תמלול
המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים | הרב עמנואל טולדנו
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנשמע, בלי רמקול, נכון?
טוב, בבקשה.
אמן שילס בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמי.
הפרשה הזאת,
נתחיל,
בעל הטוריב אומר בסוף הפרשה,
הוא אומר שיש בה
שבעים מצוות.
לא מצוות דווקא, להבין ומצוות עשה
כנגד שבעים אומות.
לומר לך שכאילו כל מצווה מבדילה אותך מן הגוי ההוא, מן הגוי הזה ומן הגוי הזה.
איך נהיים נבדלים עם העקום?
נהיים נבדלים עם העקום אם מקיימים
פרסות קדושים.
ולא רק נבדלים,
אתה שומע, רבי דוד?
שמע מה?
הבעל הטורים אומר שיש בפרסות קדושים
שבעים מצוות,
לא מצוות עשה, להבין ועשינה.
אבל הרבה להבין, יותר מהעשי.
וזה כנגד שבעים אומות.
לפי שהפרשה הזאת
היא המבדילה בין ישראל לעמים.
ולשום עם,
אנחנו העם היחיד
שקיבלנו עלינו מלכותו יתברך.
איך קיבלנו?
יש פה לווין,
לווין קשים, זה לא קל
למשל כל הלווין של העריות.
כמה, כמה,
ויצר הלב,
זה יצרו של האדם חמדתן.
ואנחנו צריכים לשבור בשביל שהמלך גזר.
מה שאמר בלעזר בן עזריה.
רצון, אל יאמר אדם יהיה אפשי לאכול חזיר.
יהיה אפשי ללבוש עוד נס.
אלא יאמר אפשי לאכול חזיר.
אבל מה אני אעשה שהאביש בשמיים גזר עליי שלא לאכול חזיר.
וכן על כל האיסורים.
על כל האיסורים
שיש בתורה.
כל התועבות
שעשו הגויים
אנחנו כבולים. אנחנו כבולים, זה נכון.
אנחנו כבולים.
לביש כך, ויעזר עליי אביש בשמיים.
כבר אמרתי בשבוע שעבר כמה זה נפלא.
נכון, אנחנו מוגבלים,
אבל כמה הגבלות של הקדוש ברוך הוא קמה עם חינוך.
אמרתי, מה שהיה לי, ראיתי בעיניי.
הייתי מאושפז באלפין,
בבריאנסון.
הייתה עיר לא באלפין, קצת בצד, אבל גם היה ביולי
והיה גא שלג.
אז הייתי שם.
הרופאים, האחיות,
כולם רווקים.
היה איזה חולה,
בחדר שלי חולה אחד.
אף אחד לא מבקר אותו.
ישבתי שם שבוע,
בבית חולים או עשרה ימים.
אף אחד לא מבקר אותו.
אין לו לא בנים,
לא אחים,
יש לו אימא.
הוא נולד מאימא.
יש לו אימא זקנה שבאה פעם לבקר אותו, פעם בשבועיים.
וככה כולם. הייתה שם איזה דיאטטנית
ניגשה אליי.
ראיתי שאתה מתפלל טוב.
תתפלל עליי.
מה אתפלל עליך?
מה יש להתפלל עלייך?
אז היא אומרת, תראה, אני רבוקה. היא הייתה בת חמישים וחמש, שישים.
ומצאתי עכשיו מישהו,
אבל יש לי בעיה, הוא רוצה שנגור שמה ואני אפסיד את המשרה שלי.
ואין לה שום ילד, היא רוצה להתחתן, אני לא חושב שהיא תוליד ילדים, אתה מתחתן.
עכשיו לבית חולים תעמדו.
כן.
אבל
אמרתי לה, תתפללי את.
אז היא אומרת לי, אני מתפללת ולא נענית.
אמרתי לה, את לא מתפללת לכתובת הנכונה, מתפללת לאדם שנמצא בגיהינם.
שיציל את עצמו מקודם.
על כל פנים,
מה שראיתי,
לפי שההפקרות שיש אצל הגויים,
ההפקרות מגיל בחור צעיר, בחור צעיר, בפרט היום, עם כל האייפונים וכל ה...
בחור צעיר, כבר יש לו חברה ואולי היה עשתה כבר עפלה.
בגיל צעיר, בגיל 14-13,
מה היה עשה הבן שלו החלטה.
הם חיים יחד בבית ספר, בנים ובנות.
וכולם
חומדים את היצר הזה של האריות.
ומה?
אני סיפרתי.
ולכן
הם נשארים.
לכן לא בוער להם להתחתן,
המבוגרים.
מה אצלנו,
הטבע דורש להתחתן.
מגיע גיל 18-20,
מוכרחים להתחתן,
בגלל שהטבע של האדם דורש את זה.
אבל אצלם, זה יש להם בהפקרות.
לא...
אז למה לקבל עול של ילדים?
