מעשה אבות | בעשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

פרק ה', משנה ג',

עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום

ואלו הן

עור כסדין שהשליך אותו נמרוד לכבשן האש עד שכפר בעבודה זרה

הניסיון השני שציווהו השם לך לך מארצך

הניסיון השלישי ויהי רעב בארץ

והיה צריך לרדת מארץ ישראל למרות שהובטחה לו הארץ

הניסיון הרביעי ותוקח האישה בית פרעה שרה נלקחה לבית פרעה, לוקחים לו את האישה

הניסיון החמישי מלחמת המלכים עם סדום

בהשבתו של לוט בן אחיו

השישי מעמד בין הבתרים

אשר ראה הוא הקדוש ברוך הוא את השעבוד מלכויות שעברו בניו

השביעי זה המילה שנצטווה בה בימי הזקנה

השמיני וישלח אבימלך ויקח את שרה

התשיעי גירוש הגר ובני ישמעאל

זה היה לו ניסיון גדול

כי הוא אוהב אותו מאוד

העשירי זעק ידה

מעמד בכולם שלא הרהר אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא מרוב אהבתו אליו

להודיע לכל העולם כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום

לקדוש ברוך הוא

להשיב לשטן ולאומות העולם הטמיעים למה מחבב הקדוש ברוך הוא את בני אברהם יותר מכל האומות

אז כל מה שהרווחנו זה בזכות אברהם אבינו

זה סתימת פיות לשטן ולאומות העולם

מצינו בהגדה של כך נתנשא אברהם אבינו בעשרה ניסיונות כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם

כדי ללמדך שכל העולם עומד בזכותו הן לתולדות השמים באברהם

הן לתולדות השמים והארץ והיא ברעם באברהם

כתב המהרן מפראג

רבי יהודה ליבה

חי לפני 396 שנה

תלמיד המהרשל בריבו של תוספות יום טוב

היה גאון בחוכמת הנגלה והנסתר

מפורסם ביצירת הגולם שעל ידו נעשו ישועות רבות לישראל

כתב המהרן מפראג

יש לך לדעת שהניסיון שהקדוש ברוך הוא מנשא את הצדיק

וכדי שיהיה נמצא צדקתו בפועל נגלה ולא שיהיה צדיק נסתר

דהיינו שה' רוצה שתתגלה צדקתו לעיני חול

וזה מאמרם במדרש

עתה ידעתי להשיב לשטן ולמות העולם המקטרגים עליך

מהי החיבה שיש לך?

עכשיו ידעתי להשיב לשטן ולמות העולם המקטרגים עליך

מה החיבה שיש לך?

זאת אומרת הקדוש ברוך הוא יכול לחבב את אברהם אבינו בלי שהוא יעמוד בניסיונות

מעצם זה שה' יודע שהוא יעמוד בניסיונות אז לא צריך לעמוד איתו בניסיונות

אבל יהיה פתחון פה לשטן ולמות העולם מה בחרת בזה יותר מאחרים

אומר המהר״ל לכן צריך שתתגלה צדקתו בפועל

ואז זה סתימת פיות מה אתה יכול לעשות? אתם יכולים לעמוד בזה

כמו שיבואו עתידין לבוא אומות העולם להגיד למה לא כפית עלינו ארכי גיגית נותן להם מצוות סוכה ואומר בבקשה בואו תראו לי בפועל שאתם עושים

ואז יוצאים ומבועתים

אז זה הביאור של המהר״ל בדרך חיים על המשנה הזאת

בעל החסד לאברהם כתב

עניין הניסיון שמנשא הקדוש ברוך הוא את האדם הוא לתועל את האדם המנוסה

כדי שיוציא את מחשבתו הטובה לידי מעשה

ולפעמים יהיה לתועל את הרועים

כדי שילמדו ממנו ויעשו כמותו

אז זאת אומרת

זה לטובת המנוסה כי ניסיון זה נס להתרומם

להוציא לפועל כי זה עולם העשייה

ילמדו הרועים ויעשו כמותו אז זכותו תתרבה יותר ויותר

בגאון רבי אברהם אחי הגרא זכר צדיק וברכה כתב בפירושו לעבוד

שבעשרה ניסיונות שנתנסה אברהם אבינו נכללים כל סוגי הניסיונות שיכולים להיות בעולם

כי הוא נתנסה בגופו כשהשליחו אותו לכבשן האש

נתנסה באשתו לוקחים לך את האישה ורוצים לעשות מה שרוצים

נתנסה בממונו

ובבניו

אז בכל האפשרויות

גוף אישה ממון ובנים

כדי שכל הניסיונות יהיו לנו בתורת ירושה

יהיה קל לזרועו אחריו לעמוד בכל הניסיונות שבעולם

זאת אומרת

מעשה אבות סימן לבנים

מאיזה כוח יש לנו להאריך

אלפי שנים בגלות?

מאיפה יש כוח ליהודי?

היהודי היה צריך להתבולל אלף פעם כבר

עזוב אותי, כמה אני יכול להיות בגלות?

להיטמע

מכוח מה מחזיקים מעמד?

מכוח לך לך מארצך ומולדתך ומבית אביך

מאיזה כוח יש לנו לעקוד את עצמנו ואת הילדים במשך דורות בפוגרומים, בכל מיני דברים ואונסים כאלה ואחרים?

מכוח העקדה

מאיזה כוח יש לקפוץ לכבשן האש וכו'?

מכוח אברהם אבינו

בקיצור כל הניסיונות שהוא עבר

מושרשים לנו בגנים כמו שאומרים

בשנת 1948 לבריאת העולם נולד אברהם אבינו לטרח בגיל 70

ולאמו אמתלי בת קורנבו

זה היה השם של אימא של אברהם

שהם היו עובדי עבודה זרה

שרה אמנו נולדה עשר שנים אחרי אברהם לאחיו מאביו הרן

בלילה שנולד אברהם

נראה דבר פלא מאוד ברקיע השמים

כוכב גדול אחד יצא ממזרח

ובלע ארבעה כוכבים מארבע רוחות השמים

נתקבצו כל החכמים והחוזים אצל נמרוד

ואמרו לו נולד בן לטרח בשעה זו

שעתידה לצאת ממנו אומה שתירש את העולם הזה והעולם הבא

אם רצונך יינתן לאביו מלוא ביתו כסף וזהב ונהרגהו

מיד שלח נמרוד לטרח שיבוא אליו

אמר לו נולד לך בן אתמול תנהו לי והרגהו ואתן לך מלוא ביתך כסף וזהב

אמר לו טרח

אם שואל לך משל מה הדבר דומה

לסוס אחד שאמרו לו נחתוך את ראשך וניתן לך בית מלא סעורים

אמר להם הסוס

שוטים שבעולם אם תחתכו את ראשי מי יאכל את הסעורים

ואתם אם תהרגו את בני מי יירש את הכסף וזהב

אמר לו המלך מדברך אני מכיר שכן נולד לך בן

אמר לו טרח נולד לי בן ומת

אמר לו על בן חי אני אומר ולא על מת

מה עשה טרח הכביד בנו במערה שלוש שנים

ובמקומו הביא למלך את בן שפחתו שנולד גם כי אין בו אותו לילה

ויצא במלך ויהרגו אותו ויינחם המלך

מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן לו שתי סילונות

שני צינורות

לאברהם אבינו במערה מן האחד יצא שמן

ומשנה סולת,

אחלה דייסה,

וניזול מזה כל השלוש שנים.

ופה המקור לדייסות.

וכשהיה בן שלוש שנים יצא מן המערה,

ראה את העולם ומלואו,

ערים וגבעות,

ימים ונהרות,

הרר אברהם בליבו מי ברא את השמיים ואת הארץ ואותי.

ראת השמש זורעת על העולם.

חשב ואמר זוהי, זוהי שברא את השמש, זוהי שבראה את השמיים ואת הארץ.

התפלל כל היום לשמש.

לערב כשקעה במערב,

אמר לא היא זו שברא את העולם.

ראה שלבנה זורחת במזרח והכוכבים מסבבים אותה,

אמר זוהי,

זוהי שברא את השמיים וארץ ואותי.

והכוכבים האלה הם עבדיה.

למה? הוא ראה שהשמש נדחתה מפני הלבנה.

אז אם היא יכולה לדחות אותה, סימן שהיא שולטת.

עמד כל הלילה בתפילה על הירח.

אתם רואים, לא תפילה חמש דקות, בקושי מחזיק עם העמד.

לילה שלם, יום שלם.

פלל, להודות, הכרת הטוב.

הוא בעולם.

בעולות השחר ראה שגם הלבנה נעלמה.

אברהם אצל אבי ואמר לו,

אבי,

מי ברא את השמיים וארץ ואותי?

אמר לו, אבי,

אלוהי,

ברא את השמיים וארץ וכל אלה.

אמר לו אברהם, הראיני את אלוהיך ואנסם יש לו כוח לברוא את כל אלה.

מייד הביא תרע את העבודה הזרה שלו ואמר לו, זה אלוהי.

הלך אברהם לאמו ואמר לה, עשי לי תבשינים נעים וטובים באביהם לאלוהי אבי.

אולי יקבל ממני את הקורבן.

מייד עשתה לו אמו תבשינים טובים ואביאם לפסלים.

נתן לפני הגדול שבהם ואין קול ואין עונה.

חזר לאמו ואמר לה, תעשי תבשינים יותר טעימים.

עשתה לו יותר טובים ויותר נעים,

הביא לה פסלים, אין קול ואין עונה.

מייד שרתה עליו שכינה וקרע עליהם, פה להם ולא ידברו,

עיניים נעים ולא ירעו.

אמרו עליו, על אברהם,

שפעם נתן לו, זאת אומרת הוא היה בודק דברים, בוחן אותם, לא,

תכל'ס, זה עובד? בוא נראה, יאללה.

אמרו עליו, על אברהם, שפעם נתן לו אביו סל מלא קופות של אלוהות

למכור אותן בשוק.

בא אדם אחד ואמר לו, אברהם, יש לך אלוה אחד למכור?

אמר לו אברהם, איזה אלוה אתה רוצה לקח?

אמר לו אותו איש, אני גיבור,

תן לי אלוה הגיבור כמותי.

נטל אברהם את הפסל הכי גדול שהיה יושב בראש ונתן לו.

אמר לו, תול את זה.

אמר לו, האיש וכי אלוה הזה גיבור כמותי?

אמר לו, אברהם,

יא טמבל,

שוטה שבעולם,

אלמלא לא היה, אלוה...

איי, איי, אני חייב לפגש עם אברהם, לא עושה את זה.

אמר לו, שוטה שבעולם, אלמלא לא היה, אלוה הזה גיבור מכולם.

לא היה יושב למעלה מכולם.

איך הוא יושב למעלה מכולם? זה רק בגלל שהוא גיבור.

אבל אין לי רוצה לדבר עמך כלום עד שתשלם לי קודם כל את המחיר.

נעמד האיש ללכת,

אמר לו, אברהם, בן כמה אתה?

אמר לו, בן שבעים שנה אני.

אמר לו, אברהם, אלוה הזה שקנית,

אתה משתחווה לו או שהוא משתחווה לך?

אמר לו, בוודאי שאני משתחווה לו.

אמר לו, אברהם, אלוה אתה גדול מאלוהיך, אתה בן שבעים, והוא נעשה היום בפטיש ובסדן.

מיד החזיר והשליך את הפסל לתוך הסל של אברהם, ונטל את הכסף והלך לו.

אחר כך באה אישה אחת אלמנה.

אמרו לו, אישה אלמנה, ענייה אני,

תן לי אלוה עני כמוני.

לקח אברהם את הפסל שהיה יושב למטה ואמר לה, בעניותך תלי את האלוה הזה,

שהוא שפל ויושב מתחת כולם.

אבל הוא לא רוצה לזוז עד שתתני את הכסף.

היה מסתלבט עליהם חופשי.

נתנה לו את המהות

ולקחה את הפסל.

כשרצתה ללכת, אמר לה, אברהם, בת כמה שנים את?

אמרה לו, בת הרבה שנים, נשים לא מגלות את הגיל.

אמר לה, אברהם,

טיפח רוחה של אותו זקן.

כשאת נבראת לפני הרבה שנים,

את אפילו לא יודעת כמה.

מה, את רוצה להשתחוות לאלוה הזה שעשה אותו אבא אתמול בפטיש או בסדן?

מיד החזירה לו את האלוה ולקחה את כספה והלכה לה.

כמובן שחזר אברהם הביתה עם כל הסחורה.

אמרו בניו לאביהם טרע.

אברהם, זה לא מוצלח, הוא לא מוכר אלוהות.

בוא נעשה אותו כומר.

אמר להם אברהם, ממלכתו של כומר,

אמרו לו, מתעתע את הבית לכבוד הפסלים.

שוטף לפניהם את הרצפה,

נותן לפניהם לאכול ולשתות.

שמו אותו כומר.

את מי? את אברהם.

באה אישה אחת,

ביד שלה יש קערה של סולת.

אמרה לו, קח את הקערה של הסולת ממני והקרב לפניהם.

מה עשה אברהם?

עמד ונטל מקל בידו,

שבר את כל הבשרים ונתן את המקל ביד הפסל הגדול שבהם.

שבא טרח אביב ואמר לו, מי שבר את הבשרים?

אמר לו, אברהם,

פשוט באה אישה אחת, בידה קערה סולת על מנת להקריב לפניהם.

הקרבתי לפניהם את הסולת.

והיה זה אומר, אני אוכל תחילה.

זה אומר, אני אוכל תחילה.

עד שחמד הגדול הזה שבר את כולם.

אמר לו, תגיד מה, אתה משתה בי?

וכי יש בהם כוח או יש בהם רוח חיים שהם יכולים לעשות, כל אלה?

בהלוא אני עשיתי מעץ.

אמר לו אברהם, אבא,

תשמעו אוזניך מה שפיך מדבר.

מי אם אין בהם כוח?

מדוע אמרת לי אלוהי בראת השמים את הארץ?

תפס טרח את אברהם והביא אותו לנמרוד.

אמר לו, נמרוד, אתה אברהם בן תרח?

יצא לו כבר שם, הוא היה מפורסם כבר,

הקסחן.

אמר לו, אין.

אמר לו, נמרוד, וכי אין אתה יודע שאני אדון על כל המעשים?

והחמה והלבנה והכוכבים והמזלות ובני אדם מלפני יוצאים כולם?

למה איבדת את יראתי?

באותה שעה נתן הקדוש ברוך הוא בינה לאברהם ואמר לנמרוד.

מנהגו של עולם כך הוא,

שמיום שנברא העולם ועד עכשיו,

החמה יוצאת ממזרח ושוקעת במערב.

אם אתה אדון על כולם, תצווה מחר על החמה שתצא ממערב ותשכב במזרח.

ואז גם אני אעיד בך שאתה אדון על כל המעשים.

ואם לאו,

מי שיגביר ידי לשבור את האלילים,

הוא יגביר את ידי ויהרוג אותך.

ועוד אמר לו,

אם אדון על כל המעשים אתה,

בוודאי תדע מה שבליבי.

לכן אגיד לי מחשבותיי ומה אני עתיד לעשות.

ועוד אמר לו,

אם אדון העולם אתה,

מדוע לא הצלת את אביך מן המיטה?

אלא כשם שלא הצלת את אביך, כך אתה לא תנצל מן המיטה.

התחיל למרוד להתווכח עם אברהם,

ובתוך הוויכוח אמר לו,

האלוה השני הוא אש.

נשתחווה לו,

כי גדול כוחו שורף את הכול.

אמר לו אברהם, אם כן, אולי נשתחווה למים שמכבה את האש?

אמר לו נמרוד,

כן דיברת, נשתחווה למים שחזקים הם מן האש.

אמר לו אברהם, אם כן, אולי נשתחווה לעננים שהם נושאים את המים?

אמר לו נמרוד, כן דיברת, נשתחווה לעננים.

אמר לו אברהם, אולי נשתחווה לרוע שמפזר את העננים?

אמר לו נמרוד, אתה צודק, נשתחווה לרוע שכוחה גדול שפזר.

הוציא אותו אהבן.

אמר לו אברהם,

אולי נשתחווה לבן אדם שהוא מלא נקבים וסובל את הרוע שבתוכו ואינו יוצא?

אמר לו נמרוד,

כנראה שאינך רוצה להשתחוות לשום דבר גשמי ורק אתה רוצה לנצח אותי בדברים, רק עכשיו הוא קלט מה הוא אומר לו.

הרי אני משתחווה לאש,

חזר בחזרה,

הריני משתחווה לאש והריני משליכך לתוכו ויבוא האל שאתה משתחווה אליו ויציל אותך.

מיד הוציאו אותו להשליכו לכבשן האש.

כפתו אותו ועקדו אותו והניחו אותו על גבי אבן והקיפו בעצים מארבע רוחותיו

חמש עמוד לכל צד גובהם של העצים,

שתיים וחצי מטר גובה.

הכניסו אותו בפנים והציתו בהן את האור.

עכשיו כולו מוקף,

הוא בפנים והדליקו את האש.

באותה שעה

באו שכניו ובני עירו של תרע והיו מטפחים על ראשו ואומרים בושה וכלימה.

אותו בן שהיית אומר שהוא יורש את העולם הזה והעולם הבא, טרף אותו נמרוד באש.

הרן,

אחיו של אברהם, היה עומד שם ותוהה בלבו עם מי הצדק.

ואמר במחשבתו,

אם אברהם ינצל,

אומר לכולם שאני מחזיק באמונתו.

ואם לא ינצל אז אני אחזיק באמונת נמרוד.

באותה שעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך האש,

אמר גבריאל לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

תן לי רשות לרדת ולצנן את האש ולהציל את אברהם אבינו מכבשן האש.

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

אני יחיד בעולמי

והוא יחיד בעולמו.

נאל יחיד להציל את היחיד.

ולפי שאין הקדוש ברוך הוא מקפח אסכר כל בריאה,

אמר לו למלאך גבריאל,

אבל אתה תזכה להציל שלושה מבני בניו, את חנניה, מישאל ועזריה.

הרצון הטוב של גבריאל נשמר לפעם אחרת.

גמרא בפסחים, קייח.

כשניצול אברהם אמרנו לארן אחיו,

עם מי אתה מחזיק?

אמר אני עם אברהם,

נטלו וישלחו לאש.

למה היו כאלה שאמרו שאולי האש לא שולטת במשפחה של אברהם?

לכן ניסו את זה בארן.

הרשעים, מה אמרו?

אה, מה החוכמה? אתה שורף אנשים שהם לא נשרפים?

זו משפחה כזאת, חסיני אש,

משפחת חסין,

הם לא נשרפים.

אז זה הזוהר מתרץ,

אז זרקו את ארן האש.

מה הוא קיבל את אברהם?

אה?

למה הוא קיבל את אברהם?

כי הוא לא האמין.

מה הוא מסתפק?

שם פעמים הוא לדעת.

שומעים להסתפק.

מאה אחוז, על ספק נשרפים.

ונשרפו בני מאה אב,

וכשראה שנשרף אז אמר אני מישל נמרוד,

מהרה הצילוני ווציאוהו.

אבל לאחר זמן קצר מת על פני אביו.

רבנו, בחייה פרשת לך לך,

תנא דבר אליהו זוטא, פרק כה, מדרש רבה בראשית ו' וזוהר הקדוש.

בגיל 75 יצא אברהם אבינו מחרן לארץ ישראל.

לאחר שהגיע לארץ ישראל

נאלץ לרדת באותה שנה למצרים בעקבות הרעב שהיה בארץ.

לאחר שהיה של שלושה חודשים במצרים,

חזר לארץ ישראל, לעילוני ממרא שבחברון,

ושם שהה 25 שנים.

עשר שנים לאחר הגעתו בשנת 2033

לבריאת העולם,

לפי בקשתה של שרה אמנו,

בשנת 2033 לבריאה, נשא את שפחתו הגר בת פרעה לאישה.

הגר הייתה הבת של פרעה

והוא נשא אותה לשם.

זה הייתה אחות של פתיה?

לא, לא, לא דווקא.

פרעה אחרת. כן, פרעה זה שם של מלכות.

ובאותה שנה אירעה גם מלחמת ארבעת המלכים עם החמישה והצלת לוט.

כאשר היה אברהם בגיל 86 ילדה לו הגר שפחתו תשמעאל.

מאוחר יותר נשא אברהם אישה נוספת

ושמה קטורה.

ויש אומרים שהוא לא נשא אישה נוספת וקטורה זו הגר.

והיא ילדה לו שישה בנים נוספים.

בנים אלה שולחו על ידי אברהם בסוף ימיו לארץ קדם,

לאחר שאברהם צייד אותם במתנות שהיו ממון רב.

יש אומרים שזה היה שמות של טומאה.

כל הטומאה שיש במזרח הרחוק

הכל זה מאותם ילדים של אברהם שנשלחו שם למזרח הרחוק.

ביום יג בניסן,

משנת 2047 לבריאת העולם,

מל אברהם אבינו את עצמו כשהיה בן תשעים ותשע.

כי הוא נולד ב-1948,

אז ב-2047 הוא מל את עצמו.

וכן הוא מל את ישמעאל בנו כשהיה בן שלוש עשרה,

ואת כל בני ביתו.

באותה שנה השם יתברך שינה את שמו של אברהם לאברהם

בשמה של שרי לשרה.

זאת אומרת, עד אז הוא היה אב לארם,

מאז הוא נהיה אב להמון גויים.

קודם הייתה שרי, שרה רק שלו,

שרה רק במקומה,

שרי,

ועכשיו ניתן שרה על כל העולם.

ישמעאל יצא לתרבות רחוק כשהיה בן 27,

ויש שומרים כשהיה בן 17. בן מאה שנה היה אברהם כשנולד יצחק,

ושרה הייתה בת תשעים.

400 שנה היו מלידת יצחק,

בעוד שבני ישראל יצאו ממצרים בשנת 2448. עקדת יצחק הייתה בשנת 2085 לבריאת העולם.

יצחק היה אז בגיל 37,

מאברהם בגיל 137. באותו יום מתה שרה, אמנו עליה שלום.

מהצער של חגיתת בנה,

והיא הייתה בת 127. אברהם אבינו נפטר בגיל 175 בטמון

עם שרה במערת המכפלה בקריית ארבע.

באותו יום שנפטר הייתה מכירת הבכורה ליעקב.

יעקב ועשיו היו אז בגיל 15.

הם היו תאומים.

ספר היצירה מיוחס לאברהם אבינו.

ספר זה דן בסודות התורה,

ומופיעים בו סודות הבריאה,

שמות של מלאכים ועוד,

ועל ידי שמות אלו ניתן ליצור ולברוא דברים,

כמו שמובא מסכת סנהדרין ס.

על הספר הזה ישנם חמישה פירושים מפורסמים.

פירושו של הרמב״ן, הראב״ד, רב סעדיה גאון ועוד.

רבי חנניה ברגשי אומר, רוצה הקדוש ברוך זכו ישראל לפיכך,

הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' יחבץ מענצת כה יגדיל תורה ויאדיר.