טוען...

ידע שור קונהו | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 26.07.2015, שעה: 18:09

הורדת MP4 הורדת MP3


רש"י בתחילת הפרשה מונה משה רבינו את כל המקומות שהכעיסו לפני המקום ואומר לפיכך סתם את הדברים ברמז מפני כבודם של ישראל.

הרב שבדרון אומר, שהרבי שלו הביא מדרש שבו נאמר מדוע משה רבינו אמר את התוכחת ברמזים בעבר הירדן, בערבה מול סוף, המדרש מבאר, אם היה מפרש יותר היו מתביישים כל כך עד שלא היתה להם אפשרות לעמוד מול משה רבינו ע"ה והיו מתעלפים, לכן דיבר ברמז בלבד. במדבר, רמז להם בשביל שאמרו מי יתן מותנו במדבר, בערבה - שחטאו בפעור בשיתים בערבות מואב. מול סוף, שאמרו המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר, אם כן אמר הרבי, נתבונן כיצד הדורות יורדים דור אחר דור, כי בהפטרת השבוע נאמרה התוכחה של ישעיה הנביא מפורש, "בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי, ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע עמי לא אתבונן", כמה דורות חלפו בסך הכל ממשה רבינו עד דורו של ישעיה הנביא. והנה ישעיה הנביא כבר יכול לדבר בנוסח ברור ונחרץ ללא שום רמז, הוי גוי חוטא, עם כבד עוון, זרע מרעים בנים משחיתים, נורא מאד, קיימת ירידת דורות כזו דרסטית. ויש לדעת כי ירידת הדורות לא נעצרת, אלא הדורות הולכים ויורדים, ועד דורנו דור עקבתא דמשיחא. אם כן נחשוב היכן אנו עומדים.

הזוהר הקדוש אומר, מדוע נקרא הדור הזה שיבוא בו המשיח עקבתא דמשיחא? כיון שהוא יהיה הדור הכי מגושם מכל הדורות. העקב של האדם מגושם שבגוף, הכי פחות רגיש. אם יכניסו לאדם מחט בעין תדמע ואף תתעוור, אם ידקרו אותו ביד יחוש בכאב בכל מקום, אבל אם תוחבים מחט בעקב לא נורא, העקב הוא הפחות מכל הגוף, כך דורנו. אך עם כל זאת אומר בשם הרבי מקוצק, שעמד פעם ונקש בכף ידו על השולחן, נכון, מה שנאמר עקב, אבל תדעו כי כל הגוף עומד על העקב. וכל הדורות עומדים על הדור שלנו.

ואם נכון שכה היו דבריו של הרבי מקוצק, נבוא ונתמה ממה נפשך, איך יכול להיות שאפילו שאנחנו כמו עקב מגושמים, עם זאת כל הדורות יכולים לעמוד על כזה דור חלש. נסביר את ההפטרה ונבין את זה הפלא ופלא.

חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים, ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע עמי לא אתבונן. השור יודע להכיר את הקונה שלו, והשור מכיר את הבעלים עצמו, החמור מכיר רק את האבוס, דהיינו אין לו הבנה כמו השור להכיר ממש את הקונה אבל את האבוס הוא כן מכיר. ישעיה הנביא אומר תוכחה קשה כזו לישראל, שור יודע, חמור מכיר, ואתם גרועים כביכול מהם? ישראל לא ידע, עמי לא אתבונן.

ונשאלת השאלה, שור וחמור למדו בגימנסיה להכיר את בעליהם? הרי זה מציאות טבעית שנולדה עם החמור ועם השור, אם כן מה ה' רוצה מאיתנו? מה אשמתנו? הם יודעים באופן טבעי ללא מאמץ והתבוננות, אבל אצלנו הדבר כרוך בלימוד והתרגלות, מדוע מכנים אותנו כגרועים משור וחמור?

התשובה טמונה בתוכחה עצמה, הנביא מגלה לנו בתוכחה הזו ואומר בשם ה', לשור נתתי טבע שיכיר את בעליו, לחמור נתתי שיכיר את האבוס, אבל גם לכם נתתי טבע להכיר אותי, כן כלומר יש לעם ישראל טבע קדוש שנטע ה' בתוכנו להכיר את ה' יתברך, ורואים זאת מעולם, לדוגמא מסירות הנפש כשעלו על המוקד באינקויזיציות, נשרפו באש, קפצו למים ילדים על קידוש ה', וכל יהודי בשעה שמת אומר שמע ישראל, ואפילו הפחותים ביותר.

שמעתי מעד ראיה ישיש, כי בתקופת הקומוניזם בימים הקשים, שיהודים רבים שרתו יחד במפלגת הקומוניסטים, וגם היו לראשי המפלגה ממש מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו, והנה יהודי קומוניסט אחד שחטא והחטיא בעיירתו, הגדיל מאד בחטאיו, ערב בהיר אחד נעמד ברשות הרבים, הוציא עמו ספר תורה והתחיל לקרוא את גוילי הספר ברחובה של עיר, ה' ירחם, ויהי לפלא, כי ממש בעודו קורע ואוחז בגוילים חלפה שם מרכבה עם סוס, העגלה סטתה ופגעה בו, הוא נסחף מתחת לגלגלים ועצמותיו החלו להשבר, ואז שמעו כולם איך שצועק בין הגלגלים, "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד". הקומוניסט הזה הנאלח הזה, אבל הרגש היהודי, ההכרה באלקים טמועה היטב בתוכו.

