רבי אלעזר בן חסמא אומר קנין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום יהושע בן אסתר רפואת הנפש והגוף ברמח איברים ושסה גידים

בזיווג הגון

יזכה להקים בית נאמן בישראל מהרה אמן

רבי אלעזר בן חיסמא אומר

כי מין ופתחי נידה

הן הן גופי הלכות

תקופות וגימטריאות

פרפרות לחכמה

במסכת תוריות יוד

מובא מעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע

אבו עזלה בספינתה

שטו בספינה

בעדי דה רבן גמליאל הוה פיתה

בעדי רבי יהושע הוה פיתה וסולתה

רבן גמליאל היה לו פיתה, לחם

ורבי יהושע היה לו גם סונת

רשי אומר משום שדרך הפת להתעפש ואינו מתקיים כמו הסולת

לכן הוא לקח איתו סולת

שלים פיתה לרבן גמליאל

סמך הסולתה דרבי יהושע

זאת אומרת הוא גמר את הפת שלו וסמך על הסולת שהיה לרבי יהושע

אמר לו רבן גמליאל אמר לו רבן גמליאל

רבי יהושע

מי אהבה ידעת ואילן עיכובה כולהיה דאיטת סולתה

מאיפה ידעת שיהיה לנו כזה עיכוב בים

שהבאת איתך עוד סולת

אמר לו כוכב אחד לשבעים שנה עולה

ומטעה את הספנים

ואמרתי שמא יעלה ויטעה אותה

לוקח בחשבון

אולי תראו מה זה חכם רואה את הנולד

אמר לי רבן גמליאל לרבי יהושע

כל כך בידך

ואתה עולה בספינה אתה כזה חכם

ואתה הולך בספינה כאילו לחפש מזונות לעבוד

לחפש עבודה מה זה

ראש רשי כל כך חכמה יש בידך ואתה צריך לרד בספינה לצורך מזונות

אמר לו רבי יהושע לרבן גמליאל

עד שאתה טמח עליי

טמח על שני תלמידים שיש לך ביבשה

רבי אלעזר חיסמא

ורבי יוחנן בן גודגדה

שיודעין לשער

כמה טיפות יש בים

ואין להם פת לאכול ובגל ללבוש

נתן דעתם

להושיבם בראש

נתן דעתו כנראה, זה טעות

ופירש רשי

כדי שיהיו מתפרנסים מאותה שררה שייתן להם זאת אומרת נתן להם ג'וב

והושיב אותם בראש

וככה נתן להם משכורת קבועה

והחכמים האלה התפרנסו בכבוד

עד כאן דברי הגמרא הנוגעים לענייננו

נמצא מבואר

שהתנ״ש למשנה שלנו

רבי אלעזר בן חיסמא

היה חכם גדול

והיה לו ידיעה רבה גם בחוכמת החשבון

עד שהיה בקיא ויודע לשער כמה טיפות יש בים

כתב במדרש שמואל

שמהסיבה הזו הוא נתקנא בשם בן חיסמא

כי לרוב החוכמה שהייתה בו

בכל עת שהיה דורש דברי תורה וחוכמה

התקיים בו מאמר הכתוב

במשלי כד כו שפתיים יישק

משיב דברים נכוחים

ראינו שהאדם

שהמשיב שהוא משיב דברים נכוחים

ומדבר דברי חוכמה מוצדקים ואמיתיים

גורם

שכל הניצבים המאזינים לדבריו

יהיו בבחינת שפתיים יישק

אתם כבר יודעים מה זה הפסוק, כן?

מה פירוש שפתיים יישק?

מה הפירוש?

מה?

שסותמים את הפה

שהשפתיים שלהם מסתמות וישיקו את השפתיים

לא יכולים לדבר, לענות לו כי הדברים כל כך נכוחים ומוכחים

שאי אפשר, סותם להם את הפה

לכן הוא נקרא חיסמא

שחוסם להם את הפה.

יפה או לא יפה?

יפה.

נאר בספר דרך אבות

בטעם הדבר

שדווקא תנא רבי אלעזר בן חיסמא

הוא בעל הממרה הזו

שאומרת תקופות

וגימטריהות

פרפראות לחוכמה.

על פי מה שפירש הרב הקדוש רבי בונם מפרשיסחא, זכר צדיק וקדוש לברכה.

זכותו תגן עלינו.

את הכתוב בקהלת זנהה

טוב לשמוע גערת חכם

מאיש שומע שיר כסילים.

מי שידע פירוש 200 שקלים.

טוב לשמוע גערת חכם

מאיש שומע שיר כסילים.

עוד מישהו?

והוא טמא,

כיוון שכוונת הכתוב לשבח את השומע את הגערה של החכם

לעומת השומע שיר כסילים,

אם אתה בא להגיד לי שמי ששומע גערת חכם הוא יותר טוב ממי ששומע שיר כסילים,

היה לו לומר על אותו משקל.

טוב לשמוע גערת חכם

מלשמוע שיר כסילים.

שניהם שומעים, זה שומע גערת חכם

וזה שומע

שיר כסילים.

אז טוב לשמוע גערת חכם

מלשמוע שיר כסילים.

ככה היה צריך על אותו משקל.

אבל מה כתוב?

לא כתוב ככה.

למה?

הוא ביאר את הכוונה אדם שמוכיח

הוא לא יצא אף פעם מכותלי בית המדרש.

הוא לא טעם מתענוגי העולם הזה.

מי ישמע לו בכלל?

תגיד לי, מה אתה מבין בכלל?

אתה פעם טעמת? אתה היית פעם בזה? אתה פעם היית פה? היית שם? אכלת שם? היית שם? מה אתה מדבר?

אתה לא מבין בכלל? אתה לא מבין בכלל בעולם הזה.

ואתה לא התנשאת בתענוגים.

ואתה לא יודע כמה זה ערב.

אז איך אתה יכול להניא אותי ולהרחיק אותי מזה אם אתה לא מבין בזה?

זו ההקדמה של שלמה המלך.

הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים אמר,

היי, היי, מי אומר את זה?

מי שטעם הכל רע, הכל ניסה, הכל הכל. זה אחד שיכול להגיד.

אבל אחד שלא טעם כלום לא אומר לך, עזוב אותך, שטויות, הכל הבלים.

מה הבלים?

מה אתה מבין בכלל?

אבל אם המוכיח הוא בעצמו בתחילת דרכו, גם הלך אחר תאוות ליבו,

כמו שהיום, היה חילוני, והוא מוכיח היום,

והוא אומר להם לא לעסוק בחיי העולם הזה, כי זה שטויות,

כי הוא היה בזה,

אז יכולים להתקבל דבריו.

הוא אומר, מפת, זה רק להטעים, אבל הם טפל, הם לא העיקר.

אי אפשר לאכול מעדנים כל היום.

מזה אי אפשר לחיות.

צריך פת,

למליאת זה אפשר להביא כמה פרפרות.

וכן גם לעניין התקופות,

התקופות, לגבי הפיתה,

לא הפיתה של רבן גמליאל,

הפיתה

של אנשי הפיתות, שהחליטו שכדור הארץ פיתה,

גם לעניין התקופות והגימטריהות,

אינם נחשבים כעיקר, אלא תפילים לתורה עצמה.

בהלכות

הנלמדות מהם

משפט הבכורה,

ובם יש להניח את מרבית כוחותיו ללומדם, להביא... בינם עד תכליתם.

צריך ללמוד הלכות.

איזה הלכות?

אמר כנין ופתחי נידה הן הן גופי הלכות.

אבל תקופות

וגימטריהות זה פרפראות לחוכפה.

הרב עובדיה מברטנורה אומר, מה זה כנין?

זה הקורבנות עוף שהיו מביאים.

מלשון הכתוב, כן ציפור, כאן ציפור, כי יימצא כאן ציפור. למה אומרים כאן ציפור ולא כאן ציפור?

כי בסמיכות תמיד זה משתנה.

אז זה כאן ציפור, כמו אחד העם,

לא אחד העם,

אחד העם.

כל שבא בסמיכות משתנה ניקוד.

אז זה כאן ציפור בגלל שזה נסמך לציפור.

אבל אם לא, אז מדברים על כן.

ויש בהם הלכות חמורות אם נתערבו קורבנות חובה בקורבנות נדבה,

או שנתערבה עולה שדינה לעשות בגובה המזבח.

בגובה המזבח למעלה,

אם חטאת שהיא נעשית למטה, יש מיקומים במזבח איפה עושים כל קורבן,

אז צריך לדעת את כל הדינים וההלכות האלה.

ופתחי נידה אני לא רוצה לדבר בזה, כי זה דברים קצת צנועים,

אז אני לא מסביר.

ורבנו יונה פירש את הדברים, יש עוד פה ראשית, אם תרצו תקבות את הספר תמיד.

הן הן גופי הלכות.

כתב רש״י

לומר אל יהיו קלות בעיניך

אלא שים לבך כי חמורות הן יותר מדי

ותמצא בהן עומק גדול.

אמנם הרב עובדיה מברטנורה פירש בפשטות

שהן עיקר תורפה

שמקבלים עליה שכר.

כותב במדרש שמואל

התנא חפץ להשמיע לנו

שלא יאמר אדם אני אלמד רק דינים שנוהגים למעשה.

מה אני צריך היום לקיים? רק זה אני אלמד.

ולא את שאר חלקי התורה שאין לי צורך בלימודיו

אלא לימוד צריך להיות עם שמיים,

בלי חילוק

בין דברים הנוהגים למעשה לשאינם נוהגים למעשה.

נכון שצריך להקדים מה שאתה

צריך לדעת ביום-יום,

אבל זה לא אומר שזהו ומספיק, מה אכפת לי מדברים שהיו בזמן בית המקדש?

מה זה נוגע לי להיום?

אלא תהיה כל התורה לפניו בהשוואה אחת מי עסוק בכל חלקי התורה,

לעשות נחת רוח ליוצר ולבורא,

נותן התורה ברוך הוא.

וזה הטעם

נקט רבי אלעזר

בן חיסמא את שתי ההלכות האלה,

קינין

ופתחי נידה,

כי הם מורים

על שתי הקצוות.

כי הלקות קינין אינם נוהגים כלל בזמננו,

רק בזמן שבית המקדש קיים.

והלקות נידה נצרכות לאדם בכל זמן ועידן,

וצריך להיזהר בהם מאוד בזמן הזה.

וכן, צריך ללמוד ולשנן תמיד.

והשמיענו התנא בדבריו ששניהם צריכים להיות שווים בעיני האדם,

יעסוק בהם תדיר,

וכן

בכל שאר חלקי התורה בין ההלכות הנצרכות לו ובין אלו שלא נצרכים לו למעשה.

זה שאמר התנא,

תנא כינין ופתחי נידה,

הן הן,

שניהם.

נכון.

ולכן אמר הן הן,

ושניהם שווים.

רשי

ורבנו עובדיה מברטנות

פירשו שתקופות

זה עניין הילוך המזלות.

גימטריה עוד פירש רשי, שזה חשבון האותיות,

ונוטריקון.

מדרש שמואל מנה כמה עניינים

שמצינו בדברי החכמים, זיכרונם לברכה,

שדורשים את פסוקי התורה על פי הגימטריה,

וכגון מה שאמר יעקב,

אבינו עליו השלום לבניו.

רדו שמה.

תיבת רדו

זה 210. רמז להם שבניהם ישהו במצרים 210 שנה.

זה נקרא גימטריה.

וכן במאמר הכתוב

בזאת יבוא אהרון.

פירש רשי בזאת

גימטריה שלו 410. רמז לבית ראשון, שהיה 410. כתית למאור גם כן.

כמה זה כתית למאור?

420 ו-410.

גם כן רמז, כתית למאור.

420 זה היה בית שני, 410 זה היה בית ראשון, למאור.

שהיה המנורה.

מצינו גם שכתבו התוספות בגיטין ב' של כתיבת גט

בגימטריה 12, ללמד שכותבים את הגט

ב-12 שורות.

ועוד יש הרבה גימטריות

שגם כן.

אוקיי כן. הנה כי כן יבורך גבר.

כי כן כמה זה?

כמה?

מאה?

הנה כי כן מישהו מברך מאה ברכות בכל יום?

אה?

מאה.

יהיה ירא שמיים גם.

ויש גם

הצלחה.

אבל יש גם

כי מה השם שואל מעמך?

אם ליראה.

כל הפסוק,

אם מוסיפים ו' למילה שואל, יוצא מאה אותיות.

ויש עוד כל מיני דברים נפלאים יפה.

כתב במדרש שמואל,

התנ״ך חפץ להשמיענו,

שלא יעשה אדם עיקר לימודו במין חוכמה שהיא לא לכבוד ולתפארת בעיני העמים.

שהיא לימוד התקופות בגימטריות,

שעליה אמר הכתוב בפרשת בית חנן כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים.

לא יעשה את זה בשביל כבוד שלו ולתפארת בעיני העמים,

אלא ילמדם

רק אחרי שימלא את קרסו בכל גופי ההלכות שבתורה,

שהם עיקר הלימוד.

שידע מה הכוונה שאומר מרן,

שאחרי כל עוף,

בדיקת הסכין לפחות. קודם כל שאת זה ידע, לא יגיד הפוך, לא יגיד עקוב.

וכשם שאדם אוכל את הפרפרת

רק לאחר גמר סעודתו,

שסיים לאכול את הפטמת תבשי

בעיר הקינוח לסעודה,

כך הוא גם לעניין חוכמות אלו.

תקופות בגימטריות יש לאדם ללומדם,

אחר שסיים ללמוד כהתורה.

סיים המדרש שמואל שאפילו שאין חוכמות אלה

גופי הלכות,

אבל יש מצווה לחשוב בהן,

כי על ידי לימוד זה מתקיים מאמר הכתוב, כי חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים.

ורצון

השם יתברך שידעו אומות העולם

שבני ישראל חכמים ביותר,

ורק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. זה בתנאי

שגם צודקים במה שאומרים,

אבל לא מחרטטים.

בילקוט מעם לועז

כתב כי אב שגם חכמי אומות העולם

עוסקים בחוכמת התקופות

והם בקיאים בה,

עם כל זה יש הפרש גדול

בין העסק חכמי ישראל לאומות העולם.

מטרת הגוי

היא רק להגיע לעצם הידיעה של החוכמה,

וכשהגיעו, מסתפקים בכך.

חכמי ישראל,

עיסוקם כדי לקיים הלכה למעשה,

נמצא שאין העיקר אצלם החוכמה,

אלא היא רק בגדר אמצעי לבוא לקיום דברים בפועל,

שההלכה והמסירה הייתה בסיני.

ומעתה, כיוון שעיקר העסק בחוכמה זו של התקופות,

בשביל לקיים,

אז כאשר כל כלל ישראל מקיימים את התורה,

נמצאים כולם שייכים ושותפים בחוכמה זו,

אפילו מי שאינו מבין בה.

מה שאין כך אצל אומות העולם,

שהחוכמה נשארה נחלת היחידים בה. כי אם חכמי ישראל יודעים

לסדר לנו את לוח השנה ועוד דברים,

מה שלא נמסר לאומות העולם,

כולנו מתנהגים על פי זה, אפילו אם אנחנו לא מבינים איך החשבון.

אבל כיוון שחכמים,

אבל הם אצלהם אין מזה. מי שיודע, יודע לבד, וזה הכול. הוא רק אומר להם על זה, ואין להם מה לעשות עם זה.

אמרו להם שיש ככה ויש ככה, וזהו.

מאה אלף מיליארד שנות אור, מה זה נותן להם? מה זה עוזר?

ממש כמו הפיתה, מה זה משנה איפה אתה עומד, אתה יודע, מה זה משנה? אתה נמצא בגניברק, אתה נמצא בטבריה, מה זה משנה?

ארוכה הארץ על המים.

איזה מים?

איפה המים?

באיזה מים אתה נמצא? מעל מים תוקים? מעל מים מרים? מלוחים? איזה מים?

תברך את השם שאתה מעל המים, והוא סידר לך, מתח לך את הקרקע,

ואתה יכול להתפלל לעשות הכל, הכל בסדר.

ובזה פירש את מאמר הכתוב, ראה, לימדתי אתכם חוקים ומשפטים,

שזה על לימוד חוכמת התקופות,

כמו שפרשו חכמים, זיכרונם לברכה, על מקראות אלה בשבת ע' הטוב לומר לימדתי אתכם,

בלשון רבי,

אפילו שהחוכמה מצויה אצל בודדים,

מכל מקום יחכמו כולם.

והסיבה לכך, כאשר ציוונו השם

לעשות כן בקרב הארץ,

היינו שמכיוון שתכלית הלימוד היא לעשות ולקיים

בפועל ממה שניתן לעשות עם הידיעה.

הנה כולם שווים במעשה הזה,

וכולם נכללים בחוכמה הזאת. עקן סיים ואמר, ואמרו,

רק עם, על כל עם,

רק עם,

חכם ונבון הגוי הגדול הזה.

כי כולם נכללים בחוכמה, למה? כי הם מקיימים אותה.

אבל אם אחד מצא איזה דבר, נגיד,

ומצא דבר אמיתי, נגיד,

ואין מזה שום נפקות על ההלכה,

למעשה, אז מה עשית?

מה חרטטת אותנו? בלבלת את המוח, עשית מחלוקות,

ואיבדת את העולם הבא.

וזה לא כמו אומות העולם,

כשהחוכמה נחשבת לנחלת המועטים,

שהיא ס...

אז רואים

שיש נפקא מינה.

הלכות

צריך ללמוד, אפילו בדברים שלא נוגעים לנו להיום,

כי זה גופי התורה.

זה גופי התורה, וצריכים ללמוד את התורה.

גופות ומטריות זה פרפיראות.

זה רק אחרי שסיימת את כל התורה וכל ה... אתה יודע,

אז אפשר גם להתמקד בזה.

אבל לא מבזבזים את הזמן על זה.

הולכים לכתוב ספר,

שעוד יסתרו אותו בתי,

ולבזבז במלחמות,

ואני לא רוצה להגיד הכול, מה שאני יודע,

איום ונורא.

בקיצור,

עוד ראיה,

שאנחנו הולכים בדרך הנכונה,

ויש כאלה שרוצים לעשות להם שם,

שם, לעשות שם,

עד כדי כך

שאומרים שהרמב״ם לא הבין,

ואצלו זה בפשטות,

ואומרים שחז״ל שיקרו,

וצריך להוציא הרבה ספרים מהבית.

השם מרחם, איזה זום,

נזדווגו להם.

השם יצילנו

במשמע האוזניים.

אבל הדברים עוד יתבהרו, כי זה רק הפתיח, מה שנקרא.

הדברים עוד יתבהרו.

כן, יש גם משפט בקרוב.

במשפט יצא גם פסק דין,

ואז ישמע שופט.

מה השטויות? מה שמחמן אמרו? שטויות.

וכולי וכולי.

ואז נראה מי החכם ומי הטיפש.

הרי אני מתכוון לקיים מצוות חכמים.

אחרי שאני מודה לכל יודו חם

והכל ישב חוכם

והכל יאמרו והכל יאמרו עם קדוש קשם.

והכל יודו חם

והכל ישב

והכל יאמרו והכל יאמרו עם קדוש קשם הכל יודו חם והכל ישבחו והכל והכל והכל והכל והכל והכל יאמרו עם קדוש קשם הכל יודו חם והכל ישבחו חם והכל והכל והכל והכל יאמרו

אל קדוש כה' ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת ביקורת עונג שבת ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת ביקורת עונג שבת עם מקדש

בחררררררררררררררררראשית

מקדשי מקדשי מקדשי שמין שבת עממה מקדשי מקדשי מקדשי שמין שבת רבי חננין יאמר שאומר