מצות השמחה - חלק י"ט - שמחת השבת

- - - אין זה התמלול, אלא עיקר הדרשה מהספר 'וישמחו בך ישראל' באדיבות הרב ישראל שלמה שליט"א - ישר כוחו! - - - 

שִׂמְחַת הַשַּׁבָּת מְסֻגֶּלֶת לִרְפוּאָה

כָּתְבוּ חֲזַ"ל (שבת יב), שֶׁכַּאֲשֶׁר נִכְנָסִים לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת, אוֹמְרִים לוֹ: "שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא. יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י :"אִם תְּכַבְּדוּהָ מִלְּהִצְטַעֵר בָּהּ". 

וְלִכְאוֹרָה צָרִיךְ לְהָבִין. 

א. מַדּוּעַ אוֹמְרִים לְחוֹלֶה רַק "יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם", וּמַדּוּעַ אֵין אוֹמְרִים לוֹ שֶׁבְּוַדַּאי הַשַּׁבָּת תַּמְלִיץ טוֹב בַּעֲדוֹ, לְרַחֵם עָלָיו וּלְרַפְּאוֹתוֹ בִּמְהֵרָה. 

ב. כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ תָּלָה אֶת כָּל רְפוּאָתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה בְּכָךְ שֶׁהַחוֹלֶה יְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת בָּזֶה שֶׁיִּזָּהֵר לֹא לְהִצְטַעֵר בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ.

בְּשַׁבָּת הַשְּׁכִינָה יוֹרֶדֶת לִשְׁכֹּן אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל 

וְאֶפְשָׁר לְבָאֵר, שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ הוּא מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר אוֹמְרִים לַחוֹלֶה "שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק, יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם" - אָנוּ חֲפֵצִים בְּכָךְ לְרַמֵּז וְלוֹמַר לַחוֹלֶה, שֶׁאִם יְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת וְיִשְׂמַח בָּהּ, יִזְכֶּה לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה, וְזֹאת עַל יְדֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת "שַׁבָּת", אֲשֶׁר הִיא מַגִּיעָה וְיוֹרֶדֶת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בשלח ח"ב סג), וְאִם יִזְכֶּה שֶׁהִיא תִּשְׁכֹּן וְתִשְׁרֶה עָלָיו, בְּוַדַּאי יִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ.

אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהַשְּׁכִינָה אֵינָהּ שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, לָכֵן אוֹמְרִים לוֹ רַק שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְרַחֵם, כִּי רַק אִם יְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת מִלְּהִצְטַעֵר בָּהּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, יִזְכֶּה לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, כִּי הַשְּׁכִינָה אֵינָהּ שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְלָכֵן אִם יִשְׂמַח הַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת, יִזְכֶּה שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה הַבָּאָה בְּשַׁבָּת לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְעַל יְדֵי כָּךְ יִזְכֶּה מִמֵּילָא לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה. 

וְהִנֵּה אָנוּ אוֹמְרִים זֹאת לַחוֹלֶה דַּוְקָא בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם בִּימוֹת הַחֹל זוֹכֶה הַחוֹלֶה שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרֶה מְרַאֲשׁוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל חוֹלֶה, אֶלָּא שֶׁבְּשַׁבָּת הַשְּׁכִינָה מִתְגַּלָּה בְּהִתְגַּלּוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה, וְהִיא יוֹרֶדֶת לִשְׁכֹּן אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקו"ז תיקון יט ע"ב), שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּבוֹאָהּ לִשְׁכֹּן בְּעַם יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ הֲרֵי הִיא מְשַׂמַּחַת וּמַרְנִינָה אֶת לִבָּם שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי הִיא "שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל".

וְלָכֵן אוֹמְרִים לַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת : "שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא", וְזֹאת לְרַמֵּז לַחוֹלֶה וְלוֹמַר לוֹ, שֶׁבְּשַׁבָּת הוּא יָכוֹל לִזְכּוֹת בְּקַלּוּת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה עַל יְדֵי הַשְּׁכִינָה הַמְשַׂמַּחַת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת, וְלָכֵן אִם יִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִלִּזְעֹק וּלְהִצְטַעֵר בְּשַׁבָּת, יִזְכֶּה שֶׁרְפוּאָתוֹ תִּהְיֶה קְרוֹבָה, כִּי עַל יְדֵי כָּךְ יִזְכֶּה שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה הַשּׁוֹרָה בְּשַׁבָּת בְּיִשְׂרָאֵל, וּמִמֵּילָא יִתְרַפֵּא בִּשְׁלֵמוּת. 

הַשְּׁכִינָה מְשַׂמַּחַת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּבוֹאָהּ

וְהִנֵּה דֶּרֶךְ הַחוֹלֶה שֶׁהוּא מִצְטַעֵר וְדוֹאֵג מֵחָלְיוֹ, וְלָכֵן קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לִשְׂמֹחַ, כְּמוֹ כֵן כָּל הַחֹלִי בָּא לָאָדָם רַק מִמִּדַּת הָעַצְבוּת וּמִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר עַל יָדוֹ בָּאִים כָּל הַמַּחֲלוֹת, כַּמְבֹאָר בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" (ח"ב כד), וְלָכֵן קָשֶׁה מְאֹד לַחוֹלֶה לִשְׂמֹחַ בִּימוֹת הַחֹל. 

כְּמוֹ כֵן מוּבָא בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" שֶׁשּׁוֹרִים עַל הַחוֹלֶה דִּינִים קָשִׁים אֲשֶׁר מִשּׁוּם כָּךְ קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לִשְׂמֹחַ, אֲבָל בְּשַׁבָּת אֲשֶׁר בּוֹ נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים מֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבוֹ הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בָּאָה וּמְשַׂמַּחַת אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר, לָכֵן בְּשַׁבָּת יָכוֹל אֲפִלּוּ הַחוֹלֶה הַשָּׁרוּי בְּעַצְבוּת גְּדוֹלָה בִּימוֹת הַחֹל, לִזְכּוֹת בּוֹ בְּקַלּוּת לְמִדַּת הַשִּׂמְחָה, אֲשֶׁר עַל יָדָהּ הוּא יִזְכֶּה שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה הַבָּאָה וּמִתְגַּלָּה בְּשַׁבָּת, וּמִמֵּילָא יִזְכֶּה שֶׁרְפוּאָתוֹ תִּהְיֶה קְרוֹבָה לָבוֹא בִּמְהֵרָה. 

הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה מְשַׂמֵּחַ אֶת לְבָבוֹ - וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אֶת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה

וְעַל פִּי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים, הַטַּעַם שֶׁתִּקְּנוּ חֲזַ"ל לוֹמַר לַחוֹלֶה בְּבוֹאֵנוּ אֵלָיו בְּשַׁבָּת "שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם", מִפְּנֵי שֶׁבְּכָךְ רוֹמְזִים לוֹ שֶׁיִּזְכֹּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי הַשְּׁכִינָה הַשּׁוֹרָה בְּשַׁבָּת. 

וְזֶה הַטַּעַם שֶׁצִּוּוּ חֲזַ"ל לַעֲשׂוֹת בִּקּוּר חוֹלִים, וְהִדְגִּישׁוּ חֲזַ"ל שֶׁהָעִקָּר בְּמִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים הוּא לְעוֹדֵד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת הַחוֹלֶה, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁחֲזַ"ל רָצוּ שֶׁהַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה יְרַפְּאוֹ מֵחָלְיוֹ עַל יְדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ עָלָיו אֶת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁהַמְבַקֵּר אֶצְלוֹ יְשַׂמְּחֵהוּ וְיַרְנִין אֶת לִבּוֹ וִיעוֹדֵד אֶת רוּחוֹ, אֲשֶׁר עַל יְדֵי כָּךְ הוּא יִגְרֹם הָאָדָם שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל הַחוֹלֶה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא מִמֵּילָא יִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ. 

וְלָכֵן כָּתְבוּ חֲזַ"ל, שֶׁדַּוְקָא בֶּן גִּילוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה הֲרֵי הוּא נוֹטֵל שִׁשִּׁים מֵחָלְיוֹ, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל יוֹתֵר מְצוּיָה בִּבְנֵי גִּילוֹ הַבָּאִים לְבַקְּרוֹ, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁעִם בְּנֵי גִּילוֹ הוּא מוֹצֵא יוֹתֵר שָׂפָה מְשֻׁתֶּפֶת וְשָׂמֵחַ עִמָּם, וְלָכֵן עַל יְדֵי שֶׁיְּבַקְּרֵהוּ בֶּן גִּילוֹ יִשְׂמַח בְּיוֹתֵר, וְעַל יְדֵי כָּךְ בְּוַדַּאי יִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ בִּמְהֵרָה.

מַדּוּעַ רְפוּאַת הַחוֹלֶה הִיא עַל יְדֵי שִׂמְחָה

וְהִנֵּה כָּתְבוּ חֲזַ"ל (שבת יב) שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, אִם הַשְּׁכִינָה מַגִּיעָה וּבָאָה לִהְיוֹת עִם הַחוֹלֶה, כֵּיצַד אֵינוֹ מִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ? וַהֲרֵי הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מְקוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת וְהָרְפוּאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּבְוַדַּאי שֶׁבְּכָל מְקוֹם בּוֹאָהּ הִיא מְבִיאָה מִיָּד רְפוּאָה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן (פרשת וארא) שֶׁהַטַּעַם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לְבַקֵּר אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ, זֹאת בִּכְדֵי שֶׁיִּתְרַפֵּא אַבְרָהָם אָבִינוּ מֵחָלְיוֹ, כִּי הַשְּׁכִינָה בְּכָל מְקוֹם בּוֹאָהּ מְבִיאָה רְפוּאָה וִישׁוּעָה עִמָּהּ.

רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ

אֶלָּא הַבֵּאוּר לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה (שבת ל), וְדֶרֶךְ הַחוֹלֶה לִהְיוֹת עָצוּב וְדוֹאֵג וּמִצְטַעֵר מֵחָלְיוֹ, וְלָכֵן הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה אֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁרוֹת עָלָיו אֶלָּא הִיא נִמְצֵאת רַק לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינוֹ מִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ.

אֲבָל אִם בְּכָל זֹאת יִתְאַמֵּץ הַחוֹלֶה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, יִזְכֶּה שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרֶה עָלָיו וְיִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה עַל הַפָּסוּק (משלי יח יד) "רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "שִׂמְחַת הַלֵּב, סִבַּת רְפוּאַת הָאָדָם מֵחָלְיוֹ", וְכֵן כָּתְבוּ רַשִׁ"י וְהַגְּרָ"א בְּבֵאוּר פָּסוּק זֶה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיִּשְׂמַח הָאָדָם וִיקַבֵּל אֶת כָּל הַבָּא עָלָיו בְּשִׂמְחָה וּבְחִבָּה, בְּשִׂמְחָתוֹ הוּא יְכַלְכֵּל וִיבַטֵּל אֶת מַחֲלָתוֹ, כִּי עַל יְדֵי שִׂמְחָתוֹ כֹּחוֹ לֹא יָסוּר מֵעָלָיו, וּבְוַדַּאי יִתְרַפֵּא וְיָקוּם מֵחָלְיוֹ".

וְכֵן כָּתַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב (ליקו"מ כד), שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא הָרְפוּאָה לְכָל הַמַּחֲלוֹת, וְהַטַּעַם שֶׁכֹּה חֲשׁוּבָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה הִיא, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחַת הַחוֹלֶה יִזְכֶּה שֶׁהַשְּׁכִינָה אֲשֶׁר שׁוֹכֶנֶת מְרַאֲשׁוֹתָיו, תֵּרֵד וְתִשְׁרֶה מַמָּשׁ עָלָיו, וְלָכֵן עַל יְדֵי שֶׁהַחוֹלֶה יִתְאַמֵּץ בְּכָל כֹּחוֹ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁבְּוַדַּאי יִתְרַפֵּא וְיָקוּם מֵחָלְיוֹ וָשָׁב וְרָפָא לוֹ. 

הַחוֹלֶה שֶׁהִתְרַפֵּא בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הַשִּׂמְחָה

וּמַעֲשֶׂה אֵרַע בְּיָמֵינוּ בְּחוֹלֶה מְסֻכָּן אֲשֶׁר הִבְרִיא מֵחָלְיוֹ מֵעַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְסִפֵּר אַחַר כָּךְ, שֶׁיּוֹם אֶחָד הוּא שָׁמַע אֶת הָרוֹפְאִים שֶׁהָיוּ לְיַד מִטָּתוֹ שְׂמֵחִים מְאֹד כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים דִּיאַגְנוֹזָה טוֹבָה עַל הַחוֹלֶה, שֶׁהֵם רוֹאִים שֶׁמַּצָּבוֹ הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּפֵּר מִיּוֹם לְיוֹם וּבְקָרוֹב הוּא עָתִיד לְהִשְׁתַּחְרֵר, וְחָשַׁב לְתֻמּוֹ שֶׁהֵם מְדַבְּרִים עָלָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ הִתְמַלֵּא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וּמֵאָז הוּא הָלַךְ וְהִבְרִיא נֶגֶד כָּל תַּחֲזִיּוֹת הָרוֹפְאִים.