רבי שלמה וולבה זצ"ל סיפר על הימים ששכב בבית החולים בשבדיה, היה זה לאחר המלחמה בבית החולים אושפזה גם כן אשה ששבה מאושוויץ, והיא סיפרה לו כי באותם שנתיים שעבדה ליד תאי הגזים באושוויץ לא היה אחד שנכנס לתאי הגזים ולא אמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. רבבות משומדים פורקי עול וכולם הכירו את בוראם ומתו על קדושת שמו כי זהו טבע קדוש של יהודי. ה' ינקום דמם.

רואים מכאן שגם הדור הפחות ביותר, העקבתא דמשיחא, יש לו טבע קדוש להכיר את ה'. וכאמור זה יסוד גדול, לכך מתאונן הנביא בתוכחתו, ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא אתבונן, אם אינכם יודעים זו טענה עליכם, כי בראתי טבע נעלה להכיר אותי, ומה הסיבה שבאמת לא יודעים ולא מכירים? התשובה נמצאת באותו פסוק, "עמי לא אתבונן". אילו אדם היה מתבונן היה מכיר ויודע את ה', בלי התבוננות הוא גרוע משור.

אז הכל תלוי בהתבוננות אם רוצים להתבונן או לא. וזה נכון לכל חלקי ההתנהלות של העם בדור הזה שהוא לא רוצה להתבונן אפילו בנבלות וטרפות שעל השולחן.

ועתה אחרי שהסברנו את הטבע הקדוש של עם ישראל נבין את המשך הפסוקים בהפטרה, "אוי גוי חוטא זרע מרעים בנים משחיתים", דרך אגב נודע לי היום, מישהו שלח לי, שאחד מהאנשים שעזרתי לו לראות את כל המציאות, אמר לו שלא רוצים להצדיק את הרב אמנון יצחק, שלא יהיה לו במה, אז לכן כולם אומרים הפוך. אתם שומעים? אם נצטרך גם נפרסם מי זה.

ועל כך יש ויכוח. כתוב הוי גוי חוטא זרע מרעים בנים משחיתים, יש ויכוח בגמרא בקידושין דף ל"ו. דתניא בנים אתם לה' אלקיכם, בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרואים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרואים בנים, דברי רבי יהודה, אז רבי יהודה אומר, אם אנחנו נוהגים מנהג בנים נקראים בנים, לא נוהגים - לא נקראים בנים. רבי מאיר אומר, בין כך ובין כך אתם קרואים בנים, שנאמר "בנים סכלים" ואומר "בנים לא אמון בם", ואומר "זרע מרעים בנים משחיתים", אז רואים שהפסוקים אומרים שלמרות שהם סכלים, למרות שאין אמון בם, למרות שהם משחיתים, הפסוק קורא להם בנים משחיתים, בנים סכלים, בנים לא אמון בם, אבל עדיין בנים הם נקראים, רבי מאיר אומר בין כך ובין כך נקראים בנים. רבי יהודה אומר, רק שנוהגים מנהג בנים. מחלוקת. רבי מאיר אומר כי אפילו כשעובדים לעבודת כוכבים נקראים בנים, במקום אחר בגמרא נאמר כדברי רבי יהודה בנוסח שונה, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום נקראים בנים, אין עושים רצונו נקראים עבדים. קודם הוא אמר נוהגים מנהג בנים נקראים בנים, פה אומר, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, לא נוהגים מנהג בנים אלא עושים רצונו של מקום, נקראים בנים. אין עושים רצונו נקראים עבדים. מה הכוונה רצונו של מקום? לא כתוב בזמן שישראל עושים ציוויו של מקום, אלא רצונו של מקום. וכתוב בזמן שאין עושים רצונו של מקום נקראים עבדים, איזה עבד זה שאומר לאדון שלו אני לא עושה? זה נקרא מורד, זה נקרא עבד? לא עושה רצונו, לא עושה רצונו זה נקרא עבד? עבד לא מסרב לאדון. ואם הוא מסרב הוא נקרא עבד? הוא נקרא מורד.

