שיעורי הצלה על ידי בטחון בה' בלבד חלק יא' | הרב אמנון יצחק שליט"א

הדרשה ע"פ החוברת 'בטחוני בצורי הוא אוצרי' ( עמודים 166-170) באדיבות הרב אליהו פלורנטין שליט"א - ישר כוחו! להורדת החוברת החדשה - לחץ כאן.

נציבי יום: להצלחת עם ישראל במלחמה, יחזרו כולם בריאים ושלמים ולשלום בגוף ובנפש, תשובה שלמה לכל עם ישראל - מהרה, ולהצלחת ליאור אליעזר בן רחל קַרֵן - יחזור לשלום בריא ושלם בגוף ונפש -  אמן, אמן!

אנחנו ממשיכים בשיעורים להצלה ע"י בטחון בה' בלבד! חלק יא'.

הרב חיים פרידלנדר זצ"ל בקונטרס 'הבה נראה את יד ה'" אומר עקרונות:

דבר ראשון (1): 'אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבַּע לְמַטָּה אִם לֹא מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה' יש שיד השי"ת מגיעה אלינו מתוך הסתר הטבע, ויש שאנו רואים אותה בגַלוי.

ב (2). 'כמה שאנו בוטחים בה' ורוצים לראות את יד השי"ת – כך אנחנו זוכים לראותה בגילוי יותר!'.

ג (3). 'כל הקורה בעולמנו – יש לו שורשים רוחניים בעולמות העליונים, ומשתלשל ובא אלינו ומשפיע מלמעלה למטה'.

ד (4). 'רק מעשיו של האדם משפיעים מלמטה על גובהי מרומים, ולפי תוצאות מעשיו שמגיעות אל העולמות הרוחניים, חוזרת ומשתלשלת הגזירה מלמעלה למטה 'מידה כנגד מידה'.

ה (5). 'יש מקרים שקורים לא לפי מעשה האדם, אלא כאמצעי להביא את הנגזר עליו, או כאמצעי להביא מה שנגזר על אדם אחר'. 

בדר כלל משלמים לאדם 'מידה כנגד מידה' ע"פ מעשיו, אבל יש פעמים שזה אמצעי מה שקרה לו כדי להביא אליו את מה שנגזר עליו, בין טוב בין רע. או כאמצעי מה שנגזר על בן אדם אחר.

ו (6). 'יש ואדם על ידי בחירתו הטובה או הרעה, נעשה שליח להביא זכות או חובה על חברו'.  כמו שאנחנו אומרים: 'מגלגלין זכות ע"י זכאי או ע"י חייב' וזה נגרם ע"י בחירתו הטובה או הרעה ונעשה שליח להביא זכות או חובה על חברו.

ז (7). 'בכל הקורה לנו על ידי אדם אחר, צריך לראות בעיקר את יד השי"ת כלפינו' זאת אומרת לא הוא אלא יד ה' עושה זאת דרכו.

ח (8). 'גם כל אחד שמגיעה אליו בעקיפין תוצאת הגזירה על פלוני – מכוונת התוצאה גם אליו, וצריך ללמוד מזה'. וצריך ללמוד מזה: 'למה זה בא אליו?' זאת אומרת לפעמים לאדם קורה דבר מסוים וזה משליך גם על הסביבה. 

סתם דוגמא: בן אדם היה לו מכולת ליד הבית, והבן אדם סגר את המכולת, עכשיו הוא צריך ללכת מרחק יותר גדול להביא את המצרכים כל יום! אז גם אחד שמגיעה אליו בעקיפין תוצאת הגזירה של פלוני – זה גם מכוון אליו התוצאה הזו. 

הוא צריך ללמוד מזה: למה הרחיקו ממנו, למה הוא עכשיו צריך להתחיל ללכת יותר רחוק כל פעם?

ט (8). 'יש וסיבות המקרים הן בעבר'. זאת אומרת קורה לאדם מקרה אבל הסיבה זה לא עכשיו, כגון; מהעבר כגון; 'מעשה אבות' מעשה אבותיו או אבות אבותיו. 'ויש והן העתיד – סיבות לניסיונות שונים'. זאת אומרת מה שצריך להיות לו בעתיד לפי חשבון אז זה הסיבות שקורה לו עכשיו דברים בניסיונות שונים כדי להביא את האדם וגם את הבריאה לשלמות, כי האדם או שהוא משלים בבריאה או שהוא מחסר ממנה: 'תֵּן אֶת דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תַּחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי' אמר הקב"ה (לכל נשמה) לאדם הראשון בהיותו בג"ע...

י (10). 'המבט הנכון להבין את כל הקורה לנו, הוא לראות בעוה"ז את 'הפרוזדור לעוה"ב'. כל מה שקורה לנו זה בגלל שאנחנו בפרוזדור ומכינים הכל לעוה"ב. 

יא (11). 'אפשר להכיר מעשה השי"ת כשמסתכלים לאחור, ורואים: סיבות הרפואה לפני המכה'. הרי 'הקב"ה מקדים רפואה לפני המכה', אבל זה כשאתה מסתכל אחורה מה היה... והיה לך ככה ופתאום נמצאה רפואה, ובעצם היתה קודם הכל היה כבר... בהסתכלות אחורה לומדים את זה. 'וגם סיבות ההצלחה מוכנות בעבר'. למה הצלחת? - זה היה כבר מוכן מקודם! אבל מתי אתה תראה את זה? רק לאחר ההצלחה, כשמביטים באמת במבט לאחור. 

יב (12). 'כאשר מכירים שיד השי"ת הביאה את הצרה, ולא 'מקרה' הוא ח"ו, שבים אל השי"ת, וזה גורם להסיר הצרה'.

זאת אומרת זה הרמב"ם (הלכות תעניות שאומר בשלוש (3) ההלכות הראשונות את העיקר הזה): 'כשה' מביא צרות על האדם שלא יאמר: 'זה מקרה!' אלא יתבונן על מה באה לו הצרה, מתוך כך ישוב בתשובה ואז ה' יסיר את הצרה! הצרה באה לעורר אותו להתבונן. ואם לא

 - אומר הרמב"ם: 'זה דרך אכזריות!' 

וה' אומר: "וָה' אוֹמֵר: "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי..." (ויקרא כו, כא) "וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי" (ויקרא כו, כח). 

יג (13). 'עלינו להשתדל ללמוד ממעשה השי"ת העמוקים מאוד – כפי האפשר לנו!'. 

לא כמו אלה הליצנים שרוצים להתיפיף אצל החילונים ושואלים אותם: 'איך יכול להיות שקרה דבר כזה... ואיפה הקב"ה היה...?' 

- 'אנחנו לא יודעים שום דבר!... אנחנו לא יודעים... אין לנו מחשבות של ה' וזה וזה...' 

למה אתם מפחדים להגיד מה שידוע? תגידו מה שידוע, ובאופן פרטי על כל אחד - ודאי שלא ידוע, אנחנו לא יודעים על כל אחד את החשבון. 

אבל באופן כללי: אם יש 'חילול ה'!... אם יש כפירה... אם חילול שבת... אם יש חילול מועד אם יש כל הדברים... - כתוב בדיוק מה העונש!'.

מה, לא כתוב שבחילול שבת - העונש הוא סקילה!? לא כתוב!? אז מה השאלה כאילו... וכן הלאה. 

- 'אבל ויש אנשים גם דתיים שנהרגים...?' 

- 'כן נכון בפרטי אנחנו לא יכולים לדעת על מה כל אחד נענש!' 

אבל לא רק חילול שבת יש, יש הרבה עבירות שיש עליהם סקילה, ויש הרבה עוונות שיש עליהם שריפה, ויש עוונות שיש בהם הרג, יש עוונות שיש עליהן חנק! אז תלמדו מה כתוב שמה ותראו מה קרה, ואם הייתם יודעים מה כל אחד עשה - אז תראו שהכל מכוון בדיוק, מה השאלה כאילו? 

- 'אנחנו לא יודעים' 

אז בשביל מה כתוב את כל העונשים בתורה? למה כתוב: שע"ז מקבלים זה, וע"ז מקבלים זה... בשביל מי כתבו את זה?! אז תלמדו מה כתוב ותדעו! לא 'עמי הארצות' אלא 'חנפים!' שרוצים להחניף לחילונים שכאילו: 'לא... זה וזה וזה...' תגיד מה שכתוב וזה הכל! 

אני לא אומר שזה דוקא על הבן אדם הספציפי הזה, אבל הקב"ה 'לא עושה דין בלא דין!' הרי הקב"ה ממתין וממתין-וממתין וממתין! הרי יש אנשים שמחללים שבת עשרות שנים! – והוא ממתין וממתין!... אבל: 'הָאוֹמֵר: 'הקב"ה וְתָרָן' - יְוַתְּרוּ בְּנֵי מֵעָיו!' 

ורואים במציאות: שיש אנשים שביתרו את בני מעיהם! מה לעשות? זה כתוב... יש סבלנות-סבלנות סבלנות סבלנות... 

הנה, עכשיו אין 'סבלנות' לישראלים אחרי טבח כזה - אין להם סבלנות הם רוצים כבר להרוג את כל הפלסטינים האלה, את כל החמאסניקים, אין להם סבלנות! 

נו?! אז הקב"ה, שאתם פוגעים בו ועוברים רצונו ועושים נגדו ומרימים יד, ואפילו מונעים אנשים אחרים לשמור את יום הכיפורים! ולעשות שמחת תורה והכל, אתם מונעים! אז מה, מה... איך הוא היה צריך לנקום? - "אֵל נְקָמוֹת ה’" (תהלים צד, א) מה, למה הוא לא נקם?! אבל יש גבול! תמיד יש גבול. 

לכן ביום כיפור במקום לכפר - עשה מלחמה! מה שנהרגו למעלה משמונת אלפים (8,000+), ועכשיו רח"ל! קרוב לאלפַים (2,000-) איש. יש גבול!! יש גבול! 

וגם יש זמן של הגאולה! ומתקרבים ורואים. 

דברים אלו כבר אמרתי אותם לפני שנים רבות, שלחתי כמה סרטונים לתזכורת שתארנו דברים כאלה מה עלול להיות! אבל מי אכפת לו?!

'אז עלינו להשתדל' אומר הרב פרידלנדר: 'ללמוד ממעשה השי"ת העמוקים מאוד – כפי האפשר לנו' לא הכל אפשר לדעת! כי אנחנו לא בסוד העניינים... 

הרי כשאומרים: 'למה לא תוקפים? למה לא נכנסים...? הרי אמרו שישמידו אותם ולמה זה...?' 

אז מה אומרים הפרשנים? 

הם אומרים: 'יש קבינט! הם יודעים מה הם עושים הם שוקלים את הכל הם שומעים מהמודיעים מאמ"ן מ... מ-ג'דתי... הם שומעים והם שומעים והם מכלכלים את הדברים הם יחליטו והם יודעים...'

אז אם כמה ליצנים! שיושבים שמה שאי אפשר לסמוך עליהם!! כי כל זה קרה - בגלל שסמכו עליהם!! ורואים: שאי אפשר היה לסמוך עליהם; 

כי הם אמרו: 'שהחמאס מורתעים!' 

ובסוף מה? 

- 'בית ספר עשו לצה"ל!... 

אז מה, מה עכשיו, אפשר לסמוך עליהם?!... 

13:23

הבה נראה את יד השי"ת 

שפתי חיים פרקי אמונה והשגחה: "וצדיק באמונתו יחיה" חבקוק ב, ד, הורונו רבותינו שהמבחן של הדורות האחרונים הוא באמונה. למלא בקשתם של רבותינו שליט"א הדואגים לחינוך הדור לתורה ואמונה, כתבתי קונטרס בענין דרכי ההשגחה כדי לפתוח עיניים לראות את הנהגת השי"ת אתנו. ואני תפילה לחונן לאדם דעת שקונטרס זה יעורר לעסוק בנושא האמונה וההשגחה, וחיזוק האמונה יקרב את הגאולה, כמובא במכילתא עה"פ "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" שמות יד, לא "וכן אתה מוצא שאין הגלויות מתכנסות אלא בשכר אמונה וכו' ע"ש.

אלול תשמ"ה חיים פרידלנדר

הבאנו כאן רק את תוכן הענינים של הקונטרס "הבה נראה את יד השם" והרוצה להרחיב יעיין בספרו .

א. אין אדם נוקף אצבע למטה אם לא מכריזין עליו מלמעלה, יש שיד השי"ת מגיעה אלינו מתוך הסתר הטבע, ויש שאנו רואים אותה בגילוי.

ב. עד כמה שאנו בוטחים בה' ורוצים לראות יד השי"ת – אנו זוכים לראותה בגילוי יותר.

ג. כל הקורה בעולמנו – יש לו שורשים רוחניים בעולמות עליונים, ומשתלשל ובא ומשפיע מלמעלה למטה.

ד. רק מעשיו של האדם משפיעים מלמטה על גבהי מרומים, ולפי תוצאות מעשיו שמגיעות אל העולמות הרוחניים, חוזרת ומשתלשלת הגזירה מלמעלה למטה, מידה כנגד מידה.

ה. יש מקרים שקורים לא לפי מעשה האדם, אלא כאמצעי להביא את הנגזר עליו, או כאמצעי להביא מה שנגזר על אדם אחר. 

ו. יש והאדם על ידי בחירתו הטובה או הרעה, נעשה שליח להביא זכות או חובה על חברו.

ז. בכל הקורה לנו על ידי אדם אחר, צריך לראות בעיקר את יד השי"ת כלפינו.

ח. גם כל אחד שמגיעה אליו בעקיפין תוצאת הגזירה על פלוני – מכוונת התוצאה גם אליו, וצריך ללמוד מזה.

