איכה ישבה בדד | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 05.08.2014, שעה: 09:00
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nחבל
אחייך שווה בדד
העיר רבתי עם הייתה כאלמנה רבתי וגויים
שרדתי במדינות
הייתה למס
עם ירמיה הנביא והכהן הגדול אמר ירמיה הנביא והכהן הגדול
איכה ישבה בדד
כיצד נגזר על ירושלים ועל עמה להיות נידונין בגירושין ולהספיד עליהם איכה
כמו שנידונו אדם וחווה שנתגרשו מגן העדן וקונן עליהם ריבון העולמים
איכה
מלשון אייכה
ענתה עמידת הדין ואמרה
על ריבוי עווניה שבתוכה שמרדו
ולכן תהא יושבת בדד
כאדם שנגעים רבים על בשרו יושב בדד
הייתה כאלמנה
עמים רבים נתרוקנו ממנה
והיו עימה כאלמנה
דהיינו עזבו אותה ונתרחקו ממנה
תסתכלו על כל דבר שאני אומר בהשלכה להיום
ותראו שהרבה מן הדברים משותפים
רבתי בגויים
זו שהייתה מתרברבת על העמים משליטי מחוזות
והיו מעלים לה מסים
היא בעצמה הייתה לה מס
באה לידי עניות
ולתת להם מס
לאחר מכן
ירמיה מקונן שלוש קינות
האחת על ההשמדה הגופנית
באומרו איכה ישבה בדד העיר
שהרגו רבים רבים מבני העיר
ועל הסתלקות השכינה אמר רבתי עם
הייתה כאלמנה
והשלישי
על אובדן מתנת ארץ ישראל ארץ הצבי
אמר איכה
שרדתי במדינות
הייתה למס
הטעם שבתחילה קורא אותה עיר
שאמר איכה ישבה בדד העיר
ואחר כך קוראה מדינה רבתי בגויים
שרדתי במדינות
שכל מדינה נצורה אינה נכבשת
בגלל שלוש סיבות
מפני ריבוי האוכלוסייה שבה
או מפני שאנשיה אף על פי שהם מעטים
חכמים ונבונים מובקעים בתכסיסי מלחמה
או מפני שהמדינה מוקפת חומה בצורה דלתיים ובריאה
וכיוון שהיו בירושלים
שלושת הדברים הללו
גם מרובת אוכלוסין, גם חכמים ונבונים בתכסיסים
וגם מוקפת חומה
טמא המקונן ושואל איכה נחרבה
ועל זה הוא שואל איכה ישבה בדד
העיר רבתי עם מרובת באוכלוסין
שאפילו אם הייתה העיר פרוצה בלי חומה
יש לטמוע על כך בהיותה רבתי עם
ועוד יש לטמוע שהייתה כאלמנה העיר שהייתה רבתי בגויים
שהרבה חכמים היו מצויים בה
עד שהייתה ידועה בגויים בחוכמתה
ועוד
שרעתי במדינות
שהייתה ידועה במבצריה בין המדינות
איך הייתה למ״ס
ובמדרש איכה אמרו לו ישבתי בסוד משחקים מפני ידך
בדד ישבתי
אמר הקדוש ברוך הוא לירושלים
מי הושיבך בדד?
אמרה לפניו
מי יכול להושיבני בדד?
אלא אתה בלבד
נגעה בי יד פרעה ולא ישבתי בדד
נגעה בידו של סנחרי ולא ישבתי בדד
וכיוון שנגעה בידך בדד ישבתי
והכוונה היא לפרעון נכו
שהוא עלה בימי יאשיהו על ירושלים ויאשיהו נהרג
ובכל זאת
לא ישבה בדד
אחר כך
כשעלה סנחרי וגלת עשרת השבטים
לא ישבה בדד
שהרי עדיין נשארו שבט יהודה ובנימין
רק לאחר שבא נבוכדנצר לירושלים
אחרי ששמע בת קול יוצאת בהיכל ואומרת
עלה ואחרבת ביתי
ישבתי בדד
שיש אדם
שהוא רגיל לתענוגות
ולכן כשבאה עליו הפורענות
ומרגישן ביתר שאת
אבל לא כן הרגיל בתלאות
שהוא אינו מתפעל כל כך
זהו שאמרו ישראל
לא ישבתי בסוד משחקים בעלוז
אדרבה
היינו עמוסים בתלאות
של פרעה וסנחריב
ובכל זאת
מפני ידך בדד ישבתי
שכל כך השפיעו עליי הפורענויות
כשישבתי בדד
וזה פלא
לכן אמר
איכה ישבה בדד
עוד אמרו חכמים זיכרונם ברכה במדרש איכה
ריבי אבהו פתח
והמה כאדם עברו וריץ
אדם הראשון
הכנסתי אותו לגן עדן וציוויתי בעבר על ציווי
ודנתי אותו בשילוחים
וגירושין
וכוננתי עליו איכה
אייכה
החקתי
וביאור העניין
כל זמן שאדם שוהה בביתו לא שייך לשאול אותו היכן אתה
רק כשהוא גולם ממקומו המתאים
שייך לשאול אותו היכן אתה
והנה כל זמן שאדם הראשון לא חטא
היה גן עדן
מקומו המתאים לו
רק לאחר שחטא
שאל אותו הקדוש ברוך הוא אייכה
היכן אתה?
באיזה מצב אתה נמצא?
כך הייתה גם שאלת הנביא
לעם ישראל
איכה ישבה בדד
באיזה מצב שרויה העיר ירושלים?
זאת אומרת זה כבר לא המקום
שלה והם יצטרכו לגלות
עוד אמרו חכמים זיכרונם לברכה
בדד מעמה
בדד מנבואה
בדד מכהונה
ונרמז בפסוק הזה
איכה ישבה בדד
העיר רבתי עם
הרי בדד מעמה
רבתי בגויים
הייתה כאלמנה
שהייתה ידועה בגילוי השכינה והנבואה
כמו שמצאינו שבא נעמן לאלישע לבקש רפואה
ושכינה הייתה שורה בישראל
ושרדתי במדינות
היינו בדד מכהונה שהרי ירושלים הייתה קדושה מכל המקומות
שלא הותר להקריב אלא בה
מכל זה אין היא איתה בדד
ויש מפרשים שאלת המקונן איכה
שיש כאן שאלה וגם תשובה
המקונן שואל
איכה ישבה בדד העיר רבתי עם
התשובה הייתה כאלמנה
כשם שהאלמנה שמת בעלה יעדרו כולם
כן אירע לירושלים שאחרי שהרחיק הקדוש ברוך הוא שכינתו מתוכה
אף על פי שבחיי בעלה הייתה משופעת בנים ובנות ובני בית
אבל בהיעדרו הייתה כאלמנה
החכמים זיכרונם לברכה אמרו באיכה רבה
איכה ישבה בדד
התיבה איכה נדרשת כשתי תיבות
איה כה
היכן ההבטחה שניתנה לאברהם בברית בין הבתרים
כה יהיה זרעך
בא יהיה כה
כה תאמר לישראל
כה תאמר לבית יעקב
ובאור דבריהם
שיש בתיבה האחת שאלה ותשובה
השאלה היכן ההבטחה שנאמר לאברהם
כה יהיה זרעך
היינו ככוכבי השמיים לרוב
ועכשיו נשארו מעט מהרבה
וישבה בדד העיר רבתי עם
והתשובה
איה כה תאמר לישראל
כה תאמר לבית יעקב
היינו היכן קיום המצוות
שנצטוו ישראל במתן תורה
אמרו חכמים זיכרונם לברכה באיכה רבה שלושה נתנבאו בלשון איכה
משה ישעיה וירמיה
משה אמר איכה אשא לבדי
טורחכם ומשעכם וריבכם
וישעיה אמר איכה הייתה לזונה קריה נאמנה
וירמיה אמר איכה ישבה בדד
כוונתם לומר שאין איסורים ולא עוון
וראייה משלושה נביאים שניבאו לישראל
משה סיפר במעלת ישראל ואמר
איכה אשא לבדי טורחכם ומשעכם וריבכם
שכוונתו הייתה שהיו גדולים
כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה
אפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל
והרי הוא הוציאה ממצרים וקרע להם את הים
והוריד את המן
והגיז את הסלב
אלא כך אמר משה
אדוני אלוהי אבותיכם הרבה אתכם
הגדיל והרים אתכם על דייניכם
נטל את העונש מכם
ונתן על דייניכם
אז לכן הוא אמר
איכה אשא לבדי
טורחכם ומשעכם וריבכם
וכן שלמה אומר כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה
ומזה נודע שישראל חשובים מאוד
ומאיכה של משה
תגדל התמיהה של ירמיה
איכה ישבה בדד
אחרי שהיו במעלה נישאה כל כך
והתשובה דברי ישעיה
איכה הייתה לזונה קריה נאמנה
שעד עתה צדק ילין בה ועתה מרצחים
בגלל שלא שומרים על התורה והמצוות ובמקום צדק
יש מרצחים
אז עכשיו ברור למה ישבה בדד
ועוד
על ידי זה שראה אותם משה בגדלותם
הגיעו לידי פחזות
וישמן אישורון ויבעט
וחטאו יותר ולכן נענשו
ואז ראה אותם ירמיהו הנביא בנבולם
ובמדרש איכה יש
שאמר ירמיה איכה ישבה בדד
על השכינה
ועל כך נאמר
שקדתי ואהיה כציפור בודד על גג
מה הציפור הזה בשעה שאתה נוטל גוזליה היא יושבת בדד
כך אמר הקדוש ברוך הוא
שרפתי את ביתי וחרבתי את עירי
והגלתי את בניי לבין האומות
וישבתי לי לבדי
איכה ישבה בדד
כביכול על השכינה מדבר
וכן אמרו בירושלמי ברכות
אף על פי שגלו ישראל
שכינה לא זזה ממקומה
ואמרו חכמים זיכרונם לברכה
איכה ישבה בדד
אני אמרתי וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב
אל ארץ דגן ותירוש
אף שמע ויערפו טל
עכשיו יהיה בדד מושבם
שהדברים שהם גדולי הערך והכמות
אף על פי שיאבדו
מכל מקום נשאר שריד המעיד על מצבם הקודם
וכאן שואל המקונן
איכה ישבה בדד
איכה הוא עכשיו בתכלית החסרון
העיר הגדולה הזאת
שהייתה רבתי עם
ותפס לשון בדד
שהקדוש ברוך הוא הבטיח לישראל
ואמר
אשריך ישראל מי כמוך
עם נושע באדוני
בטח בדד עין יעקב
וכאן
חסר הביטחון
ונשאר רק הבדד
זאת אומרת במקום בטח בדד
אף על פי שאנחנו נהיה בדד נהיה בעלי ביטחון
פה נשאר רק הבדד וחסרות הביטחון
ועוד שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום
גם בהיותם בדד היו בביטחון גדול
אבל כאן שהבדידות גרם מצב שהייתה כאלמנה
לכן בכו תבכה בלילה
ודמעתה על לחיה
וכנגד התרעומת של ירושלים
ניחם אותה הקדוש ברוך הוא
שלעתיד לבוא תשכון שוב לבטח
ועוד
שיש שני בדידות
שני מינים של בדידות
יש בדידות אחת לטובה
כמו שנתברכו ישראל וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב
ואני אומר את זה וצועק כבר שנים רבות הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב
לא צריך להתחשב בהם ולא להיות סמוכים על שולחנם
אבל לא שומעים
ובלעם אמר
עם לבדד ישכון
זה בלעם אומר
וזה מורה על תפארתו של עם
ששמר על ייחודו ואין זר מתערב בו
זה בדד שהוא טוב
אבל יש בדידות לרעה
וההבדל הוא בפועל הנסמך לזה
שאם נאמר
לשון שכן
מורה על המעלה
כמו עם לבדד ישכון
וישכון ישראל בטח
ואם נאמר
אם נאמר בלשון ישיבה
מורה על אוילות וצער
כמו איכה ישבה בדד
וכן ירמיה אמר בדד ישבתי
כשזה סמוך לשכן זה טוב
כשזה סמוך הבדד לישיבה זה לא טוב
וכן מצינו אצל אבלות ישיבה
כמו שבי אלמנה בית אביך
ישבו לארץ ידדמו זקני בציון
ואפשר שרומז באומרו שישבה בדד
על אותה תקופה שהייתה בודדה לגמרי
שגם עוף השמיים ועד בהמה נדדו הלכו
ולאחר מכן
ששרידים התחילו שווים אליה היו נתונים למס
והיו זמנים שארץ ישראל הייתה חייבת להעלות מס יותר מכל הגלילות
מאוד מרומז כאן מצבה של ירושלים
כפי שהייתה אחר החורבן
ונמשך בימי השליטים הזרים ששלטו בה
שכידוע שאין מלך אדום מולך
אם אינו הולך תחילה לירושלים לחגור שם חרבו
וגם היו האומות עתידות להתגרות אלו באלו
על ירושלים
כשראה הנביא מה שעתיד להיות אמר דרך תמיהה
איכה ישבה בדד העיר
אף על פי שהרבטתי עם בגויים
לגבינו נקראת עיר שוממה
ואף על פי שהרבטתי עם בגויים
לגבינו הייתה כאלמנה
ולכן
בכו תבכה בלילה
ודמעתה על לחיה שעם ישראל הורחק ממנה
מכל רעיה בגדובה
והעיר מיושבת באויביה
עוד אמרו חכמים זיכרונם לברכה
למשל למלך שהיה לו בן
בזמן שעושה רצונו
מלבישו מלתן
בגדי משי
שנאמר
ואלבישך רקמה
ובזמן שאינו עושה רצונו מלבישו בדדין
פירוש רבב ושומן
באור הדמן
שאף על פי שחטאו ישראל הייתה טומאה
רק חוץ למקום הקדושה
שמקום הקדושה לא נפגם
וזה משל למלבוש
שאף על פי שהוא מזוהם
מזוהם לא יגעל את פנימיותו
וגם ישראל כשחוטאים
הם רק בחינת בגדים צועים
כמו שנאמר ביהושע בן יהוצדק
הסירו הלבושים הצועים
ולבש אותו מחלצות
הלבישו הסירו הבגדים מצועים
מלבש אותו מחלצות
יש מפרשים
בגדי בית הדין
הם הבגדים שלובשים העושים בבית הבד
שהם מלכלכים עצמם בשמן
ועוד
מפרשים בגדי בית הדין
כמו שאמרנו ועוד
איכה ישבה ישבה זה אותיות יוד שבה המקונן שאל
היכן הם עשר הקדושות
שהיו בירושלים
וכולם עכשיו בדד
בדד
זה גימטרייה עשר
ישבה איפה היוד שבה
יוד שבה זה ישבה
ירמיה המקונן שואל היכן עשר הקדושות שהיו בירושלים
עכשיו כולם הפכו להיות בדד, בדד זה העשר
אמרו חכמים זיכרונם לברכה
רבתי בגויים
רבתי בדעות
שבכל מקום שהיה אחד מבני ירושלים הולך למדינה
היו מוציאים לו קתדרה לשב עליה בשביל לשמוע חוכמתו
מה זה רבתי בגויים?
כל מי שדר בירושלים היה חכם
חכם גדול ומופלג
שאם הלך למדינה אחרת
מיד היו מוציאים לו קתדרה
שישב עליה בשביל לשמוע את חוכמתו
ותמא המקונן
איכה ישבה בדד
ירושלים העיר
רבתי עם שהייתה משופעת בחוכמה
איכה לא עמדה לה חוכמתה
וזהו רבתי בגויים
מלשון
רובי המלך
שהיו חולקים כבוד ושבח לבני ירושלים ונאספים
לשמוע חוכמתו ומספרים והולכים חוכמתם
מעשה היה באחד מבני ירושלים
שבא לעיר אחת במזרח
שאף על פי שהיו חכמים
כמו שנאמר בשלמה
בתרב חוכמת שלמה מכל חוכמת בני קדם
והוא הגיע אל בני קדם
עיר אחת במזרח שהיו בה חכמים
והיו בני ירושלים חכמים מהם
אז כשהוא הגיע אחד מבני ירושלים לעיר הזאת במזרח
אף על פי שהיו חכמים
והגיע זמנו של זה למות
קרא לבעל הבית
שמסתם היה איש כשר
כיוון שנתאכסן האיש אצלו וראה כי נאמן הוא
והפקיד בידו מה שיש לו
ואמר לו
אם יבוא בני מירושלים
ויעשה לך
שלושה דברי חוכמה
תן לו מה שנתתי לך משלי
ואם לא אל תיתן לו
רוצה להראות
שבנו חכם וראוי שיעשרנו
מה היה פה?
אותו חכם ירושלמי
הגיע לעיר הזאת המדינה הזאת של בני קדם
הוא כבר היה זקן מופלג והרגיש שהוא הולך למות
ראה שהבן אדם שהוא מתאכסן אצלו נאמן
אמר לו כל רכושי מה שיש לי
ואני מפקיד אצלך
ואם יבוא בני
ויעשה שלוש חכמות
שאתה תכיר בהן שהן חכמות
אז תיתן לו וראוי הוא לקבל
אם לא יעשה שלוש חכמות
אל תיתן לו
מכאן
רצה להראותו שבנו חכם וראוי שיעשירנו
ולכן אנחנו מתפללים ואומרים בתחילת הבקשות
עתו חונן לו אדום דעת
זה הדבר הראשון בשאלת הצרכים שלנו בשמונה עשרה
שכל אדם שאין בו דעת
אסור לרחם עליו
והסכימו ביניהם
שאיש מהם לא יראה לחברו את מקום ביתו
ככה הסכימו
כדי לראות
אם הוא ידע למצוא את ביתו בחוכמתו
לאחר מכן נפטר האיש
לבית עולמו
אחרי ימים
בא בינו
כיוון שבא
הבן לשער פתח אותה העיר
ראה אדם אחד
שנשא מסע עצים על כתפו
אמר לו בדרך שאלה
האם תמכור לי מסע עצים?
אמר לו כן
אמר לו קח דמיהם
והובל אותם אל בית פלוני
לקח דמיהם
והוליך אותם אצל פלוני, זה שאבא שלו מת אצלו
והיה הולך אחריו
עד שהגיע לבית, ככה הוא גילה את המקום של הבית
אמר בעל העצים לבעל הבית
בוא קח ממני מסע עצים
אמר לו וכי אמרתי לך להביא לי מסע עצים?
אמר לו באמת לא אמרת לי אבל אותו אדם אמר לי להוביל העצים אצלך
הכניסו
ועשה לו סעודה
לאותו בעל הבית היו שני בנים זכרים ושתי בנות
כשהגיע זמן הסעודה אמר לו לאורח
מי אתה?
אמר לו אני בנו של אותו אדם שנפטר אצלך
הביאו לסעודה חמש פרגיות,
עופות
כשהתחילו לאכול
אמר בעל הבית לאותו אורח
קח
מחלק מנות לכל המסובים
כמה הם היו?
בעל ואישה
שני בנים ושני בנות
והוא
שבעה אנשים
נתן לו חמש פרגיות
אמר לו קח חלק אותן
אמר לו אתה בעל הבית
ועליך לחלק
אמר לו רוצה אני שאתה תחלק
לקח לחלק
ונתן עוף אחד
בין בעל הבית ואשתו
זאת אומרת לשניהם נתן עוף אחד
שוב לקח עוד עוף אחד ונתן בין שני הבנים
ולקח העוף השלישי
ונתן בין שתי הבנות
ולקח שני העופות הנותרים ונתן אותן לפניו
ולא אמרו לו דבר לגעור בו
לעת ערב
הביאו תרנגולת פטומה לסעודה
אמר לו קח וחלק
אמר לו אני שלי
אמר לו קח וחלק ברצוני
לקח וחילק
ונתן את הראש
לפני האיש
ולקח בני המעיים
ונתנם לפני אשתו
ולקח שתי הירחיים
ונתן לפני שני בניו
ולקח שתי הכנפיים ונתן לפני שתי בנותיו
ואת כל גוף העוף לקח ונתן לעצמו
אמר לו בעל הבית
כיצד אתם מחלקים במקומכם?
פעם ראשונה לא אמרתי לך דבר
ועכשיו אתה חוזר ועושה ככה?
אמר לו ולא אמרתי לך שאינו שלי?
מאף על פי כן יפה חילקתי
בפעם הראשונה הבאת חמש פרגיות בסעודה
אתה ואשתך ופרגית
הרי שלושה
שני בניך ופרגית
הרי שלושה
שתי בנותיך ופרגית
הרי שלושה
אני ושתי פרגיות הרי שלושה
וכי לקחתי מאומה מחלקכם?
בערי כל המנות היו משולשות בשווה
עכשיו הבאת לי תרנגולת
לקחתי הראש ונתתי לך
כי אתה ראש הבית
לקחתי בני המעיים ונתתי לאשתך
כי ממעיה יצאו בניך
לקחתי שתי הירחיים ונתתי לשני בניך
שהם עמודי הבית
לקחתי שתי הכנפיים ונתתי לשתי בנותיך
שלמחר הם יפרחו מביתך וינשאו
ואני לקחתי את גוף העוף הדומה לספינה
כי בספינה באתי
ובספינה אלך
עמוד
תן לי מה שיש לי מכספי
מה שהשאיר אבא ואלך לשלום
נתן לו מה שהיה לו
כשראה את שלושת דברי החוכמה
והלך לו לשלום
לקיים מה שנאמר
רבתי בגויים
מעשה היה באחד שבא מאתינס לירושלים
אתינס זה אתונה
שהיו באים חכמי אתונה לירושלים לבדוק את החוכמה
של הירושלמים
הוא מצא ילד אחד ונתן לו מעות
ואמר לו לך וקנני דבר שאוכל ואסבע ואותיר להיות לי צידה לדרך
כאילו נתן לו חמישה שקלים
ואמר לו תשמע אני רוצה שתיתן לי משהו לאכול
שגם אסבע וגם אותיר ויהיה לי עוד צידה לדרך
הלך הילד
והביא לו מלח
אמר לו אילו רציתי מלח
הייתי אומר לך בפירוש
אמר לו ולא אמרת לי שאתה רוצה דבר שתאכל ממנו
ותשבע ממנו
ותותיר ממנו ותיקח לך לצידה לדרך חייך יש בו מכל הדברים האלה שרצית
הסיפור הזה בא להודיע לנו שאפילו ילדי ירושלים
היו חכמים לקיים בהם מכל בנייך למודי אדוניי
והוא רמז לו במלח
שהביא
שאם אדם רוצה למלוח ממונו
שיתקיים ממונו
ייתן צדקה
ובזה יהיה לו קרן קיים בעולם הזה ופירות לעולם הבא
ויותר גם לבניו אחריו
שיאכלו מפרי דרכו
כמו שנאמר
והלך לפניך צדקיך כבוד אדוני יאספך
זאת אומרת
כמו שהמלח שומר על הבשר שיתקיים
מה שאדם מעשר מכספו ונותן לצדקה
זה ייתן שיהיה לו קרן קיימת בעולם הזה יהיה לו גם פירות לעולם הבא
והוא גם יותיר לבניו אחריו
שיאכלו מפרי דרכו. זה רמז לו הילד במלח
מעשה היה באדם אחד שבא מעטינס
ומצא מדוכה אחת שבורה
מה זה מדוכה?
מה שנותנים בהאוואן, העילי,
שנותנים אותו במכתש
אז אותו אתונאי מעטינס מצא מדוכה אחת שבורה לקחה והביאה אל החייט
ואמר לו תפור לי את המדוכה הזאת השבורה
הוציא לו החייט מלוא הקומץ חול
ואמר לו שזור לי מזה חוטים ואני אתפור לך את המדוכה
מה הטעם?
מה הטעם שהסמיכו את המעשה הזה למעשה הקודם?
לרמוז
שלא חרבה ירושלים
אלא על שלא עשו צדקה ומשפט
וכן על שנאת חינם שהייתה ביניהם
לכן הביא המעשה שמצא מדוכה מושלכת
רמז לישראל שהכל דשים בהם וקודשים אותם
ורמז לו
כשם שאין תקנה למדוכה הזו
כך אין תקנה לישראל
כך הרמז האתונאי הזה לחכם הישראלי מירושלים
כמו שהמדוכה לא ברא תיקון לכן הביא אותה בפני החייט
רצה לרמוז לו
אתם לא תצאו מהברוך הזה
אז החייט נתן לו קומץ חול
לרמוז לו
כשם שהחול מקהה את שיני האוכל
כך ישראלי מות המשיח יקהו את שיני אוכליהם
שזה יהיה הסוף של זה שהגיש לו
את המדוכה
מעשה היה באדם אחד שבא מאטינס לירושלים
מצא ילד אחד
נתן לו מעות
ואמר לו לך והווה לי ביצים וגבינות
כשחזר אמר לו הראה לי
אילו גבינות
נעשו מחלב עזים לבנות
ואילו גבינות
מחלב עזים שחורות
אמר לו אתה אדם זקן
אתה יש לך ניסיון ודאי יותר ממני אני ילד
אמר לו
תראה לי איזה ביצים של תרנגולות לבנות
ואיזה ביצים של תרנגולות שחורות
ואז אני אגיד לך מאיזה חלב נעשה כל דבר
יש בזה רמז
שהאיש רצה לרמוז לו שבן טוב
נולד מאבא טוב
ובן רע מאבא רע
כי מה הוא אמר לו?
אמר לו תראה לי את הגבינות שנעשו מחלב של עזים לבנות
וגבינות מחלב של עזים שחורות
שכל דבר מוציא ממינו
אז הילד הסביר לו שייתכן שצדיק
יוליד רשע ולהפך
רשע יוליד צדיק
וזה נרמז
בעזים השחורות
והלבנות
כי אתה רואה
שגם מהשחורות גם מהלבנות יוצא ביצים לבנות
אז זאת אומרת זה לא מחייב
מעשה היה באדם אחד מהטינס שבא לירושלים ומצא כהן אחד
אמר לו חבילת עצים
כמה עשן עושה?
אדוני המהנדס
תהנדס לנו כמה עשן יצא
אמר לו כשהעצים רטובים
הכל עשן
וכשהם יבשים
עושה שליש עשן
ושליש אפר
ושליש אש
ומהיכן ידה?
מעצה המערכה
יש לו ניסיון הכהן
גם בזה
יש רמזים
לעשן הקורבנות
שהיה הולך לצפון
ורמז היובש והרטיבות
למעשים
של צדיקים ורשעים
שאם זוכים
יש חלק העולה לגבוה וכשלא זוכים הכל עשן
הכל הווה
עוד מעשה היה באדם אחד שבא מאתינס לירושלים
נכנס לבית התלמוד ומצא שם ילדים יושבים
והרב לא היה עימם
היה שואל אותם שאלות
והם היו עונים אותו
אמרו לו
בואו ונעשה תנאי בינינו
שכל מי שישאל מחברו דבר
ולא יוכל להשיב
ייקחו לו בגדיו
אמר להן
הן
אמרו לו אמור אותה דבר שאתה זקן
אמר להם אתם בני המקום לכן אתם קודמים
אמרו לו
דברים אין לו מה הם
תשעה יוצאים
ושמונה נכנסים
ושניים מוזגים
ואחד שוטה
ועשרים וארבעה משמשים
ולא ידע מה להשיב להם
לקחו ממנו את הבגדים
בא אצל רבי יוחנן רבם
אמר לו רעה גדולה כזאת יש אצלכם
כשאדם בא להתארח אצלכם ואתם נוטלים ממנו בגדיו?
אמר לו שמא שאלו ממך שאליו לא ידעת לענות?
שאל אותו
אמר לו מה אמרו לך?
אמר לו כך וכך אמרו לי
אמר לו בני תשעה נכנסים
אלו תשעה ירחי לידה
ושמונה נכנסים
זאת אומרת תשעה יוצאים הכוונה תשעה יוצאים אלו ירחי לידה
ושמונה נכנסים
זה שמונת ימי המילה
ושניים מוזגים
זה דדי האישה
ואחד שוטה
זה התינוק שנולד
וכ״ד משמשים
זה כ״ד חודשי הנקה
הלך ואמר להם הפתרון והחזירו לו הבגדים
וקראו
קראו עליו את הפסוק
לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם את חידתי
זה שמשון
אמר את זה
מן הסיפור הזה אנחנו למדים
שהילדים היו פיקחים
גם אם לא היה רבם עמם
וכולם היו חכמים
ונתקיים בהם וכל בנייך למודי אדוני
מה הטעם שלקחו לו את בגדיו
שרבי יוחנן רבם היה קורא לבגדים מכבדותא
מכיוון שלא היה לו דעת להשיב
אז הוא לא ראוי לכבוד לכן לקחו לו את הבגדים
כי הבגדים נקראים מכבדותא
ואמר לרבי יוחנן
שלוקחים בגדי אורח
ולא סיפר לו את הסיפור
שהיה מתבייש
או שרצה לקנטר כאילו להגיד איזה חינוך יש להם
כשרבי יוחנן אמר לו הפתרון
והם השיבו לו את הבגדים
אמרו לו, כמו שאמר שמשון, לפלישתים
שאשתו הגידה להם את פתרון חידתו
עוד מעשה היה באדם מהטינס
שבא לירושלים
ושהה בה שלוש שנים ומחצה
ללמוד לשון חוכמה ולא למד
אחרי שלוש שנים ומחצה
קנה עבד אחד
והיה עיוור
אמרו לו,
אחרי שלוש שנים
קנית עבד עיוור?
אמר לו, חייך,
עבד זה חכם גדול מאוד וצופה רחוק
זאת אומרת, הוא בעצמו לא הצליח ללמוד חוכמה בירושלים אחרי שלוש וחצי שנים וזה מחכמי הטינס
אז בסוף הוא קנה עבד ירושלמי עיוור
אז צחקו עליו, לגלגו, זה מה שייצר לך מכל השלוש וחצי שנים שקנית עבד עיוור?
אמר להם זה חכם גדול וצופה רחוק
וכי יש שיירה לפנינו?
אמר לו, אין
והולכת לפנינו הנקה
שמה בעין אחת
ובבטנה שניים
וטעונה שתי נודות
אחת של יין ואחת של חומץ
והיא רחוקה ארבעה מילים
ומנהיג ההנקה נוכרי ולא ישראל
אמר לו להבן
עם קשה עורף
בעל עין אחת
מנין אתה יודע שהיא שמה בעין אחת
ההנקה
ויש בבטנה שני עוברים
אמר לו
שנראה באמצע הדרך
באבק נראה באמצע הדרך באבק
שקע
של שני עוברים
אמר לו, מניין אתה יודע שהיא נושאת שתי נודות
האחת של יין
והאחת של חומץ?
אמר לו, מן הטיפות שנטפו מהנודות
כי של יין נבלע בקרקע
ושל חומץ תוסס
שאל אותו, מהיכן אתה יודע שיש עימם נוכרי שהוא מנהיג את הגמלים?
אמר לו, שראה שטיל מים באמצע הדרך
וישראל לא עושה כן אלא בפינה
רק גוי עושה באמצע הדרך
אמר לו, מהיכן ידעת שהם רחוקים ארבעה מילים?
אמר לו, עד ארבעה מילים
ניכרות פסיעותיו של הגמל.
יותר מכאן הן לא ניכרות.
מהסיפור הזה לומדים
שגם העבדים בישראל
היו חכמים גדולים
והיה חכם יותר מהאיש מעטינס שמחזיקים שם את עצמם לחכמים גדולים.
עוד אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, רבתי עם
שהיו מסיעין קטנה לגדול
וגדול לקטנה
כדי שיהיה להם בנים הרבה שאם אחד מהם גדול מולידים ויולדים מהרה.
ובמדרש אמרו,
כיצד היו ישראל פרים ורבים?
היה אדם מסיא בנו
בן 12 שנים
ולא היה מגיע ל-26 שנה
עד שהוא רואה בנים לבניו.
בגיל 26 כבר רואה נכדים.
ונאמר, רבתי בגויים,
רבתי בתוספת יוד
לרמוז,
שעל המספר המשוער יש להוסיף
פי עשרה
כמניין יוד,
כמו שמצאנו בגמרא.
פעם אחת ביקש אגריפס
לדע כמה אוכלוסין היו בירושלים,
וציווה לכהנים לקח קוליה אחת מכל כבש וכבש
שהיו שוחטים לפסחיהם,
ואחר כך מצא כליות כפליים כיוצאי מצרים.
זאת אומרת מיליון 200. ואמרו שמסורת בידם,
שעל כל כבש היו נמנים לא פחות מעשרה אנשים.
אם כן,
יש לומר שגם בבית ראשון היה מניין עצום,
ועליו יש להוסיף ולהכפיל פי עשרה, 12 מיליון.
ועוד אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,
מהו שרדתי במדינות?
כל מקום שהולכים, נעשים שרים לאדוניהם,
שנאמר במדינות,
משמע שגם במדינות
נחשבים שרים,
אחר שמכירים בסגולותיהם המיוחדות.
ועוד
שיש מעלת עם מצד עצמו שהם חכמים ונבונים,
ויש מצד שהם בני מדינה חשובה.
כאן
היו להם שתי מעלות.
לכן מקונן הנביא,
רבתי בגויים,
שרדתי במדינות
ההייתה למס.
מאוד רבתי עם,
אף על פי שהייתה מיושבת באוכלוסין הרבה.
בכל זאת
לא אמר אדם, צר לי המקום בירושלים.
ונקראת ארץ ישראל ארץ הצבעי,
שבזמן שעושים רצונו של מקום,
מתרחבת,
ובזמן שאין עושים רצונו של מקום,
מתכווצת.
ועוד,
שהיא רבתי עם.
מתי היא גדולה?
שישראל שרויים בתוכה.
שהמועט
היה המחזיק המרובה.
כשאומרים שירושלים הייתה מיושבת באוכלוסין הרבה, ולא אמר אדם צר לי המקום,
זה מדובר על ירושלים העתיקה,
שהיא קטנטונת.
כל ירושלים בתוך החומות היא קטנה.
והייתה מרובה באוכלוסין,
היו נכנסים בה עשרות מיליונים,
ולא אמר אדם צר לי המקום.
ושואל,
איכה היית כאלמנה?
בעוד שקודם לכן הייתה היא המוציאה והמביאה חרים.
עכשיו נעשתה תלויה בדעת אחרים כמו הישראלים באמריקה,
ומחוסרת אונים כאלמנה שאין לה בעל שינהיגה.
ושואל,
איכה הייתה לה מס?
ירושלים שהייתה עשירה בכסף וזהב,
ואבנים טובות ומרגליות.
איכה הייתה עכשיו למס?
שהייתה צריכה לתת מס לאחרים?
שאם היא אותה תחילה רבתי בגויים,
שולטת בגויים,
עכשיו ההפך,
שהיא הייתה חייבת לעלות מס.
ויש מפרשים למס מלשון המשא ומורך,
כמו ובחוריו למס יהיו,
ולא ימס את לבב אחיו.
בעיה מטמעה,
כיצד נמוגה ירושלים לפני...
רודפיה.
פעם הייתה מלחמת ששת הימים,
היום יש מלחמת צוציק איתן.
פעם הם ברחו ושאירו את הנעליים,
ואנחנו קוראים לזה היום נסיגה חד-צדדית.
אמרו חכמים זיכרונם לברכה
באיכה רבה,
לפי שעברו ישראל על התנאי שקיבלו מסיני,
לפיכך הייתה למס,
שכן למס בגימטריה סיני,
שנאמר בסיני אם שמוע תשמעו וקולי,
וכן אם בחוקותיי תלכו,
אז לכן הם הפכו להיות למס.
הם עברו על מה שהתחייבו בסיני,
בסיני גימטריה למס,
אז הם הפכו למס,
לשלם מיסים לאויבים.
ועוד למס,
אותיות סמל,
לפי שעבדו עבודה זרה,
שסמל זה אותיות למס.
ועוד רמז יש בזה,
שאם עם ישראל משתדל להיות רבטי בגויים,
שרדתי במדינות,
סופה למס.
כמו שאירע בימי גלות ספרד,
כפי שמתאר רבי יצחק אברבנאל,
בהקדמת ספרו,
כשאתה רוצה להיות שר אצל האומות,
אז אתה תהיה בסוף למס.
וכן נרמז כאן
עונשו של חזקיה,
שהראה לשלוחי מרודך בלעדן
את אוצרותיו
ואת כל יקר בית המקדש,
ושלח לו הקדוש ברוך הוא ביד ישעיה הנביא,
הנה ימים באים
ונשאו כל אשר בביתך.
זאת אומרת, חזקיה השוויץ,
התגאה
והראה את כלי הבית.
למי?
לשלוחים
של מרודך בלעדן.
ואז השם אמר לו,
אה,
דברים המסותרים האלה לא היית צריך להראות.
לכן,
הנה ימים באים ונשאו כל אשר בביתך.
זהו שאומר, רבתי בגויים,
שרדתי במדינות.
אם היא מראה את גדולתה לגויים,
סופה שהיא תהיה לה מס.
ועוד נרמז כאן
המצב של ירושלים בימי הבית השני,
שכידוע הייתה מפורסמת בגויים,
אף על פי כן הייתה לה מס,
שהייתה משועבדת לרומיים.
זהו שאומר, רבתי בגויים,
שרדתי במדינות,
הייתה לה מס.
הפסוק הראשון הזה,
שכל מה שאנחנו מדברים זה רק הפסוק הראשון,
מתאר את השתלשלות הפורענות
שהתרגשו ובאו על ארץ ישראל
ממסנחריב
ועד גלותם,
שבתחילה עלה מלך אשור
והגלה את עשרת השבטים
וכל עריהם היו שממה.
אחר כך עלה מלך אחר
והגלה את יושבי ארץ יהודה ובנימין,
ורק ירושלים העיר
נשארה כתורן
בראש ספינה.
לכן כונן ירמיה תחילה על שאר ערי ארץ ישראל
בעל ירושלים שנשארה כסוכה בכרם.
זאת אומרת, כרם ה' צבקות כולה נשארה שוממה ונשארה רק הסוכה.
אחר כך הגלה נבוכדנצר
מיושבי ירושלים,
שלקח ממנה את כל גדוליה הנקראים החרש והמסגר,
ואף שעדיין נשאר עם רעב,
אבל כל הודה והדרה,
כל גדולי ישראל והסנהדרין גלו בבלה.
זהו שאומר רבתי עם,
אף על פי שעדיין נשאר עם רב בתוך ירושלים,
הייתה כאלמנה.
כמו אלמנה,
אף על פי שיושבת
עדיין בתוך בניה ובנותיה,
היא מקוננת תמיד על בעלה שאיננו.
כי הגדולים והחשובים
נלקחו מירושלים.
ואחר כך מקונן ירמיה על נטל המסים שהטילו עליה.
ואף על פי שצדקיהו היה עדיין שליט
על חמישה מלכים,
היה צריך לעלות מס.
ועוד הכתוב מתאר
שלוש ירידות שגורמות לאדם מפח נפש.
האחת,
אם היה רגיל לחיות בחברת
רבים ונכבדים,
ועכשיו אין לו מקיר,
זה מפח נפש.
דבר שני,
אם פעל פעולות רוחניות,
ועכשיו בא לידי כך שאינו יכול עוד,
זה מפח נפש.
והדבר השלישי,
איש היה מושל ושולט,
ועכשיו הוא משועבד לאחרים,
זה מפח נפש.
כנגד הדברים האלו אמר איכה ישבה ודד
עי רבתי עם.
זאת אומרת, כנגד הירידה מחיים בתוך חברים ונכבדים
למצב של בדידות.
דבר שני, הייתה כאלמנה רבתי בגויים,
הייתה רבה בחוכמה,
והוכרחה לשבות.
השלישי,
שרדתי במדינות,
הייתה לה מס.
באמרו חכמים זיכרונם וברכה במדרש אחד, חורבן בית ראשון ושני,
וענו ואבלו פתחיה.
ענו מלשון אונן,
ואבלו מלשון אבלות פתחיה.
ענינה מבפנים
ואבילה מבחוץ.
משל, למה הדבר דומה?
לעשיר שירד מנכסיו
והיה מתיירא מנושיו.
מה עשה?
לובש בגדים יקרים ומעמיד פנים כעשיר
שלא יפסקו מלהלוות לו.
יש אדם
שיש לו
ואינו רוצה לשלם לנושיו.
מה עושה?
לובש קרעים
ומעמיד פני עני.
ויש עני באמת.
וההבדל ביניהם
שהעשיר שירד מנכסיו
הוא מעמיד פנים שהוא עשיר על ידי הבגדים.
הוא אבל בפנים.
בפנים נפשו הוא אבל.
אבל הוא משחק אותה שמח כלפי חוץ כדי שילוו לו כסף.
השני שמעמיד פנים של עני
הוא אבל מבחוץ
ושמח מבפנים.
זאת אומרת הוא באמת עשיר
רק הוא מעמיד פנים של עני
אז הוא לא רוצה לשלם את החובות.
לכן הוא מראה פנים של אבלות מבחוץ אבל הוא שמח מבפנים.
ואילו העני האמיתי עצוב הן בפנים
והן כלפי חוץ.
הנמשל הוא כך
בחורבן בית ראשון
הייתה אבלות מבחוץ
שאף על פי שחרב הבית
עדיין השכינה הייתה שרויה ביניהם
כמו שראה יחזקאל הנביא מראה הנבואה
על נהר קבר.
וזה היה להראות לישראל
שעדיין שכינה ביניהם
והגלות זה רק לכפרה.
בבית שני
אף שהיו להם
בית
מכל מקום
היו חסרים חמישה דברים
וגם פסקה הנבואה
והייתה שמחה בחוץ
אבל אבלה בפנים
ואילו משחרב בית שני הייתה אבלות שלמה והיו יכולים להתאבל
גם על הראשון
שנתקיים בהם
וניקייה
נקייה מדברי תורה, מדברי נבואה, מהצדיקים, ממצוות, ממעשים טובים
לפיכך לארץ תשב
וזה הוא ששואל
איכה ישבה בדת
ומרומס גם על העבר
שהיו אבלים מבפנים
אבל לא היו יכולים להתאבל מפני האומות
ורבי זעירא פתח
ויהי לאבל כינורי ועוגבי לכל בוכים
שם שנינו
אמר רבן שמעון בן גמליאל
לא היו ימים טובים לישראל
כטו באב
וכיום הכיפורים
שהיו בתולות יוצאות לחול בכרמים
ומתאר רבי זעירא בדידותה של ירושלים
מול שעון השמחה שהייתה אז
ועוד המקונן מתאר את ירושלים שנשארה בודדה מבלי בעלי ברית
שבטחה בהם
ואומר
איכה ישבה בדד העיר
רבת יעם
הייתה כאלמנה
היינו כמו שאלמנה יושבת בביתה
ואין לה בעל שיגן עליה מפני שודדים
כן הייתה ירושלים
ואמרו חכמים זיכרונם לברכה
הייתה כאלמנה כאלמנה ולא אלמנה ממש
ובדרך צחות הפירוש
הייתה כאלמנה ולא אלמנה ממש
היינו שבגלות
יש מישראל שעוזבים את דרכי אבותיהם
מקשטים עצמם למצוא חן בעיני הגויים
כאלמנה השוכחת בעלה ומקשט את עצמה כדי שתוכל להינשא
ואמרו עוד
הייתה כאלמנה
איזה אלמנה שתובעת מזונותיה
ולא הייתה תובעת כתובתה
שהדין הוא שהאישה ניזונת שלושה חודשים
משל בעלה
מאחר שלושה חודשים שזקוקה ליוון
אם עמד בדין וברח
דהיינו טבע אותה מזונות וברח
או שחלה יוון
ניזונת
משל יוון
ולכן חשובה כאלמנה ולא כאלמנה ממש
שיש לה זכות לבקש מזונות
או תשלום הכתובה
וכן ישראל
קשורים במזונותיהם לקדוש ברוך הוא
ואינם יכולים להינשא
דהיינו לשוב מאחריו לדבק באומות העולם
כמו שכתוב
והעולה על רוחכם היו לא תהיה
כי אמלוך עליכם בחימה שפוכה
זה מה שאמרנו בעזקאל כ'
זה מה שיהיה בסוף
ישראל התעקשו לא להבין את המסר של הטילים
זה מה שיהיה בסוף
חכמים אומרים
למלך שכעס על מטרונה וכתב לה גיתה
המלך כעס על אשתו
כתב לה גט
ועמד וחטף הגט ממנה
כל זמן שהייתה מבקשת להינשא לאחר
היה אומר לה היכן גיתך?
כל זמן שהייתה טובה עד מזונותיה
היה אומר לה
האם לא גירשתיך?
כך
כל זמן שישראל מבקשים לעבוד עבודה זרה
אומר להם הקדוש ברוך הוא
איזה ספר כריתות עמכם?
איפה הגט?
וכל זמן שמבקשים לעשות להם ניסים כבתחילה
אומר להם הקדוש ברוך הוא כבר גירשתי אתכם
כמו שאמר
שילחתיה ואתן את ספר כריתותיה
זהו שנאמר קודם לכן כאלמנה
שלא הייתה אלמנה ממש לנשא
ולא נשואה ממש
אלא לעניין נישואין לאחר
הייתה כנשואה
ולעניין ניסים שהיא מבקשת שיעשה לה'
שהייתה כאלמנה שאין לה מזונות מן התורה, שה' לא זן אותה
הייתה כאלמנה
אחר הייתה שנה
הייתה כאלמנה
דהיינו אחר תך שנה של בית שני
בית שני היה 420 שנה
כמניין הייתה
הייתה כאלמנה
420 שנה הייתה
ואחר כך כאלמנה
עד כאן פירוש הפסוק הראשון
יש לכם עוד כוח
בכות תבכה בלילה
ודמעתה על לחיה
אינה מנחם מכל אוהביה
כל רעיה בגדו בה
היו לה לאויבים
אתם רואים היום איך כולם מתהפכים עלינו
הגזמתם אין פה מידתיות רצח עם ג'נוסייד מילים
ברגע אחד הכל יכול להתהפך
ברגע אחד
הכתוב מתאר
את עדינות נפשה של כנסת ישראל
והמשיל אותה לאישה אצילה
שאפילו לאחר שנתהפך עליה גלגל
והיא מוכרחה לבכות
היא עושה כן בחדרי חדרים ובלילה
שלא יראוה בבחיה
אך עם כל זה בדמעתה על לחיה
וכל רואיה יכירו
ואף אם יבואו לנחמה אין ממש בנחמתם
כיוון שבגדו בה
ועוד
שדרך הבוכים
להפסיק בין הבחיות
וייתנו הפוגה לצערם
וכאן
אפילו בהפוגות
הייתה דמעתה נושרת על לחיה מרוב יגון
ועוד
בכות תבכה בלילה
אף על פי שמדרך החולה שבתחילת הלילה מכבית חוליו
והוא הולך ובוכה עד חצות
ואז חוליו נעשה קל יותר
אבל כאן
הלכו צרותיה של ירושלים והחמירו
כמו שנאמר בבוקר
תאמר מי יתן ערב
זאת אומרת
בבוקר תאמר
על מה שיחזרו הצהרות שהיו אתמול בערב
כי בבוקר כבר נהיה יותר גרוע
ובערב תאמר וואי וואי וואי וואי מי יתן בוקר
זאת אומרת כל פעם
רק עובר חצי יום
הצהרות של קודם כבר הן
סופגניות לעומת מה שקורה אחרי זה
וזהו שאומר בכות תבכה בלילה
כל הלילה
ועוד
בכות תבכה בלילה
שבעבור חטא המרגלים שבכו בחייה של חינם
נגזר על עם ישראל בחייה לדורות
זה שאומר המקונן
בכו ממה שבכו אז
תבכה בלילה, לילה זה לשון גלות
וכן אומר התרגום
ששלח משה הנביא שלוחים
לרגל את הארץ
ושבו המרגלים
והוציאו שם רע על ארץ ישראל
אותו לילה
ליל תשעה באב היה
וכששמעו בית ישראל את הבשורה הרעה הזאת
שנתבשרו על אודות ארץ ישראל
הרימו קולם ובכו בלילה הזה
מיד חרא אף אדוני בהם
וגזר שיבכו באותו לילה בחייה לדורות
על חורבן בית המקדש
וכך נאמרה הנבואה בידי ירמיהו הנביא הכהן הגדול
שירושלים עתידה להיחרב
על ידי נבוכדנצר הרשע אם לא יחזרו בתשובה
ומייד בא והוכיח את עם ישראל
ולא קיבלו דבריו קרעו את המגילה שלו מגילתך
אז עלה נבוכדנצר הרשע
וצר על ירושלים
ובית המקדש שרף באש
בתשעה ימים בירחיו
ובו בכתה כנסת ישראל
ודמעתה על לחיה שאין לה מנחם מכל אוהביה
ולא היה מי שידבר תנחומין על ליבה מכל העבודות הזרות שאהבה
ולכן כל רעיה בגדו בה היו לה לאויבים
והטעם שנגזר
עבור חטא המרגלים חורבן בית המקדש
שאמרו חכמים זיכרונם רכה
אילו היו נכנסים
משה ואהרון ארץ ישראל
לא היה חרב המקדש
והנה מיתת משה ואהרון
היה בגלל עוון המרגלים
כמו שנאמר
וגם בי התענף אדוני למענכם
נמצא שעל ידי בכיית המרגלים
נגרמה בכיית חורבן בית המקדש
והטעם
שאילו היה משה ואהרון חיים
לא היה חרב בית המקדש
שהיה משה מוסר נפשו על ישראל
והתפלל עליהם
כמו שנאמר ואם אין
מחני נא מספרך אשר כתבת
ולכן כשמת משה אמר הקדוש ברוך הוא מי יקום לי עם מרעים מתי שעם ישראל יעשו בעיות
מי יקום לי
מי יתפלל ויסיר אותי
מלהעניש אותם
ונאמר לולא משה בחירו עמד בפרץ לפניו
וזהו המאמר של המקונן
בכו מאז המרגלים
מזה נסתעב תבכה בלילה
בטעם כי אין מנחם לה מכל אוהביה זולתי משה
ועוד
מאחר שהייתה בחייה לדורות
הרי הבכי בכל שנה
היה בכי של חינם
למה בכי של חינם?
כיוון שבוכים
ולא שווים בתשובה
אם היינו בוכים באמת
אז זה היה נבנה הבית
אבל גם עכשיו זה בכייה של חינם לא רק אז
כי אם בוכים באמת הבית ייבנה
ועוד
בכו תבכה בלילה
שהייתה בוכה
ומבכה לקדוש ברוך הוא כביכול
ולמלאכי השרת
ומנעו חכמים זיכרונם לברכה שישה דברים
שהייתה בוכה ומבכה
וזה נרמז בוו של בכו
שלא נאמר בכו כדין מקור
כמו שצריך לכתוב בה'
ואומר המקונן
שהיו לה אוהבים
והיו לה רעים
אוהבים
הם יותר קרובים מרעים
ולכן האוהבים לא באו לנחמה
והרעים
עשו בקום ועשה שבגדו בה
והיו לה לאויבים
ועוד
אין לה מנחם מכל אוהביה
אף על פי שהיו לה הרבה מנחמים
נביאים ואוהבים
לא קיבלה תנחומים
וזה יובן על פי מה שאמרו חכמים
כל רעיה בגדובה
אלו מיכאל וגבריאל
שהם ירדו לשרוף את ההיכל
וכיוון שרוחניים שרפו היכלה
לא רצתה לקבל תנחומים מן הנביאים
אלא מן הקדוש ברוך הוא
ולכן נאמר עניה סוערה לא נוחמה
עד שאמר לה הקדוש ברוך הוא
אנוכי אנוכי הוא מנחמכם
ונאמר היו לה לאויבים
הכוונה שגם קודם לכן היו אויבים
רק הראו עצמם כאוהבים כמו האמריקאים
ועכשיו נהפכו והיו לה לאויבים בגלוי
ועוד
בכו על חורבן ראשון
תבכה על חורבן שני והכל בלילה אחד
ובכל שנה ושנה קבוע הלילה הזה לבחייה לדורות
ולכן נאמר בלילה בפתח
הבית בפתח בלילה
לרמוז על הלילה ידוע
לא בלילה בלילה ידוע
ובלילה הזה בכו
ובשאר הלילות
וזוכרה את החורבנות
היא מזילה דמעות שיורדות על לחייה
ופעמים רק דמעה אחת יורדת על לחייה
ועוד
אין לה מנחם מכל אוהביה
הכוונה לחסידי עליון ואנשי מעשה שהיו בתוכה
והאויבים הרגו בזדון חסידי עליון
ועליהם ציון תבכה
ואין לה מנחם מכל אוהביה
אבל כל רעיה
אם שאר ישראל בגדו ובעוונותיהם
וגרמו לכל הפורענויות
ועוד
אף על פי שבכתה בלילה
ודמעתה על לחייה
שאי אפשר שלא ישמעו אחרים
לא היה לה מנחם מכל אוהביה
אף על פי שלא היה להם מקום להתנצל
ולומר שלא שמעו את כל בחייה
כי מי שבוכה בלילה כולם שומעים
ואמרו
וישמע משה את העם
והולכים למשפחותיו
בשני מקומות
בכו בחייה של תפלות
כאן
ובמרגלים
ויבכו העם בלילה ההוא
על מנת לבכות בחייה של ממש
ועוד
בכו על גלות יהויכין
תבכה על גלות צדקיהו
שתי גלויות
הוא כבר נאמר בירמיה
בכו בכל ההולך
בכו בכל ההולך
הכוונה ליהויכין
שהיו אחד עשר שנים בינתיים
וכשהגלה את צדקיהו
עדיין היו בוכים על גלות יהויכין
ואמרו בפתיחתה דעיכה וסבבו בשוק הסופדים
זה גלות יחוניה שהוא יהויכין
שבשעה שירד נבוכדנצר לבבל יחד עם גלות צדקיה יצאה גלותו של יחוניה לקראתו מכוסים שחורים מבפנים
ולובשים לבנים מבחוץ
והיו מקלסים
ביד אחת
ומספידים
ביד אחת
זה שנאמר
אין לה מנחם
מכל אוהביה
שאף על פי שבאו לנחמם
לא קיבלו מהם תנחומים
אדרבה צער להם
ששמעו מפיהם כמה צרות עברו עליהם
ועוד
אין לה מנחם מכל אוהביה
אף על פי שפעמים הלכו
מלכיה עם מצרים
נגד אשור
ופעמים הלכו מלכיה עם אשור נגד מצרים
בסוף נשארה כורחה מכאן ומכאן
ולא היה לה מנחם
מכל אוהביה
וכולם יחד
היו לה לאויבים
ועוד
שאהבת הרע יתרה על אהבת האוהב
שהאוהב דואג לחברו
אבל יש גבול לדאגתו
ואילו הרע לא ינוח ולא ישקוט
עד שימצא תנחומים לרעהו
זהו שנאמר באבות
נקרא רע אהוב
וכאן לא היה לה לא אוהבים
ולא רעים
כי אין לה מנחם מכל אוהביה
וגם כל רעיה וכדובה
אף על פי שהרע צריך להיות נאמן
כאן הוא בגד בה
ובמדרש איכה אמרו למה בלילה
למה בחוט תבכה בלילה
לפי שאין קול הולך אלא בלילה
אמר רבי איבו
לילה מושך קינה עמו
מעשה באישה אחת
בשכונתו של רבן גמליאל
והיה לה בן תשחורת ומת
דהיינו ילד צעיר נפטר
והייתה בוכה עליו בלילה
והיה רבן גמליאל שומע את קולה
והיה נזכר בחורבן בית המקדש
והיה בוכה עימה
עד שנשרו ריסי עיניו
וכיוון שהרגישו בו תלמידיו
עמדו ופינו אותו משכונתו
ולכן נאמר
בכות תבכה בלילה
שאין הכוונה שביום לא הייתה בוכה
אלא בלילה
מורגשה הבכייה ביותר
ועוד
אף על פי שדרך העולם לנוח בלילה
ואף אותם ששרויים במצוקה ופורענויות נחים בלילה
אבל בחורבן בית המקדש
גם בלילה לא נחה
אלא הוסיפה לבכות
ומרוב הבכייה
לא שרה דמעה מעל לחייה
שמאחר שזלגו בלי הפסק
לא היה מקום לנגבן
ועוד
בכות תבכה בלילה
אף על פי שכל בכי נפסק
אבל כאן הבכי גרר בכי חדש
מרוב עצבותה והיגונה לכן בכו תבכה בכו תבכה כל בכי גורר בכי
ועוד
המקונן אומר ודמעתה על לחייה
אף על פי שמדרך
בעלי מעלה שיורדים מגדולתם
ופורענויות קשות באות עליהם
שהם בוכים
ומנגבים הדמעות
שלא הראו אותם מבחייתם
כאן היה צער מרובה כל כך
שהדמעות נשרו על לחייה
ולא השתדלה לנגבם
וחכמים זיכרונם וברכה אמרו
שהדמעות שירדו על לחייה גרמו לכוויות
ועבועות
בלחייה
ועוד
כל רעיה בגדו בה
אפילו שאר האומות
שהיו משועבדות לבבל
שלכאורה היו צריכים להיות ידידים לישראל כי היה להם מכנה משותף
כדרך המשועבדים שיש ביניהם אחווה
אבל כאן
לקחו מאומות אלו שתחת ידם
ועלו על ירושלים
ועוד
אין לה מנחם מכל אוהביהם
שכל האלילים
שחשבה שהם אוהביה בגדו בה האירופאים והאמריקאים
שלא יועילו ולא יצילו
כי הבל הם המעשה תעתועים
ונאמר
אוהביה חסר ו׳
כמו אהביה
לרמוז שאהבתם הייתה פגומה וחסרה
היו נראים כאוהבים
ואינם אוהבים
וכל רעיה בגדו בה והיו לה לא אויבים
שאילולא עבדו להם ישראל
לא היו באים לידי כך
נו אם ישראל החליטה להיות גרורה ונספחת
בקולוניה של ארצות הברית
שלא תבוא בטענות
ועוד טעם
למה פחות תבכה
בלשון ריבוי
שאף על פי שהמת משתכח מן הלב
אבל לפי מה שכתבו הספרים הקדושים
שהמקדש האמיתי הוא נגנז במרומים
והמלאכים
צברו עצים ואבנים
והוליכו לשם האויבים
ושרפו אותם
נמצא שבית המקדש קיים ולכן הוא לא משתכח מן הלב
כמו שיעקב אבינו עשרים ושתיים שנה
לא הפסיק לבכות
על יוסף כי המת משתכח מן הלב אחר שתיים עשרה חודש אבל מי שאינו מת לא משתכח
ועוד
שיש שני בחיות
שני מיני בחיות
האחד שאדם בוכה ביום
לעורר את רחמי הבריות
ויש סוג שני שבוכה במסתרים
כשהוא יודע שאין לו אוהבים
כאן הייתה הבחינה השנייה
שאמרה לבכות בלילה
בכל זאת ביום גם הייתה דמעתה על לחיה
ברעותה שאין לה מנחם
אז בכתה רק בלילה
כל רעיה בגדו בה
הכוונה למלאכים
שהיו בוטחים בעצמם
שלא יבוא האויב
שאם יבוא ישביעו את מיכאל שר המים
והוא יקיף את ירושלים במים
ואת גבריאל ישביעו שהוא שר האש
ויקיף את ירושלים באש כי הם היו חכמים גדולים
ויכולים להשביע את המלאכים
אבל הקדוש ברוך הוא
הפך להם את התפקידים למלאכים
כמו שאמר
חילל
ממלכה בשריה
נמצא שבטחו לשווא
אם אתה מצווה את המלאך אבל זה לא התפקיד שלו כבר
אתה לא יכול לפעול עליו שום דבר
אין לו את הכוח לפעול את זה
ונרמז בכתוב
מכל אוהביה מיכאל וגבריאל
מכל אוהביה אותיות מלאך
עוד
בכות תבכה בלילה
בחייה אחר בחייה
כיוון שלא נותר לנו לא מקדש
ולא מזבח שיכפרו עלינו
ואם כן מן הראוי
שלא למעט בבכייה
משל למה הדבר דומה?
לעשיר שהיה בביתו כל טוב
והיו מעלים על שולחנו בשר,
פירות
ומעט לחם לסעוד
כי עיקר אכילתם
היו הבשר והפירות
לימים ירד העשיר מנכסיו
וגם אז
שם לחם על השולחן במידה מצומצמת
אמרו לו בני ביתו
אז כשלא היה לחם רב
היינו שבעים מאכילת הבשר והפירות
אבל כיום
שאין לנו אלא לחם לאכול
הרי בלחם מועט
אין לנו שבעים
הנמשל
הוא כאן נזכר לעין
בזמן שהיה בית המקדש קיים
היו לנו בית מקדש
ומזבח לכפרה
וכיום
לא נשאר לנו אלא דמעותינו
עוד טעם למה נאמר בכו תבכה בלילה?
משל למה הדבר דומה?
לנער אחד שבא אל אביו
ואמר לו
בבית פלוני בכי וזעקה על פטירת בנם היחיד
אמר לו אביו אמנם צער גדול הוא
אבל אני שמעתי זעקת יתומים
הבוכים על הוריהם שמתו
וזעקה זו אינה פוסקת כלל
שכל יום ויום הילדים בוכים
שאין להם משען ומנהל
והנמשל
כשגלינו לבבל
ישבנו על נהרות בבל ובכינו
אמר ירמיה בחייה זו מועטת היא
כנגד הבכי שאתם עתידים לבכות בגולה
שעכשיו עדיין יש מהחרש והמסגר
מאנשי אמנה גודרי גדר
אבל בגלות הארוכה תישארו ריקים מכל
ואז תהיה בחייה גדולה
זהו שאמר בכו תבכה בלילה
שזה הגלות
שהיא דומה ללילה
ועוד שבלילה אומרים אחיות שירה
והן אלו שמלמדים זכות על ישראל
ולכן בכות תבכה בלילה
שימליצו אחיות בעדה
אחיות הכוונה למלאכים
ועוד
שכל השערים ננעלו חוץ משערי דמעות
בטעם שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו ממונה עליהם
ולא המלאכים
וזהו שאומר בכו תבכה בלילה
כיוון
שכל רעיהם בגדובה
היינו המלאכים הממונים על שאר השערים
אין מי שיעביר
את הדמעות למעלה
כי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו ממונה עליהם ולא המלאכים
ועוד פחות תבכה בלילה כנסת ישראל בוכה בלי הפוגות.
למה?
כיוון שמלאכי מרום צועקים ומאשימים את ישראל בכל הפורענות,
ולכן בוכים ישראל על הצרות
שהגויים עושים להן,
שלא יהיו הם הנטבעים היחידים.
זה מה שרואים עכשיו,
שאנחנו לכאורה מתגוננים מפני הטילים,
וכל העולם צועק עלינו שאנחנו אשמים בהשמדת עם.
איך זה יכול להיות?
אבל לכאורה זה נכון.
איך לכאורה זה נכון?
אם לא היינו חוטאים,
אז לא היו יורים עלינו טילים,
ובגלל שיורים עלינו טילים
אנחנו צריכים להרוג אותם.
אז מי גרם שהם יהרגו?
החטאים שלנו שגלגלו.
אז המלאכים צועקים,
הכל בגללכם.
כל מה שקורה זה בגללכם.
אז זה שאנחנו רואים
שאומות העולם צועקים עלינו, ואנחנו אומרים, מה הם מפגרים?
מה, הם לא רואים שאנחנו צריכים להתגונן
מפני זה וזה?
אבל על פי עומק האמת,
מי גרם לכל זה?
אם היינו צדיקים,
זה היה מתרחש? מישהו היה מרים יד עלינו?
מי היה נותן לו מן השמיים?
על מה ולמה?
נכון, בגלל שאנחנו לא בסדר,
אז אנחנו גורמים.
הרי כתוב שכל הגויים
מתייסרים בעווננו.
איי, איי, איי, איי, אם היו מבינים זאת.
משל, למה הדבר דומה?
לסוחר סיטון שמוכר סחורותיו לחנוונים.
והחנוונים מוכרים לבעלי בתים.
שנה אחת הייתה פשיטת רגל כללית,
והחנוונים לא היו יכולים לשלם לסיטון.
כשצעק הסיטון,
סיטונאי, על החנוונים על כך,
הרימו גם החנוונים קול זעקם הרע על בעלי הבתים
שלקחו סחורה ולא שילמו.
אף כאן המלאכים צועקים על ישראל שחטאו,
וישראל זועקים על הגויים
שעושקים אותם.
והכל חוזר בחזרה, כמו שאמרת.
חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו,
בחות תבכה בלילה.
ישראל היו בוכים בלילה.
וירמיה היה בוכה ביום,
שנאמר ארור היום
אשר יולדתי בו,
יום אשר
ירדתני עמי, אל יהי ברוך.
והקדוש ברוך הוא בוכה ביום ובלילה,
שנאמר ואבכה יומם בלילה
על חללי בתעמי.
אז ישראל בוכים בלילה,
ירמיה בוכה ביום,
והקדוש ברוך הוא ביום ובלילה.
וכולם בוכים והכל תלוי בנו,
שהם אומר שובו אליי,
ואשובה אליכם.
בישראל אומרים לא,
לא, תתחיל אתה,
אשיבנו אדוני אליך
ונשובה.
מחלוקת בין ישראל לקדוש ברוך הוא.
מה אכפת לנו לעשות?
הנה, אתם רואים, ישראל, עשו נסיגה חד-צדדית.
נו, גם אנחנו נעשה נסיגה חד-צדדית.
ניסוג מהעוונות ומהחטאים,
והכל יהיה בסדר.
ועוד בדרך צחות.
ישראל היו בוכים על החורבן החומרי
שאבדה להם הארץ וטובה,
וירמיה שראה מרחוק
שיהיה זמן שיהיה טוב לישראל בגולה,
ובגלל זה הם יסורו מדרך התורה,
היה בוכה על כך.
ועל זה התפלל דוד המלך ואמר,
וייתן אותם לרחמים
לפני כל שוביהם,
אז הושענו אדוני אלוהינו וקבצנו והצילנו מנגועים.
בזמן שהם עצמם
לא ירגישו את צער הגלות.
אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, באיכה רבה,
פחות תבכה בלילה.
אחד ברמה ואחד בבבל.
ברמה כתוב קול ברמה נשמע,
ובבבל כתוב
על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינוי.
ועוד פחות תבכה
אחד ביהודי המדינה ואחד בבבל.
ואמר הקדוש ברוך הוא לישראל,
בסכר אותה בחייה אני מכנס גלויותיכם.
כמו שנאמר,
כה אמר אדוני מנעי קולך מבכי
בעינייך מדמעה.
כל זה מוסב
על בחיית ישראל שהיא תועיל.
בעוד
בכו תבכה.
בכו על עגל אחד,
תבכה על שני עגלים שהעמיד ירבעם.
שתי בחיות על העגל הראשון בסיני,
ועל העגלים של ירבעם.
דבר אחר,
על יהודה ועל ציון וירושלים.
ועוד, על גלות עשרת השבטים ועל גלות שבט יהודה ובנימין.
זאת אומרת, כל בכי הולך על משהו.
ועוד פחות תבכה,
בוכה ומבכה אחרים עימה.
שנאמר ויקרא אדוני אלוהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספת.
ועוד בוכה ומבכה מלאכי השרת עימה.
דכתיב הן הראלים צעקו חוצה.
ועוד בוכה ומבכה, שמיים וארץ.
שנאמר שמש וירח קדרו.
ועוד בכות תבכה בלילה.
שהמקדש נשרף בלילה.
של עת ערב הציתו בו את האש.
ואמר רבי יוחנן
כל אותו הלילה לא נאמר שירה
לא בעליונים ולא בתחתונים.
ולא נראה אור בעולם.
ונתאבלו חיים ומתים.
וכלה שבע הפירות.
שנאמר כי אש קדחה ואפי.
אמרו עוד
ששת אלפים ושמונה מאות חתנים מתו באותה הלילה.
פה מתו עכשיו בצוציק איתן שני חתנים שצריכים להתחתן.
וזה זוועה.
שם
ששת אלפים ושמונה מאות חתנים מתו
באותה הלילה.
ושלושת אלפים נשים יושבות על המשבר.
ושלוש מאות תינוקות
נמצאו מושלכים על אבן אחת.
שמן היראה מתו כולם.
נשים הרות שעומדות ללדת.
שלושת אלפים
מתו מהיראה. ושלוש מאות תינוקות
מושלכים על אבן אחת.
ועוד.
פחות תבכה בלילה.
אף על פי שסבלה כל כך במצור,
במלחמה,
בגלות.
ובשעבוד.
בכתה בלילה.
כשהוצת בית המקדש באש.
אז מררו כל ישראל בבכי.
ואז גלו כל בני יהודה כשידיהם קשורות לאחור באזיקים.
וחמישים ושתיים שנה לא עברו בה.
אפילו בהמה חיה ועוף.
ועל כן מקונן
דרכי ציון ואלהוט
מבלי באי מועד.
ואמרו במדרש הקדום
בשעה שגלו ישראל מירושלים ישב בה השר שלה
והיה קולו נשמע.
והיו שניים עשר מיל
סביבות ירושלים
ושמע קולו שבכה.
כשנסתלקה שכינה הפכו פניהם כולם כנגד ירושלים ובכו ואמרו.
איוב
שהיה מעשר אדמתו
היה אומר
אם על אדמתי תזעק
ויחד תלמה ויבקעיו.
ואנו שקרבנו
בבית הזה כמה מעשרות.
כמה קורבנות
על אחת כמה וכמה.
אז איוב שעיני והפסיד היה עשיר בהתחלה
היו לו פירות
נותן מעשרות.
האדמה בתלמים היו בוכים
כי הוא היה עושה איתם
את מה שצריך.
אז אנחנו בתלמים שלו בכו
אנחנו שקרבנו בבית הזה מעשרות וכמה קורבנות לאין סוף
על אחת כמה וכמה שצריכים לבכות
ועוד פחות תבכה בלילה
יבואר על פי משל.
משל למה הדבר דומה?
לעשיר נכבד
שהיו לו הרבה אוהבים וידידים.
נכנסה בליבו תאוות הבצע
להגדיל עושרו.
חתר מחתרת כדי לגנוב
אך נתפס בכלכלתו.
ביקשו להעמידו לדין.
מרוב בושה הסכים לתת כל ממונו ובלבד שימחלו לו.
כשירד ממעמדו
התבייש לספר הדבר לידידיו ואוהביו
אבל בחדרי החדרים
היה בוכה בכי גדול על שברו.
כאשר היה מזדמן אדם לביתו
היה מתאפק ורוחץ פניו.
והנה במשך הזמן נודע קלונו ברבים
אבל ידידיו ואוהביו
לא היו יכולים לנחמו
שהרי הוא הסתיר את הדבר
ודבריהם בוודאי יגרמו לו עצם.
והנה האיש הזה אומלל מכל הצדדים.
האחד
שלא עלה בידו להסתיר קלונו
בעוד
שגם אוהביו אינם יכולים לנחמו.
כך היה בחורבן בית המקדש.
היו מתביישים לספר
חורבנם
פן יהיו לבוז
אך קלונם נתפרסם
ובכל זאת
לא היו לה מנחמים.
זהו שאומר
בכו תבכה בלילה.
למה?
שלא יוודא על הכל.
ובכל זאת נתפרסם הדבר
שכן דמעתה על לחיה.
ובכל זאת אין לה מנחם מכל אוהביה.
כיוון שרואים שרצתה להסתיר את העניין
ואיך הגישו לנחמם.
ולסיום אני אגיד לכם
לך אדוני הצדקה
ולנו בושת הפנים.
עם ישראל יצאו ממצרים.
הקדוש ברוך הוא עשה להם את כל הניסים, האותות והמופתים
והגדיל אותם מעל כל האומות.
הוא מוציא אותם בזרוע חזקה וביד נטויה.
לקח אותם גוי מקרב גוי
ורומם אותם,
וכשהם יוצאים ממצרים
הם לוקחים איתם את פסל מיכה.
והשם קורא עליהם את הים
והם מעבירים את פסל מיכה איתם בים,
מנצלים את הנס ולוקחים את פסל מיכה
לעבוד עבודה זרה.
לך, אדוני הצדקה,
ולנו בושת הפנים.
הקדוש ברוך הוא מוריד לנו מן,
משקיע אותנו מבעירה של מרים,
ענני כבוד,
ועושים חגל.
לך, אדוני הצדקה,
ולנו
בושת הפנים.
חנניה, מישאל ועזריה יוצאים מתוך כבשן האש.
נהיה קידוש השם גדול.
בדיין
אחשדר פניה,
הדובריה,
מסגניה,
מפחבתה,
כל השרים הגדולים של כל אומות העולם
ראו את הפלא והמופת הזה,
עברו לפניהם כשמחוץ לכבשן, ירקו להם בפנים.
אמרו להם, אתם לא מתביישים.
אתם, שיש לכם אלוהים כזה,
שיכול להוציא אתכם מתוך האש,
וככה אתם חוטאים לפניו שנתן אתכם בגלות,
ביד הגויים,
באותה שעה אמרו,
חנניה, מישאל ועזריה,
לך אדוני הצדקה
ולנו בושת הפנים.
אולי הגיע הזמן, כבר אחרי אלפיים שנה,
שסוף סוף נהיה בסדר,
ונחזור בתשובה באמת,
ונחזיר את אחינו בית ישראל,
ונזכה שהקדוש ברוך הוא סוף סוף יעניק לנו את כל ההבטחות שהוא רוצה באמת לתת לנו,
את כל הטוב שכתוב בכל הנביאים,
בעיה זה זכרנו אמן.
רבי חנן יאמר אנשים יאמר.
שלום כבוד הרב, אני בהלם... ב"ה בסוף ההרצאה שלכם ברמלה (26.11.25) ביקשתי ממכם ברכה לתינוק בן שנה שמאושפז בטיפול נמרץ ומועמד לניתוח לקוצב לב (ל"ע), הרב בירך לרפואה ואמר: 'שיצא מבית החולים מהרה!' מאז הברכה התחילה הטבה בליבו ואתמול הוא חזר הביתה ללא ניתוח, וואו תודה רבה כבוד הרב יה"ר שהשי"ת ישמור עליכם תמיד! (אמן) (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
כבוד הרב היקר שליט"א תודה רבה על ברכתכם, ב"ה קיבלתי היום תשובה שנתנו לי נכות כללית לעוד שנתיים. קיבלתי על עצמי לאסוף לפחות 10 נשים לומר יחד "מזמור לתודה" ו: 'נשמת כל חי'. אם אפשר בבקשה להפיץ לינק הצטרפות לקבוצה שפתחתי במיוחד לזה. תודה רבה כבוד הרב היקר שליט"א על הכל מכל וכל.
שלום כבוד הרב, יהודי שחי בצרפת, לקחתיו לשדה התעופה, חזר היום אחרי חופשה בארץ של כמה ימים, מוסר ד"ש ומשבח את הרב הוא מאוד אוהב את הרב הבאתי לו שני דיסק און קי של הרב הוא ממש התרגש! (מאגר השו"ת הגדול בעולם shofar.tv/articles/14569).
שלום עליכם כבוד הרב שליט''א, בדיוק מה שכבוד הרב דיבר בשיעור של הבוקר ,תודה לכבוד הרב שמכוון אותנו לאמת 🤗 (🎞 מדוע מבני עשיו באים להתגייר ולא מבני ישמעאל? shofar.tv/videos/16401).
בוקר אור לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום לאין ערוך על עוד דרשה מרתקת ועמוקה ממש - ניתוח עברו של העם היהודי בהתאמה למציאות היומית בהווה היא הרבה יותר ממדהימה בעיניי (ללא ספק אזדקק לחזור לשמוע דרשה זו עוד מספר פעמים על אף הבהירות שהרב היקר והאהוב העביר את העניין בשלימות כדרכו בקודש). כמובן שהחלק של ההתייחסות לשאלות ולבקשות הציבור היה מרגש ועינייני. מכאן, אני רוצה לאחל לרב היקר והאהוב בלב שלם ונפש חפצה בריאות ואריכות ימים ושנים שהקדוש ברוך הוא יתברך ישמור ויצליח את דרכך בכל עניין ועניין לנצח נצחים. אמן ואמן!!! (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת כדרכך בקודש. (ועשה לי מטעמים 26.11.2025, shofar.tv/videos/18186) יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתברך ירעיף על הרב היקר והאהוב כל מילי דמיטב ושמחה לנצח. אמן ואמן!!!
מורינו ורבינו הקדוש, ב"ה מאוד הזדהתי עם השיעור "לב שבור" (shofar.tv/videos/18174) גם אני הייתי תקופה ארוכה ללא ילדים (ל"ע). מה לא ניסינו?! טיפולים, תפילות, ברכות, סגולות... עד שיום אחד הייתי לבד בבית, התחלתי להתפלל ופתאום פרצתי בבכי ללא שליטה, ממש בכי חזק מלב שבור! התחננתי לזרע קודש, והיאומן!... ב"ה אחרי כחודש קיבלתי תשובה חיובית... 🥹☺️
🌺 שלום וברכה כבוד הרב היקר! חייב לשתף מה שהיה אתמול בערב בבני ברק: יעקב ברקולי הזמין אותנו לסעודת הודיה, לא אמר על מה, הגעתי מחולון עם מאור יהודה שותפי, אמרו שמתחילים עם סרט במקרן. הסרט התחיל עם לוגו העמותה שלנו ואז המון-המון חברים ממשפחות הקהילה מודים בוידאו לנו ולעמותה על כל השנים של התמיכה והעזרה הגדולה וכו', ממש ממש יפה ומרגש מאד! ❤️ היינו ממש מופתעים, לי אישית עדיין לא נפל האסימון ושאלתי את ברקולי 'ומה עכשיו? על מה הסעודת הודיה?'... ואמרו שכל הסעודה בשבילנו ולעמותה כהכרת הטוב! כל הארגון וההשקעה להוקיר טובה לעמותה ולנו היינו בהלם, מתרגשים מאד, שמחים מאד ולא ציפינו ולא חלמנו לדבר שכזה כי אנחנו לא מחפשים 'תודה' ושבחים, רק עושים באהבה בהתנדבות לשם שמים... היו אולי 30 חברים מהקהילה בבני ברק, חלק הגיעו מירושלים כמו אלחנן, בנצי ועוד, שי קדושים ניגן, הרב שמעון רחמים דיבר דברים מרגשים ומסר שיעור (צילמנו) כולם התארגנו והביאו לנו מתנות יפות ומושקעות מאד לי, למאור ולשלומי צעירי שמתנדב איתנו, תעודות הוקרה מרגשות, טרחו במיוחד לקייטרינג עם איתן אזולאי, בקיצור הרגשנו את ההשקעה בלב שלנו בצורה בלתי רגילה, כולם שמחו ששמעו על זה וחיכו להשתתף ולהוקיר טובה, פשוט מדהים ביותר! יישר כח ענק ליעקב ברקולי ואוריאל יפת הי"ו שארגנו את רוב הדברים והזמינו את כולם, הם אמרו שהלוואי שזה יהיה מעט מן המעט ממה שכל משפחות הקהילה יכולים להחזיר טובה! תודה לכבוד הרב היקר על כל העזרה וההכוונה מתחילת הדרך שלנו והלאה, לא מובן מאליו! יהי רצון שנזכה להגדיל את מפעל החסד והצדקה עשרות מונים, שנשמח את הבנים והבנות של הקב"ה ובזכות הצדקה נזכה לגאולה השלמה ברחמים בחיינו בימינו אמן ואמן! ארז ומאור, עמותת בצדקה תכונני (לכתבה הגדה של פסח מבית בצדקה תכונני shofar.tv/articles/15376).
כבוד הרב שלום שבוע טוב🌹קודם כל אני מודה לרב על הכל, אתמול בכניסת שבת בלחץ ב"ה בירכת את אימי, תודה. ביקשתי בנרות שבת שהשי"ת יתן לי סימן בתהילים שלא אדאג שקשור למילה של 'שופר' שאמא שלי תבריא בזכותך, ויצא לי תהילים (מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" ושמחתי ובכיתי שבזכותך אמא שלי תבריא . וב"ה השי"ת שומע בקולך כל כך. אמא שלי בדקה לחץ דם ויצא לה 167 ואחרי שעה בערך בדקה שוב ולפני אמרה: 'בזכות הרב אמנון יצחק יעבור לי!' הלחץ דם ירד ל144 תודה כבוד הרב. 🙂🙂 רציתי לפרסם את זה.
כל כך מודה לה' יתברך ולעוסקים במלאכה של אפלקצית הרב אמנון יצחק ללא ההפסקה, אין... ב"ה ממש לטהר את הלב והשכל מכל הטומאות שבעולם ומעניק שמחה ושלוות נפש לשמוע את הרב הקדוש הצדיק הפרוש והגאון שלנו (לכתבה shofar.tv/articles/15403 להורדה play.google.com/store/apps/details?id=tv.shofar.nonstop&pli=1).