וּלְאַחַר שֶׁהִבְרִיא נוֹדַע לוֹ מִפִּי הָרוֹפְאִים שֶׁכָּל מַה שֶּׁשָּׁמַע הָיָה עַל חֲבֵרוֹ שֶׁשָּׁכַב לְיָדוֹ אֲשֶׁר מַצָּבוֹ הָיָה קַל מְאֹד לְעֻמָּתוֹ, וְהוּא הָיָה שָׁרוּי בְּמַצָּב מְסֻכָּן מְאֹד וְעַל פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע לֹא הָיוּ לוֹ שׁוּם סִכּוּיִים לְהִתְרַפֵּא, אֲבָל עַל יְדֵי שִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁחָשַׁב שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְרַפֵּא, הוּטַב לוֹ מֵחָלְיוֹ, וְהוּא הִבְרִיא לְגַמְרֵי וָשָׁב וְרָפָא לוֹ. 

מַהִי מִלַּת הַקֶּסֶם - שֶׁהָיָה כֹּה חָשׁוּב לַחוֹלֶה הָרָתוּק לְמִטָּתוֹ לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ שֶׁבָּא לְבַקְּרוֹ

סִפֵּר הגה"צ רַבִּי יִשְׂרָאֵל גְּרוֹסְמַן זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת קַרְלִין, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיָה הרה"ח רַבִּי זַלְמָן בְּרִיזֶל זַצַ"ל אַבְרֵךְ צָעִיר, הוּא חָלָה בָּחֳלִי הַשַּׁחֶפֶת אֲשֶׁר נֶחְשְׁבָה בִּזְמַנּוֹ כְּמַחֲלָה מְסֻכֶּנֶת מְאֹד, חֲשׂוּכַת מַרְפֵּא וּמִדַּבֶּקֶת, וְכֻלָּם חָשְׁשׁוּ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְכָךְ הוּא שָׁכַב בְּבֵיתוֹ בְּמַצָּב קָשֶׁה לְלֹא יְכֹלֶת לָזוּז כָּל הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה הָיָה דּוֹאֵג לְהָכִין לוֹ אֲרוּחוֹת מְזִינוֹת בְּכָל יוֹם. 

וְהִנֵּה יוֹם אֶחָד חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: רַבִּי זַלְמָן שׁוֹכֵב כָּךְ בְּבֵיתוֹ, חַיָּבִים לָלֶכֶת לְבַקְּרוֹ! הָלַכְתִּי לְבֵיתוֹ וְעָמַדְתִּי בְּפֶתַח הַחֶדֶר וְשָׁאַלְתִּי בְּקוֹל רָם: רַבִּי זַלְמָן! מַה שְּׁלוֹמְכֶם? רַבִּי זַלְמָן אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת קוֹלִי, סִמֵּן לִי בְּיָדוֹ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁבְּוַדַּאי דָּבָר חָשׁוּב מְאֹד יֵשׁ לוֹ לוֹמַר לִי, אֲשֶׁר בִּשְׁבִילוֹ הוּא קוֹרֵא לִי כַּאֲשֶׁר הוּא שָׁרוּי בְּמַצָּב כֹּה קָשֶׁה. הִתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, וְאָז הוּא אָמַר לִי בְּקוֹל חַלָּשׁ: "רַבִּי יִשְׂרָאֵל, נָאר בְּשִׂמְחָה!" (רַק בְּשִׂמְחָה).

וְכָךְ יְהוּדִים כְּשֵׁרִים לֹא אִבְּדוּ אֶת שִׂמְחָתָם אַף בַּמַּצָּבִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר. וְאַחַר כָּךְ רַבִּי זַלְמָן בְּרִיזֶל זַצַ"ל אָכֵן הִבְרִיא מֵחָלְיוֹ הַקָּשֶׁה, וְחַי עוֹד שָׁנִים אֲרֻכּוֹת, וְנִפְטַר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁק לְגִיל הַמֵּאָה.