מצות השמחה חלק ט"ו - לך אכול בשמחה לחמך | הרב אמנון יצחק
- - - עיקר הדרשה מהספר 'וישמחו בך ישראל' ולאחריו התמלול אך לא מוגה - - -
פֶּרֶק י לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ
מַעֲלָתָהּ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַשִּׂמְחָה בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן
הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה נִמְצֵאת בְּשֻׁלְחָנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל
הִנֵּה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִזְהִירָה אֶת הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל אֶת סְעוּדָתוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ (קהלת ט ז) "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ".
וְהַטַּעַם לְכָךְ הוּא עַל פִּי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בָּאָה וְעוֹמֶדֶת לִפְנֵי הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' תרומה דף קסח ע"ב), וְהִיא אֲשֶׁר מְחַיֶּה אוֹתָהּ וּמַשְׂבִּיעָה אוֹתוֹ, כִּי כָּל חַיּוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא מֵהַנִּיצוֹץ הָאֱלֹקִי שֶׁבַּמַּאֲכָלִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח ג) "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם".
וְכֵן כָּתַב בְּ"מִדְרַשׁ תַּלְפִּיּוֹת" (ענף אכילה), שֶׁשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל הָאָדָם מְכַפֵּר לוֹ כְּמִזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ברכות נה), וְלָכֵן כְּמוֹ שֶׁהַשְּׁכִינָה הָיְתָה שׁוֹרָה בַּמִּזְבֵּחַ, כָּךְ הִיא שׁוֹרָה בְּשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא כב): "זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'", וְצָרִיךְ הָאָדָם לָשִׂים אֶת לִבּוֹ לְכָךְ שֶׁהוּא אוֹכֵל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. עַד כָּאן דְּבָרָיו.
צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבָּאָה לִסְעוּדָתוֹ
וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתְבוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּכַמָּה דְּבָרִים בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה הַבָּאָה לִסְעוּדָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זיע"א (ש"א פרשת בהר בחוקתי סעיף ב) שֶׁצָּרִיךְ לָשֶׁבֶת בְּשֻׁלְחָנוֹ בְּמַלְבּוּשִׁים מְכֻבָּדִים לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּמְצֵאת שָׁם.
וְכֵן כָּתַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זיע"א (ליקו"מ יז), שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לֶאֱכֹל בִּמְתִינוּת וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמִי שֶׁאוֹכֵל לִפְנֵי אָדָם חָשׁוּב, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִזְכֶּה שֶׁשֻּׁלְחָנוֹ יְכַפֵּר לוֹ כְּמִזְבֵּחַ, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְכַבֵּד אֶת הַשְּׁכִינָה הַבָּאָה לִשְׁכֹּן אֶצְלוֹ בַּסְּעוּדָה, וְעַל יְדֵי שֶׁיְּכַבֵּד אוֹתָהּ, יִזְכֶּה שֶׁהִיא תָּבוֹא לִשְׁכֹּן אֶצְלוֹ.
וְהִנֵּה כֵּיוָן שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (שבת ל), לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בְּעִקָּר לֶאֱכֹל אֶת סְעוּדָתוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה עָלָיו בִּשְׁעַת סְעוּדָתוֹ.
הָאוֹכֵל בְּשִׂמְחָה - הַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בְּשֻׁלְחָנוֹ
וְכֵן כָּתַב הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה וְלֹא לְהִצְטַעֵר וְלִכְעֹס בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הַמַּאֲכָלִים יִתְעַכְּלוּ כָּרָאוּי אֶצְלוֹ וְהַמַּאֲכָל יוֹסִיף בְּרִיאוּתוֹ, אֲבָל אִם הוּא אוֹכֵל בְּעַצְבוּת - הַמַּאֲכָל מַזִּיק לוֹ.
