חידושי רבנו חיים הלוי עם הרמב"ם (דיני ערלה) | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 26.03.2017, שעה: 22:49
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nיש איסור עורלה שלוש שנים אתה נוטע, הפסוק אומר
כי תבואו
אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל
איזה עץ שיהיה
של פירות
לא, אילן סרק הם בקרו
ועללתם עורלתו את פריו, הפרי של העץ הזה
צריך שיהיה כמו עורלה, זה לא בשבילנו.
שלוש שנים יהיה לכם, לא יאכל.
עריינים לא יאכל. ובשנה הרביעית
יהיה כל פריו, קודש, הילולים לשם.
הפירות של שנה רביעית
הם לא אסורים בהנאה כמו עורלה,
אבל הם אסורים באכילה מחוץ לירושלים עד שתביא אותם לירושלים או תפדה אותם בקצב.
כמו מעצר שני, לומדים את זה קודש, קודש ומעצר.
מגזרה שווה. אז כתוב פה הילולים לשם.
ובשנה החמישית תאכלו את פריו.
בשנה החמישית הוא תרקו לאיסור.
יש כאן דבר מאוד מעניין.
הרי כל המצוות התלויות בארץ אינם נוהגים אלא בארץ, ולא בחוץ לארץ.
אבל עורלה כתוב במשנה חוץ מן העורלה.
משנה בדף
ל' ח' עמוד ב' בקידושין.
מוטי, תביא גמרא קידושין קטנה.
הקטנו מהקטנות.
חוץ מן העורלה.
העורלה גם בחוץ לארץ משיטה עץ מאכל, עץ פירות,
עץ פריט, אסור לאכול שלוש שנים.
מה?
-בחוץ לארץ ברביעי.
-בארבעי.
אז זה מחלוקת.
הגאונים אומרים שרבעי נוהג גם בחוץ לארץ.
והרמב״ם אומר שאין הדבר הזה עיקר, רבעי לא נוהג בחוץ לארץ.
אין מחלוקת ראשונה. תכף נסביר את זה יפה.
ועוד מחלוקת יש בין הגאונים לרמב״ם.
הרמב״ם,
למה עורלה נוהגת בחוץ לארץ?
הגמרא מסבירה, זה הלכה למשה מסיני.
הרי מזאת התלויות בארץ לא נוהגות בחוץ לארץ.
למה עורלה נוהגת בחוץ לארץ?
אומרת הגמרא,
העורלה זה הלכה למשה מסיני,
שבחוץ לארץ גם ינוהג עורלה.
אבל יש מחלוקת הרמב״ם ובעלן הגדולות.
הרמב״ם אומר, אין מלכות,
מי שאוכל עורלה עובר עליו, ערלים לא יאכל.
מלכות אין רק בארץ. בחוץ לארץ אין מלכות.
כי בחוץ לארץ זה רק הלכה למשה מסיני, זה לא לאו.
על מה יש מלכות? לומדים את זה במסכת מקור דף יג.
לומדים שמלכות יש רק על לאווים,
שיש בהם מעשה, ולא לאו הניתק לעשה.
לומדים את זה שכתוב, לומדים את זה, אי אפשר להאריך,
במסכת מקור.
אז על ארץ ישראל כתוב לאו, לערלים לא יאכל.
כי תבואי לארץ ונטעתם כל עץ מאכל,
ערלים לא יאכל.
אז יש לאו. מי שאוכל עורלה בארץ ישראל, לוקה,
אבל מי שאוכל עורלה בחוץ לארץ,
למלכה אין לאו,
זה רק הלכה למשה מסיני, זה איסור, אבל לא לאו.
ואילו הגאונים אומרים שיש מלכות גם בחוץ לארץ.
עוד מחלוקת אם רבעי נוהג בחוץ לארץ.
אז תשמעו דבר,
כשאני שמעתי את הדבר הזה מפי רבנו הרב שך, בשיעור,
הייתי אצלו, למדתי אצלו פרק הזועב,
והוא אמר בשיעור פשט במחלוקת,
בשם רב חיים הלוי,
בשם רבנו חיים הלוי. אם היה לכם הספר, לא, אין צורך,
רציתי רק לראות לסון הבא, הוא מביא לסון הבא, אין צורך.
רבינו חיים הלוי אומר דבר נפלא.
הרי באמת הרמב״ם פשוט, הרמב״ם הוא פשוט.
כתוב כי תבואו אל הארץ.
ונתתם כל עץ ומחר, הלאו של העורלה נאמר בארץ ישראל.
אלא יש הלכה למשה מסיני?
זה איסור בפני עצמו.
משה רבנו קיבל בסיני בעל פה,
מפי הבורא עולם, שבחוץ לארץ גם נוהג עוד לה.
אבל זה לא לאו, זה הלכה.
לכן אין מלכות.
המלכות הוא רק בארץ.
זה לאו.
אבל בחוץ לארץ זה רק הלכה למשה מסיני, זה איסור חדש,
תורה שבעל פה,
ששמע משה רבנו מפי הקדוש ברוך הוא,
שגם בחוץ לארץ נוהג עולם.
וגם הוא שמע רק על עורלה, לא שמע על רבעי.
רבעי, למה שינגה פה? בפסוק מדברים על ארץ ישראל,
כי תבוא אל הארץ ונטעטם כבר ארץ מאחוז,
בשלוש שנים ערלים, ובשנה הרביעית תהיה קודש הילולים.
הכול מדובר בארץ, הפסוקים מדברים בארץ ישראל.
רק יש הלכה למשה שונאי, ההלכה הייתה בעורלה, לא ברבעי.
לכן הוא בעיל לא נוהג,
וגם אין מלכות בעורלת חוץ לארץ.
אבל מה סוברים הגאונים?
הגאונים בפירוש, לכן רציתי לראות,
רב חיים מביא את הלשון של בעל הלכות הגדולות,
שאומר, לא, הלכה זה לא איסור מחודש.
ההלכה באה להסביר את התורה,
שמה שכתוב כי תבואו אל הארץ, הפירוש הוא מזמן שתגיעו לארץ,
זאת אומרת, במדבר לא נוהג עורלה.
אם היו נוטעים, שותלים אצבע אכל במדבר, לא היה חייב בעורלה.
וגם בארץ ישראל לא היה חייב בעורלה,
כי כל החיוב מתחיל שתגיעו לארץ, כי תבואו לארץ, אז מתחיל האיסור עורלה.
אם תשתלו,
אבל אם שתלת לפני שהגעת לארץ, מישהו שתל אפילו בארץ ישראל,
אין עורלה.
אבל לא שהפסוק אומר את האיסור רק בארץ ישראל, האיסור הוא גם בחוץ לארץ.
כי ההלכה באה רק לפרש,
לפרש את הפסוק.
הפסוק שאומר כי תביאו אל הארץ, לא הכוונה בארץ נוהגת עורלה,
אלא מאז שתגיעו לארץ,
זה מפורש ובהג.
מאז שתגיעו לארץ יש עורלה.
איפה? בכל מקום.
ההלכה פירשה שהתורה מדברת על כל מקום, לא רק על ארץ ישראל.
הלכה למשה, זו המחלוקת. הרמב״ם לומד,
הלכה לא באה לפרש את הפסוק.
הפסוק כמו תמיד, כל מצויה תלויה בארץ, נוהגת בארץ בלבד, וכי תביא לארץ כפשוטו.
רק בארץ.
רק הלכה זה הלכה חדשה.
הלכה גם בחוץ לארץ יש איסור.
הלכה למשה מסיני זה בלי לאו.
אין מלכות,
וזה דין חדש. משה רבנו הרי קיבל תורה בכתב,
וקיבל גם תורה שבעל פה.
הלכה למשה מסיני,
שעורלה נוהגו אצלנו, זו הלכה, אבל לא לאו.
למה שיהיה מלכות?
והפסוק מדבר רק על ארץ ישראל,
ועל זה יש לאו.
אם כן, גם ההמשך של הפסוק,
ובשנה הרביעית,
זה מדבר בארץ ישראל,
לא בחוץ לארץ. אבל הבהג מפרש שההלכה באה לפרש את הפסוק,
שהפסוק שאומר כי תוולה, זו לא הכוונה בארץ נוהג.
מי כשתבואו לארץ,
מתחיל לנהוג עורלה גם בחוץ לארץ.