וככה הם נשארים רווקים עד שאין להם שום קרובים
בשביל זה יש יבוא של ערבים לצרפת. מזמן שהתחילו הערבים. למה?
אין כוח עליהם.
הגויים לא מולידים.
אין להם ילדים.
אם תהיה מלחמה, אין... כמה צבא יהיה להם.
הרי מכל משפחה
אין בכלושי ילד אחד.
אבל אז אני ראיתי,
ראיתי
שההפקרות,
שאומנם אנחנו כבולים.
לא כמו אנחנו כבולים, אנחנו לא משוחררים.
יש לנו הגבלות, זה אסור, זה אסור, זה אסור, זה אסור.
שכר גזר עלי אבי, אשבר שמיים.
אבל תראה איזה תיקון החברה יש בחיים של היהודים,
ואיזה קלקול חברה יש אצל הגויים.
אצל הגויים
החברה מקולקלת, אין משפחות,
אין משפחה,
אין שמחות.
אמרתי להם,
אז אמרתי להם, אני,
כבר יש בנים נשואים,
ובנים מתחתנים, ויש בריתות ובר מצוות.
כל היום אנחנו מלאים שמחות.
זה היה בחתונה של מאיר, היית שם בבית החולים? זה היה בחתונה של מאיר. הצלצלתי מהבית החולים.
להגיד להם מזל טוב
אבל מה אתם, אין לכם כלום, אין לכם אף אחד,
אין לכם שום שמחות, אין לכם משפחה
בגלל ההפקרות שלהם
וככה זה המשל על כל מה שכתוב בתורה
למשל בפרוש... לכן היום,
מה עשיתי היום?
רציתי,
אמרתי, אני צריך להכין דרשה,
אני צריך לחזור על פרשת קדושים.
כל פסוק,
זה כמה חינוך זה נותן.
יש פסוק, לא תגנוב,
לא תגנובו
ולא תכחשו
ולא תשקרו איש בעמיתו,
לא לגנוב,
לא להכחיש.
אחד נתן לי פיקדון
והוא בא אליי, תן לי פיקדוני, הוא אומר לו, לא נתת לי, זה נקרא להכחיש.
עובר עליו לא להכחיש.
לא תשקרו, לא נשבע על זה. בגמרא, זה גמרא בדף כופי ובאו הקמא.
לא תשקרו, זה עם שועת שקר
שהוא כופר, לא נתת לי כלום או עזרתי לך.
אז יש להבין.
אחרי כן,
ולא תשקרו איש בעמיתו.
לא תעשוק
את רעיך
ולא תגזול.
לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר.
לא תעשוק את רעיך.
זה שכר שכיר.
אדם עבד אצלי,
ואני
לא משלם לו את השכר בזמן, הוא תובע אותו.
אז אם הוא שכיר יום,
יש לבעל הבית
כל הלילה
בשביל לגבות את פעילו, נותנים לו, אומר רשי, נותנים לו, התורה נותנת לו זמן
לבקש מעות, מזומנים, לשלם לו.
ואם הוא שכיר לילה,
כל היום עד השקיעה.
ואם הוא שכיר יום, כל הלילה עד הבוקר.
מתי עוברים על בלטלין,
הגיע עמוד השער ועוד לא שילם לו.
הוא תובע אותו.
תובע את השכר ואומר לו,
אין לי כעת,
אבל בינתיים הוא מלין על עצמו שכר.
אבל לא תעשוק שכר שכיר, לא תגזול לו את הזה.
לא לעשוק.
באמת,
כתוב פה, הסתפקתי כי ראיתי מעשה,
שאחד עשה גוי.
הגוי עבד והוא לא רוצה לשלם לו.
באמת, להלכה בגמרא, בבא קמא קי.ג.
גזל עקום, מחלוקת אם מותר או אסור.
אבל אפילו אם נדאמר גזל עקום אסור,
הפקעת הלוואתו מותרת.
וראיתי בשגתריה וגם במחנה אפרים,
לא רק הפקעת הלוואתו,
גם הפקעת פיקדונו.
זה פיקדון בעד.
רק הוא כבר אצלי בבית.
אני לא גוזל לו. תגזול זה כהן ויגזול את הענית.
אמר רבו מוציא הרחביו.
אז לכפור לו בפיקדון אין איסור.
כתוב.
לא תעשוק את רעיך.
אבל גוי מותר לעשוק אותו.
זה הפקעת הלוואתו,
והפקעת פיקדונו גם.
ולא תגזול. ולא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר.
כמה זה מחנך.
למה במרוקו כל הערבים גנבים?
אין מי שיחנך אותם.
שמעתי, אמר לי,
הנהג של המונית היה ערבי.
פעם.
הוא כבר מת.
הוא סיפר לי שהוא נסע לסעודיה, למכה ולמדינה ושם באמצע הולכים להתפלל.
ובעלי חנויות עשירים, בסעודיה עשירים.
חנויות.
הם לא סוגרים את החנות.
משאירים את זה פתוח
והולכים להתפלל.
למה? כי בסעודיה יש חוק.
מי שגונב, חותכים לו את היד.
וזה מרתיח את כולם. מפחדים לגנועו.
אבל אצלנו, ברוך השם, לא צריך הרתעות כאלה.
זה לאו בתורה.
לא תגזול.
לא תגזול. לא תעשוק.
גזל.
אבל בלי חינוך של התורה.
הנה, אתה רואה את העגויים.
ואני לא מדבר על הערבים.
והם אומרים שהמקצוע שלהם נגנוב.
ואין להם מה לעשות. הם עניים כולם.
ואין להם תעסוקה. זו תעסוקה של גניבה. יש להם מפותח.
אתה יודע, בסוכות עושים סוכות
על הגג. יהודים, אין להם מדפסות.
עושים סוכות על הגג.
ויש שם, שמים גפנות סדינים.
ואיזה משכיח יפה.
כל יום
הייתה גניבה
של הערבי. ואני ראיתי בה
איך הוא טיפס
עם
הברזלים של הקומה הראשונה,
עם הרגליים שלו בלי נעליים,
עם הבוץ.
ואתה רואה טביעות רגליו
עם הבוץ על הקיר.
וככה הוא עלה והוריד את הסדינים.
והכול הם גונבים.
כל יום. זה היה,
אני זוכר מילדות.
כל פעם היה ככה.
למה? כי הם, אין להם תורה.
אין מי שיחנך אותם.
וזה נכון, אם אתה תגנוב אליך קצת כסף, אבל זה הורס את החברה.
אנשים ככה, כמה זה טוב בסעודיה שאפשר ללכת להתפלל לא רגוע בכלל העונש.
ואצלנו זה הקדוש ברוך הוא מחנך אותנו. לא רק
כל אני חזרתי על הפרשה בשביל לראות
הנה מקודם לא תגנובו לא תכחשו לא להכחיש בשני בממון
לא תשקרו בשואה
לא תעשק את רעך לא תגזול
לא תעשו עוול במשפחת
במידה במשקל ובמשורה.
כתוב בחז״ל למה אני אמרתי שזה מאוד הרגיז אותי לראות
יהודים גונבים
במידות ובמשקלות?
למה אומר רש״י
שזה גורם לחמישה דברים האמורים בדיין. מטמא את הארץ
ומחלל את השם ומסלק את השכינה ומפיל את ישראל בחרב ומגלה אותם מארצם.
קשה עונשם של מידות מעונשם של הארץ. מה זה מידות? המדידות.
יש מידה של השטח,
מטרש
או בבדים או
בקרקעות.
אם הוא מרמה במטרש,
זה מידות ומשקלות.
אומר שהיו רגילים,
הגנבים היו לוקחים את המשקלות,
טומנים אותם במלח.
המלח
שוחק את הברזל.
אז יש שחק,
וזה ממעט מן המשקל שלו.
אולי הוא ממעט, הרי חמישים גרם ממעט.
טוב אבל הוא מכולם, מאות חמישים גרם.
גונב סינטונאי.
אז גם על זה,
כל זה כתוב בפסוק הזה.
לא תעשו עוול במשפט.
במידה, במשקל ובמשורה.
מור נצדק אבנה צדק, איפה צדק.
ואין צדק זה מידת הנוזלים, מידת היין והשמן.
ואיפה זה מידת האורך.
ואין צדק יהיה לכם. אני השם אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים.
ושמרתם את כל חוקותיי ואת כל משפטיי.
תגידו לי, זה לא חינוך
לחנך את כל האומה, לחנך כל אחד ואחד
להיזהר בגזל, להיזהר במידות.
כמו אבא על ארה סלום היה מפורסם. מור אביה על ארה סלום היה מפורסם בעיר.
שהוא נאמן.
למה תמיד עשה משקל. הם קנו אצלו,
אפילו ערבים, קנו אצלו תבלינים.
הוא תמיד היה מוסיף על המשקל.
היא גם סחורה טובה.
נותנת סחורה טובה.
היה רק איזה תבלין מאוד יקר.
קראו לו זעפרם.
5,000 דורוס היה קילו.
אז מה היו עושים כולם? גם אבא עשה את זה. זה מותר. בשביל העיקר הוא הולך לערבים.
מוסיפים קצת שמן להבריק אותו.
אבל היות שזה מאוד יקר,
קונים קצת, קונים ב-20 גרם, כמו במאזניים של זהב.
קונים את זה.
אז אפילו קצת...
לך, אבנית, תביא את התה.
תביא.
תודה רבה.
עושים שימה להשקל.
יואו, אתה שומע.
אז זה הוא היה עושה
כדי להבריק את זה.
אבל למה הוא לא... לא רק בשביל להבריק.
הרווח יש לו,
זה לא הרבה כמה הוא אוסיף שמן, כמה י...
שלא ירגישו.
אבל קצת שמן. אבל אפילו כף,
כף אחד,
אתה הופך אותו במחיר של
5,000 שקל.
זה הרבה כסף. אז זה מותר, כי זה הדאטה דה-אחי, לא?
מה דאטה דה-אחי? לרמות את הגוי? לא, הדאטה דה-אחי זה שכשאדם בא לקנות, הוא רואה את זה עם שמן.
הוא יודע ש... לא רואים, לא רואים. זה מבריק, אבל
שמים קצת שמן,
ושזה נמרח טוב.
אבל מותר לגוי... למי שגוי מותר, אבל
על כל פנים,
כמה... הם גם קונים יהודים?
יהודים לא קנו דבר כזה.
זה יקר מאוד, והאבא ידע, אם זה יהודי, היה מוסיף לו.
לא קונים דבר כזה. זה היו שמים בחמין.
קצת.
זה כמו תבן דק,
בצבעים.
אדום,
צהוב,
מכניסים את זה לתוך העמים, זה נותן ריח טוב
בכל הבית.
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך אמר
שהכל נהיה בדברו.
אמן.
היום זה לא יקר.
כן?
כן.
קצת, לא משמעותי.
למה? מה ישמע?
גדלים אותו הרבה.
מה?
מגדלים אותו הרבה.
מגדלים אותו, הוא מצוי הרבה יותר.
אני אמרתי, לא עשיתי... היום בבוקר מה שעשיתי זה לחזור על הפרשה.
כל דבר,
כל...
אחרי כן,
לא תלך רכיל בעמך.
לא תעמוד על דם רעיך.
או מקודם,
לא תעשו עוול במשפחת זה. עוד פעם, לא תשא פני דם ולא תדר פני גדול.
שיהיה צדק במשפט.
כשהדיינים
רואים איזה עני מסכן רוצים לזכות אותו.
זה אסור.
אתה צריך לעשות צדק. אם הוא לא צודק,
העשיר ינוצח, העשיר יטביע.
ולא תדר פני גדול.
יבוא אצלך אדם חשוב.
ואיך אתה תבייש אותו שהוא לא צודק?
צריך להיות
תקיף ולעשות את האמת.
כמה זה מיישב את המדינה?
המשפט העמיד ארץ.
מלך במשפט העמיד ארץ.
לא תשנא את אחיך בלבביך.
לא תשנא את אחיך בלבביך. הוכיח, תוכיח את עמיתך. במקום לשנוא אותו,
תוכיח אותו. למה עשית ככה? למה עשית לי ככה?
ולא תישא עליו חטא.
לא תיקום ולא תטור את בני עמך.
ואהבת לרעך כמוך.
תגידו לי,
אם מקיימים את התורה,
הייתה צריכה להיות... אם נזכרתי,
בשיר של סבא, תכף עוד לא אמרתי, אבל נהיה... עוד מעט.
סבא על השלום, עשה פיוט,
השורר שירה לכבוד התורה.
מפה זה קרה, ברא.
מפה זה קרה. זכה וברא.
תמה וברא. זכה וברא.
זכה וברא.
נאמן שמו בחר בעמו להיות לו,
נשמו אומה נבחרה.
מה פירוש זה? כתוב בפסוק בסוף הפרשה.
מה שם, כשהקדוש ברוך הוא אומר,
ואבדיל אתכם
מן ה... ואבדיל אתכם
מן הגויים אשריים אשריים אשריים.
וייתם נקדושים.
או,
וכאן יש גם כן מזכיר,
מזכיר גם המחלות אסורות.
וגם האריות
ולא תלכו בחוקות הגוי אשר אני משלח מפניכם
כי את כל אלה עשו ואקיץ בם
למה התחגו הכנענים קל היה
לא תחיה כל נשמה?
כי הם היו מתועבים לי הקדוש ברוך הוא
כי את כל אלה עשו ואקיץ בם
ואומר לכם אתם תרשו את אדמתם
ואני אתן לכם לרשת אותה ארזרות חלדבש
אני השם אלוקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים
אחרי כן כתוב ויתם לי קדושים
הוא אומר פה על מחלות עצורות על הבהמות הטמאות
ויתם לי קדושים כי קדוש אני אדוני ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי
מה פירוש להבדיל אתכם
מן העמים להיות לי
אם אתם מובדלים מהם
הרי אתם שלי ואם לאו הרי אתם של נבוכנדצר
רב אלעוזר בן עזריה אומר
מנין שלא יאמר אדם
נפשי קצה בבשר חזיר
אי אפשי לנבוש כלאיים
אלא יאמר אפשי לאכול חזיר
אבל מה העשר ואביש בשמיים גזר עליי
זה הפירוש ואבדיל אתכם
מן העמים להיות לי
ההבדלה הזאת עושה אתכם
שאני אלוקיכם
בגלל שהקדוש ברוך הוא גזר עליי
שתהא אבדלתכם סתם מהם לשמי
פירש
פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמיים
אתה שומע?
לא מספיק אדם פורש מן העבירה
בפרט בעבירה של העריות
שליבו של אדם מחמדתן מה מונע אותו?
מונע אותו אני כבוד אני יש לי מלך יש לי אלוקים והוא גוזר עליי
ואני מקבל על מלכותו את ברוך
אז זה הפירוש
זה מה שסבא מכוון
נאמן שמו בחר בעמו להיות לו לשמו אומה נבחרה
להיות לו לשמו להיות אומה נבחרה עם כל התרבות היהודית שיש בפרסות קדושים
אבל לא רק בשביל שזה דבר טוב
בשביל להיות לו שזה בכלל שהוא המלך והוא גזר עלינו
היום ביקר אצלי אחד,
ארבע פעם אצלי
הוא אומר לי שהוא היה עוסק בקירוב נוער באשדוד
ופעם
שאל אותם שאלה
האם
אם הייתם עומדים עכשיו להתבריא
אתם כבר בריאת העולם היא כבר הרבה שנים אבל אילו היו נבראים כעת
מה הייתה רוצה להיות, יהודי או גוי?
ככה הוא שאל אותם
אז כולם הצביעו יהודי, חוץ מאחד
שאל אותו, דובב אותו, למה אתה
לא בחרת להיות יהודי?
אמר לו, בררו שהוא גר,
גר צדק, הוא אומר
זה מגביל אותי הרבה,
התורה מגבילה אותי הרבה,
אני לא יכול לעשות זה, לא יכול לעשות זה, לא יכול לעשות זה
וזה לקבל
אני לא רוצה להיות חופשי, בשביל מה הוא מתגייר?
הוא מתגייר אבל גם עכשיו הוא מוכן לקבל אבל
הוא אומר, היה יותר טוב לו בלי להתחייב.
לא רוצה עול. ככה גם החילונים של היום.
הם לא רוצים עול של הטרור.
אבל עם ישראל צריכים לפרוש מכל התועבות
ולקיים את כל ההלכות האלה, לא רק בשביל שזה דברים טובים,
בשביל לשמוש לה, כביכול ברוך הוא.
כי אנחנו אומה נבחרה של הקדוש ברוך הוא,
והוא גזר עלינו, לכן אנחנו מקיימים.
זה ההבדלה בין ישראל לעמים,
שישראל הם אומה נבחרה לקדוש ברוך הוא, לשמור,
כדי,
לא הייתה לשון רב אל-עזר מן עזריה,
אלא אפשי ואפשי לאכול בשר חזיר,
אבל מה יעשה שביש בשמיים?
גזר עליי.
תלמוד לומר, והבדלתכם מן העמים להיות לי,
שתהא הבדלתכם מהם לשמי.
זה מה שיש, כל כך יפי, הפיות של סבא,
הוא כיוון לזה,
שהוא בחר בנו להיות לו לשמו, אומה נבחרה.
פורש מן העבירה ומקבל עליו, על מלכות שמיים.
זה הכול מהתורת כהנים.
פורש מן העבירה ומקבל עליו, על מלכות שמיים.
זה מה שעם ישראל צריך.
-זה גם הפרישה מכל האריות, זה גם כן אפילו שאדם ירצה את זה, אז יש שם דברים שהם מאוסים.
מה?
אני אומר, בפרישה מהאריות,
גם אדם צריך להגיד, הפשיד והתורה אוסרת, אבל יש שם דברים שהם רעים מעצם טבעם.
יש דברים מאוסים מצד עצמם.
- מה אתה צריך להגיד? -לא טוב, אבל...
מה תגיד, גם חזיר ומאוס. -לא, חזיר לא מאוס.
חזיר ומאוס כי התורמי עשה אותו. -אני רק להתרגל, אתה יודע. -חזיר ומאוס כי התורמי עשה אותו. -אני פעם אכלתי במסעדה,
באונייה,
והגישו חזיר.
לא ידעתי שזה חזיר.
זה בשר לבן.
הגישו חזיר. לא ידעתי.
לא אכלתי חזיר שלום.
אבל
אחרי כן כמתי,
נודע לי שזה היה חזיר.
רק המילה חזיר כבר הכיתי.
מרוב המיאוס חזיר זה מיוחד,
שעם ישראל מואסים בחזיר.
אולי בגלל שהוא
שם טלפיו בחומה של ירושלים.
מה ישנה החזיר? הוא אומר את זה, זו באמת בהמה מאוסה.
תמיד בלכרוך, תמיד ב...
חזיר נובר באשפה.
זה מה שאנחנו יודעים.
בבעול קמא יוזן, עמוד ב.
חביל מעובר באשפה זה שן.
זה לא רגל, זה שן.
אה, כתוב שם צרורות.
יש צרורות דה שן גם.
לא רק צרור דה רגל.
צרורות דה שן גם כן יש.
חצי נזק.
לא משלמים נזק שלם עם בהמה התיזה אבן ושברה משהו.
כי זה רגל, הרי גם שם נזק שלם ב.אחד שלא נזק.
אבל תרורות זה הלכה למשה מסיני.
משלם רק חצי נזק.
ולא רק ברגל,
גם בשן יש הדין צרורות.
זה נכון, יפה.
האבא, סבא, על השלום, כתב יפה מאוד.
נאמן שמו ובחר בעמו. להיות לו, לשמו,
אומה נבחרה.
שאנחנו נהיה בשבילו,
אבל נהיה...
הוא נותן לנו את הפרשות הקדושים,
איך לחנך את האומה, איך האומה תהיה,
כמה זה טוב
בשביל החברה, בשביל
לא לגנוב, לא לכעש, לא תונו איש את עמיתו, זה הלאו הקשה ביותר.
לא לצער את השני בדיבור,
לא תונו איש את עמיתו.
כמה זה טוב, ויש שלום ביניהם.
והיום, לצערנו,
רוב העם בארץ מחונך כמו גויים. לא יודעים כלום מן הטירו.
אפילו שמע ישראלים לא יודעים.
לא יודעים בכלל שיש אלוקים ושיש,
לא יודעים.
אנחנו יודעים שיש בורא עולם, והוא אלוקים.
הוא בורא עולם?
הוא המנהיג של ה...
הוא לא ברא את העולם והלך לשם.
הוא ברא את העולם וממשיך להנהיג אותו.
אבל החינוך של הדור הוא מקולקל מאוד,
וממילא יעשו כל התועבות גם.
בלי תועב, בלי חינוך.
מה יוצא מהם?
איי, איי, איי. אמרתי, מה אנחנו צריכים לעשות?
אולי נתחיל להתפלל יותר על הגאולה.
הרי אנחנו אומרים ויצמח פורקנא,
לא ויצמח פורקנא נא.
כביכול הקדוש ברוך הוא בעצמו בגלותם,
בכל צרתם לא צר,
ואנחנו מבקשים שיושיע את עצמו,
כמו שכתוב בפסוק, הושיעה לו ימינו וזרוע קודשו.
הושיעה לו ימינו.
רואים שהגאולה,
מקודם גלות השכינה,
ולכוון בוותחזינה עינינו בשוחד לציון ברעמים.
אני אומר לה, כביכול ברוך הוא, מה אתה שמת עלינו?
כל עמי הארץ האלה בכנסת,
הם הנהלו את העם?
אנחנו לא רוצים לא נתניהו ולא אחרים, קו וחומר גם.
אבל אנחנו רוצים בן דוד, משיח בן דוד,
משיח נאו,
משיח עכשיו.
אנחנו רוצים משיח שיבוא
ויגלה כבוד מלכותו עלינו במהרה.
לא,
זה לא זה העם היהודי,
זה לא, לא, יבוא אדם אחד עם התכונות של משיח,
עם מריח עבירה, ומראה עיניו ישפוט,
הוא יהפוך
את העולם.
אנחנו צריכים להתחזק
בתפילה על הגאולה,
ובקדיש לכוון על ויצמח פולקנע.
אנחנו אומרים אמן אחרי בקרב משיחי. האשכנזים לא אומרים אמן.
-כי הם לא אומרו את מעצמך פולקנע. -מה?
אשכנזים לא אומרים מעצמך פולקנע.
מדלגים. -הם לא אומרים בעצמך פולקנע? -לא, מדלגים.
לא. התגדל והתגדש מארבעה,
בחייכון ובחייכון ובחייך בישראל. אמרו את הביטוי, נמצא.
הם אומרים מעצמך פולקנע? -לא אומרים, לא אומרים, לא אומרים.
הקורפונים הפרס הקדושים זה התרבות היהודית, מה שהתחלנו לפני שבוע. אז מה רצית להגיד? כוסבוכו בצער? מה רצית להגיד? כוסבוכו בצער, אז מה?
אז אנחנו צריכים להתפלל שיושיע את עצמנו. ולמה הכול יתבוכו בצער?
כי הוא בכל צרה תמלוצה. ואיזה צרה יש לנו עכשיו? שאנחנו בגלות.
גם הוא בגלות.
אנחנו, מה לזה?
ומה זה אלה?
אלה עמי הארץ האלה, לפיד וחבריו,
הם ישלטו בנו.
שלא מתאים לדבר איתם בכלל.
עבדים ישלטו בנו.
קוראי קניין. למה שהם ישלטו עלינו?
זה חידוד השם.
חידוד השם.
אנחנו מבקשים מרכז ברוך הוא.
ותיגולה, ותיגולה, מלכותך עלינו.
מלכותך עלינו.
בזמן, בזמן, בזמן קוראות.
ותיגולה, ותיגולה, מלכותך עלינו.
מלכותך עלינו.
בזמן, בזמן, בזמן כורף
לטענו
ויכון פליטותנו, פליטת עמו בית ישראל.
אנחנו מפללים לקבוש ברוך הוא שיושיע את עם ישראל
מכל הבעיות היום. המדינה קצת מתפוררת.
אתה יודע, אז הם אמרו לי בשם מחזון איש ששבעים שנה היא תחזיק מעמד.
אמרו ארבעים שנה. -שבעים שנה. חמישים. -לא, פעם התפרסם ארבעים שנה, כי טרייפו לא מחזיקה ארבעים שנה. -ארבעים שנה, קוץ בדור. לא, כי טרייפו זה ש... ארבעים שנה לא... אני שמעתי ממקור טוב שבעים שנה,
והוא זה שאמר לי,
התלמיד של הרב ברטלר.
רייסנר.
מותיתו רייסנר.
למד עם הרב ברטלר כמה שנים.
והוא אומר שהמדינה תתפורר בסוף שבעים שנה.
וזה נקרא התפוררות,
שהם כל הזמן רבים ולא מצליחים להתפשר,
להקים ממשלה.
כי כל אחד רוצה,
אני בראש.
אני בראש, אני בראש. מי ימלוך?
זה נקרא, אם הם לא מצליחים להקים ממשלה,
אז בעזרת פעם בחירות.
ועוד פעם, אין לזה שום...
אין לדבר סוף.
אבל צריך
לבכות לפי שזה סוף כל סוף, יש הרבה יהודים
שנהנים מן המדינה.
נראה עם ישראל בצרה.
השם יעזור שיש הרבה יהודים שנהנים, הרבנות,
הרבנים.
ברוך השם יש להם פרנסה.
בארץ לארץ לא היה לה כל כך הרבה פרנסות כמו שיש. -הישיבות גם.
-ישיבות בארכולים גם זה מהמדינה. -כן, כן.
הזכות שהם עוזרים לישיבות,
עוזרת להם להתקיים.
מהדושי, יאללה, טוב, אנחנו... -אז מה אמרת על החינוך? אז מה אמרת? אבל מה שרציתי, ההמשך של פרנסת ההבדשים,
זה המשך לדרשה של שבוע שבע.
זה התרבות הידיעה. השבוע שבע דיברנו,
על מה שאחאב היום כבד את התורה.
לכן הוא מלך 22 שנים,
כמניין אותיות של התורה כבד שנה.
איך יכול להיות רשע כזה שלא הניח פסגה
וגבעה בארץ לא שמה פסל?
אז אדם כזה, במה הוא מכבד את התורה?
עמוד עזרה, הוא לא קיים,
אבל הוא יודע, אני אומר,
הוא לא קיים את התורה, הוא... לא, לא.
אבל הוא יודע שהתורה זה תרבות
שמחנכת את העם.
אמרתי מפעם שעברה שגם למלך זה טוב,
התורה.
התורה נותנת מצוות סונטסים עליך, מלך.
שתיהם אותו עליך,
זה מה שאמר דוד.
הרודד עמי תחתיי.
דוד המלך אמר,
תודה רבה לקדוש ברוך הוא,
שהוא עושה שהעם לא מתקומם נגדו.
אתה רואה פה,
היום,
הנה, על פוטין, יש התקוממויות.
הוא חייבת פרה,
יש התקוממות, וזו ההבדלה.
כמעט עמדו להפוך אותו.
כולם מפחדים, כל המושלים מפחדים שתהיה פעם התקוממות.
אז תמיד הם עושים אמצעים למנוע את זה.
להרוג את
את המתקוממים.
מי שיש להם דעות נגד המשטר,
זורקים אותו לבית סוהר, או לבית חולי נפש.
גם בית סוהר גדול.
אבל דוד אמר,
הרודד עמי תחתיי,
עשה שהם יהיו רדודים, אף אחד לא מתקומם נגדי.
גם אחב אותו דבר.
אבל אני אומר, בעיקר הכוונה של אחב,
יש כאן חינוך בתורה הקדושה, יש חינוך לעם,
בפרט פרשת הקדושים.
זה החינוך, התרבות היהודית.
אם נקיים את דברי הקדוש ברוך הוא.
לשמו,
כי הוא הגזר עליה, שכן גזר עליה בשבח המים.
אני אמרתי את זה,
גמרתי את הסיפור עם הילדים האלה.
שהגר, אחד ההוא,
אמר שהוא לא רוצה להיות יהודי.
למה? שאל אותו הרב. אמר לו,
כי זה, אני לא מוגבל, אני אהיה מוגבל מאוד.
הרבה הגבלות יש.
אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה.
זה ככה, אנחנו אומרים דווקא ככה.
אנחנו לא עושים מה שאנחנו רוצים.
אנחנו כבולים עם אלות
ועם קללות ועם בריתות עם הקדוש ברוך הוא.
במקום פרשת כי תבוא, קיבלו עליהם עם ישראל
את כל הקללות.
אם באמת נעזוב את השם,
קיבלו את הקללות, אז אנחנו מוגבלים.
אז הוא אומר, היהודי, הגר הזה,
הוא לא רוצה להיות מוגבל.
היה רוצה להיות חופשי בלי הגבלות.
ואנחנו אומרים, דווקא
לפי שהגבלות האלה, הם מביאים תועלת
לכל האומה ולכל החברה.
גם כשעם ישראל קיבלו את התורה, כתוב היה,
בויכל למשפחו יישאו.
אז רש״י מסביר מה זה בויכל למשפחו יישאו, וליסקי ארייו שנאסרו להם.
-נו, למה לא תגיד אדם זקן
ואין לו אישה?
היא זקנה ונפטרה אשתו.
למה לא ייקח את הבת שלי?
או איזה נכדה שלו.
לא היה טוב,
אבל התורה אומרת שעל זה יש חיוב שרפה.
אסור.
בת בנו או בת בתו
או בת בתה של אשתו, זה אישה וביתה,
או בת בתה או בת בנה.
התורה אמרה, זה בשריפה.
גזר אביש נוס בשמיים.
אבל בני נועה שלא קיבלו עליהם התורה.
מה לא להחפש רחוק?
אם יש לו איזה נכדה, ייקח אותה.
אתה יודע, יש להלכה פוסקים שבנוע מותר בביתו.
-כן. -מחלוקת וסנהדרין.
והרמב״ם פוסק שבנוח מותר בביתו.
תראה, אם אמרו חזן,
מצווה להתחתן עם בטח אותו.
למה?
לפי ש...
יש אהבה ביניהם,
לכן מצווה להתחתן עם בטח אותו, כי תהיה אהבה ביניהם, יהיהיה שלום בית.
היא אוהבת את הדוד, והדוד אוהב אותה.
אז קל וחומר,
עם בתו
או בת בתו,
גם כן יש.
אבל
כה גזר המלך,
כה גזר אביש בשמיים.
אין דבר כזה.
ואנחנו מקבלים מעול מלכותו את אורח, באמת צריך
שיהיה מה שאומר רשי,
שהקבלה צריכה להיות.
בכלל שאנחנו מקבלים מעול מלכות שמיים, לכבודו יתברך,
כדי שיהיה לו עם שמצייתים לו.
לכבודו יתברך.
רבי חנן אמרה כשאומרים,
סיפרת לנו על דוקטור תמסטייט. -מה? על דוקטור תמסטייט, אתה זוכר? -מי?
סיפרת לנו על דוקטור תמסטייט, דוד שלך.
-כן.
שהוא היה, כשהיית אצלו בצרפת, הוא אמר שבא מישהו אליו לקליניקה.
אמרתי לו, שבנוע מותר במיתו.
נו,
יאללה.
עכשיו קדיש, נו. יש עשר?
יש עשר. יש מיניין?
אוה, איזה יופי.
אבא, איזה דיבר יחיזוק היה.
איזה שיחה, איזה דיבר יחיזוק.
אה, אני צריך להמתיק אותו עם דבש. אה, שכחתי. טוב, לא, לא. הדבש עוזר לך לגרון.
חשבתי, זה חלק, קדיש, קדיש.
הנגדל והנגדל שמא רבה.
אמן. בעלמא דיברה חירותי.
וימליך מלכותי, ויצמח פורקנה וקרב משיחי. אמן. בחייכון ובמכון ובחד אכול בית ישראל.
באה, גלה ובזמן קריב, ואמרו אמן. אמן.
אמן. אמן. אמן. אמן. אמן. אמן. אמן. תברך. אמן. אולי עלמיה יתברך. יתברך וישתבח, יתפער ויתרמם ויתנשא,
ויתדר ויתעלה ויתלש שמדי קדשה בריחו.
אמן. נעלם עם כל ברכתה אשר אתה תשפחתה ונחמתה
דמירן בעלמיו ואמרו אמן. אמן. על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהן
ועל כל תלמידי תלמידיהן דעסקין באורייתא קדישתא
די באתר אדן ודי בכל אתר ואתר.
אלה נאו לנוכל שלמה חיניה וחסדה
וחיה אריחם זונה רביחי מן קדם
מרא שמעיה ברעה ואמרו אמן. אמן.
יש למה רבם ונשמעיה חיים וסבא וישועה ונחמה ושזבה ורפואה
וכולם שנחמך פרה ורווח והצלה לנו ולכל עמו ישראל ואמרו אמן. אמן. עושה שלום במרומיו ויעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן. אמן.

