אור יהודה - אור יהודה | 29.04.15

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

אנחנו מתקרבים לאט לאט לחג השבועות, וחשוב לדעת ולהבין מה גודל החיוב שלנו בלימוד התורה ואיך לומדים תורה, ואיך זוכים לחיי העולם הבא. זה לא כל כך פשוט כמו שכל אחד חושב, אז בואו נכנס קצת לדברים עם טיפה סבלנות ונצא מפה עם תוצאות טובות.

הפסוק בשיר השירים אומר, "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דודיך מיין מישרים אהבוך", אמר משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם הודיעני הלכה, אמר ליה אחרים רבים להטות. וכל כך למה? כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור. ואומר מישרים אהבוך. מה כתוב פה זה גמרא בירושלמי בסנהדרין. משה רבינו ביקש לדעת הלכה פסוקה, הודיעני הלכה, מה אמר לו הקב"ה אני לא אומר לך, אחרי רבים להטות, בלשון שלנו - תשברו את הראש, תבררו תבררו תבררו תבררו אני לא אומר לכם הלכה פסוקה, אתם תעמלו ותיגעו בשביל להשיג. כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט ארבעים ותשע פנים טמא ארבעים ותשע פנים טהור, ז"א תוכלו ללמוד כל הלכה ישר והפוך, גם ארבעים ותשע פנים טמא על דבר מסויים שאתם לומדים וגם 49 פנים טהור על אותו דבר. ואומר מישרים אהבוך.

אין להודיע הלכה ברורה ומוחלטת, לא בשמים היא, פירושו של דבר אם הקב"ה היה רוצה היה מביא תורה מן השמים עם כל ההלכה, לא רק ספר מצוות, תרי"ג מצוות התורה, היה מוריד לנו שו"ע מסודר וגמרנו, הלכה ברורה, אבל לא בשמים היא, ההלכה הנפסקת פה למטה לא בשמים, אין רצון להגיש לאדם חטיבה  מושלמת של ידיעה רוחנית מן המוכן, הכוונה של הבורא להעלים מהאדם את סודות התורה והלכותיה, ואפילו מן החכמים הגדולים כדי שיעמלו בתורה ויצטערו ויתלבטו כדי לכוון את ההלכה ולהשיג את כוונותיה העמוקות מיני ים. ובה במידה שהם יתעמקו ביותר ידעו ויכירו עד כמה עדיין רחוקה מהם הבנת התורה וההלכה האמיתית. כמו שאמר החכם מכל אדם שלמה המלך, "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני". אז ענין התורה להנתן לנו בני ישראל על מנת שאנחנו נעמיק ונדון את כל הצדדים האפשריים לכאן ולכאן, כדי להשיג את אמיתתה של התורה, לא היה רצון לקב"ה לתת לנו לא ילקוט ולא קיצור ולא בטיח, לעמול ולעמול ולעמול.

סודות התורה וחכמתה הן כלי האומנות של הבורא יתברך שהוא מקור החכמה והבינה, את החכמה העליונה אין להשיג בכלל כי היא בלתי מוגבלת, וכשם שאי אפשר להשיג את יוצר התורה ונותן התורה, כך את עצם התורה אין להשיג עד תכונתה. ובכך איך אפשר לקבל ולהשיג הלכה שהיא תהיה מוחלטת ומוגבלת, לכן התשובה ניתנה בתורה במצוה הנקראת "אחרי רבים להטות", יושבים בית דין, יושבים סנהדרין הגדולה ודנים בהלכות שצריכות הכרעה, ואז אחרי רבים להטות, כולם אומרים את הסברות שלהם, כולם מנמקים, אבל בסוף בסוף אחרי רבים להטות, שהאדם יעמול יתלבט, יתדיין בשכלו אנה ואנה על כל צדדי התורה כדי לכוון לעומק שבה. 

איך משיגים את זה? מזה שיושבים וחשובים סברות, מה דעתך, מה אתה אומר? מה אני אומר? לא, צריך לשבור את הגוף, לחרוש קמטים במצח, להמנע מסיפוק תענוגי עולם הזה, ואז מה נעים ומה חביב ומה רצוי לפני הקב"ה הדבר הזה למי שעמל בתורה. ויקרה לפניו הצלילה בעמקי המחשבה והחיפוש יותר מההלכה הפסוקה והמוכנה טרם שעמלו בה בכדי להשיגה.

הקב"ה רואה יהודי שיושב ועמל בתורה לברר את הדין, והוא רואה אחד שלוקח קיצור שולחן ערוך או שלוקח ילקוט ומחליט משמה לקחת על המוכן כמו שאומרים, מה הדין בזה, יופי כתוב שלום הולך עושה, הקב"ה מסתכל על שניהם ושמח בזה שצולל בעמקי המחשבה והחיפוש יותר מזה שלוקח הלכה פסוקה ומוכנה טרם שעמל בה כדי להשיגה.

כתוב "כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת אלהים מעולות", העולה היא חביבה יותר מזבחים, כי היא עולה כלל לאישים, הכל עולה לשמים, ודעת אלהים זה יותר חשוב אצל הקב"ה מעולות שמקריבים לפניו, לדעת את האלקים, לפי שאם אתה למד תורה ואתה יודע את דעתו של הקב"ה, על זה נאמר "אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא", יש להסביר שהתורה יותר חביבה מעולות שעולה שמביאים למזבח עושים מעשה לשעה מוגבלת ומסוימת, מה שאין כן התורה שכל ההשגה שלה והתכלית תלוי בעמל ובמאמץ, שאדם משקיע בכל שעות היממה, זוהי פעולה של מרוק הגוף וליטוש הנשמה.

כשאדם מתלבט ודואג בשבילי ונתיבי התורה להגיע לאמת של התורה, הוא עובר מבצע הטהרות והזדככות מעין חיסון וטיהור הדם לכל איברי הגוף והרוח גם יחד. הדעה שלו מתבהרת עד כדי שהוא מוכשר להיות יודע דעתו של מקום. ההלכה הברורה כשאדם לוקח אותה מספר כתוב ומוכן היא בלי הרכנת ראש, היא בלי רטט בלי זיע, אלה אינם עלולים להצעיד את האדם לקראת המדרגה העליונה שיהיה יודע דעת עליון, לכן העלים הקב"ה בחסדו הגדול את ההלכה הברורה, כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טהור מ"ט פנים טמא. ועל ידי מגמת החיפוש והצמאון של הדעת יזכה להתכוון למסילת האמת. אבל יש סכנה כמובן, שאגב החיפוש וההתלבטות יש מקום חס ושלום לנסיון של סטיה מנקודת האמת וגילוי פנים בתורה שלא כהלכה. אם אדם לא יכוון באמת למצוא את האמת, וירצה לקצר את הדרך, כי אין לו סבלנות ואורך רוח, וגם הוא נוטה מראש לאיזשהו כיוון, אדם כזה עלול לפספס הכל ונקרא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, ואין לו חלק לעולם הבא. אז לכן צריך שמירה יתרה ועמל וגם תפילה לא להכשל.

ותשמעו מה אומר חובת הלבבות וזה מהיל. הוא אומר בשער חשבון הנפש, יחשוב אדם עם נפשו בהתאחרו מהבין ספר תורת האלקים, כמה יהודים מפה לקחו על עצמם משימה להכיר את ספר תורת האלקים, אפילו רק חמישה חומשי תורה, כמה למדו את כל המפרשים על הפסוקים, כמה למדו את כל התרי"ג מצוות, וכמה נכנסו ללמוד את כל התרי"ג מצוות עם ההלכות שלהם עד הסוף, כמה קיבלו על עצמם לעשות את זה. אז אומר רבינו בחיי, כשאדם מתאחר מלהבין את ספר תורת האלקים, שיחשוב עם נפשו שהוא חי במנוחת הנפש ולא עומד על עניניו, לא בודק אפילו מה החובות המוטלות עליו, שהרי אם הוא לא מקיים את החובות המוטלות הוא עלול להיענש, ואם הוא יעשה חובות מוטלות הוא יזכה כל כך הרבה, אז למה האדם הזה לא מתעניין על מה הוא בא ולמה. ואם אינו עושה כן, הרי מה יקרה אם הוא יקבל ספר ממלך, מלך בשר ודם שלח לו ספר, והוא לא מבין מה כתוב בספר, לא מבין את השפה, לא מבין גם אחרי שתרגמו לו את עומק הדברים ודקותם, אבל אדם שקיבל ספר ממלך מופנה ישירות ואישית אליו, ודאי שהוא נותן את כל ליבו ושכלו לעמוד על כל הענינים, ואם הוא לא יודע יש לו צער גדול עד שהוא יבין את הכוונה של הכותב והוא ילך למתרגמים ולאנשים שמבינים עד שיסבירו לו, גם ישלם כספים, כי לך תדע מלך פונה אלי וכותב לי מכתב אישי, ודאי שיש פה משהו שאני יכול פה להרויח או חלילה להסתכן. אז אם אדם יעשה ככה על ספר של בשר ודם, ספר של אדם נבזה ונקלה כמוהו, כמה הוא חייב לעשות זאת מכפלי זה עד שיבין את ספר האלקים שזה כל חייו והצלחתו בעולם הזה. איך בן אדם יכול לעבור את העולם הזה בלי להתבונן בספר האלוקים שמחייב אותו במצוות ואומר לו איזה עבירות אסור לו לעשות וכו', והוא מתהלך מה שהוא שמע פה ושם, שמע פעם שיעור, שמע פעם בית כנסת, וככה הוא מתהלך לו בלי שום אחריות על חייו.

אכן עיקר היגיעה והעמל לכוון דעת המקום על ידי עמל בתורה, רק העמל זוהי פעולה רצויה לפני המקום, וזהו סוד ההצלחה של הרוחניות.

וכך כתוב: יפה את רעייתי כתרצה, מה זה כתרצה - כשאת רוצה, כשאת רוצה את לא צריכה ללמוד מכלום, מי אמר להם לשבים להביא עגלות ובקר ל טעון את המשכן? לא מאלו מעצמן, כמו שכתוב "ויביאו את קרבנם לפני ה' שש עגלות צב", הם לא נצטוו והביאו הנשיאים את העגלות האלה מעצמם וכיוונו לדעת עליון. האדם משובח ואהוב לפני הקב"ה כשהוא נלחם את המלחמה של התורה, מתנצח ומתדיין בתורה עד שכביכול הקב"ה אומר "נצחוני בני נצחוני בני", ואשרי תלמיד שרבו מודה לו שהתלמיד כיוון לדברי הרב, לכן מקולסים ומשובחים לדוגמא נשיאים שהם חדרו לפני ולפנים לרצונו של המקום והביאו עגלות צב לטעון את המשכן. וציפה הקב"ה שידעו לרצונו שיכוונו לדעתו מעצמם. הקב"ה רוצה לראות האם אנחנו מחפשים להבין אותו, לעשות את רצונו או בא עזוב תגיד לי מה עושים, בקיצור מה עושים וזהו, בן אדם עזוב אל תטריח אותי אני אין לי כח לזה, תגיד לי מה לעשות אני מוכן לעשות את זה. יופי כל הכבוד שאתה מוכן, זה נפלא מאד, זה מצוין, אתה לא תעבור עבירות אתה תהיה בסדר, אבל אתה לא רוצה לשמוע את הקב"ה, אין לך סבלנות בשבילו, ללמוד מה הוא אמר, להבין את עומק הדברים שהוא נתן לך, הוריד לך תורה שאיתה מתקיימים כל העולמות עליונים ותחתונים, לא מעניין אותי, תן לי תכלס מה לעשות. אבל אם אתה פותח עסק, אתה לא אומר בקיצור, עומדים ליד הקופה, לוקחים כסף והולכים, זהו שלום. ככה אתה תעשה כסף? ככה אתה תפסיד. אתה עושה מחקר, את העסק הזה אתה מביא רו"ח שיגיד לך את החשבונות של העסק שקנית ותוך כמה שנים תחזיר את הכסף ומה עליך לעשות ואתה לומד את הנושא של פרסום ואיך מגיעים לקהל ואיך רוכשים את ליבו ואת אמונו, ואיך עושים ככה ואיך מציגים את הסחורה אפילו על מדפים, מה קודם, מה ליד הקופה, מה יותר רחוק, מה פה מה שם, הכל צריך ללמוד, עסק לא עובד ככה, שמים חבילות יאלה מוכרים. אז אם בעסק כזה אתה צריך סדר ולהבין כל דבר, אז ודאי שבתורה שזה החיים שלך, ומה תזכה? אז אדם חייב לדעת.

לכן לאנשים מטבעם קל להם לשמוע ולקבל דבר ברור ומוחלט, תן לי פסק הלכה מפוסק מוחלט וזהו, ועליו הם מטילים את כל המשימה של המחשבה והעיון, אני סומך עליו, סומך עליו, ולא רוצים לעיין ולחפש ולהגות בעצמם. והם אומרים יפסוק לנו רבינו ונדע את המוטל עלינו לעשות. מתעצלים להשתמש בכח המחשבה והעיון. יש כאלה שיגידו, אתה יודע מה, אם היה בא אליהו הנביא והיה מגלה לי את סודות התורה ופוסק לי הלכה, אני מוכן הייתי לעשות סולמות ולעלות לשמים, מוכן הייתי לעקור הרים ובלבד לקיים את דבר הפסק האחרון. ומכל סוגי האנשים היועצים ומזדרזים לקיים את דברי אליהו, ובחוות דעת כזאת לכאורה יש מדרגה ולמעלה זה יחשב, אבל לאמיתו של ענין כאן מונחת החולשה הנפשית והרפיון הרוחני של האדם.

הגאון מוילנא לא רצה לקבל נשמות של צדיקים ותנאים קדושים שרצו הם לרדת ללמוד איתו למטה, מלאכים רצו ללמוד איתו, הוא לא רצה, רק מה שהוא יגע בעצמו על התורה, לא רצה שום דבר לקבל בחינם, הכל מתוך יגיעה. זה המדרגה שה' רוצה מאיתנו. אם יגידו לאדם שיש איזה מטמון שנמצא באיזשהו מקום, הוא יחפש ויחפש ויחפש ולא יוותר. אם אדם איבד ארנק שלו באיזשהו מקום הוא יחפש ויחפש ויחפש וישאל ויברר ויחזור עוד פעם ויחפש כי זה שווה ערך אצלו. והתורה הקדושה שנותנת לך את הכל בכל מכל כל, עולם הזה, עולם הבא, בריאות, חיים, ילדים, הצלחה הכל נמצא פה, לא מחפש שום דבר.

אתם ראיתם פעם מישהו שאיבד ארנק הוא שואל אנשים ברחוב ראית את הארנק שלי? לא ראית?  טוב תודה. גברת ראית את הארנק שלי? טוב תודה. ילד ראית את הארנק שלי? טוב תודה. בסוף אחד אומר לו סליחה אני צריך לחפש לך את הארנק? למה אתה לא מחפש בעצמך? לא אין לי סבלנות לחפש. אם תראה תודיע לי ביי. איזה שטויות. איבד אלף שקל, עומד כל היום שואל אנשים אם ראו, תחפש. אנשים לא מחפשים. יש היום כבר שולחן ערוך, גם לא מחפשים. הלו כבוד הרב מה עושים ככה ככה, יופי תודה ביי, תפתח ספר תקרא תלמד תראה תבין, שום דבר, זה כבר מצב טוב שהוא מצלצל לפחות שואל שאלה בהלכה, זה מצב מצויין, טוב שאת זה יש לפחות. אבל שאדם ישב יפתח ספרים, שיתחיל ללמוד ללמוד, שיתחיל ללמוד, מה פתאום, הוא טכנאי שיניים אין לו זמן, פעם בשבוע, פעם בשבועיים הוא בא, איפה יש לו זמן.

אז לכן יהודים יקרים, תבינו, הקב"ה יכול היה לתת למשה רבינו הלכה פסוקה, אבל אומר לו לא לא לא, אחרי רבים להטות, אחרי רבים להטות, פירושו של דבר אני רוצה שאתם תתייגעו בתורה ותגידו מ"ט פנים לפה מ"ט פנים לשם.

רואים מפה שאנשים בעצם שואפים להתחמק, להתפטר מעול היגיעה והעמל בתורה. מי שאוהב את זולתו חותר מתאמץ ומצטער בחיפושיו להגיע לברר אם אהובו אוהב אותו ומה ועד כמה וכו'. אם היינו באמת אוהבים את ה' אמיתיים אז לא היו מגלים את התשוקה ליהנות במחי יד אחת מכל ההלכות הרוחניות הפסוקות והמוכנות, רק ממידת ההתאמצות והעמל ניכרת נפשו הזכה של האוהב את הקב"ה.

אשה שאוהבת את בעלה לא מכינה לו סנדוויץ', היא טורחת ומתייגעת להכין לו מאכלים וכו' וכו', לשמח אותו, לרצות אותו, לפייס אותו, להביע את אהבתה. בעל שאוהב את אשתו, לא אומר שלום מה נשמע רק, מידי פעם בא, מביא משהו, מתעניין, משלים את מה שחסר, רואה שלא יהיה לה שום טרחה במטבח, קונה לה כל דבר שצריך שהיא לא תתייגע ולא תעמול ולא תתעייף וכו' וכו', וכן על זה הדרך, מי שאכפת לו באמת מתאמץ, מי שלא מעביר אותה ככה כאילו לא ראה כאילו לא שמע.

ואנחנו מתקרבים לחג השבועות, מה נגיד לקב"ה ביום מתן תורה? עוד פעם? אותו דבר כמו שהיה? שלשים ארבעים שבעים שנה אותו דבר? אז איפה מתן תורה ואיפה קבלת התורה?

ראינו שהקב"ה אמר למשה, עשה מלחמה עם סיחון, ואפילו אם הוא לא מבקש לעשות עימך אתה תתגרה בו מלחמה, ככה ה' אומר למשה רבינו, שנאמר "קומו סעו ועברו את נחל ארנון. ומשה רבינו לא עשה כן, אלא מה כתוב, ואשלח מלאכים, אמר לוה קב"ה, חייך שאני מבטל דברי ומקיים דבריך, שנאמר "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום", משה לא התגרה בו בסיחון בשביל זה, אלא שלח מלאכים לדבר אליו שלום, לפני שצריך להלחם אולי אפשר לסגור את התיק כמוש אומרים בשלום, וה' אמר לו אני מודה לדבריך, זה מה שרציתי והתכוונתי, לכן אני אמרתי לך בלשון שמשתמעת לשתי פנםי. הוא אמר לו קומו סעו עברו, משמעות הציווי הזה כפול, וההוראה יכולה להיות להתגרות, לקום ולעבור ולנסוע בפנים שלו כמו שאומרים, וגם לקום ולנסוע ולעבור בדרך של שלום. וציפה הקב"ה שמשה יעמוד ויכוון לדעתו של הקב"ה, ואמנם כן, היה שמח הקב"ה ואמר לו למשה, חייך אני מבטל דברי ומקיים דבריך, עד כדי כך השמחה של הקב"ה שראה שמשה עמל בדעתו לעמוד על רצון ה'.

גם מצינו בגמרא במסכת שבת פ"ז. שלשה ענינים משה הוסיף מעצמו והקב"ה הסכים על ידו. הוא פרש מאשתו, מציפורה, וה' הסכים לדעתו, הוא עשה את זה מעצמו, הוא שבר את הלוחות והוא עשה את זה מדעתו והקב"ה אמר לו יישר כוחך, והוא הוסיף יום אחד מדעתו להפריש את ישראל לפני מתןתורה, וכל אלה הסכים הקב"ה עמו אע"פ שעשה מדעתו. כי הקב"ה אל מחבב פסק הלכה מוגבל, כי אם את התגים והעיטורים שמושגים ע"י אלה שממיתים את עצמם באהלי התורה, שלפניהם פתוחים השערים של מ"ט פנים של התורה לכאן ולכאן, ואשר רק ע"י מסירות הנפש זוכים לכוון לאמיתה של תורה ולרצונו ודעתו של המקום ברוך הוא.

עוד דוגמא אחת ושתיים, ואנחנו סוגרים את הענין להבין. הגמרא בברכות בדף ל"ח אומרת, שמשבחים רבנן לרבי זירא, היו משבחים החכמים לפני רבי זירא את בר רב סויד את אחיו של רב סויד שהיה אחהו דרב שמעון בר זויד, אח שלו, והיו אומרים עליו שאדם גדול הוא ובקיא בברכות, יודע דיני הברכות טוב מאד, אמר להם רבי זירא לחכמים, שיבוא החכם הזה לידכם הביאוהו לידי. זמן אחד נזדמן החכם לפני רבי זירא, והוציאו לו לחם לאכול, רצה לראות מה הוא יברך. פתח בברכה ואמר "ברוך אתה ה' מוציא לחם מן הארץ"" זה מה שהוא אמר. יש מחלוקת בין חכמים מה מברכים, המוציא או מוציא, אנחנו צריכים לברך ברכות שהן על העבר, מוציא לחם מן הארץ זה לשון עבר, ואנחנו מברכים עכשיו על זה שה' הוציא כבר, המוציא זה יכול להיות גם לשון עתיד, אז מה להגיד מוציא, המוציא, מחלוקת בין חכמים לרבי נחמיה. והוא אמר מוציא כדברי רבי נחמיה בברייתא, כששמע רבי זירא את הברכה של ותמה ואמר, זה, זה שאומרים עליו שאדם גדול הוא ובקיא בברכות? בשלמא מובן הדבר שאומרים עליו כך, אם היה אומר בברכה שלו המוציא כדברי חכמים בברייתא, כי אם היה נוהג כך היה משמיע לנו את הטעם, היינו לומדים בזה שפירוש הפסוק המוציא זה על לשון הפסוק המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים, כמו שפירשו אותו חכמים, שהמוציא אתכם מתחת סבלות מצרים זה למעשה פירוש כאילו המוציא יוציא, אבל חכמים מפרשים המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים, שאחרי שיצאו  ישראל ממצרים יקויים בהם הפסוק הזה שתדעו שאני המוציא אתכם, דהיינוש הוצאתי אתכם זה לאחר מעשה, וככה למדו חכמים, וזה יהיה לשון עבר, והיה משמיע אותנו גם את ההלכה שהלכה כרבנן כחכמים שחולקים על רבי נחמיה ואומרים שלשון המוציא הוא לשון עבר.

אלא עתה שאמר בברכתו מוציא מאי קא משמע לן? מה בא להשמיענו? מה הוא מלמד אותנו בזה? כי בלשון מוציא כולם מודים שזה לשון ראוי לברכה, אבל החידוש היותר גדול זה המוציא.

מה לומדים מפה? לומדים שרבי זירא מתפעל יותר ממי שמחדש בברכות, לא מי שאומר מה שברור ובטוח, כי מוציא לחם מן הארץ גם חכמים, גם רבי נחמיה, כולם מודים שזה לשון עבר, אבל המוציא כיון שיש בו מחלוקת, וצריך להכריע, וחידוש בברכות זה חשוב, לכן הוא אמר איזה אדם חשוב זה שהוא בקיא בברכות אם הוא אומר ככה, היה צריך להגיד המוציא כמו רבנן. והגמרא מברכת למה הוא באמת אמר מוציא ולא כך? ויהודה עבד לאפוקי נפשי מפלוגתא, החכם הזה בירך בלשון מוציא כדי להוציא את עצמו מן המחלוקת, הוא לא רצה להכנס למחלוקת בין רבנן לרבי נחמיה ואמר לשון ברכה שהיא ראויה לכל הדעות, ולכן ברך בלשון שהכל מודים בה.

ז"א רואים מפה שלא היה נח לו לרבי זירא שהוא ברח, ברח מהמחלוקת, ואמר מוציא, מוציא לחם, שהיה צריך יותר לחדש בברכות אם הוא אדם כל כך חשוב.

אז מפה רואים מה לשיטתנו מה שאמרנו כל הזמן, שהקב"ה מחפש בירור שיבררו יותר ויותר ויותר כדי לדעת אמיתה של תורה. אבל הוא חש על נפשו, לא רוצה להכנס לתסבוכות והחליט לצאת ידי חובת הכל. בכל אופן רואים פה שיטה שהשיטה הזאת אומרת שמי שמגיע למסקנה בסוף להכרעת הדין זה חשוב יותר.

עוד דין אחד בהרמב"ם בהלכות סנהדרין פרק י', אחד מן הדיינים בדיני נפשות שהיה מן המזכים ומן המחייבים, לא מפני שאמר דבר הנראה לו בעתו אלא נטה אחרי דברי חברו, הרי זה עובר בלא תעשה, וזה נאמר "ולא תענה על ריב לנטות", מפי השמועה אמרו שלא תאמר בשעת מנין די שיהיה כאיש פלוני, אלא אמור מה שלפניך. יושבים עכשיו סנהדרי קטנה נגיד, 23 דיינים חכמים גדולים בתורה, או שבעים דיינים, 71 סנהדרין גדולה, דניםדיני נפשות, עכשיו כל אחד צריך לשמוע את הצד של המדבר, ולהחליט האם הוא מזכה או מחייב. עכשיו, אחד מן הדיינים בדיני נפשות שהיה מין המזכין ומן המחייבין, לא מפני שאמר דבר הנראה לו בדעתו, הוא לא אומר את דעתו שלו מה הוא חושב, אלא הוא נטה אחרי דברי חברו, הוא אומר זה חכם יותר ממני אם הוא אומר ככה אז אני מבטל דעתי ואני אומר כמוהו. אדם כזה שישב בדין ונטה בדעתו לא בגלל בירור עצמי שהוא עשה לעצמו, זה עובר בלא תעשה, עובר איסור תורה של לא תעשה, איזה איסור? "ולא תענה על ריב לנטות". ולמדנו מפה השמועה, מפיו של משה רבינו, שלא תאמר בשעת מנין כשסופרים מי המזכים ומי המחייבים, כשמונים את הדיינים, לא תאמר די לי שאהיה כאיש פלוני, אלא אמור מה שלפניך מה שאתה מבין, בשביל זה שמו אותך פה דיין.

רואים מפה שכל גדולתו וחשיבותו של האדם להקרא גברא רבה, איש גדול וחשוב, זה דוקא כשהוא עמל בתורה להפוך את הסברות ולהוציא משם את הטעם וההלכה הברורה, ואם האדם אינו מתייגע בחידוד והתאמצות לרדת אל עמקי התורה, בהבנת כל הפנינים שלה לפני ולפנים, עד שיעלה את האמת המכוונת לדעת המקום ורצונו, אז אין דעת המקום נוחה ממנו.

על זה נאמר "אם בחוקותי תלכו" יכול שזהו קיום המצוות? כשהוא אומר ואת מצוותי תשמורו הרי זה קיום המצוות אמור, מה אני מקיים אם ככה אם בחוקותי תלכו? שתהיו עמלים בתורה, כי נוסף על הקיום והשמירה של המצוות, עיקר תנאי ההתעלות וההתקרבות לרצונו של המקום זה אם עמלים בהליכה וחיפוש ובעיון בלתי פוסק בהבנת דרכי התורה העמוקים מיני ים.

יפה סיימנו. ואני רוצה להגיד לכם כמה דברים בענין. אני קודם כל מעריך מאד את ההקשבה שלכם למרות שהחומר הוא יבש, אין בדיחות ואין סיפורים ואין דברים מצחיקים, והדברים הם נכבדים מאד לשומעים, אבל שתדעו לכם יהודים יקרים, הבורא יתברך נתן לנו את התורה ואמר משכני אחריך נרוצה, הביאני המלך -  מלכו של עולם, חדריו, חדריו המקומות הכי סודיים זה התורה הקדושה ששמה נמצאים כל הסודות של כל הבריאה, נגילה ונשמחה בך, אם בן אדם היו עושים לו סיור בשויץ בבנקים של שויץ להכנס לראות את כל מטילי הזהב שיש שמה ששוכבים מכל העולם, והיו אומרים לו שעושים לו סיור כזה, ווי ווי ווי, כמה אז אם אסים הוא היה שולח לפני שהוא נכנס, אתה יודע לאיפה אני נכנס, טטט הוא הולך לראות זהב, זהו, זה אותו צבע, אותו דבר. חדרים מלאים, בנקים מתחת לקרקע, מלא זהב, נו, איזה התרגשות הוא היה שמה. מי שהלך לראות פעם את מפעל מרצדס איך מייצרים כל דקה מכונית, מה זה התפעלות, איזה דבר, איך זה בשניות טח טח טח טח מכונית, איזה מסלול, איך מייצרים איך פה שם. וזה דברים יפים, יפים לראות, יפים מדהימים הכל טוב ויפה. אדם מתפעל מכל שטות, מביאים לו מכשיר קטן אה מה זה איך לוחץ טח טיח, אפילו ילד קטן מרגע זה כבר שובר בודק הכל, מה קרה? קיבלנו את הסוד הכי גדול של התורה, כלי חמדה שרק אנחנו זכינו, אף אחד לא מתעניין. תגיד לי רק בסוף מה צריך לעשות מספיק.

עכשיו אני אגיד לכם יהודים יקרים, יש לצערנו הרב מצב חמור ביותר כרגע בארץ, גם בחו"ל, מצב הכשרות. מה הבעיה? מתברר שיש הרבה ספקות והרבה קולות והרבה דברים שהם לא כראוי. והבאנו לבית מדרשנו קהילות פז בבני ברק מי שמתמחים בנושאים האלה, הבאנו את הרב יצחק הכהן רבין, חמישים שנה בתחום, האדמו"ר מהאלמין, הרב עזרן, מרדכי, ועוד ידיעות שיש לי מהעבר מההווה וכו', ודיברו ואמרו והסבירו וכו', יש הרבה שהפסיקו לאכול בשר ועופות, כמוש אנחנו הפסקנו ועברנו לדגים, ואמרנו שלטובת הציבור נשתדל לבדוק את הדברים ולראות עד היכן הדברים הם קיימים ומה ניתן לעשות. אז יש אנשים שואלים מה לאכול, אפשר לסמוך על זה? אפשר לסמוך על זה? ובזה הם יוצאים ידי חובה, שאלתי אמר לי אפשר לסמוך ואוכלים. אבל מי שהוא באמת רציני לא אומר אפשר לסמוך אפשר לא לסמוך, צריך לקום וללכת ולראות, אבל לא כמו אותם שחושבים שהם מבינים והם הולכים ושומעים שם שהוא מפורסם וסומכים עליו ומביאים אותו ונגמר הסיפור. שוחטים אצלו כבר והכל בסדר. צריך לקחת מומחים, צריך לבדוק בהלכה, צריך לעיין מהגמרא מחולין י"ז בדיקת הסכין שמה לראות ולרדת למטה למטה למטה לראות מה זה דין של סכין, מה זה חגירה, מה זה כל הדינים האלה, כמה עד שתחגור הציפורן, האם זה כל שהוא, כמה זה כל שהוא, אם בכלל, מה זה שינוי טעם, מה זה חספוס, מתי, לפני, אחרי, ברטוב, ביבש, דינים שונים ומשונים שאם אדם לא בקיא בהם לא יודע אותם, הוא גם לא יכול, הוא לא יתפעל, יראה שחיטה אחרי שהעוף מת, הוציאו את הסימנים רואים שהוא בסדר, וככה זה ממשיך ומה הוא מבין? מה הוא מבין? גם אם יקח את הסכין ויעבור עליה שש פעמים ויבדוק לאט לאט, יש לו הרגש בכלל?

אז אני נכנסתי לענין והתחלתי לבדוק ומצאתי שיש בעיות בסכינים, ויש כאלה שמקילים, אומרים ככה ואומרים ככה ואומרים ככה. ופגשתי אנשים שלא מקילים, שאומרים שכל שהוא זה פוסל, אם יש עוקץ והאצבע עוברת, מרגשת בעוקץ, אז זה טרף.

והיום הלכתי לראות שחיטה, זה כבר פעם אולי שלישית או רביעית ברציפות במקומות שונים, וגם השתתפתי בשחיטה בפועל, והלכתי לראות, ואמרו לי שפה מה שבאתי לראות בדיוק אז השוחט הבודק סכינים הכי הכי שכולם מסכימים עליו שהוא ממש ממש בודק סכינים מעולה מעולה בעל הרגש גדול, אז אמרו לי שהוא הוריד מהליין, ליין זה המסוע שנוסעים עליו, כן סרט נע, מעבירים את כל העופות אחד אחרי השני, אמרו לי שהוא מצא בסכין משהו ופסל את כל הליין, את כל העופות הורידו לטרף, ביקשתי להכנס לראות את הסכין שיראה לי את הסכין הזאת, היא היתה מונחת בצד, והיו שמה אנשים מאד מפורסמים גם כן בתחום השחיטה, במקום הזה, והעברתי את האצבע בעדינות כמו שלימדו אותי, ששה כיוונים, ולא הרגשתי כלום. נתתי לעוד רב לידי ולא הרגיש כלום, אמר לי הבודק סכינים בא אני אראה לך, אני עכשיו יעשה את זה עם סכין, אני יעביר את ה ציפורן, אתה תחזיק לי פה באצבע, אתה יעביר ותגיד אם אתה מרגיש, והוא העביר את הסכין ותיק, הרגשתי, תיק למה כי כשאתה מחזיק יש יותר מנוף אז אתה מרגיש יותר עדין. נתנו לרב השני גם כן אותו דבר, גם הוא הרגיש, אבל רק כשהחזקנו אותו ולא, אז הוא אומר הנה זה סוג דבר שכשאנשים שוחטים כמו שאנחנו ראינו, סרט ששלחנו מישהו להסריט, אז שלחנו לשמה ואתה רואה ששוחטים ארבעים עופות ואחרי ארבעים עופות ברטוב עוברים על הסכין במהירות, ככה, אחת שתיים שלש ארבע חמש שש, בקצב כזה, ברטוב עם שומן על היד מהשחיטה, אי אפשר להרגיש. ואם עושים ארבעים ואח"כ עוד ארבעים ואותו שוחט בודק ואח"כ עוד ארבעים, מעבר לזה יש בעיה בדין שאם אדם שוחט ושוחט ושוחט אז ההרגש שלו הוא כבר לא כמו של בן אדם שיושב בצד ובודק, כי כל זמן שאתה מייגע את היד שלך ואח"כ אתה בודק עם אותה יד, אז ההרגש הוא ודאי לא אותו דבר, ואחרי מאמץ של שמונים או 120 זה לא יכול להיות, תעשה אתה בעצמך ככה, תחתוך לחם סתם לדוגמא, ואחרי זה תנסה שהיד שלך תהיה רגועה ושהיא תרגיש, קשה מאד, עכשיו  יותר מזה, שחטו שבעת אלפים עופות באותו יום ולא נמצא שום פגימה, שום בעיה, ובדקנו גם את המפרקות, ז"א התרנגולים האלה כשהם נשחטים, יש קנה וושט שצריכים לשחוט את שני הסימנים, ואחרי זה יש שני ורידים שמהם יוצא הדם, אז צריך לשחוט שני סימנים ושני ורידים וכחוט השערה משם יש את המפרקת, והמפרקת זה עצם, עכשיו אם אתה עור ואתה מגיע למפרקת אז חוד הסכין שלך פוגע במפרקת, ואם הוא פוגע במפרקת יכול להיות שתהיה פגימה, ואם אתה מרגיש שנגעת במפרקת אז צריך לבדוק את הסכין, כי יכול להיות שיש פגימה, ולא עושים, ארבעים קודם ואח"כ בודקים, נכון שאם תמצא פגימה אח"כ יפסלו את הכל, אבל אם תמצא, אבל אם מעבירים ברטוב ומהר כמו שאני אמרתי, אז איך תמצא, ואחרי שבעת אלפים לא מצאו שום פגימה. אבל אותו רב ששלחתי וצילם את הכל, הוא בדק חמישים עופות, מתוך חמישים עופות היו בעךר 15 עופות, שלשים אחוז שהיה בהם מפרקת, שהסכין הגיע למפרקת, אז חמישים הגיע לחמש עשרה, מחמש עשרה שנגע במפרקת צריך להיות איזה משהו, הרי הסכין לא תשאר באותו חוד אם הוא פוגעת במשהו קהה, אז איך זה עובר? וזה נקרא השגחה טובה, לא השגחה לא טובה.

אז זה בעיה. לכן אדם צריך לדעת לברר דברים עד הסוף, לא להגיד כל דבר מה, זה, אה, בסדר, אה אה, אה אה, זהו אוכלים, למה אכילה, אם אדם אוכל הוא מטמטם את לבבו, מטמטם את לבבו על כל כזית שהוא אוכל, וזה חמור ביותר רבותי. ז"א אפילו לתינוק לא מאכילים דבר שיש בו ספק, אז כל שכן מבוגר, דבר נוסף אם אתה בישלת בתוך סיר והעופות היו נבלות וטרפות, שהרי אם יש פגימה באמת אז זה נבלות וטרפות, אז הסירים שלך כולם נפסלו, ואם אתה מבשל בהם אח"כ דבר שהוא טוב אתה בבעיה. אז המצב לא פשוט. זה בחלק הזה ואני לא אלאה אתכם רק אני מביא את זה כדוגמא. אבל יש חלק עוד יותר חמור, זה שאנשים לא מודעים בכלל לבדיקה של חרקים ותולעים במה שמביאים הביתה, כגון פטרוזיליה וכוסברה וכרוב וכרובית וחסה וכל שאר דברים, ובצל, כך הדברים האלה מנוגעים, ואתם לא יודעים אפילו איך לבדוק. ולאף אחד מכם אין בבית, אני מאמין, אין שולחן שמשקף עם פלורוסנט לבדיקה נכון? כי איך אפשר לבדוק? צריך לבדוק עם אור, אור כזה או אור השמש, כי אם אתה מסתכל על רקע שמתחתיו זה ככה אתה לא תבחין, אבל אם זה משתקף אז כל דבר שנמצא על גבי עלה רואים אותו ש חור. גם דבר לבן, כי כפילות עצם הדבר עם העלה מכפיל אותו ומכהה אותו, ממילא אתה מזהה שיש פה משהו.

אז גם צריך להשרות כל דבר כעשר דקות בתוך מים עם סבון, אבל זה לא מוריד כל דבר, אם קונים מהשוק זה לא מוריד מהכל, אם קונים חסלט או גוש קטיף אז יש פחות נגיעות, אבל אם קונים מהשוק זה בעיה, ואחרי זה צריך לשטוף במים קולחים,ק ולחים חזק על כל עלה ולעבור עם הידיים, ולהסתכל שוב כנגד האור ויאכלו ענווים וישבעו. לא עושים ככה, אתם אוכלים עכברים וגמלים וסוסים כל הבעלי חיים, יש לכם ג'ונגל בתוך הסלט. ועל כל חרק חמש לאוים, כמו חמש כזית חזיר. על עפיפון אם זה עפיפון קטנצ'יק שנכנס לכם זה שש לאוים. והראה לנו הרב דורפמן שבשעועית אחת הוא מצא חמישה! חמש חיפושיות בפנים שזה 25 לאוים. העונש גם ל"ט מלקות על כל לאו. עכשיו תעשו חשבון על שעועית אחת שהתחבאה לכם טוז, נכנסה לבפנים. ואיך בודקים את השעועית? צריך שמונה שעות להשאיר במים, אח"כ היא מתנפחת ואז צריך לראות אותה כנגד אור, ואחר כך שמים את השעועית על היד ככה, מתבוננים היטב אח"כ מאור עליון, לא תחתון שמשתקף שעשינו קודם, ואחרי זה מהפכים אותם ליד השניה ומסתכלים צד שני, שמכל זוית ראינו הכל ורק אז אפשר לשים.

אבל אם לוקחים פול לדוגמא שהוא כהה, שמה צריך לחתוך אותו לשתיים, אי אפשר בשיקוף לא רואים, חייבים לחתוך בשתיים ויש תמיד למצוא בין הקליפה שלו אל הפול עצמו.

בקיצור, בשופר. טי וי, במסך שיראו לכם עכשיו על המסך אנחנו הכנסנו את כל סוגי הבדיקות, איך בודקים כל דבר, ועשינו את זה גם בטלפון, כל מי שיסתכל בטלון יוכל לראות לפני שהוא הולך להכין משהו בדיוק מה עושים, בטלפון. הנה אתם תראו עכשיו בפנים באתר איך זה בנוי, כל הבדיקות בכל הענינים לברר דבר עד הסוף, לא בערך, שלא תכשלו חלילה כי זה מטמטם את הלב והנפש, אדם שאוכל חרק הדם שלו טמא והדם הזה הטמא עובר במח ובלב וכל כולו מטומטם וטמא.

אז הנה אתם רואים בדיקת חרקים ותולעים במאכלים, הלכה למעשה, פה לוחצים הנה לדוגמא, כן, על חסה,

כבר במבט ראשון שאנחנו מסתכלים אנחנו יכולים לראות על זבובונים, זה זבובון אחד שנמצא אני מוריד אותו, עכשיו מה שאנחנו עושים בחסה, אנחנו מורידים את החלק התחתון, שפה בד"כ כל החרקים נמצאים בחלק הזה, בד"כ הם יורדים למטה הרבה הרבה חרקים, לא כולם כמובן, זובונים גם יישארו למעלה, עכשיו אני מפריד עלה עלה, שם אותו במקום של ההשריה, אני לא עושה את כל החסה כי אין כרגע מקום בשביל להראות את זה, אני שם סבון, ממלא מים, מפריד את העלים אחד מן השני, ונותן לזה שלש עד חמש דקות. כרגע אני רוצה להסביר שיש הבדל גדול בין חסה מגידול רגיל לחסה בגידול מיוחד שבחסה בגידול מיוחד גם כשישנם חרקים מספר מצומצם, וגם בסוגי חרקים שיורדים בשטיפה, לעומת זאת בחסה רגילה יש חרקים שלא יורדים בשטיפה כמו חרק זבוב המנהרות בתוך העלה הוא עושה מחילות, או המנהרן שהוא בתוך הגבעול אפילו נכנס שמה, בנוסף יש כנימות עלה בכל מיני סוגי חרקים שהם לא יורדים בשטיפה קלה, עכשיו אנחנו נמתין שלש דקות ונמשיך.

אחרי שעבר שלש דקות אני שוטף עלה עלה תחת זרם מים כל עלה משני הצדדים שלו, איפה שיש קפלים אני פשוט משפשף, ככה אני צריך לעבור עלה עלה, זרם מים חזק, עם היד שפשוף קל, את כל החסה. עכשיו אני רוצה להראות לכם מה היה בגבעול למטה, אנחנו נתקדם לראות את זה, שימו לב את הזבובונים, רואים אותם בגבעול למטה, גם כאן עוד זבובון, עכשיו אני אראה לכם אותם בהגדלה.

 

הרב: בתאבון

 

הרב דורפמן: זה הזבובון הקטן יותר וזה הזבובון השני, סרטונים נוספים ניתן לראות בפורטל הכשרות או מי שרוצה שאלות בנושא חרקים ניתן להתקשר

 

הרב: תעבור לדוגמא אחרת. מה אתם רוצים לראות עכשיו? דגים, תראה להם דגים.

 

ומאחר ודגים שמוציאים אותם או להפרשה או שמניחים אותם בחוץ זמן, יכולים להגיע הזבובים, ישנם זבובים שנקראים סהר שהם בצבע או ירוק או כחול או בצבע שחמט, נקרא צבע שחמט בגלל שעל הגב שלויש ריבועים אפור שחור, מה שקורה הם מגיעים לדג, הם נמשכים לדג ממרחק רב מאד, מגיעים לרב או לבשר, ומטילים עליו ביצים, הביצים האלה מתפרקים לאחר זמן מועט לתולעים ויכולים לחדור לתוך הבשר. ברגע שאנחנו רואים ביצים שזה נראה כמו גרגרי אורז, אנחנו כבר נראה את זה, בגודל של מילמיטר שתיים, אז אם זה ביצים ולא ראו תולעים ניתן להוריד את הביצים ולהשתמש בדג או בבשר, במידה ורואים רימות לא משתמשים איתם כי הרימות חודרות לתוך הבשר. התולים האלה הרימות האלה גדלות מהר מאד, תוך שבוע הן מגיעות ממילימטר שתיים לשמונה עשרה מילימטר. עכשיו אני אראה לכם את התולעים את הביצים על הדג בהגדלה. כאן אנחנו רואים כמה הטלות של זבוב רואים פה הטלה אחת, רואים פה עוד הטלה, ורואים גם פה הטלה, גם ליד הזנב אנחנו רואים שיש הטלה, עכשיו אני אראה לכם את זה בהגדלה.

 

הרב: כן, הלאה. זה נחתך פה, כן הלאה תראה להם דוגמא אחרת. בא תראה להם עכשיו שניה את הלימון, לימון, אנשים לא מודעים שלימון מלא כנימות.

 

בירות ההדר ישנם סוגים של חרקים חיצוניים שזה כנימות מגן, וישנם חרקים פנימיים שזה הטלה של זבוב הפירות שהוא מטיל ביצים ומזה יוצאים רימות שהן חודרות לתוך הפרי. אנחנו נראה שיש הבדל בין פירות שגדלים בתוך חצר שהם לא מטופלים, אנחנו נראה את הכמות של הכנימות, ופירות שמטופלים על ידי ריסוסים בפרדסים, ויש גם עוד הבדל של פירות שזה בסוף עונה, שאז יש יותר רימות. כרגע אנחנו נראה את כנימות המגן שנמצאות בעץ שלא טופל בחצר רגילה, רואים את הכמות של כנימות המגן. שימו לב על הלימון כמה כנימות, אראה לכם עכשיו את זבוב, את ההטלה של זבוב הפירות, אנחנו רואים את החור שהוא עשה, הוא מטיל ביצים בתוכו, מהביצים בוקעים רימות שהן חודרות לתוך הפרי, כאן אנחנו רואים שעדיין הרימות לא חדרו לפרי, רואים את זה בקליפה החיצונית לא רואים חורים, עכשיו אני יעבור ואראה לכם ביצים בתוך הכנימות מגן שהפכתי אותם שהורדתי אותם על השולחן, פה אנחנו נראה ביצים בהגדלה, ואח"כ אני אשתדל להראות לכם גם כן כנימות הולכות וכנימות בתחילת ההתפתחות שלכם על הפרי הדר. שימו לב במרכז את כל הביצים מרוכזות, וגם כן פה בלמעלה רואים עכשיו במרכז שני ביצים, תראו פה עכשיו במרכז רואים את כל הביצים, עכשיו אני אחפש לראות כנימת מגן בזבובה, במרכז אתם רואים כנימת מגן, שהיא תפסה מקום בפרי, והיא מתחילה לבנות את המגן מעליה, נחפש עכשיו כנימה הולכת, כאן אנחנו רואים את הכנימות מגן איך שהיא הולכת על הכנימות. מה שראינו זה כנימת מגן, ראינו את הכנימה עצמה איך שהיא הולכת, ראינו את ההתפתחות שלה, כנימת המגן היא בגודל 0.3 מ"מ עד 1 מ"מ, והמגן שלה מגיע עד לשלש מ"מ. חרק מאד קטן נמצא בכל קליפת מגן לכן חייבים לשפשף היטב ולראות שאין שום כנימת מגן על פרי ההדר.

 

הרב: המומלץ בלימונים זה לחתוך את כל הקליפה כולה. אחרת מסתכנים ואתם תסתכלו בבית טוב, תקחו זכוכית מגדלת תעברו לבד על כל הקליפה מסביב ותראו כמה נקודות שחורות אתם תראו, אם תוכלו להגדיל יותר תראו את מה שראיתם פה בהגדלה.

 

ש. תות שדה יש לך?

 

הרב: תות שדה זה בדיוק מה שרציתי להראות עכשיו כי זה פחד פחדים. בבקשה. עוגת תותים.

אני רוצה להראות לכם איך שוטפים תותים לפי הבד"צ העדה החרדית, לפי הרב זקבך, לפי הרב ויא ולפי הרב אוירבך, לוקחים את התותים היפים והקשים, לוקחים אותם, חותכים את החלק העליון, שכאן רואים שזה סגור, ומשרים בסבון, אותו הדבר לוקחים עוד אחד, רואים שאין חור באמצע שלא יצטרכו לפתוח ומניחים בסבון, מה שאנחנו לא משתמשים, אנחנו לא משתמשים בתותים עם חריצים או שאנחנו מורידים את החריץ, רואים את זה צריך לפתוח אותו ולהשרות אותו בנפרד. להניח אותו בצד. הכנתי פה אנחנו רואים שאנחנו לא משתמשים איפה שיש חריצים כי פה נכנסים חרקים ואי אפשר להגיע לכאן. עכשיו, הכנתי פה משהו שהושרה מעל שלש דקות, בין שלש לחמש דקות, מערבבים טוב עם מים, במים מערבבים עם סיבובים, לפי הבד"צ העדה החרדית ולפי הרב ויא אנחנו לוקחים את התות ופשוט מקלפים אותו, מקלפים אותו כולו זה לא לוקח הרבה זמן, אנחנו  מקלפים אותו, אחרי שקילפנו אותו זרם מים, והתות מוכן לאכילה. עכשיו אם אנחנו רוצים לטחון אותו אז לפי הבד"צ עדה החרדית אז לוקחים או מברשת כזאת או מברשת שיניים, מברשת ומשפשפים את התות בכל הפינות שלו, ממש עוברים על כולו, אחרי שעברנו על כולו היטב אנחנו שוטפים וניתן לטחון אותו, לפי הרב ויא לא צריך לשפשף אותו אלא להשרות את אוו דבר שלש פעמים במים, מים עם סבון לשטוף, מים עם סבון לשטוף מים עם סבון שלש פעמים. לפי הרב אוירבך, הרב אוירבך אומר לא צריך, לא צריך בכלל לקלף אותו, לוקחים אותו וכמו שראינו בבד"צ שצריך לטחון אותו ככה הרב אוירבך אומר שאפשר לטחון אותו, לוקחים את התות משפשפים היטב, מכל הצדדים שלו היטב היטב צריך לא לפספס שום צד, ואז שוטפים בזרם מים חזק, שוב עם הידיים, ובתאבון. הרב זקבך גם מוסיף שבהתחלה שפותחים את התות לפני שאנחנו משרים אותו, נגיד זה עדיין לא הושרה, לוקחים אותו תחת זרם מים חזק או הכריות או כנימות עלה הם לא מספיקים עדיין להתחבאות ואז הם נופלים ומה שלא נפל אז אח"כ בהשריה עם הסיבובים ובשפשוף זה יורד הכל.

אז לפי הבד"צ אמרנו מקלפים כדי לאכול, לטחון, הבד"צ אומר רק לשפשף, הרב ויא אומר רק להשרות שלש פעמים, לפי הרב אוירבך מספיק רק לשפשף את התות אחרי שהשרינו אותו עם הסיבובים ולפי הרב מנחם רק לשים תחת זרם מים חזק שיכול להיות שגם ...

 

הרב: עכשיו, מי שהיה רואה את הבדיקות שהוא עשה, יש לנו סרט ארוך של שלש שעות שבו הוא הסביר לנו בבית המדרש, רואה כמה יש שמה תולעים קטנים שהם בצבע בדיוק בדיוק בדיוק של התות ולא יודעים. תראה אם יש גמבה פה, גמבה, אנשים לא יודעים שצריך לבדוק גמבות, בגמבות אתם לא יודעים מה מתהלך שמה.

 

ש. אחרי זה תגיד לנו לא לאכול כלום

 

הרב: אפשר לשתות מים ולנשום אויר, אבל גם במים יש תולעים, שתדעו, לכן שמים מסננות. צריך רק לבדוק זה הכל ולאכול, אבל אם לא בודקים אז אוכלים ג'ונגל. אין לו על הגמבה? תראה להם שום, נו, אם אין לא עובד לך זה הגמבה. תאנים לא לאכול בכלל רבותי, בודאי שלא יבשות.

 

מתחת לעלי כותרת על העלה עצמו על הגבעול ובאזור יכול להיות כנימות עלה, יכול להיות הכריות, יכול להיות נשרים של הקליפות עליהם, הבעיה הגדולה ביותר זה בתוך הגמבה. בתוך הגמבה יש גם טריפסים, וגם כן יכול להיות זחל בודד, הזחל הבודד הוא זחל מאד גדול רק הוא מקבל את הגוון של הפלפל או הגמבה שהוא נמצא בה, אדום אז הוא יראה אדום או צהוב אז הוא יראה צהוב לדוגמא. אבל הבעיה הגדול זה הטריפסים, הטריפסים הם חלקים מאד קטנים, חלקם שהם זעירים הם בצבע לבן שקוף וחלקם שהם בוגרים כבר הם מקבלים גוון כהה שאותם נראה אפשר לראות אותם יותר בקלות. אני תיכף אראה גם את הנגיעות וגם איך בודקים את זה, לפי הבד"צ ולפי הרב ויא, מה שצריך לעשות זה להשרות את זה, הבד"צ אומר עם ההוראה להשרות את הגמבות אחרי הפתיחה שלהם במפעלים לדוגמא יש ג'קוזי מיוחד, יש חלק שיש ג'קוזי מיוחד שהם פתוחים, עם לחצי אויר וחומר להוריד את הטריפסים, לא תמיד הטריפסים יורדים בקלות, אני אראה לכם עכשיו את הכתמים שצריך לחשוש בהם, כל כתם בתוך הגמבה שהוא לא כתם שהגיע מבחוץ כמו רקבון, זה כתם שמראה שיש בתוכו חרק, רק יהיה לכם מאד קשה למצוא אותו בלי שיקוף או בלי לדעת מה לחפש. עכשיו אנחנו נראה גם את הכתמים וגם את החרקים. כאן אני לקחתי כמה גמבות, אנחנו רואים את הכתמים שלהם כתמים חומים, חום כהה חום בהיר, כל כתם אפילו אם יש אחד כזה לא מורידים רק את הכתם כי החרקים עצמם הטריפסים הם מטיילים בהכל, פה באדום אנחנו רואים שזה חריג מידי, תראו פה זה ממש חריג, פה אף אחד לא היה משתמש בפלפל, אבל יש לפעמים שזה רק כתם אחד קטן שלכן אנשים כן משתמשים בפלפל. אני אראה לכם עכשיו פה בשיקוף בפלפל הזה לא רואים כרגע שום חרק, אני אדליק עכשיו את השולחן אור שתבינו איך נראים הטריפסים. שימו לב כאן אנחנו רואים שלשה טריפסים מרוכזים, פה יש עוד טריפס שהוא אפילו עכשיו עלה על המקל שלי, דקה אני אוריד אותו שתוכלו לאות אותו גם כשהוא הולך, הוא פשוט נדבק על הקיסם, הוא לא יוריד כרגע, כאן יש עוד טריפס, רואים את הפס הדק הזה, הנה רואים אותו איך שהוא משתולל, אני עכשיו אכבה שימו לב שלא רואים אותו בכלל, תראו, לא רואים אותו, בלי תאורה בכלל לא יראו אותו, בלי שיקוף של אור, אני עכשיו אראה לכם אותם בהגדלה. זה הטריפס בהגדלה מה שראינו אותו שהוא השתולל בהגדלה, עכשיו אני רוצה להראות לכם איך שוטפים את הפלפלים. אני לוקח את הפלפל חוצה אותו לשתיים, כמובן עם סכין גם אפשר, לא צריך עם הידיים, מוריד את החלק הבעייתי ומשרה אותו אחרי שכמובן אני הסתכלתי לראות שאין כתמים בתוכו אני משרה אותו בסבון, יש כתמים - לא משתמשים בפלפל. פה לקחתי אחרי ההשראה שהשריתי כבר שלש עד חמש דקות, לוקח ככה זרם מים חזק, משפשף אותו קלות, במיוחד באזור איפה שהיה העלים, והפלפל מוכן לאכילה. ככה אני עושה לכל הפלפלים אחד אחד.

הרב: כן, אז אתם רואים יש מה ללמוד בקיצור בכל התחומים האלה, זה לצערנו הרב לא מודעים, יש מושגים, שמעו שיש בעיות וזה, אבל אף אחד לא נכנס לבדוק ולעיין ולברר מה הדבר הזה. זה לאכול נבלות וטרפות ולאכול חרקים ושקצים, זה כמו להכנס למסעדה ולהזמין תן לי בבקשה עכבר על הסיך. אתם תאכלו עכברים? הנה יותר גרוע מעכברים, הלאוים שיש לכם פה יותר מעכבר שלם. אבל זה בגלל שאנשים לא מעיינים כי אנשים לא לומדים ואנשים ככה שמעתי שמעתי שמעתי, שמענו כן כן ומה הלאה, עכשיו צריך להכנס לבדוק ללמוד ולראות איך לא להחטיא. תדעו לכם שכתוב שמי שמאכיל נבלות וטרפות רח"ל לא קוברים אותו אפילו בקבר ישראל, והוא יהיה מאכל לכלבים, והכלב עדיף ממנו, זה בכתוב שמי שמאכיל נבלות וטרפות, עכשיו אמא טובה רוצה להכין לילדים סלט חי, למה קוראים לו חי? כי הכל חי שמה, אז ז"א היא מאכילה אותם סלט חי והיא מחטיאה אותם, היא מאכילה את הילדים שלה שקצים ורמשים כי אין לה סבלנות עכשיו לדוק, אם התחיל לבדוק עכשיו איך היא תכין שבת? אז צריך  מלפני תמיד להכין יום לפני, לשבת, לסדר את הדברים כמו שצריך, לא לחכות לרגע האחרון, ומי שעושה סעודת מצוה או עושה בבית כנסת איזה משהו ומאכיל את כולם, שיזהר לו, יקח מספר אנשים שיעזרו בבדיקה יראי שמים. אנחנו עושים השבוע סוף שבוע אצלנו בבית המדרש, אנשים באים ואנחנו מאכילים בערך מאתיים איש, אז אנחנו כבר התחלנו מאתמול לנפח את השעועית את החומוס את הכל, והכל עובר אורז והכל על שולחן גדול עם פלורוסנטים מלמטה ומעבירים דבר דבר אחרי כן ובודקים מכינים. מחר יתחילו עם הירק, לוקחים את הירק פטרוזיליה וכוסברה וחסה והכל ושומר ושמיר והכל, שמים הכל בתוך  מים עם סבן ואח"כ מפרקים את הכל, כולל בצל כולל הכל, עלה עלה, ועוברים לשיקוף מסתכלים שוטפים היטב אחרי הסבון ואז יאכלו ענוים וישבעו, אם לא זה להחטיא את הרבים רח"ל. אז צריך להזהר מאד מאד, ואם את הולכים לעשות בר מצוה או חתונה למישהו, אל תסמכו על זה שהבית מלון או האולם הוא כשר וזה בהשגחת דג'תי, זה יכול להיות, אני אגיד לך מה עושים, מה שאני עושה, אני שולח משגיח פרטי בתשלום שהולך לשם, הוא רק עושה את כל הירק את כל הדברים שאמרתי, מעבר שהוא בודק שהבשר שמגיע זה מה שאני רציתי והכל ובודק שהכל מסודר והכל והוא נמצא שמה כל הזמן, כל הזמן, ואם אנחנו הולכים לבית מלון אז אנחנו לוקחים ארבעה ימים לפני כן, והוא מגעיל את כל הכלים והוא בודק את הכל, כי אחרת אנחנו נחטיא חלילה את הרבים. אין מה לעשות, צריכים לבדוק, אי אפשר להגיד סמוך על סמוך, אף אחד לא יבדוק לך כמו שצריך, אי אפשר בתעשיה לבדוק, אי אפשר. אפשר לשטוף, לשים בסבון ויאלה טרררררר וסע, אבל יש אפשרות לקנות גם פפריקה יבשה ששמה אין חשש, למי שאין סבלנות לבדוק פפריקה יבשה אין בעיה. כמובן בהשגחה טובה. אבל יש כל מיני דברים מתרגלים לזה, זה הופך להיות כאילו ברגילות, מתרגלים, אבל חייבים להתרגל, אם לא תתרגל אתה אוכל ומאכיל נבלות וטרפות, וחבל. הרי אם אתה תראה את זה בהגדלה, פה לא רואים כמעט כלום, כשתראו את השלש שעות, ותראו איזה דברים, איך זה נקרא, ותראו איך זה מגעיל, אתם לא מאמינים, אז לא כדאי, אני לא מציע שיהודים חס ושלום אחרי שהם הולכים לבית כנסת ומתפללים ולומדים שיעורים והכל מגיעים הביתה בארוחה בזבזו את כל מה שהם עשו ונכנסו לצרות שלך תצא מהם, ואח"כ אנשים לא מבינים למה אין להם רגש לקדושה, למה אין להם משיכה לתורה, איך יהיה לך? אתה כולך טמא, אתה אוכל נבלות טרפות ושקצים אתה כולך טמא, איך יהיה לך משיכה לקדושה?

לכן התורה אמרה קדושים תהיו, פרושים תהיו, פירושו שאדם יפריש את עצמו ממאכלות מיותרות, מדברים שלא ראויים, מדברים האסורים, שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו, שומר את פיו מלדבר לשון הרע והוצאת דיבה וכו', ושומר לשונו ממאכלים אסורים, זה שומר מצרות נפשו. אבל אם לא אז דם בא ואוכל חופשי, מהיום תשימו לב על כל דבר שאמרנו רק בדוגמא, ואתם לבד תגלו, איך בודקים אם יש לכם פלורוסנט לידכם, שימו כל דבר לפניו אתם תראו איך הכל משתקף צ'יק צ'ק. אני קניתי חבילת גרגר לפני כמה זמן בגוש קטיף, אין לכם מושג אפילו מה מצאתי. כמה היו שמה, עשרות עשרות של ברחשים שבאים מבחוץ. אבל יש מה שהוא הזכיר זבוב המנהרות שזה בכלל בעיה, מה זה זבוב המנהרות, זה זבוב שמטיל ביצה ואז היא מתפתחת בתוך העלה והיא הופכת להיות תולעת והתולעת היא בעובי העלה, לא יוצאת החוצה משום צד, והיא עושה מחילות ככה וככה ואם תסתכלו מול אור תראו בעלה מחילות, תרצו לראות את התולעת לא תראו אותה, רק אם תעשו הגדלה תוכלו לראות אותה, ומי שאוכל עלים כאלה שהם מנוגעים - אוכל תולעים. כל תועלת חמש לאוים. לכן תשימו לב, עכשיו יהיה לכם חשק לבוא הביתה ולהתבונן בכל מה שאתם הולכים לעשות, שימו לב. אני עזרתי לכם מאד היום, משום שמי שמתבונן ולומד באמת אז הוא ניצל מכל רעה ומכל מצוקה ואתם לא יודעים, אנשים השתנו, יש אחד אמר הפסקתי לאכול בשר ועופות נהייתי לא כעסן, הייתי כעסן, הוא אומר הפסקתי יום אחד רק לא אוכל כבר נהייתי לא כעסן. אנשים אחרים מרגישים משהו אחר לגמרי, שחטנו עופות טריים וכו', אנשים אומרים עוד לא טעמנו עוף כזה. בטח אם מקפידים על הכל ואוכלים בכשרות כמו בקרבן על המזבח זה משהו אחר, אם אוכלים תעשייתי אז אוכלים אותה. אף אחד לא יכול לעמוד בקצב לספק כמויות של עשרות אלפים ביום או מאה אלף ביום ולא יהיו תקלות, ובפרט אם השוחט בעצמו בודק וסמוך על סמוך אין אפילו, אז מה, מה תהיה התוצאה. אז לכן צריכים לדעת יהודים יקרים, אם אין לכם שחיטה פרטית ברורה שאתם יכולים לשחוט לבד בצורה מסוימת, להמנע מאכילה עד שיימצא פתרון. להמנע, פשוט להמנע, לעבור לדגים ולבדוק אותם מתולעים.

דרך אגב יש גם דגים מזוייפים יש גם, יש דגים מזוייפים שמביאים אותם שהם דומים לדגים שלנו המותרים ומכניסים אותם לשוק, ויש כאלה שמדביקים קשקשים על דגים כמו סול ואחרים ומטעים את הציבור, ונתגלו כבר דברים כאלה. לכן צריך בהשגחה מצוינת ולדעת שלא מפילים אתכם בפח. היום הכל זה בלופים. אני שחטתי באיזשהו מקום בצפון, ואמר לנו שמה סוחר ערבי, שאלנו אותו מה עם כל הטרפות שיוצא פה? הוא אומר הכל למסעדות בתל אביב. והכל מגיע משחיטה שחורה, זה עולה להם שליש מחיר, וזהו, הם מסודרים, מה אכפת להם, ואתם בטח רואים מידי פעם בטמבלויזיה שתופסים אותם שהם מעבירים ביצים ומעבירים בשר ומעבירים כל מיני דברים במשאיות בהסוואה, במשאיות של בניה וכו' וכו' וכו'. מי שנמצא אצלנו בקבוצות שאנחנו שולחים בווטסאפ רואה כמה חומר אנחנו מעבירים רק בנושאים האלה, נבהל. אז לכן צריך כל אחד להיות חושש ובודק ומברר כדי שלא יכשל ויכשיל אחרים.

שאלות למי שיש, כן הגברת שמה. תן לה מיקרופון.

 

 

ש. כבוד הרב, יש שאלה אם יש בעיה בירק יבש

 

הרב: בירק יבש כמו שאמרתי פפריקה

 

ש. לא, חוץ מפפריקה, שמיר, פטרוזיליה כל הדברים האלה

 

הרב: מה זה יבש? איך הוא יבש?

 

ש. יבש בשקיות

 

הרב: מה זה יבש, אחרי שהוא היה שנה

 

ש. אני לא יודעת

 

הרב: אז באיזה מצב, אם זה שקיות שמביאים שמיר הוא בטח יבש הוא לא רטוב

 

ש. לא, אם אין בעיה בזה

 

הרב: צריך הכל לשטוף כמו שהוא אמר ולתת במים קולחים. אה תבלינים לא, תבלינים בהשגחה של הבד"צ העדה החרדית או הרב לנדא לא צריכים שום דבר.

 

 

ש. הרב, היא מתכוונת שיש פטרוזיליה שמייבשים אותה וטוחנים אותה

 

הרב: זה אמרתי אין בעיה

 

ש. אז איך אפשר לשטוף את זה?

 

הרב: לא צריך, זה עבר שמה מצב שהופך אם יש משהו זה הופך להיות עפר, זה שנה משהים את זה, אתה שומע שנה משהים את זה ואין שמה שום דבר לחוש, אפשר לאכול. שנה קריטית, כן, שנה קריטית.

 

ש. כן מה זה, רוצים לדעת מה קריטי?

 

הרב: אני אגיד לך, אנחנו נמצאים במצב שאת רואה סביבנו שכל אומות העולם מתקדשים והורגים ורוצחים אחד את השני. את רואה מצד נוסף שאמריקה הולכת ומקצינה לצידם של הטרוריסטים, כגון איראן מקדמת איתם הסכם גרעיני והיא עוזרת גם קצת כאילו נגד דעש, קצת בעד דעש, והאינטרסים שלהם הם שונים ומשונים הם לא ברורים, האמריקאים לא איתנו בקיצור, האינטרס שלהם כרגע זה לא להפסיד אותנו כי מה אכפת להם שיהיה להם איזה עוגן קטן פה במזה"ת, אבל אם הם יוכלו להתפטר מאיתנו אז הם יתפטרו, נכון להרגע זה אובמבה. אמרנו את זה כבר לפני שנים ואנחנו נוכחים לדעת מפעם לפעם שזה כך. אמרנו שהסיבוב הבא יהיה עם חיזבאללה ואת רואה מה שמתרחש היום בצפון, החמאס גם כן יכנס כנראה איתם ביחד, כי זה הזדמנות, לכן הם מתאמנים מאד מאד עכשיו בים התיכון לשגר טילים בשביל לנסות להתגבר גם על כיפת ברזל, וכשזה יתחיל אז אלף טילים ביום מינימום זה לא כל כך פשוט בכלל. הם רק מחכים להוראה מאיראן, ברגע שאיראן תגיד לפעול אז הם יעשו את מה שיעשו. איראן הכינו את חיזבאללה בפרט שאם ישראל תתקוף אותה, את איראן, את האתרים הגרעיניים אז הם יעשו פה רעש גדול שיתקיפו בכל הכיוונים שישראל תהיה טרודה בצד הפנימי שלה מאשר תוכל ללכת לטפל בהם. אז לכן הם לא ממהרים לבזבז את הנשק הזה, כמו שאומרים לפני, וגם לא לתת עילה לישראל על הדרך כבר לתקוף אותם, כי אם תוקפים אותנו מפה אז כבר נתקוף אותם. אז לכן זה שברירי מאד, אבל כמו שאמרנו תמיד, חבית הדלק נשפכה, עכשיו אם יבוא מישהו רק ידליק את הגפרור כל המזה"ת בוער, ממילא מסביבנו כבר בוער, רו צחים שוחטים הכל, כל המסביב, כל המסביב, אין מי שפטור מהמצוה הזאת, רק אנחנו בינתיים הקב"ה שומר עלינו בינתיים, בינתיים, אבל זה עלול להשתנות מהר מאד, יותר ממה שחושבים. ומה תעשי עם הכור גרעיני את חושבת שאת יכולה להשתמש בו? אה לך לא בעיה ללחוץ, כן זה לא בעיה לוחצים וזהו, אבל שכחת של כל אלה שגם לא אוהבים אותנו יש הרבה יותר, הרבה יותר, והם גם אם ילחצו להעלים אותנו מהמפה זה לא בעיה, כי אנחנו כל כך קטנים שזה לא קשה בכלל.

 

ש. כבוד הרב... (לא שומעים)

 

הרב: האם ישראל מסוגלת? בס"ד כן, מצד היכולת המבצעית יש אפשרות, אבל צריך סיעתא דשמיא שהקב"ה יצליח אותם. כמו שהיתה הצלחה בעיראק וכמו שהיתה הצלחה בסוריה, אם לא תהיה הצלחה והקב"ה יחליט חלילה לסבך את זה אז המצב לא טוב, אבל אם יהיה סיעתא דשמיא בזכות כל אלה שיימנעו מחרקים ומשקצים ומכל הנבלות וטרפות יהיה לנו זכויות מספיק, ובזכות לימוד תורה ומצוות אז אנחנו נוכל בעזרת ה' לראות ישועות.

 

ש. זה יהיה השנה?

 

הרב: זה צפוי להיות בזמן הקרוב מאד. תהיי בריאה. שאלה נוספת, תן לבחור פה באמצע, אבל בריצה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, קהל נכבד, רציתי לשאול בענין הכשרות למה היה היתר לאכול בשר אחרי המבול לאחר שאדם ירד ברמתו והאם זה חובה או שיש בחירה?

 

הרב: אין חובה לאכול בשר, זה נקרא בשר תאוה, וניתן לאדם לאכול בגלל שנח הציל אותם בתיבה וכיון שהוא הציל אותם מן התיבה אז הוא יכול לאכול אותו

 

ש. אז אתה אומר אין חובה בכלל לאכול בשר או

 

הרב: אין חובה כזאת, יש מצוה בימים טובים, בשבתות, זה מצוה של עונג שבת או  יום טוב אבל זה לא חובה, מי שלא אוהב בשר הוא לא חייב לאכול בשר.

 

ש. אפשר שאלה נוספת בבקשה?

 

הרב: כן

 

ש. אם התורה מקפידה מאד מזהירה מצד בעלי חיים מבקשת לנהוג בחמלה כלפי הבריות, איך זה שכל כך מקפידים בהלכה לדוגמא על סכין השחיטה שלא יהיה בו פגם כלל כדי למנוע עד כמה שניתן צער מהחיות, אך מהצד השני לא מפקידים בענין הגידול ותאריכי הגידול ושיטות הגידול ומעלימים עין ונראה שיש חוסר אכפתיות וחוסר חמלה גדולה לבעלי החיים בתעשיה זו.

 

הרב: זה בעיה של משרד החקלאות שהם צריכים לטפל בענין הזה, אם מגדלים שלא כהוגן ועוברים על צער בעלי חיים, אז כמובן אלה שעושים את זה בפועל מתחייבים על איסור לאו על כל צער בעלי חיים, אבל יש רשויות שהיו אמונות לטפל בנושא הזה ומפקירות את הענין הזה.

 

ש. זה לא ענין של הדת?

 

הרב: לא, זה לא ענין של הדת, אין לדת את הכח, אם היו נותנים לדת את הכח לעשות כל מה שכתוב בתורה אז היינו נגאלים כבר.

 

ש. אפשר עוד שאלה אחרונה בבקשה?

 

הרב: למה לא

 

ש. האם לא ניתן לפעול לעשות הלכה בנושא כשרות ולאסור למעשה כשרות על חיות שנאסר בהם צער חיות בגידול עצמו בתעשיה. שהם למעשה לדתי לא יכולים להיות כשרים,

 

הרב: ז"א אתה אומר, אם אשה קיבלה סטירה אסור להתחתן איתה

 

ש. לא,

 

הרב: אם עוף היה לו צער בעלי חיים אתה אומר לא לשחוט אותו לא לאכול אותו

 

ש. לא אני אומר בגידול עצמו יש צער

 

הרב: שמעתי, אז אתה אומר לא להכשיר את זה לאכילה בגלל שנעשה צער, אז אני אומר אשה שקיבלה סטירה לא להתחתן איתה. למה כי הוא עשה לה צער, אז צער היא כבר לא מותרת להמשך, לא לטפל בה יותר, תשאיר אותה בלול

 

ש. אוקי תודה רבה

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. הרב אפשר? הרב אפשר?

 

הרב: בטח בטח בטח. תן לה שמה לצעוק מהמיקרופון.

 

 

ש. כוד הרב, לעמוד או לשבת?

 

הרב: את יושבת.

 

ש. רואים אותי. טוב אני צריכה לבקש רשות קודם מזאת שיושבת לידי בשביל לדבר כי היא לא מרשה לי, אז אפשר? את אמרת לי שאת לא מסכימה לי לדבר. את מסכימה לי?

 

הרב: יאלה חנג'ורי נו דברי כבר, את יודעת המיקרופון הזה אין לו הרבה זמן, הוא מפסיק מיד. עד שתשאלי הוא כבר יפסק אז כדאי לך לשאול.

 

ש. אני פה מחכה כבר שעתיים אז אל תקציב אותי בזמן עכשיו

 

הרב: נפלא נפלא, בבקשה מה שאלתך

 

ש. קודם כל אני אתחיל מזה למה הגברים הם קדימה והנשים הם אחורה, למה הנשים הם פה למעלה

 

הרב: אני אגיד לך למה

 

ש. והן מחולקות חצי חצי, תראה כמה גברים יש, שהגברים יעלה למעלה והנשים ירדו למטה.

 

הרב: אני אגיד לך למה, תראי  ממרחק את צועקת

 

ש. שישמעו אותי למעלה, הם לא שומעים אותי מסכנים לא רואים אותי פיזית, לא רואים אותי, תראה איך אתה נותן להם לראות אותי

 

הרב: אז אני אסביר לך, נתנו לך קודם כל הזדמנות לראות את הגברים ולא נתנו לגברים הזדמנות לראות אותך

 

ש. אני לא רואה, אני רואה את הגב שלהם

 

הרב: גם טוב.

כן שאלה הבאה.

 

ש. איפה הדרך ארץ, איפה הכבוד,

 

הרב: שאלה שלישית

 

ש. שאלה שלישית זה ככה, אתה אין לך תשוה, חשבתי שיש לך תשובות לכל השאלות

 

הרב: זה מחשבה טובה. שאלה רביעית.

 

ש. אז שאלה רביעית היא ככה, אמרת שאשה שמקבלת סטירה לא תתחתן, נכון?

 

הרב: לא.

 

ש. הבעל לא יתחתן איתה, מה הלכת?

 

הרב: לא, אמרתי לו שאם לפי דבריו שצער בעלי חיים ימנע אחר כך את אכילת העוף אז אותו דבר אפשר להגיד גם על אשה שאם חלילה יעשו לה צער אז לא יתחתנו איתה, דוגמא נתתי כן.

 

ש. אז גם אני רוצה לתת דוגמא

 

הרב: בבקשה

 

ש. אם נפגעתי מהדת זה כמו סטירה, כן? אז אם ככה לא כדאי לי לחזור לדת

 

הרב: מה זה קשור לדת?

 

ש. מה זה קשור לדת? כי דרך ארץ קדמה לתורה, ויש פה

 

הרב: מי אמר את זה

 

ש. ויש פה אנשים וחברות שלך אפשר להגיד עם הכיסויי ראש שסותמים את הפה שלי מלדבר

 

הרב: ואני לא סותם את רואה

 

ש? כשאני סתם מתלחששת, אבל אלה שמדברים בטלפון עם הכיסוי ראש לא משתיקים אותם, למה אני בלי כיסוי ראש מותר להשתיק אותי

 

הרב: למה הנה את מדברת, את מדברת בקול, חמש שאלות, מה את רוצה עוד יותר טוב מזה?

 

ש. עכשיו אני מדברת, אם הייתי בלי רמקול היא לא היתה נותנת לי לדבר, היא התרחקה עכשיו שתי כסאות ממני.

 

הרב: מהצעקות.

 

ש. למה התרחקת ממני?

 

הרב: שאלה שישית.

 

ש. אני יודעת רק שאת סותמת לי את הפה, ואני יודעת שכבוד הרב כשאתה שמה על הבמה ואני פה וכל מי שאתה אומר לא תשאל אותו למי יש שאלות, למי יש שאלות, למה כשאתה על הבמה ואנחנו פה צריכים לענות לך אתה לא נותן לנו לעלות על הבמה, מה אתה יותר טוב מאיתנו? עזוב אני לא מדברת עליכם, אני מדברת על עצמי

 

הרב: קודם כל שאלה יפה.

 

ש. אה, לקחת ממני את המיקרופון, איפה הדרך ארץ שלכם הדתיים, אתה עם כיפה על הראש תתבייש לך. אז באים אנשים אלי ואומרים תשימי כיסוי ראש,

 

הרב: שמחה, שמחה, תקשיבי

 

ש. בבקשה הנה הדתיים שלך

 

הרב: שמחה אני אענה לך תשובה. הלכת פעם לבנק?

 

ש. לא, אני לא הולכת לבנק, אין לי כסף

 

הרב: אף פעם לא נכנסת לבנק?

 

ש. אין לי כסף, אני רק נכנסת ולומדת

 

הרב: יש לי עצה בשבילך, תלכי לבנק תגידי לאלה שנמצאים מעבר לדלפק, למה אתם נמצאים שמה מאחור ומחלקים כסף ואני צריכה לעמוד פה, אולי אתם תצאו החוצה ואני יעמוד עם הכסף?

 

ש. שניה מה זה

 

הרב: שמחה, שאלה אחרונה.

 

ש. אפשר לעלות

 

הרב: לא, זה רק לגברים

 

ש. אשאל אותך שאלה

 

הרב: אחרונה

 

ש. אחרונה אחרונה, אז אני לא הולכת הביתה, בגלל מה שאמרת עכשיו אני לא הולכת לבנק

 

הרב: פרנצפ

 

ש. לא, בגלל התור הארוך

הרב: או, יפה התור הארוך ככה אם היית בפנים היא היתה בתור הארוך

 

ש. לא לא לא, אני לא צריכה

 

הרב: אני מודה לך מאד, היית מאד לבבית, חביבה, ויישר כח הנעמת לנו ערב זה.

תודה תודה.

 

ש. אז אפשר....

 

הרב: לא, את צריכה להיות דתיה לא בגללנו, בגלל הקב"ה, לא בשבילנו. לא מה פתאום, את

 

ש. החרדים שלך פה יושבים פה

 

הרב: אין פה חרדים בכלל, זה דתיים

 

ש. למה אתה לא נותן לי לעלות על הבמה?

 

הרב: אין מקום לשניים זה קטן

 

ש. למה, הנה יש לך כסא בשבילי, תראה מה זה משמים שמו שמה כסא בשביל שאני אבוא אשב לידך

 

הרב: אין, יש לך דרך ארץ משהו, משהו

 

ש. למה לא

 

הרב: כן, תודה מיכאל אני מודה לך. כן שאלה הבאה, אשרייך זכית לפרסום רב.ברכה והצלחה, שתלכי בדרך התורה כמו שקראתי לך שמחה מהיום את שמחה, שתדעי. אפרת בת הדר ה' ישלח לה רפואה שלמה מהרה.

 

ש. אמן. רק בשביל זה היה שווה.

 

הרב: את רואה, בסוף הדתיים על הכיפאק.

כן, תן לו לדבר, מיכאל.

 

 

ש. רציתי לבקש שתי ברכות לשני אנשים חולים  מאד קשה, אחד זה אלדד חיים בן אהובה והשני זה ישראל בן נורית

 

הרב: רפואהש למה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: טוב, טוביה נמצא פה, טוביה? וור איז תום טוביה? איפה פה פה? למעלה? איפה תום? בא בא למטה, בא מאמי. כן, שאלה נוספת, מי שואל נוסף? הנה פה שורה ראשונה.

 

 

ש. קודם כל כבוד הרב אני באתי לפה לבקש ברכה בשביל איזה יהודי שחולה מאד קשה שגילו לו מחלה בלבלב קוראים לו יוסף בן רחל הוא נשאר לו חצי שנה

 

הרב: חייבים להתענות בעבורו ארבעים יום כמה שיותר אנשים וללמוד תורה, כי בלבלב זה בעיה חמורה ביותר, אז לכן אם יהיה התעוררות בשמים בזכות אנשים שמוכנים להתענות ארבעים יום או שלשה ימים רצוף או יומיים רצוף ועוד 13 יום או יומיים ועוד יומיים אז יכולים לעורר רחמי שמים אולי שיקרה נס, אבל חייבים ועם תלמוד תורה, אחרת זה מצב כמעט בלתי הפיך, אז לכן צריכים לעשות את זה ומהר, מי שאכפת לו יעשה זאת. מה השם שלו?

 

ש. יוסף בן רחל

 

הרב: ה' ירפא אותו בכלל חולי עמו ישראל מהרה

 

ש. אמן.

 

הרב: כן, שאלה נוספת.

 

ש. יש לי עוד שאלה, לגבי הענין של הבשר, כבוד הרב, קיבלנו על עצמנו לא לאכול בשר כבר כמה שבועות, עכשיו הענין של ההורים, ההורים מה עושים במצב שאתה נמצא אל ההורים האם יש איזה היתר לאכול בגלל שזה ספק?

 

הרב: אין שום היתר, שום היתר

 

ש. אז מה עושים?

 

הרב: שום דבר לא אוכלים, אוכלים אחרים

 

ש. אפילו אם נפגעים

 

הרב: מה זה נפגעים, אתה רוצה להפגע בנפש, מה אתה רוצה, אין היתר, אם יש לך עכשיו חזיר אתה אוכל? אבל הם יפגעו, לא אוכלים, זהו.

 

ש. מאה אחוז.

 

הרב: כן, תן שמה לבחור כאן, כאן.

 

 

ש. ערב טוב הרב

 

הרב: ערב טטוב

 

ש. אני מבקש מהרב סליחה ומחילה אם דיברתי או שמעתי

 

הרב: לא אם, אם לא צריך לבקש

 

ש. אני מבקש מהרב סליחה ומחילה שדיברתי וקיבלתי לשון הרע על הרב

 

הרב: ואתה מקבל על עצמך להוכיח כל אחד שתשמע אותו מדבר?

 

ש. כן הרב

 

הרב: מחול לך מחול לך מחול לך

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: תן לו מאחורה

 

 

ש. כבוד הרב ערב טוב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני רציתי לשאול שאלה ואני קצת אסטה מכל הנושאים שהיו פה, אתה בהרצאות שלך הרבה מדבר על השואה, וכמה יהודים גם קיבלו מכות בתקופה של מצרים, אני רוצה לשאול אותך בבקשה, הרי שיהודים שעם ישראל חטא גם אם זה בתקופה של השואה גם אם זה בתקופה של מצרים, אלקים נתן לנו עונשים, אבל מצד שני נאמר מי שעושה דברים לא טובים לעם ישראל אז הוא מקבל את מה שמגיע לו כפליים, עכשיו אם זה מלכתחילה, תסביר לי בבקשה אם זה מלכתחילה הוא יודע מה הוא צריך לעשות, אבל מצד שני הוא גם מעניש את אותו אחד שהוא עושה לא טוב לעם ישראל, זאת השאלה שלי.

 

הרב: הקב"ה לא בחר את אלה שיענישו את ישראל, אלא אדם מעצמו החליט, ואז הקב"ה פשוט מאפשר, מניח לו לעשות את כוונתו הרעה, כי זה מתאים בדיוק לרצון האלוקי שעם ישראל יענש על מעשיו ושלא שמע בקולו והתרחק ממנו וזלזל ומרד וכו', לכן כשפרעה אמר הבה נתחכמה לו, הוא בא מעצמו וחיפש עצות איך לענות לשעבד להרוג את היהודים, אז על זה הוא מקבל עונש, מי אמר לך? אני אמרתי לך? אני ביקשתי ממך? אני הפוך, שלחתי אליך, שלח את עמי ויעבדוני, אתה לא רצית, אתה סרחת, אתה העלית את הרעיון, אתה עשית את כל זה אז לכן אתה תיענש.

 

ש. הבנתי, תודה.

 

הרב: תהיה בריא. כן, פה היהודי באמצע כאן עם לבן, מהר מהר, למעלה למעלה למעלה ברנטו, חנג'ורי.

 

 

ש. ערב טוב

 

הרב: ערב טוב

 

ש.אני רוצה להגיד לרב שאני לא צריך לבקש מחילה, מחיתי בכל הכח ברוך ה', והיה מישהו שדיבר על הרב אצלי, ואני לא רק יצאתי עליו וקיבלתי על עצמי להשתתף בהצראה הזאת ברוך ה' מחיתי, ואני מבקש פה מבורא עולם, ההרצאה הבאה לפחות כפול בעזרת ה'.

 

הרב: אמן, רגע אני רוצה להגיד, היהודי הזה יש לו איטליז פה באור יהודה, ואתה הפסקת עם המכירה?

 

ש. עדיין לא, אני מחכה לרב

 

הרב: אז ככה, אנחנו בעזרת ה' יתכן שמשבוע הבא מצאנו מקום שאפשר לעשות את זה בהידור הכי גדול, היינו שמה ה יום, ואז בעזרת ה' זה יצא לפועל תוכל לקבל את הדבר הטוב ביותר שיש בשוק

 

ש. אני אשמח  מאד

 

הרב: ולא תכשל כלל וכלל

 

ש. אני אשמח מאד כבוד הרב.

 

הרב: קדימה, עוד שאלה. הנה פה למטה שורה שניה בפינה, בפינה אמרתי שורה שניה.

 

ש. שאלה קטנה, אם הרב יוכל להתייחס אל נפאל

 

הרב:לנפאל? נפאל. אה, לרעידת אדמה, כן, זה ארץ שיש בה הרבה לצערנו הרב עבודה זרה ויש שמה כל  מיני פונדקאים ופונדקאיות וכו' וכו', והרבה יהודים הולכים לשמה ועושים דברים שלא צריך לעשות ולא על פי הלכה וכו', ובמקום שהמון המון בתי עבודה זרה שלהם נהרסו שמה ברעידת אדמה כל המזרח הרחוק מלא בעבודה זרה, מאז שהתחילה רעידת אדמה מפורסמת בגוהה ואח"כ הלוך ושוב, אז הקב"ה עושה סיבוב מידי פעם כמו שאומרים ומטפל בכל מה שיש עבודה זרה או דברים שהם אסורים, כי עבודה זרה אסור גם לגויים, ושבע מצוות בני נח אסור להם לעבוד עבודה זרה ולכן הם נענשים מידי פעם.

 

ש. האם זה מה שמאותת לנו

 

הרב: כל דבר שבא על הגויים זה בסיבתנו ולטובתנו, להודיענו - הזהרו, זה יכול להיות גם אצלכם.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: תהיה בריא שמה למעלה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום

 

ש. אנחנו שמחים מאד לראות אותך ולראות אותך כאן באור היודה, כמה פעמים נ יסיתי ליצור קשר דרך האתר עם הרב איזשהו שאלה חשובה לדעתי לשאול, ולא הצלחתי, באיזה דרך אני יכול

 

הרב: כתוב לך באתר שאל את הרב, אתה שולח משם ואני עונה תוך כמה ימים

 

ש. כתבתי וקיבלתי תשובה מאתר אחר בכלל

 

הרב: אז זה לא אלי, לא פנית אלי

 

ש. באתר שלך

 

הרב: שופר . טי וי, לא נט בסוף, טי וי

 

ש. אוקי תודה

 

הרב: בהצלחה.

כן, תן לו.

 

 

ש. יש לי שתי שאלות, קודם כל לפניכמה שנים הייתי בפולין, מסע שורשים בפולין ואני מסתכל שם על המטיילים בכל קברי האחים, כל האזור של השואה, איפה שהיה כל הבלגן, והרב ברוך ה' רואה שאני יהודי מאמין, שומר תורה ומצוות, אבל מאז היתה לי שאלה מאד חזקה, איפה אלקים היה בשואה?

 

הרב: זה שאלה שלך, אתה באמת רציני?

 

ש. כמובן, אני יהודי מאמין והכל

 

הרב: איך יהודי מאמין שואל שאלות כאלה, איפה הוא היה בכל הדברים שהיו לעם ישראל במשך כל הדורות? איפה הוא היה?

 

ש. ודאי שהוא קיים, אבל איך אלקים יכול לעשות כזה דבר?

 

הרב: הוא עושה? למה אתה אומר שהוא עושה? לה האדם לא מזמין לעצמו את הצרות?

 

ש. אחרי הכל גם בשואה נהרגו גם יהודים דתיים שכן שמרו תורה ומצוות

 

הרב: מה זה קשור, מה זה בגדים?

 

ש. למה היה את השואה

 

הרב: אני שואל אותך למה היה מבול?

 

ש. היה התבוללות

 

הרב: איזה התבוללות? היו יהודים בכלל? איזה התבוללות?

 

ש. לא, בני נח

 

הרב: אתה גידלת את הזקן לצורך ההרצאה או שאתה

 

ש. לא לא, אני מגלח כי זה ספירת העומר

 

הרב: אז אני שואל אותך שאלה, איזה מן שאלות, מבול, כל העולם הוא השמיד, למה הוא השמיד את כל העולם? בשביל מה הוא עשה בשביל להשמיד אותו?

 

ש. למה באמת?

 

הרב: אז אתה שואל גם על המבול

 

ש. זה קשה גם

 

הרב: אז קשה לך כל עונש

 

ש. בהחלט

 

הרב: אז אתה רוצה שהוא לא יעשה עונש, נכון? ואיך אתה תעשה את רצונו אם לא היה עונש

 

ש. אם הוא יודע שיהודי יחטא

 

הרב: אז תשאל למה הוא ברא את האדם בכלל

 

ש. נו למה הוא ברא את האדם

 

הרב: לא, אתה לא יודע גם, אתה לא יודע למה הוא ברא את האדם?

 

ש. לעבוד אותו

 

הרב: לעבוד אותו?

 

ש. לא לעבוד את האדם, לעבוד את אלקים

 

הרב: כן אבל למה הוא צריך שיעבוד אותו, מה מה מה התועלת שהוא יעבוד אותו

 

ש. הוא מיטיב לבריות ורוצה שיעבדו אותו ויקבלו שכר

 

הרב: אה אתה מבין פתאום, פתאום אתה מבין אה הוא מטיב לבריות ורוצה שיעבדו אותו ויקבלו שכר, ואם הם לא עושים ככה אז מה הם מקבלים?

 

ש. עונש

 

הרב: מי גרם להם?

 

ש. הם עצמם גרמו

 

הרב: הם עצמם אז מה אתה טוען עליו

 

ש. לא, הבעיה שיש הרבה שכן שמרו תורה ומצוות

 

הרב: לא הבנת, מי ששמר זה בעיניך, בעיניו מי שעבר אפילו עבירה אחת ראוי לעונש, הרי זה מה שכתוב בתורה, על כל דבר מקבלים עונש אם לא עושים

 

ש. אז למה באמת היום אין שואה?

 

הרב: נו למה? מה את האומר למה, מה אתה אומר לאור מה שאמרת עכשיו?

 

ש. הוא רוצה שיחזרו בתשובה

 

הרב: אשאל אותך שאלה, אדם אוכל הכ לזה פה שם בסוף מתברר לו בסוף שהוא אכל משך שנים ג'ונגל בארוחה, מה אתה אומר מגיע לו עונש על זה שהוא לא בדק?

 

ש. בטח מה השאלה

 

הרב : אז מה השאלה

 

ש. אז למה אין שואה היום?

 

הרב: עוד פעם, מי אמר לך שאין? אתה יודע כמ החולי סרטן יש? שליש מהאוכלוסיה, מה זה לא שואה?

 

ש. אבל אחרי הכל זה לא באותם מימדים

 

הרב: מה קשור למימדים, מה אתה צריך לראות כבשנים בשביל זה? ואם בן אדם יש לו כבשן בתוך הגוף של המחלה שהיא אוכלת אותו ומפרקת אותו לחתיכות והוא הולך וגוסס מול המשפחה, מה זה לא שואה?

 

ש. אמת

 

הרC: אז זה שואה של יחיד והרבה כאלה זה שואה.

 

ש. הדבר הנוסף שרציתי לדבר עליו זה לפני שנתיים ב-2013 הרב הציג אנשים מועמדים שיבחרו לכנסת, עכשיו באמת אין מה לומר באמתה דברים מדהימים אני בטוח ששום מפלגה לא היתה עושה כזה דבר, לא ש"ס לא ג' שום מפלגה לא היתה עושה כזה דבר גם לא שאר המפלגות, סל תרופות בעשרים שקל, לחם בשקל, דירה בשני שקל, באמת דברים מדהימים

 

הרב: דירה לא בשתי שקל, לא להגזים

 

ש. זה מתוך פרגון משלי, מה שכן למה באמת הרב לא מתמודד לבחירות לראשות העיר

 

הרב: איפה הורדת אותי? אני לא הלכתי אפילו לבחירות, בבחירת אני לא בחרתי

 

ש. נו באמת אם הרב היה מתחבר בבחירות למפלגה אחרת כמו אלי ישי או מפלגה אחרת

 

הרב: תגיד, אתה מאמין ששקר ואמת יכולים להתחבר? אני מתכוון לעשות ברצינות ובאמת, הם לא מתכוונים לעשות ברצינות ובאמת, הם מחפשים ג'ובים

 

ש. למה הנה עכשיו דרעי אמר בשלשים שקל שהוא לא יכנס לכנסת בלי ש

 

הרב: כן כןכן כן כן, מע"מ אפס

 

ש. לא מע"מ אפס, שכר מינימום שלשים שקל לשעה והנה הדברים פועלים

 

הרב: זה כבר עשה ביבי לפניו, הוא רק אחרי שהוא עשה הוא אמר שהוא לא מסכים אם לא יעלו, כבר העלו את זה.

 

ש. לא, קודם כל דרעי התחיל עם זה..

 

הרב: הוא לא התחיל שום דבר, אני אמרתי את זה עוד לפני כן, אבל לא משנה מה זה משנה, אין עם מי להתחבר, כל מי שנמצא שמה מחפש את האינטרס האישי שלו של האנשים המקורבים לו ותו לא, שום דבר אף אחד לא עושה בשביל הציבור, תראה לי את הפעולות הציבוריות שלהם לפני שהם נבחרו מה הם עשו, תראה לי אדם עם עשיה של ארבעים שנה רק לטובת הציבור הישראלי בלי שום טובת הנאה.

 

ש. יכול להיות שגם יש להם טובת הנאה משלהם...

 

הרב: עוד פעם, עשיה ציבורית, עשיה  ציבורית בשביל כל עם ישראל

 

ש. קצבאות הילדים לדוגמא

 

הרב: עוד פעם, אני מדבר על אנשים לפני שהגיעו לשם,

 

ש. אז למה באמת הרב לא התמודד בבחירות האחרונות?

 

הרב: כי הציבור אמר לי שב בבית, ישבתי בבית.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: תהיה בריא. כן, שאלה נוספת, הנה הבחור.

 

 

ש. רבינו אני הייתי רוצה לשאול רפואה שלמה למרים אפרת בת תאוס

 

הרב: ה' ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: ושאלה אחרונה. חנג'ורי שמה סבוף, תן לגברת שמה בסוף, אין בלי רמקול, אז לא צריך, אח"כ אח"כ. שאלה, נגמר השאלות, עכשיו תן לה את המיקרופון, שאלה נוספת, מי עוד? אתה תרד למטה אני אשמע אותך, איפה תום? איפה תום טוביה? איפה תום טוביה? כן. איפה תום טוביה? תום. אני רוצה שתגש אלי אח"כ, בסדר? כן.

 

 

ש. הרב ערב טוב, בעזרת ה' אני עוד חודשיים מתחתן בעזרת ה'

 

הרב: מזל טוב

 

ש. ורצינו שהרב יהיה המקדש

 

הרב: אבל אני לא מקדש בד"כ אתה מבין אז לא אוכל

 

ש. אנחנו נשלם הו"ק כפולה ומכופלת

 

הרב: אפילו אם תתן לי הו"ק אני לא מקדש

 

ש. אז אולי דברים אחרים בענין כשרות ומוזיקה ואולם הרב יעזור לנו

 

הרב: קודם כל תעשה כל מה שצריך לעשות אבל לקדש אני לא יכול, אם אהיה פנוי בגלל שירדת במשקל וגידלת זקן ואתה מתחתן אז אני יכול להיות שאני אבוא, אבל לקדש אני לא מקדש, אני משאיר את העבודה לאחרים, שלא לקפח את פרנסתם ואת כבודם.

 

ש. בסדר. אז בהזדמנות זו אני שוב רוצה להודות לרב לפני חמש שנים הייתי בגילו, הורדתי שבעים ושבע קילו בזכותו, הוא אמר לי, הייתי אמור לעשות טבעת קיצור מה שכולם מכירים במודה, ונלחמתי עם זה בשיניים, לא לעשות כמו כולם מה שנקרא, פשוט לסתום את הפה, ללכת לדיאטנית מה שנקרא, לשמוע בקולה וברוך ה',

 

הרב: ולשים מלח על כל מה שאתה אוהב

 

ש. ולשים מלח על כל מה שאני אוכל, וכל חמש שעות, ולעסוק בתורה. זה בזכותו.

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. הרב בהזדמנות זו תברך אותי ואת ארוסתי

 

הרב: ה' יזכה אתכם לבנות בית נאמן בישראל בהצלחה מרובה

אני מודה לכלל הקהל, אני מקווה שתקפידו על הכשרות בעזרת ה' וה' ישמור עליכם קדושים וטהורים, ושיהיה לכם כל טוב סלה תמיד אמן.

קדיש למי שרוצה להגיד הזדמנות.