ההלכה פירשה את הפסוק.
אז לפי זה יהיה קשה, כבוד הרב. -ולכן רבעי נוהג.
לכן שיטת הגונים,
כי גם ההמשך, אם הפסוק הראשון מדובר גם ביחוץ לארץ,
אז גם ההמשך של הפסוק הפסוק הרביעית יהיה קודש הילולים לשם.
לכן...
מה יהיה קשה?
כי לפי הגאונים, למה צריך הנחה למשה מסיני, אם זה כלול, אם זה כלול? זה הפירוש לפי הבעיה. -לי הלכה למשה מסיני,
הייתי אומר, זה מתווכח בארץ, רק בארץ. מה פירוש? כמו שמשה רבנו קיבל.
כמו שמשה רבנו קיבל, כל דבר בהסבר, על כל התורה שבכתב,
לא צריך במיוחד הלכה למשה מסיני. זה הביאור, כמו הבהג.
הביאור הוא שכי תבואו לארץ מזמן שתבואו.
מזמן שתבואו, אז זה כולל את הכול. -והוא שמע בהלכה למשה מסיני. -למה לא צריך, כמו שהוא שמע בפינים ובזבחתא,
הוא נעט את הסבלנות עליו, כיוון שהוא שמע,
אז כמו שהוא שמע את הפירוש של כל תורה שבעל פה, על כל תורה שבכתב,
הוא מסר לנו מה כלול בכל מצווה,
אז ממילא גם לפי הבהג,
אז זה גם יהיה לאו.
למה זה יהיה לאו?
כי אם זה הפירוש,
מי שתבואו, אז זה לאו.
כך מושמע. -למה הוא מעלה שזה לא לאו?
שיהיה לאו, אם זה הפירוש, אז יהיה לאו. -בטח.
אם זה הפירוש, אז יהיה לאו גם על חוץ-לארץ. -בוודאי. וילכה.
והרמב״ם שאומר, לא לוקים על חוץ-לארץ,
כי הוא אומר שההלכה לא באה לפרש את הפסוק,
שזה גם על חוץ-לארץ.
הפסוק נשאר בארץ,
כמו כל מצוות התלויות בארץ, על זה נאמר הלאו.
ומי שיאכל עורלה בארץ ישראל, לוקה.
אבל חוץ-לארץ נוהג, מהלמה שמשנה זה איסור מחודש.
-כבוד הרב, אם כתוב וזבחת, ויש לנו כל דיני זביחה,
שלא כתוב בפסוק,
אנחנו לא אומרים שהכל זה הלכה למשה מסיני ולכן משה מסיני, וזו הכוונה.
אנחנו אומרים שהוא קיבל את כל הפירוש של וזבחת מתחילה ועד סוף.
אבל איפה הוא קיבל? אנחנו יודעים, זה מ...
הוא קיבל בסיני, זו הלכה למשה מסיני. -אז למה צריך שחלק יהיה הלכה למשה מסיני וחלק יהיה פירוש פשוט שזה הפשט?
נעיין, נעיין. נדבר בעיקר מקודם. זו שאלה, בואו נ... העיקר הוא,
אני, כששמעתי את הפשט הזה בשם רב חיים,
מפי מורי ורבי,
אני אומר לכם, אם לא הייתי מתבייש, הייתי רוקד,
באמצע השיעור.
הייתי קם לרקוד.
את היופי של הדברים,
איך שיש לנו מחלוקת, אם לוקים על עורלת חוץ לארץ,
ואם רבעי נוהג בחוץ לארץ.
בא רב חיים ואומר, זה לא שתי מחלוקות, זה אותו יסוד של מחלוקת.
אם אני אומר שהפסוק מדבר בארץ ישראל, אז רבעי גם בארץ ישראל.
אבל אם ההלכה, ולמה בחוץ לארץ נוהג את העולם? זה ייסור חדש, ההלכה למשה מסיני.
אבל אם אני אומר שההלכה באה לפרש את הפסוק,
שהפסוק מדבר גם על חוץ לארץ, וגם שם יהיה לאו, וגם שם יהיו בשנה הרביעית.
ומה שכתוב, כי תבעו אל הארץ, הקבלן מאז שתגיעו, כך כתוב בבהאג.
הוא שואל את השאלה, אם עולה נוהג כבר שאמרת כי תבעו אל הארץ?
אומר הכבלן, מי שתבעו.
אבל לפי הרמב״ם לא קשה,
הפסוק מדבר בארץ,
ושמה יש שלב הלכה, בחוץ לארץ, זה רק הלכה. -מה שיכול להיות קשה, כבוד הרמב״ם, שקשה לרמב״ם, שלא בשיטת הגאונים, יש עוד פסוקים, כי כי תבואו,
וכי תבואו במקומות אחרים, ביד כולם צריך, לא ביד כולם, וכל מיני דברים כאלה. האם שם אנחנו גם אומרים כי תבואו, זה מזמן שתבואו?
או שהכוונה היא... לבד לא נוכל להגיד, הפשט הפשוט. לא, אז למה שפערנו?
פעם יהיה ככה ופעם ככה. -כאן הייתה... שמעתי, שמעתי. כאן הייתה הלכה, למשה מסיני, לא, הוא לא מה שנגיד. לבער את הפסוק.
שהפסוק לא מתכוון בארץ נוהגת עורלה.
הפסוק מתכוון, כשתגיעו לארץ מתחיל דין עורלה.
בארץ וגם בחוץ לארץ, כי הרי עורלה נוהגת גם בחוץ לארץ.
כי הפסוק מדבר גם על חוץ לארץ, אז יש מלכות וגם רבעי נוהג.
עכשיו באה הסוגיה הזאת אצלנו בל״ה,
דרך אגב מובאה מחלוקת תנאים.
דומני מזה היה רב שמעון בר בי
ורב חיה,
הם נחלקו
בכל המשניות שכתוב רבעי,
אחד אומר,
כרם רבעית נא,
אין רבעי בשאר נטיעות,
רק בכרם.
כי לומדים מגזרה שווה להוסיף תבואתו, תבואת תבואה מתבואת הכרם, או מהילול,
דבר האומרים עליו שירה, דהיינו יין,
דהיינו כרם דווקא.
ואחד אומר, בכל המשניות הגרסה היא נטע רבעי,
נחלקו איך סותמים את המשניות.
כמאן דאמר נטע או כמאן דאמר כרם?
הרמב״ם פוסק כמאן דאמר מתח.
בארץ ישראל בכל עצי הפרי ינוהג עורלה, ורבעי.
אבל,
אבל, ככה לך.
אבל,
אבל אז אם מישהו אומר,
הבאג, שאומר שרבעי נוהג גם בחוץ לארץ,
אומר רק כרם.
ולא,
רק כרם. ומה זה כרם?
שניים, שני עצים ואחד זונב.
חמש. זה נקרא כרם רבעי.
ולא, שאר נטיעות לא נוהג בהם רבעי, בחוץ לארץ. מאיפה לא לצמצם? מאיפה לא לצמצם? למה? למה? כי יש לנו כלל, כל המקל בארץ,
הלכה כמותו בחוץ לארץ.
אבל למה הוא מקל?
למה הוא מקל?
למה הוא מצמצם את זה? מאיפה יש לו אידיאל לצמצם את זה?
הרי יש מאן דאמר שרק כרם.
לומד את זה מהילול להילול. גם בארץ ישראל רק כרם.
אז אפילו שלהלכה כימלן, בארץ ישראל גם נטע אסור.
אבל לגבי חוץ לארץ יש לנו כלל, כל המקל בארץ, הלכה כמותו בארץ. למה?
כי ספק עורלה מותר בחוץ לארץ.
הרי הגמרא שואלת,
אם זה הלכה למשה מסיני, למה ספק עורלה מותר? זה ספקא דאורייתא,
זה הלכה למשה מסיני.
אומרת הגמרא, כך נאמרה הלכה, ודאן אסור, ספקן מותר.
התורה בהלכה למשה מסיני יש שתי הלכות,
הלכה שבדאן אסור והלכה שספקן מותר.
לכן כל המקל בארץ בעורלה,
הלכה כמותו בחוץ לצנה, עוד נפגוש את זה בדף ל״ו גם,
לגבי הפירות של הצלף.
יש אומרים שרק אביונות זה פירות, רבי עקיבא,
ויש אומרים שגם קפריסין.