ט. יש וסיבות המקרים הן בעבר, כגון מעשה אבות, ויש והן העתיד – סיבות לנסיונות שונים, כדי להביא את האדם ואת הבריאה לשלמות.

י. המבט הנכון להבין את כל הקורה לנו הוא – לראות בעוה"ז את הפרוזדור לעוה"ב.

יא. אפשר להכיר מעשה השי"ת כשמסתכלים לאחור, ורואים סיבות הרפואה לפני המכה, וסיבות ההצלחה מוכנות בעבר.

 יב. כאשר מכירים שיד השי"ת הביאה את הצרה, ולא מקרה הוא ח"ו, שבים אל השי"ת, וזה גורם להסיר הצרה.

יג. עלינו להשתדל ללמוד ממעשה השי"ת העמוקים מאוד – כפי האפשר לנו.

יד. על ידי תפלתנו אנו יכולים להכיר שהשי"ת משגיח עלינו תמיד, ונותן לנו תדיר את כל צרכינו.

טז. אסור להכנס לסכנה, כי אז דנים בשמים אם ראוי להנצל, ויש רשות למקטרג לתבוע דין.

טז. על ידי ראית יד השי"ת תדיר, נוכל לבוא לידי "שויתי ה' לנגדי תמיד", שהוא "כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים".

דברי חיזוק באמונה ובביטחון

מתוך מכתב מהרב חיים פרידלנדר זצ"ל, בני ברק כ"ו מרחשון תשמ"ו

כל מצב שהאדם נמצא בו – ניתן לו משמים לנצלו לעבודת הבורא. גם מצב של מחלה ויסורים וחולשת הגוף, ניתן לאדם כדי שיעבוד את הבורא מתוך מיצרים ומיגבלות אלה. 

חיזוק קטן בתפילה ואמונה וביטחון במצב זה – הוא נחשב

בשמים כמעשה גדול ועצום, כי "פעם אחת בצער, כמאה פעמים שלא בצער". וביאר מו"ר הגה"צ הרב אליהו דסלר זצ"ל בשם אביו זצ"ל עיין מכתב מאליהו ח"ג עמ' 14 שזה נאמר גם על צער כלשהו, כי הרי רז"ל אמרו ערכין טז. "עד היכן תכלית יסורין... אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש ועלו שניים" היינו שצריך להכניס את ידו עוד פעם לכיס – גם זה נחשב ליסורים. ואם נוסיף עוד קצת צער אז נכפל השכר שוב פעם במאה, היינו בעשרת אלפים, ועל ידי קצת צער נוסף שוב נכפל במאה היינו סך הכל במליון וכן הלאה.

ואם כן אין לנו תיאור ושיעור עד כמה גדול השכר על עבודת השי"ת שעושים מתוך מאמץ ובמצב של יסורים וצער גדול. במצב זה מעט תפילה ומעט לימוד תורה ומעט חיזוק באמונה וביטחון – ערכם הוא רב מאוד בשמים, ואפשר במעט זמן לפעול מה שצריך במצב רגיל שנם רבות.

בעיקר צריך להתחזק באמונה וביטחון שהכל משמים. "ואין אדם נוקף אצבע מלמטה, אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה" חולין ז:.

ומכיון שכל שמץ של יסורים וכאב משמים הם – אם כן ודאי זה לטובה כי "כל מאי דעביד רחמנא לטוב עביד", אלא שאנחנו לא מבינים עכשיו איך זה טוב, זה יתגלה רק לעתיד לבוא כאשר גם על כל הרעות נברך הטוב והמטיב, עיין פסחים נ..

ושכר הביטחון הוא גדול מאוד. ובזכות הביטחון יסלק הקב"ה את ההסתר ואת היסורים שניתנו כדי שהאדם יתנסה בביטחון כדברי רבנו יונה בפרושו על משלי ג, כו. "ובוטח בה' ישוגב מן הצרה בשכר הביטחון אע"פ שהיתה הצרה ראויה לבוא עליו" )היינו לפי מעשיו, ועוד שם "וכן אם גברו עליו צרות ונכנע מפניהם, יבטח על רחמי השם, כי ירחם עליו מפני צרותיו ומפני הכנעתו, ומפני תקותו על השם".

אם כן, מצב של מחלה ויסורים הוא העת והאתגר להתחזק בביטחון. ובזכות זה, ובזכות תפילת רבים של ידידך המתפללים עבורך תיוושע במהרה מכל צרותיך, ותוכל להלל להשי"ת "ארוממך ה' כי דליתני" מלשון "דל" ומלשון "דלה" – להרים, לשבח לה' עבור הצרה ועבור הישועה גם יחד.

דרישת שלום לבביים מאת המצפה לשמוע ממך בשורות טובות, בידידות נאמנה, חיים פרידלנדר.