וְכֵן כָּתַב הַגְּרָ"א (משלי יח יד), שֶׁמִּדַּת הַשִּׂמְחָה גּוֹרֶמֶת שֶׁיִּתְחַזְּקוּ אֵיבָרָיו שֶׁל הָאָדָם לִפְעֹל אֶת פְּעֻלּוֹתֵיהֶם כָּרָאוּי, וְיִתְעַכֵּל כָּל הַמָּזוֹן שֶׁאוֹכֵל עִכּוּל טוֹב בְּקַלּוּת, וְלָכֵן רָאוּי לְאָדָם לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ. עַיֵּן שָׁם.
וְאֶפְשָׁר לְבָאֵר שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ עַל פִּי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחָתוֹ זוֹכֶה הָאָדָם שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרֶה בְּשֻׁלְחָנוֹ, וְהִנֵּה בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה - הַבְּרָכָה מְצוּיָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל, וְלָכֵן עַל יְדֵי כָּךְ הוּא זוֹכֶה שֶׁהַבְּרָכָה תִּשְׁרֶה בְּמֵעָיו, וְכָל מַאֲכָלָיו יִתְעַכְּלוּ בְּמֵעָיו כָּרָאוּי.
זֹאת וְעוֹד, עִקַּר עֲבוֹדַת הָאֲכִילָה הִנּוֹ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַנִּיצוֹצוֹת הַטּוֹבִים שֶׁיֶּשְׁנָם בַּמַּאֲכָלִים מֵהַקְּלִפּוֹת וְהָרָע שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, וְהִנֵּה עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁל הַטּוֹב מֵהָרָע נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, כַּמְבֹאָר בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" (מאמר נד), עַיֵּן שָׁם, וּמִפְּנֵי כָּךְ, עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל אֶת סְעוּדָתוֹ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב, בְּכָךְ הוּא מְבָרֵר אֶת הַטּוֹב שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמַּאֲכָלִים מֵהָרָע שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, וְהוּא נִזּוֹן רַק מֵהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, וְעַל יְדֵי כָּךְ מִמֵּילָא הַמַּאֲכָל אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ כְּלָל, אֶלָּא מוֹסִיף לוֹ כֹּחַ וּבְרִיאוּת.
סִפּוּר - סוֹד בְּרִיאוּתוֹ הַנָּעוּץ בְּשִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה
סִפּוּר נִפְלָא עַל כָּךְ כָּתַב דּוֹקְטוֹר מ. פֶּקְטְרוֹבִיץ: הַשָּׁבוּעַ פָּגַשְׁתִּי יְהוּדִי צַדִּיק תַּלְמִיד חָכָם אֲשֶׁר מָלֵא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. בְּתוֹר רוֹפֵא יָדַעְתִּי שֶׁהַיְּהוּדִי הַמְיֻחָד הַזֶּה סוֹבֵל מִפְּגִיעָה בָּעוֹר, הַמְּעִידָה עַל זִהוּם רַב שְׁנָתִי עָמֹק שֶׁקַּיָּם בְּגוּפוֹ, אֲשֶׁר עַל פִּי הַטֶּבַע הָיָה אָמוּר לִגְרֹם לְתוֹפָעוֹת קָשׁוֹת וּכְרוֹנִיּוֹת וּלְהַשְׁפִּיעַ עַל כָּל מַעַרְכוֹת הַגּוּף, כּוֹלֵל הַמֹּחַ, אֶלָּא שֶׁבְּפֹעַל הַיְּהוּדִי הַזֶּה בָּרִיא וְתִפְקוּדוֹ מָלֵא, וְהוּא מִסְתַּפֵּק בְּמִעוּט אֲכִילָה וְשֵׁנָה.
כְּשֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בְּמַנְגְּנוֹן הַהֲגַנָּה שֶׁלּוֹ, נִזְכַּרְתִּי בְּפִלְאֵי כֹּחָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל הַשִּׂמְחָה שֶׁפּוֹתַחַת אֶת כְּלֵי הַדָּם, וְהֵבַנְתִּי שֶׁהַיְּהוּדִי הַזֶּה הוּא בַּעַל פַּטֶנְט עוֹלָמִי כֵּיצַד לְהָגֵן אֶת עַצְמוֹ מִפְּנֵי חֲדִירַת הַמַּזִּיקִים, וְגוּפוֹ לֹא נִכְלָל בְּחֻקֵּי הַטֶּבַע, וְזֹאת עַל יְדֵי עֲבוֹדָה תְּמִידִית שֶׁל שִׂמְחָה הַמְחֻבֶּרֶת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּלְבוֹרֵא עוֹלָם.
- - - תמלול השיעור אך לא מוגה! - - -
נציב יום לטובת אושרה לי שרה בת סיגלית סגולה הקדוש ברוך הוא יציל אותה מכל מבקשי רעתה תצליח במשפטים תזכה לזיווג הגון במהרה תבנה בית נאמן בישראל תראה את דורות ישרים מבורכים אושר ועושר בריאות נחת ופרנסה בתוך כלל ישראל מהרה אמן
קהל: אמן
מצוות השמחה חלק טו לך אכול בשמחה לחמך
התורה הקדושה מזהירה אותנו לאכול סעודה מתוך שמחה וטוב לבב כפי שאומר שלמה המלך בקהלת ט ז לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוהים את מעשיך מה הטעם לכך על פי סוד הדברים בשעת האכילה השכינה הקדושה באה ועומדת לפני האדם כמו שכותב הזוהר הקדוש פרשת תרומה דף קסח והיא מחיה אותה ומשביעה אותה השכינה היא משביעה ומחיה את הנשמה כי כל חיות האדם הו מהניצוץ האלוהי שבמאי כנאמר כי לא על הלחם לבדו יחייה האדם כי על כל מוצא פי אדוני יחיה האדם כל הבריאה נבראה במאמר הקדוש ברוך הוא ומאמר השם נמצא בכל דבר הקיים בעולם בן דומם צומח חי מדבר אין דבר שאיין בו הניצוץ האלוקי אלה ניצוצות הקדושה הקדושה מחיים כל דבר ומקיימים אותו אז גם במאכלים יש ניצוץ אלוקי זה אני תכף אומר לכם מה הבן איש חי אומר על הפרשה שלנו בחוקותי שנה ראשונה וזה מתאים בדיוק למה שאנחנו אומרים מדהים מאוד ופעם ראשונה תוכלו לדעת מה זה נקרא לברור את ניצוצות הקדושה מן המאכל שזה צריך לכוון לפני כל אכילה שאנחנו מכוונים לברור ניצוצות הקדושה מן האוכל וכתב במדרש תלפיות בענף אכילה שולחנו של אדם מכפר לו כמזבח כמו שכתבו חכמים זכרונם ברכה בברכות נה שהשכינה היייתה שורה במזבח וכך היא שורה בשולחנו של כל אחד ואחד מישראל שנאמר זה השולחן אשר לפני אדוני וצריך אדם לשים לבו לכך שהוא אוכל לפני המלך ולכן כתבו גדולי הדורות אדם צריך להיזהר בכמה דברים בשעת האכילה לכבודה של השכינה הקדושה בא לסעודה כתב הבן איש חי זכותו תגן עלינו אמן אמן צריך לשבת בשולחנו במלבושים מכובדים לכבוד השכינה הקדושה נמצאת שם לא עם חולצה קצרה גופיה וכולי בגדים מכובדים כיוון שהשכינה נמצאת שם לכן כתב רבי נחמן מברסלב זכותו תגן עלינו אמן אמן צריך אדם לאכול במתינות ובדרך ארץ כמישהו אוכל לפני אדם חשוב על ידי זה זוכה שהשולחן יכפר לו כמזבח אדם צריך לכבד השכינה שבא לשכון אצלו בסעודה אם הוא מכבד היא תבוא לשכון אם לא הוא מרחיק אותם מעל שולחנו והשכינה שורה מתוך שמחה לכן צריך אדם להיזהר בעיקר לאכול את הסעודה מתוך שמחה וטוב לבב כדי להשרות שכינה בחטא הסעודה זה לא רק בשבת בימים טובים זה כל יום כתב השלה הקדוש אדם צריך לאכול בשמחה ולא להצטער ולכעוס בשעת הסעודה ובזה מתעכלים המאכלים כראוי ומוסיפים לו בריאות אבל אם הוא אוכל בעצבות זה מזיק לו כתב הגאון במשלי יח יד מידת השמחה גורמת שיתחזקו איבריו של האדם לפעול פעולותיהם כראוי ומתעקל המזון בקלות עיקול טוב לכן ישמח אדם בחלקו על פי סודם של דברים על ידי השמחה זוכה אדם שהשכינה תשרה בשולחן ובכל מקום ששכינה שורה ברכה מצויה ולכן תשרי ברכה במעיו והמאכלים התעכל [מוזיקה] כראוי בעיקר עבודת האכילה לברר ולהעלות את הניצוצות הטובים שיש במאכלים הקליפות והרע שיש בהם והנה עיקר הבירור של הטוב מהרע נעשה על ידי שמחתו של האדם כמו שמבואר בליקוי מרן מאמר נד ומפני כך על ידי שאדם אוכל סעודתו מתוך שמחה וטוב לבו ומברר את הטוב שישנו במאכלים מהרע שיש בהם והוא ניזון רק מהטוב שבהם ועל ידי כך ממילא המאכל אינו מזיק לו כלל אלא מוסיף לו כוח ובריאות ועל זה יש מעשה מדוקטור פקטורוביץ ש הוא פגש יהודי צדיק תלמיד חכם מלא שמחה גדולה ואהבת ישראל והוא מספר אני כרופא ידעתי שהיהודי המיוחד הזה סובל מפגיעה בעור מזיהום רב שנתי עמוק שקיים בגופו ועל פי הטבע אמור לגרום תופעות קשות וכרוניות ולהשפיע על כל מערכות הגוף כולל המוח בפועל היהודי הזה היה בריא תפקודו מלא והיה מסתפק במיעוט ש נה באכילה כשתבינו ההגנה שלו נזכרתי בפלאי הכוח הגדול של השמחה שהיא פותחת את כלי הדם והבנתי שהיהודי הזה בעל פטנט עולמי להגן על עצמו מפני חדירת המזיקים בגופו לא נכלל בחוקי הטב וזאת על ידי עבודה תמידית של שמחה מחוברת לעבודת השם ולבורא עולם והיום שלחה לי עוד [מוזיקה] אישה שעשתה גיור לחומרה כפי שביקשתי ואבא שלה היה חולה אנוש ו מת והיו שבת צריכים לעשות לו אחיה ו יש סיפור ארוך אני אפרסם אותו אבל היא לא יכלה לצלצל אליי שבת היא רצתה ואז היא נזכרה שאני אמרתי לה שבזכות זה שהיא עושה גיור לחומרה הקדוש ברוך הוא יעשה לה נשאים והיא ביקשה מהקדוש ברוך הוא שבזכות זה הקדוש ברוך הוא יח את אבא שלו אני מקצר הוא חי היום עשו לו אחיי יותר משעה בדרך כלל אחרי 13 שעה הם מפסיקים ובכלל איך נהייה פרמדיק אם היה שכן שהתארח והוא פרמדיק ואמא שלו אמרה לו תמתין אני אתן לך אוכל שתיקח אתך וככה הוא התעכב ואז הוא שמע שהיא צועקת ומרצה ומחפשת ובדיוק הוא היה ואם הוא היה יוצא קודם ולא היה זה אז ה מגיע בקיצור סיפור סיפור טוב עכשיו אני רוצה להגיד לכם את הסוד של הניצוצות וזה אומר לנו הבן איש חי בפרשת בחוקותיי בהר בחוקותיי שנה ראשונה הלכות הנהגת אדם בסעודה ובפתח הוא אומר ככה בן בגבג אומר הפוך בה והפוך בה דכל בה זה משנה באבות פרק ה משנה כו אומר הבן איש חי הקדוש נראה לי בסיעתא דשמיא שהביורוקרטיה חלוקה ראשונה זה מתהפך הניצוץ ה קדוש מגשם עכור לגשם זך נגיד אכלת בשר של פרה שור עגל זה נקרא גשם עכור שאדם אוכל אותו ישראלי הוא הופך להיות גשם זך הוא עולה דרגה וזה נקרא בירור חיצון יש עוד חלוקה השני זה שמתהפך הניצוץ מגשם זך אצלנו לרוחניות המאכל הופך להיות רוחניות זה נקרא בירור פנימי והעניין ש ניצוצי קדושה מעורבים בדומם בצומח בחי בבשר בהמה חיה ועוף וזה נקרא גשם עכור ואם אדם יאכל בשר עולה הניצוץ שאמרנו שיש בכל דבר מן הבשר שהוא גשם עכור אל האדם שהוא גשם זך הגשמיות שלו זכה וכן אם יאכל את הצומח וכן אם יאכל דבר שמעורב עפר שהוא דומם ובעפר גם יש ניצוצי קדושה אחר כך צריך להעלות הניצוץ הקדוש מן האדם אל הרוחניות שהוא מקום הקדושה למעלה בעולמות העליונים וזה מתהפך מגשם זך לרוחניות והשלמות של שתי לוקות הבירורים האלה לברור את הניצוצות של הקדושה האלה שהם בחינת חיצון ובחינת פנימי אי אפשר להיות אלא רק על ידי עסק התורה מפני שבדברי תורה יש חיצוניות שזה הפשט של התורה ויש פנימיות זה הסוד שבתורה ועל זה אמר בן בגבג הפוך בה והפוך בה שני הפכים אחד הופכים מגשם עכור לגשם זך זה הבירור החיצון ושני הפוך בה מגשם זך לרוחניות שזה בירור הפנימי כי הכל נמצא בתורה חיצוניות ופנימיות ולכן רק על ידי התורה יש שלמות של שני הבירורים האלה חיצון ופנימי בזה נעשה בירור שלם באכילה אבל זה יכול לעשות רק על ידי דברי תורה שאתה אומר על השולחן אפילו בימות החול זאת אומרת כל ארוחה צריך להגיד דברי תורה על השולחן והוא ממליץ בלימוד פתיחת אליהו זכור לטוב מסוגלת הרבה לבור ניצוצי קדושה והרגיל בה טוב לו לעיתים גם שהוא טרוד לדוגמה הוא מביא בקיץ היו עולים על הגגות בעיראק ואז אי אפשר ללמוד בלילה לאור הנר שמה אז אדם ש גור בפי פתיחת אליהו זכור לטוב זה מסוגל לברור את הכל אז רואים שעל ידי האכילה האכילה שלנו זה כמו מזבח שולחן מכפר כמו מזבח כמו שהמזבח היה מכפר עוונות כל ארוחה בוקר צהריים ערב מה שאתה אוכל לא משנה כמה אתה אוכל אתה יכול לברור את הניצוצות מן המאכל להחזיר אותם לשורשם למעלה מגשם עכור לזך ו מזך לרוחניות כל זה על ידי דברי התורה בהשמעה שאתה שמח והשכינה מגיעה והיא שמחה להיות וידבר אליי זה השולחן שלפני השם אם אתה מדבר אליי אומר הקדוש ברוך הוא הופך להיות שולחן הזה כמו המזבח הוא מכפר לך על הכל אתה בורר את הניצוצות אתה לוקח רק את הטוב רע עכור אתה פולט החוצה ואתה תהיה בריא כל ימי חייך בעריכות ימים ושנים אמן ואמן זה חלק א'
חלק ב' בלי נדר מחר
ברוכים תהיו!
הרב שליט"א והלומדים הי"ו שרים לאחר תפילת הנץ החמה: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"
שיהיה לכם שבוע טוב בריאות והצלחה הריני מכוון לקיים מצוות חכמים בשמחה רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל...