בת ים - בת ים - כחה של תפילה

אנחנו נלמד היום על כח התפילה, אנחנו נמצאים לפני ראש השנה וזקוקים מאד שהתפילות שלנו יתקבלו, ונראה מה כח התפילה, ולמה לא נענים לפעמים, וכמה צריך להתעכב בתפילה. זה בעיקר אנחנו לומדים ממשה רבינו בתפילתו "ואתחנן אל ה'" שהוא התפלל 515 תפילות כמנין ואתחנן.

כתוב במדרש, אמר רבי חמא בר חנינא, אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, שנאמר "קוה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה'". אז ז"א מי שיש לו קו ישיר אל הקב"ה צריך לקוות אל ה' התפלל התפלל ולא נענה, אל תדאג, חזק ויאמץ ליבך ותמשיך לקוות אל ה'.

בזה לימדו אותנו חז"ל שאין יאוש בעולם כלל, אלא יתפלל שוב ושוב עד שתענה בקשתו.

אמרו במדרש בדברים רבה ב' י"ג, שערי תפילה אינם ננעלים לעולם. יש תפילה שנענית לארבעים יום, ממי אתה למד? ממשה רבינו. ככתוב "ואתנפל לפני ה' ארבעים יום". יש תפילה שנענית לעשרים יום, ממי אתה למד? מדניאל, ככתוב "לחם חמודות לא אכלתי עד מלאת שלשה שבועים ימים, ואח"כ אמר "ה' שמע ה' סלח. יש תפילה שנענית לשלשה ימים, ממי אתה למד? מיונה הנביא, ככתוב "ויהי יונה במעי הדגה שלשה ימים ויתפלל יונה אל ה' אלהיו ממעי הדגה". יש תפילה שנענית ליום אחד, ממי אתה למד, מאליהו הנביא. ויש תפילה שנענית לעונה אחת, ממי אתה למד? מדוד המלך, ככתוב "ואני תפילתי לך ה' עת רצון", יש עת של רצון ומתקבלת התפילה.

ויש תפילה שעד שלא יתפלל אותה מפיו הוא נענה, שנאמר "והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע".

ואמר רבי חיא רבה, כתוב "קוה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה'", הוי מתפלל וחוזר ומתפלל ויש שעה שיתנו לך. נו, אז מפה יש לנו תקוה גדולה ואין יאוש בעולם.

לימדו אותנו חכמים, אדם שמתפלל וחוזר ומתפלל עוד ועוד ועדיין לא נושא לא יפול ברוחו, אלא ידע שעדיין הוא לא הגיע למספר התפילות ש צריך לבקש על דבר זה, תיכף נלמד מה איכות התפילה שצריכה להיות, אבל עדיין לא נענה  תמשיך, יחזור ויתפלל עד שיענה. שהרי מצינו אצל משה רבינו, שהתפלל 515 תפילות כמנין ואתחנן כדי שיוכל להכנס לארץ ישראל, וכתוב במדרש שאילו היה מתפלל משה עוד תפילה אחת היה נענה מיד, לכן אמר לו הקב"ה, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, משמע, יש מכסה של תפילות ואז נענים. וזה חיזוק גדול למצפים לישועה, הרבו להתפלל ועדיין לא נענו, יחשבו בדעתם שמא חסרה עוד תפילה אחת למספר התפילות אשר על ידם תבוא הישועה, ולכן הוי מתפלל וחוזר ומתפלל ויש שעה שיתנו לך. ואל יאמר אדם שמא אני לא זכאי ואין תפילתי מתקבלת, שהרי לימדו אותנו חז"ל, שגדול כח ריבוי התפילה להיענות גם מי שאינו ראוי. כך כתוב בספר חסידים באות ק"ל, וזה לשונו: יש אדם שאינו זכאי שיקבל המקום תפילתו, אלא בעבור תוקף תחנונים ודמעת עיניו, אשר תמיד בוכה ומתחנן אע"פ שאין בידו זכות ומעשים טובים מקבל הקב"ה תפילתו ועושה חפצו. שמעתם? אבל במה זה מותנה? בעבור תוקף תחנונים ודמעת עיניו שתמיד בוה ומתחנן.

כעין זה מובא בתנא דבי אליהו זוטא פ"ו: אמר לו הקב"ה למשה, משה, אין אתה יכול לעמוד על מידותיו, אלא הריני מודיעך מקצת מידותי, כשאני רואה בני אדם אע"פ שאין בהם תהילה ושבח של תורה ומעשים טובים, לא במעשי ידיהם, ולא במעשי אבותיהם, אלא רק בשביל שהן עומדין ומודין ומברכין ומשבחין ומרבין בתחנונים לפני אני נזקק להם, וכופל להם מזונותיהם, שנאמר "פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם", ערער זה אילן סרק במדבר שאין בו שום לחלוחית, גם לאחד יהודי או יהודיה שאין בהם שום לחלוחית של מצוות ומעשים טובים, לא הם ולא אבותיהם, אבל אם כמו שאמרנו, הקב"הרואה בהם שהם עומדים מודים מברכים משבחים ומרבים בתחנונים לפני, אני נזקק להם וכופל מזונותיהם. אתם שומעים יהודים יקרים? אין יאוש בעולם.

אבל איך צריך להתפלל בשביל שהתפילה תתקבל לפני הבורא? סיפר הגאון הצדיק רבי חיים חייקין זצ"ל, ראש ישיבת עקס-לע-בען מצרפת, מתלמידי החפץ חיים, באחד הימים הגיע יהודי מתושבי רדין עיר מושבו של החפץ חיים לביתו, ביקש שיעתיר בתפילה עבור דבר מה שהיה זקוק לו לישועה, אמר לו החפץ חיים, האם אתה בעצמך כבר התפללת על הענין? ענה לו האיש כן, כבר התפללתי, אמר לו לך תביא לי את ספר התהילים שהתפללת ממנו, היהודי היה גר במרחק רב מביתו של החפץ חיים, הלך ושב כעבור זמן, ספר התהילים בידו, נטל החפץ חיים את הספר בידו, פתח ודפדף בו אחת הנה ואחת הנה, ואמר לאיש, זה נקרא להתפלל? אני אראה לך תהילים שמתפללים בו, ניגש מרן החפץ חיים על אף זקנותו הרבה אל ארון הספרים שבחדרו, טיפס על גבי כסא, הוריד מלמעלה ספר תהילים ישן, הגיש אותו ליהודי, פתח את דפי הספר והצביע לו על דפים צהובים  מיושן, וכתמי דמעות מרובים מפוזרים בו לרוב, תהילים שספוג בדמעות טהורות, ואמר לו, זה ספר התהילים שבו התפללה אימי ע"ה, תראה, אתה רואה את הדפים? אתה רואה את הדמעות? זה נקרא להתפלל. ככה מתפללים. אבל אם התהילים נשאר חדש, והדפים עוד דבוקים, איזה מן תפילה זו? אז ז"א צריך לדעת איך מתפללים וקורעים שערי שמים.

כתוב במדרש תנחומא באות ד' "ואתחנן אל ה'" לימד משה את באי עולם שלא יאמר אדם, הואיל וחולי שלי מסוכן, הודיעו לו שהוא חולה והמחלה מסוכנת, לא יאמר אדם, הואיל והחולי שלי מסוכן, וכבר עשה צוואה וחילק כל אשר לו, אז הוא אומר אין טעם שאני אתפלל עוד, אלא יתפלל, שאין הקב"ה פוסל תפילה של כל בריה, שהרי משה כבר עשה דייתקי, ז"א צוואה, שנאמר "וערב נתתי ואצווה אתכם בעת ההיא, ואת יהושע ציויתי בעת ההיא לאמור", ז"א כבר משה כבר חילק הכל, סידר הכל לפני פטירתו, הרי שהיה לו דיתקי, ז"א צוואה, שמא תאמר עמד לו ולא התפלל? תלמוד לומר "ואתחנן אל ה'" 515 תפילות שונות! למרות שכתב כבר צוואה ליהושע בינון, עדיין לא התייאש מן הרחמים, ואילולא שאמר לו הקב"ה, "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה", היה משה מוסיף להתפלל עד שהיתה תפילתו נשמעת.

וכן אמרו חז"ל בברכות י'. שבא ישעיה הנביא ובישר לחזקיהו המלך "צו לביתך כי מת אתה", הנביא בא בשם ה' ואומר לו, זהו, נגמר, אתה מת, מת אתה, בעולם הזה ולעולם הבא גם, אמר לו, כלה נבואתך וצא, כך מקובלי מבית אבי אבא שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, מה זה חרב חדה? השפיץ החד ביותר של החרב על המקום הרך ביותר, על צווארו של אדם, מה נשאר רק זוט, סחיבה קלה ונגמר. הוא אומר גם כן במצב כזה דעאש שמו לך כבר את החרב, אל ימנע עצמו מן הרחמים, עמד והתפלל חזקיה והוסיף לו הקב"ה עוד 15 שנה.

אמר החפץ חיים בליקוטי אמרים פרק י', כל הצרות הרבות הבאות עלינו שאיננו ניצלים מהם, הם מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהם, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם. זה אומר החפץ חיים שתפילותיו הניבו פירות אצל הקב"ה, ויודע היה לרצות את קונו, תיכף נשמע. ולא הסתפק אדם במה שהוא מתפלל שמונה עשרה שלש פעמים ביום, שחרית מנחה ערבית, אלא כמה פעמים ביום צריך לשפוך תפילות ובקשות בינו לבין עצמו כשהוא בביתו מעומק הלב. כי שלש התפלות שגורות בפיו ולא נותן לב עליהם כל כך. אבל אם יתבונן כל אדם בינו לבין עצמו ויעשה את חשבון נ פשו על מצבו, על מעמדו, על גודל עניותו, על טרדותיו הרבות, ועל כולם שהוא משתכר רק לחם צר ומים לחץ, ואז ישפוך ליבו כמים נגד ה' יתברך, ותפלה שתצא בכוונה עמוקה ובלב נשבר ורוח נמוכה, לא בעל גאוה, תפילה כזו בודאי לא תשוב ריקם. אז הכל תלוי בידיים שלנו, אין לבוא בטענות לאף אחד וודאי שלא לקב"ה.

אמר החפץ חיים, דוד המלך היה מבקש ומתפלל אל ה' בכל עת ובכל שעה, על כל דבר שהיה נצרך לו בחיים היה מתפלל, כמו שאמר "אם לא שיויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי. ז"א שהיה מבקש מה' כמו תינוק המבקש מאמו תמיד ללא הרף כל מה שרוצה. תינוק אף פעם לא עושה חשבון לפני רגע ביקשתי אז זה לא נעים לבקש עוד פעם, אני אחכה עוד פעם, אין, כל מה שמציק לו כל מה שהוא רוצה אווווו על המקום. ז"א ככה צריך לפנות אל הקב"ה, כגמול עלי אמו.

דרכו של הקב"ה לא כדרך בשר ודם, בשר ודם כאשר מבקשים ממנו פעמים רבות הוא מתרכז ומקפיד על כך, ולא עונה יותר לבקשת אותו אדם, אבל הקב"ה אינו כן, אדרבא, מצפה ומבקש שאדם יתחנן ויבקש אליו. כמו אמא שמניקה את בנה, אפילו אם הבן יפסיק לבקש לאכול היא תעשה כל מיני תחבולות שהבן יבקש ממנה אוכל, והיא לא תלאה מלתת לו ככל שיידרש ממנו. אם ה' רואה שאנחנו הפסקנו להתפלל אליו, אנחנו מסודרים, הוא ידאג שנצטרך להתפלל אליו, הוא יתן לנו בעיות, צרות, עיכובים, כל מיני דברים, בבקשה להמשיך לבקש לאכול. לא להגיד לי אני לא רוצה לאכול, כי אני יעשה תחבולות שאתה תבקש לאכול, אמא לא מפסיקה להאכיל את הבן אפילו אם הוא לא רוצה לאכול, היא דואגת לו, אז ה' רוצה שנהיה בקשר והוא רוצה שנדע שהכל מידו, והוא רוצה שנבקש והוא גם רוצה מאד מאד לתת.

מספרים המקורבים של החפץ חיים שהיו שומעים איך היה מספר לפני ה' את עניניו היום יומיים, ומתנה לפניו את צרותיו, את דאגותיו הפרטיות והמשפחתיות, ומפיל לפניו תחנונים שיבוא לעזרתו, במקרה שמישהו מבני משפחתו נפל למשכב, היה נכנס לבית הכנסת, פותח את ארון הקודש, פונה אל ה' ומסיח לפניו מה שקרה לו במילים פשוטות, ומבקש ממנו שיבוא לעזרתו וישלח רפואה שלמה לחולה וכן היה נוהג בכל מקרה ובכל צרה שבאה עליו או על בני ביתו. ותמיד היה תמה, איך הבריות אינם מרגישים את ה', ואינם מנצלים את קרבתו אליהם, קרוב ה' לכל קוראיו, והיה אומר, כמה מאושר אדם שיש לו אפשרות לדבר עם אלקים, לפנות אליו בכל הבקשות, לשפוך לפניו את כל ליבו, לא עוד אלא שהאלקים ממציא את עצמו לבני אדם ככתוב דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב. כלומר שהוא מתקרב אל הבריות וממציא את עצמו אליהם, כמו שאמר הכתוב בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. אז איך אדם מחמיץ הזדמנות כזו שיש לו לדבר עם קונו??

מסופר כשיצא שמו בעולם ורבים החלו לבוא אליו לבקש ברכות מפיו, היה תמה ואומר, היתכן שבמקום שנמצא המלך יגישו בקשות לעבדו? הלא הקב"ה בכבודו ובעצמו בקרבתכם, לית אתר פנוי מיני, אין מקום פנוי ממנו. בידכם להציע את הבקשות ישר לפניו, ולמה לכם לפנות לאדם קטן ופשוט כמוני שאין בידו לעזור לכם?

פעם אחת בעת ביקורו בעיר אחת קהל רב התאסף סבבו לבקש ממנו להתפלל עבורם, פנה אליהם החפץ חיים ואמר: אבא איננו מרוצה כשבנו שולח אליו את בקשתו באמצעות בנו האחר, הרי כולנו בנים למקום, ועל כל אחד לפנות ישר אליו בבקשותיו, ואם מי מקרבנו מרגיש שאבינו שבשמים מתרעם עליו קצת, הריני מבטיח לכם שהוא מתאווה מאד מאד שנרצה ונפייס אותו ונצפה לתפילותינו ולשובנו אליו. והיה מייעץ לכל אחד שיתבודד בפינתו וישפוך שיחו לפני ה' דברים היוצאים מן הלב כבן אל אביו, ולבקש במילים פשוטות שירחם עליו ויגמול עליו חסד, ואז מובטח לו שה' ישמע לבקשתו.

כבר אמרו חז"ל, רבי יודן אמר, בשר ודם אינו נכנס לבית פטרון פתאום, אלא אם באה לו עת צרה בא ועומד לו על פתח חצרו וקורא לעבדו או לבן ביתו ואומר לו, פלוני עומד על פתח חצרך, שמא מכניסו שמא מניח לו, אבל הקב"ה אינו כן, אם באה על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד. זה מה שנאמר ביואל ג', כל אשר יקרא בשם ה' ימלט, אתם שומעים איזה הבטחות, איזה פסוקים, איזה עדויות, חז"ל תנאים קדושים, החפץ חיים, תשמעו עכשיו דוגמא מדהימה.

אמר רבי פנחס, מעשה היה ברב שהיה עולה מחמתן לטבריה, ממקום שנקרא חמתן לטבריה, פגעו בו רומאים, ז"א פגשו אותו בדרך רומאים, אמרו לו מהיכן אתה? אמר להם מאנשי סופיאנוס, שהוא שר העיר, שמתם לב? הם שאלו אותו, מהיכן אתה? הוא לא ענה, והוא אמר אני מאנשי סופיאנוס, ז"א אני מקורב לשר העיר, פטרו אותו לדרכו. בערב באו אצל סופיאנוס ואמרו לו, עד מתי אתה עומד לצידם של היהודים? הם זיהו אותו יהודי, ראו זקן פאות הכל ראו זה יהודי, רצו להתעלל בו, אבל כשהוא אמר שהוא מאנשי סופיאנוס הוא הבין מה הם רוצים אז פטרוהו לא נגעו בו. בערב הם שאלו אותו, עד מתי אתה עומד לצידם של היהודים? אמר להם למה? אמרו לו פגשנו באחד ואמרנו לו מי אתה, ואמר לנו יהודי, אמרנו לו משל מי אתה? אמר לנו משל סופיאנוס, אמר להם ומה עשיתם לו? אמרו לו פינינו לו הדרך, אמר להם יפה עשיתם. למה שמגיע לו להנצל מפני שבטח בי. הוא השתמש בשם שלי כי הוא בטח בי שלא תזיקו אותו, אומר המדרש, ומה מי שנתלה בבשר ודם ניצול, מי שהוא נתלה במלך מלכי המלכים הקב"ה לא כל שכן? זה שאמר, "כל אשר יקרא בשם ה' ימלט".

אמר רבי אלכסנדראי, מעשה היה בשופט אחד ששמו אלכסנדרוס, היה עומד ודן ליסטים אחד, שודד עומד לפניו במשפט, אמר לו השופט לליסטים, מה שמך? אמר לו אלכס נדרוס, אמר לו אלכסנדורוס, יפתור אלכסנדורוס שלא יאמרו השופט ליסטים, למה, תצא שמועה שדנו את אלכסנדורס לעונש, ומה יחשבו אנשים, שדנו את השופט, אז בגלל שהשם שלך כמו שלי שחרר אותו. ומה מי ששמו כשמו של בשר ודם ניצול, מי ששמו כשמו של הקב"ה שהולך בדרכיו על אחת כמה וכמה, זה שאמר, כל אשר יקרא, אבל הקרי זה ייקרא בשם ה' וימלט. כל מי שרואים בדרכיו שהוא הולך כמו ה' "והלכת בדרכיו", ימלט.

עשר פעמים נגזר על משה רבינו שלא יכנס לארץ ישראל, עשר פעמים, ועדיין לא נחתם גזר דין הקשה, עד שנגלה עליו בית דין הגדול אמר לו גזרה היא מלפני שלא תעבור, שנאמר "כי לא תעבור את הירדן", ודבר זה היה קל בעיניו של משה, ואמר, ישראל חטאו חטאות גדולות כמה פעמים וכיון שביקשתי עליהם רחמים  מיד קיבל ממני הקב"ה, אני שלא חטאתי מנעורי לא כל שכן כשאתפלל על עצמי שיקבל ממני. למרות שהוא שמע מהקב"ה עשר פעמים שהוא לא יכנס לארץ, לא מצא לנכון להתפלל, אמר מה זה בוער, הרי כשעם ישראל חטאו חטאות גדולות מאד כגון עגל וכו', אז הוא התפלל והקב"ה חמל וריחם, אני שמאז היותי אני לא חטאתי בכלל, אז  ודאי שהקב"ה יקבל תפילתי, כאילו לא בוער. כיון שראה הקב"ה שקל הדבר בעיניו של משה ואינו עומד בתפילה, מיד קפץ עליו ונשבע בשמו הגדול שלא יכנס לארץ ישראל, וכיון שראה משה שנחתם עליו גזר דין, גזר עליו תענית ועג עוגה קטנה ועמד בתוכה, ואמר אינני זז מכאן עד שתבטל את אותה גזרה. אמר אני גוזר תענית, לא אוכל יותר עד שתענה, ועשה עוגה ככה וישב בתוכה, אמר לא זז מכאן עד שתענה לי.

באותה שעה לבש שק והתעטף שק ונתפלש באפר ועמד בתפילה ובתחנונים עד שנזדעזעו שמים וארץ, מה עשה הקב"ה באותה שעה? הכריז בכל שער ושער של רקיע ורקיע, ובכל בית דין ובית דין, שלא יקבלו תפילתו ולא יעלו אותה לפניו מפני שנחתם עליו גזר דין.

אז רואים שמי שמקל ראש, אפילו אחד כמו משה רבינו שלא בוער, יש זמן להתפלל, כרגע הוא עושה לא כמו משה, כרגע הוא עושה השתדלויות, קופת חולים, רופאים, מומחים, עצות, רק כשהרופאים אומרים לו שמע, אנחנו הרמנו ידיים, עכשיו אתה תפנה לאלקים שלך, אז הוא מתחיל ונזכר, זה כבר יכול להיות מאוחר.

לא להקל בתפילות, צריך להתפלל על כל דבר כל יום כמה שיותר, על כל דבר, אפילו דבר שבטוח לך שהכל בסדר. יוצא מהבית, מחזיק את המזוזה, מתפלל שיהיה צאתך לשלום וחזרתך לשלום, נכנס לאוטו תפילת הדרך, כל דבר צריך תפילות. אתם רואים מה קורה כל יום רח"ל, כל יום תאונה שתיים שלש עם הרוגים עם זה צרות, הם חלמו? לא חלמו. כל יום מתבשרים אנשים בצרות כאלה ואחרות, כל יום מתבשרים במחלות, כל יום מתבשרים שנפטרו אנשים, אדם לא יודע לאן הוא הולך, על הכל צריך להתפלל צריך להקדים תפילה לצרה, לא לחכות לצרה בשביל להתפלל, לעולם יקדים אדם תפילה לצרה, ז"א שלא חס ושלום יהיה ככה ולא חס ושלום יהיה כה ושיהיה רק ככה וככה טוב ויהיה ככה וןככה, אבל לא רק לבקש, גם להראות ולעשות מה שה' רוצה.

אמר רבי אליהו לאפיאן זצ"ל בלב אליהו קע"ה. אנו למדים מכאן יסוד גדול, אם היה משה מתפלל מיד שנגזר עליו, היה מצליח לבטל את הגזרה, רק משום שלא הזדרז להתפלל גזר הקב"ה בשבועה שלא היה יכול לבטלה.

ועלינו ללמוד מכאן כמה גדול ונחוץ להזדרז בתפילה, ועל ידי זה לא נשוב ריקם.

מעין זה אמרו חז"ל בסנהדרין מ"ד, אמר רבי אלעזר, לעולם יקדים אדם תפילה לצרה, שאלמלא הקדים אברהם תפילה לצרה בין בית אל ובין העי לא נשתייר בין רשעי ישראל שריד ופליט. הרי לנו מה גורם איחור תפילה.

זה מה שאמר ירמיהו הנביא לעם ישראל כאשר בכו על חורבן הבית, מעיד אני, עלי שמים וארץ אומר ירמיה הנביא, שאילו בכיתם בכיה אחת עד שאתם בציון לא גליתם, לפני שיצאו לגלות כמה דקות לפני אם הייתם מקדימים תפילה כמו שצריך, לא על נהרות ברזל שם ישבנו גם בכינו, אם הייתם עושים את זה לפני לא הייתם יוצאים לגלות, מעיד עלי שמים וארץ, אומר ירמיה הנביא. היינו כאשר הקב"ה התרה שיחריב את בית המקדש, אם היו בוכים היו מועילים, אבל עתה אחרתם את המועד.

מכאן לומדים לא להתעצל, להתפלל, אפילו שאתה רואה שאתה רחוק מסכנת צרה וחולי, אתה דוקא נראה בריא ושלם, עברת בדיקות אפילו היום אמרו הכל פיקס, אל תאמין במצב שהוא קיים, כל רגע יכול להשתנות. כיון שרואה שצפויה לבוא, ירבה בתפילה. כבר אמרו רבותינו, לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה כבר אומרים לו בא הנה, בא הנה, הבא זכות ויפטר, בשביל להשתחרר מהצרה שהגעת אליה כבר, עכשיו צריך זכויות בשביל להפטר. אם לא יהיה לך מספיק אז אתה בצרה אמיתית.

אמרו רבותינו ז"ל, על מה שהתפלל וחזר והתפלל משה רבינו, עד שה' אמר לו אל תוסף, כתב רבינו ירוחם זצ"ל ממיר בדעת תורה פרש ויצא, וזה לשונו הטהור:

כתוב בתורה נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי גם יכלתי", פירש רש"י, לשון עיקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שווה לאחותי, גם יכולתי, הסכים על ידי. למדים מכאן שני ענינים, אחד, בעניני רוחניות מותר לאדם להתעקש, כי הלא ראתה רחל שהקב"ה לא רוצה לתת לה בנים, והיא לא התחשבה בזה, אלא נאבקה בכל כוחותיה להשיג את מאווייה, ועוד אנו רואים, כי בעניני רוחניות כשאדם מתאמץ ומתעקש לעלות מעלה כפי מגמותיו, ינצח ויצליח. על זה אמרו חכמים ז"ל בסנהדרין ק"ה: חוצפה כלפי שמיא מהני. אפילו אם נחשב שאדם מחציף כלפי הקב"ה בדרישותיו ובקשותיו הרוחניות, זה מועיל.

הידיעה הזאת חשובה לכל אדם, הרבה פעמים רואים כמה עיכובים עומדים נגד, בלימודים, בעניני עבודה בקודש, כמה דברים הולכים בעקולי ופשורי על כל צעד ושעל, הנה המה אל יפריעו לו, אדרבא, יתעקש, יתחזק בכל כוחותיו וסופו שודאי יצליח. ואשריו ואשרי לו.

המסילת ישרים מביא בשם חז"ל על הפסוק "ויאמר אמן כן יאמר ה'. רבי פנחס בשם רבי יוסי דציפורי אמר, כתוב "ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר ה'", הלא כבר נאמר "והנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה", דוד המלך היה מובטח מאת ה' ששלמה המלך ימלוך תחתיו, אז אם כן מה היה צריך לומר כן יאמר ה'? למה צריך להגיד כזה דבר? אלא הרבה קטגורין יעמדו מכאן ועד גיחון, מרחק של דרך קצרה, למרות הבטחה אלוקית ששלמה ימלוך תחת דוד הולכים למשוח אותו, המרחק קצר, אבל עדיין צריכים תפילות וחיזוקים להביא את הדבר לידי גמר נגד כל העיכובים המתרחשים.

והנה כל אדם רואה זאת בחוש, איך מכל המעשים שהוא רוצה לעשות, הכל בסוף עורבא פרח, עורב שעף, מפני כמה קטגורים מעיכובים הנקרים מדרכו, פעם עיכוב זה, פעם עיכוב אחר, בלי סוף ממש.

לאדם יש תכנית לפעמים בבוקר, לפעמים מאתמול בערב, מה הוא הולך לעשות מחר, כמעט שום דבר לא הולך לפי הלו"ז, לוח זמנים שהוא קבע.  ולא כל דבר מתרחש, ולא כמו שהוא התכוון, וכן הלאה, דברים פשוטים שנראים לעין כל.

מתעוררת שאלה, אם כך איך נתגדלו הראשונים ואבות העולם ז"ל, איך הם אברהם יצחק ויעקב וכל הראשונים ניצחו את כל העיכובים? גם להם היו עיכובים על כל צעד ושעל. אלא האמת שדוקא בעיכובים הם נתגדלו, כי מעולם הם לא נרתעו מפני כל עיכוב, אצלם לא היה שום דבר נחשב לעיכוב, כל דבר ודבר, גם הכי קל אם אך רצו והחליטו לעשות אותו, כל העיכובים שבעולם לא עמדו בעדם.

ומאמין אני באמונה שלמה שלא יתכן כלל להתגדל ולהתהוות לאברהם אבינו ע"ה אם לא ימלא את כל העולה דעתו וברצונו, בלי להרתע מהעיכובים המתרחשים בעולם.

אתם יכולים לתאר לעצמכם בן אדם בודד, אברהם אבינו, כל העולם נגדו, הוא אוחז בשיטה שיש בורא לעולם, הוא מביא חידוש לעולם, אף אחד לא יודע מזה, כל העולם מאמין בפסלים ועבודה זרה ושטויות, ובא בן אדם ומכריז שיש אלהים חיים וכו' וכו', וכולם מלגלגים עליו וכו', והוא מחליט לשנות את העולם ואת התפיסה שלו, יש סיכוי לאחד כזה?

להבדיל, יש סיכוי שמישהו ישכנע פה את כולם שהחמאס צודקים ואנחנו צריכים לפנות פה את המדינה? מישהו יקח משימה ויקבל על עצמו שככה זה אנחנו כובשים וצריכים להתפנות, המקום המתאים לנו זה המקומות שמהם באנו, מה אתם אומרים, יש סיכוי? אין סיכוי, אבל הנה, השמאל מנסים, מנסים לשכנע אותנו ולא מצליחים, אין להם את העקשנות כמו של אברהם אבינו, אם היתה להם עקשנות כמו של אברהם אבינו יכול להיות שהיו יכולים. כי למה? הם החמסניים והפלשתינים הצליחו לשכנע את השמאלנים שהם צודקים, בנו חרטה שהיתה מדינת פלשתין והיו פלשתינים, דבר שלא היה ולא נברא מעולם, הם בעצמם צוחקים מזה, הם אומרים שזה חרטה שהם המציאו, ערפאת מוקלט שהוא אומר שזה שטויות, שכים שלהם אומרים שזה שטויות, והם הצליחו לשכנע את האינטליגנטים שהם צודקים, והם לוחמים בשבילם. אבל הם לא מספיק עקשנים כמו החמסניים, כי החמסניקים מוכנים למות בשביל החרטה שלהם, לכן הם מצליחים קצת יותר מהשמאלנים.

אבל אברהם אבינו הלך על דבר אמת עד הסוף, הוא היה מוכן להכנס לכבשן האש, ונכנס, וה' הציל אותו, והוא היה בכלא עשר שנים וזה לא הטריד אותו, והוא נלחם המלך הכי עריץ בעולם נמרוד, שהוא המקבילה של אובמבה, והוא ניצח אותו, והוא ניצח ארבעה מלכים כשהוא הולך לבד עם דמשק אליעזר, זה כח העקשנות שאדם הולך עם האמת עד הסוף אין שום עכבה שתפריע.

עקשנות זה הדבר רבותי. השטן בשעה שהוא לוקח את בנו לעקידה, מנסה להשפיע עליו, מתחזה לו כזקן שבא לתת לו עצות להסביר לו שהוא טועה, שהוא טועה בהבנת ה' וציוויו, לא עוזר. מנסה אצל יצחק לא עוזר לו, העקשנות ניצחה, אפילו שההגיון היה בטענות של השטן, שניהם דחו את זה. אחת מהטענות של השטן זה שה' נכון, אמר לך קח את בנך וכו' והעלהו לעולה, אבל הכוונה שלו לראות אם יש לך שכל לא לעשות ככה ולהבין שה' לא רוצה את זה, הרי הוא לא אוהב, אתה בעצמך אמרת שהוא לא אוהב קרבנות אדם, אז איך אתה עושה הפוך? אתם יודעים מה זה להלחם עם המחשבה, בא הנה הוא צודק, בא הנה הוא צודק, שמע הוא אומר טענה הגיונית, אולי אני באמת טועה בסוף אני אשחט את הבן שלי בסוף יכניסו אותי עוד לגיהינום. אולי הוא צודק. אבל העקשנות של אברהם אבינו שלא לסטות כהוא זה מדבר ה', זה מה שניצח. לכן הוא לא נכשל.

משה רבינו אה, כמה פעמים ביקש, זה כבר לא היה נימוסי לבקש 515 פעם זה נקרא לא נימוסי, אבל הוא התפלל והתפלל בעקשנות, ולא אכפת לו כלום אם דבר הזה ישר או לא, כי הדבר מוכרח להיות מבחינתו להכנס לארץ, וכך היה, עד שהקב"ה אמר לו שיעלה ויראה את הארץ, זה כן הוא הצליח להוציא מהקב"ה, שהוא יעלה על ההר ויראה את כל ארץ ישראל, בלי להכנס, אבל הוא יראה את כל ארץ ישראל.

מה לא עשתה רחל אמנו להשיג ולדות, כמה מיני תחבולות, אחרי כל זה אמרה "נפתולי אלקים נפתלתי" פירושו נתעקשתי והפצרתי וגם יכולתי, וה' הסכים על ידי, ורחל ידעה שאחותה לאה ראויה יותר ממנה, "ותקנא במעשיה הטובים", ושום דבר לא עיכב אותה להיות שווה לאחותה, עקשנות ועוד עקשנות עד שניצחה, והסכים על ידי, יונתן בן עוזיאל תרגם מדחקית דחוקות קדם ה', שהיא היתה דוחקת בתפילות. מבהיל הדבר. ז"א הגיע מצב שהקב"ה כבר היה דחוק לו כביכול. וזהו הביאור שבעקשנות אפשר לנצח, אחרת אי אפשר, בעדינות וברכות אי אפשר לנצח כלל.

זה מה שאמרו חז"ל בברכות ל"ב: ארבעה דברים צריכים חיזוק, תורה, מעשים טובים, תפילה ודרך ארץ, כאן לימדו אותנו  חכמים על עקשנות של קדושה, כי צריך אדם להחליט כי ימשיך את מעשיו, לא יחזור לאחוריו בשום אופן, מוכרח להיות וחסל, דוקא באופן זה מצליחים ומנצחים.

אם חושבים שהחפץ חיים עלה לו הקל בנקל צריך לדעת שהוא נתגדל כל כך רק אודות לעקשנות הרבה שלו, כשרצה הקב"ה ליסע לארץ ישראל ארע לו מאורע שעיכב אותו, וחשבתי ששוב לא יחשוב ליסע ,כי הרי הוא רואה שמן השמים מעכבים אותו, אבל כתבו לי שהחפץ חיים זצוק"ל קרא לחתנו, מסר מודעה בפניו, ידע השטן שלא יפעול אצלי כלום, אני אסע. קודם שהדפיס את המשנה ברורה קרה אצלו מקרה נורא רח"ל, שאחר במקומו היה נחרב לגמרי, רק מהמקרה הזה בלד, אולם גם אז הוא מסר מודעה ואמר, שיכול להיות חס ושלום אפילו יותר רע, והוא, דהיינו השטן, לא יפעל אצלי כלום, אני מוכרח להשלים את מה שהחילותי, רק בזה הוא נתגדל.

החולשה שלנו זה שאנחנו לא עקשנים ועדינים מידי, וזה כל החורבן שלנו. ידע אדם יסוד זה, אם הוא רוצה להתגדל עליו להיות עקשן.

עכשיו תשמעו מה מעלת התפילה. אמרו חז"ל גדולה תפילה יותר ממצוות ומעשים טובים, שאין לך גדול בתורה ובמצוות יותר ממשה רבינו, וכתוב רב לך אל תוסף, ואפילו כך כתוב בסוף "עלה ראש הפסגה" ותמהו התוס' מנין גדולה תפילה, אולי שני הדברים גרמו לו? ועוד תמה הרי"ף, ז"א אולי שתיהם גרמו לו גם התורה והמצוות והמעשים הטובים שלו וגם התפילה, אולי, עוד תמה הרי"ף, למה הביאו חז"ל את הפסוק "אל תוסף דבר אלי" שזה היפך המכוון, שנשמע שהוא לא נענה בתפילה.

אלא ביאר בספר דברי שאול, כתב בספר העיקרים, לכאורה יש להתבונן איך מועילה תפילה לשנות את רצון הבורא, בכלל, אם ה' רוצה שפלוני יהיה עני או שיהיה עשיר, שיהיה בריא או שיהיה חולה, אז אם זה מה שהוא רוצה מה תועיל תפילה אם זה מה שהוא רוצה, שאלה. מאחר שלא רצה ה' להיטיב עם אדם, איך על ידי תפילה ישתנה רצונו של הבורא? וביאר שהשינוי הוא מפאת המקבל, ז"א לא נעשה שינוי אצל הקב"ה אלא אצל המקבל, שעל ידי תפילתו ותשובתו הוא נעשה זכאי לקבל את הטוב. אז השינוי נעשה במקבל על ידי התפילה הוא נעשה זכאי וראוי לקבל.

אמנם הביאור הזה שייך רק אצל אדם שאינו צדיק, אבל אצל צדיק מה שייך שינוי במקבל? הרי לא השתנה מאומה, קודם התפילה הוא צדיק ואחרי התפילה הוא צדיק, אז אם זה הכל תלוי במקבל מה תועיל התפילה? אלא אצל צדיק הוא אומר התפילה מועילה מטעם אחר, שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים, ואין כאן שינוי רצון כלל. בעצם הקב"ה רוצה את מה שאתה חושב שהוא לא נתן לך, אבל הוא ממתין עד שתתפלל, כי הוא מתאווה לשמוע את התפילה שלך, וברגע שאתה גומר את התפילה שלך כמו שצריך הוא נותן את מה שהתכוון לתת לך. לא היה פה שינוי, אלא הקבלה תלויה בתפילתם של הצדיקים, ככה ה' רוצה ומתאווה לתפילתם.

אמנם כתב הדברי שאול, כל זה דעת החוקרים, אבל המקובלים דעתם אחרת, התפילה יש לה כח לשנות ממידת הדין לרחמים, אפילו אם נגזר על אדם דין, אפשר בתפילה להפוך רחמים. וחכמים רמזו את זה בתפילה בגמרא בסוטה י"ג ואמרו, למה נמשלה תפילה, לעתר. מה זה עתר - קלשון, שמהפכים בו את התבואה. מה עתר משנה ממקום למקום אף תפילת הצדיקים כן, ז"א כח התפילה לשנות אדם ממידת דין למידת רחמים.

לפי זה ביאר, גדולה תפילה יותר ממצוות ומעשים טובים, היינו שתפילה יש לה כח לשנות גזר דין, מה הראיה לדבר? הרי אין לך גדול בתורה ובמצוות יותר ממשה רבינו, ואצלו אמרנו, לא שייך הטעם שהתפילה מועילה כי המקבל נשתנה לטוב כמו שאמרנו למעלה, וכן לא שייך הטעם שתפילה מועילה כיון שמתאווה לתפילת צדיקים, שהרי אמר לו הקב"ה אל תוסף דבר אלי, פירושו שהוא לא רצה לתת לו וזה היה הדין, אז איך זה בכל זאת הוא נהנה בתפילה שאמר לו עלה ראש הפסגה? אלא על כרחך שהתפילה בעצמותה היא גדולה.

וסיים כאשר הגדתי זאת לפני הרב החריף מורנו הרב יוסף נרו יאיר אמר דבריך טובים ונכוחים.

עוד מספר קטעים ונסיים את הקטע שתבינו סוף סוף פעם אחת לכל החיים מה אתם מסוגלים לעשות. אמר הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל באור יחזקאל, מדברי רבותינו ז"ל למדנו כמה כח התפילה גדול. הנה ידוע, כח התורה אין לה שיעור, כי תלמוד תורה כנגד כולם, וגם כתוב שאין לקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה, ועוד מאמרים רבים בש"ס, במדרשים על מעלת לימוד התורה, ואעפ"כ התורה אינה יכולה לבטל גזרות כמו התפילה. כמו שמצינו במדרש אסתר רבה ז' י"ט, בשעה שכתב, שימו לב דבר מדהים, בשעה שכתב הקב"ה על המגילה, לכלות את ישראל, בזמן אחשוורוש והמן, יצאה בת קול בבגדי אלמנות, ונתנה קולה בבכי לפני הק"ה, וגם מלאכי השרת צעקו לקול בכיתה, ואמרו לפניו, אם ישראל בטלים אנו למה אנו צריכים בעולם? וחמה ולבנה אספו נגהם, באותה שעה רץ אליהו זכור לטוב בבהלה אצל אבות העולם, אברהם יצחק ויעקב, ואצל משה בן עמרם, ואמר להם עד מתי אבות העולם רדומים בשינה, אמרו לו  מפני מה? אמר להם מפני שנהנו מסעודתו של אחשוורוש, לכך נגזרה גזרה לכלותם מן העולם. מה אמרו לו האבות? אם עברו על דת ונחתמה גזרתם אניו אין לנו מה לעשות, שמעתם? אבות העולם אומרים, אין מה לעשות אם הם עברו על דת. חזר אליהו ואמר למשה, איי, רועה נאמן, כמה פעמים עמדת על פרץ לישראל וביטלת גזרתם? אמר לו משה, תגיד לי, כלום יש אדם כשר באותו הדור? אמר לו יש, ושמו מרדכי, אמר לו, לך והודיעו כדי שהוא יעמוד משם בתפילה ואני מכאן ונבקש רחמים עליהם לפני הקב"ה, אמר לו, רועה נאמן, כבר נגזרה גזרה. אמר לו משה, אם בטיט היא חתומה תפילתנו נשמעת, ואם בדם - מה שהיה הוא. אמר לו בטיט, מיד הלך והודיע למרדכי, זהו שכתוב "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה.

רואים מפה שאפילו התורה חגרה שק, והמלאכים והאבות ולא יכלה התורה לעזור ולהושיע את ישראל מצרתם ולבטל גזרתם, רק בכח התפילה ניצלו ישראל, כי היא סגולה מיוחדת יש בתפילה שיכולה להציל ולבטל גזרות. אתם שומעים?

תשמעו עכשיו לסיום מעשה שיהיה לכם חרוט. לפני כ-150 שנה התגורר באירופה, היום אפשר לקרוא לה אירובה, אתם יודעים למה לקרוא לה אירובה - מלאה ערבים. לפני כ-150 שנה התגורר באירופה רבי ישעיה ברדקי זצ"ל, תלמידו של הגאון רבי חיים מוולאז'ין, חשקה נפשו לעלות לארץ ישראל והחליט להגר. אשתו עלתה לפניו לארץ ישראל על מנת לארגן את הענינים, כשהכל סודר הודיעה לו שיבוא. רבי ישעיה עם בנו, שימו לב, ובתו בני השבע והשמונה, החלו את המסע לארץ הקודש, עלו לספינה על מנת להפליג מספר שבועות, הספינה מנתה 16 נפשות, והפליגו על מי מנוחות. לאחר כשבועיים החלה רוח סערה לנשוב, הספינה נזרקה בין הגלים שהחלו לעלות לגובה כמה מטרים, רבי ישעיה הורה לילדים להחזיק היטב, אך התכונן לגרוע ביותר. לא עברה שעה והספינה נבקעה לשניים, רבי ישעיה העלה על כתפיו את שני ילדיו והחל שוחה, כוחותיו אט אט אזלו, חלפה שעה תמימה, וחש רבי ישעיה כי הגיעו מים עד נפש, וכך הרהר, אם אמשיך אצלו עם שני הילדים, אולם אם אטיל ילד אחד ואת השני אני ארים על מרכז הגב אוכל להמשיך, השאלה את מי להשליך, את הבן או את הבת, מה הייתם עושים? אולי לא תאהבו את התשובה, אבל תשמעו. לפתע הוא נזכר בגמרא במסכת הוריות, שבהצלת נפשות יש דין קדימה, כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ובן קודם לבת. כי הבן מחויב בתלמוד תורה, ועל מה העולם מתקיים? על התורה, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. שמעה הבת את דברי אביה, קיבלה את הגזר דין והחלה לומר "שמע ישראל" האבא האיץ בה למהר לקפוץ מעליו כי כוחותיו כלים, הורידה יד אחת לים, החלה להפרות את ידה השניה, חשה שגופה עומד לשקוע ואז פרצה בשאגה, אבא! אבא רחם עלי. העיד רבי ישעיה כי זעקה כזו לא שמע מעודו, מיד נתמלא ליבו גל של אהבה ורחמים כלפי בתו, ואפילו שהוא היה באפיסת כוחות העלה אותה חזרה על כתפו ואמר כי ינסה עוד כמה קילומטרים לשחות.

כך המשיך רבי ישעיה בשחיה כשהשאגה של בתו אבא אבא נוסכת בו כוחות חדשים ומרעננים, עד שראה מרחוק נקודת אור אות לחוף ים, ובסופו של מאמץ הגיע לחוף נפל תשוש וחסר אונים, וילדיו מנסים להשיב את נפשו. כשנרגע מעט הודתה לו בתו על שהציל אותה במסירות נפש, ענה לה אביה, לא אני הצלתיך, את הצלת את עצמך. אני הגעתי למצב של כלות הכוחות, אבל השאגה אבא, אבא, נסכה בי כוחות חדשים, כוחות שלא היו קיימים בי כבר.

הגיע רבי ישעיה לירושלים, סיפר למכריו את כל אשר קרהו, ואמר: לא לשוא זימן לי הקב"ה סיפור טראגי שכזה, מסר גדול רצה בורא עולם ללמדנו. ישנו מצב שאין לנו זכויות, וממילא אין לנו כביכול כוחות להיוושע, אבל על ידי כח התפילה ששואגים שאגה אמיתית אבא אבא, וחשים שנתונים רק בידיו מעוררים אצל הקב"ה געגועים רחמים ואהבה והוא לא יכול לעמוד בפני הקריאה הזו, ומיד הוא מושיע אותנו.

יש מעשה כזה שהבאתי בגמרא בהרצאה בנאסה קוליסאום, שהיה בן אחד שאבא שלו נלקח מאיתו, והוא הספיד, רצו חכמים גדולים להספיד אותו אבל הוא לא נתן להם, הוא טען טענות על הקב"ה, לא תקח האם על הבנים, אמר את אמא שלי כבר לקחת, עכשיו אתה לוקח לי את אבא שלי? התחיל לבכות על אבא שלו, התחיל לבכות, בית דין למעלה ישבו וראו את המעשה והחליטו מה עושים, לא יכולים לעמוד מול הזעקות של הילד, לא יכולים, אבל אתם  יודעים כשנגזרת גזרה ויש דין מידת הדין לא שותקת, היא רוצה את מה שיצא בדין, אז עשו חשבון שהאבא הזה בשביל להחיות אותו בזכות הזעקות של הילד, צריך לקחת 11 אנשים במקומו. וככה היה, והתעורר לחיים האבא ועוד נשאר 22 שנה ולימד את בנו תורה, ואחרי זה נפטר, ולקחו אח"כ את תמונתו. אז ז"א יש כח אפילו להחיות מתים.

זה כוחה של תפילה יהודים יקרים, אנחנו בחודש הרחמים והסליחות, מי שידע להתפלל לפני ה', מי שיוכל להבין מה שאמרנו פה ינצל את זה, אי אפשר לדעת כמה הוא ישנה את גורלו לטובה. אבל זה לא רק עכשיו, כל יום בכל ענין בכל דבר, בעל שורש ויסוד העבודה, על כל דבר היה מתפלל, אפילו על דברים פשוטים, לקחת כוס, זה נראה לנו פשוט ברור שאני מושיט את היד לוקח כוס, אבל יש אנשים פתאום נהיה לה שיתוק מוחין הוא לא יכול לזוז, חצי הגוף פתאום נתקע, זה לא פשוט שאתה יכול לזוז את כל האיברים, היה מתפלל על כל דבר, אפילו דבר בטוח, אפילו דבר ברור, הולך לישון מתפלל, שתערב שנתו, שיקום כמו שצריך כל דבר, כל פרט, שהמאכל והמשקה ששותה שיהיה לרפואה שיהיה לבריאות שיהיה לברור ניצוצות, כל החשבונות שרק אפשר לחשב, על כל דבר היה מתפלל. אבל אדם הוא בעל גאוה, הוא לא יתכופף לבקש על כל דבר, אז אני לא יכול לעשות כלום, אומר אל תדאג, תסמוך עלי, אם אני אמרתי לך זה יהיה בסדר, גמרנו, סגור, סגור. האדם חרטה ברטה, אין בידו כלום, הוא חי רק ברצון הבורא יתברך, כל המערכת הזאת של מיליארדי מיליארדים של אין סוף כמו שאומרים, חלקיקים, כל זה בהרמוניה, הכל מתפקד, זה ניסי ניסים על כל רגע ורגע, כל הנשמה תהלל יה הללויה על כל נשימה ונשימה. ובן אדם הולך בטוח ושאנן שהכל בסדר, מה שהוא אמר ככה יהיה, מה שהוא מסדר ככה יהיה, וזאת הטעות. בסוף נופלים נפילה גדלה.

כן הוא רוצה לשאול בסוף, תן לו בבקשה מיקרופון שמה בסוף.

 

 

ש. ערב טוב הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. רציתי לשאול, לגבי הרב הסביר על תפילה של צדיקים, נכון שמדובר בדקות, אבל משה פחד שקרח התפילה שלו תענה, וקרח גם היה עקשן, הרב אמר להיות עקשן, קרח היה עקשן, והוא נפל, עכשיו זה כאילו שני דברים, גם שהוא עוד פעם בדקות הוא לא נקרא צדיק, מצד שני בעקשנות הוא נפל, איך זה, איך הרב מאזן את זה?

 

הרב: קודם כל קרח היה בהתחלה צדיק, אח"כ הוא נקרא רשע. משה פחד מהתפילה שלו כי אמרנו שתפילה יכולה להתקבל, תלוי עד כמה האדם מפנים את הבקשה ומתחטא לפני הבורא יתברך, לכן הוא ביקש מה', אל תפן אל מנחתם. אבל העקשנות שלו לא היתה עקשנות דוקא בתפילה, הגאוה שלו גרמה שהוא יבקש מה שלא מגיע לו.

 

ש. אבל הוא האמין שהוא צודק

 

הרב: הוא לא האמין שהוא צודק

 

ש. איך, אם הוא יודע ש

 

הרב: בתוך תוכו הוא ידע שהוא לא צודק, הרי חכמים שואלים, מה ראה קרח, מה ראה קרח, מה הוא ראה, הרי הוא היה פיקח והיה לו רוח הקודש, אדם כזה לא נופל, אבל הנטיה של הקנאה שהיתה לו במשה, שמשה מלך ואחיו כהן גדול ובניו סגנים ועכשיו הוא ממליך ומכתיר את אליצפן במקום אותו וכל מיני חשבונות של כבוד ושררה, זה מה שהטה אותו קודם כל לראות את משה רבינו באור שלילי, לראות אותו כאילו הוא חס ושלום במילים שלנו היום קומבינטור שמסדר תפקידים, אז קודם כל זה נקודה פנימית שהיתה לו, עכשיו מה שהכשיל אותו זה מה שהוא ראה ברוח הקודש

 

ש. שמואל הנביא

 

הרב: שיצא ממנו שמואל הנביא אבל הוא לא יצא שזה יצא ממנו אלא מבניו שיישארו בחיים. מכל מקום, לצאת נגד משה רבנו שה' הכתיר אותו, שנתן תורה על ידו, הרי הקב"ה לא טועה כשהוא נותן למישהו להיות מזכה הרבים, נותן לו לתת את התורה, אז מה ה' טעה בו? מה הוא נתן לאחד שיחלק תפקידים כמו בש"ס או כמו ברבנות או כל מיני מקומות אחרים? זה לא השליחים של הקב"ה, זה שליחי המפלגה, אבל משה רבינו הרי אפילו אחותו ואחיו שגדולים ממנו דיברו לשון הרע אבל לטובתו, לטובת חיי המשפחה שלו עם אשתו, אז זה רק ביניהם במשפחה, כמו שאומרים, ושרק החשיבו את עצמם שהם שוים לו כאילו מה אתה יותר מאיתנו, אז הקב"ה כל כך כעס עליהם, מה אתם משוים את עצמכם אלי? אז ז"א שהדבר הוא לא פשוט, זה היה ברור לכולם. אבל אתה יודע, לגאוה יש את הנטיה להפיל בן אדם, מה לך יותר מירבעם בן נבט שבזכות ההוכחה שהוא הוכיח את שלמה המלך

 

ש. עלה לגדולה

 

הרב: עלה לגדולה וקיבל מלכות ותיכף ומיד בחג הראשון הוא כבר עשה עגלים בגלל הגאוה שלו איך הוא יעמוד והמלך מבית יהודה ישב והוא יהיה לידו עומד כאילו הוא עבד שלו, רק המחשבה הזאת תראה הפילה אותו לגיהיני גיהינום. ז"א אם יש גאוה, קנאה תאוה אחת קטנה, לא צריך הרבה, כבר יכול אדם לאבד את עולמו.

 

ש. עכשיו כבוד הרב, קרח נגיד במהלך הזה, הוא יכל היה להגיד, משה קיבל את התפקיד הכל בסדר, אולי אני שואל, אולי הוא אמר לקח בחשבון אמר אולי משה עכשיו קרתה לו סטירה? יכול להיות?

 

הרב: הכל יכול להיות, אבל קודם ת בדוק את הסטיה לא התחילה אצלך. אתה יודע כשבן אדם רואה משהו שזה מוזר, נגיד במשקפיים, תראה תנועות של אנשים עם משקפיים, הוא מסתכל משהו והוא לא מאמין שהוא רואה משהו, מה הוא עושה, מסתכל אם המשקפיים בסדר, אולי יש טשטוש, זה הפעולה שבד"כ עושה בן אדם שמבין שמה שהוא רואה זה לא יתכן, אז קודם כל הבדיקה צריכה להיות אצלך, את זה הוא לא עשה. עכשיו יותר מזה, ההתנהגות של ומוכיחה שהוא ידע שהוא לא צודק

 

ש. איך?

 

הרב: בזה שהוא הלך ולגלג עליו בכל מקום בלי להתמודד מולו, בא ותטען שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, יש לך טענה עליו?

 

ש. הוא אומר אבל טלית עם החוט

 

הרב: זה הוא אמר להם, ל-250

 

ש. הוא לא אמר למשה?

 

הרב: לא. זה טענות שהוא טען בסטלבט אצל כולם, כן הוא שאל אותו את השאלה, אבל בשביל לפרסם אותה אצל אחרים, לא בשביל לדע, הוא ידע בדיוק מה תהיה התשובה אז לכן הוא בא בליצנות, אבל בא תתמודד, למה מינית את אליצפן, תגיד, תן הוכחה שכך וכך, תגיד כך וכך, בא נתמודד, אתה יודע מה מפגש, מחר כל ישראל עומדים פה, אני ואתה על הבמה, אתה תגיד אני אגיד בא נראה, שום דבר, הוא ברח. ידע שלמשה יהיה תשובות, אתה מבין? זה הנקודה, אם אתה רוצה לדעת איפה האמת תראה אם רוצים להתמודד עם מי שטוען עליה, אם לא מוכנים להתמודד עם מי שטוען עליה והכל מסביב אתה מבין  מחרבשים עזוב זה שטויות זה פוליטיקה זה כסף זה זה זה זה, לידע שאלה המחריתים.

 

ש. אבל הרב אומר אם מישהו רוצה להתמודד

 

הרב: הפוך, הוא רוצה להוציא ממנו את הכהונה, אז תביא ראיה שאתה צודק. הבנתיוך?

שאלה נוספת, הנה הגברת פה בבקשה.

 

ש. הרב תודה

 

הרב: תהיה בריא.

שם הגברת עם הכובע.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. דיברת על תפילות מקודם ואני רציתי קודם כל שתץברך אותי לרפואה שלמה, ולפני שתברך, כשאמרת להתפלל ואני מרגישה שאני מתפללת המון ואני עושה לפחות השתדלות כמה שאפשר, אם אני לא נענית מה עלי לעשות עוד? עוד להתפלל? עוד עוד?

 

הרב: אחרי כל מה שלמדנו את חייבת לדעת כמה תשובות, לא רק אחת.

 

ש. להמשיך להתפלל

 

הרב: קודם כל האם התהילים שלך עם דמעות כמו של אמא של החפץ חיים?

 

ש. אני לא מצליחה לבכות כל הזמן

 

הרב: אז זה הבעיה, סימן שאת לא מרגישה שהצרה היא קשה או שהיסורים קשים או שהבעיות קשות.

 

ש. אז אם דמעות לא יורדות אני לא מצליחה להזיל דמעות

 

הרב: אין דבר כזה, מי שיודע שאוי ואבוי יקרה כך וכך, או אוי ואבוי לא יקרה כך וכך, צריך להגיע למצב. למה ילד יודע לבכות? כי הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, אבל הוא כל כך רוצה שהוא לא יכול בלי לבכות. הגאוה לא נותנת לנו לבכות

 

ש. זה לא גאוה זה

 

הרב: גאוה לא נותנת לבכות.

 

ש. אוקי יכול להית

 

הרב: אני אתן לך דוגמא, נגיד שהיתה הגרלה ואת זכית, ומישהו חטף לך את הכרטיס רק את יודעת וזה שנותן עכשיו את הפרס לא יודע, עכשיו את אומרת לו בא הנה הוא גנב לי את הזה וזה וזה ואת הולכת לראות שהוא מקבל חצי מיליון עכשיו ואת לא מקבלת, את תבכי או לא תבכי?

 

ש. אני אבכה, אז אולי כי אני לא רואה את זה

 

הרב: כי את לא רואה לא את ההפסד

 

ש. אבל אני לא עושה את זה בכוונה, אז אני משתדלת

 

הרב: אני האשמתי אותך?

 

ש. לא, אבל אם אני עושה את ההשתדלות שלי

 

הרב: השתדלות הזאת לא מספיקה, כי היא לא קורעת את השמים.

 

ש. אוקי.

 

הרב: אם תביני בהכרה כמה את רוצה את הדבר, אם לא אכפת לך שהוא יהיה, לא יהיה, העיקר שלא יהיה יותר גרוע, או לא נו, אם ה' לא רוצה לתת לי בסדר, אם את עקשנית לקבל או להרחיק מעלייך דבר, אז את לא תפסיקי עד שתקבלי. תלמדי מהילדים שלך הקטנים שהם רוצים משהו כמה הם מציקים לך עד שהם מקבלים, עד שאת נכנעת, את שאת נותנת להם כפול רק שקט בבית.

 

ש. אוקי, תוכל לברך אותי כבוד הרב?

 

הרב: למה לא בשמחה. מה השם?

 

ש. אילנית בת לבנה.

 

הרב: למה?

 

ש. רפואה שלמה

 

הרב: רפואה שלמה

 

ש. אמן. ואם אפשר גם את דוד שלי, הוא עובר יסורים כבר חמש שנים

 

הרב: שומר תורה ומצוות?

 

ש. שומר תורה ומצוות, הוא חזר בתשובה

 

הרב: תשמיעי לי את ההקלטה של היום בשידור חוזר, מה השם?

 

ש. אברהם בן שרה

 

הרב: רפואה שלמה

 

ש. תודה רבה כבוד הרב.

 

הרב: תהיו בריאים, כן, שם בסוף עם הכובע.

 

 

ש. ערב טוב הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. הרב עוד פעם אני בשם אשתי אם אפשר לבקש ממך מחילה בזה שהיא היתה במדרשיה ובלבלו לה קצת את המח ש"ס או לא ש"ס, אז אני ממש מבקש

 

הרב: לא הבנתי, אתה מבקש בשם אשתך או בשמך?

 

ש. לא לא, בשם אשתי

 

הרב: והיא שלחה אותך?

 

ש. כן

 

הרב: הבנתי. והיא מתחרטת?

 

ש. היא ממש מתחרטת ואומרת, והיא היום שומעת אותך, מבוקר עד הערב.

 

הרב: תגיד לי, והיא תמחה במי שידבר נגדי?

 

ש. היא מוחה כבר והיא הזהירה ועם הבשרים ועם ה

 

הרב: ז"א שיש לה עודף כבר

 

ש. כן יש

 

הרב: מה השם שלה?

 

ש. יהודית בת שרה

 

הרב: מחול לה מחול לה מחול לה

 

ש. תודה רבה, הרבך תברך אותה בעזרת ה' לבן זכר ושיהיה לה כוחות בעזרת ה'

 

הרב: אתה תלמד שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף, היא תלמד חצי שעה שערי תשובה של רבינו יונה חצי שעה כל יום שלשה חדשים רצוף, ותזכו לבן זכר.

 

ש. אמן, תודה.

 

הרב: כן, הגברת פה שורה ראשונה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני נפלתי השבוע שעבר, על הרצפה, מה עלי לעשות?

 

הרב: לקום.

 

ש. את רוצה להאמין למה נפלת וכאילו על מה את מקבלת עונש ומה צריך לתקן?

 

ש. כן

 

הרב: חפשי דברים שיש בהם חס ושלום דין סקילה, יש דברים שאת עברת, אם עברת חילול שבת או עברת משהו לא? שום דבר בכלל? לא נופלים סתם, את צריכה לחשוב איזה סוג דבר עשית שיש בו איסור. לא יודעת, תקראי שערי תשובה מפרט על מה מקבלים סקילות, מיתה בידי שמים, כל דבר ודבר, תבחני את עצמך לאור מה שכתוב, מה סוג הדברים שיכול להיות שבהם נכשלת. ספר שערי תשובה של רבינו יונה. יש עם ניקוד ועם פירוש. שערי תשובה. מסובך או לא? תעשי?

 

ש. כן בעזרת ה'

 

הרב: ברוך ה', עברו הכאבים?

 

ש. עוד לא

 

הרב: עוד לא?

 

ש. חלק עברו

 

הרב: ה' ירפא אותך ויחלים אותך מהרה

 

ש. אמן.

 

הרב: בשורות טובות.

 

ש. תודה.

 

הרב: שאלה לבחור שמה בסוף. כן, תרים את היד עד שהוא יביא לך. יופי.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. רציתי לדבר על הבשר שכבוד הרב דיבר, מתי כבוד הרב מוציא שחיטות לציבור?

 

הרב: יהי רצון מחר אולי אי"ה אולי יצא לנו כבר משהו, אבל אם אתה נרשת אז תוכל בעזרת ה' להנות.

 

ש. ועוד שאלה כבוד הרב, לא עוד שאלה, אם אפשר ברכה לאבא שלי ואמא שלי

 

הרב: שומרי תורה ומצוות?

 

ש. כן, שומרי תורה ומצוות.

 

הרב: מה השמות?

 

ש. לאבא שלי יוסף בן ירדנה לפרנסה טובה, ולאמא שלי אורית בת מזל לחזרה בתשובה שלמה.

 

הרב: קודם כל בעזרת ה' תשמיע להם את השיעור הזה

 

ש. בעזרת ה'

 

הרב: שידעו גם הם להתעסק עם עצמם כמו שאומרים, אז ה' ימלא משאלות ליבם וליבם לטובה, לפרנסה לרפואה ולתשובה.

 

ש. אמן. אמן.

 

הרב: כן, הגברת בפינה ליד הקיר. תרימי את האצבע. תודה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. מזה חודשים אפשר לומר, עשרה חדשים, אני עוברת נסיונות מאד מאד קשים, ולעומת הגברת שדיברה כאן, אני כן בוכה המון כשאני פונה לקב"ה, אני מתפללת כל הזמן, היתה תקופה בעצם שלא יכולתי לדבר עם בני אדם, כלומר עם הילדים, עם אמא עם חברות בטלפון, ויצא שדיברתי רק עם הקב"ה, הייתי כל כך חלשה שתמיד הרמתי רק את העיניים למעלה וכמובן עם המון המון המון דמעות, המון המון המון דמעות. ברוך ה' קמתי מהמיטה, הייתי בבית חולים שבועיים הרופאים הפכו אותי מצד לצד, אמרו לי אין לך שום דבר, אין לך כלום, אמרתי לבתי בחולשה הכי חזקה שהייתי בה, אמרתי לה קחי אותי הביתה, אין לי כלום זה יסורים, אני פשוט עוברת יסורים. לאט לאט קמתי מהמיטה אבל לא לגמרי במיטבי, ואני רוצה לומר לך שאין יום שלפחות פעמיים שלש פעמים ביום אני בוכה מהלב פשוט פורצת בבכי שלא ניתן, שפוט מי שרואה את זה מהצד בוכה רק מהבכי שלי, וכל הזמן אני פשוט מבקשת מהקב"ה שישלח לי כוחות ואנרגיות חיוביות כדי שאוכל לעבוד אותו ולהמליך אותו, ושאוכל לקום בבוקר ולהתפלל ללא חולשה וללא מועקה.

 

הרב: את דתיה מלידה או שחוזרת בתשובה?

 

ש. אני דתיה מלידה, את הכיסוי ראש לקחתי על עצמי לא מזמן, ברוך ה' ברוך ה' שבת כהלכתה

 

הרב: היו לך תקופות בחיים שסבלת יסורים כאלה?

 

ש. סבלתי יסורים הרבה יותר קשים אבל עמדתי על רגליים, אני איבדתי ילדה בת 17 בתאונת דרכים, חודש לאחר מכן הרמתי את העיניים למעלה ואמרתי,  צרחתי לקב"ה, אבא שבשמים, החזרתי לך את הפקדון תשלח לי נחמה, נחתי על שתי רגלי והמשכתי הלאה, זה היה שש שנים לאחר גירושין, עברתי גירושין מאד קשים. המשכתי ברוך ה' לטפל בשתי ילדי שיבדלו לחיים ארוכים, וכן, עברתי המון יסורים בחיים, ותמיד תמיד תמיד ידעתי, עוד מהבית, שפשוט לפנות ולבקש מהקב"ה, היו שבתות וימים שנעשה אצלי שיעורי תהילים, פעם אחת אפילו גמרנו שבעה ספרי תהילים.

 

הרב: עכשיו אני אשאל אותך שאלה, האם חשבת פעם לקבל את היסורים באהבה?

 

ש. כן, אני ברוך ה' לא בועטת, לעולם אני לא אומרת לא, ומעולם אני לא אומרת למה, ואפילו הבן שלי לפעמים שהוא היה בישיבה, ואמר לי אמא, איזה מן כוחות נפש יש לך, שאת במיטה סובלת מיסורים, כלומר את לא יודעת מה יש לך, אין תרופה ליסורים שלך, ואת עדיין מתכופפת מול הקב"ה ומבקשת ממנו רחמים, מאיפה הכוחות האלה?

 

הרב: אז קודם כל את דוגמא טובה. דבר שני, "כי אתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו", זה צריך לשנן כל בן אדם כל יום. הקב"ה לא עושה דין בלא דין, והדינים והיסורים שהוא עושה למרק אותנו, כמו שילדייך היו קטנים היית מטפלת בהם גם נגד רצונם ומכניסה אותם לאמבטיה תוך כדי זעקות כי הם לא רצו, אבל את רצית שיהיו נקיים ומריחים בריח ג'ונסון, אז ז"א הקב"ה דואג לנקות אותנו מהעוונות, ובזה הוא גם סותם את פי המקטרגים, הנה, הם מקבלים משהו, אל ת, די די, עזוב, אני מסתדר איתם הכל בסדר. כמו שאת נראית היום ברוך ה' עברת כברת דרך ואת בסדר, נראית בסדר, לא נראית

 

ש. אבל כבוד הרב, אני עדיין קשה לי לתפקד בבית, אני גרה בקומה ראשונה על עמודים, אם אני עולה במדרגות אני מתנשפת, אני לא יכולה

 

הרב: זה לא בעיה, צריך לעשות קצת ספורט וזה עובר

 

ש. וגם חולשה

 

הרב: בואי אלמד אותך, גם בגיל שלך וגם יותר מבוגר, אם מישהו לוקח את עצמו ברצינות ועושה ספורט כמו שצריך כן, בהנחיה של רופא לפי המצב הבריאותי, יכול לחזור עשרים שנה אחורה להיות יותר צעיר. אנשים לא יודעים את הערך של זה.

 

ש. כן, ניסיתי כבוד הרב, אבל בעבר הייתי הולכת

 

הרב: לא אמרתי שזה הדבר היחידי

 

ש. אבל אני מרגישה שאני פשוט לא יכולה לעלות במדרגות

 

הרב: לא יכולה עושים בדיקות האם זה בעיות

 

ש. עשיתי ברוך ה' בדיקות והכל בסדר

 

ש. הכל בסדר

 

הרב: אז את יכולה לעלות במדרגות

 

ש. ואני יודעת שזה יסורים כדי למרק את העוונות

 

הרב: אז אין בעיה אם את יודעת אז הקב"ה החליט שהם יהיו, ואם תרצי לקבל אותם תגידי לקב"ה, תודה על כל יום שאני עוברת את היסורים, אם תרצי שלא יהיו יסורים לא הם ולא טובתם ולא הנאתם תתפללי הלאה שהקב"ה יסיר, אבל כמו שלמדנו, אפשר שאדם יתפלל ולא הספיק עדיין, צריך מכסה יותר, כי יש לנו חובות שאנחנו אפילו לא יודעים להעריך, לדוגמא את אומרת שלא מזמן שמת כיסוי ראש, אז את ששמת את יודעת מה זה נקרא החטאת הרבים

 

ש. הייתי עם חצי כיסוי ראש לפני כן

 

הרב: לא משנה, חצי, אבל כשאדם מחטיא את הרבים זה לא חטא לבד, יש אדם חוטא לעצמו חטא בינו לבין קונה זה חטא אחד, מספר אחד, זה איום ונורא, אבל זה אחד. אבל אם בן אדם הולך והוא עושה איזו עבירה אחת, אבל שהיא מחטיאה רבים, או נותנת לגיטימציה למרידה בקב"ה, הנה, זו דתיה אני רואה שיש לה כיסוי ראש, היא הולכת חצי, למה שאני לא אלך חצי, למה אתה מבקש ממני הכל הכל הכל, הנה הולכים חצי, ואם כמה נשים סמכו עלייך וכו' ויש לך את זה בחשבון, ועוד כהנה וכהנה בכל מיני תחומים שאני לא מכיר ולא יודע לגבייך, אז צריך לדעת, שאם ה' עושה מה שעושה ברחמים. אבל אל תתייאשי, תמשיכי, בינתיים את שורדת יפה מאד.

 

ש. ברוך ה' אני לא מתייאשת, אומרים עלי שאני אשה חזקה, אנירוצה לקחת עלי משהו

 

הרב: שערי תשובה

 

ש. בעיניך הוא מאד מאד גדול מה שאני רוצה לקחת על עצמי כרגע

 

הרב: שערי תשובה, אני ממליץ שערי תשובה לכולם בפרט בחודש אלול לפני ראש השנה לדעת בכלל מהז ה תשובה. איך לעמוד לפני ה' בדין, בן אדם לא יודע מה זה תשובה אז את הצ'אנס הכי גדול של החיים שלו למחוק, את כל העבר הלא טוב בין בגלגול זה, בין בגלגולים קודמים הוא מפסיד. אז זה עצה בכלל לכל היהודים והיהודיות. כן.

 

ש. כבוד הרב, אני רוצה לקחת על עצמי משהו באמת באמת גדול, שזה קשה בעיקר לילדים שהם גדולים, ואני רוצה שבזה תברך אותי ואת שני ילדי שעדיין לא התחתנו, ילד בן 31 שעדיין לא התחתן, והקטנה בת 25 שגם עדיין לא התחתנה, אני רוצה להוציא את הטלויזיה מהבית.

 

הרב: מצוין. בזכות זה תזכי לראות בחופתם של

 

ש. טליה בת הדס ומשה בן הדס

 

הרב: טליה ומשה בני הדס, יזכו לחופה בקרוב בזכות שבירת הטמבלוזיה.

 

ש. אמן. תברך אותי לרפואה שלמה

 

הרב: שמך?

 

ש. הדס בת סעדה

 

הרב: רפואה שלמה וה' יסיר מעלייך היסורים.

 

ש. אמן. תודה רבה.

 

הרב: שאלה לבחור בסוף שם.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: וברכה

 

ש. רציתי לשאול אם תוכל לברך את סבתא שלי, היא חולה במחלה פעם שלישית

 

הרב: דתיה?

 

ש. לא כבוד הרב

 

הרב: אז תגיד לה שהיא תחזור בתשובה מהר, זה הצ'אנס היחידי שאפשר באמת אחרי שלש פעמים כל כך הרבה התראות ולא מבינים זה מסובך מאד. אז תשובה שלמה, שתלבש כיסוי ראש, צניעות, תשמור שבת בכל מצב שהיא נמצאת, ואפילו אם לא יכולה תקבל עליה את כל המצוות ואין יותר משחקים, כל מה שהיא אוכלת תברך ותתפלל אפילו בשכיבה.

 

ש. הבנתי, תודה כבוד הרב

 

הרב: מה שמה?

 

ש. אסתר בת ז'נט

 

הרב: תזכה לשוב בתשובה ותירפא מהמחלה.

כן, שאלה בסוף לגברת שם.

 

 

ש. כבוד הרב, רציתי בבקשה לשאול אותך שאלה

 

הרב: כזאת מהירות?

 

ש. בא נגיד שלבן אדם יש לו בעיה אז בינו לבין קונו אז הוא ברור שברגעים האמיתיים אז הוא בוכה וצועק ומתחנן ויש לו סיעתא דשמיא, עכשיו אני מדברת באופן כללי, אני לא, אני ז"א אני עברתי כל מיני דברים שחזרתי בתשובה והכל ועברתי כל מיני בעיות וביקשתי ובכיתי וברוך ה' קיבלתי מה שרציתי. אבל אני מדברת באופן כללי, אני מסתכלת כך מסביב, אתה רואה הרב הזה נפטר וההוא נפטר וזה נפטר, זה כאילו פחות הגנה לישראל, ואתה רואה הרבה חילונים לידך, ואנשים שחוזרים והם דתיים אז הם פה מועדים ושם מועדים, ואתה אומר מה יהיה בעתיד, כאילו אתה קצת מפחד, נכון שיש בטחון בבורא עולם, אבל אתה לא יכול להיות אדיש ולהגיד אני מרחף, אתה מבין אותי?

 

הרב: הבנתי, זה מעין השאלה ששאלת אותי בפעם הקודמת, לא? לא, אבל שאלת אותי פעם קודמת? לא זוכרת. טוב.

 

ש. היו דברים מעולם

 

הרב: היו דברים מעולם. אז תשמעי, הנקודה היא ככה, אני מבין שאת מודאגת מזה שנפטרים רבנים שאין לך הגנה עכשיו.

 

ש. לא לא יש הגנה, זה לא בדיוק, תסכים איתי שככל שיש יותר רבנים וצדיקים אז טוב לך יותר, אתה מרגיש יותר בטחון

 

הרב: זה כן, אם באמת צדיקים.

 

ש. צדיקים הרב עובדיה וכל מיני רבנים שאתה מכיר, זה לא

 

הרב: כן, אבל צריך גם לקחת בחשבון שצריכים להפטר כולם בסוף, ומי שמגיע לגיל שמונים שמונים וחמש תשעים זה יפה מאד, זה לא ממשיכים בלי סוף, זה צריכים לדעת, יש לפעמים גיל ויש לפעמים סיבות אחרות, אבל אדם לא נשאר לעולם. מה לעשות. הארי הקדוש נשאר רק 38 שנה, הוא היה הארי הקדוש, אז ז"א אנחנו לא יודעים חשבונות ש מים. מכל מקום את צריכה לדעת דבר אחד, מה שהקב" המנהל בעולמו ולא מסתדר לפעמים אצל אנשים זה בגלל שאנשים לא מכירים את החשבון איך הקב"ה מנהל, גם אנחנו לא יודעים את החשבון הפרטי של כל אחד, אבל אנחנו יודעים את החשבון הכללי, איך השיטה עובדת, זה כתוב ברבינו בחיי, זה כתוב בכל מיני ספרים איך הקב"ה מנהל חשבון. אז כבר לדנו כמה פעמים שרשעים בד"כ כן מצליחים, כי הם מקבלים שכרם בעולם הזה, וצדיקים הקב"ה מדקדק איתם כחוט השערה כדי לנקותם, שאם הם יצאו מפה יהיו נקיים לגמרי. כי לא נעים להגיע לעולם האמת מול כל הצדיקים והם רואים צדיק שפתאום צריך להכנס לגיהינום, בכלל לא נעים, גם לא חויה נוחה, אבל כיון שהוא השתדל כל ימיו לעבוד את ה' ולפעמים הוא נכשל מסיבות כאלה ואחרות, אז הקב"ה דואג לנקותו שיצא מכאן נקי וטהור. לרשע הוא לא דואג, כי הרשע לא דאג לעצמו, אף פעם לא חיפש להיות נקי, הפוך, הוא חיפש את הלכלוך, אבל הוא עשה כמה דברים טובים אז נותנים לו בעולם הזה את שכרו על הדברים הטובים ואז הוא יצא מלוכלך מכאן ויקבל את מלוא ענשו. עכשיו לגבי ההגנה כללית של כלל ישראל, כלל ישראל מובטחים, ככלל מובטחים שלא יאונה לעם ישראל כל רע והם יישארו האחרונים בבריאה. כקצת מאומות העולם יישארו גם כן לשרת אותנו, אבל כל השאר יאבדו, שני שליש מהעולם. אז ככה שאת רואה היום שהחיסולים העצמיים שהם מחסלים את עצמם זה הכנה לקראת גוג ומגוג האחרון, וזה מה שאנחנו רואים בדיוק. מי היה מאמין וסכסכתי מצרים במצרים, לא רק במצרים אלא גם בתימן ובעירק ובסוריה ובכל מקום כמעט מסביבנו, מי היה מאמין? הנה רואים. אמרתי את זה, אם תשמעו הקלטות שלי לפני כמה שנים, אמרתי שלקב"ה אין בעיה לעשות וסכסכתי מצרים מצרים עם כל הסובבים אותנו, אז תלוי בנו אם אנחנו נהיה ראויים או לא. אבל גם צריך לדעת שהאש שמלחכת מסביב יכולה ללחך גם אצלנו, כי זה התראה בשבילנו, אנחנו לא הכי מושלמים. הבנתיוך?

 

ש. כן אני הבנתי אבל אני רוצה לשאול אותך משהו אחר

 

הרב: בבקשה

 

ש. אם אתה רואה למשל יהודי שהוא צדיק, הוא באמת אתה רואה שהוא צדיק, איך אתה יכול להגיד לי שבורא עולם יחתום מאה אחוז שהבן אדם הזה יישאר עד אחרית, אולי יגיד לו תשמע, אתה בן אדם כזה צדיק ועם ישראל חטא והמצב לא טוב והולך להיות איזה שהוא טבח אז תקריב את עצמך כאילו ואז החשבונות, אתה מבין, כאילו הצדיק הזה הולך להיות קרבן על עם ישראל.

 

הרב: אני באמת לא יכול לחתום לך על זה.

 

ש. אתה מבין מה אני מדברת

 

הרב: בטח שאני מבין

 

ש. אז המצב מפחיד

 

הרב: מה מפחיד, אז יותר טוב לא להיות צדיק לא יכולים לחטוף?

 

ש. לא ענין שלא, ברור שתהיה צדיק זה אין אין,

 

הרב: נו אז מה השאלה?

 

ש. השאלה נגיד שאתה צדיק אתה יכול לדעת שתהיה תמיד עלי אדמות

 

הרב: אתה לא יכול לדעת כלום, אתה יכול לעשות את המקסימום ומה שה' יחליט הוא יעשה. ומה שהוא יעשה תדעי שהוא עשה הכי טוב בשבילך. הכי טוב. זה יהיה ברור, כמו שאמא דואגת להכי טוב לילד, כמו שהיא אומרת לו עכשיו די, גמרנו, עוזבים את מגרש המשחקים הולכים הביתה מתקלחים אוכלים והולכים לישון, שמעת? זהו. מה הבעיה? מישהו חושד את האמא שהיא לא עשתה דבר טוב? נתנה לו לשחק הרבה זמן והכל אבל צריכים גם ללכת הביתה יום אחד. תודה רבה על השאלות.

כן, שאלה נוספת. תן שמה באמצע היא הרימה את היד.

 

 

ש. ערב טוב הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. שמעתי את השיעור שלך שבוע שעבר, דיברת על המחשבה

 

הרב: באיזה מקום?

 

ש. לא זוכרת, שמעתי גם חצי, לא הכל. אז אמרת שהמחשבות שהקב"ה כאילו מקיים את המחשבות הטובות שאדם חושב, ואת המחשבות הרעות כאילו לא עושה למעשה,

 

הרב: את מתכוונת חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה כמי שעשאה, חשב לעשות עבירה ונאנס ולא עשאה כמי שלא עשאה, כן? אז מה השאלה?

 

ש. אז כאילו חשבתי שאפשר לחשוב כל מחשבה שעולה לך על הראש ולא לבצע אותה

 

הרב: לא, מתכוונים על חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, אלמלא האונס הוא כן היה עושה, אבל אם הוא רק חושב מחשבות שיחשב לו לא יחשב לו שום דבר. חשב באמת לעשות מצוה.

 

ש. אבל זה קשה, עולות לך כל מיני מחשבות

 

הרב: אז תוציאי אותם לפועל, ואפילו אם לא תוכלי להוציא לפועל תזכי, אבל תתכווני להוציא אותם לפועל.

 

ש. איך עושים את זה?

 

הרב: פשוט מאד, אם התכוונתי עכשיו להתפלל אז אני אתפלל. אבל אם אני אחשוב להתפלל ואח"כ אני אחשוב לתת צדקה ואח"כ אני אחשוב לעשות גמילות חסדים ואח"כ אני אחשוב אחשוב אחשוב, כל היום בן אדם חושב ורק יושב בבית ולא עושה כלום ולא מתכוון לעשות שום דבר, על מה אני אקבל?

 

ש. כן, אבל איך לא חושבים מחשבות לא טובות

 

הרב: אין מצב לא חושבים, לא חושבים זה רק

 

ש. מחשבות לא טובות

 

הרב: אה, איך חושבים לא טוב?

 

ש. כן

 

הרב: פשוט מאד, חושבים על טוב אז לא חושבים על לא טוב.

 

ש. טוב. הרב אפשר ברכה?

 

הרב: אם קשה לך לחשוב טוב יש ספרים שקוראים שיש שמה רק דברים טובים אז מיד לקחת את הספר, לא מצאת ספר? להגיד מזמור תהילים ישר, שיר למעלות אשא עיני אל ההרים זה טוב או לא טוב? בטח טוב, וככה מבריחים מחשבות רעות. כן.

 

ש. אפשר לקבל ברכה?

 

הרב: כן, מה השם?

 

ש. אני קודם רוצה שתברך את בעלי

 

הרב: אוקי

 

ש. הואז בן אטלה

 

הרב: לאט לאט, השמות שלכם שתהיו בריאים לא כל כך קלים, תגידי ברור.

 

ש. הוואז' בין אטלה שיזכה להצליח

 

הרב: יצליח בכל מעשיו לעבודתו יתברך. ואת?

 

ש. אז אני רוצה שתברך אותנו גם

 

הרב: ואת?

 

ש. אני טמרלז' בת

 

הרב: מה את מתחבאה לי, אני לא רואה לא שומע לא מבין

 

ש. אני לא רוצה

 

הרב: איך אני אגיד את השם אם אני לא שומע טוב.

 

ש. לא משנה, תתכוון

 

הרב: תשאלו את הרב אם אתם יכולים להחליף שמות

 

ש. לא הרב

 

הרב: לא? טוב מה השם?

 

ש. תמרלז' בת מטהן

 

הרב: ה' יזכה אותך ליראת שמים, מחשבות טובות.

 

ש. שנזכה בקרוב לדירה, כי אנחנו גרים אצל ההורים שלנו

 

הרב: תזכו בקרוב לדירה

כן הגברת פה תן לה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב, את שאלת אותי גם בפעם הקודמת, נכון?

 

ש. אני שואלת בכל פעם, כל פעם יש לי שאלות ברוך ה'. כבוד הרב, אני חלמתי חלום מאז שלקחתי כיסוי ראש אחרי כמה חדשים חלמתי חלום, כאילו היה סוף העולם ולא היה כבישים לא היה בתים לא היה שום דבר, הכל נחרב, היה רק חולות, ונשאר רק דבר היחידי מערת המכפלה, ונשאר אולי איזה מאה איש ממש קצת אנשים נשארו שניצלו מהמוות, והיה איזה קול שדיבר איתי ואמר לי לבוא איתו במערכת המכפלה, וירדתי למטה, והיה הכל חשוך במדרגות, עד שירדתי כמה קומות וראיתי חדר אחד שלא היה שם שום דבר חוץ מהכסא, איך שנכנסתי בחדר הכל נעלם והכל נסגר, כאילו הוא דיבר איתי במחשבות, והוא אמר לי לפני שהוא נעלם הוא אמר לי שזה כאילו זה המקום שלי ואני צריכה להיות שם, אין לצאת משם, ושנכנסתי בחדר היה אור לא מהעולם הזה, זה לא אור רגיל, ומול העינים שלי אני רואה שנפתח הקיר ואני רואה אדם וחוה, והוא חיבק את החוה והיא היתה בצער

 

הרב: מי זה הוא חיבק את החוה?

 

ש. אדם

 

הרב: אה אדם

 

ש. הוא היה בצער, והיא פעם בכתה ופעם היא היתה כאילו פעם התמונה היתה נעצר וזה כל החלום, ואני נשארתי שם, כאילו לא היה לי איפה לצאת ולא היה שום דבר מעבר לזה, אתה יכול לפרש לי מה זה החלום?

 

הרב: איך הגעת לפה אם היית שמה והכל היה סגור? אבל מכל מקום, זה חלום יפה,

 

ש. מה זה אומר?

 

הרב: לא זה יפה, נכנסת למערת המכפלה בלי רשיון בלי כלום, הערבים לא הרגישו, ודבר שני תגידי לי, איזה גובה הם היו?

 

ש. היו גבוהים

 

הרב: איזה גובה?

 

ש. לא יודעת, היו מאד גבוהים

 

הרב: כמה מאד?

 

ש. מאד גבוהים, אני לא יודעת

 

הרב: איך הסתכלת, ככה ככה ככה ככה ככה

 

ש. לא היה מולי נפתח הקיר והיו רחוקים וכלתי להסתכל מלמעלה הסתכלתי

 

הרב: ז"א כמה את חושבת, שלש מטר עשר מאתיים מטר, כמה?

 

ש. לא יודעת, הם היו מאד גבוהים

 

הרב: מאד גבוהים, כן, ואיך הם נראים כמו האנשים של היום או משהו אחר?

 

ש. לא, הם היו לבושים כמו של פעם

 

הרב: איך היו לבושים פעם?

 

ש. בגדים שלא לובשים היום

 

הרב: כמו אני לובש?

 

ש. לא יודעת

 

הרב: מה את לא ראית?

 

ש. ראיתי, היא היתה עם שמלה ארוכה והיה לה שיער ארוך והיה לה צמה בעצם והיה לה כיסוי ראש, והוא היה מאד גבוה, לבש איזשהו חלוק אני לא יודעת, משהו דומה, כמו שאתה לובש והיה לו כיפה על הראש, זה הכל.

 

הרב: אה