אלא נבין זאת על פי משל, ערב יום טוב אחד אני נכנס לחנות גדולה סופרמרקט, קונים רבים, בעל הבית לא מצליח לעמוד בעומס של הקונים, ואני רואה באחת הפינות פקיד יושב עם עט ועושה ניהול חשבונות, רואה חשבון חרוץ. חשבתי לעצמי, הפקיד הזה לא יכול להטות שכם, להוריד קצת מהלחץ של בעל הבית בערב חג? אבל הוא לא עושה כך, מדוע? הוא יושב לו בפינה ועוסק בשלו, והוא צודק, כי הוא אומר לעצמו, אני עושה את תפקידי באמונה לעסוק בביקורת של החשבון, וזהו. לסייע לקונים או לפרק סחורה? זה לא שייך אלי, כך חושב לעצמו. אבל נכנסתי לחנות שניה, ממש בסמוך לאותה חנות, גם היא עמוסה בקונים, גם שם ישב איש בפינה רואה חשבון במלאכתו, אך כשראה את הלחץ שיש היסב את ראשו התרומם סגר את הפנקס והשתלב במכירות, הוריד סחורה, ניגש לקופה, סייע בחשבון לכל הקונים, מה שונה השני מהראשון? בחנות השניה רואה החשבון היה הבן של בעל הבית, והביזנס זה גם כן שלו, הם שותפים בעסק, לכן כאשר צריך להוריד סחורה ובעקבות כך יהיה רווח גדול של ערב יום טוב, הוא שולח את ידיו לסייע, אם קשה לאביו הוא עוזר ורוצה לעזור. אבל הפקיד בסופרמרקט הראשון הוא בסה"כ פקיד, וכי אכפת לו אם יהיה הפסדים או רווחים למנהל? שיכאב הגב של בעל הבית, למה לי? כך בעניני תורה ומצוות, שואלים לפעמים את רבי פלוני, למה אתה עושה כך וכך, וכי מה שאתה עושה מותר וראוי? הוא משיב, וכי כתוב בשו"ע שאסור לעשות כך? היכן ראית כתוב בשו"ע לא לעשות מה שעשיתי? מתרעם בשאלה. לדוגמא אני זוכר בימי נערותי, חבר שלנו הלך לשחק כדורגל, מה זה שאלו אותו החברים, אתה הבחור ישיבה  משחק כדורגל? מה? תמה הבחור, וכי כתוב בשו"ע לא לשחק כדורגל? ובזה התירוץ, ככה מתרצים על השאלות האלה. הפסוק לא מדבר במי שמורד ממש באדוניו ולא שומע להוראותיו, אלא שלא עושה רצונו של מקום, מה ה' רוצה, תחשוב לבד מה הוא היה רוצה, שבמקום שאתה תלמד תשחק כדורגל? לא צריך להיות כתוב הכל, צריך להבין את הרצון שלה בורא יתברך, ולכן מי שלא - לא עושה רצונו, נקרא עבדים. כי עבדים עשו רק מה שציוו אותם, אבל הם לא עושים מה שבעל הבית רוצה, אבל בנים כן עושים רצונו של מקום, הם עושים מה שה' רוצה.

באחת האסיפות דיבר הח"ח על ענין חשוב בתקנת הציבור, בתוך דבריו אמר, והלא ודאי תשאלו אותי היכן זה כתוב? ואומר לכם, כתוב פה, והצביע על הלב שלו, כתוב בלב. אדם המרגיש כי רצון ה' לא להסובב עכשיו במגרש כדורגל, הוא לא שואל אם לא כתוב או כן כתוב, אם רצון ה' לעשות עושה ואם לאו אינו עושה. שלמה המלך אומר הרבה פעמים פסוקים, ליבי אומר לי, תרתי בליבי, לא בשו"ע, לא בתורה, בליבי, כך החזון איש כותב וליבי אומר לי, פוסק - וליבי אומר לי, ז"א צריך שיהיה לאדם גם לב של בן שיודע מה רצון אביו שבשמים.

היה לי חבר שהיה שורק בפיו הרבה, פעם חלף לידי במסדרונות של הישיבה ושרק, בשבת זה היה, שאלתי אותו מה זה? והוא אומר היכן כתוב שאסור? הצעתי לו לשאול את החזון איש, נסענו לבני ברק, והבחור שואל, היכן כתוב שאסור? השיב לו החזון איש, יש דברים שאי אפשר לומר מותר או אסור, צריכים להרגיש, אמר ולא יסף.

אימתי נקראים בנים? בזמן שעושים רצונו של מקום, ואם לאו נקראים עדים. ה' רוצה מאיתנו שנעשה רצונו לא רק מצוותיו, כי יש לנו טבע קדוש להבין מה הרצון של אבא שלנו, ואדרבא, לכן באמת דעת רבי מאיר במסכת קידושין דף ל"ו כי גם כאשר אין נוהגים מנהג בנים נקראים בנים, מדוע? כי תמיד טמון בקרב עם ישראל הטבע הקדוש לעשות רצונו של מקום. יש לנו את האפשרות להבין להתעלות ולעשות רצונו של מקום, אלא שדעת רבי יהודה כי כיון שאין נוהגים מנהג בנים אין קרואים בנים. צריך גם בפועל להיות, לא רק בפוטנציאל אלא גם בפועל, זה המחלוקת, האם צריך להיות בפועל או גם בכח.

ועכשיו בשביל לראות את הטבע הקדוש שטמוע בבני האדם היהודים, אספר לכם מעשה, כידוע יש תנועה בזמנו, הוא אמר תנועה של בעלי תשובה והתעוררות של בנים אבודים בכל קצוי תבל, באפריקה אסיה, יהודים יושבים ולומדים משניות וגמרא, מי הביאם לכך? וכי הבולשביקים סובייטים? מי עוררם לכך? אם לא מאמר הכתוב "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר", בקצוי תבל אפשר לפגוש תינוק שנשבה שבעבר לא ידע אפילו שיש תורה בישראל, אבל כיון שהתחיל להתבונן, עמי לא אתבונן, הכל תלוי בהתבוננו, אבל כ יון שהתחיל להתבונן, מי אני, איפה אני, הגיע לתשובה.

סיפור ששמעתי לפני שלשה וחצי שבועות, זה היה בשנת תשמ"ו, בחור עולה מרוסיה הביא לחבריו מכתב שנשלח אליו מידיד בן גילו, בצבא רוסיה בולשביק מושבע, והם סיפרו לי מה שכתוב במכתב, תשמעו מעשה להתפעל. הוא נסע עם פלוגת חיילים בשליחות הצבא הרוסי באפגניסטן, אם אתם יודעים או לא יודעים, שם בהרי אפגניסטן מורדים נלחמים ברוסים, יש לרוסיה צרות מהם כבר שבע שנים רצופות, מהפלוגה הזו נשלחה למשימה חשובה. קבוצת החיילים פנתה לאחד הכפרים הבחור יצא לו קצת לבקר בסביבות הכפר והבחין בנחש ארסי מתפתל, כיון שאהב בעלי חיים ולמד בשיעורי טבע כי אפשר להתיידד עם נחשים ניסה את מזלו, שב למחנה, הביא לנחש אוכל והנחש אכל בתאבון. למחרת הביא לו שנית, כך כמה ימים עד שחש בטחון עם הנחש והשניים הסתובבו זה לצד זה בידידות וזה היה בהר הסמוך לכפר. והוא הקפיד לשהות עם הנחש במשך שעה ויותר מידי יום, ממש ידידים. ויהי היום התקבלה הפקודה להתקדם במהירות האפשרית ביותר, לעזוב את הכפר ולצאת לאחד ההרים, ומשם לעבור להר רחוק י ותר. לפני שיצאו לדרך מיהר הבחור היהודי ורץ להפרד מהחבר החדש שלו, הנחש. ופשוט הביא לו אוכל בפעם האחרונה, הנחש אכל ולפתע הזדקף מולו בפה פתוח וקול שריקת נחש ארסי בזעם ורצון להכיש. החייל רעד מפחד, אך גם זאת למד בספרי הטבע כי אם נקלעים חלילה לכזה מצב שהנחש עומד ממול זקוף כמקל אסור לברוח, בריחה תביא אותו אחריך ובד"כ הוא המנצח והסוף הוא מוות, לכן מה עושים? נשארים לעמוד זקוף ממולו בעמידה איתנה. הבחור באמת הצליח להתייצב לעמוד על פי הכללים ועל פי ההוראות, שעה עמד, עוד שעה, והנחש מולו שעתיים, שלש, ארבע, חמש שעות תמימות, הוא על סף עלפון, החברים שלו שהמתינו שעה קלה לבואו, משלא הגיע יצאו במהירות לדרכם לפי הפקודה בתוואי הדרך, אך הוא נשאר שם על עמדו כשהוא מתאמץ לא לעשות אפילו תנועה קלה של בריחה, לאחר שש שעות ירד הנחש מעצמו, התקפל, פנה לדרכו ונעלם לו. והבחור אמרנו קומוניסט, מה כבר יכול לחשוב על מה שקרה? וכי הוא יודע את הכלל "שויתי ה' לנגדי תמיד", שהכל מהקב"ה? מיהר למחנה, שהיה ריק מאנשי הקבוצה, נטל מטלטליו, כיון שידע את כיוון הליכתם יצא אחריהם בדילוג וריצה, קיווה לעקוף אותם לפני רדת החשיכה. ירד מההר ורץ לפי השבילים, והנה באחת הפינות מצא את כל הקבוצה כולם שוכבים שחוטים. המורדים ארבו להם והרגו אותם בחרב. רואים פה נס, חמש שעות הראה הקב"ה לתינוק שנשבה הזה, תראה איך אני מציל אותך. בסוף של המכתב חתם בנוסח שלו, ואני אומר לכם בנוסח שלנו, ולפיכך התעוררתי להאמין שבורא עולם הוא מנהיג לכל הברואים והוא עושה ויעשה לכל המעשים. אז הנקודה של היהודים, ההתבוננות הזאת, על מה ולמה הוא נתעכב את השעות האלה, כדי שהוא לא יישחט עם כל הקבוצה.

הי הלי מעשה כזה גם כן בצבא. אני הייתי מחובר לקצין, והיינו צריכים להיות עם השריון, הייתי בחיל תותחנים קשר, והיינו בזחל"ם, ופתאום היה לו חשק לצלוח את התעלה כי כבר עברו והוא רצה לצלוח את התעלה ואמר לי אתה תשאר פה ואני עובר לכוחות שלנו הקדמיים, איך שהוא רק עבר את התעלה הטיל הוריד את כל הזחל"מ. אם היה אומר לי תבוא איתי, והוא הקצין, לא הייתי פה היום מדבר איתכם.

ומה אתם חושבים, כי רק ברוסיה? גם כאן בארץ ישראל הולך לו  יהודי רחוק, רחוק רחוק עוסק ביזנס, ופתאום צצה מחשבה מה איתי, במה אני יהודי, ממשיך לחשוב, משתפר עד שנהיה צדיק. חבר שלי רבי ברוך יאדלר ז"ל שכב בבית הח ולים, לאחר שהבריא באתי לבקרו הוא סיפר לי כך: בחדר עמו שכבו עוד חולים לא עלינו, אחד מהם יהודי חילוני גמור, והנה באו לבקר אותו בנים ונכדים צעירים בעלי זקן ושיריים של חרדים, חליפה וכובע, אז רבי ברוך המתין להזדמנות והתעניין איך הוא הגיע שיש לו צאצאים כאלה, כולם חרדים. אז הוא אמר לו סיפור ארוך, אספר לך מחר. הוא אומר התגוררתי בקיבוץ מסוים, שבת אחת יצאתי לטייל עליתי על רכב של הקיבוץ, נסעתי לירושלים לטייל, הגעתי עד ככר השבת, שם בלי תכנון מראש עמדו ילדים וצעקו שבעס' שבעס', לא ידעתי מה זה בכלל הצרחות הללו, כעסתי מאד, פתחתי את הדלת והתחלתי לירוק עליהם קללות, ברחו מפחד שמא אכה אותם, נכנסתי לרכב להמשיך בנסיעה וכולם מתאספים שוב שאבעס' שאבעס' שאבעס', יצאתי שנית ברחו וחוזר חלילה, לא יכלתי להמשיך בנסיעה עד שהתקרב אלי רב אחד, שכן מאחד הבנינים ואמר לי בנחת, אתה רואה מה הולך פה? הילדים לא יעזבו אותך, אתה תיאלץ להשאר פה, והוא המשיך, הסתכלתי מהחלון והבחנתי שיש כאן שיח של חרשים, צועקים אחד מול השני, הם אינם מבינים אותך ואתה לא מבין כלל מה הם צועקים. תשמע, אם אתה מעוניין להבין תעלה אלי לשעה שעתיים עד צאת השבת ואני אסביר לך. בקיצור לא אאריך, עלינו אני ורעייתי לביתו, דיברנו התיידדנו, חלפו ימים ביקרנו אצלו שוב, אח"כ ביקרנו בביתו עוד פעם פעמיים אני ואשתי וזה לא היה בכלל פשוט מצידנו לבקר בבית חרדי כל כך. באחד הימים אמר לנו, אתם הרי סוציאליסטים, יש לכם אפשרות לחיות בקיבוץ שלכם, אבל האם יש בו בית כנסת? והוא סידר לנו בית כנסת, ומפקידה לפקידה נכנסתי לבית כנסת, הדברים התגלגלו עד שביום מן הימים נכנס לנו בחשבון הבנק שילומים, כי שנינו מילדי טהרן, היה זה כסף שלא ציפינו לו, ואז פשוט עקרנו את דירתנו מהקיבוץ לירושלים וכאן גידלנו את המשפחה והילדים ותראה מה יצא מהם.

אם נשב עד אור הבוקר בדרשה לא נסיים, ואני שומע אודות החזרה בתשובה.

עוד עובדה אחת, נכנסו אל רבי חיים קניבסקי שליט"א בן ואביו, הבן בעל תשובה והאב לא שומר תורה ומצוות, ובאו לבקש ממנו שיהיה סנדק לברית של הבן הנכד. רבי חיים אמר לא, אתה תהיה הסנדק והצביע על האב החילוני, ומה אני אהיה סנדק? וכי אני ראוי לכך? אומר לו ר' חיים, אני רואה על הפנים שלך קדושה, אתה צריך להיות סנדק, וכך פסק פסוקו, והסב היה סנדק. אחרי הברית התחיל לחשוב למה הרב אמר עלי קדושה, וכי אני קדוש? הרהר בדעתו ובמעשי חייו והבין, נזכר והתעורר לתשובה. מה הבין? מהנזכר?

חיפש בהיסטוריה של חייו ומצא מעשה, היה זה עשרות שנים קודם לכן כשעמד להנשא בקיבוץ, לפני החתונה קראה לו המיועדת היא אשתו לשדה בפאתי הקיבוץ ואמרה לו כך: אספר לך, אני הרי נטיצולה מהשואה כפי שאתה יודע, ואיך ניצלתי? נסעתי יחד עם אבא ואמא ברכבת בדרכנו לאושוויץ, בנסיעה כבר חששנו כולנו כי אכן אנו בסוף החיים, באחד הרגעים אמא התייפחה בבכי ואמרה לי, אנו צועדים לקראת המוות, רצוני לזרוק אותך מחלון הרכבת, רק כך אולי תזכי להשאר בחיים וישאר מאיתנו זכר. ובכן, אמרה אמא, בשעה שהרכבת תאט באחד  מעיקולי הדרכים אשליך אותך, ובאותה שעה בכתה עוד ואמרה, וכאשר תזכי להשאר בין החיים תחיי בנעימים, תתבגרי, וגם תזכי לבוא בברית נישואין, קודם לכן תשאלי יהודים מה זה טהרת הבית היהודי, שהיא חובה של היהודים. הושלכתי והגעתי עד הלום. לפני כמה ימים שאלתי את מזכירת הקיבוץ מה זה טהרת הבית, היא אמרה בזעם סתם כלום, מהכעס שלה אדרבא, הבנתי כי אני צריכה לברר, והלכתי לשאול רב דתי, נסעתי לעיר ושאלתי, והרב כן הסביר לי ברור מה החובה של התורה, ועתה אם אתה מסכים שנשמור על צוואת אמי טוב, אם לאו לא אתחתן. כך היא אמרה. לאחר שלשה ימים נתתי את הסכמתי וכך התחתנתי, וכנראה משום כך רבי חיים ראה עלי מעט קדושה, ולכן זכיתי לבנים ונכדים. ואני מכריז בזאת כי גם אני שב עתה בתשובה ואזכה לשמור שבת ושאר תרי"ג מצוות.

רואים מפה כמה הנקודה האמיתית, הקדושה, הטהורה של יהודי נמצאת בתוכו, רק הבעיה להתבונן. "עמי לא אתבונן" זאת הבעיה, צריך שאדם ידע להתבונן.

יש מחלוקת בראשונים איך לפרש יעקב אבינו לא מת, גם במהרש"א כתוב פשט נוסף, אבל רש"י ותוס' מפרשים בפשטות, יעקב אבינו לא מת, חי הוא לעולם, והתוס' מדייקים כי לא נאמר בתורה וימות יעקב אלא ויגוע, ומביא ראיה גם מהסיפור הידוע עם חושים בן דן במסכת סוטה ששם כתוב שיעקב אבינו ע"ה פתח את עיניו וחייך, ז"א שהוא היה מת על המיטה לכאורה הוא פתח את עיניו וחייך כשהתיזו את ראשו של עשיו, הרי שהוא חי. נו, אז אנחנו רואים מפה שיש דברים שאדם רואה בפסוק כתוב ומפרש לפי המציאות, וקשה לו.

אומרים יעקב אבינו לא מת, ואתה מגמגם נכון, אבל מה אבל, איך אדם חי אתה כן יודע איך הוא לוקח לחם מכניס לפה, נכנס מטביע מפה מוציא לכאן, יוצא פסולת נשארים מינרלים, הקב"ה ברא אותך, כל רגע הוא יכול לעשות מהש הוא רוצה, אלא חסרה לך רק התבוננות. אתה חי מתוך הרגל ואין לך לא חכמה ולא הבנה.

וראינו אתמול דיברנו על זה פה, בליל תשעה באב, שרבן יוחנן בן זכאי יצא מול אספסיינוס וסיכן עצמו, אמר לו מלך, איך אומר לו אתה מלך אתה חייב מיתה, זלזלת במלך, ואם אני מלך למה לא באת עד עכשיו, אלא מה הוא אמר לו - והלבנון באדיר יפול, הלבנון זה בית המקדש, באדיר זה מלך יפול, אני לא יודע מי אתה מה אתה אני יודע פסוק, אם אתה תחריב את ירושלים אז אתה מלך, והוא מסכן את עצמו הוא בא עם פסוק, לא מעניין אותו, ובאמת כבר חודש לפני שלחו שליח להגיד שהקיסר מת ואספסיינוס הפך להיות מלך.

אז רואים שמה שמחזיק את הצדיקים האמיתיים זה פסוקים, מה התורה אומרת.

אם כן בואו נראה. הרבי שלי אומר ככה, שימו לב, אם באים עדים לפני דיינים ואומרים כי פלוני ופלוני מת, אז מאמינים להם, על פי שני עדים יקום דבר. ואם באים שני עדים כנגדם ואומרים הוא לא מת, אז הדין נהיה ספק, כי אפשר שהוא מת ואפשר שהוא לא מת. שני כיתי עדים, עדים המכחישים זה את זה, אז זה הפך להיות ספק. במצב זה עכשיו אם יבואו מאה אלף עדים לצד אחד לא יועיל, הדבר נשאר ספק.

אבל אם הם אמרו פלוני מת, ולפתע רואים אותו בפתח בית הדין חי וקיים, אפילו אם יעידו מיליון עדים לא יהיה ספק, הוא חי, מדוע? הרי על מיליונים עדים מעידים שהוא מת. כן, אנחנו לא צריכים, הוא חי, רואים אותו פה לעינינו חי.

תשמעו עכשיו יסוד נפלא, עדים מועילים מתי? רק במצב של ספק, העדים מבררים לנו את הספק, אם שנים מעידים מת נפשט הספק, היה לנו ספק, התורה אמרה על פי שני עדים יקום דבר, אז עכשיו העדים פשטו לנו את הספק, ולכן אם באים שני עדים כנגדם לא מת, הספק חוזר לאיתנו. הראשונים פשטו את הספק והשניים סתרו אותם חזר הספק למקומו. אבל נגד מציאות מה שייך עדים? זו  מציאות, הוא חי, על כך העדים כאילו לא קיימים, והם מיותרים, אם לא זקוקים לעדים העדים אינם שווים אפילו משהו, כלשונו של הרבי שלי, אומר הרב שבדרון. המשיך הרבי, תקשיבו דבר מדהים, אצלנו, אצלנו, אנחנו האנשים הפשוטים, העולם הזה מציאות, מה שאתה רואה אתה אומר זו מציאות, והתורה זה עדות, התורה מעידה על דברים אבל אנחנו מסתכלים במציאות, מה המציאות בחוץ ומהמציאות אנחנו אומרים אם העדות טובה של התורה או לא. לכן כשאנחנו רואים, כתוב בתורה יעקב אבינו לא מת, אבל במציאות אנחנו רואים שכאילו הוא מת, אז אנחנו מחפשים פשטלך, פשטים להגיד איזה פשט להסביר ככה, אבל אצל חכמים ז"ל התורה היא מציאות, והעולם הוא עדות. ונגד מציאות אין עדות, תביא אפילו מאה מיליון עדים שיעידו ויכחישו את מה שכתוב בפסוק, זה עדות, אבל המציאות זה חי, המציאות זה חי, התורה זה חי, וכיון שזה חי אין על זה עדים.

אם כן לפי זה בואו תשמעו דבר מדהים ששלחו לי עכשיו, מה אומר יצחק יוסף על מחפוד. לא יאומן כי יסופר. וזה הוא כותב בקיצור שלו, בילקוט. כותב שמה דברים שמכריעים את כל הסוגיה הזאת שאנחנו דנים בה. לא יאומן כי יסופר. הלכות שחיטה סעיף א'. שוחט, שעד אחד העיד עליו שהאכיל נבלות וטרפות לישראל, ואנשים רבים מעידים שלא בפניו על מעשיו המכוערים, כמו אלה שפחדו להעיד בבית דין, וכמו הועדה שלו שפחדה, הן בענין ניתוק סרחות והן בענין חילולי שבת ויום טוב, אך אינם רוצים להעיד בפניו כי הוא גברא אלימא, בעניני נשק ורצח, חובה להעבירו ממשרתו, דאף שאין מקבלים עדות שלא בפני בעל דין, שמה גם העמידו אותו בדין רק הוא ברח, בכל אופן במקום שיש רגליים לדבר והא מילתא דאיסורא, והרי מדובר פה בדבר שאל איסור, רשאים לקבל עדות שלא בפני השוחט שכל ישראל בעלי דין לזה. ז"א לפי יצחק יוסף מחפוד פסול לכל הדעות. אתם שומעים? אז הוכרעה הסוגיה, אז גם מעבירים אותו, לא יכולים להחזיר אותו, יש כללים בזה איך תשובה צריכים לעשות, תסתכלו בכור ההיתוך, מה יצטרך לעבור בשביל שיוכלו לקבל בכלל את תשובתו אם ירצה לעשות. מכל מקום זה מה שכתוב.

עוד דבר אני רוצה להגיד לכם, מכיון שיש בלבול גדול, וכולם לא יודעים כבר מה נעשה ומה לא נעשה, אז אני אגיד לכם מה כתוב, תשמעו מה כתוב, מישהו כותב לי, בצער רב וביגון קודר אני כותב דברים אלו: כתוב במדרש שבזמן אליהו הנביא נעשה בירור מי עם האמת ומי עם השקר, כנגד אליהוהנביא היו 950 נביאי בעל ואשירה, 950 גדולי תורה שהיו כפופים לשקר, והאש ירדה מן השמים לטובת אליהו הנביא ואז אמרו כולם, ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים. והרגו את 950 הרבנים הגדולים. וכתוב שבדור האחרון לפני הגאולה יהיה בירו כזה, שיהיו כל הרבנים הכפופים לשקר בצד אחד, ורב אחד כנגד, ויעשו בירור למי האש תרד, והאש מן השמים תרד לטובת הכפופים לשקר, אך מיד לאחר מכן תהיה הגאולה, ורק מי שיהיה בצד של האמת ינצל.

וכמו כן היה בגאולת מצרים כשמשה רבינו קיבל מהקב"ה שילך לגאול את עם ישראל. מאז שבא משה רבינו לגאול אותם נהיה להם יותר רע, ושמונים אחוז מעם ישראל לא רצו להגאל, בגלל שהיו כפופים לערב רב ולשקר. וכשהקב"ה החליט שהגיע הקץ, מי שלא רצה לצאת מת במכת חושך, ורק עשרים אחוז מעם ישראל יצאו ממצרים, ככתוב בפרשה "וחמושים יצאו בני ישראל" אחד מחמישה, וכתוב שבאחרית הימים יתקיים "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" וגם בנביא מלאכי פרק ג' מתואר כל מה שעובר עלינו כעת, וכביכול מי שעושה טוב רע לו, ומי שעושה רע טוב לו, אך מיד כתוב "ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים", מלך המשיח יתגלה ויגאל אותנו.

וכתוב במהרש"א במסכת סנהדרין, שכשהמשיח יבוא לחלק זה יהיה כמו מציאה ולחלק זה יהיה כמו עקרב. מי שהיה עם האמת ודבק בה על אף כל הנסיונות הקשים, ועל אף שהאש כביכול עם השקר, כשיתגלה המשיח הוא ישמח כמו מוצא מציאה, שאכן סוף האמת התגלתה. אך מי שדבק בשקר ולא יכל להפרד ממנו וטען שאם האש ירדה לטובת הרשעים והכפופים לשקר, אז צריך לדבוק בהם בפרט שהם הרבים, וכשיתגלה המשיח יהיה להם כעקיצת עקרב. ולא יאמינו, ולא יאמינו שהוא זה שיגאל אותם, אך כשיחליט הקב"ה שהגיע זמן הגאולה, על אף ששמונים אחוז לא ירצו להגאל, הקב"ה יגאל את מי שכן ירצה להגאל ואת מי שיהיה דבוק לאמת במהרה בימינו אמן ואמן.

 

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות...

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 12.05 10:40

    שבוע טוב. לרב אמנון יצחק היקר תודה רבה על השיעורים שלך, בעיקר אני אוהבת ת'שאלות והתשובות שלך.

  • 11.05 21:46

    ב"ה תבורך🙏🏻תבורך🙏🏻הרב שבת שלום ומבורך 🌹🌹🌹🌹 ממש מרגש כמה אנשים יודעים להעריך את כל העזרה שאתה עושה לעם ישראל. השם יתברך 🙏🏻 יזכה אותך ואת כל הקרובים אליך לישועות וברכות מהשם יתברך🙏🏻 ויה"ר שכל משאלות לבכם יתגשמו לטובה אמן.

  • 11.05 21:46

    שלום לכבוד הרב! בהמשך לשיעורי כבוד הרב על השמחה (shofar.tv/lessons/17147), כשלוש שעות לפני כניסת השבת נתקענו ללא חלב לילדים ולנו הסתובבתי למעלה מחצי שעה לחפש חלב ברחבי איזורינו בבני ברק מסתבר מכמה סוחרים בחנויות שיש חוסר רציני בחלב בכשרות עדה חרדית של תנובה בלבד שרק זה מה שאנחנו שותים בקפ"ז. שרתי בדרכי עבדו עבדו.. לא התייאשתי ועשיתי סיבובים בשמחה! בסופו של דבר אכן מצאתי מינימרקט אחד שנשאר לו כמה שקיות אחרונות שהוא גם היה האחרון באיזורנו שאני מכיר לפני החזרה הביתה! ב"ה קניתי מספיק חלב לכמה ימים טובים "בשמחה ובטוב לבב" כפי שכבוד הרב לימד אותנו תודה רבה לרב על הלימוד הנפלא שבין דבר גדול, בין דבר קטן שאנחנו צריכים כמו חלב סך הכל, ניתן להשיג אם רק נהיה בשמחה גמורה ונשיר! שבת שלום ומבורך לכבוד הרב ומשפחתו דוד ביטון.

  • 11.05 21:45

    כבוד הרב, שיהיה שבת מבורכת (אמן) בעודי שומעת את השיעור של השמחה (shofar.tv/lessons/17147) לפתע היתה אזעקה בעירנו - התחלתי לרקוד משמחה! הילדים שהיו רגילים להיות חיוורים - החלו לצחוק ושמחו בממ"ד פעם ראשונה בחיים!

  • 11.05 21:44

    שלום עליכם רבנו, ב"ה היום מוקדם יותר ירד החום לתינוק והוא מרגיש טוב יותר, שרנו סביבו: "עבדו-עבדו-עבדו את השם בשמחה!" והנה ברכת הרב ויישום לימודי קודשו - פעלו ישועה. תודה רבה רבה שבת מבורכת ושמחה.

  • 10.05 16:14

    ישתבח שמו לעד מלכנו איזה כיף להיות יהודי 🙏🏼 תודה רבה כבוד הרב שאתה מלמד אותנו תורה ומסייע לנו להבין את הזכות שזכינו לה שאנחנו הילדים של הקדוש ברוך הוא ויש לנו אין סוף סיבות לשמוח 😃😁 יהי רצון שהשי"ת יברך אותכם בכל הברכות כולם בשמחה בבריאות בשפע ובטוב לבב אמן שבת שלום ✨

  • 10.05 16:12

    כבוד הרב הרב אמנון יצחק שליט"א שבת שלום שמחה ומבורכת (אמן) לפני שעה נפל החשמל ברחוב שלי (ל"ע) ב"ה מיד זכרתי את דברי רבנו על היצר הרע שרוצה לעצור אותי מהכנות שבת מיד קמתי ושרתי: "עבדו את ה' בשמחה!" ורקדתי לא עבר מספר דקות והחשמל חזר תודה להשי"ת על הזכות להיות שייכים לצדיק אמת תודה רבה כבוד הרב.

  • 10.05 15:29

    שלום כבוד הרב, יש סיסמא חדשה בביתנו בזכות כבוד הרב, הבת שלי התלוננה בפני שאחותה נותנת לה "גבסות", אמרתי לה יש לי רעיון, מהיום כשהיא נותנת לך גבסות, את אומרת "אי" וקופצת משמחה ושרה: "עבדו את ה' בשמחה". היא סיפרה לי הבוקר, שאחותה נתנה לה גבסה והיא רקדה ושרה "עבדו את ה' בשמחה", וזה עבד ועוד איך עבד, במקום שתתפתח מריבה וויכוח כמו תמיד, נהיה הפוך, ברוך הוא וברוך שמו, שזכינו בעצות ורעיונות מכבוד הרב, שיהיה שבת שלום ומבורך (אמן), תודה רבה רבה על הכל.

  • 10.05 15:29

    אין ספק שהדגש שהרב היקר מייחס חשיבות עליונה לנושא השמחה, זהו שובר שוויון שמסייע לכל אדם לצלוח את כל אתגרי החיים. במקרים רבים שמעתי את הרב היקר מעביר מסרים על חשיבות השמחה לציבור. בסדרה הנוכחית נושא זה הוא מרכזי. בנוסף, הרב היקר מעביר את המסר לתפיסתי בשליחות שמושפעת מגורמים שונים (אמת, שליחות ועוד). יישר כח עצום! בהזדמנות זו אני מאחל לרב היקר: המשך הצלחה וברכה גדולה בהמשך. 🌹שבת שלום ומבורך לרב היקר🌹 (אמן).

  • 10.05 15:28

    רבנו אתה עושה כל כך טוב על הנשמה אני פשוט "מת" עליך כן יותר נכון ב"ה חי בזכותך ומקשיב לך יום ולילה יה"ר שהשי"ת יתן לך שנים ארוכים שנוכל להנות מחוכמתך עוד שנים רבות 🙏❤️ (אמן)

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים