חנני שי אומר עושו הקדוש זק ישראל הפיקוח רב
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות