רבי מאיר אומר: הוי מעט עוסק - ועסוק בתורה חלק ב' | הרב אמנון יצחק שליט"א
- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום,
שביט בן שולמית, יראת שמיים, תשובה שלמה ואמיתית, יזכה להיות רציני בעבודת השם
והבנה בתורה.
סולבא צעדה,
כתיבה וחתימה טובה לחיים טובים ובריאות איתנה,
ורפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל.
הלב יחזור להיות תקין עד מאה עשרים שנה, ותזכה לנינים צדיקים, טובים וישרים,
בתוך כלל ישראל,
ובתאי האל תזכה לכל מלדי מיתיו וזיווג הגון מהירה, בתוך כלל ישראל. אמן, כן יהי רצון.
לעילוי נשמת יצחק בן ימנה, תהיה נשמתו צרורה וצרורה חיים,
ויהיה לו נחת רוח בעולמות העליונים, אמן באמן.
ועוד פעם, שביט בן שולמית,
אסקל יראת שמיים, תשובה שלמה ואמיתית,
רציני בעבודת השם,
זיכרון, חוכמה, הבנה בתורה,
סיעתא דשמיא,
בהצלחה בכל העניינים, אמן.
אנחנו בחלק ב', בהביא שפל רוח בפני כל אדם.
דאר רבנו יונה.
אין הכוונה, הביא שפר רוח,
לצוות על תיקון מידת הענווה כשלעצמה,
אלא זו פסקה
קשורה לעניין התורה המדוברת במשנה.
כי הקטע הזה, והביא שפר רוח בפני כל אדם,
נשנה בין שני מאמרים על התורה.
אחד זה, בעסוק בתורה,
והשני, ואם בטלת מן התורה,
אז הפירוש יהיה ככה,
שאף אם יזכה אדם להצליח למעוד בעסק התורה,
שזו המעלה האמיתית,
גם כן לא ירום ליבו ולא יתגאה,
אלא יהיה שפל רוח.
ואם בתורה לא יגבה רוחו,
ודאי שלא יתגאה במעלות אחרות משאר ענייני גשמיות,
שהרי מידות אלה נחשבות נוכריות,
לעומת המעלה הנעלית של העסק התורה.
אז אם בזכות התורה שהוא עוסק בה,
הוא יזכה להיות שפר רוח בפני כל אדם,
שזו המעלה האמיתית.
ממילא שאר המעלות
יהיו כהבל וכיין לעומת המעלה הזו,
ובזה יוכל לתקן מידותיו.
זה אומר רבנו יונה.
וכשהוא אומר, והביא שפר רוח בפני כל אדם,
מתכוון נתנא לומר,
אדם צריך להיות שפר רוח אפילו בפני אנשים שהם שפלים,
נבזיים ופחותים.
וזה כדי להתרחק לחלוטין ממידת הגאווה המעושה,
ויתעלה במעלות הענווה.
רבנו עובדיה מברטנורה,
באר שעל ידי שיהיה אדם שפל ברוחו נגד כל אדם,
יקיים את מאמר חכמים,
איזה ווא לומד מכל אדם.
למה?
כי הוא מחשיב עצמו כשפל לפני כל אדם.
וילמד דברים המועילים לעבודת השם יתברך,
אפילו מאנשים פחותים ממנו במעלתיו.
לא כמו מר פיתא, שהוא לא פונה לאף אחד, כי הוא המנדהאמר היחידי בעולם. הוא לא צריך רבנים וכולם פסולים בעיניו.
מלאים חטאים, בלי יראת שמיים,
כמו שציינו כבר מדבריו.
אמנם, בילקוט מעם לא עז,
כתב שדברי המשנה האלה באו כהמשך לדברי הקודמים,
והביא ממעט בחסק.
סיבת הדבר שאדם רודף אחרי הממון,
ומשום כך הוא טרוד יומם ולילה בעסקיו,
משום שמביט באנשים הסובבים אותו,
ואם הוא רואה שיש להם דברים גשמיים יותר ממנו,
והוא חפץ בהם,
לכן הוא מוכרח לעסוק בממון,
כדי שיוכל לרכוש מה שעלה בליבו.
אבל אם יקיים את מאמר התנא,
והביא שפל רוח מפני כל אדם,
אז זה יגרום לו לא לקנא באחרים,
גם אם יש להם דברים חשובים יותר ממנו.
יאמר בנפשו,
ואם יש לחברי יותר ממני,
הלא באמת הוא ראוי ממני במעלתו.
לכן מרפיתה,
והנחש, אל תבדקו כמה יש כסף בחשבון לאחרים, מה זה עניינכם? תסתכלו בכיס הקטן שלכם,
תמצאו את השקלים ותענו בהם.
ויסתפק במועט,
וירוויח את פת לחמו במנוחה והשקט,
וממילא יעלה בידו לקיים את דברי המשנה,
הביא ממעט בעסק ועסוק בתורה.
במדרש שמואל ביאר באופן אחר
את ספיחות דברי משנתנו.
התנא נתכוון לומר לאדם
שהניח את הטפל,
ועסק בעיקר,
וזכה לקיים
את המאמר הביא ממעט בעסק ועסוק בתורה.
כל הכבוד לך.
עם כל זה,
אל תזלזל בבני אדם אחרים שלא זכו למעלה זו,
והם עוסקים בחיי שעה וסוחרים בסחורות,
אלא יקיים גם את המאמר השני,
להביא שברוע בפני כל אדם,
ולא יתגאה עליהם בליבו,
ולא יפחות מכבודם כמו מרפיתה.
מיותר.
מה קרה איתו?
הוא אומר לכם, לכם, אתם,
אלה הצדיקים שיושבים פה משעה שתיים וחצי בלילה, לומדים
וישנים בקושי, ועוסקים בתורה תדיר,
ועוסקים בחסדים, ואין לכם רגע פנוי לעבירות מהסוג שלו.
הוא אומר לכם, תעזבו את הכול,
תלמדו רק תורה, לא צריך גמילות חסדים. לא צריך.
רגל אחת שהוא אמר, התנא, על שלושה דברים מהעולם, עומד, על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים, הוא מוריד.
לא צריך את זה בכלל.
עסקו בגמרא, בזה, בזה, בזה, כאילו, הוא מורם מעם.
הוא, יש לו איזה ספרים שהוא מצא עתיקות בשביל למכור אותם,
וכבר הוא יודע להגיד לכולם מה כן או לא, ומבטל אותם מחסדים,
ממעשים טובים. לא צריך, לא צריך.
תעשו מעשים רעים כמוני,
תפרסמו קלונם של הרבים, תדברו על אחרים, תעשו מחלוקות כמוני, תהיו כמו בלעם.
מה אתם עושים? מה זה?
עוסקים גם בתורה וגם בגמילות חסדים?
מה, אתם שומעים רבי אליעזר,
ריבו של רבי עקיבא, שאמר, הוא רוצה להינצל מגוג ומגוג, יעסוק בתורה?
מה אתם שומעים לו? תשמעו לי, אני גדול מהרמב״ם,
אני גדול מכולם.
תשאלו את הנחש.
הנחש אמר במפורש, אני, יש לי דעה בדיוק כמו התנאי.
אני בדיוק כמו התנאי.
מה זה, השכל שלי פחות משנה? מה קרה לכם? אתם לא יודעים?
נמצאו שתי המציאות בעולם.
יונוס ויומברוס.
אמר שם מברזן,
זכר צדיק וברכה, אמר בשם ריבו, מרן השר שלום מבעלז, זכותו תגן עלינו, אמן.
כי אדם המתנהג בענווה ושפלות הרוח ונחשב בעיני עצמו לאפס ועין,
אולם גם את בני האדם האחרים הוא מחשיב לאפס ועין.
הוא לא זכה לבעלת הענווה האמיתית.
למה?
שהרי לא אכפת לו להחזיק את עצמו לשפל, בתנאי שגם הסובבים הם כמוהו נחשבים שפלים מכאין ומכאפס.
אבל הענווה האמיתית
זה מי שמחזיק את עצמו,
אוי אוי אוי,
לאדם גרוע,
בעל חסרונות רבים,
ואילו כל האנשים סביבו נחשבים בעיניו לצדיקים במעשיהם, כמו באיגרת הרמב״ן.
הוא רואה את כולם צדיקים,
מישרים בליבותם, ובעלי מדרגות נפלאות,
ומלמד זכות עליהם.
זה נקרא עניו.
כמו שאומר התנא, מה הוא אומר?
בביא שפל רוח בפני כל אדם.
לא אמר בביא שפל רוח עם כל אדם.
אם היה אומר שפל רוח עם כל אדם, אם אתה נמצא בין שפלים, תהיה עמם גם כן שפל.
לא, לא אמר ככה.
אמר שתהיה שפל רוח
בפני כל אדם.
אפילו אם האדם הזה,
אוי אוי אוי, אפילו עם האדם הזה אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אפילו עם אדמי אדם אתה צריך להיות אוי אוי אוי אתה צריך להיות שפרו עובר כל אדם משמעות שגם הם שפנים כמותו לא אותו אלא יסבור כי הוא לבדו שפן רק אתה שפן אתה שפן אין אף אחד שפן רק אתה
וכל בני אדם גבוהים וגדולים ממך במעלתם,
אפילו שהם שפנים.
תמיד תמצא בהם מה יש בהם יותר טוב ממך.
ואתמול שלחו לי משהו נחמד.
הוא התחיל לחבר כל מיני פרודיות וכל מיני דברים.
והוא עשה מהשם שלי, אמנון, איזה משהו, בנות טריקון.
והוא עשה מהשם שלו,
הוא קורא לעצמו, יש אמנון ויש אף אחד.
מי זה אף אחד? זה הוא.
הוא קורא לעצמו אף אחד, לא מצד ענבה.
שאין כמוהו, במילה אף אחד
הוא הסתיר שאין כמוהו.
אין כמוהו.
לכן הוא קורא לעצמו אף אחד.
טוב, הצחיק אותי קצת.
אז הלכתי לבדוק באמת למה הוא בחר
את השם אף אחד. היה יכול לעשות נות טריקון אחר, לא דווקא זה מאף אחד.
הוא רוצה להגיד שאני כאילו מתגאה,
והוא כאילו אף אחד, אז הוא ענב.
טוב, הלכתי לבדוק.
ובגימטריה של אף אחד יוצא ככה.
אף אחד זה 94. כל מה שאני אגיד עכשיו זה 94.
אף אחד שווה אדם חולה,
שווה בפחד,
שווה הוא נבל,
שווה והמבוהל,
שווה וכחני, וכחני, מלשון ויכוח, אוהב להתווכח.
אבל הלכה להתווכח,
שווה זמזם,
מזמזם כל הזמן כמו דבורה.
גם שווה טיטוס,
טיטוס.
טיטוס החריב את המקדש, הוא רוצה להחריב את כל עולם התשובה.
גם לא תאמינו,
הוא בחר ממש אף אחד שיוצא משהו,
סטייה.
סטייה.
זוכרים את הרמב״ם שהוא מסתמך עליו עם הגרושה הראשונה שברחה ממנו אחרי שרצה לעשות בגופה כל מיני דברים?
אז יוצא אף אחד סטייה.
אז התנא ממליץ לך, מר פיתא.
מביא שפל רוח בפני כל אדם.
כי אם לא התגלשת אף אחד.
תודה רבה.
ישמחו במלאכותך שומרי, שומרי, שומרי, שומרי, ש... אה, שכחתי לגרד שהוא יוכל להגיד משהו.
ישמחו במלאכותך שומרי,
שומרי, שומרי שבת מקורי,
עונג שבת העם.
מקדשי,
מקדשי,
מקדשי, שמי, שמבה.
אה,
מקדשי,
מקדשי, מקדשי, שמי, שם. רגע, רגע, הודעה למר פיתא. אם היית רואה איך אנשים שמחים פה,
היית מתפוצץ.
אתה פשוט משמח אנשים.
אין לך מושג כמה אנשים שמחים, כשאתה קיים,
משעשע.
לא יכולים ללכת לתיאטרון, אסור.
אבל אתה תיאטרון.
אה, הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם.
אה, הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם.
הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו
אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו
אין קדוש כשם
אנחנו יום
לפני ראש השנה.
להספיק לעשות תשובה, כמו שלמדנו כל החודש הזה,
מה צריך לעשות, אתם כבר יודעים,
עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם, כמה פעמים אפילו.
כמה שתספיקו לעשות יותר, עוד יותר טוב.
ואחרי שלמדתם
את הבידוי
של רבנו ניסים וסימנתם בצהוב כל דבר ודבר,
שאתם נכשלתם,
וקיבלתם על עצמכם לא לעשות,
לבוא ככה מוכנים לפני הקדוש ברוך הוא,
ביום, בלילה, תהיה פה דרשה לפני ראש השנה,
ותשמעו דברים מיוחדים שיכינו אותנו לקראת יום הדין.
יהי רצון שנזכה בעזרת השם שיתבהרו כל הקוצים מן העולם,
והקדוש ברוך הוא יצמיח לנו את הישועה.
ואתם יודעים שלמדנו באחת הדרשות שכתוב אמת מארץ תצמח.
אמת מארץ תצמח.
בשביל שהאמת והארץ תצמח צריך להשקיע את השקר עמוק עמוק באדמה שהוא יירקב,
ומהרקבון של השקר האמת תצמח.
בכבוד.
הרי אני מכוון לכם
מצוות חכמים. רבי חנניה ברגשי אומר,
אסון קודש ברוך הוא זה קודש ישראל לפי כוח.
ארבו לעם תורו ומשוות שנה, אמור אדונו וסלמה וסדגו,
ארביל תורו ידי.