אז בחוץ לארץ קפריסין היא בהן דין עורלה,
כי כל המקל בארץ, הלכה כמותו בארץ. כך כתוב בדף ל״ו.
אז לכן גם פה רק כרם רבעי נוהג בחוץ לארץ.
אבל הרמב״ם אומר, אין לדבר הזה עיקר, בכלל לא נוהג כרם רבעי. שום רבעי לא נוהג בחוץ לארץ, כי התורם מדברת בארץ.
אלא מה יש להלכה ומשום שנאה? על עורלה הייתה הלכה, לא על רבעי.
ככה אתה רצית את העונה, הלכה נאמרה ועורלה ולא ברבעי. -וזאת מנהלה.
-אז רבעי. -וזאת מנהלה.
מה? -וזאת מנהלה, מאיפה לא?
מאיפה לא על הרמב״ם לצמצם את זה ככה נגיד ש... -בטח שהלכה היא רק בעורלה, זה כתוב בגמרא. -מה כתוב?
עורלה, הלכה, חוץ מן העורלה, אבל לא כתוב חוץ מן העורלה. במשנה כתוב כל המצוות התלויות בארץ,
בקידושין. אולי הכוונה עורלה, דין עורלה, ולאו עורלה דווקא. דין עורלה. כל דין עורלה. דין עורלה זה גם מר בועי.
אולי דין עורלה? -רבעי זה לא עורלה.
-לא, זה ההמשך שלו. הרי מתי אתה מוציא מהעולם?
בבועי. -אני לא אאריך,
אבל זה,
אני הקשיתי קושי על רב חיים. -הכי טוב. -והרבי אמר את זה בשביב השווא.
אבל אני לא יודע נאריך, אני...
נשאיר למחר.
לא, מה? -נשאיר למחר.
לא, מספיק, אני מספיק.
אבל יש כאן... התוספות מביא
כמו הגדורים, שרבעי נוהג בחוץ לארץ, אבל רק קרן,
כי כל המקל בארץ הלך איכותו לארץ.
אומר התוספות,
ופודים את זה, יש פה תוספות, אומר התוספות,
ועתה קיימלנדי רבעי נוהג אף בחוץ לארץ.
מיהו? היינו.
היינו
בכרם לבד,
ולא בשאר אילנות כמו בארץ ישראל. וארץ ישראל נוהג בכל הנטיעות.
למה? דכל המקל בארץ, הלכי כמותו בהוץ לארץ.
וכרם רבעי בזמן הזה,
אז כתוב בטור ובית יוסף,
שזה רק כרם.
שניים, שניים, כמו בסוטה, יש דין,
מי ששתל כרם ולא חיללו,
חוזר מעורכי המלחמה.
אז מה זה כרם שמה? לא שתל גפן אחת,
שתל חמישה כפנים.
שניים, שניים ואחד,
כמו זנב.
אז אומר התוספות,
וכרם רבעי בזמן הזה,
מחללים אותו על שווה פרוטה,
ושוחקו ומטילו לנהר.
וכן מפורש משאלתות.
בספר השאלתות
מובהר לחלל על שווה פרוטה.
מה זה שווה פרוטה?
אז ראיתי,
גם ברמב״ם כתוב,
שיש אומרים שנוהג רבעי, כרם רבעי בלבד,
נוהג בחוץ-לארץ, ומחלל לא עשבי פרוטה, למשל איזה פרי או משהו,
ומקלקל אותם.
וכולם שואלים, הרייבד, הרמ״ח, רבי ישע כהן ורבי עקוויגר פה מקשה.
הרי הדיל של חילול, לומדים כסף קודש-קודש ומעשר.
במעשר כתוב,
כרחה כרוכה דרך,
אתה מחלל אותו על כסף. כתוב שם, וצרת כסף בידיך,
בעניין כסף שיש בו צורה. אין בכלל אין מעשר שני על אסימון,
או חורשקין לא על פירות, צריך כסף שיש בו צורה.
זה שואל הרייבד, וגם הרמ״ח שואל.
למה העל שווה פרוטה?
למה העל שווה פרוטה?
זה פלא, הדבר הזה, רבי עקוויגר מקשה את זה,
וזה לא, באמת כבר הרייבד שואל את זה, וגם הרמ״ח,
ראיתי ברמב״ם בפרק י' מחלות אסורות,
רב משה הכהן,
השגות שלו, גם הוא השיג צריך כסף שיש בו צורה.
לא.
אני פעם שמעתי משהו, אבל זה לא...
שמעתי משהו בשם רבי דוביד פוברסקי,
זיכרונו לברכה.
הוא אמר,
הרי אנחנו מחללים,
מה עושים מכסף מעשר שני?
אתה חיללת פה מעשר שני בחוץ לארץ,
אתה מביא אותם לירושלים, חוץ לירושלים גם,
רק חוץ לירושלים.
מחללים ובאים לירושלים וקונים עם הכסף,
נתתה בבקר ובצום, קונים אוכל,
וקדושת מעשר שני עוברת מן הכסף לאוכל,
ואוכלים את זה בקדושת מעשר שני בעיר הקודש,
בעירו של מלך מלכי המלאכי.
אז אומר, אם כן מצאנו שני,
הרי זה גם כמו חילול.
אתה מביא כסף, קונה בקר וצום או פירות,
רק גידולי קרקע.
דגים יכולים לקנות,
אבל גידולי קרקע, זה סוגיה אבדה.
בבבא קמה סמי גימל.
ומה קונים מכסף מעשר שני? גם במסכת העירובין, כמובן.
יש שם מה קונים בקצב מעשר שני.
אז זה חילול... אז יש כאן, אם כן, מצאנו שני סוגי חילולים.
כשהוא אתה, בחוץ לירושלים, אתה מחלל על מטבע שיש בו צורה,
את הפירות על המטבע.
אתה מגיע לירושלים,
אתה מחלל על מטבע על פירות.
אז הוא אומר שיכול אחד להגיד,
אני מצא איזה עגל טוב
בחוץ לארץ, בחוץ לירושלים. הוא אומר, אני רוצה לקנות את ה... לחלל את זה על העגל,
להביא אותו לירושלים, לאכור אותו בירושלים.
למה הוא לא יכול?
הרי התורה נתנה רשות, תבוא לירושלים, תקנה אוכל ותחלל.
אז אני עושה את החיזור של ירושלים,
עושה אותו גם מחוץ לירושלים.
מצאתי איזה עגל טוב,
ואני יודע מה זה טוב, אני לא אדע.
אבל בגמרא ראו שהחכמים ידעו מה זה עגל טוב, מה זה לא טוב.
הוא אמר, אני אקנה את זה פה ואביא אותו לירושלים.
זה בסדר.
אז מילא לפעמים אפשר לחלל עשבי כסף, לא על הצורה, מדין חילוץ בירושלים.
זה אמר הרפובסקי יפה,
אבל פה זה לא תירוץ,
כי פה מדובר בזמן הזה.
בזמן הזה לא יכולים לאכול בירושלים את המצה שנהייה נעומה,
וגם אי אפשר לאכול.
אז אם כן, היום לא יכולים לבוא מדין חילול של ירושלים.
רק מדין חילול של חוץ מירושלים, אז צריך להיות דבר שיש בו צורה.
יפה, אני לא זוכר, הוא דיבר את זה בקידוש עם יא.
אבל אני חשבתי על זה כאן, אבל כאן זה מדובר בזמן הזה, בזמן הזה לא אוכלים בירושלים. אתה לא יכול לחלל מדין חילול של ירושלים, כי אתה לא אוכל את זה.
אז על כן מוכרחים להגיע לכסף שיש לו צורה, זהו.
זה בקשר...
לגמרא הזאת שמובאה כאן עם כרם רבייתנן
או נטע רבייתנן להלכה קיימא לה נטע רבייתנן אבל בחוץ לארץ למי שאומר לפי הבאג
שאומר שרבעי נוהג בחוץ לארץ
רק בכרם ולא בנטע אפילו שבארץ גם נטע
בגלל כל המקל בארץ הלכה קיימתו בחוץ לארץ
אז זה דין בשולחן ערוך ממש כתוב לנו גם כן שווה כסף
על שווה כסף ושואלים כולם הרבה גם שואלים
בעניין קצב שיש בו צורה
היום גם בירושלים יש היום
מנהג
לחלל כסף על פירות של חולין
אבל היום הרי בירושלים הם לא אוכלים את הפירות
לא אוכלים, לא מחללים על פירות, צריך דבר שיש בו צורה
זהו
אז לקחת צורה ולהשחית אותה
כן
הוא זורק את זה לנהר
מה שעה, כמה זמן עוד נשאר לי או לא נשאר לי?
אמרנו כבר לפני... אז אני גומר, אז אני אגמור, אין לי
לא נכביד
אמרנו אז אני גומר בבקשה, רבי חנניה
הבנה קשה אומר,
הצער קדוש ברוך הוא זרקות ישראל
לפיכך הרבה להם תורה ומזעות שנאמר אדוני חברי סימן, צדקו יחדית, תורה ויאמר.
שלום כבוד הרב, אני בהלם... ב"ה בסוף ההרצאה שלכם ברמלה (26.11.25) ביקשתי ממכם ברכה לתינוק בן שנה שמאושפז בטיפול נמרץ ומועמד לניתוח לקוצב לב (ל"ע), הרב בירך לרפואה ואמר: 'שיצא מבית החולים מהרה!' מאז הברכה התחילה הטבה בליבו ואתמול הוא חזר הביתה ללא ניתוח, וואו תודה רבה כבוד הרב יה"ר שהשי"ת ישמור עליכם תמיד! (אמן) (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
כבוד הרב היקר שליט"א תודה רבה על ברכתכם, ב"ה קיבלתי היום תשובה שנתנו לי נכות כללית לעוד שנתיים. קיבלתי על עצמי לאסוף לפחות 10 נשים לומר יחד "מזמור לתודה" ו: 'נשמת כל חי'. אם אפשר בבקשה להפיץ לינק הצטרפות לקבוצה שפתחתי במיוחד לזה. תודה רבה כבוד הרב היקר שליט"א על הכל מכל וכל.
שלום כבוד הרב, יהודי שחי בצרפת, לקחתיו לשדה התעופה, חזר היום אחרי חופשה בארץ של כמה ימים, מוסר ד"ש ומשבח את הרב הוא מאוד אוהב את הרב הבאתי לו שני דיסק און קי של הרב הוא ממש התרגש! (מאגר השו"ת הגדול בעולם shofar.tv/articles/14569).
שלום עליכם כבוד הרב שליט''א, בדיוק מה שכבוד הרב דיבר בשיעור של הבוקר ,תודה לכבוד הרב שמכוון אותנו לאמת 🤗 (🎞 מדוע מבני עשיו באים להתגייר ולא מבני ישמעאל? shofar.tv/videos/16401).
בוקר אור לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום לאין ערוך על עוד דרשה מרתקת ועמוקה ממש - ניתוח עברו של העם היהודי בהתאמה למציאות היומית בהווה היא הרבה יותר ממדהימה בעיניי (ללא ספק אזדקק לחזור לשמוע דרשה זו עוד מספר פעמים על אף הבהירות שהרב היקר והאהוב העביר את העניין בשלימות כדרכו בקודש). כמובן שהחלק של ההתייחסות לשאלות ולבקשות הציבור היה מרגש ועינייני. מכאן, אני רוצה לאחל לרב היקר והאהוב בלב שלם ונפש חפצה בריאות ואריכות ימים ושנים שהקדוש ברוך הוא יתברך ישמור ויצליח את דרכך בכל עניין ועניין לנצח נצחים. אמן ואמן!!! (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת כדרכך בקודש. (ועשה לי מטעמים 26.11.2025, shofar.tv/videos/18186) יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתברך ירעיף על הרב היקר והאהוב כל מילי דמיטב ושמחה לנצח. אמן ואמן!!!
מורינו ורבינו הקדוש, ב"ה מאוד הזדהתי עם השיעור "לב שבור" (shofar.tv/videos/18174) גם אני הייתי תקופה ארוכה ללא ילדים (ל"ע). מה לא ניסינו?! טיפולים, תפילות, ברכות, סגולות... עד שיום אחד הייתי לבד בבית, התחלתי להתפלל ופתאום פרצתי בבכי ללא שליטה, ממש בכי חזק מלב שבור! התחננתי לזרע קודש, והיאומן!... ב"ה אחרי כחודש קיבלתי תשובה חיובית... 🥹☺️
🌺 שלום וברכה כבוד הרב היקר! חייב לשתף מה שהיה אתמול בערב בבני ברק: יעקב ברקולי הזמין אותנו לסעודת הודיה, לא אמר על מה, הגעתי מחולון עם מאור יהודה שותפי, אמרו שמתחילים עם סרט במקרן. הסרט התחיל עם לוגו העמותה שלנו ואז המון-המון חברים ממשפחות הקהילה מודים בוידאו לנו ולעמותה על כל השנים של התמיכה והעזרה הגדולה וכו', ממש ממש יפה ומרגש מאד! ❤️ היינו ממש מופתעים, לי אישית עדיין לא נפל האסימון ושאלתי את ברקולי 'ומה עכשיו? על מה הסעודת הודיה?'... ואמרו שכל הסעודה בשבילנו ולעמותה כהכרת הטוב! כל הארגון וההשקעה להוקיר טובה לעמותה ולנו היינו בהלם, מתרגשים מאד, שמחים מאד ולא ציפינו ולא חלמנו לדבר שכזה כי אנחנו לא מחפשים 'תודה' ושבחים, רק עושים באהבה בהתנדבות לשם שמים... היו אולי 30 חברים מהקהילה בבני ברק, חלק הגיעו מירושלים כמו אלחנן, בנצי ועוד, שי קדושים ניגן, הרב שמעון רחמים דיבר דברים מרגשים ומסר שיעור (צילמנו) כולם התארגנו והביאו לנו מתנות יפות ומושקעות מאד לי, למאור ולשלומי צעירי שמתנדב איתנו, תעודות הוקרה מרגשות, טרחו במיוחד לקייטרינג עם איתן אזולאי, בקיצור הרגשנו את ההשקעה בלב שלנו בצורה בלתי רגילה, כולם שמחו ששמעו על זה וחיכו להשתתף ולהוקיר טובה, פשוט מדהים ביותר! יישר כח ענק ליעקב ברקולי ואוריאל יפת הי"ו שארגנו את רוב הדברים והזמינו את כולם, הם אמרו שהלוואי שזה יהיה מעט מן המעט ממה שכל משפחות הקהילה יכולים להחזיר טובה! תודה לכבוד הרב היקר על כל העזרה וההכוונה מתחילת הדרך שלנו והלאה, לא מובן מאליו! יהי רצון שנזכה להגדיל את מפעל החסד והצדקה עשרות מונים, שנשמח את הבנים והבנות של הקב"ה ובזכות הצדקה נזכה לגאולה השלמה ברחמים בחיינו בימינו אמן ואמן! ארז ומאור, עמותת בצדקה תכונני (לכתבה הגדה של פסח מבית בצדקה תכונני shofar.tv/articles/15376).
כבוד הרב שלום שבוע טוב🌹קודם כל אני מודה לרב על הכל, אתמול בכניסת שבת בלחץ ב"ה בירכת את אימי, תודה. ביקשתי בנרות שבת שהשי"ת יתן לי סימן בתהילים שלא אדאג שקשור למילה של 'שופר' שאמא שלי תבריא בזכותך, ויצא לי תהילים (מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" ושמחתי ובכיתי שבזכותך אמא שלי תבריא . וב"ה השי"ת שומע בקולך כל כך. אמא שלי בדקה לחץ דם ויצא לה 167 ואחרי שעה בערך בדקה שוב ולפני אמרה: 'בזכות הרב אמנון יצחק יעבור לי!' הלחץ דם ירד ל144 תודה כבוד הרב. 🙂🙂 רציתי לפרסם את זה.
כל כך מודה לה' יתברך ולעוסקים במלאכה של אפלקצית הרב אמנון יצחק ללא ההפסקה, אין... ב"ה ממש לטהר את הלב והשכל מכל הטומאות שבעולם ומעניק שמחה ושלוות נפש לשמוע את הרב הקדוש הצדיק הפרוש והגאון שלנו (לכתבה shofar.tv/articles/15403 להורדה play.google.com/store/apps/details?id=tv.shofar.nonstop&pli=1).