העימות

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מרצ, מרצ, מרצ,

איפה הוא נצטרך?

אין, מה עוד מעניין אותך? אני פה ואהיה פה ואתה לא צריך להגיד לי איפה להיות. אני מפריע לך.

Welcome the rabies, please.

אני רוצה לדעת אם יש עולם הבא או לא. זה מה שאני רציתי. זו השאלה שלי הייתה.

אז הנה, אני מראה לך, תראה לי בהקטרה.

נו, באתי, באתי. אבל לא כתוב, לא כתוב.

אפשר לשאול לך שאלה. יאללה, תודה. אנחנו אמרנו שהגיענו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

עם אבונות הסדרה של השיניים הם הגיעו ועמדו כל אחד במקום.

מי זאת הראשונה שרוצה לזכות?

בכבוד, בואי.

אני אשאל אותך שאלה. נו, אתה כבר שואל עשר שאלות.

מה יש? הגיענו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אני רק שואל, האם יש מסדר לכל השלום?

הסמינם של שרק. ברוך יצא ה' אלינו מלך העולם השל תשארו, שהגיענו, קיימנו והגיענו לזמן הזה.

חיים, פור,

פור, שלוש, שניים, שניים, ליפט-ארק.

אהההההההה

הנה הנה עבדתי על זה כאלה

אהההההההההההההה

ההההההההה

הההה

ההההה

ההההההההההההה

ההה

ואנחנו שמחים לארח את המתנגדים

למרות שמפיצים נגדנו פליירים, פותחים אתרים באינטרנט.

תודה על הפרסום.

מגיעים יותר אנשים.

עובדה, מחר גם כן בטלוויזיה תביא שמונה דקות,

שמונה דקות מכובדות.

אמנון יצחק היה פעם סוחר אלקטרוניקה, לפני עשרים שנה גילה את השולחן ערוך ובתוך זמן לא רב הפך לגדול המחזירים בתשובה.

השיטה

מספר ימים לפני שהרב מגיע אל שכונה או עיירת שדה,

מחלקים פעיליו קלטות בחינם.

אחר כך מגיע הרב אל האולם המקומי להרצאה.

כל זה קורה לפחות שלוש פעמים בשבוע.

יהודים עיקריים יש מיליון בני נוער שלומדים היום בירה ראשונה.

הקדוש ברוך הוא מעורר אותנו, איפה הילדים שלי, איפה? ואני אראה לכם מה יצא מכל העגילים, תורידו

שמונה דקות, שמונה דקות מכובדות,

ברוך השם, בלי להשקיע.

ובכן, יהודים יקרים,

לפני חודשים מספר, קרוב לשנה כבר,

אחד מהמפקדים הבכירים בחן האוויר

הגיע למשרד,

בין הדברים הייתה לו שאלה האם ניתן להוכיח שיש בורא לעולם מבחינה לוגית.

אמרתי לו, כן,

תוך 20 דקות ניתן להוכיח, אם אתה מבין מהר, תוך 5 דקות.

אמרתי, כן, אבל בלי משנים, בלי דוגמאות, ישר, נסכת.

אמרתי לו, בבקשה,

בואו נתחיל.

ובכן, אמרתי לו ככה, ההוכחה שיש בורא לעולם היא אתה.

אתה זה ההוכחה הכי טובה שיש בורא לעולם.

אמר לי, מדוע אני?

אמרתי לו, משום שאתה נברא.

אם אתה נברא ולא בראת את עצמך,

כל כך מהר הבנת את זה.

ובכן,

אם אתה נברא,

ולא בראת את עצמך,

מוכרח

שמישהו קדם לך וברא אותך.

עוד פעם.

אם, לא נכון. לא, רק שהם ברואים ונבראים בהכרח, למה? אז איך?

אף אחד לא חייב להיברא בכלל. אז איך?

הוא היה תמיד.

לך אין הסבר וגם לי אין הסבר, למה שלך לי אין הסבר? עזוב אותי, דבר על עצמך.

אין לך הסבר בהכרח. אתה נברא.

קודם כול מניח הנחת יסוד שהיא כבר... אתה נברא או שאתה קיים נצחי?

אני? כן. לא בהכרח אמרתי לא על זה ולא על זה.

שאלתי, אתה נצחי או אתה נברא?

זה לא אף אחד מהאפשרויות האלה. זה לא יכול להיות אף אחד מהאפשרויות האלה. אתה לא פה. כי בשני המכירים זה הנחה מעגלית. הנחה מעגלית יוצרת מצב שבו אתה מנציב

הלכה שמאפשרת לך אך ורק להניח את אותה ההנחה. אתה אומר, בגלל שאתה נברא,

אתה בעצם אומר. אתה לא מבין. אני שואל, אתה פה?

בן כמה אתה?

20. 20. לפני כן היית? כן. גם לפני כן היית. לפני גיל 20? כן. כן. היית. כן. אז למה אתה אומר שאתה בן 20?

תגיד שאתה אינסוף.

אני לא מבין מה זה אומר. כי זה... אתה לא מבין מה זה אומר. אין שום משמעות. זאת על המעגלית. לפני 20 שנה. אה, לפני 20 שנה לא הייתי. לא היית.

לא. אז נבראת? לא. גם לא.

אז איך הגעת לבוא?

בצורת כימית חלוטין.

מה? באופן כימי.

מה אכפת לי אם זה באופן כימי? אבל איך הגעת? הגעת. אבל נצרתי, לא נברא. על ידי גורם שברא אותך לפניכם.

לא נבראתי, נצרתי. נוצרת, לא נבראת. סליחה, נוצרת.

בסדר?

העיקר נוצרת.

כי זה מניפולציה מילולית, בסופו של דבר. בלי מילים, בלי מניפולציה, תכף תשמע את ההוסול.

זה בלשון מאוד דפקה.

עכשיו שים לב.

היות והאדם לא ברא את עצמו,

ממילא הוא נברא על ידי מי שקדם לו.

בכך נלך אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה ונצטרך להגיע לבורא שברא לכל הנבראים.

זאת אומרת, היות ונברא שלא ברא את עצמו,

מוכרח שיש מי שקדם לו שברא אותו,

מוכרח שיש בורא שברא לכל הנבראים.

מוכרח עוד דבר,

שלבורא שברא את כל הנבראים אין בורא.

שאם לבורא שברא את כל הנבראים יש בורא, גם הוא נברא.

ואז נמצא שיש נבראים בלי בורא.

בזה אי אפשר.

ובואו נראה עכשיו את הדוגמה.

יש שתי אפשרויות.

או שהייתי לפני שנבראתי,

או שלא הייתי לפני שנבראתי.

אם הייתי לפני שנבראתי,

לא צריך שנבראתי, כבר הייתי.

ואם לא הייתי לפני שנבראתי,

איך נהייתי? הרי לא הייתי בשביל להוות את עצמי מוכרח

שנבראתי על ידי מי שקדם לי.

אם כן,

כל נברא מעיד על בורא.

ואי אפשר נבראים בלי בורא,

ואי אפשר בורא שיש לו בורא,

שאחרת יש רק נבראים בלי בורא.

אם כן, מוכרחים להגיע למסקנה,

יש בורא שברא לכל הנבראים ראשון קדמון שאינו תלוי בזמן ובגורם שקדם לו.

עוד דבר צריך להאמין,

שהבורא שברא את הנבראים הוא מגביל ואינו מוגבל.

מה פירוש?

הנה יש פה כוס,

היא מוגבלת, יש לה גבול, מישהו הגביל אותה.

השולחן הזה מוגבל, מישהו הגביל אותו, הנגר.

האולם הזה מוגבל, מישהו הגביל אותו, הקבלן.

כדור הארץ מוגבל, מישהו הגביל אותו,

והשמש, הירח והכוכבים מוגבלים והגלקסיות מוגבלות,

נמצא שיש מקביל לכל המוגבלים ומוכרח שיש מקביל לכל המוגבלים,

ומוכרח שלמקביל לכל המוגבלים אין מקביל,

שאם כן גם הוא יהיה מוגבל ויהיו מוגבלים בלי מקביל,

וזה אי אפשר.

מוכרח שיש מגביל ראשון שאינו מוגבל,

מגביל לכל המוגבלים.

אבל זו טעות גמורה.

כך למשל את השפה. השפה היא טענה מעגלית. זאת אומרת שכל מילה יכולה להגדיר מילה אחרת,

אבל באיזשהו מקום אתה לא יכול להגיד למה השפה הזאת קיימת אצלך. אתה יכול להגיד שהשפה קיימת, אבל אתה לא יכול להגדיר כל מילה באופן מילולי.

כנראה אתה לא יכול להגדיר תהליך של בריאה או של יצירה של בן אדם באופן קונקרטי כזה, באמצעות תהליך ליניארי. כי זה לא ליניארי, זה מעגלי, וגם הטענה הזאת היא מעגלית לכן. סליחה.

אפילו אם נגיד שכל דבר הוא מעגלי,

תשאל אותך שאלה.

המעגליות נמצאת בתוך האנשים, לא בתוך העולם בהכרח. איפה שתרשה את זה? יש משמעות לניתוח של הדברים, אם אתה לא יכול לומר. קודם כול, שפה התחילה באיזשהו זמן. התחילה, כן. אז זה לא מעגלי.

דבר שיש לו התחלה, יש לו גם סוף, הוא לא מעגלי. זה לא רלוונטי מתי התחילה. למשל, המצב הנוכחי שלה. לא, לא. מצב נוכחי זה לא אומר כלום. מצב נוכחי, שאתה כרגע חי בחמש דקות האחרונות,

זה לא מצב נתון שגם תחיה הלאה. אני מבטיח לך שתמות. לא שמעתי על זה. זאת אומרת, מצב מעגלי באמצע זה לא כלום. מסתכלים מקצה אל קצה, אם יש.

אם אין, אז נגיד מעגלי. אבל אם אתה מקצין את זה, אין לך קצוות.

אין קצוות.

אתה אומר שאין, אבל שפה התחילה בזמן מסוים, ממילא היא לא מעגלית.

דבר נוסף אתה צריך להבין.

מה הקשר בזה שהשופה לא מעגלית לבין זה שהמשפט שלך היה אחלה מעגלית?

ואמרת יש אלוהים ולכן יש אלוהים, אם תוציא את כל מה שבאמצע.

תראה, בתור עיתונאי אתה לא מקשיב טוב, אז איך אחר כך תכתוב לנו בכתבה את מה שצריך? אני לא כותב שום כתבות. לא כותב?

אה, רק את הפליירים האלה? רק את הפליירים האלה. אה, רק את הפליירים.

הבנתי. עכשיו יש לי בקשה,

לעמותה בשם לתת, שנותנת אוכל לנזקקים?

אולי זה יותר חשוב? זה אנחנו עושים כבר.

מתי אתם תעשו את זה? בינתיים אתם אוכלים על חשבוננו.

אל תדאג, עמותות החסד החרדיות נתפרסמו בעיתונות החילונית בעל כורחם,

שאנחנו מקום ראשון בפי חמישים מהציבור הדתי ופי מאה חמישים מהציבור החילוני.

וגם אצל החילונים נכתב בעיתון ידיעות שהם נותנים לפי רמת ההכנסה.

זאת אומרת, אלה שמרוויחים מעט, לא נותנים בכלל.

אלה שמרוויחים הרבה, נותנים מעט.

אצלנו כל יהודי חייב לתת מעשר, חייב, הוא לא עושה טובה.

מעשר כספים, שזה חומש, ומעבר לזה גם נותנים.

אלה שמרוויחים אין לזה ערך מוסרי. אנחנו למשל נותנים בהתנדבות.

גם אצלנו.

זה ערך מוסרי מחויב, כמו לתת צדקה לעני.

כמו שאתה רואה פצוע.

אצל החילונים אין המון נצחקים כאלה. נכון. כל אחד לבד, בגלל זה אתם גם יכולים להשתלט עלינו.

כי כל אחד הוא לבד.

למה? תתאחדו עם טומי.

אבל אני אסביר לך.

יש לו שכל בלי עשר ממך, זה קודם כל. בטח שיש לו שכל יותר ממני. הרי כתוב באחת המודעות שלכם שאכילת חזיר מרבה אינטליגנציה,

ומרוב חזיר שהוא אוכל, ככה האינטליגנציה שלו, זה ברור.

בהפגנת מרץ של יוסי שריד, בהפגנה של החצי מיליון מול עשרת אלפים,

קודם כל זה היה רבע מיליון מול סביבים אלה. כנראה אתה לא שומע את ה-CNN.

הייתי. היית? ואתה מצולם אצלנו, תכף נראה לך.

וב-CNN,

ב-CNN אמרו חצי מיליון מול עשרת אלפים. זה כאשר הדובר שלכם אמר להם והם קנו את זה.

אתה חושב שהאמריקאים שומעים לנו? בגלל זה השלוש מיליארד שלהם מגיע אליך, לא אליי.

כנראה שהם שומעים לך. אני באתי לפה למטרה אחת, להציל נפשות ממך,

ואני רוצה לבקש ממך לא להגיע יותר לצפון תל אביב. הבנתי, בסדר גמור. אתה עכשיו עזרת לי מאוד, אני מעלה את החלוקה ל-20,000.

20,000 קלטות, ואתה יודע מה? אני אטריג את החבר'ה פה לפה.

כי

אתה תדע לך, אצלנו יש כלל ביהדות,

כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוס.

ובכן, יהודים יקרים, אנחנו ממשיכים.

היות

אתה רוצה לשבת בשורה ראשונה?

אתה רוצה לשבת בשורה ראשונה?

בוא, בכבוד, בוא.

בכבוד, בכבוד.

מה קרה?

כי אתה לא מתייחס אליי בכבוד,

אתה מזיג את כל העמון הזה נגדי. אליך, בוא, שורה ראשונה, בוא.

אתה תהיה מוכן לא להגיד להסיף אותם כשרוא למחוא כפיים במה שאני מדבר, או אתה מדבר, אז בבקשה. על העיני. הנה, אני מבקש מתישהו לדבר, לא למחוא כפיים.

בוא. הסיבה שאני מבקש זה דבר משהו. בוא, שב בוא, אבל.

אני יודע שזה כמו לדבר לקיר. מי מפנה לו כיסא? רגע, בוא, בוא, בוא, בוא. בוא קודם, תתקרב.

קודם כול נעשה לחיצת ידיים. בואו, קודם נעשה לחיצת ידיים.

עכשיו תן לו לשבת, תן לו לשבת.

תן לו, תן לו לשבת. כן, בוא, שב.

אבל שישמעו, שב.

שב.

בסדר. בוא, הנה, יש לו ידיד פה גם. בוא.

בוא.

אני יודע שאנחנו מתועדים כדי שכשאתם תהיו בשלטון

המשטרה החשאית שלכם תוציא את הגלטות האלה ותעצור אותן.

אני אומר לך, יש לך פרנויה, משהו.

אני מבטיח... עשרה מנדטים זה מספיק לי.

אתה יודע מה, הם רודפים אחריך, אז סימן ש... אני מבטיח לך, אני מבטיח לך... סליחה, שבעה עשר. אני לפחות לא כמוך טועה ב... אני מבטיח לך שאנחנו לא נפגע בכלל לעולם לרעה.

למה? משום שאצלנו בתורה כתוב ויאמר לרשע למה תכה רעך אפילו

עוד לא היכה הוא נקרא רשע.

רק מרים יד על חברו נקרא רשע.

בהפגנה של חצי מיליון לא היה אחד שנגע בחילוני.

חצי מיליון. בהפגנה שלך חילונים לא היה... בדיוק הפוך.

בהפגנת הסטודנטים נגד המשטרה פגעו בשוטרים והם מצולמים אצלי איך הם נגררים לניידות.

בהפגנה כשרצה אחד לבוא ולהגיד שהייתה קונספירציה ברצח רבין אצלכם באוניברסיטה היכו את השוטרים ולא נתנו להם לאפשר לו על פי בגץ לדבר

בתוך האולם.

אתם משתמשים בכוח בשביל שההפגנה אם לא מצליחה הולכים בכוח אנחנו לא.

רק רגע, רק רגע במשפט דרעי למרות שהוא כואב לכל הציבור של ש״ס אף אחד לא נקף אצבע אבל אתם אנחנו מעולם. אתם צילמתם את הווילות של כל השוטרים כדי שהציבור ילמד את הרמז וילך לעשות להם משהו בווילות. מה פתאום? מישהו הלך?

אף אחד לא מבין אצלנו רמזים? לא, אף אחד לא. רק אתם הלכתם אחרי אהרון מתים ובסוף פיצולים. סליחה, מישהו מבין את הרמזים האלה?

הוא עוד איך. אז מי הלך למילה?

מי? אבה.

יקום גגי גם עוד אחד כמו יגאל עמיר בעניין הזה. לא, חס ושלום, למה? מה זכה לתת הזאת, המסכנה? איזה קלטת? שהוא מראה את כל הבתים של אהרון ברק ושל כל השופטים.

מי? זה רצו להראות את ההבדל בין האקסקלוסיב של דרעי שמדברים עליו.

כאן, בבניין הזה, גרות 14 משפחות ברוכות ילדים, ביניהם משפחת דרעי.

לבין האקסקלוסיב של ברק! ובהשוואה,

זאת הווילה של פרקליטת המדינה דאז, גברת דורית בייש.

וזאת הווילה של מפכ״ל המשטרה דאז, מר יעקב טרנר.

וזאת הווילה של השופטת במשפט דרעי, גברת מוסיה ארד.

וזה הקוטג' של אב בית הדין במשפטו של דרעי, מר יעקב צמח.

וזאת הווילה של התובע הראשי במשפחת דרעי, עורך הדין מר יהושע רזניק.

ושוב, בהשוואה, נחזור ונראה את דירת הפאר של משפחת דרעי.

מי שיושב במשפט

ודן ואומר שפלוני יש לו ג'קוזי, ובסוף רואים אמבטיה שבורה וסדוקה! מדובר בדירה רחבת ידיים המשתרעת על שני מפלסים.

הדירה תרוהט, רהוט מלא, תמוזק,

תצויד בג'קוזי,

בכלי חשמל מגוונים,

בכלים סניטריים,

במערכת שואב אבק מרכזית מבונה בדירה על מפלסיה. אתה מאמין בזה? במה? שיש לו אמבטיה באמת כזאת? למי? לדרעי? כן. אני לא מאמין שלשר במדינת ישראל יש אמבטיה סדוקה. אתה רואה? זה הבעיה. אני ראיתי את הקלטת. רגע, אבל אתה יודע מה הבעיה שלך?

הבעיה שלך שהוא הזמין, אם אתה זוכר,

את כל הכתבים בעיתונאים לבטו אחרי המשפט, בלילה של יום אחרי,

ואמר להם, תסתובבו בבית וצלמו.

אף אחד לא צילם את הג'קוזי של צמח צדק,

אף אחד לא ראה את ה-30 אלף דולר ברזי זהב,

אף אחד. הרי אם היו רואים,

מחר בטלוויזיה היית רואה בדיוק אם היו בבית.

למה הוא הזמין לשם את הכתבים?

למה הוא לא עשה את זה אצל הרב עובדיה בבית?

בשביל שיראו, נתן להם להיכנס.

ואחרי זה אשתו דיברה בטלוויזיה ואמרה להם, הייתם אצלי בבית.

איפה ה-30 אלף שאמר השופט?

רק סניטרי.

דובר לפי החלטת הדין באדם שנטל לכיסו 155 אלף דולר,

שיהודים אחרים גזלו מקופת הציבור כדי לממן לו דירת שני מפלסים על 260 מטר מרובע, וג'קוזי וכלים סניטריים ב-30 אלף דולר שהביאו מניו יורק. על זה מדובר. אני יכול לענות? כן. אז קודם כל,

עשה מסיבת עיתונאים אצלו בבית, שיראו את הג'קוזי ושיראו את המרצפות מזהב

ואת האסלה של השחה פרסי.

כל העיתונאים, כל הרשתות היו שם בשביל לראות את זה. לא היו דברים מעולם.

בושה וכלימה.

רק מה, מלעיטים אתכם ואתם מאמינים? זו הבעיה.

אתם לא, רגע, בואו נכבד אחד את השני. אתה דבר, אני אדבר, הוא ידבר, אני אדבר.

ככה, נעשה סדר.

עכשיו, אם אתם הייתם בודקים... למה אתם?

לא, סליחה.

שאלת אותי, אבל אתה מאמין.

אז אני אומר שכמוך, יש שלא מאמינים.

אני מסכים.

אתה לא גישת יחיד, יש כמוך עוד.

לכן אני אומר, אלה שבולעים, מה שתשקורת מאכילה אותם,

אז בסדר, זה המקום היחידי שמנו הם סופגים את מה שהם סופגים. זה מה שיש להם ידיעות.

הם לא יעזו ללכת לבדוק ולשאול, כן?

אבל אתה מוזמן. הזמינה יפה דרעי,

כל מי שרוצה מכלל הציבור הישראלי לבוא לראות את ביתם המהודר בבית של 16 דיירים,

כמה יכול להיות מהודר,

שיבואו לראות.

אם אתה רוצה, אני מוכן גם להסדיר לך שתיכנס,

ונראה אחר כך מה אתה תגיד לכלל הציבור שאתה עד שראית בעיניך.

אבל זה לא הנושא שלי. האם אתה מדבר? אני עונה.

רגע.

אתה אמרת שאתה רוצה למנוע אותי

מלצות נפשות באזור של הצפון. קודם כל, בכלל באזורים חילוניים.

בכלל באזורים חילוניים. גם לא בכרמל בחיפה. גם לא בכרמל בחיפה וגם,

בכל המקומות האלה בירושלים. מאה אחוז.

ולא באילת.

מאה אחוז.

מאה אחוז. לך לשכונות חרדיות. זה לא דמוקרטיה, דמוקרטיה.

מדוע? אתם אומרים, אתה, אסור לך לדבר. דמוקרטיה. דמוקרטיה.

יש לך בלי עין הרע, 15-18 תחנות רדיו

מה אכפת לכם שיגיד? אילנה דיין אמרה שחילקתי 70 מיליון וידאו

וגם בעקבות הרעב ותעשיית התשובה שהקים, 70 מיליון קלטות הפיץ אמנון יצחק בשנים האחרונות

אך קטן עלי 15 תחנות רדיו, דבר!

אתה יודע מה? שאין עשר, כל האמת, כל הצדק, כל האמת

כל המלחמה, כל השלום, כל מה שרוצה. כן, נו. אתה מדבר שם חופשי, ולעומת זאת

אין אף חילוני שיכול לדבר בתחנה חילונית.

אני שאלתי, סליחה, סליחה, סליחה, תן לי פה קודם. אני פניתי לכל התחנות החילוניות ואמרתי להם, תנו לי לעשות תוכנית אחת בשבוע, שעה או חצי שעה נגד ההחזרה בית ש...

ממש תקרא התשובה לתשובה. כן. אמרו לי, חס וחלילה, יש לנו אנשי שס מועצת המלעלים של הרשות לשידור, של ה... אין דבר כזה. יש אחד וכבר פיתרו אותו. מפחדים... אין, אין, אין. נדבר על התחנות האזוריות, יש להם... אזוריות? בסדר, עזוב אותם. עכשיו בוא בוא רגע. סליחה. בוא בוא, מה השם שלך? כן, אבל מה השם שלך? אבי. אבי, אבי מה? מה זה משנה, אבי. מה אתה מתבייש במשפחה?

בטח הברדת אותה כבר, לא? לא הברדתי. מה המשפחה? אני גאה בזה שאני לא יהודי, אני כוזרי, טוב? כוזרי, תהיה בריא. זה הם אומרים, אשכנזים לא יהודים. מי אמר? מה אתה, שתהיה בריא, איפה הגעת? מה אתה מדבר? עכשיו תגיד לי משהו. מה המשפחה? מה זה משנה? כוזרי? את העט לא. במוצא שלי אני בטח כוזרי, כי הרי אני לא יכול להיות עם עיניים כחולות ולהיות יהודי, נו. טוב, עכשיו בוא תקשיב.

קודם כל, אני מעולם, אני מעולם לא דיברתי ברדיו.

לא, אני רק, כל חמש תחנות, דקות שאני עושה ככה, זה עם הזה אני שומע אותך, קלטת שלך. קלטת, זה לא אני.

גם אתה יכול להשמיע אותי אצלך באוטו.

רק רגע. אנחנו מפירים את זכויות היוצרים שלך. רק רגע, אף אחד לא מפיר שום דבר.

אצלי זה בחינם, פרי. ראית? 20,000. פה, פרי.

עכשיו תקשיב. מס הכנסה יודע? איך?

ביקר, בדק את הספרים, יודע הכול.

מופיע במשרד הפנים,

וגם פרסמה את זה גברת אילנה דיין.

Don't worry. היא לא פרסמה, אני ראיתי את התוכנית.

מה אתה אומר שהיא לא פרסמה? היא אמרה, קמה המחזור השנתי של ארגון שופר.

הרב מתפאר שארגונו אינו מקבל תמיכה ממשלתית.

על פי דוח רשם העמותות גלגלה עמותת שופר בשנת 96 למעלה מחמישה מיליון שקלים.

אני אשמע את ההקלטה. תשמע את ההקלטה, בטח, מה אתה חושם?

אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחד, יהודי העיקר.

צד צד נפשות, ומילא את הצד. בסדר, אז מערכת החינוך התפוקה שלנו,

יורמה לזה שלאנשים לא יהיה חומר רקע להתמודד איתך.

למה אתה אומר ככה? איך אתה אומר כזה דבר?

אני לא מאמין. כל האינטליגנציה של כל הפרופסורה לא יכולים להתנדב עם אחד עם שמלה?

מה אתה?

אני לא מאמין.

כשנכנסתי לפה אמרת לי איפה קנית את השמלה?

זה אסור.

אשתדע לך שכל הידיעות שלי זה מהאנטנה.

לא, אבל אני רוצה להסביר לך מה שאני קבעתי.

הוא ביקש לא למחוא כפיים. אחר כך הוא... כן.

ביקשתי אבל להסביר לך. העניין הזה הוא כזה. מערכת החינוך שלנו תפוקה.

כל שנה מקצצים עוד שעה ועוד שעה ועוד שעה. אף אין זמן ללמד אנגלית ומתמטיקה, ועוד מוסיפים... אתה יודע מה? אני מאחל לך שעוד ארבע שעות יוסיפו לכם, אבל אתה יודע מה יהיה הנזק?

מה?

עוד סכינים, עוד קירות, עוד הרוגים, עוד סמים, עוד... אם אנחנו נלמד ביולוגיה ומתמטיקה ואנגלית ומחשבים, אנחנו נהיה... במה למדתם עד עכשיו?

למדנו שלוש שעות!

אתם לא... אם בשלוש שעות של ביולוגיה, מתמטיקה, פיזיקה,

יש רבע מהתלמידים באים עם סכינים לבית ספר.

מיליון ושמונה מאות אלף ילדים יוצאים בכל בוקר למלחמת הישרדות.

גררו אותי לתוך הקורדף.

הנתונים מפחידים.

בשנתיים האחרונות עלייה של כ-60% במקרה האלימות בתוך בית הספר.

ואז שלף סכינה פעמית יוצמדו אותה לגרון.

בכל שנה, 300 תיקים פליליים על תקיפות בבתי הספר.

חרפור, חרפור,

עץ,

לא...

כמעט רבע מהתלמידים הבנים מודים,

יש לנו כלי נשק למקרה הצורך.

הם פשוט הם מוציאים את זה.

הם פותחים, וזה נשלח דמר.

450 אלף בעיר סמים וכת הסתר ונאו-נאצים בצפון תל אביב. וזה אותו דבר הכת שלך, לא משנה. אצלי. כן, זו אותה כת, לא אצלך. הם שמים.

כת צטן!

נאו-נאצים!

זה אותו דבר הכת שלך, לא משנה. אצלי. כן, זו אותה כת. הם סכינים?

לא אצלך. הם זמים.

גם נאו-נאצים! כת צטן! רגע, רגע. שוחטים חתולים. רגע, רגע. מורחים דם על הגוף. תתן לי לקרוא משפט. איזה זר אתה חושב שעושים טראנס?

זה ככה.

בסדר, גם אני יכול לעצור. ככה אתה חושב אצלנו עוד. אני יכול לחכות אותך גם כן. עושים בו יחד עיקות חסידים. מה זה משנה? זה אותו דבר.

אבל ביקשתי משהו. אבי, בוא אני אסביר לך את ההיסטוריה של העם היהודי. אולי אתה לא מכיר. לא, לא, אין לי צורך. אתה מכיר?

אני בוגר בית ספר דתי. אני בוגר בית ספר דתי. אין לי בעיה שלך. אבי, מי קום המדינה?

אני אגדיר אותך אתם.

אמרתי לך שכל אחד אינדיבידואליסט, וזו בדיוק הבעיה שלנו. אוקיי. השומר הצעיר. אני לא השומר הצעיר. אוקיי.

השמאל.

אני לא שומר הצעיר. המערך.

הציונים.

כל מי שהיה בתחילת המדינה דאג להעביר את יוצאי עדות המזרח

וארצות המזרח כשהגיעו לארץ, להעביר אותם על דתם באופן שיטתי.

מה שאתה קורא ציד נפשות נעשה לנו מקום המדינה עד עתה במסגרת החינוך הממלכתי גם. אבל זה באופן דמוקרטי.

דמוקרטי. דמוקרטי. דמוקרטי. יפי. יפי. מביאס.

כן. עכשיו,

זאת אומרת,

שללו מילדי העולים את הזכות לחנך את בניהם לפי רוח ישראל סבא שהם באו ממנו. ושוללים ממנו. כך הם בזו לעולים.

קטע מהמדריך השומרי, דצמבר 1956,

שתוכנו מדבר בעד עצמו.

כיצד ננהג בחניכים דתיים

בין חניכינו אנו פוגשים לא אחת בחניכים דתיים,

בייחוד בהדרכה, במעברות יישובי עולים.

מובן שכוונתנו היא להביאם לידי הכרה כי אמונתם באלוקים משוללת היגיון והצדקה,

כי הדת היא פרי המשטרים הריאקציונריים ואין לה זכות קיום אצל הנלחמים למשטר מתקדם.

עיקר הפעולה צריכה לבוא אחר כך ולהתבסס על הסברת הבסיס החומרי של העולם,

שאינו משאיר כל מקום לכוחות עליוניים,

על-טבעיים,

בהכרתו של האדם.

יש לתת הסברה זו בצורה פשוטה, מותאמת לגיל.

לאחר הסברה כזאת,

שלא כלולה בהתקפה ישירה על הדת,

כי עם השמטת הבסיס מתחתיה,

יגיע החניך בעצמו להכרה שאין אלוקים ויתוש את האמונה הדתית.

המדריך השומרי

לשאלות בחינוך השומרי

שללו מילדי העולים את הזכות לחנך את בניהם לפי רוח ישראל סבא שהם באו... שוללים ממני היום את הזכות לחנך את הילד שלי כאתאיסט.

למה לא תחנך? תלך לגן שלו, גן חילוני, גן עירוני, מלמדים את כל החברים. הוא שואל אותי מה זה חילוני. אגיד לך מה אתה עושה.

אני צריך להתמודד מול המערכת. אגיד לך מה אתה עושה. למה לך יש 20 זרמים ולי אין אפילו אחד?

אגיד לך מה אתה עושה.

כמונו.

מה? אנחנו עשינו חינוך עצמאי,

כי הבנו שאתה רוצה להכניס לנו בראש את האין אלוקים,

ואנחנו רצינו להישאר עם האלוקים, עשינו חינוך עצמאי. אז למה אתה רוצה להכניס אותו בראש הילדים שלי? לא, לא, הפוך. תעשה גם אתה חינוך עצמאי, חילוני, שמאלני, כמו שמרץ רוצה לעשות.

למה לא? אנחנו בעד.

אתה רוצה ללמוד שאתה מהקופים על הכיפאק.

אני מוכן לתרום לכם בננות! אין לי בעיה! מה שאתה רוצה! אף אחד לא קפא עליך! דרווין עד מחר, בינתיים החינוך החילוני הוא כפרני,

מה פתאום?! הלוואי שהיה כזה! מה פתאום? החינוך החילוני הוא כולו דתי! דתי?! בכל הבסירות מהסמינרים שהם אתם מוציאים בטונות באות לחינוך החילוני איך אתה מעוות את המציאות, יוני? איך אתה מעוות את המציאות?

אני יודע בדיוק, ואני פעיל בסופו של דבר. בוא, בוא אני אגיד לך, בוא מתוק שלי.

קודם כל מלמדים תנ״ך בבתי ספר,

עם ביקורת המקרא, פירושו של דבר שזה סיפורים.

סיפורים בעלמא היו משה, קו בסלע, יצאו ממנו מים. סיפורים ושירים, שירים.

זהו.

גם אני למדתי בחילונים, בתל נורדוי בתל אביב.

חילוני. זה לא חילוני, זה ממלכתי.

המורה לתנ״ך אפיקורוס.

את הדת מהמדינה אין משמעות לכך. רגע, אתה יודע מי זה היה נפוליאון?

הוא היה שליט צרפת. מה זה? שליט צרפת.

אתה יודע שהמורה שלי לימד אותי בהיסטוריה של נפוליאון היה לורד אנגלי?

אולי...

לא משנה, יש מישהו שם דומה. הוא היה בור.

בור בעם הארץ. בסדר. במשרד החינוך החזיק אחד כזה. מה אתה אומר על אחד כזה? אני אמרתי לך. רגע. אבי, שנייה.

מה אתה אומר על משרד החינוך שהחזיק מורה להיסטוריה שאמר על נפוליאון לורד אנגלי?

שקט רגע. אבל אבי,

היה אב.

אז איך מורה לתנ״ך מלמד שלא היה תנ״ך? מפני שזה נכון.

שמעתם?

מפני שזה היה נכון. כמו שנפוליאון היה לורד אנגלי. לא, זה לא אותו דבר.

זה לא אותו דבר. אותו דבר בדיוק. אדוני, אתה יכול לצחוק.

אדוני, אתה יכול לצחוק. אני לא צוחק. כל השורה הראשונה, הם חבר'ה לא שלי צוחקים.

למה הם מבינים את ההעקש? כי אתה צריך להבין. כי יש קשר בין הבדיחה לנבטח. תקשיב, תקשיב. מה שאתה שואף שיהיה לא ישנה את המציאות.

אתה יכול להכחיש את המציאות, אתה יכול לצעוק כנגדה, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. המציאות לא תשתנה. לא, אני לא מבקש שום דבר.

אני לא בא אליך לקחת את הילדים בבני ברק ולהחזיר אותם בשאלה. אתה, אל תבוא אלי להחזיר את הילדים שלי בתשובה. סליחה,

למה אתה לא מכסה את כל המודעות

של תועבה שיש בעמודים ובלוחות,

שקוראים לילדים לבוא להצגות או לסרטים של זימה?

למה?

למה הילד שלי שיעבור ברחוב ויראה את זה עלול להימשך,

וללכת לסרט לא ברשותי ולראות דברים שאני לא חפץ בהם, ולהתקלקל?

למה אתה לא מדביק מודעות לבנות על כל דבר כזה? אני לא הדבקתי.

למה אתה לא מדביק מודעות לבנות על כל מסיבה שמתפרסמת של אסית, שיודעים מה יהיה מתחילתה עד סופה?

ושם הילדים נקראים להרפתקה של ימים עם בנות קטנים בתוצאות ידועות,

ואם תרצה, אני אראה לך סרט של התגוללותם של ילדי ישראל במסיבות סמים שאי אפשר אפילו לגמול אותם. זה לא הרצאה של אמנון יצחק, שיבוא אחד אחר,

יבוא ויגיד לו, בוא, תראה, פה הוא הטעה אותך, פה הוא עבד עליך, הוציאו אותו מזה. דרך אגב, אנחנו גם לא מסכימים לזה. נכון. אני שואל אבל את האיש צדק הלז מדוע אני צייד הנפשות כשאני מזמינים אותי לאירוע ומפרסמים הודעה,

מי שרוצה יכול לבוא.

עדיין המדינה דמוקרטית קצת. לא, בדיוק. רגע, רגע. כשאתה תהיה יום. רגע, רגע, אבי, אבי, רגע. זה דמוקרטיה. זה לא דמוקרטיה. עכשיו, כשאני בא ורוצה להגיד, אם יוסי שריד יבוא וידבר נגדי ויפרסמו מודעות,

גם הוא יוזמן, אין בעיה, אף אחד לא ילך לעשות את המודעות.

אבל אם אני כל כך פוגע בילדי ישראל, בזה שאני אמרתי כמה מילים, רגע, סליחה. אני לא רוצה להגיד לך על מה עסק התוכנית שלנו.

סליחה, סליחה, אבי.

אני שואל אותך, אם יבוא אחד גורו, גורו בא ואמר,

מציג את התורה שלו,

בא במזרח הרחוק,

יושב לו על כיסא, על הרצפה,

רגע. אותו דבר בעיניי.

אותו דבר. אותו דבר. אף אחד בארץ לא יצא נגד גורו, מדיטציה פה, פותחת אולפנים והכול. אני לא הייתי פעיל. רגע, רגע, שנייה.

זאת אומרת, לך יש בעיה.

מה הבעיה?

אתה חולה פרנויה מיהדות. לא נכון.

לא? לא.

אז מה מפריע לך? אם הייתם חולה פרנויה, לא הייתם מונעים לי 17 מנדטים. הייתם נשארים את שיטה. רגע, אז מה מפריע לך, אני שואל? לא מפריע שאתם מנסים בכוח. מאיפה הכוח?

מאיפה הכוח? מישהו דחף מישהו לפה בכוח. מכספי המיסים שלי, אתם מזרימים. הרי רושמים כל ילד בעשר ישיבות. סליחה, סליחה, מכספי המיסים שלי אתם רואים ספורט נגד רצוני,

הולכים לתיאטרון נגד רצוני,

עושים הרבה דברים נגד... זה כבר לא מכספי מיסים, לדיאתך. מיסים, מאמי. לא, לא, לא. בטח. אתה רוצה שאני אראה לך כמה תקציבים מקבלים כל התיאטרונים וכל הספורט וכל הכדורגל? כמו ישיבה וחצי. רק ממני. כמו ישיבה וחצי.

לא.

אתה רוצה שאני אראה לך? בכבוד. בוא נראה לו.

פשיטת רגל, הפתיחה. תראה, נתונים לפי המאזן של התקציב... ארוכים על ידך.

לא.

מאזן 98 חתום על ידי משרד האוצר,

שוב בעיונק ודגיל.

ראיתי את התשדיר הזה של אגודת ישראל.

לא אגודת ישראל!

מדינת ישראל! לא, לא. זה היה מופיע בתשדיר הבחירות. אבל מדינת ישראל פרסמה את הנתונים. בוא נראה.

כי לקחו רק את זה, אבל לא את כל ה-2 מיליארד דולר שהולכים לישיבות. בדיוק הפוך אין דבר כזה. 2 מיליארד דולר כיסו את חובות הקיבוצים, מאמי.

מעיקרי התקציב לשנת 1998. מהסדר הקיבוצים עולה שהממשלה והבנקים העמידו להסדר הראשון מקורות בסך של כ-15.7 מיליארד שקלים חדשים.

מהם 5.6 מיליארד שקלים למחיקת חובות, והיתרה, לפריסה.

הממשלה נשאה ב-40% מנטל מחיקת החובות.

לא, לא, לא, אדוני. 2 מיליארד דולר הולכים לגנוב לנו את הילדים.

כן.

לא, בסדר.

לא, לא הבנתי.

תראי, אנחנו עכשיו מדברים איתו, אני רוצה להתחזק. רק שנייה, תקשיבי.

אנחנו, אם לא מצליחים לעיניים, לא, חלילה, חלילה, חלילה.

חלילה.

אתם לא שמעתם מה הוא אמר בהתחלה.

הוא לא רצה לשבת שורה ראשונה,

כי הוא פחד שאנחנו מתעדים את זה,

ואחר כך, כשנעלה לשלטון,

אנחנו עלולים להוציא אותו להורג.

לא, לא,

הקלמת, הקלמת.

אמר, אתם לוקחים אחר כך, תחפשו אותי.

איפה הוא הגיע היום? טוב, בסדר, גם לי יש חוש עמור, לא רק לתת אדום.

איי, איי, אשריך, אני אומר לך, אתה עשר. לא, הוא אמר את זה בצחוק. בצחוק, גם אני צילמתי אותו בצחוק. אתם לא מבינים צחוק.

אתה מצולם.

איפה דוד?

נו, בבקשה, תקבלו את האור.

מתוך תקציב המדינה לשנת 1997,

מתקבלים הנתונים הבאים

התמיכה בכלל הישיבות שבהן לומדים 190,000 תלמידים,

הוא בסך 800 מיליון שקלים חדשים.

ולעומת זאת,

התמיכה במוסדות ההשכלה הגבוהה הוא בסך 4.5 מיליארד שקלים חדשים,

שבהם לומדים רק כ-135,000 תלמידים.

התמיכה במוסדות ובעמותות החילוניות

מגיעה עד כדי מיליארד שקלים חדשים.

ולעומת זאת,

התמיכה בעמותות חרדיות מגיעה בסך הכל לכ-20 מיליון שקלים חדשים,

שמהווים כ-2% בלבד מכלל התקציב.

שריד,

מאיר מרגלית לא מייצג את מרצ.

מאיר מרגלית הוא מספר 3 במרצ.

והוא אמר כך, חבר המועצה מרגלית קבע באופן תמוה כי לימודי אזרחות ודמוקרטיה בבתי ספר הם כפייה חילונית.

ככה אומר מספר 3 במרץ.

למה?

חבר המועצה מאיר מרגלית הגיע למסקנה כי לימודי אזרחות ודמוקרטיה בבתי ספר הם כפייה חילונית.

מדוע?

משום שהייתה הצעה של חברת המועצה רוני אלוני מירושלים עכשיו להפסיק להעביר הקצוות עירייה למוסדות חינוך

שאינם מטמעים ערכי דמוקרטיה.

לאור זילות מערכת המשפט,

הטלת הדופי בשלטון החוק ואיום בהחלפת המשטר הדמוקרטי במשטר הלכה,

יש לעירייה אחריות מוסרית וציבורית לשרש את התופעות האלה, טענה אלוני ודרשה גם להקים ועדה

שתבדוק את תוכני הלימוד של מוסדות החינוך בעיר.

אלא שההצעה לא הצליחה לקבל את אישור חברי המועצה בישיבה שהתקיימה לפני שבועיים, ואחד המתנגדים היה לו אחר מאשר מס' 3 ברשימת מרצ,

וכך הסביר עצמו מרגלית במכתב לאלוני.

איני יכול לתת יד להצעה שיש בה יסוד של כפייה והתערבות בעניינים עקרוניים של אחרים.

אתם שומעים?

מה פתאום להתערב בעניינים עקרוניים של אחרים? זה אנטי-דמוקרטי.

יתרה מזאת, הוא אומר, דמייני לעצמך מצב

שבו המדינה נשלטת על ידי החרדים, כמו שמפחד אבי,

ואלה היו מציעים לא לתמוך בבתי ספר שלא מלמדים גמרא.

מה היה קורה פה? מלחמת עולם.

מה זה, הדתיים כופים עלינו ללמוד גמרא?

אז איך אתם כופים על אחרים ללמוד דמוקרטיה ואזרחות כפי שאתם רוצים?

יש דברים עקרוניים בכל ציבור,

וצריך לכבד. זו דמוקרטיה שבתוכה מקפלת את כל האנשים,

כל העמים, כל הסוגים, כל המינים.

אז איך אתם עושים דמוקרטיה אנטי-דמוקרטית?

בשביל שגם דמוקרטיה צריכה להגן על עצמם.

או, דמוקרטיה צריכה להגן על עצמם. ובזה צריך חוקה. נכון,

וזה לא תשיג. למה לא?

אתה תראה, בגלל שהדמוקרטיה נתנה בינתיים שבעים ושבעה חברי כנסת

לברק ובלעדיה החרדים, אין לו ממשלה.

יפה מאוד, אז בבחירות הבאות כל מי שחשב

שהוא לא בסדר, שהוא מצביע רק כי הוא הצביע למרץ, הוא הצביע למרצ. נכון. יצביע על השינוי. בדיוק.

רק לשס יהיה כבר שלושים וארבע והיא תהיה המפלגה המובילה.

זאת הבעיה.

צודק, אה?

לא, אני חושב שאתה טועה. טועה אני מבטיח לך.

אתה יודע, רזי ברקאי, רזי ברקאי דיבר ברדיו.

לכן אני פה כדי לנסות לעצור אותך, כדי שלא תהיו שלושים וארבע. איך, אתה יודע איזה סרט אני עושה ממך עכשיו? אני מביא עוד שבע עשרה עכשיו עם הסרט הזה.

שלח לך קלטת חינם אבי.

אבל אני מבסור.

אני רוצה שתבין, אבי.

אנחנו אוהבים אתכם, אין לכם מושג. אוהבים אותנו בטח שאני אהיה בסוף כמוכם. לא, לא.

אתה, אם תראה אותי פעם אחת מכריח מישהו למשהו,

אתה יכול להגיד עליי מה שאתה רוצה. זה ארך חבני מוכר לך?

כן.

אתה מכיר אותו?

לא הכרת. שמעת עליו בטלוויזיה.

אתה מכיר אותו? לא,

אבל אני שמעתי פשוט מאוד מה שהוא דיבר.

הוא דיבר, הוא כבר לא דיבר, הוא התאבד.

לפני שהוא התאבד הוא הקליט את עצמו.

כן. לא, בדיוק מה שאתה אמרת.

מה הוא דיבר?

הוא דיבר, סליחה, עם ערוצים של רדיו, לא איתי.

בן חפציו של זוהר מצאה עימו קלטות,

ובהן שיחותיו אל תחנות רדיו חרדיות.

יופי.

אבל הייתי רוצה גם לשיר שיר, רק שאי אפשר.

טוב, בבקשה שלא רגע.

חוזרים,

זוהר חבני לא חזר בתשובה דרכי בכלל. הוא עוד איך.

טעות יש לי. הוא הלך עם אבא שלו לאירוע שלך. זה אחרי שהם חזרו שניהם בתשובה,

באו להרצאה שלי בתקווה, נכון.

אחרי.

דבר נוסף אתה צריך לדעת,

הוא התאבד כחוזר בשאלה כבר חצי שנה. לנער מאס בחייו כשניסה דווקא להוריד את הכיפה,

ואנחנו מקיימים עכשיו שיחה עם קרוב משפחה של הנער,

בן ישמו, שלום לך.

בתקופה האחרונה של חייו הוא דווקא התחיל לצאת מן התהליך הזה של החזרה בתשובה. אפילו הלך בלי כיפה. יתרה מזאת, לא רק שלא ללכת בלי כיפה,

באותו מקום שהוא התאבד.

והוא התאבד על רקע של אהבה נכזבת.

ויש לי את החומר והסרט יוצא עוד מעט. יש לך דמיון פורה, אדוני. נכון, מאמי, והוא מתועד הדמיון שלי על ידי אנשים.

את מכירה את זוהר חבאנה? כן.

מאיפה את מכירה אותו?

ספרי לנו עליו, בבקשה.

הוא למד איתי שמונה שנים במצבי,

אחר כך למד איתי בתיכון.

סיפה בגולים שם.

אחר כך למד איתי בתיכון,

והוא היה איתי בקשר,

התקשר אליי.

איזה קשר?

קשר, אפשר להגיד, ידידים, כאילו, היינו...

הייתי עושה לו, כאילו, שיחות נפש כאלה, והוא היה במצב גרוע.

הוא היה מתקשר אליי הרבה.

הרבה, וכאילו, התקשר גם לכמה ילדים מהכיתה, כשאתם היו שומעים אותו ומנתקים לו, כי זה עליהם מעצבים בשבילו.

זה לא הדעת ששיגל אותם עוד משה אמנון יצחק? לא, זה לא הדעת.

זה בטוח לא הקלטות של אמנון יצחק? לא, ממש לא.

מכירה את אמנון יצחק? מכירה את זה טוב.

אם תשמע הקלטות של אמנון יצחק, תבין שאמנון יצחק הוא לא אחד כזה שיגרום לך להתאבד, כאילו,

הוא בעד החיים, כאילו.

הרי למה באנו לחיים?

צריך לשמור אותה, כי לא תשאיר לנו על יצחק.

מה נראה לך שהיה מחזיק אותו בחיים? איזה דבר.

הם היו לו חברים.

אין לך דמיון פורה, אדוני. נכון, ממי, והוא מתועד הדמיון שלי על ידי אנשים. חבל, רק שאתה מנצל אותו לדברים לא טובים. נכון? היית רוצה שאני אהיה עם טומי.

מה נעשה?

לא אמרתי שאני איתו, אמרתי שאתה... הבנתי.

אבל מה נעשה?

אתה יודע, יש אתר באינטרנט, קוראים לו חשש. אני יודע, מכיר. אתה מכיר אותו.

הם כותבים עליי הרבה,

והם גם מפנים לאתר שלי שיראו אותי שם.

איך אני מודה להם? בלי לשלם פרסומת.

אבל בין... לפחות סופר כמה נכנסים משם?

יש, ברוך השם, לעין הרע.

רק אני אגיד לך דבר אחד.

מהמכללה למינהל, לדוגמה, השבוע הגיעו שניים לקחת קלטות וידאו,

והם אומרים שכל המכללה כמעט שם.

צופים בקלטות ולוקחים קלטות תים, מורידים מהאינטרנט, מאצלנו, מהאתר www.shofar.net. אני מצטער, אבל ניסיתי להיכנס לשם והיה כתוב, סליחה, אבל האתר לא פועל ביום כיפור.

נכון.

מה רצית? להיכנס ביום כיפור? כן, למה לא?

לא, אצלנו האתר מתפלל ביום כיפור.

אבל אתה צריך לדעת,

הם כתבו שם והם מתגאים שהם הצליחו להפריע בארבע הרצאות למדען ציגלר.

הלכו להרצאות שלא ישבו והפריעו לו, הפריעו לו, הפריעו לו, הפריעו לו, והם מבסוטים.

שלח להם אחד מהעורכים שלנו באימייל,

תלכו להפריע לאמנון יצחק בהרצאה.

אתה יודע מה הם ענו לו?

פעם אחת אכלנו אותה, פעם שנייה כבר לא.

אז אני אסביר לך, הם באו להרצאה שלי,

חבר'ה ממרצ עם שלטים, נכנסו להרצאה.

תגיד להם שאתה מדבר איתי עכשיו, אי אפשר.

שנייה, שלום.

אני באמצע משהו טוב.

לא, לא, בסדר, הוא צריך לענות, לא יפה.

שלא ידאגו, אולי זה משהו, כן.

אז עכשיו, הם ישבו... לא, כמוך אני באמצע עבודה, אבל לא חשוב.

ברור, גם אני באמצע עבודה.

עכשיו... על חשבוני, אבל כן. ברור.

שילמת כניסה?

שילמתי את המשכורת שלך. אבל לא שילמת. אני עובד במדינה לשלם את זה. אבל אתה שילמת כניסה?

החבר'ה שלך הזמין אותי. אתה רואה?

על חשבון החרדים אתה חי, וואלכ, אני רואה לך.

היי, היי, היי, היי. הייתי מוכן לשלם כניסה אם הייתי יודע שזה הולך למטרון. אני רוצה שתזמין אותי לתיאטרון הקאמרי על חשבונך. בבקשה. אתה מוכן? כן. כמה עולה כרטיס? 100 שקל. תן לי, אני אקנה לבד.

תבוא איתי, אני אקנה לך. עכשיו תשמע. תבוא, אני אקנה לך במקום. בסדר.

אתה שומע?

הם הגיעו להרצאה והם דיברו, דיברו, ניסו להפריע לי.

אני הולך כמוך. אם כולם לא בסדר. אני הולך, אני הולך כמוך. אם להרגיע שזה לא טוב.

אתה יודע למה? אין בעיה שיושבים פה. יהודי טוב אנחנו חיים.

תגיד לי, תגיד לי, תגיד לי.

אין בעיה הזמן נגד.

תגיד לי, אתה מאוד תורם לי שאנשים יהודים נפלו בכנסת בלי כיסוי ראש. אתה יודע למה? אם הוא כיסוי ראש בואו, מה שאתם רוצים.

יש לי שאלה, זה מקום ציבורי, זה מקום קדושה, בשביל מה התקיפה הזאת?

אנחנו עם ישראל בהתקדמותו, היפה. איזה קדוש? מי קדוש? מי פה קדוש?

נו, מה? הוא סגור, הוא סגור. אף אחד לא חודר לגמרי.

הוא סגור.

איפה הקדוש?

איפה הקדוש?

תגיד לי, לפני ההון הקודש אתה מביא עובד אלילים מטיף שאומר ממעלה לשמות באור?

אדוני היקר, בלי שום קשר, זה מקום קדום, זה המקום הזה קדום,

המקום הזה קדום.

בקיצור, הוצאתי עליהם קלטת, קוראים לה קלטת התגובה.

עכשיו היא מופצת בכל העולם.

גם הנכדים שלהם יראו איזה פשלות הם עשו כשהיו צעירים.

אז הם לא רוצים להסתבך יותר,

הם לא מגיעים, מקסימום מחלקים טפסים בחוץ.

בסדר, על עיני.

אני, אין לי בעיה,

הנה, יש לכם טופס פה יפה.

כתבתם עליי הרבה דברים יפים.

אמנון יצחק גימטרייה, איש כזב, בוגד,

נוכל בלב הדור,

רמאי באמונה,

מואס בדרך הטוב,

אפס ובור,

והכול בשם הרמב״ם.

איזה יופי.

אני מודה לכם, תפיצו עוד כאלה, תבזבזו את הכסף על שטויות.

אנחנו מוציאים את הכסף.

אני לא מראה את זה כי זה לא בשם הרמב״ם. בדיוק הפוך.

אתה יודע למה?

אז אתם לא יודעים אפילו מה אתם עורכים.

אתם כותבים שהרמב״ם אומר,

והרמב״ן אומר שאין לעשות מה שרוצים בגימטרייה.

וגם הרמב״ן אמר אין אדם רשאי לדון בחשבון בגימטרייה. ומה אתם עשיתם? מה ששניהם אמרו. על זה אתם מאמינים, בזה אנחנו פונים בשפה שלכם. זאת אומרת שכשאתם כתבתם בדיוק את ההפך ממה שהם אמרו. לא, אז בדיוק. זאת אומרת,

אתם אמרו לא לעשות חשבון בגימטרייה, ואתם כן עשיתם. מה אתה עושה?

אני מעולם לא תשמע בקלטת שלי גימטרייה אחת.

אם תביא לי גימטרייה שאני אומר,

אני מוריד את האנטנה.

אתה סתם אומר.

יש אחרים אולי מדברים.

אם היית לפחות עקבי, בודק, יש לך טענות אמיתיות, אפשר לדון. אבל סתם לעליל, סתם להאשים בכל מקום.

אבל זה טוב, תדע לך.

כמה שאתה כותב יותר גרוע עליי,

יותר קל מגיע לראות מי זה.

אם תכתוב שאני טוב, לא יבואו, יפחדו, תכתוב.

מפחיד,

מסית, מדיח.

אנשים אומרים, מה, עד כדי כך? בן אדם כזה מסתובב ככה מכל מקום ועוד לא עצרו אותו? חייבים לראות מי זה.

הנה, תשמע.

הוא אומר, זו אחת מן הסיבות שבאתי היום לראות אותך כאן. אמת? ועד עכשיו מה אני עושה? שמעתי קלטות שלך, שקיבלתי אותן דרך

חוזרים בתשובה.

האמת, ששמעתי אותן בקטעים שנסעתי עם האוטו ואין קליטה ברדיו,

אז שמתי את הקלטות שלך.

חלק מהדברים שלך, אתה יודע מה,

אולי פתחו לי איזה פתח למחשבה,

בפרט על ה...

אני מדבר בפרט על הדבר הזה שסיפרת שם סיפור שמישהו בא לבנק עם חי כפליים ו...

בזה קניתי את הסיפור הזה.

מצא חן בעיניי וקניתי אותו.

אבל יש דברים שאני אישית לא מאמין בהם.

למשל?

אני לא זוכר כרגע מהקלטת.

לא, עזוב, מה אתה לא מאמין?

בלי קלטת.

אתה התחלת לדבר על ה... על אלוקים.

היום בבנק הזה.

שיש על הבורא והנברא. כן. אתה מבין? אבל מי אמר שהבורא הוא יהודי?

אני אומר,

אם יש גם בורא, הוא ברא בני אדם. נכון. הבנה הוא לא ברא יהודים, נוצרים. גם אני אומר. אני כמוך.

גם אני אומר. זו הטענה שלי. ברור. דיון אחרון אריסטוטלי ומי שמקורו בכלל בפילוסופיה היוונית,

ואחר כך הוא מס איפשהו דרך הרמב״ם. סליחה, היוונים הגיעו אחרינו, אם אתה לא יודע.

עכשיו אתה צריך להבין דבר אחד. הסינים היו קודם.

הסינים לא היו קודם.

לא היו קודם. כבר כ-4,000 שנה, וגם היפנים,

הם עמים יותר עתיקים, היו ליהודים. היו קודם יותר מוצלחים. היו קודם בתור מה?

באותו דבר. בתור מה? באותה דת.

מה פתאום?

סין מוזכרת בתורה מ-70 העמים שנפוצו בבבל.

ואתה צריך להבין דבר אחד.

עמים היו.

תורה לא הייתה.

אמונת אלילים? ודאי שהיה.

הרמב״ם מביא ללקות עבודה זרה.

בתחילת ללקות עבודה זרה, שאכן כל העולם האמין באלילים. עד שבא אברהם אבינו,

שהכיר את הבורא מדעתו,

חוץ מהמסורת שהוא קיבל מעבר סבו,

והוא נקרא אברהם העברי,

והאמת, מציאות הבריאה הועברה מאדם,

שים לב,

מאדם,

דרך שת,

אל נוח,

שם, בנו,

והלאה לעבר, עבר לאברהם, יצחק, יעקב, 12 שבטים ואלינו.

עכשיו אני רוצה שתבין דבר אחד,

שנוח

שמע מלמך אביו

שחי עם הדם הראשון, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא.

נוח,

דיבר עם אביו למך,

שלמך אביו, אומר לו אני חייתי עם אדם הראשון, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא.

נוח נפגש עם אברהם אבינו.

אברהם אבינו עד שלישי, איך אתה יכול להיפגש איתו אם הוא היה ביניהם איזה 500-600 שנה? אתה כנראה לא יודע את הגילים שהיו, מאמי.

אדם הראשון חי 930 שנה.

ויהיו כל ימי אדם אשר חי

900 שנה ו-30 שנה וימות.

ויהי כל ימי למך

770 שנה

ו-700 שנה וימות.

ויהי כל ימי נוח

900 שנה ו-50 שנה וימות.

סליחה אבל לאנשים, בני אדם לפני 40 אלף שנה חיו בכושי 40 שנה מסכנות.

למה אתה אומר כזה?

אבי, אבי, אני... מה זה? למה אני אומר? אבי. כל החפירות שעשו באירופה ובמזרח התיכון, בחייפה? אבי, נשמה שלי, תעשה. 40 אלף שנה ויותר מהזמן שכתוב. אבי, תעשה לי טובה נשמה שלי.

אתה לא יודע היסטוריה.

אני יודע היסטוריה. אתה יודע ארכיאולוגיה אולי, אבל לא היסטוריה.

תקשיב. ארכיאולוגיה אין שום זכר לשום סיפור בתנ״ך עד אולי תקופת דוד. תגיד לי, מה אתה מדבר שטויות שתהיה? אה, בגלל זה אתם מנסים לפגוע בארכיאולוגיה. בגלל שלא נכון. אתה רוצה שאני אראה לך שנמצאו חומות יריחו שהן שקועות בתוך... זה לא שייך. אתה רוצה שאני אראה לך את תיבת נח, אבל לא שקועות בתוך. אתה רוצה שאני אראה לך את תיבת נח?

מחקר

חומות יריחו אכן נפלו.

מחקר מדעי וארכיאולוגי חדש שיצא לאור בימים הקרובים בארצות הברית,

מוכיח שהסיפור התנ״כי המפורסם על כיבוש יריחו ונפילת חומותיה לרגלי יהושע אכן אירע במציאות,

בניגוד למה שסברו רוב החוקרים עד היום.

המחקר שנערך בידי הדוקטור בריינט ווד,

ארכיאולוג מאוניברסיטת טורונטו,

המתפרסם בגיליון החדש של ה-Bibley ארכיאולוגיה Review,

מוכיח שיריחו אכן נהרסה בשנת 1400 לפני הספירה.

בדיוק התקופה בה הגיע עם ישראל בהנהגתו של יהושע לאחר 40 שנות נדודים במדבר לארץ ישראל.

בטח שקוד בתוך כיכול. אתה רוצה שאני אראה לך תיבת נוח מנוח? איפה?

בבקשה, תראה לו דוד.

דוד.

אני, מי הותך תיקה, ומצאים קולנועים יכול לעשות הכול.

לא!

סרט אמריקאי אוריגינל תיעודי. אחרי זה הם כאלה מטומטמים כמוכם.

איי, איי, איי. גם הם מאמינים באמונות כאלה. אבי, אבי, אבי, אבי, אבי, אתה יודע שיש ביקורים בתיבת נוח?

בסדר, גם אני מחר יכול לשים תיבה ליד הבית שלי, לקחת עשר דולר. אתה יכול להשקיע אותה בתוך הר ארארת?

עם בולדוזר מה שאתה רוצה, ואני יכול... בהר ארארת. עשר דולר. חמש קילומטר למעלה.

ואני יכול לקחת... אתה יודע שמגיעים לשם רק עם מליקופ.

בולדוזר. בסדר? בולדוזר. גם אני קרקעי. בר ארארת. כן?

מה שאתה רוצה, אני יכול... איי, כמה שאתה, אני אומר לך משהו.

אתה עברת את העב״מי.

עברת. גם זה שטויות. נראה לי שאתה חוצני. כל מיני משוגעים שמאמינים בזה במקום אלוהים. תכף, הנה, דוד, דוד יראה לנו.

אני אענה לך.

תיבת נוח.

כמה מיני ראו את ה-CBS ספיישל כמה שנים לפעמים על מליקופ נועה זארק, נועה זארק, קבל במטרנות, וכל הדברים האלה? תראה, אני יודע שהממשלת הטורקית עשתה הרבה, והם חושבים שזה נועה זארק.

הם אפילו קיבלו איזה מטרנות, ואתם רואים את המטרנות של המטרנות.

עכשיו, אתם לא רוצים ללכת עכשיו, אבל בגלל שזה מאוד פוליטיקלי אינסטייבת להיות.

יש עוד 100 אנשים קיבלו בשביל האחרונה הזאת בגלל סאדאם,

אני חושב שזה נועה זארק וחושבים שזה נועה זארק, אז לא תלכו ללכת נועה זארק. אבל הממשלת הטורקית עשתה והם אמרו, אנחנו חושבים שזה נועה זארק.

ובכן, בעיתונות, במעריב ובידיעות אחרונות,

התפרסמה גם כן כתבה בנושא הזה של מציאת התיבה,

ובה נאמר שהמידות

של התיבה שנמצאה תואמות בדיוק להפליא את המידות הכתובות בתורה,

והיא מורכבת משלושה קומות, בדיוק כמו שהתורה אומרת. וגם אם אני הייתי בממשלת טורקיה, הייתי עושה שמה... איך עלתה תיבה למעלה 5,000 מטר שאי אפשר לעלות לשם רק עם... מה הם טועים לומר לנו? מי אותו אדם שדיבר שם? מי דיבר? זה כומר, זה כומר. כומר.

כן. ראית שהוא כומר?

ככה מדברים הכברים המטיפים הפרוטסטנטים. ועתיים ככה כומר חילוני?

אין דבר כזה.

גם זה אין דבר כזה.

כל מי שחוקר הוא כומר? הוא לא חוקר.

אם הוא היה חוקר בצורה מדעית, לא היה מדבר שטויות, כי הוא לא יודע על מה זה, תנודת היבשות, הוא לא יודע שאנטרפיקה הייתה פעם על קו משווה ביזרקה? סליחה, תנודת היבשות אתה למדת בבית ספר תיכון, מאמי.

ומי אמר לך שהייתה את התנודה והקו,

האפריקאי-סורי? רק תסתכל על המפה. רק שנייה, מוטי. תסתכל על המפה. תסתכל על המפה, תסתכל גם אתה.

נו, אפריקה לא מתאימה לאמריקה בדיוק. מישהי מתאימה?

זה סימן שזה נפרד. זה הכול, זה אומר שזה מתאים?

אם אני עכשיו מתאים בגובה לאיזה בחורה, אז אנחנו צריכים לנסה? בדקו גם את מבנה הצמחים ואת סוג בעלי החיים, את כל הדברים. בדיוק הפוך, אין קשר בין היבשות.

מה שיש בזאת, אין בזאת, ומה שיש כאן, לא כאן.

הסלעים, הסלעים, הסלעים לא משתנים, נכון? מהעצים?

בגיל העולם שמשתנה לפי היקף העצים בכל העולם כולו,

ושגיל העולם היום לא עולה על ששת אלפים שנה מדעית.

שטות גמורה. שטות גמורה. שטות. תשת אלפים שנה.

אין מדען אחד משנת 1977 שסתר את המחקר הזה שתראה עכשיו. בבקשה, גיל העולם.

אני עוד מעט יוצא, אני פשוט לא מפסיק. ברור.

איך מטעים אתכם בבית ספר שנים על גבי שנים, ואתה לא מבין שאתה שבוי ביד חינוך רמאי ושקרן שעובד עליך בקטנות.

הנה, בקשה אנחנו נראה, ואחר כך נדסקף.

In 1977, the research communications network published a special breakthrough report on the results of Dr. Gentry's scientific publications, characterizing their implications as follows.

Current physical laws may not have governed the past.

earth's primordial crustal rocks, rather than cooling and solidifying over millions of years, crystallized almost instantaneously.

Some Geological formations thought to be 100 million years old are in reality only several thousand years old.

Grant these proposition and any researcher will tell you the entire structure of the historical natural sciences would dissolve into formlessness.

Few certainties would remain.

Yet these very possibilities,

and others,

equally challenging,

have been suggested in a remarkable series of papers published over the past several years in the world's foremost scientific journals, Nature,

Science, an annual review of nuclear science, among others.

From research communications network, breakthrough report 1977.

Cole!

What is a Cole! What is a ?

Bus. What is a Bus.

Bus. Before we can answer the question as to the age of cold and the time of information,

אנחנו צריכים לבקש את השאלה, איפה נמצא הקול יוצא?

כאן, במיוחד הזה, ביוטו, יש לנו את ההתגובה הזאת.

פה יש קול שעברו כמעט בקול.

יש אלפים כאלו במיוחד הזה במיוחד הזה ובמיוחד אחר במיוחד הזה.

זה אומר לנו שאחרי הקונדיציה הנכונית של תחושה וטמברצה ועבודה ומחקר,

שזה יעבור ומחקר אחר במיוחד אחר במיוחד הזה.

השאלה היא,

כמה זמן זה יעבור לזה להתקיים?

ב-1976 אני מוסיף את התוצאות

של הסטודות על התוצאות האלה

באוקטובר 2015, ב-1976, בעקבות המדע.

כאן מה שאני אמרתי במיוחד הזה.

תוצאות כאלה אקטרורדיניות,

מספרות לדיון ירניאלי,

אדמין את התוצאות שבו

התוצאות האינטרניות האינטרנטיות והקוליפיקציה

יכולה להיות במיוחד לפני כמה אלפי עשרות שנים.

במיוחד, אני מנסה שהקול יוכל להתמודד מאוד רפאית,

גאולוגית.

זה נכון לצדק את הדרך הבין-לאומית שבה אנשים חשבו על התוצאות של הקול.

מה הייתה התוצאה של הסטודות לדיון הדאטה הזו?

I received a letter from Professor Raphael Kassman of Louisiana State University,

several months later,

January 27 1977. Dear

I have been patiently scanning the letters section of science

since the publication by you and your colleagues of your findings on radio halos.

The silence is deafening.

I think it can be interpreted as stunned silence.

Your results will not greatly trouble the engineer.

But the impact on the science of geology,

in possibly changing the accepted views as to the duration of Geologic time,

will be felt for many years.

Very truly yours,

Rפאל קאזמן.

Soon there after Professor Kassman organized a symposium.

It was entitled It's About Time,

4.5 מיליון years.

Is the earth really 4.5 מיליון years old?

When the results of the symposium were written up and published in the September 1978 issue of GeoTimes,

here's what was said.

How ever,

since the deposits from which the qualified wood was obtained are considered to be at least of Cretaceous Age and possibly of Jurassic or Trisic Age,

The ratio between Uranium. The ratio between Uranium 238 and Lend 206 should be low.

In�ד,

some such halos have been found with Uranium led ratios ranging from about

2,200 to over 64,000.

If isotope ratios are to be used as a basis for Geologic Dating,

then presently accepted a gage may be too high by a factor of 10,000,

That means that the ages of the formation are to be measured in millennia.

Translated that means several thousand years for the formation of KOL and all of those Geologic formations.

This information has remained unchallenged and unreputed in the open scientific literature,

since it was published in 1976.

זה לפי מדענים ה... ברור! המדענים, המדענים של אבי.

המחזירים בתשובה קצר, פרוטקטן. עוד שנייה, אני מסיים.

האם זו התיבה של נוער? הנה כאן היא מצולמת על הרי עררת,

עיתון ידיעות אחרונות.

מידות כלי השיט שנחשף כאמור תואמות בצורה מדויקת את המידות שמופיעות בתורה,

כמאה חמישים מטר אורך על עשרים וחמש מטר רוחב,

ודגימות מהממצאים כבר נשלחו לאוניברסיטת אוקספורד לבדיקות כימיות כדי לקבוע את גילה

של הספינה.

ותיבת נוח.

הקשר, השתיקה שהיה במשך השנים, נחשף,

והיום יש את כל הנתונים.

מה נעשה עיוני?

ככה המצב. ארכיאולוגיה נוצרה רק בשביל לאמת את תורתנו הקדושה.

וסיינטיפיק ידיעות וסיינטיפיק מעריב. היי ווא, וסיינטיפיק אבי קוזרי.

אנחנו מודים לך לערב זה, אבי.

אבל אתה מוזמן... לא, צריך להדגיש שלדברים האלה אין שום ערך מדעי. ברור, ברור. ברור, אתה אומר. הוא פוטסטנטי. אתה קורא... אתה יודע מה? אתה מוכן להגיד שאתה מדעי. לא, אתה קורא. אתה מוכן... אתה קורא. ומה אתה מבין אחרי שאתה קורא?

אני מבין ששום אדם, שום פרופסור... מה עם זה?

הוא לא קורא. הוא אומר שזה הופיע ב-Nature.

הרבה כתבי עדת. באיזה תוכנית טלוויזיה זה שודר? מה?

מאיפה זה מצולם? מי זה אדם... United States of America. כן, אבל שם יש מאות תחנות חרדיות במירכאות. 250 מיליון אנשים יש שם. אתה שמעת על סטיבן הוקינג? אני שמעתי אותו. הוא בשבילך מדען?

הוא בשביל מדען. הוא בשביל מדען. הוא אטאיסט. מאיפה אתה מכיר אותו?

מאיפה אתה מכיר אותו? קראת שניים מספריו.

קראת שניים מספריו. ומה הבנת?

ומה הבנת?

שגיל העולם הוא עשרה מיליארד שנים?

ממנו? ממנו. איך נוצר העולם, הוא אומר?

סוקר את תיאוריית המבט הגדול.

ואיך נוצר העולם, הוא אומר?

קראת שני מחקרים, שני ספרים אפילו.

מה הוא אומר בסוף? איך נוצר העולם? המבט הגדול? כן. דבר שנקרא יקום האינפלציוני, יש תיאוריה חדשה. איך, איך?

למה צריך חדשה? היא שנה לא טובה.

שלוש שנים. הורגין כתב אותך. כן, לא ראה כלום. מה הוא אמר? איך נוצר העולם?

יש תיאוריות, הוא כמדומני דוגל בתיאוריות המבט הגדול. שואל, אבל מה הוא אמר? איך נוצר העולם?

הוא היה תאיר חדש לו להגיד. לא, לא מספיק לי. כשהוא אומר שהיה מפץ גדול, איך נוצר העולם?

קראת שני ספרים.

כן. נו, אז איך נוצר העולם?

לפי סטיבן הוקינג, איך נוצר העולם? בשורה האחרונה של הספר כתוב שכנראה יש אלוהים.

בשורה האחרונה של הספר כתוב שכנראה. מה פתאום?

סליחה.

יותר מזה אני אגיד לך.

הוא אמר שהאלוקים מתעתע בנו. אני קראתי. הוא כתב את זה. הרי אין לך דוד תמיד לי סטיבן.

עד שאתה מכיר סוף סוף מישהו אני אראה לך כמה אתה לא מכיר אותו.

חוקינג לא חיכה שהמציאות תפריך את התיאוריה ועשה זאת בעצמו.

השבוע הוא פרסם עם שותפו למחקר הסבר חדש להיווצרות היקום.

הנקודה שממנה החל הכל אומר הוקינג הייתה שם תמיד.

המפץ הגדול יצר את הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו.

היקום ימשיך להתפשט לנצח.

כוכבים יתרחקו אחד מהשני עד אין סוף.

הנקודה הגדולה לא מבחינת את הקריאה,

אבל זה מגיע להחלטות במקומות וכשהוא יכול היה לקבל את עבודה שלו.

הוקינג משוכנע שבקרוב אולי עוד בימיו ניתן יהיה לפתור את כל חידות היקום ולתת מענה לשאלות שרק בודדים יודעים את התשובה עליהן.

We would know the mind of God.

בואו נגיד שזה לא היה נקודה מנקודה מתמטית הקטנה ביותר שאפשר להעלות על הדעת, אלא זה היה מין איזשהו גל קטן, גוף ישות קוונטית כזאת, גלית,

ששם יש בכל זאת קצת מרחב ויש קצת זמן. זה לא כמו גל קלאסי שיש לו משמעות, אלא זה הכל פלקטואציות שבהן אי אפשר להגדיר מרחב וזמן, רק

כשהפלקטואציה הזאת מגיעה לאותו רגע של מה שאנחנו קוראים תחילת היקום, המבט הגדול. אחרי זה מתחילים להיווצר שם קשרים שאפשר לתאר אותם כמרחב וזמן.

לפני זה אי אפשר. אז במה הועילו חכמים בתקנתם? כלומר, במה הוקינג פתר בעיות, גאל את הפיזיקה, נאמר,

באיזשהם דילמות או משם מצבים פרדוקסליים שהיו קיימים בנקודה סינגולרית ולא קיימים במודל שלו? הוא לא עשה את זה, ואף אחד לא טוען שמה שהוקינג עשה זה באמת.

הוא טוען, הוא טוען עוד דברים שהפיזיקאים אחר כך לא הסכימו איתו, אבל גם הוא עצמו שינה הרבה פעמים את דעתו. לא, אף אחד לא חושב שיש פתרון לבעיה הזאת קיימה.

בעיית תחילת היקום,

אף אחד לא חושב שיש פתרון לבעיה הזאת קיימה.

אני חושב שהשאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא,

האם הניסוח שלנו, של חוקי הפיזיקה,

הניסוח המתמטי שלנו, הוא הניסוח היחידי האפשרי?

ונראה לי שיהיה מאוד מאוד מאוד קשה

לענות על שאלה כזאת

בצורה מוחלטת.

מה זה פיזיקה?

פיזיקה צריכה לדייר תמיד דברים על סמך דברים אחרים, אי אפשר להתחיל מכלום.

אז אנחנו צריכים תמיד להניח איזשהם אקסיומות,

שבעזרתם אנחנו מסבירים דברים אחרים,

ולמה האקסיומות האלה נבחרו זה עניינו של האלוהים, כן.

בבקשה, הוא מלך את איינשטיין גם. גם איינשטיין, אתה רוצה לראות את איינשטיין? די. תברר לך שאיינשטיין נאמין במורא עולם ובגלגול נשמות?

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת תומאס אדיסון.

זה המקום הראשון של האמת שעליהם כלפיהם כלפי פרניאלית,

כמו קוראים לזה ארדס הוקספורט.

וגם התחייבים של המשחקים הראשונים נמצאים אקויות בתיאוסופיה,

קארל יום,

ליטשה,

שווייצר.

כלפי הכנסתם מכירים ודוקומנטים בקונספט של ראיינקרנציה,

שכמו שאנחנו יודעים, היא עסקה לתיאוסופיה.

במורא עולם ובגלגול נשמות?

כן, בין נקניקיה של חזיר אחת שאותה מידי גבינה. מה זה משנה?

גם יוסי שריד אוכל חזיר והוא מאמין בלוקים.

זה לא ה-issue בכלל.

זה ה-issue, זה ה-issue.

בואו תשמעו את המדען סטיבן הונקינג שהוא מעריך.

תיאוריה חדשה של המדען סטיבן הונקינג, היקום נולד מגרגר אבונה.

סטיבן הונקינג עשה זאת שוב.

המדען הנכה, שנחשב לאחד מגדולי הוגי הדעות בעולם,

הכריז כי הצליח לפתור את חידת היקום.

בקרוב הוא עתיד להציג את התיאוריה שלו בפני

הקהילה המדעית שכבר מחכה בקוצר רוח לבשורה החדשה.

עולם המדע מאת אורנה ננר, לונדון.

עולם המדע עוצר את נשימתו אחד מגדולי הדור, המדען, הגאון, סטיבן הונקינג.

עומד להודיע על תגלית חדשה שלו, העולם נוצר מפסוליה.

תגלית המאה, הונקינג, תגלית ששווה פרס נובל.

תשמעו מה כותב דוקטור עמוס כרמל.

תראו מה זה מדע,

מדע מודרני,

שהחמוד הזה זוכה ללמוד אותו וקורא ספרים, הוא מבזבז את חייו על זה.

בראשית היה המפץ הגדול.

כלומר,

אולי היה משהו לא ברור ולא ידוע לפני כן,

ואיננו יודעים איך נולד המפץ הגדול עצמו,

אבל רוב המדענים מניחים כי לפני 15 מיליארד שנה התרחש המאורע,

המוגדר הראשון בתולדות היקום המוגדר לנו.

תשמעו ידיעה מדעית. אני חוזר, תראו מה זה ידיעה מדעית.

אולי היה משהו לא ברור ולא ידוע,

ואיננו יודעים איך נולד,

אבל רוב המדענים מניחים כי לפני 15 מיליארד זה התרחש. זה מראה לך שאינך מבין מה זה מדע.

רק הדת מתיימרת להגיד שזה מדע.

רק דוקטור עמוס כרמל מסכן, לא יודע כלום, לומד על נושא. המדע הוא דבר זהיר,

אומרים משהו, סליחה. זהיר, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, ומי עשה את זה?

מדענים.

מי המציא את האטום?

סטיבן הוקי? לא סטיבן הוקי.

ואיך אתה שמורכב מהאטומים לא מתפוצץ לנו פה?

אולי כן קצת בפנים.

אבל איך זה? מי המציא את החלקיק הקטן בעולם?

סטיבן?

יוסי שריד או אבי? אוקיי, אתה יודע מה, לשיטתך. מי דרה לנו את המולקולה?

לשיטתך, נאמר,

נאמר נכון. זאת אומרת, רגע, רגע. המושג בריאה לא קיים במדע. איך? המושג בריאה לא קיים במדע. לא הבנת למה.

כי המדע מתעסק רק במה שמונח לפניו ואינו יכול להתעסק במה שלפני פניו.

אנחנו מתעסקים בלפני והם מתעסקים בקושי במה שמצוי לפניהם והם מודים.

תן לי רגע. הם מודים.

אין אנחנו יודעים איך זה התחיל.

אנחנו דיברנו על בעיית תחילת הזמן.

איך זמן יכול להתחיל באיזושהי נקודה.

ואם משהו מתחיל בנקודה מסוימת בזמן, אז תמיד אפשר לשאול מה היה רגע אחד לפני זה. והנה הפיזיקאים אומרים לנו,

השאלה הזאת היא לא לגיטימית, היא בלתי חוקית.

הזמן, אתה לא יכול לשאול מה היה לפני תחילת היקום, כי לא היה אפילו זמן לפני זה. טוב, בוא נסכם בינינו. כן. שאני כן יכול לשאול.

אני יכול לשאול, אבל אני לא אקבל תשובה. בדיוק. הבעיה של פיזיקאים,

שתשובה על השאלה המאוד-נאיבית הזאת, ועל מה היה קודם.

הרמב״ם אומר שאי אפשר להוכיח, הפוך הרמב״ם פותח את ספרו בשורה הבאה יסוד היסודות ועבוד החוכמות לדעש שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים אבל אתה צריך להבין דבר אחד הידיעות שלך שטחיות מאוד לא התעמקת מעולם, אתה רוצה להיכנס לכל דבר, ברור כי אין לך יד באחיזה שם אבל אני אסביר לך, באווירה כזאת אי אפשר, תראה את זה, אפשר אמרתי נתתי לך

את כל הזמן, אבי הספרייה אתה יודע איזה שטיחים יש לי אז מה אז אני שטיח אם יש לך ספרים אז אתה ספרן אלא מה ספרים עושים לקישוט כל עורך דין יש לו ספרים אז הוא יודע את כל מה שכתוב אלא מה אתה צריך להבין דבר אחד

אתה שטחי אם היית לומד כמוני בתור חילוני לשעבר לא רק לומד את החילוניות אלא גם את הצד השני

היית נכנס משקיע שנה אחת שנה אחת לבדיקה, תגיד להם רגע, תגיד להם רגע, לא, לא, דבר תגיד להם

לא, לא, זה, לא, לא, עכשיו מודיעים לו בקשר לספרים ובכן אתה תקשיב אתה לפחות, אתה עוד צעיר, אתה מבין שלא תגיע לגיל שלו ותסתבך

אתה תשקיע שנה רציני שנה אחת מהחיים שלך כנגד 17-18 שנה שהשקעת שנה אחת תתייחס ברצינות מה פירוש, אל תאמין תבדוק תבדוק תבדוק תבדוק תבדוק תבדוק אחרי שנה

שנה נגזמתי אבל אני אומר שנה

תשב ואחר כך נראה אם תאחוז במה שלמדת עד אותה שנה או אחרי אותה שנה

אני מבטיח לך לא אתה היית רק בסמינר זה הכל אני אגיד לך אתה תדע לך רק דבר אחד

אתה אחרי שתבדוק שנה אני מבטיח לך שאתה תחזיר בתשובה יותר טוב ממני

אתה יודע למה?

כי אתה סובר שאתה אדם אמיתי אתה לא כזה אבל אתה סובר כך

אם תיקח את האתגר הזה אדוני בוחן כליות בלב? מה זה? לפחות

אם אתה תיקח את הדברים ברצינות

ותתמודד מול האמת שהיא שייכת לך, לא לי.

לך היא שייכת, לכל אחד.

אם תבדוק את הדבר הזה,

אני מבטיח לך,

לא תהיה לך ברירה, אתה תהיה אמיתי אמיתי.

לך הביתה, נו קום.

נו, די, לא יפה. אבל מה לא נשמע אותך? אבל חבר'ה, צפון תל אביב, אני חשבתי שאתם יותר מכבדים.

אנחנו מיעוט במדינה,

ורוצים שיכבדו אותנו. גם הם מיעוט פה הערב, צריכים לכבד אותם. לא נורא, מה יש? אז תאמן את כולם ששוללים אותנו. תצביעי.

אני שם. מה השאלה?

אני הייתי במספר הוצאות, לא השתכנעתי. אולי אתה תשכנע אותנו, מנהל איתו. בבקשה, מה השאלה? אני רוצה לחזור בתשובה ואין לי משהו משכנע. מה השאלה?

עזבי אותו, מה השאלה?

חמש פעמים, מה השאלה?

השאלה היא שלא קיבלתי תשובה על הדעת שהכול אמת ואמיתה.

הבנתי. אתה מנהל איתו סיפורים. שמעתי. את נשואה? נשואה פלוס. אם אני אשכנע אותך, את חוזרת בתשובה? רק אם תשכנע באיזשהו ראשון, בלי נדר.

את יותר טוב ממני כבר.

עכשיו אני אגיד לך.

אני אתן לך אפשרות, בבקשה.

רק רגע.

מה חסר לך? את מאמינה שיש בורא לעולם?

כן ולא.

מה זה כן ולא?

לא במאה אחוז.

לא במאה אחוז.

לפי דעתך, העולם יכול להיווצר סתם ככה?

לא.

מוכרח שיש מתכנן?

כן. מוכרח.

אז חייב להיות...

התחלת עם זה בורא ונדחם. נכון.

לא חשוב.

לא חשוב.

זאת אומרת,

שעון לא יכול להיווצר מעצמו, נכון?

ודאי שיש מתכנן מאחוריו.

העולם הזה יותר מורכב משעון.

ודאי שיש מתכנן מאחוריו, נכון?

זאת אומרת, הבריאה הזאת מתוכננת.

כל היוניברס הזה,

יש בו חוקיות שמתאימה לקיום האדם.

כל היחס שיש בין הכוכבים,

כל היחס שיש בין שמיים לארץ,

של מים שמתאדים ויורדים ומשקים את האדמה,

ושל צמחים וזרעים בקשר שביניהם,

וחיות ומאכלם שנמצא,

ואוויר שנמצא בכל מקום,

ואוכל שלא נמצא בכל מקום, כי אפשר להחזיק מספר ימים בלא אוכל,

אבל אי אפשר סנטים אחד בלי אוויר.

עולם שמתוכנן בדיוק למציאות האדם.

יתרה מזו,

כל המחצבים וכל המתכות וכל מה שנמצא זה רק לאדם.

אלמלא האדם בהמות, חיות, עופות ודגים,

לא משתמשים בהם.

זאת אומרת, הכל נברא לצורך האדם.

אם כן, אני האדם,

אני מרכז הבריאה.

אם אני מרכז הבריאה ונבראתי, וכל הבריאה הוכנה בעבורי,

מהו התפקיד שהוטל עלייך?

מה התפקיד שהוטל עלייך?

האם באת לעולם לחיות?

אז למה את מתה?

אני לא מתה, אני חי. אתה מותי.

גם אתה תמות.

נכון.

ואם באנו למות,

גם ימות. אם באנו למות, בשביל מה לחיות?

אני לא יודעת אם...

זאת אומרת,

חייבת להיות תשובה לשאלה הזאת, שהיא העיקר

למהות שלך.

אי אפשר להסתובב בעולם בלי לדעת למה אני כאן ולמה אני צריך ללכת.

ואם אני צריך ללכת, בשביל מה באתי?

להשאיר עוד אחד שילך אחריי.

עוד שניים שילכו אחריי, ושהם יביאו עוד שילכו אחריי.

אם הכל הולך ונגמר, בשביל מה באנו?

מה התכנון?

האם אדם ימציא דבר בשביל שיתכלה אחר המצאתו?

האם אדם יקים בניין בשביל

לדוך אותו עד דק?

את מביאה ילדים לעולם שבסוף יהפכו לחול.

את מביאה ילד, ואת יודעת שיום אחד הוא יכול להיפטר, ואת עוד חיה בשביל מה אבד אותו?

בשביל מה השקעת בו בלימוד?

בשביל מה נתת לו וענקת לו? אם את יודעת שבסוף הוא מיועד לזה.

אף אחד לא מביא ילד בציפייה שחס וחלילה יקרה משהו. אבל הוא יודע שכך יהיה.

אז מה התכלית?

את יודעת שיש הרבה אנשים שלא מתחתנים בעולם בגלל הסיבה הזאת.

כי הם אומרים, בשביל מה שאני אביא, כאלה שימותו כמוני,

ואני אחיה עד מתי שאני צריך,

ואני לא מתחתן.

יש הרבה כאלה בעולם.

אבל אני שואל עוד אחת שאלה.

איך יכול להיות שאני נמצא פה בעולם,

אני עתיד ללכת,

ואני לא יודע בשביל מה באתי?

את יודעת איזה פספוס זה?

איך יכול להיות יצרן שלא נותן הוראות יצרן?

אם יש יצרן, בורא עולם, שברא את העולם,

והוא ברא מוצר,

הוא צריך לתת הוראות יצרן.

איפה הוראות יצרן?

מה את אומרת?

בלי ההתגלות האלוקית במעמד הר סיני לעיני מיליונים,

בלי הנביאים שהיו בכל דור ודור,

ואמרו לנו עד עכשיו מה יהיה,

בלי המכתב, מכתב אלוקים, חרוט על הלוחות, תורת ישראל שניתנה במעמד של מיליונים,

באמת הייתה לך בעיה. לא הייתי יודעת למה את כאן.

אבל אחר שהיצרן בעצמו התגלה ונתן את ההוראות יצרן,

כשקדמו לזה הוכחות למציאותו בעשרת המכות במצרים,

כשהוא נתן מכות על המצרים ועל היהודים לא,

והוציא אותם ממצרים, וקרע להם את הים, והאכיל אותם ארבעים שנה לחם מן השמיים,

מן.

לא נס חד פעמי, לא תרגיל,

ארבעים שנה נס.

והוליך מיליונים במדבר כולל ילדים קטנים,

בלי ביגוד, בלי הנעלה.

איך אפשר לקיים עם שלם של מיליונים במדבר תחת השמש?

מי שולח עם לגאול אותו ומניח אותו במקום שהוא הכי מסוכן?

מיטה בצמא,

מהחום, נחשים, עקרבים, חיות רעות, מיליונים הפקר.

הוא שומר עליהם ארבעים שנה בתנאים לא טבעיים.

מים מבאר שמתגלגלת איתם.

ענני כבוד שחופפים עליהם

ומכסים אותם מפני החום.

לחם שיורד מן השמיים.

ענן שמוליך אותם.

בלילה חושר יש להם ענן של אש, עמוד אש.

הם מוסתרים מעיני האויבים.

ארבעים שנה, לא יום ולא יומיים.

ואחרי כל זה נותן להם את התורה במעמד הנשגב לעיני מיליונים, לא רק יהודים,

גם גויים, לכן זה הבסיס לתורות האחרות.

ואחרי כל זה הוא מבטיח שיבואו לארץ

ויילחמו עם 31 מלכים.

עם

של עבדים שיצא ממצרים,

נלחם נגד 31 מלכים ומנצח כמו שהובטח לו.

ומאז עד היום, 3,300 שנה, כל הנבואות ששלחנו מיד עמדה בנביאים,

מתקיימות בנו. ואני בעד, בזכותם קיימים פה, בזכות הגרעינים השחורים.

כשאנחנו מחזיקים את ספר התורה הזה, כל העולם נגדנו,

גם היום,

ואנחנו קיימים ואומות נמחקו מן העולם.

לא אשור, לא בבל, לא רומי,

לא מצרים העתיקה,

שום דבר לא נשאר.

ואנחנו חיים וקיימים,

וממשיכים את אותה מסורת בת אלפי שנים בלא תזוזה.

אנחנו יהודים ללא שינוי.

ישראל רוצה שינוי,

כי לא היה לה עבר לישראל החילונית.

העבר שלה התחיל לפני 50 שנה,

אז היא כבר אחרי 50 שנה רוצה שינוי.

היא מבינה שהיא טעתה, לא היה טוב.

אנחנו יהודים ללא שינוי.

3,300 שנה.

כי דבר אמיתי לא צריך שינוי.

הבנת?

עוד שאלה יש לך?

כן. בבקשה, גברת רושל, רצתה לש...

השניים האלה יצאו, אתה הגעת לנקודה הזאת

שגילו את החלקיקים. כל חומר מורכב מחלקיקים קטנים.

המדענים עדיין לא הגיעו לתשובה איך החומר מוצק,

למה החלקיקים לא מתבוררים,

אם זה עץ, אם זה מתכת,

אם זה זה.

זה רציתי שהשניים האלה שישבו פה, שני הגאונים,

לשאול אותם אם מישהו מאלה שהם קראו כבר מצא מה התשובה, כי המדענים עוד לא יודעים אם הם...

אומרים שזה כוח עליון

זאת אומרת שמחזיק את הדברים האלה. ברור. בכל אטום יש פרוטונים, נטרונים ואלקטרונים שנעים כל הזמן

והם נעים. הנה השולחן הזה למעשה מסתובב כל הזמן. חלקיקיו מסתובבים.

למה הוא לא נפרד?

למה הוא לא גולש?

למה הוא לא נשפך?

למה?

מה הסוד של זה?

איך העולם, תקשיבו טוב,

העולם הוא כדור.

הנה העולם כדור.

אם אני הייתי אומר למישהו לפני 200 שנה שהעולם כדור

ויש אנשים שהולכים כאן,

רגליים למטה והראש למעלה, ויש אנשים שהולכים כאן, רגליים למעלה והראש למטה ולא נופלים,

היו אומרים שאני קוקו.

העולם כדור.

האוקיינוס, שני שלישים מהעולם, מקיף את הכדור. איך המים לא נשפכים למטה?

אז יש כוח, קוראים לו גרביטציה.

כוח, קוראים לו גרביטציה. לא יודעים מה הסיבה, אומרים כוח.

מה נקרא לו?

גרביטציה.

זהו, אז נגמר הסיפור.

ומי עשה את הכוח הזה שישמור על זה שהכל ילך לכיוון המרכז?

מי עשה זאת?

סטיבן הוקינג?

אלא בגמרא כתוב את הכלל הזה של כוח המשיכה.

זרוק חוטרה העבירה העיקרה קאי.

זרוק מכה עץ

למעלה והוא יחזור לשורש שלו למטה.

למה?

יש כוח משיכה.

הקדוש ברוך הוא עשה זאת.

איך אנחנו מברכים כל בוקר, ברוך אתה השם,

אשר יצרת אדם בחוכמה ובראבו נקבים נקבים,

וחלולים חלולים, מהם סתומים, מהם פתוחים.

כן, יש לנו איברים סתומים, יש לנו פתוחים.

שאם ייסתם אחד מהם או ייפתח אחד מהם,

אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת.

ברוך אתה השם, רופא כל בשר ומפליא לעשות.

בירכת היום את הברכה הזאת, גברתי? לא.

למה לא?

אם אני אקח בלון

ואני אעשה בו חור, יצא האוויר?

איך אנחנו מלאים חורים והנשמה לא יוצאת?

מי זה המפליא לעשות שמשאיר אותה בתוכנו?

וברגע שהוא מחליט שהיא תצא,

פשוט היא מתאדה לה,

והאדם נופל באמצע הרחוב.

מי החזיק אותה כל השנים?

יש איזה מסמרים, איזה בריח,

הכול פתוח.

אדם יכול ללכת לישון ולא לקום בבוקר.

הנשמה לא חזרה.

לכן אני מודה בבוקר, מודה אני לפניך,

המלך חי וקיים,

שהחזרת בי נשמתי, בחמלה.

רבה אמונתך.

ואת רוצה לראות מי היו המדענים שלנו?

הנה, חוברת תורה מן השמיים,

תראי איזה מדענים יש לנו.

שמעת על המדען רבי שמעון בר יוחאי?

את חושבת שהוא היה רק רבי,

את לא יודעת שהוא היה מדען.

בלי קוונטים.

בואי, תראי.

רבי שמעון בר יוחאי מגלה לנו בזוהר הקדוש. שמעת על הספר הזה, הזוהר הקדוש?

כל יישובה מתגלגלה בעיגולה ככדור.

כל העולם מתגלגן בעיגול ככדור.

לא רק שהעולם כדור,

אלא הוא גם מתגלגן כל הזמן.

אילן לתתה ואילן לעילה.

יש כאלה למעלה ויש כאלה למטה בכדור.

וכל עינון בריין משניין בחזוויו משינויה דאווירה.

כל הבריות בעולם משונים במראיהם, בקלסתר פניהם, בצבע עורם,

לפי שינוי האקלים, לפי כל מקום ומקום.

זה דברים שנתגלו רק בעשורים האחרונים.

ויש מקום בעולם, הוא אומר,

כשמאיר לאלה חשוך לאלה.

הוא יודע על אמריקה לפני אלפיים שנה,

לפני קולומבוס,

למרות שקולומבוס היה יהודי,

לא מגיע לו את הכבוד, לרבי שמעון.

אז הוא אומר, יש מקום שכשמאיר לאלה חושך, לאלה יום ולאלה לילה.

הוא אומר, יש מקום שכולו יום,

ולא נמצא בו לילה, רק שעה אחת קטנה, בקוטב.

איך הוא יודע את זה לפני אלפיים שנה?

הוא ממשיך ואומר כאן

שכל זה נמסר לחכמים בסוד, סוד השם ליריעיו.

מספרו של אדם הקדמון, אדם הראשון שנברא על ידי הקדוש ברוך הוא, הצהיר כפיו של הקדוש ברוך הוא.

הוא כתב ספר, ספר תולדות אדם,

ובספר הזה הוא גילה את סודות הבריאה, וזה נמסר דור אחרי דור, עד חכמי ישראל.

זה קצת מה שאני אומר לך, מהידיעות המדעיות שמצויות אצל חכמים.

ויש פה עוד,

עוד כמה דוגמאות.

תקחי את החוברת בסוף הערב ותרבי נחת.

העם הזה הכי חכם בעולם.

העם הזה לא טיפש.

גאוני עולם היו בו,

וכולם בדקו את התורה מאלף ועד תיו.

אז אני שואל אותך שאלה.

אחרי שזה עבר בדיקה של שלושת אלפים שלוש מאות שנה,

וכל אומות העולם מודים בספר התורה,

אז אנחנו באים ומכחישים את מה שקיבלנו?

את המקור?

כן?

בואי אני אראה לך.

יש כאלה, כמו השניים האלה שבאו לכאן בשביל להפריע,

אבל בשביל הסרט שאני אעשה מהם אני הייתי צריך לצלם.

אני אגיד לך,

הם מפיצים גם דפים,

את שומעת שיש להם כאילו קושיות על התורה.

כל מיני קושיות.

אז אני רוצה להגיד לך פה קטע קטן. יצאה חוברת עכשיו שעונה על כל הקושיות של כל המקשים.

ביניהם כתוב כך,

הנה, בעם ישראל מצויים מאות מדענים ידועי שם בכל השטחים,

והם עולים בידיעותיהם המדעיות,

ובוודאי בידיעותיהם התורניות על כאלה שהיו פה ודומים להם,

ובוודאי ובוודאי עולים עליהם בדרגת המוסריות וחיפושם אחר האמת.

כך, למשל,

פרופ' אלווין רדקובסקי,

מגדולי מדעני הגרעין בעולם,

מתכנן הצוללת האטומית הראשונה, הוא חזר בתשובה,

מקפיד על קלה כבחמורה,

או פיזיקאים כפרופ' שרודר או פרופ' אביעזר, פרופ' ברנובר, פרופ' לב,

או כימאים וביולוגים כפרופ' טרופ, פרופ' לוינגר, פרופ' פליקס,

פרופ' קושילבסקי,

פרופ' סימפולנסקי ועוד מאות רבות.

כל אלה חזרו בתשובה מדענים,

והם לא נכנסו לזה מהתלהבות אלא לאחר בדיקה,

ואין להם שום קושייה.

הכול מסתדר להם עם התורה,

למרות שהתחום שלהם מדע.

איך זה מסתדר?

אז באים למכור לנו לוקשים שכאילו חכמי ישראל

לא יודעים מה שהם מדברים?

אלא זה המצג שווא שמציגים בתשקור את יומם ולילה, והם פוחדים, הם באמת פוחדים,

כמו שהוא אמר.

אין מענה לחילונים למה שמציגים שומרי התורה והמצוות.

אז מה אנחנו עושים בעולם הזה?

או. מה זה העולם הזה?

או.

עולם זה הוא עולם של מעבר,

אבל לא את

שאת רואה במראה זו את.

את זה נשמה רוחנית שנמצאת בתוך הגוף שלך.

אשאל אותך שאלה.

האם את רואה אותי ככה בעיניים או בנשמה?

בעיניים.

אם חלילה, חלילה את מתה,

ואני נמצא לידך ואפקח לך את העיניים, תראי אותי.

לא תראי אותי, נכון?

מה חסר לה?

הנשמה.

כשהייתה הנשמה ראית.

כשהיא יצאה, את לא רואה.

כשאדם מת, יש לו אוזניים.

נצעק לו באוזן, הוא שומע? לא. מה חסר לו?

הנשמה.

כשהייתה הוא שמע, יצאה, לא שומע.

אז מי זה את?

הנשמה, לא הגוף.

יום אחד את תיפטרי, לא תמותי.

חס ושלום, לא מתי.

הנשמה יוצאת. הנשמה נפתרת!

רק עוזבת,

אבל זו את החושבת, המבינה, היודעת, המרגישה, זו את, את הנשמה.

כי כשהיא יוצאת, יתנו לך מכה עם פטיש חמש קילו, ישרפו את היד, לא תרגישי.

כי אין את אני, אני יצא, הנשמה יצאה.

אז הגוף זה סתם. נכון, כמו שהבגד שלך,

כמו שהבגד שלך זה סתם,

גם הגוף שלך זה סתם. למה צריך את הגוף?

אני אסביר לך יפה, שאלה יפה.

שאלה יפה.

הגוף נועד בשביל לקיים בו מצוות.

לדוגמה,

אישה יש לה מצוות הצניעות,

לכן היא צריכה גוף, בשביל להצטנע. אם היית נשמה רוחנית כמו מלאך,

אין צניעות.

לא היית יכולה, אם היית גבל, להניח תפילין.

אין לך יד.

לא היית יכולה להתעטף בטלית, זו מצווה, אין לך גוף.

לא היית יכולה להניע על עולב ואתרוג,

אין לך ידיים.

לא היית יכולה לקיים מצוות הליכה לבית הכנסת, אין לך רגליים.

לא היית יכולה לקיים מצוות מאכלות אסורות,

כי אין לך קיבה ואין לך קרעיים.

לכן על זה הדרך.

כל האיברים בגוף נבראו בדיוק לפי המצוות.

יש לך רמח איברים בגוף

כנגד רמח מצוות עשה בתורה,

ויש לך שסה, 365 גידים בגוף,

כנגד 365 מצוות לא תעשה בתורה בדיוק.

תרי״ג מצוות מול תרי״ג איברים וגידים.

ואת באת לעולם,

הנשמה נכנסה בגוף

למלא את התפקיד שלה בקיום המצוות,

ולאחר מכן הנשמה יוצאת,

עומדת לדין,

מה היא עשתה בימי חייה,

ולפי זה יתקבל שכר או חלילה עונש.

עכשיו מובן,

אז לא מתים.

שאלתי אותך, אם באנו לחיות, למה מתים?

ואם מתים, יש במה לחיות.

אבל אם יש המשך, מובן למה באנו,

ומובן גם למה מתים.

כי הרי נגמר המבחן,

היינו פה 70-80, כמה שהיינו כל אחד,

עשינו את המבחן,

עכשיו הולכים להגיש את התוצאות, לקבל את התוצאות.

העולם הזה רק עולם מעבר. את יוצאת מכאן, הילדים שלך יצאו, אבל כולם הולכים לעולם העליון שממנו הנשמה באה.

ויורדים לפה בשביל לקבל שכר בזכות המעשים שבחרנו מרצון לעשות.

לא בכפייה.

התורה לא כופה, היא אומרת, ובחרת בחיים.

זאת אומרת,

אנחנו ירדנו לכאן על מנת לזכות.

החכם לא מתווכח עם הבורא, עם היצרן.

כמו שפשוט תהיה ביד הבורג לומר למהנדס,

לא מתאים לי כאן, שים אותי פה.

אני עשיתי אותך,

ואני יודע לאיזה תכלית, ואני שם אותך איפה שמתאים לך.

אתה בא ואומר לי, מה מתאים לך?

הרי אני בראתי אותך.

הבורא אומר, אני בראתי אותך, גברת.

נתתי לך כוח של פרייה ורבייה.

נתתי לך ילדים.

את צריכה לחנך את עצמך ולחנך את ילדייך להכיר את מי שברא אותך.

אי אפשר, את לא בצתך.

לא נפלת מהירח.

אם אני מודעת לכל זה, אז למה כל כך קשה לחזור בתשובה?

לא קשה, החברה מפריעה לך, זה הכול.

יש לי שאלה. אני אענה.

אבל לא קשה לך, אני אגיד לך.

אני כבר פעמיים חזקתי ונשברתי. בגלל השכנות והחברה.

אין שום בעיה. מה עושים במצב כזה? לא עושים להם חשבון.

ומה עושים? כי אם תעשי להם חשבון, יעשו לך בסוף חשבון.

ויש לי עוד הצעה בשבילך.

אני אגיד לך, כשאני חזרתי בתשובה בבן יהודה זה היה קשה מאוד.

הוא עוד הבין את הקושי בתור אחד חילוני. מה זה אני מבין? אני הייתי, לא?

אני מסביר לך, כשאני חזרתי בתשובה זה עוד לא היה פופולרי כמו היום.

לפני למעלה מ-20 שנה.

זה לא היה פופולרי.

זאת אומרת, יחיד בתל אביב,

באזור שכולו חילוני,

ואני פתאום חוזר בתשובה. אני הייתי עם קוקו. מה הביא אותך לחזור בתשובה?

לימוד.

קראתי ספרים,

התחלתי לשאול שאלות, בדקתי ועוד בדקתי

ויצאתי לדרך.

ועד היום אני בודד.

עדיין בודד. כל יום שיש משהו חדש אני מברר אותו עד תום.

וזה העושר. אם היה סוף, היה משעמם.

עצם זה שאני יכול כל הזמן עוד לדעת ועוד לדעת ועוד לדעת,

זה רק כוח רוחני,

כוח גשמי הוא מוגבל.

את רעבה?

תאכלי. כמה תאכלי לאכול? עד גבול. מעבר לזה תקיעי.

הנאה? עד גבול. אחרי זה נמאס.

כל דבר ששייך לגוף

נמאס.

רוחני?

לא נמאס.

לא נגמר.

נצח.

אתה יודע שאני מסתגד על הצד הדתי בתוך חילוני ואומר, מה, הם קוראים לי לי? מה, מה כיף בזה?

מה כיף בזה?

אני רואה את החילונים קוראים עיתון שאנסו ורצחו והזריקו ועשו.

מה הכיף בזה?

עוד משלמים על זה כסף?

קוראים את הצרות של אחרים ומצטערים מזה ומשלמים על זה כסף.

וזה נהיה כמו סם לדעת כמה רצחו היום,

כמה מתו, כמה נתפסו.

באקשן. למה? אקשן.

או, אקשן.

ואחרי זה יש לו אקשן בבית חולים.

שבץ לב ולחץ דם וסכרת וצרות. למה? בגלל לחץ.

רוב הציבור בעולם סובל ממחלות נפש. למעלה מ-88% בעולם.

למה?

לחץ ופחד ואימה ואיסורים ורדיפות.

כל זה גורם לבן אדם.

לעומת זאת, החרדים, לפי מחקר

של רופאים למחלות לב, אומרים

חרדים חיים פי שתיים בזמן מחילונים.

למה?

בגלל האמונה שיש להם השם יתברך,

שהכול מאיתו יתברך, לכן הם לא נפחדים מכל דבר.

עוד דבר את צריכה לדעת,

תראי איך משפחה של חרדים מקבלים גזירה של מוות,

ותראי איך מקבלים חילונים שעבד עליהם, העולם שלהם חרב.

את זוכרת שנשרפו שני ילדים בסוכה, בסוכות,

בדרום לפני שנה?

איך ההורים דיברו?

השם נתן, השם לקח.

לא, מי שנתן, לקח, נגמר הסיפור.

לא, אה!

אה! קורעים את הסערות, בגדים. אה!

למה?

כי הם יודעים, הוא לא מת.

הוא עבד.

הוא שם, וגם אנחנו נגיע לשם.

ויש קשר בין הנשמות לאחר מכן, אז מה קרה?

רק אלה שאמונתם לא חזקה,

בשבילם זה טרגדיה, נורא.

לא שאנחנו מוותרים,

קחו את הילדים, לא.

אבל כשקורה כבר דבר כזה בגזירה מן השמיים, צריך לדעת לקבל אותה.

רבי יוחנן מספר את הגמרא,

עשרה בנים היו לו, עשרה מתו אחד אחרי השני.

צדיק גדול!

מהבן האחרון שלו, הוא לקח שן אחת שלו

ושמר אותה אצלו.

למה?

כשהוא הלך לנחם

אבלים שנפטר להם קרוב.

הוא לקח את השן, והיה רואה שהם מצטערים הרבה,

היה מוציא אותה ואומר, תראו,

זה מה שנשאר לי מעשרה בנים.

וקיבלתי תנחומים.

קבלו גם אתם תנחומים.

בשעה שהוא אבל על הבן האחרון שנשאר לו,

הוא חושב איך לנחם אחרים באבלם שהם חסרי אמונה כמותו.

רבי מאיר בעל הנס, איבד שני ילדים בשבת אחת.

אשתו לא גילתה לו, שלא יהיה לו צער בשבת.

במוצאי שבת שאלה אותו רבי,

אם אדם נתן פיקדון ביד חברו

ולאחר זמן בא וביקש ממנו, צריך לתת לו או לא לתת?

לא.

אמר לה, ודאי.

אמרה לו, באבא על הפיקדון ולקח את פיקדונו.

וראתה לו, כן, את שני הילדים שנפטרו.

האדמו״ר מצאנז,

נפטר לו בן.

כשהודיעו לו את זה, הוא קיבל את זה כהלום רעה,

מועמד.

כדקה,

ואחרי זה הוא השתחרר והלך רגיל.

בתום השבעה החסידים שאלו אותו, כבוד הרב,

איך

ברגע האחרון ששמעת את הידיעה נרעשת עד כדי כך

שכמו נתעבנת,

ופתאום אחרי דקות סבורות אתה כבר התאוששת והיית רגיל.

מה קרה?

אמר להם, משל למה הדבר דומה?

לאחד שהלך ברחוב,

ופתאום הרגיש חבטה חזקה על הגב.

מיד הוא מסתובב בכעס.

אבל כשהוא רואה מי המכה, הוא אומר,

אה, אבא,

מה שלומך, אבא?

הוא אומר, כשקיבלתי את המכה,

אמרתי, מי נתן לי את המכה?

וכשנזכרתי שזה אבא לקח,

אז אמרתי, אה, זה אבא.

אבא נתן, אבא לקח.

את מבינה מה ההבדל כשחיים על פי האמת?

יש לי שאלה.

כן. איזה יישמעת מצחיק לאנשים, לא יודעת,

אפשר להיות דתיים עם כלב?

כי כלב זה דבר טמא.

ואם יש לי כלב חמש שנים הביתה, אני חייבת להוציא את הכלב כדי לחזק או...

אני אגיד... את לא חייבת להוציא את הכלב, את יכולה להחזיר אותו בתשובה.

אני אגיד לך, כלב

לא צריך לחיות בתוך הבית.

צריך לעשות לו מלונה בחוץ, לא טוב שכלב בתוך הבית.

אבל אין איסור שיהיה כלב, בפרט אם צריכים אותו לשמירה

או לדברים כאלה.

אבל בסך הכללי, לא, בתוך הבית זה לא טוב, וגם ידוע שיש כלבים שיש להם וירוס

שמדבק נשים וגורם לעקרות.

זה התגלה במחקר לפני שנתיים,

שנשים שסבלו מחוסר פריון,

התברר בסוף שכלבים שנמצאים בקרבתם מפתחים וירוס,

שכשהם מלטפים, מנשקים, נוגעים, אני לא יודע מה,

זה עובר לנשים וזה גורם להן לחוסר פריון.

יש עוד כמה דברים לא טובים, אבל בסך הכללי אין איסור להחזיק כלב, אבל לא בבית.

בחוץ.

בחצר, במלונה.

יש עוד בעיה אחת,

שכלב לא טוב,

לא טוב מבחינה מסוימת, שהוא עלול להפחיד אנשים,

ואם מגיעים לבית ונגיד, פתאום הוא נובח,

אז בעיה חמורה מאוד, כי הוא גורם צער לשני,

וזה דבר שצריך להיזהר ממנו גם, שלא לפגוע בזולת.

הרב? כן. יש שאלה אליך.

אני רציתי לשאול, אני ראיתי איזושהי תוכנית טלוויזיה, לא משנה איזה,

ועמד שם איזה מישהו,

זאת אומרת, היו כל מיני עורכים מוכרים ומפורסמים,

והוא אמר, היה שם גם אורי זוהר, אותו זמן.

הוא אמר, תשמע, אני, הוא דיבר אליו, והוא אמר לו, תשמע, למה שאני אחזור בתשובה?

אני חי חיים בסדר, אני עושה הכול בסדר,

למה שאני אחזור בתשובה? איזה סיבה יש לי?

אני לא עושה שום דבר על אף אחד. איזה סיבה יש לחזור בתשובה?

זה מה שאני גם רוצה לדעת בעיקרון, מה... איזה סיבה?

לא צריכה להיות שום סיבה, חוץ מהאמת.

האמת מחייבת.

אני, טוב לי בתור אחד שלא שומר חוק.

גם אף אחד לא יודע ממני ולא מרגיש.

אז זה בסדר או לא בסדר?

אני נוסע באדום רק בשתיים בלילה.

בסדר?

אני משתמש בחשמל על חשבון השכן, הוא לא יודע.

אני גם כן נהנה מהמים של השכנה מלמטה, בלי שתדע, התחברתי לצינור אצלה.

אני לא מפריע לאף אחד, הם לא יודעים מזה בכלל.

מה אתה אומר? זה נכון לחיות כך?

לא, אבל... למה לא? אבל בינתיים לא מפריע לי, טוב לי, נוח לי, גם הם מבסוטים,

יש יחסי שכנות טובים.

אבל אני מדבר על בן אדם שהוא לא עוזר על אף אחד. לא עוזר! הוא חי את החיים שלא רגיל. למה לחיות ולמה לכפות על עצמו את כל הנושא הזה של הדת,

להגביל את עצמו,

לבוש חורים, לעשות... שמעתי. אז אני אשאל אותך שאלה, תקשיבי.

למה אדם שהולך לצבא צריך להגביל את עצמו בנעליים גבוהות כשהוא רגיל לנעליים קצרות?

למה הוא צריך ללבוש מדי זית אם הוא אוהב צבעוני?

למה הוא צריך לשים כובע אוסטרלי על הראש אם הוא הולך אף פעם, אפילו לא עם כיפה קטנה?

למה הוא צריך להוריד את הקוקו וללכת עם תסרוקת של הצבא?

למה אלף דברים בכולל שלוש שנים?

למה?

אז אתה לא מחייב אותו. גם הקדוש ברוך הוא מחייב אותך.

מחיאות כפיים.)

אם רמטכ״ל מתחלף מחייב אותך בורא עולם שאינו מתחלף על אחת כמה וכמה.

אבל זה אני שומע מסיפורים, כל פעם אני שומע סיפורים ואני שומע... גם אני שומעתי מסיפורים.

ואומרים שצריך לקיים את המצוות האלה ככה, ואומרים שפעם היה ככה, וזה תוכח. אין, עד היום לא ראיתי הוכחה אחת. איפה תראה אין? עד היום, כל מה שאני שמעתי מרבנים ואנשי דת וזה ש...

ואני מכבדת אותם, וכל אחד ימוד. היית בצבא?

היית בצבא?

היית בצבא?

היית בצבא? למה לא?

לא יצא.

לא יצא. זה לא משנה גיא, אללה יצא. אני הייתי בצבא.

בצבא אף אחד לא הראה לי הוראות מטכ״ל שאני צריך ללכת למקדי זית.

וגם אף אחד לא הראה לי את הרמטכ״ל.

ואם על פי כן, כל מה שאמרו לי עשיתי.

יש דברים שלא צריכים לראות דווקא, ולא צריכים בדיוק. אבל אם אתה רוצה, אצלנו אין בעיה. מוכנים להראות לך.

סליחה? רגע.

סליחה, סליחה, תוכל לומר, כי זה דתה, הרמטכ״ל זה מוחשי.

השם זה דתה, הוא לא מוחשי.

הפוך.

רמטכ״ל לא מוחשי. אתה רואה אותו בעיניי, את השם אני לא... אני שואל אותך שאלה?

יש לך נשמה?

את רואה אותה?

לא. את חשה אותה? לא.

מה לא?

איך דיברת?

דיברתי בזכות על נשמה, אבל אני לא חשת את הנשמה.

אם לא תחושי, איך תדברי?

תגעי בעצמך, תגעי.

תגעי.

את חשה?

מי חשה?

את הנשמה. את מי?

את הנשמה.

זאת אומרת, אם לא נשמה, את לא חשה. הרגע,

יש בך נשמה,

והיא הכי קרובה אלייך. זו את בעצם.

ואת לא רואה את את,

ואת יודעת שאת זה את,

בלי לראות.

זה מפריע לך?

את נושמת?

ראית את האביב?

מפריע לך שאת לא רואה?

תפסיקי לנשום עד שתראי אותו.

לא.

זאת אומרת, אם לא רואים, לא מפריע בינתיים ליהנות

ממה שנותן הבורא, נכון?

לא. הוא מקשה קושיות על הבורא, בינתיים נהנה ממנו,

וממשיך להקשות קושיות. קום... למה זה על הבורא? זה בכלל,

כל הסיפורים האלה שמספרים... עזוב סיפורים, אין סיפורים.

יש תורה,

תבדוק אותה.

אתה רוצה לבדוק אותה? אבל בכל הבדיקות, מה שבדקת... אתה לא יכול לבדוק.

אני למדתי גם בבית ספר דתי, ובדקתי... אתה לא יכול לבדוק. לא, עד עכשיו לא נתנו לי שום סיבה אחת חותכת לכל... אתה לא יכול לבדוק.

אתה יודע למה אתה לא יכול לבדוק?

כשהיית בבית ספר היית בעל כורחך,

ולא בדקת ולא חיפשת. חיפשת הצדקה, למה לצאת החוצה?

ויצאת.

עכשיו אתה אומר שאתה מחפש דרך לבדוק. אין בעיה, נשלח אותך לסמינהר.

אני חיפשתי לאו דווקא בבית ספר, בכל מיני מקומות דתיים. די, אני עושה אותך דרך קצרה עכשיו. סמינר,

אתה הולך למספר ימים, בבית מלון,

משאלת היסוד,

הנה, ניקח פרוספקט,

משאלת היסוד,

עד איפה שתרצה, יגידו לך הכול. לאט לאט, שווי, שווי. תרשה לי להגיד לך משהו.

הרבה חברים שלי שאני מכיר, שהלכו לסמינר ושאלו את השאלה הזאת,

ואמרו להם שאף אחד לא נתן להם שום אורחן,

שקיימים דברים כאלה, ושהיו דברים כאלה... סליחה, למה אתה מדבר סתם? שאל אותי שאלה ואני אענה לך.

שנייה, זה ניתן לי להגיד משהו, שאנשים... עזוב את ההם, שאל אותי. לא, כי הנה, מה אמרתי? עזוב אותם, שאל אותי! אז הנה אני שואל אותך, למה שאני אלך לסמינר?

עזוב את הסמינר, שאל אותי עכשיו שאלה.

כן, זאת שאלה, מה ששאלת לך מקודם? מה שאלת? את כל התורה שאני למד ממך עכשיו, בחמש דקות?

אז תלמד אותי תורה. אז מה? שאלה ספציפית שם.

אתה יכול להגיד שהדברים האלה קיימים? איזה דברים?

שכל התורה הזאת זה אכן דבר באמת שהיה...

בוודאי, הנה. למה שאני אחזור בתשובה? בבקשה, שמעתי. שבן אדם יחזור בתשובה. שמעתי.

בוא תקשיב עכשיו טוב.

תענה אבל על השאלות שלי.

אתה מוכן לקבל אם אני צודק?

או שאתה לא מוכן לקבל?

תוכנית. ואתה מוכן לקבל אם אני צודק.

שיקבל את הדברים שלך כאן? כן.

ותסיק מסקנות גם.

טוב.

חוקר משטרה בבית שמש

אמר לי שהוא לא מאמין בתורה.

לא מאמין, תוכיח.

אמרתי לו, אתה יודע מה?

אפשר לתת שאלה.

בא אליך בן אדם,

אומר לך שהוא,

באים אליך שני בני אדם ואומרים לך שראו את פלוני גונב.

הוא אומר שהוא לא גנב.

למי אתה מאמין, לשניים או לאחד?

אמר לי, לשניים.

אמרתי לו, אם יהיו שישה שיעידו שהוא גנב,

זו עדות יותר טובה?

אמר לי, כן.

אם יהיו שישים?

אמר לי, טוב מאוד.

אם יהיו שש מאות עדים שיעידו?

אמר לי, מצוין.

ששת אלפים מעולה,

שישים אלף וונדרבול,

שש מאות אלף, אמר לי מספיק.

אמרתי לו במעמד הר סיני.

אז אומרים, אומרים את זה, אומרים שהיה מעמד הר סיני. התחלתי איתך, רגע, תכף נגמור עליך,

שמיה.

במעמד הר סיני היו שש מאות אלף

איש גברים.

מגיל עשרים עד שישים.

חוץ מנשים,

חוץ מתף וזקנים,

וחוץ מערב רב שהיו כפול מיוצאי מצרים.

זאת אומרת, מיליונים מעידים, מיליונים מעידים,

שראו ושמעו את הקדוש ברוך הוא בעשרת הדיברות אומר,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים בבית עבדים,

וזה אחרי עשר המכות.

האם זו עדות או לא?

וכל עדות הייתה פעם.

כל מי שבא לעיד בבית משפט זה על פעם, פעם קרוב או פעם רחוק.

אם שני עדים זה עדות, מיליון אם לא עדות?

מה אתה אומר?

ככה אומרים.

אומרים. ככה אני תמיד שמעתי וככה מספרים שהיו מיליונים ש... גמרנו, גמרנו.

היה נפוליאון.

ככה אומרים, ככה מספרים.

הייתה המהפכה הצרפתית.

ככה אומרים, ככה מספרים.

וככה כל ההיסטוריה. ככה אומרים, ככה מספרים.

אז אם לא, אין מה ללמוד.

ואפילו הערב הזה מחר ישאלו אותך, היית, ראית את אמנון? כן, התפקחתי איתו.

פעם זה היה.

ככה אומרים, ככה מספרים.

אתה מבין?

עכשיו אני רוצה שתבין עוד דבר. אבל אותו חוקר במשטרה אמר לי כך,

זה שכתב את התורה, הוא כתב שהיו מיליונים. מאיפה אני יודע שהיו מיליונים?

נכון?

אמרתי לו, יפה גם כן, נכון.

אמרתי לו, בוא נשים את ספר התורה בצד עכשיו,

ואני אשאל אותך שאלה.

האם אתה מכיר את חגי ישראל?

אמר לי, כן.

שאלתי אותו, חג פסח לזכר מה?

אמר, זכר ליציאת מצרים.

אמרתי לו, יפה.

חג שבועות לזכר מה?

אמר לי, מתן תורה. אמרתי לו, נפלא.

אמרתי לו, שאלה קשה עכשיו.

תאמר לי, האם לפני שנה החגים האלה היו או לא היו?

אמר לי, היו. זו לא שאלה קשה.

אמרתי לו, שאלה קצת יותר קשה.

לפני שנתיים, היו או לא היו?

אמר לי, היו.

אמרתי לו, שלישית מסובכת ודומה לשנייה, מטעה.

לפני שלוש שנים, היו או לא היו?

אמרתי, היו.

אמרתי לו, עכשיו שאלה רביעית, תטפול בפח.

לפני ארבע שנים, היו או לא היו? אמר לי, נדוני, כל שנה יש.

שאלתי אותו, ממתי התחילו?

אמר לי, מיציאת מצרים.

אמרתי לו, ישמעו אוזניך, מה שפיך מדבר, המרחק רק שיבר, אתה לא שומע?

זאת אומרת,

אתה בעצמך מעיד שכל שנה ממשיכים את העדות מיליונים יהודים לזכר מה שהיה.

בכל העולם. בכל העולם. לא עושים זכר למה שלא היה,

עושים למה שהיה.

אז זה בלי התנ״ך.

עכשיו שאלתי אותו עוד שאלה.

אמרתי לו, תגיד לי, הייתה שואה?

אמר לי, כן, איפה אתה יודע? אומר לי, יש אנשים עד עכשיו, מספרים ביד.

אמרתי לו, מה יהיה בעוד עשר דורות?

לא יהיה.

אמר, יש יד ושם? אמרתי לו, אפשר לעשות.

אמר, יש כבשנים? אמרתי לו, נבנה.

יש תמונות? אמרתי לו, בכל פוטו אני אעשה לך.

נו, מה ההוכחה?

יום השואה.

יום השואה.

יבואו, כל העולם יכחישו,

וכמו שהיום מכחישים שני היסטוריונים גרמנים ואחד אמריקאי,

מכחישים את השואה,

ואף על פי כן, העם היהודי קבע יום אחד שכולם מתייחדים עם זכריו.

יום אחד כל שנה.

זה לא יישכח מעם ישראל לדורות.

בסדר, אבל מה... כן או לא? בסדר, מסכים איתך, אבל... רגע, כן או לא?

שמה, שהשואה? כן. די, רגע.

רגע.

אם יום אחד בשנה זה טוב,

אם כל יום בשנה נזכור, זה עוד יותר טוב, נכון?

אם יהיה חובה כל יום לזכור,

יש מי שיכול להכחיש אותנו?

אף אחד.

ואם כל כמה רגעים נצטרך לזכור,

ודאי וודאי שזו עדות בלתי פוסקת. אי אפשר לשבש את העדות, נכון?

ככה אנחנו.

תפילין,

ארבע פרשיות בתפילין, מה כתוב בהן?

יציאת מצרים.

מזוזה בכל דלת.

אתה נכנס ויוצא מספר פעמים ביום בדלתות,

מה שמה זכר?

יציאת מצרים.

קריאת שמע פעמיים ביום, מה מזכירים? יציאת מצרים.

שלוש תפילות שמתפללים ביום, מה מזכירים? יציאת מצרים.

ברכת המזון שברחים, מה מזכירים? יציאת מצרים.

קידוש בליל שבת, מה מזכירים? יציאת מצרים.

אין רגע אחד כמעט

בחייו של היהודי שהוא לא נתקל ביציאת מצרים במתן תורה.

אתה יכול לבוא להגיד לי,

אני יודע, זה היה פעם. הנה, תסתכל בדלת, זה היה אתמול. אבל תשמע מה שלי להגיד לך. כן. אז בקשר לשואה אתה דיברת קודם, נכון? אז בקשר לשואה יש תמונות, יש הוכחות שזה קרה, יש סרטים, אתה רואה, אתה רואה שזה קרה. מה, אתה לא שומע מה הסברת לך?

סליחה, מהתנ״ך, כל הדברים, הסיפורים, יש סרט,

יש סרט, יש סרט, עשרת הדיברות, יש סרט, אני ראיתי סרט,

יש סרט, שנייה,

ראיתי סרט במדע,

שאומרים חוקרים ומדענים שהם לא בטוחים אם פה קבעו רחל או פה קבעו אברהם.

דיברנו.

הם לא, ואתה מאמין למדענים? אני לא יודע, אני לא יודע, זאת הבעיה שלי. בוא אסביר לך. אני לא מזלזל חלילה. סליחה, שמעתי אותך.

מה השם שלך?

ניר.

אתה יודע שיש פפירוס בהיידן שנתגלה ב-1888 ובו מתוארים עשרת המכות שהיו במצרים על ידי כתב עיתונאי מצרי מלפני ארבעת אלפים שנה לפי הזיהוי של הארכיאולוגים המומחים?

הפפירוס מכיל את דבריו של סופר מצרי בשם איפובר.

מרוח הדברים של הכותב ניכר בעליל שאין הוא כותב שירה או נבואה כלשהי לעתיד,

אלא תיאור קשה של מאורעות יוצאי דופן שהוא עד להם.

החוקרים הצליחו לשחזר רק חלקים מהפפירוס.

אנו מביאים מקצת מן ההקבלות בין פסוקי התורה לפפירוס המצרי.

ספר שמות

ויהי אדם בכל ארץ מצרים

פפירוס

מכות בכל הארץ דם בכל מקום

ויהפכו כל המים אשר ביעור לדם.

פפירוס

הנהר הוא דם.

ויחפרו כל מצרים סביבות היעור מים לשתות כי לא יכלו לשתות ממימי היעור.

פפירוס האנשים נרתעים מלטעום בני אנוש וצמאים למים.

ספר שמות הנה יד אדוני הואיה במקנך אשר בשדה

בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאוד.

פפירוס

כל החיות ליבם בוכה הבקר גואה.

ועתה

שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר יימצא בשדה ולא ייאסף הביתה

וירד עליהם הברד ומתו.

פפירוס

ראה הבקר הופקר ואין איש שיאספם יחד כל אחד מחפש רק את אלו החתומים בשמו.

ספר שמות ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו בכל מצרים

ותהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת.

ויהי בחצי הלילה ואדוני היכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב על כסאו

עד בכור השבי אשר בבית אשר בבית הבור בכל בכור בהמה.

פפירוס

אמנם כן, בני הנסיכים הושלכו לעבר הקירות,

בתי הסוהר חרבו,

הייתה צעקה גדולה במצרים,

הנחמה נשמעת בכל הארץ מעורבת בקינות.

בהשם הולך לפניהם יומם,

בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם.

פפירוס

ראה האש עלתה גבוה גבוה

ולהבתו הולכת נגד אויבי הארץ.

ונמצא הצילום של הפפירוס פה אצלנו,

ותוכל לנסוע לשוויץ ולראות אותו בעצמך,

שזה מעיד הוכחה שאין כמותה נוסח שדומה למה שנכתב בתורה לאחר מכן.

הוא כתב את התיאור שלו לפני.

התורה נמסרה אחרי,

והפפירוס הזה נתגלה.

אתה מבין בכלל מה זה ממצאים ארכיאולוגיים?

יש חוברת שלמה שתוכל להשיג אותה בארגון ערכים,

ששם מביאים לך את זה שכל ממצאי הארכיאולוגיה לא מכחישים, הפוך,

מאמדים את כל מה שעבר על העם היהודי.

בדיוק הפוך.

רק לא למדת במקום הנכון.

אתה צריך ללכת לסמינר דחוף.

תשאל מאלף ועדתיו יענו לך.

תשמע, אנחנו לא עם של טמבלים.

עם חכם ונבון העם הזה.

עם ששואל שאלות.

עם שלא קונה חתול בשר. לא, אבל אתה לא יכול להשוות את זה לשואה,

שבשואה יש תמונות. אתה לא שומע?

זה לא כמו התורה. אתה לא שומע מה אני אומר?

אני שואל אותך שאלה, מה זה תמונה? אתה יודע שאני יכול לצלם אותך עכשיו

ולשים לך ראש עכשיו של השכן שלך עם הזקן כבר, לעשות אותך חוזר בתשובה?

בסדר. מה בסדר? שואה יש הוכחות חובות. היום יש.

בסדר. מה ימודד? מאה שנה, אלף שנה.

יבוא אחת כמוך, ניר,

ויגיד השואה, אלף שנה.

כן, אתמול היה משהו, אני מבין, אבל לפני אלף שנה, לך תדע.

בסדר, אבל עד אם לא היו מצלימות בדיוק ולא היו תמונות. לא צריך, יש יותר טוב, אתה לא מבין.

נכון, עד אז ישמרו את כל זה בארכיונים. אנשים הראו את זה. מה, אתה לא שומע?

מזוזות יש בכל העם היהודי.

אלפי שנים.

תפתח אותה מזוזה של יהודי שבא מאתיופיה, בא מרוסיה,

בא מאירופה, בא מספרד,

בא מסין.

תפתח, זה אותו דבר?

יש לך תיעוד היסטורי יותר מזה?

תפתח כל תפילין שבעולם.

יגאל ידין מצא במערות במדבר יהודה תפילין,

בדיוק כמו שיש אצלנו היום, לפני אלפיים שנה.

זה לא תיעוד היסטורי? יש לך יותר טוב מזה?

אותו ספר תורה בכל העולם במשך 3,300 שנה לא השתנה.

וכולם, כשמוציאים ספר תורה, אומרים,

וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, כל הקהל אומר.

ואם זה יש יותר או פחות או פחות או פסול, לא קוראים בו.

אתה מדבר על עדות?

יש מישהו שיש לו עדות יותר מזה?

כל היהודים מסתובבים עם ציצית. תמצא מישהו שיש לו ציצית עם 9 או עם 10 או עם 6?

אולם 8. איך זה?

אלפי שנים?

ולא היה טלפון שבור?

לא השתבש משהו?

לא.

למה? כי התורה צוותה לא תוסיף ולא תגרע.

כלום לא השתנה.

אין לך דבר אותנטי יותר מזה.

אין עם בעולם שיש לו דבר כזה.

אין עם שחייב את עמו לעשות כזה דבר.

אתה מבין מה אני מדבר?

זאת אומרת, אתה לא צריך עדות של תמונות.

יש לך הרבה יותר מזה.

כל שנה חוזרים על קריאת התורה.

כל שנה בכל העולם, מיציאת מצרים,

קיבלנו את התורה כל הזמן.

כל היהודים קוראים בספר תורה.

כל הזמן גומרים אותו. כל פעם שמחת תורה,

מתחילים מחדש. מבראשית ועוד פעם בלי הפסקה.

אלפי שנים.

מישהו מחויב באיזה עם ללמוד את ההיסטוריה שלו כל שנה מחדש לגמור אותה?

אין דבר כזה.

רק העם הזה.

ומישהו מכחיש אותנו?

חוץ מהשמאל בארץ?

האמריקאים לא יודעים את זה?

המוסלמים לא יודעים את זה? הבסיס לתורה שלהם זה תורת ישראל.

על זה let man de panic, על זה אין חולק.

ואתה יהודי שגדל בבית ספר דתי ולא יודע את זה.

בושה.

לכן אמרתי לך עכשיו,

מקצת מן הדברים הלוגיים, שתבין כמה לא בדקת.

לך לסמינר, בעזרת השם.

לך לסמינר.

תבדוק,

תברר ותרקוד משמחה שזכית להגיע לפה הערב.

אתם אומרים שקיים גיהנום גדל. יש הוכחות למציאות שכר ועונש.

אם יש לך אינטרנט בבית, תוכלי להיכנס לאתרים של מדענים בעולם שיש להם ממצאים בסיאנסים שהעלו נשמות,

מתים קליניים שחזרו לחיים ומספרים מה ראו בעולם העליון.

תוכלי לשמוע בנושאים של היפנוזה שהחזירו אנשים לפני אותם עוברים.

תוכלי לראות עוד דברים בטלפתיה.

יש גלגולי נשמות.

גלגולי נשמות

שנשמה חוזרת עוד פעם וזוכרת את המקור שלה הקודם ועוד כהנה וכהנה.

מה זה מלחמת גוג ומגוג? גוג ומגוג זה מלחמה שתהיה, כל אומות העולם יילחמו בישראל.

ומה איתנו?

מה יקרה לך?

מי שיחזיק בתורה ובמצוות לא ייפגע.

מה זה הפחדה? מתי זה?

הפוך.

אם אני אומר לך

שעלולה להיות מלחמה,

כן, אני אומר לך שעלולה להיות מלחמה,

אבל מי שיהיה במקלט לא יקרה לו כלום, זה הפחדה?

לא. זה מה שאמרתי. מי שישמור תורה ומצוות לא יקרה לו כלום.

זה המקלט.

מה?

יש אמרת שתהיה את המלחמה הזאת? חכי, תראי.

אנחנו קרובים מאוד, אני יכול להגיד לכם רק בחם-קר, חם-קר.

המצב כרגע זה חם-חם-חם-חם.

כן.

בבקשה, גברת.

אני רוצה להגיד בנוגע לחיי, כשאני גם חזרתי בתשובה.

אני הגעתי למצב, אני חליתי במחלה מאוד קשה,

קורונה סרדנטי,

ואני הגעתי בפעם השלישית לגסיסה של חודש ימים,

וכולם באו להגיד לי שלום אחרון,

כנראה המשפחות,

האחים, הכיסות,

השכנים, הרובים המסופית.

אני אמרתי, יש לי דבר רחבי יחיד, שזה אבי שבשמיים.

בדרך הכרתי את אלוקיי,

אומנם מבטן ולידה, אבי היה מאוד גדול,

רב מאוד גדול, אימא שלי הייתה גם רבנית גדולה,

אבל בעוונותיי נמשכתי, כמו שאמרנו,

עם הצבא ואחרי הצבא,

וככה התדרדרתי.

ויום אחד חזרתי בתשובה, אמרתי, כשחליתי את המחלה,

ואז אמרתי, אני אוחזת באבי שבשמיים,

והוא ייתן לי את הרפואה,

ואין אחר.

הכריחו אותי להמשיך בטיפול של חומותרפיה,

לא הסכמתי בשום אופן ופנים.

אמרתי, אין לי חוץ מאבי שבשמיים,

לא חומותרפיה, לא רובים, לא כדורים, לא כלום.

והאמת היא, התגלתה לי.

איך שניסיתי לקחת כדורים להתאבדות,

אני הנחתי את הראש על הכיסא כדקה שלווה,

ומצאתי את עצמי למעלה בשמיים.

והדקה הזאת הייתה מאוד מאוד ארוכה,

כשגילאתי את כל מה שהולך למעלה בשמיים.

אם זה גיהינוג,

מה שגברת אומרת, ואם זה גן עדן,

ואם זה הכול.

וכשאמרו לי, את חוזרת לעולם הזה,

בזכות ילדך שאין לו אבא.

וככה,

קמתי

אחרי הדקה הזאת ואמרתי, אני זורקת את הכדורים ואני לא עושה לעצמי כלום.

זה היה ביום חמישי בלילה,

וביום שישי בבוקר באה אליי איזה בעלה של חברה ואומר לי,

מה הסיפור שלך?

הוא ראה אותי מובלעים את בהאגי סערות,

כי לצערי הרב כבר אכלתי ארבעה טיפולים ראשונים, אבל לא המשכתי הלאה.

לא רציתי יותר להמשיך הלאה.

ואז הוא אומר לי,

אז מה, את רוצה להרגיש טוב?

את צריכה לקבל כמה כדורים שקוראים לזה החבר הכי פשוט,

סורפא.

וזה גם מה שאמרו לי למעלה.

שהוא יבוא ודרכו אני אקבל את הכדורים האלה.

קיבלתי את הכדורים האלה כעבור שלושה ימים שיסלחו לי כל הקהל הזה,

שאני מתבטאה בצורה אולי לא קצת יפה,

אבל אני חודש ימים לא נתתי קטנים.

איפה זה נעלם לי בגוף?

אני עד היום, זה תעלומה בעיניי.

זה תעלומה לגמרי, לגמרי, לגמרי תעלומה.

וכל אחד פה יכול לקבל את זה איך שהוא רוצה.

נוסף לזה, אני האוכל לא אכלתי כמו שרק שתיתי, אבל איך זה הלך? לא יודעת. בקיצור, לקחתי את הכדורים האלה, והייתי מחולת אילת זאת.

איך?

גם לא יודעת.

מאיפה?

גם לא יודעת.

לא התנפחתי, לא...

32 כי לא הייתי, 32 כי לא נשארתי.

זה המשקל שאני הגעתי אליו.

ואחרי זה,

תודה לקדוש ברוך הוא, אחרי שבעה ימים,

קמתי, כאילו דבר לא קרה.

כאילו דבר לא קרה לי.

מרגישה מצוין, התחלתי לתפקד, התחלתי לכל ברוך השם.

כשהאחים שלי שמעו את זה,

היה קשה להם מאוד להכתיר את הדבר הזה, למרות שהאחים שלי גם דתיים.

אבל היה קשה להם מאוד להכתיר. כמה זמן עבר מאז?

21 דקות.

יש לך גם מסמכים רפואיים? יש לי הכול.

מסחרר גבי לבן. תוכלי להביא לי? אני אביא לך ברצון.

תודה רבה.

נוספתי את זה,

ארשה, זה היה טרי-טרי, ויש לי גם מסמכים לזה.

גם לזה יש מסמכים.

אני הייתי, ביום ראשון שעבר הייתי אמורה להיכנס לחדר ניתוח.

גילתי גוש בצוואר.

בכל גוש היום זה מקפיץ אותי.

הלכתי לרוחים בקופת חולים.

דחוף! מה אתה אהוב? יאללה, אתה ניתוח.

רגע,

מה נדבר?

הלכתי לבית האינטלס, אומר, בדקו אותי, הכול. בא פרופסור, אומר, תשמעי, זה מקום

יום ממוקם מאוד לא טוב.

כשהוא אמר לי ממוקם לא טוב, הרגליים נפלו לי.

מה עשיתי?

כלום.

הלכתי, נכון,

התקבלתי.

עשיתי רפואה, הכול בתל אביב, לא אחריש.

אבל,

יש פה אבל עוד.

הלכתי לקבר של חיים יאסין וואני הצדיק המקובל האדיר.

לא, זה ביהוד.

זה ביהוד.

הלכתי לקבר שלו.

מה אני אגיד לכם?

פרקתי בבכי.

התקללתי. ביקשתי את מה שביקשתי.

בא אליי אדם

ומתפלל לילדים התהילים.

שאלתי אותו שאלה,

אם אני יכולה להגיד לי באיזה פרק להתפלל לבריאותי.

אמר לי כן, ובירך אותי.

ובירך אותי בברכה מכל הלב.

ואני מאמינה את זה אליהו הנביא.

לא יעזור כלום.

כי זה צדיק, נזכר ונגלה גם כשהיה בחייו,

וכנ״ל כפיהו במותו.

איך שגמרתי,

חזרתי,

יצאתי מהציון שלו.

אני נוגעת בצוואר שלי.

אני הולכת לעשות אונטרוסנט,

אני הולכת לעשות בדיקות, הלכתי לרופאים.

אין כלום.

נעלם הכול.

לא, השבוע שעבר.

יש לי את המכתבים האלה, יש לי את הכול, יש לי את הדרך של האשפוז,

יש לי את הכול.

של הגוש, של מחזור?

יש לי את הכול.

וכשבאתי לרופא ואמרתי לו, דוקטור, אני מצטערת להגיד לך, אבל אין ניתוח.

הוא אומר, מה ניתוח?

אמרתי לו, אין גוש.

ואין הפרוסנט?

ואין הבדיקות ואין הגול.

הוא אומר, פלא פלא, אמרתי לו, לא פלא ולא כלום. סיפרתי לו את הסיפור.

הוא אומר, את מאמינה בזה אשרייך?

אמרתי לו, לא של אשרייך.

אתה גם צריך להאמין בזה, דוקטור אמרתי לו.

וגם הפרופסור צריך להאמין בזה,

כי זה קיים זאת,

עובדה בשטח,

עובדה חותכת.

תאריך ימים.

אמן, תאריך ימים.

יאמין הוא, מה זה הקדוש ברוך הוא?

כשהולכים לדרך של הקדוש ברוך הוא ומחזיקים בחבלים של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא ייסע לכל אורך הדרך, וניסויים גלויים רואים כל דקה, לא כל שעה, כל דקה.

את יודעת מה?

אני אראה לכם סרט על משהו מעניין להבין.

תראה להם מה זה מי שהולך בדרך השם.

אשרי ראש, אשרי עמדה שלך. הנה, פה, פה, רק רגע, רק. בכבוד, אני פה, פה, פה, פה. פה, פה. רק רגע, פה, בבקשה.

עוד אחד פה.

נברך, יחיאנו, בבקשה.

כבוד הרב, יש לי שאלה.

לפני שאני מסתובבת מכיסוי הראש,

באתי כנגד רגע.

לעומת זאת, שיש לדיקה ויש לדיקה ויש לדיקות.

הוא, אנחנו שומרים את השבב ואנחנו שומרים את קהלת המשפחה.

וכנגד רגע, אני בטח יכולה להציע לו להציע לו.

תודה רגע, תודה רגע.

אדוני היושב-ראש,

ובכן, כמה זה חשוב כיסוי ראש לאישה.

יהודים יקרים ויהודיות יקרות, דעו לכם שמצוות כיסוי ראש לאישה נשואה, גרושה ואלמנה זה חיוב מן התורה.

אישה צריכה לכסות את ראשה,

כך כתוב בספר במדבר, פרק ה' פסוק 18. הפסוק כתוב,

ופרע את ראש האישה מכאן שבנות ישראל הולכות בכיסוי ראש.

יש על זה לימוד גדול שם?

בכל אופן, צריך לדעת, המצווה הזאת היא מצווה מן התורה. כמו שאישה חייבת

ביום כיפור לצום, היא חייבת גם לכסות את הראש.

ואם היא שומרת על כיסוי ראש,

היא גורמת שתהיה טהרה בבית,

עשירות בבית,

ושבניה יהיו גדולים בדור.

שנאמר, אשתך כי גפן פוריה בירכתי בתיך,

בניך כשתילי זיתים סביב לשולחניך,

הנה כי כן יבורך גבר, ירא ה'.

זאת אומרת, הרבה...

ההרצאה הזיזה אותי בצורה מפליאה.

מה שהוא אמר, אין, אין לשנות את מה שהוא אמר.

באמת,

הוא רנט תשובות לשאלות שכולנו רצינו לדעת,

וקיבלנו תשובות נכונות.

ואני יודע מעשים

שהפרייה והריבייה של האישה היו תלויים בכיסוי ראש.

לצערנו הרב, יש הרבה נשים שהן עקרות

ולא זוכות להביא ילדים,

ועד היום כמעט כל מי שפגשתי

נשים שהייתה להן בעיה כזאת

וקיבלו על עצמן טהרת משפחה,

בכיסוי ראש,

נפקדו לאחר מכן.

ואני אראה לכם כרגע קטע מאוד מרגש,

שהמעשה הזה היה באחת ההרצאות שלי,

מאישה אחת שהייתה שם

בלילה כיסוי ראש,

ותראו מה קרה בסוף העניין. אם אפשר לכבות את האור בבקשה.

אני אומרת, אני עומדת ככה בטיבור ביער,

על מדיניות יהודיות שלנו שנשואות שם לערבים וחרות וגירות פאר, ויש להם עשרה ושישה ילדים,

ואני אישת נשואה כדת משה וישראל ועושה הכול, אין לי ילדים.

איך אתה מסביר את זה שאלוהים נותנת לה? ולי לא.

היא שואלת שאלה,

אתגרם יפו.

היא אומרת איך ביפו יש נשים יהודיות, רחמנא ליצלן, שנשואות לערבים

עם שישה או עשרה ילדים,

ולא בבנייני באר,

ואילו היא גרה בחולון,

והיא נשואה כדת משה וישראל, ואין לה ילדים.

תודה רבה, בואי נעשה עסק.

אני בלי נדר,

מוכן לברך אותך פה לפני כל הציבור,

והציבור יענה עמה,

אבל אני מבקש ממך בקשה קלה קשה.

קלה קשה.

אם תהיי מוכנה, בעזרת השם יתברך,

ללכת בכיסוי ראש שאני אתן לך,

אני מתכוון לצפות אותך בברח בפרמת.

ובעזרת השם אני מקווה שיהיה לך ילדים יותר מהערביות כולן.

וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

את אחיותיה עם המשפחות על חשבונה בשביל שיבואו להתחזק ביהדות.

בסוף הערב הייתה התחזקות גדולה מאוד,

עשרות של אנשים שמו שם ציציות ומספר נשים שמו כיסויי ראש.

פתאום

אומרת הרבנית,

כבוד הרב,

אני מבקשת ממך שתשפיע על אחותי עם מי תשים כיסוי ראש,

שתי אחיותיה נוספות ילכו בעקבותיה.

אחד ידבר איתה בקשר לכיסוי ראש,

שזה מחויב על פי התורה,

זה מצווה מן התורה שנאמר ופרע את ראש האישה,

זה נלמד

בספר במדבר, פרק ה', פסוק 18,

שבנות ישראל היו הולכות מכוסות ראש.

התחלתי להסביר לה את המעלות על פי הזוהר הקדוש,

מצד שני הסברתי מה גודל העוון ללכת בלי כיסוי ראש.

השפעתי ודיברתי ולא עזר.

לא עזר.

ניסיתי עוד פעם להסביר, לא עזר.

פתאום אומרת לי האחות הרבנית,

תדע לך

שהיא עקרה, אין לה ילדים.

אמרתי לה, תשמעי,

מה את מעדיפה?

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה?

היא אמרה, שכינה.

אמרתי, אל תעשי חשבון לשכנה.

קשה לך לשים כיסוי ראש כי את מתביישת מהחברה,

אבל תזכרי, את יכולה להחזיק

ילד ביד שיבכה.

מוכנה או לא מוכנה?

אמרה, לא מוכנה.

בינתיים כמה נשים התרגשו מאוד והחליטו הן לקבל על עצמן כיסוי ראש, ושמו כיסוי ראש.

אחרי מספר דקות היא כבר לא יכלה,

כי פרצה בבכי,

ניגשה אליי ואמרה,

אני מוכנה.

אמרתי לה, בלי נדר ועזרת השם,

אם תבטיחי לי שתמכי עם כיסוי ראש

חצי שנה,

לא תורידי?

בעזרת השם ובלי נדר,

השם יזכה אותך לזרע של קיימא,

וכל הציבור ענה אמן חזה.

שמה את הכיסוי ראש, אחרי שבועיים אני נמצא באולם אליצור בנתניה בהרצאה, ניגש אל העדה בסוף ההרצאה, הוא אומר לי, אתה מכיר אותי? אמרתי לו, לא.

אמר, אני בעלה של ההיא שברכת במלום שורש.

הוא אומר, הייתי היום במעבדה,

ביקשתי לקבל תשובת דם.

מה התוצאות?

הייתי מוכן לשלם אלף דולר כשיגידו לי עכשיו מה התוצאות.

לא הסכימו, אמרו, רק מחר.

אני לא יכול להתאפק.

באתי לפה,

תברך אותי שתהיה תשובה חיובית.

אמרתי לו, תראי, הברכה כבר נמצאת למעלה.

השם יעזור, שיהיו פסולות טובות,

ותודיעו לי מחר מה קרה.

למחרת ב-14 בצהריים כל החבר'ה שלי

במשרד רואים אותי רוקד לבד.

היא נקלטה.

ואחרי תשעה חודשים היא ילדה בת.

הם קראו לה הודיה.

ואחרי שנתיים נולד להם בן.

ברוך הוא, ברוך שמו, מה הפריד בינם לבין הילד?

מטבחת מבד.

זה מה שהפריד.

בורא עולם אומר, אתה רוצה ממני?

אני רוצה ממך.

בוא,

נותן לך ניסיון קטן,

קח דבר קטן,

ואני אתן לך דבר גדול.

אתה מוכן?

אם אתה מוכן, גם אני מוכן.

אם תפתחו לי פתח כחודו של מחט,

אני אפתח לכם

כפתחו של כולם, אומר הקדוש ברוך הוא.

את רוצה בעזרת השם שאנחנו עוד כמה זמן נפגש ונהיה בברית, אם יתקשר?

כבוד העמנות עשויה,

כן?

בעזרת השם.

אם יש נשים צדקניות שרוצות לזכות גם כן במחמד הקדוש הזה, יש שעת רצון גדולה עכשיו בשמיים.

מי שרוצה פה לשים בעזרת השם מתברר, זו שעת רצון גדולה מאוד בשמיים.

שתבוא לכאן, תזכרו, שעת רצון גדולה.

מי שרוצה פה לשים בעזרת השם. אדוני היושב-ראש, שיחיינו וקיימת וקיימת,

ויאמרו לי רק את הזמן הזה.

אמן!

עכשיו אנחנו חייבים כולנו לברך. הכוח של כולנו גדול מאוד בשמיים.

מי שבירך ונותן לו קדושים במחנת יצחק, יעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקדושות והתאורות,

הוא יברך את השם הטוב,

מיכל במיטה בת רבקה,

השם יזכה אותה להתפקד בזרע של קיימת ומהרה!

פיסול ראש הזה! אמן! השם יזכה אותה לגדל בנים ובנות לעורבנו יתברך, אמן! ולחייאת שמיים, קדושה ודרה, אמן, כן יהי רצון!

וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! וואו! את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכינה? את יכולה להחזיק

ילד ביד שיבכה.

תודה רבה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש,

המצב שבכלל הזיז אותי זה שראיתי את הקלטת כשהוא דיבר עם הבחורה ושמעתי איך היא הגיבה

וזה הזיז אותי מאוד.

רציתי, אני ממש רציתי, אבל פחדתי.

רק רגע, רק.

בכבוד.

תני להם, פה, פה, פה.

רק רגע, פה.

בבקשה.

עוד אחד פה.

נברך יחיאנו, בבקשה.

כבוד הרב, יש לי שאלה.

לפני שאני שומעת בכיסוי הראש,

בא לי כנגד פרטן, לעומת זאת שיש לה ליפה ויש לה פסיסית,

אנחנו שומרים את השב״ם ואנחנו שומרים את הרת המשפחה.

וכנגד פרטן, אני באמת נחמדת להצמיע ולהצביע לו אימא שלי ועדה תשובה. אני מוכן לבוא לדבר על זה.

תודה.

אף אחד אין תשובה,

אפילו אם חלילה תוגבלי מן השמיים יודעים שהלב של נפלסי ואת שמה כל יום החייה.

סליחה ברכה, אני צריך לתקוף לתאריך.

מי ישפר את כבודנו זו לא רוחם הלאום, כבוד ראשי נתון.

נחמה בת, רינקה השם יפקוד אותה בזעש שבימה נהרה.

זכות המצווה הזאת תגן עלי כפוליה וראייה נהרה. אמן, כן, מרצון.

אז זה התנגשות וזה אושר, וזעקו ביחד, וידעתי שאם אני לא ככת, אני לא ככת.

אין להוריד, אין לך שור, אני חושב.

כשהגעתי הביתה הוא אמר לי,

כל עוד הסמרטוט על הראש אני לא מדבר איתך.

זה היה יומיים של טרור.

אנחנו גרנו מתחת לאותו קורת גג,

והוא לא דיבר איתי, פשוט.

והיה מאוד קשה, מאוד מאוד קשה.

והחזקתי את עצמי ואמרתי, הרב ידבר עם בעלי ויהיה בזבזר.

אבל היא לא בשם, היא הוספתה.

ואני אראהבת שאני הייתי גרם.

אני לא אוהב לראות עצמי, אבל אני לא אוהב.

זה קצר לנשים לראות את זה.

אבל אני רוצה להגיד שאם אנחנו נלך כל הזמן,

אנחנו לא נלך ללכת.

הוא כל הזמן אומר לי שאני עקשנית.

זו הפעם הראשונה הוא אומר, עקשנית, וכל הכבוד לך.

כי אני, אני ממש אומרים,

את עושה צעד ואת חוששת ואת לא יודעת, והנה מדובר שנה אחרי, ודברים באמת, ברוך השם, הסתדרו מכל הכיוונים,

כמו שהוא אומר,

אם זה עבודה ואם זה ילדים ואם זה ברוך השם ההיריון.

ובעלך פתאום נותן לך מחמאה של כל הכבוד לך, את עשית את זה, ואני גאה בך.

אני חושבת ששום בית שלנו היום מתחזק.

בזכות זה,

ואני מאחלת לך, לכל מדינת ישראל זה משהו, זה הרגשה עולמית.

נחמה בת,

ריקה השם יזכור לתא בזה משהו בימיו ואימן.

חבל על הזמן, באמת חבל על הזמן.

כמו שאומרים, ואימות המשיח, אנחנו בעזרת השם נגיע לגבולה, וכל משפחה, אם תיקח על עצמה משהו,

אם את לא מכסה את הראש, תכסי את הראש, אם את לא מדליק הנורות, תדליקי נורות,

אבל תעשי את זה מכל הלב.

והקדוש ברוך הוא יעזור לך ולכל המצב שאת נמצאת בו.

היהדות זה דבר נפלא.

צריך לקחת אותו מכל הלב.

מהרה, ונבשע מהרה, אמן, כן יהי רצון.

מי היה מסתובב בך אז?

אבל כאילו,

אני אבקר בו.

אתה אבא, משום אתה אבא.

כשקיבלתי את הרמקה,

אמרתי, מי היה קיבלתי את הרמקה?

כשנזכרתי שזה אבא,

אז אמרתי, זה אבא.

השאלה היא שלא קיבלתי תשובה על הדעת שהכל אמת האמיתה. אתה מנהל, אתה מנהל, אתה מנהל את הפסוקה שלך. נשואה פלוס. אם אני אשכנע אותך, עוזר לי בתשובה? רק אם תשכנע, בעזרת השאלה בלי נדר. את יותר טובה ממני?

וכמעט הגיענו הזמן הזה, הזמן הזה.

זה קיים בכמעט מיניים, אבל הכול אינו עפה.

אתם רואים את ההצעה שלך בקשר להזרת התוצפתית.

אמרת, אז תבואי להגיע לאחרי איזה שירות, אבל לא עוד משארה.

תת-ספר,

אני רוצה לעשות את השירותים שנמצאים אחרונים על הסומבטיות?

אני ראיתי איזושהי תוכנית דלוויזיה, לא ראשונה איזה,

והם אמרו להם שאף אחד לא נדע להם שום רוחב שקיימו דברים כאלה, ושהיו דברים כאלה בסדרות ימים, אומרים את, אומרים שהיה מעמד ארצות. התחלתי איתך.

רגע, תכף נגמור עליך. היה נפוליאון, ככה אומרים, ככה מספרים. סליחה, למה אתה מדבר? סתום, שאל אותי שאלה ואני אענה לך.

אני חי חיים בסדר, אני עושה הכול בסדר.

למה שאני עושה לי תשובה? איזה סיבה יש לי?

אני לא עושה שום דבר על אף אחד. איזה סיבה יש לעשות לי תשובה?

זה מה שאני גם רוצה לדעת בעיקרון.

איזה סיבה?

לא צריכה להיות שום סיבה חוץ מהאמת.

איזה סיבה?

זה מהאמת.

תודה רבה.